ווטסאפ הוסיפה אתמול (יום ב') את האפשרות לשלוח הודעות שנעלמות לאחר 24 שעות וזכתה מיד למבול של ביקורות מצד ארגונים למען ילדים. בבלוג שבו פרסמה את השינוי, ציינה ווטסאפ, שהמטרה שלה הייתה "לחבר את העולם בפרטיות". האפשרות למחוק הודעות ושיחות לאחר שבעה ימים הוספה על ידי ווטסאפ בשנה שעברה, והחל מהשבוע הוסיפה ווטסאפ אפשרויות מחיקה לאחר 24 שעות, או ולאחר 90 ימים. המשתמשים גם יוכלו להפעיל את תכונת ההודעות הנעלמות כברירת מחדל לכל השיחות שלהם. עוד צוין בבבלוג, כי "יש קסם מסוים כשיושבים עם מישהו ומשתפים מחשבות אישיות בביטחון הנובע מ

על שולחן הכנסת הונחה אתמול (ב') הצעת חוק של ח"כ מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה), שלפיה תתאפשר חשיפת הפרטים של גולשים שמפרסמים פוסטים פוגעניים ואלימים ברשתות החברתיות. כמו כן, הצעת חוק כוללת צעד מרחיק לכת, שיסמיך את בית המשפט לדון בתלונה על פוסט או כל תוכן פוגעני ברשת ולהורות על הסרתו בתוך 24 שעות. עוד בטרם נדונה, הצעת החוק נתקלת בהתנגדות מצד האופוזיציה, בטענה שהיא תשמש לסתימת פיות של מי שמבקר את הממשלה. להצעת החוק הצטרפו הח"כים צבי האוזר ומיכל שיר סגמן, אף הם מתקווה חדשה, מירב בן ארי מיש עתיד, ויעל רון בן משה ורות וסרמן לנדה מכחול לבן. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "האינטרנט הפך לאמצעי נגיש ויעיל לתקשורת, ומשמש זירה להבעת דעות ושיח ציבורי כמעט ללא הגבלות. אחד המאפיינים הוא אפשרות להתבטא באופן אנונימי. עם זאת, אין לראות באינטרנט עיר מקלט המאשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק לפנות למיצוי הדין". על פי הצעת החוק, מי שיראה את עצמו נפגע מפרסום כלשהו ברשת יהיה רשאי לבקש מספק השירות שדרכו הוא גולש לחשוף את פרטי המפרסם, וזה יספק לו את המידע, אם המפרסם יסכים. אם המפרסם יסרב, הנפגע יהיה רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להורות על חשיפת הגולש האלמוני. או אז, בית המשפט יוכל לחייב את ספק השירות לפרסם את זהותו של הכותב, גם ללא הסכמתו, או להורות על הסרתו של לדברי ח"כ הלוי, הצעת חוק שומרת על האיזון בין הזכות לפרטיות לחופש הביטוי. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שבה הכנסת נדרשת להצעות חוק בנושא זה. בקדנציה הקודמת הוגשה הצעה דומה, בתמיכתו של מי שהיה אז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אולם היא לא אושרה בסוף. כעת האופוזיציה מתנגדת להצעה, כאמור. רעיון טוב – אבל "24 שעות זה המון זמן" מומחי רשת אמרו שהרעיון שעומד בבסיס הצעת החוק הוא טוב ושהגיע הזמן לשנות כיוון בטיפול בשיח האלים. אולם, לדבריהם, יש סימן שאלה גדול האם באמת ניתן יהיה להסיר פוסטים בתוך 24 שעות. מנגד, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי "24 שעות זה המון זמן בחיי רשת חברתית, והנזק יכול להתגבר בפרק הזמן הזה". טרם נקבע דיון בהצעת החוק.

