שער הביטקוין שוב רשם תנודה חדה, וירד בסוף השבוע בכ-30% לעומת יום ד'. בעוד שבתחילת החודש עמד שערו, בשיא, על 58,857 דולר, אתמול (ש') הוא הגיע, בשפל, ל-41,968 דולר. מאז הוא עלה וכעת עומד שערו של המטבע הווירטואלי המוביל על 49,411 דולר. שווי השוק של המטבע ירד בימים האחרונים אל מתחת לרף של טריליון דולר וכעת הוא עומד על 933 מיליארד. מטבע וירטואלי נוסף שרשם ירידה בסוף השבוע הוא האת'ר (את'ריום), שקטן ביותר מ-10%. ככלל, לפי קוין גקו, שאוספת נתונים על מטבעות קריפטו, השווי של כל 11,392 המטבעות קטן ב-15% ל-2.34 טריליון דולר. שער הביטקוין הנוכחי קטן בכ-20 אלף דולר לעומת שער השיא שלו בחודש שעבר, שעמד על כ-69 אלף דולר. השווי של כלל המטבעות עמד אז על יותר משלושה טריליון דולר. מהי הסיבה לירידות? ג'סטין ד'אנת'ן, ראש תחום הבורסה בבורסת הקריפון Eqonex, אמר לרויטרס כי בחודש האחרון, משקיעים גדולים רבים במטבעות קריפטו עברו למכור אותם – מה שהביא לירידות התלולות. מומחים ציינו שהרקע לירידות לא ברור. אחד מהם – וויל קלמנט, מומחה לניירות ערך בבלוקוור סולושנס – אמר ל-CNBC כי שתי סיבות אפשריות לכך הן תופעת העדר – או, כהגדרתו, "מרוץ שוורים" – כמו המצב שהיה בתחילת השנה, והעובדה שהריבית בארצות הברית נמוכה כבר יותר מחודש וכסף רב נכנס לשוק. נראה שתרם לכך גם הזימון שקיבלו מנהלי שמונה חברות קריפטו לעדות בקונגרס האמריקני, שתישמע ביום ד' הקרוב. אחת מאותן חברות היא בורסת הקריפטו קוינבייס. הדיון שאליו אמורים להתייצב בכירי הקריפטו נקרא "נכסים דיגיטליים ועתיד הפיננסים: הבנת האתגרים והיתרונות של חדשנות פיננסית בארצות הברית". יצוין כי גם מניותיהן של שתי חברות טכנולוגיה גדולות רשמו ירידות: השער של מניית טסלה קטן ביום ו' בוול-סטריט ב-6% וזה של קרן החדשנות ארק – ב-5%. מניית הקרן רשמה בשבוע המסחר האחרון ירידה של 12% בשערה.

משטרת מחוז יורק שבקנדה גילתה משהו שאפל לא תשמח לדעת: ה-AirTag משמש גנבי רכב לגניבת רכבי יוקרה. בהודעה שפרסמה משטרת מחוז יורק, היא הזהירה את תושבי המחוז כי התגלתה שיטה חדשה שגנבי הרכב עושים בה שימוש כדי לעקוב ולגנוב רכבי יוקרה. החל מחודש ספטמבר האחרון, הודיעה המשטרה, נחקרו מקרים של שימוש באביזרי מעקב קטנים שהוצמדו לרכבי יוקרה כדי לסייע לגנבים  לאתר ולגנוב את המכונית ש"בחרו" מוקדם יותר. המשטרה ציינה, כי ה-AirTag מוצמד לחלק בלתי נראה של רכבי היוקרה החונים במגרשי חניה הומים כמו מרכזי קניות או חניונים גדולים, ולאחר שבעליהם חוזרים איתם לבתיהם, הם נגנבים משם בעזרת איתור המקום על ידי ה-AirTag על ידי החדרת מברג מבעד לדלת הנהג או הנוסע. כמה פשוט… כשהם בתוך הרכב, מפעילים הגנבים התקן פשוט שיש בכל המוסכים, שמאפשר לשנות את ההגרות ברכב כך שיותנע באמצעות מפתח שהכינו מראש, ואז הם פשוט נוסעים איתו לדרכם. משטרת יורק סיפקה כמה טיפים כיצד לנסות למנוע את הגניבה. הראשון בהם – להחנות את הרכב במוסך נעול, שכן רוב המכוניות נגנבות משביל הכניסה לבית. מומלץ לנעול את ההגה עם מנעול הגה. בנוסף, ניתן לנעול את שקע