בתמיכתו המלאה של הדירקטוריון שלה, הודיעה היום (ג') אינטל על כוונתה להנפיק את מובילאיי בארה"ב באמצע שנת 2022 באמצעות הנפקה ראשונית לציבור (IPO) של מניות חדשות של מובילאיי. לדברי החברה, המהלך צפוי לשקף ערך חבוי לבעלי מניות אינטל על ידי הפיכת מובילאיי לחברה נסחרת באופן עצמאי, שיתבסס על ההישגים המוצלחים של מובילאיי לאורך השנים וישרת את השוק המתרחב בתחומה. מובילאיי נוסדה על ידי פרופ' אמנון שעשוע הונפקה לציבור ב-2014, ונרכשה על ידי אינטל ב-2017. אינטל מחזיקה כיום ב-100% ממניות מובילאיי וצפויה להישאר בעלת מניות הרוב אף לאחר השלמת ההנפקה הראשונית לציבור. אינטל ציינה בהודעתה, כי אין לה כוונה לבצע ספין-אוף או למכור את בעלות הרוב שלה במובילאיי בדרך אחרת. מכיוון שאינטל, כבעלת הרוב, תמשיך לאחד את דו"חותיה של מובילאיי באופן מלא, לעסקה לא צפויה להיות השפעה על היעדים הפיננסיים של אינטל לשנת 2021 או לטווח ארוך יותר. החלטה סופית בדבר ההנפקה הראשונית לציבור, תנאיה והתזמון הסופי שלה תלויים בתנאי השוק וייקבעו על פיהם. פרופ' שעשוע ימשיך לשמש כמנכ"ל החברה. חברת מוביט (Moovit) שנרכשה לאחרונה, צוותי אינטל העובדים על פיתוח לידר ומכ"ם (רדאר) ופרויקטים אחרים של מובילאיי ימשיכו לפעול כחלק ממובילאיי. בארבע השנים שחלפו מאז נרכשה מובילאיי על ידי אינטל, החברה הגדילה את הכנסותיה באופן משמעותי, הובילה חידושים טכנולוגיים רבים וביצעה השקעות משמעותיות, במטרה לפתור את הסוגיות המדעיות והטכנולוגיות הקשות ביותר כהכנה לפריסה רחבת היקף של טכנולוגיות נהיגה אוטונומית. "הרכישה של מובילאיי על ידי אינטל הייתה הצלחה גדולה. מובילאיי הציגה רווחי שיא, שנה אחרי שנה, כאשר ב-2021, צפויים הרווחים להיות גבוהים ביותר מ-40% ביחס לאשתקד. עניין זה מדגיש את התועלת המשמעותית לשתי החברות במסגרת השותפות המתמשכת שלנו", אמר מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. "אמנון ואני החלטנו שהנפקה ראשונית לציבור מהווה את ההזדמנות הטובה ביותר להתקדם על בסיס היכולת המוכחת של מובילאיי לחדשנות, ובתוך כך לאפשר גם שיקוף הערך החבוי עבור בעלי המניות". מובילאיי מפתחת מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ופתרונות לנהיגה אוטונומית – שוק הצומח ומתפתח במהירות ומשנה את אופן הסעת הסחורות והאנשים ברחבי העולם. בשנת 2021 הרחיבה החברה את תוכניות הניסוי של הרכב האוטונומי בכמה ערים בארה"ב, אירופה ואסיה, חשפה את המונית האוטונומית (הרובו-טקסי) שלה, והכריזה על מספר שיא (41) של זכיות בפרויקטים חדשים עם יותר מ-30 יצרניות רכב מובילות ברחבי העולם. פרויקטים אלה כוללים מגוון טכנולוגיות, החל מהספקת טכנולוגיות לסיוע לנהג, עבור במערכות סיוע מתקדמות (L2+), ועד למערכות נהיגה אוטונומית מלאות. מובילאיי גם הבטיחה את התקשרותה במגוון עסקאות בתחום הניידות כשירות (MaaS) החל משנת 2023, כמו גם תכנון ייצור מערכות נהיגה אוטונומיות המיועדות לרכבים אוטונומיים, הן לעסקים (B2B) והן לצרכן קצה (B2C), וזאת החל משנת 2024. "מובילאיי נהנתה מצמיחה מואצת והזדמנויות רבות, מאז הצטרפותה למשפחת אינטל, כמעט שילשה את אספקת השבבים השנתית, את רווחיה ואת מספר העובדים מאז הרכישה", אמר שעשוע. "שיתוף הפעולה שלנו עם אינטל ממשיך לספק למובילאיי משאבים טכניים ותמיכה יקרי ערך, שהניבו תזרים מזומנים חופשי, דבר המאפשר לנו מימון פיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית מהכנסות שוטפות. שיתוף הפעולה  הטכנולוגי של מובילאיי ואינטל ימשיך לספק פתרונות פלטפורמה מעולים עבור לקוחותינו".

"השקת Google Pay היא בשורה משמעותית לצרכנים הישראלים כאשר החל מהיום, רובם המוחלט יוכל ליהנות מרכישות בטוחות ומהירות בארץ ובעולם", כך אמר ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל שירות Google Pay מושק היום (ג') בישראל, ויאפשר למיליוני ישראלים בעלי מכשירי אנדרואיד לשלם על רכישות בתוך מספר שניות, וליהנות מהגנה מתקדמת על פרטי כרטיסי האשראי שלהם. תשלום באמצעות Google Pay אפשרי בכל מקום המקבל תשלומים ללא מגע. כדי להשתמש ב-Google Pay צריך פשוט להוריד את האפליקציה מחנות ה-Google Play ולהוסיף כרטיס אשראי של כל אחד מהבנקים וחברות האשראי התומכים באפליקציה. על מנת לשלם בחנויות, יש לבטל את הנעילה של מסך הטלפון ולהניח אותו בסמוך למסוף, מבלי לפתוח את האפליקציה. התשלום באמצעות Google Pay זמין כעת בישראל עבור כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי הבנקים התומכים: פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי הראשון ויהב ושל כל חברות כרטיסי האשראי: ישראכרט, כאל ומקס. ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל. צילום: גוגל ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, אמר כי "השקת Google Pay היא בשורה משמעותית לצרכנים הישראלים כאשר החל מהיום, רובם המוחלט יוכל ליהנות מרכישות בטוחות ומהירות בארץ ובעולם. הביקוש הגבוה לשירותי Google Pay הביא לכך שכל המוסדות הפיננסיים הבולטים בארץ חברו אלינו, בכדי להטמיע את השירות עבור לקוחותיהם".  אבטחה היא מרכיב מרכזי בעיצוב של Google Pay. המספר האמיתי של כרטיסי האשראי או החיוב לעולם לא נשמרים במכשיר הנייד או מועברים לאף בית עסק. בעסקאות שמתבצעות באמצעות Google Pay נעשה שימוש במספר כרטיס וירטואלי הנקרא אסימון, שהוא ספציפי למכשיר. האסימון משויך לקוד אבטחה דינמי שמשתנה עם כל עסקה. כמו כן, אם מכשיר הסמארטפון אבד או נגנב, משתמשים יכולים פשוט להשתמש בפונקציית "מצא את המכשיר שלי", כדי לנעול מיידית את המכשיר שלהם מכל מקום, לאבטח אותו בסיסמה חדשה, או אפילו למחוק אותו מהמידע האישי שלהם. אין צורך לבטל את הכרטיס עצמו, מכיוון שהנתונים שלו אינם מאוחסנים במכשיר.

אינטל רכשה את סקרינובייט (Screenovate) הישראלית, חברת סטארט-אפ הפועלת בתחום חוויית המשתמש. היקף הרכישה לא פורסם, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בכ-150 מיליון דולרים. סקרינובייט מאפשרת אינטראקציה חלקה ויעילה בין מכשירים ומסכים רבים, תוך שמירה על איכות, ביצועים וחוויית משתמש אופטימליים. מוצריה נמכרים ליצרני המחשבים המובילים בעולם. מאז הקמתה ב-2010 גייסה החברה כשבעה מיליון דולרים, בעיקר מאינטל קפיטל, לצד מענקים שקיבלה, מקרנות דוגמת BIRD. החברה הוקמה על ידי ארבעה, בהם ד"ר שוקי גלזר, המשמש כמנכ"ל. במשך שבע שנים ועד לאחרונה הייתה סקרינובייט אחת מחברות הפורטפוליו של אינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של ענקית השבבים, ועם רכישתה יצטרפו 40 עובדיה לקבוצת מחשוב הקליינט של אינטל, האחראית על עולמות ה-PC. הסיבה לרכישה, לפי אינטל, היא כי "הטכנולוגיה שפיתחה סקרינובייט חשובה לפעילותה של אינטל ותחזק את פלטפורמת EVO שלה, שנועדה לספק את חוויית השימוש הטובה ביותר ב-PC, הדרושה מאוד למשתמשים. הלקוחות של אינטל מעידים