הדטה ובכך למנוע מהגנבים את הגישה למחשב המכונית. ולבסוף, השוטרים ממליצים לרכוש מצלמת מעקב ולהבטיח שהיא מנטרת את המכונית ביום ובלילה, ומוגדרת לחייג למשטרה במקרה של אירועים חשודים. יש לציין, כי גירסת iOS  האחרונה מסוגלת לזהות ולעקוב ידנית אחר AirTag שלא בבעלות  בעל ה-iPhone. באמצעות תכונה זו ניתן למצוא אביזרים שאיבדו משתמשי AirTag אחרים, כמו גם לאתר AirTag שמנטר את המיקום של בעל ה-iPhone גם כשהוא מוצמד למכוניתו. אחת התכונות של ה- AirTag, דרך אגב, היא להשמיע צפצוף לאחר 24 שעות שהוא שוהה הרחק מבעליו, כך שרצוי לבדוק הימצאותו של AirTag במכונית מדי פעם.

שיעור הנשים בהנהלות הבכירות של ארגונים הוא קטן יחסית, הרבה מתחת לחלק שלהן באוכלוסיה. אולם, הוא נמצא במגמת עלייה, והנתון טוב יותר משהיה בשנים עברו. דו"ח Gender 3000 של מכון המחקר של בנק קרדיט סוויס, שפורסם השנה, כולל 33 אלף מנהלים.ות בכירים.ות מ-3,000 חברות ב-46 מדינות. לפי ממצאיו, 24% מחברי הדירקטוריונים בעולם הם נשים – עלייה של 9% לעומת 2015 ופי שניים מאשר בתחילת העשור, ושיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים גדל ל-20%. ביקשנו את התייחסותן של כמה מנהלות בכירות בהיי-טק למצב ושיחוו את דעתן מה על הנהלות החברות לעשות, אם בכלל, כדי לשפר את המצב. אידית אדן, סמנכ"לית הפיתוח של אבו (Avo) "לא צריך לדאוג באופן מלאכותי לאחוז נשים גבוה בהנהלה, אלא אך ורק על פי כישורים. אף אישה לא תרצה לדעת שהיא קיבלה תפקיד רק מאחר שהיא אישה. מהיכרותי עם השוק ועם נשים בכירות רבות – כולן משכמן ומעלה, מרשימות ביותר, בעלות ניסיון ופעילות שאין לה עוררין. אידית אדן, סמנכ"לית הפיתוח של אבו. צילום: יח"צ כדי לגרום לשילוב גבוה יותר של נשים בהיי-טק הישראלי יש לעודד נערות כבר בשלב בית הספר ללמוד מקצועות טכנולוגיים. יש להנגיש את התחום ולהראות להן שהוא מורכב מיצירתיות, דמיון ועבודת צוות, ובנוסף לתאר את הצדדים הרכים של המקצוע, שמשלב כל כך הרבה חוזקות, מצליח להוציא מאיתנו את המיטב ודורש התפתחות, סקרנות ולמידה מתמדת. כמו כן, יש לשים לב לאחוז הנשים המשולבות בתפקידי טכנולוגיה בצה"ל. גידול בנתון הזה יכול להטות את הכף ולעזור בשילוב יותר נשים בתעשיית ההיי-טק. הנתונים מראים שגיוון מגדרי מסייע להישגים של החברות. הסיבה לכך היא שזה מייצר כיווני חשיבה שונים ומגוונים, שמאפשרים בחירת פתרונות ממגוון גדול יותר". נילי גולדברג, מנכ"לית ומייסדת Faaster "יש לנשים הרבה מה לתרום לתעשייה כיזמיות, עובדות חברה ומשקיעות. הן בעלות ראייה מערכתית וחיבור נקודות לכדי תמונה מלאה, מעמיקה ומקיפה. במקום שילוב נשים כהנחיה מגבוה הייתי שמחה לראות איך אנחנו, כחברה, שמים לב לכך שהבנות מתרחקות מחלק מהתחומים הריאליים – ולא בגלל העדר יכולות, ולטפל במצב הזה. נילי גולדברג, מנכ"לית ומייסדת Faaster. צילום: יח"צ בתקופה המאתגרת של ההיי-טק הישראלי מבחינת הון אנושי שאנחנו נמצאים בה, כל כוח אדם איכותי הוא מבורך, ויש לתת לכל אדם מוכשר את הכלים להצליח – ללא הבדלי מגדר, דת או אמונה. יש כיום הסבות, שנעשות על ידי ארגונים מקצועיים חיצוניים ואף בחברות עצמן, לצורך גיוס של גברים, נשים, חרדים, ערבים, ותיקים ועולים חדשים, שלכולם.