שמשתמשים מחפשים מעברים חלקים בין כל המכשירים שלהם ובמיוחד בין ה-PC לטלפון". ד"ר גלזר אמר, כי "סקרינובייט היא חלוצה ומובילה בפיתוח טכנולוגיה לשילוב מתקדם בין מכשירי קצה המבוססים על מערכות הפעלה שונות. יש לה שותפויות איתנות עם שחקנים מובילים בתעשייה. ההזדמנות להפוך לחלק מאינטל, עם כיסוי השוק, הטכנולוגיה והקישוריות שלה, פותחת אופקים חדשים לכולנו". ג'ים ג'ונסון, סגן נשיא ומנכ"ל הנדסת פלטפורמות קליינט באינטל, ציין כי "ממחקרים רבים שעשינו בתחום עולה חשיבותה העצומה של חוויית המשתמש באופן בלתי תלוי בסוג המכשיר שבו הם משתמשים. בין צורכי הלקוחות שלנו נמנה הצורך בחוויית שימוש חלקה ויעילה ב-PC ובפלטפורמת Evo שלנו. סקרינובייט מספקת פתרונות ללקוחותינו במצבים של אינטראקציה בין מגוון מכשירים". היסטוריה של רכישות בארץ הקודש בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולר. במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית, שלה יכולות בתחום ה-WiMAX. בספטמבר 2010 רכשה אינטל את נאוקלאוס הישראלית, שהציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, ב-1 מיליון דולר. ביולי 2011 היא רכשה את הסטארט-אפ הישראלי גרפטק (GraphTech Computers), שפיתח שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, תמורת כמה מיליוני שקלים. עוד באותה שנה, באוקטובר, רכשה אינטל את טלמאפ הישראלית לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, תמורת יותר מ-250 מיליון דולרים, ובתוך פחות משנתיים אינטל סגרה את החברה. במרץ 2016 רכשה אינטל את Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר. במרץ 2017 רכשה אינטל את מובילאיי, העוסקת בתחום נהיגה אוטונומית, תמורת 15.3 מיליארד דולר. בדצמבר 2019 רכשה אינטל את חברת הבאנה לאבס, העוסקת בפיתוח מעבדים ליישומי בינה מלאכותית, תמורת שני מיליארד דולר. במאי 2020 רכשה אינטל את מוביט (Moovit) הישראלית בכ-900 מיליון דולרים.

בימים אלו אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של מתקפות סייבר. האמצעים הקיימים כיום בשוק אינם נותנים מענה להתאוששות מהירה מתקלה כזו. יבמ השיקה לאחרונה מערכת הגנה אשר מספקת מענה לכך. Safeguarded Copy, הפתרון החדש שיבמ פיתחה, הינו עותק סמוי ומוגן לחלוטין בתוך מערך האחסון, המצריך גישה פיסית אל המערכת עצמה ובכך מונע אפשרות שהאקר יוכל לחדור למערכת מרחוק. היישום של Safeguarded Copy נדרש לצורך המשכיות עסקית והתאוששות מהירה במצב של מתקפה על המידע הייצורי והעתקי הגיבוי הסטנדרטיים. פתרון זה הוא הוא חלק מארכיטקטורת  Zero Trust, חבילת ההגנה של יבמ. מדיניות ההעתקים מוגנת על ידי סופר יוזר שנמחק בתום התהליך מנגנון ניהול הרשאות מאובטח מאפשר לסופר יוזר להגדיר את מדיניות ניהול ההעתקים. בתום התהליך, הסופר יוזר יכול להימחק מהמערכת כדי להשיג רמת אבטחה גבוהה ביותר. לדברי ניר קליינמן, מנהל טכנולוגיות בקבוצת מערכות, יבמ ישראל, "מטרתו של ההאקר היא זיהוי של כל ההעתקים והגיבויים בארגון ותקיפה של עותקי המידע בו זמנית על ידי הצפנה, מחיקה או שינוי. באמצעות ההעתקים החסינים (Safeguarded Copy) שאינם נגישים, אך זמינים להתאוששות בכל רגע נתון, הארגון יכול לקבל בחזרה את הנתונים המוגנים ולקצר את תהליך ההתאוששות משבועות לשעות בודדות. יכולת