ן יש מה לתרום לתחום. ברגע שהמעסיקים מבינים את זה, הם מורידים בעצמם את ההעדפה שיש כיום לגברים בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל". סיון דרור, סמנכ״לית הסייבר בסייבראינט "השימוש במושג 'לדאוג באופן מלאכותי' שגוי במהותו. יש צורך לייצר מצב שבו גיוס מנהלים.ות ועובדים.ות מתבצע לפי היכולות שלהם.ן, ולא לפי המגדר שלהם.ן. אנחנו איכותיות! היכולות לנהל מצבים מורכבים, להגיע לפתרונות יצירתיים, לתפעל משימות מרובות במקביל ולדעת להאציל משימות בצורה מושכלת מאפשרות לנו לנהל בצורה מקצועית ויעילה, שמביאה להצלחות עסקיות. סיון דרור, סמנכ״לית הסייבר בסייבראינט. צילום: יח"צ על מנת לשלב יותר נשים בתעשיית ההיי-טק צריך להתחיל בחינוך, לגרום להן להפנים שהן יכולות, שאפשר לנהל קריירה מצליחה, ליהנות ולהתפתח מביצוע תפקידים טכנולוגיים, ולנהל אורח חיים מאוזן. בתור מי שהדריכה הרבה, כניסתם של יותר תכנים מעולם ההיי-טק לבתי הספר והעברתם על ידי נשים יעזרו בשינוי התפיסה, ויגרמו ליותר נערות לרצות להיכנס לתחום ולהצליח בו". דנה חרמון, מנהלת תחום ההון האנושי באפוגטה "בניתוח המצב, אני רוצה להדגיש כמה דברים: ראשית, לאורך השנים היו ויש נשים שהרגישו שהן צריכות להוכיח את עצמן, ונשים רבות ישקיעו הרבה יותר מעצמן, בגלל ההזדמנות שניתנה להן. דנה חרמון, מנהלת תחום ההון האנושי באפוגטה. צילום: יח"צ דבר שני, יש תוכנה שמאפיינת יותר נשים: מולטיטסקינג. בתפקידים מסוימים, זה יכול להוות יתרון משמעותי. שלישית, יש הרבה יותר נשים שהולכות ללמוד מקצועות שפעם היו יותר מכוונים לגברים, וברגע שהן מגיעות לשוק העבודה, הן לא נמצאות במקום שונה מהגברים. ורביעית, תעשיית ההיי-טק עברה, בגדול, לעבוד בצורה היברידית – דבר שמקל על הורים לשלב את חיי הבית והעבודה. יש נשים רבות שבשלב מסוים בקריירה עושות ויתורים, על מנת לשלב את גידול הילדים עם העבודה. החברות שהשכילו להבין שניתן לשלב את היותך אמא עם הקריירה נותנות לזה יותר מקום וזוכות בעובדות מחויבות, שמעריכות את ההזדמנות שניתנה להן". מורן לשם בר, סמנכ"לית תפעול גלובלי בסמפריס "כדאי וראוי לדאוג לאחוז נשים שווה בהנהלות, כי במגוון מחקרים מהשנים האחרונות נמצא שאחוז גבוה של נשים בהנהלות עוזר להצלחה של חברות. צריך ליצור מצב שבו שיבוץ מנהלים.ות ועובדים.ות מתבצע לפי יכולות ולא לפי מגדר, ולבנות מחדש את התהליכים, שכיום הם מוכווני גברים בפרופיל מסוים, ולפיהם מגייסים לאורך ולרוחב חברות, למגוון התפקידים. מורן לשם בר, סמנכ"לית תפעול גלובלי בסמפריס. צילום: טל ביטון יותר ממחצית האוכלוסייה תוכל להשתלב בצורה זהה גם בהיי-טק אם יישברו המחסומים בדרך – מהגן לבתי הספר ליחידות הטכנולוגיות המובחרות בצבא לאוניברסיטאות ומשם לתפקידים הרלוונטיים. בכל שלב כזה יש נשירה של נשים בשל סיבות לא ראויות ולא רלוונטיות. התפקיד של שילוב נשים בתעשייה צריך להיות לא רק של נשים, אלא בעיקר של גברים שיפתחו להן את הדלתות". ד"ר תמי מירון, סמנכ"לית הטכנולוגיות של חממת הפודטק פרש סטארט "מצד אחד, הייתי עושה כל מאמץ כדי לקדם ייצוג נשי במשרות שבהן דרושה מנהיגות וקבלת החלטות. מהצד השני, אני לא מאמינה בפמיניזם לוחמני ובמהפכות מלאכותיות. רוצה לומר שבסוגיה העדינה הזו צריך לפעול באיזונים חכמים, וכמגמה מתמשכת וארוכת טווח. היישום של הדברים – ראוי שייעשה בעידוד, חיזוק וחינוך ארוך טווח, שעומד איתן מול דעות קדומות, מאפשר לנשים את ההזדמנות השווה ומעודד אותן לקחת אותה. כל זאת מבלי לזנוח את העיקרון הבסיסי של הישגיות עניינית, השקעת מאמץ ומבחני תוצאה. ד"ר תמי מירון, סמנכ"לית הטכנולוגיות של פרש סטארט. צילום: טל שחר כדי לגרום לשילוב גבוה יותר של נשים בהיי-טק צריך להתחיל בחינוך ייעודי בשלבים מוקדמים. לתת כלים לנערות מוכשרות עם הברק הנכון בעיניים. כדאי לבכירים.ות להירתם ולהשתלב בתוכניות שבהן חונכים בחורות בשלבים מוקדמים של הקריירה, כגון מועדוני יזמיות שקמים במוסדות אקדמיים, תוכניות לנוער יזמי ותוכניות ייעודיות במסגרות פרטיות".

רובנו המכריע (92%, לפי מחקרים) משתמשים באמוג'ים בהתכתבויות שלנו ובפוסטים ברשתות החברתיות. הסמלים האלה מקצרים את ההתכתבויות ולעתים מאפשרים להביע רגשות לא פחות טוב מאשר במילים ובמשפטים. אבל איזה אמוג'י הוא הפופולרי ביותר? התשובה לשאלה הזאת נמצאת אצל Unicode, שהוא אולי הארגון החשוב ביותר בעולם בכל מה שקשור לאמוג'ים. ובכן, על פי הממצאים של הארגון, את התואר קטף האמוג'י פנים עם דמעות של שמחה (Face with tears of joy), עם 5% מכלל האמוג'ים שהשתמשנו בהם ב-2021. הוא והאמוג'י הבא אחריו ברשימה – של לב – נמצאים בפסגה, הרבה לפני כל האמוג'ים האחרים. בהמשך העשירייה הראשונה נמצאים עוד אמוג'ים שמביעים רגשות חיוביים: מתגלגל על הרצפה וצוחק (ROFL) במקום השלישי, כשאחריו, בין היתר, הסימון של האגודל למעלה, נשיקה עם לב ופשוט חיוך. האמוג'י של הפרצוף הבוכה הוא יוצא הדופן בעשירייה הראשונה, והוא מדורג במקום החמישי. האמוג'י של הקקי – בח** מקום… צילום: אילוסטרציה - BigStock מה עם אמוג'ים מדוברים אחרים? הסמלון (המילה העברית לאמוג'י) של הפרצוף המחייך עם משקפי השמש נמצא במקום ה-31, הקוף שחוסם את עיניו ב-54 והאמוג'י של הקקי – במקום ה-98 בלבד. והנה עוד כמה ממצאים מעניינים: האמוג'י של הטיל שעף בשמיים מסמל, על פי מה שהעלו ב-Unicode, התקדמות ותחזית לשינויים בולטים, והוא גם הסמלון הפופולרי ביותר בקטגוריית התחבורה. כמו כן, הזרוע השרירית היא איבר הגוף הפופולרי ביותר והפרפר – החיה שאנחנו הכי אוהבים להשתמש באמוג'י שלה בהתכתבויות. עם זאת, אנחנו משתמשים יותר בסמלונים של פרחים מאשר של בעלי חיים. האמוג'י שרשם את העלייה הגדולה ביותר בדירוג הוא זה של עוגת יום ההולדת, שזינק מהמקום ה-113 ל-25. הנתונים השנה לא שונים בהרבה מאלה שנרשמו ב-2019 (Unicode לא פרסם נתונים בסיומה של שנת הקורונה): גם אז הפנים עם דמעות השמחה והלב הגיעו לשני המקומות הראשונים ברשימה, אם כי עם אחוזים גבוהים יותר.