זו מוטמעת בכל מערכות האחסון מסדרת IBM Flash System , כאשר הרעיון מקורו בתחום המיינפרייים והוא זמין היום גם בסביבת המערכות הפתוחות. Safeguarded Copy כבר נמצא בשימוש של הלקוחות הגדולים ברחבי העולם. בישראל אנו נמצאים בשלבי ההטמעה בקרב לקוחות רבים". למה טייפים מגנטיים? "יבמ מאמינה שישנו הכרח לנתק את המידע מהרשת כדי להגן עליו, וזאת באמצעות קלטות טייפ מגנטיות שאינן נגישות, מחיקות או בנות שינוי. חלק מהחוזקות הבולטות של הקלטות הללו שהן אמינות, כלכליות ואינן חשופות למתקפות סייבר, ובכך מציעות אלטרנטיבה הטובה והבטוחה ביותר לייצור עותק בטוח, שיעמוד לרשות הארגון ברגע האמת. בשל כך, יבמ מעודדת ארגונים לשלב בפתרון האבטחה הארגוני גם ספרייה של טייפים מגנטים. ספריית Quntum Computing-Safe Tape Drive. צילום: מעבדות יבמ ציריך "התקן החדש ביותר של הקבוצה, LTO-9, כולל קלטות מגנטיות במסד 19, המאפשר לאגור מידע דחוס בנפח של עד 45טרה-בייט בכל קלטת, ולאחזר אותו בקצב של עד MB/s 400. כיום יבמ הינה בעלת הסמכות למוצרים העומדים בתקן LTO-9. בימים אלו החלו הדיונים על תקן הדור הבא, LTO-1060, שיופיע יחד עם הצפנה קוונטית. הדור הבא יהיה אחד ממוצרי החומרה הראשונים בשוק עם הצפנת קוונטום ורמת אבטחה שלא ניתנת לפריצה. יבמ מעריכה, כי הטייפים היוו ויהוו פתרון הכרחי בעידן התקפות הסייבר". לפרטים נוספים לחצו כאן.

השנתיים האחרונות היו מאוד מאתגרות בעבודת הכנסת – עקב הקורונה, המשבר שהיא הביאה אתה ומערכות הבחירות הרבות שכבר שכחנו שהיו כאן בשנתיים וחצי האחרונות. בכל אותה תקופה הכנסת המשיכה לעבוד כרגיל, מבחינה תפעולית, ובעיקר הגבירה – ובהצלחה – את השקיפות שלה מול הציבור. לפני החזרה לפעילות רגילה וביתר שאת אחריה, דיוני המליאה, הוועדות וההצבעות, כולל ההצבעות הדרמטיות על תקציב המדינה, התבססו על מערכות מידע, תשתיות תקשורת וכלים טכנולוגיים אחרים. מאחורי הפעילות הברוכה הזאת עומדים אנשים רבים בכנסת, שבדרך כלל לא זוכים לחשיפה. במידה רבה, הם "שקופים". אלא שבלעדיהם הכנסת לא יכולה לתפקד ולו יום אחד. זה נכון לא רק לגביהם, כי אם גם לגבי כל עובדי מחלקות ה-IT, הטכנולוגיה והאינטרנט בממשלה, שבזכותם התאפשר לתת שירות לאזרחים בכל תקופת הקורונה, על בסיס האמצעים הדיגיטליים ומערכות ה-IT החכמות שיש במשרדים השונים. בשבוע שעבר נערך בכנסת מפגש מיוחד, שמטרתו הייתה להגיד להם תודה. השתתפו בו עובדי אגף המחשוב ומחלקת האינטרנט של הכנסת, ועובדי מחלקות מקבילות במשרדי ממשלה. השבחים לעובדי ה-IT – קונצנזוס בכנסת את האירוע פתח מנכ"ל הכנסת, גיל סגל, שאמר כי "האמצעים הדיגיטליים אפשרו לכנסת את המשך הקשר עם הציבור ואת היכולת לממש את עקרון השקיפות שהיא חרטה על דגלה עוד לפני פרוץ המגפה". סגל הודה לאנשי ה-IT, האינטרנט והדוברות של הכנסת, שאפשרו את ההמשך הרגיל, ככל הניתן, של הפעילות. גם מזכירת הכנסת הוותיקה, ירדנה מלר הורוביץ, לא חסכה שבחים מעובדי המשכן, ובמיוחד מאגף מערכות המידע. גיל סגל, מנכ"ל הכנסת. צילום: אבי אוחיון, לע"מ עוז כהן, סגן מנמ"ר הכנסת, סיפר על האתגרים שעמדו בפני אגף המחשוב מאז תחילת הקורונה. "המטרה הייתה לשמור על רציפות תפקודית", אמר. "התקבלה החלטה שהכנסת לא עוצרת את עבודתה, ואגף המחשוב היה חייב לתמוך בה. האתגר היה כפול: לא מספיק לאפשר