חברת הייעוץ משיק היא הזוכה במכרז של מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר למערכת לניהול מכרזים מקוונים, דינמיים. משרד האוצר ומשרדי ממשלה רבים מקיימים מכרזים אונליין – כשכל תהליך ההתחרות והגשת ההצעות מקוון – שבהם לוקחים חלק הספקים שרוצים להשתתף במכרז. המערכת נועדה להחליף את המערכת הקיימת, בחשב הכללי מערכת כרו"ז, זאת "במטרה ליצירת סביבת עבודה טכנולוגית מתקדמת שתאפשר ניהול מכרזים דינמיים, במגוון שיטות לייעול תהליכי הרכש בממשלה", כפי שצויין במסמכי המכרז. הערך המוסף של המערכת החדשה הוא בכך שהיא מאפשרת להכניס מודולים כלכליים חדשים. כמו כן החידוש במערכת שהיא פתוחה לשימוש כל משרדי הממשלה, שמקיימים גם הם מכרזים מקוונים ייעודיים, בנוסף למכרזי הרוחב של החשב הכללי. המכרז הוא חלק מתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, אותו מובילה מחלקת חדשנות ודיגיטל בחשב הכללי, בראשותו של אביתר פרץ. יצויין כי כל תהליכי המכרז, ניהולו ופיקוחו ימשיכו להיות באחריות הממשלה, שהיא למעשה הלקוח המרכזי של המערכת. לא ידוע על מתחרים נוספים שניגשו למכרז. המכרזים המקוונים – תפסו תאוצה בשנים האחרונות  הממשלה מוציאה מידי שנה עשרות מיליארדי שקלים על רכישת שירותים וטובין מעשרות אלפי ספקים, והמכרזים המקוונים תפסו תאוצה בשנים האחרונות, כאשר היתרון המרכז בהם הוא שקיפות מלאה, אמון מלא של הספקים המתחרים במערכות שמנהלות את המכרז ללא מגע יד אדם. בכך מקטינים בצורה משמעותית את הליכי ערעורים על תוצאות במכרזים ששם אי אפשר לבצע הליך מקוון. להערכת אריה בן שמואלי, מנכ"ל חברת משיק, מפתחת המערכת: "שימוש במערכות מכרזים מקוונים מוריד את עלויות הטובין והשירותים שהמדינה תקנה ב-10-20% בממוצע, כאשר בציוד מחשוב זה מוזיל עד לכדי כ-25%". בן שמואלי ציין כי המערכת שזכתה במכרז פועלת כבר בשוק הישראלי אצל מאה לקוחות ישראלים ו-25 אלף ספקים שמחוברים אליה. הזכייה מכרז הממשלתי, תוסיף למערכת עוד כ-21 אלף ספקים, שיירשמו אליה וירצו להשתתף במכרזים דינמיים מקוונים. על פי התכנית, המערכת אמורה להיות מבצעית ברבעון הראשון של שנת 2022. משיק היא חברת ייעוץ הפועלת בשוק הישראלי בתחומי רכש ולוגיסטיקה, וכן שרשרת אספקה. כמו כן יש לה בית תוכנה שפיתח את המערכת שזכתה במכרז.  בחשב הכללי של האוצר אישרו את

נטורל אינטליג'נס מינתה באחרונה את אביב ויצמן לראשת תחום תקשורת ומיתוג מעסיק בחברה – כך הודיעה זו היום (א'). ויצמן היא יועצת תקשורת בעלת ניסיון של 17 שנים. בתפקידה האחרון היא ניהלה את מערך הדוברות של מיקרוסופט ישראל – תפקיד שתמלא במקומה מיטל יסלוביץ', ולפני כן ייעצה וליוותה תקשורתית מותגים בינלאומיים בישראל, ובהם גוגל, פייפאל, אי-ביי וסמסונג. בנוסף לעבודתה, משמשת ויצמן בהתנדבות כמנהלת קהילה ומנטורית במגוון תוכניות האצה ובארגונים שונים בקהילת ההיי-טק המקומית. ל-ויצמן תואר שני בתקשורת מאוניברסיטת תל אביב, עם התמחות בתקשורת תאגידית מבית הספר הדני DMJX, שמתמחה בתחום, וכן תואר ראשון בתקשורת מהמכללה האקדמית ספיר. נטורל אינטליג'נס הוקמה ב-2009 ומפתחת פלטפורמות טכנולוגיות שמפשטות תהליכי קבלת החלטות צרכניות. מותגיה, Top10.com ו-BestMoney, מסייעים למיליוני צרכנים ועסקים ברחבי העולם להתמודד עם עומס המידע העצום ברשת, לקבל החלטות קנייה מושכלות בזמן קצר ולחבר אותם לשירותים ומוצרים שעונים בדיוק על צרכיהם. בחברה אומרים כי המותגים שלה מאפשרים לה להגדיל את נפח הפעילות ואת הצעת הערך שלה – הן לצרכנים והן לשותפיה העסקיים. אתרי החברה מושכים מעל 10 מיליון מבקרים מדי חודש, ויש לה מאות לקוחות, חלקם חברות ענק. משרדי נטורל אינטליג'נס ומרכז הפיתוח שלה נמצאים בתל אביב ובנוסף, היא מעסיקה עובדים בארצות הברית, בבריטניה ובאוסטרליה. לחברה כ-400 עובדים ברחבי העולם, ובראשם המייסד והמנכ"ל, ניר גרינברג. גרינברג אמר כי "ניסיונה העשיר של ויצמן ויכולותיה הרבות והמוכחות בתחום התקשורת, לצד העניין האישי הרב שאותו היא מגלה בתחומי העיסוק של החברה ויכולתה האוטודידקטית המרשימה, הופכות אותה לאישה הנכונה במקום הנכון מבחינת נטורל אינטליג'נס. אנחנו בטוחים כי נכון לה תפקיד משמעותי בהובלת המהלכים האסטרטגיים המתוכננים של החברה".

טקס הדלקת נרות חגיגי נערך בסוף השבוע במרכז הסחר העולמי בניו יורק, בהשתתפות שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, קרין מאיר רובינשטיין, נשיאה ומנכ"לית IATI, ותשעה מנכ"לי חברות הזנק מישראל. בטקס השתתף אורח לא שגרתי – שגריר מרוקו באו"ם, עומר הלל, לרגל הידוק הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות. מימין: קרין מאיר רובינשטיין, נשיאה ומנכ"לית  ארגון IATI, גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם, ועומר הלל, שגריר מרוקו לאו"ם, בטקס  הדלקת הנרות. צילום: שחר עזרן הטקס נערך בתום מפגש מיוחד שנערך באותו ערב, שבמסגרתו נפגשו המנכ"לים עם עשרות שגרירי מדינות לאו"ם ממדינות שונות בעולם, והציגו להם טכנולוגיות פורצות דרך מישראל בתחומים שונים, כמו תשתיות, אגריטק, פודטק ואבטחה. בראש המשלחת שהגיעה מהארץ עמדה מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות – IATI, קרין מאיר רובינשטיין. האירוע הופק בסיוע שגריר ישראל באום גלעד ארדן. "בזכות היצירתיות והחדשנות, החברות הישראליות מספקות פתרונות לבעיות הגדולות ביותר של העולם היום: בביטחון תזונתי, ברפואת חירום, בחקלאות, במים ובאנרגיות מתחדשות", אמר ארדן, והוסיף, כי "מנהלי החברות ששמענו כאן היום הם מובילים עולמיים בתחומים שלהם. עבורנו בישראל, הפיתוחים האלה לא רק מחויבי מציאות, הם תפיסת עולם וערך מרכזי – תיקון עולם, ואנו משתדלים להכניס אור אל החושך לא רק בחנוכה אלא כל השנה". מאיר רובינשטין אמרה, כי "באמצעות היכולות של חברות צמיחה וסטארט-אפים ישראליים נביא בשורה ופיתוחים למדינות מתפתחות ושיתופי פעולה בינלאומיים בין הכלכלה הישראלית לכלכלות ולממשלות בכל העולם". רובינשטיין הוסיפה, כי "אני מאמינה שבשיתוף פעולה בין תעשיית החדשנות שאני עומדת בראשה לבין ממשלת ישראל וכלכלות וממשלות בעולם כולו נגיע להישגים ונמצב את החדשנות הישראלית כמובילה גם בתחומי האימפקט והצלת העולם".

דני וירון הגישו מועמדות לתפקיד בחברת היי-טק הממוקמת במרכז הארץ. שניהם בעלי השכלה זהה, ניסיון זהה, סטטוס משפחתי זהה ואותה דרישת שכר. דני התקבל. ירון לא. ירון מתנייד בכסא גלגלים… היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהתקיים ביום ו' האחרון, הוא הזמן לעשות חושבים מה היה לנו ומה יש לנו. גם היום, בישראל של אוטוטו 2022, ישנה רמה גבוהה של דעות קדומות, הן מצד מעסיקים וכן מצד הציבור בכללותו. אנשים רבים עדיין חוששים מהעסקה של אדם עם מוגבלות, מדרישות מיוחדות שלו, מיצירת חוסר נעימות במקום העבודה, ואפילו קיימות דעות קדומות לגבי היכולות המנטליות של אנשים עם מגבלה. מצב זה נמשך כבר עשרות שנים, הגיע הזמן לחשוב אחרת… תכניות לעידוד יזמות עסקית בקרב אנשים עם מוגבלות, שהופעלו בחו"ל, הביאו להקמת עסקים רבים על ידי אנשים עם מוגבלות – עסקים שבאופן מפתיע גם הפעילו מדיניות העדפה להעסקת אנשים עם מוגבלות, כך שהאפקט של תכניות יזמות אלה הוכפל שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה חשוב מבחינה כלכלית – מדובר בעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות, אשר מסוגלים ורוצים לצאת לעבוד, אך הדבר פשוט לא מתאפשר להם. במקום זאת הם חשים, ובמידה מסוימת הם אכן, נטל על החברה. אך מעבר להיבט הכלכלי, ולא פחות חשוב מכך, מדובר בתהליך חינוכי עבור החברה הישראלית. שילובם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה רבים יביא לתהליך היכרות רחב עם קהילת האנשים עם מוגבלות, שיוביל לשילוב אנשים עם מוגבלות גם בפעילויות אחרות בחברה, להגברת המודעות, וכמובן גם להגדלת הנגישות במקומות ציבוריים. נושא החינוך לקבלת אנשים עם מוגבלות הוא בעיה עמוקה בחברה הישראלית, אשר מתחילה בבתי הספר, שם לא פעם נתקלו תלמידים או הוריהם בבעיות נגישות ודחייה בגלל מגבלה פיזית זו או אחרת. ישנן שתי דרכים עיקריות לשילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה: עידוד מעסיקים לקבל אדם עם מוגבלות למקום העבודה, או עידוד של אנשים עם מוגבלות ליזמות עסקית. מניסיוני, שכנוע של מעסיקים לקבל לעבודה בעלי מוגבלות פיזית או נפשית אינו קל, ואפשרות של מתן הטבות למעסיקים דורשת משאבים רבים, שגם כך אינם מגיעים לזקוקים להם באמת. עבודה כשכיר, עדיין, משמרת תלות של עובד במעביד… אפקט ההכפלה דרך היזמות העסקית לעומת זאת, יכולה לעשות את העבודה בצורה יעילה בהרבה. תכניות לעידוד יזמות עסקית בקרב אנשים עם מוגבלות, שהופעלו בחו"ל, הביאו להקמת עסקים רבים על ידי אנשים עם מוגבלות – עסקים שבאופן מפתיע גם הפעילו מדיניות העדפה להעסקת אנשים עם מוגבלות, כך שהאפקט של תכניות יזמות אלה הוכפל. לדוגמה, בארה"ב – שבה ניתנות הלוואות וערבויות גבוהות ליזמים עם מוגבלות – הגיעו למצב בו 14.7 אחוז מבעלי הנכויות עובדים כבעלי עסקים, לעומת 8% שמהווים בעלי עסקים באוכלוסיה הכללית. בבריטניה, גם שם מופעלת תכנית דומה, 13% מבעלי הנכויות עובדים כעצמאים. יזם עצמאי חיוני לחברה ולמשק, תורם לחברה ולמשק, תורם ומקדם את עצמו. במקום שיהיה עול על החברה. הסתכלות רחבה ועתידית על העולם בכלל, ועולם התעסוקה בפרט, מצביעה בבירור על התניידות של שכירים לעולם היזמות. המציאות החדשה דורשת, מאפשרת ומכוונת אל עולם של פחות שכירים ויותר יזמים (פרילנסרים, בעלי עסקים). שילוב משודרג חתעשייה ובחברה. יזמים עם מוגבלות. אילוסטרציה. צילום: BigStock יש דרך חדשה – מוצר מדף שנוסה ועובד בייצור יזמים הדרך להפעלת תכנית יזמות שכזו אינה מצריכה הקצאה של משאבים גדולים. מיזם ווינוורק (WINWORK) התחיל במהפכה של הכשרת אנשים עם מוגבלות להיות יזמים/פרילנסרים מצליחים. ווינוורק פיתח הכשרה ליזמות המותאמת לאנשים עם מוגבלות, שהיא כיום ההכשרה הטובה ביותר בישראל ליזמות. ההכשרה מלווה את היזמים החל מבחינת נתוני המועמד ובדיקת התאמה וכישורים להקמת עסק, דרך חיזוק היכולות המנטליות, ועד הדרכה למצוינות. ההכשרה מועברת על ידי מרצים מהשורה הראשונה, וכוללת צוות בעל ניסיון המלווה אישית כל משתתף. בסוף ההכשרה ישנו ליווי של מנטור, אשר מלווה את היזם, וקהילה עסקית שנותנת הזדמנויות עסקיות כבר במסגרתה. אגף השיקום של הביטוח הלאומי שותף לדרך ומממן לזכאים את כל ההכשרה. זו מתנה של פעם בחיים. אחרי שכבר יותר ממאה אנשים עברו את ההכשרה, גילנו שהמהפכה היא לא רק תעסוקתית אלא שנוצר שינוי חברתי אמיתי. אנחנו בווינוורק קוראים מכאן למשרד הכלכלה ומשרד הרווחה שיצטרפו למהפכה, כי המיזם שלנו הוא השקעה, לא הוצאה, אשר תגדיל משמעותית את כמות היזמים עם המוגבלות. לסיום, מוגבלות אינה מגדירה אדם. אדם עם מוגבלות פיזית ונפשית יכול להיות עובד ומנהל מצויין, ואפילו טוב יותר ממקביליו, בשל ההתמודדות הבלתי פוסקת עם אתגרים לא פשוטים. העולם חייב להתקדם ולהשתחרר מדעות קדומות. ישנם אנשים עם מוגבלות מבריקים, מלומדים ומוכשרים בדיוק כמו שיש כאלה אנשים שאינם עם מוגבלות. אנחנו לא רוצים טובות או תקנים מיוחדים במקום העבודה, רק מבקשים שוויון אמיתי. הכותב הוא מנכ"ל ווינוורק – קהילה תומכת, הכשרה וליווי של יזמים עם ובלי מוגבלות