את המשך הרציפות של העבודה הפרלמנטרית, אלא צריך שזה גם ישוקף לציבור, ועל הכול היה להיות משודר ברמה גבוהה, כי זו הדרך של הכנסת לממש את השקיפות. המערכות שמאפשרות את עבודת המליאה, מהלכי ההצבעה והחקיקה הן קריטיות, ולא יכול להיות שהן לא תפעלנה בכל מצב". בהמשך הוא תיאר כיצד אנשי האגף הצליחו לתת מענה להחלטה לאפשר לח"כים להיות נוכחים במליאה, למרות המגבלה של מספר האנשים שהייתה בתקופות הראשונות של הקורונה. הוחלט, וכולנו יכולנו להבחין בכך, להושיב את הח"כים בשלושת המפלסים של אולם המליאה – זה ה-"רגיל", שבו הם יושבים בשגרה, כמו גם המפלסים שמאכלסים את העיתונאים והמוזמנים. "זה חייב אותנו לפרוש קילומטרים של סיבים ותשתיות תקשורת, ולהתאים את מערכות המחשוב של הח"כים, כדי שיוכלו לעבוד ולהצביע – וכל זה בהתראה קצרה של פחות מ-24 שעות", אמר כהן. "אי אפשר להתעלם מכך שמוסדות השלטון המשיכו לתפקד בכל תקופת החירום הקשה, ואפשרו את השקיפות והרציפות התפקודית, שחשובים בכל דמוקרטיה". אתגרים נוספים שאיתם התמודד ה-IT של הכנסת במהלך הקורונה היו, לדבריו, השארת האפשרות של הח"כים להגיש הצעות חוק גם עם המגבלות ואפשור של מהלך שידורים רציף של אתר הכנסת, כדי שאזרחים רבים שרצו לעקוב אחרי הדיונים יכולים היו לעשות זאת מרחוק. "זה נראה מובן אליו, אבל דרש הרבה מאוד השקעה באמצעים, כדי לאפשר שידור זמין ורציף", ציין. עוז כהן, סגן מנמ"ר הכנסת. צילום: צילום מסך: ערוץ הכנסת בנוסף, כהן פירט את ההתאמות שנעשו בפעילות ועדות הכנסת על מנת לאפשר קיום דיונים מרובי משתתפים, תוך עמידה בהנחיות גורמי הבריאות. אמצעים אלה כללו פריסת תשתיות מולטימדיה, חיבורן לאתר הכנסת ולחדרי הוועדות, וכן שימוש נרחב מאוד בזום, כדי לאפשר השתתפות בידון של גורמים שלא היו יכולים להגיע פיזית למשכן הכנסת. "מתן המענה – תוצאה של מהלכים שנעשו לפני המגפה" כהן הדגיש כי "המענה המוצלח לאתגרים בקורונה היה תוצאה של מהלכים שנעשו לפני פרוץ המגפה להגברת השקיפות של הכנסת ולהשקעה באמצעים שבסופו של דבר אפשרו את המעבר המהיר למציאות החדשה". לסיכום אמר כהן כי "במבט לעתיד, הכנסת רואה חשיבות בהמשך הובלת מדיניות של חדשנות טכנולוגית ובעידוד הטמעת כלים חדשניים". לדבריו, "כפי שהוכח במשבר האחרון, גישה זו היא שסייעה לכנסת להתמודד עם האתגרים שבפניהם היא ניצבה, והיא זו שתסייע להתמודד עם אתגרים עתידיים". השורה התחתונה: בצד הביקורת שקיימת באופן קבוע על עבודת משרדי הממשלה והכנסת, אי אפשר להתעלם מכך שמוסדות שלטון אלה המשיכו לתפקד בכל תקופת החירום הקשה, ואפשרו את השקיפות והרציפות התפקודית, שחשובים בכל דמוקרטיה. לפעמים אפשר לעצור רגע ולהגיד פשוט תודה.      

ברקע הפרשיות הרודפות את קבוצת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO – ובראשן פריצה לטלפונים של עובדי משרד החוץ האמריקני – אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון הידק את הפיקוח על יצואני סייבר. אמש (ב') פרסם המשרד נוסח מעודכן ל"הצהרת משתמש סופי", שעליה נדרשת לחתום כל מדינה כתנאי למתן רישיון לייצוא מערכות סייבר איסופי, או מערכות מודיעין. "את הצהרת המשתמש הסופי המעודכנת גיבשו משרדי הביטחון והחוץ כחלק מעדכון מדיניות הפיקוח של מדינת ישראל על ייצוא של מערכות סייבר", נמסר. "המהלך", מסרו במשרד הביטחון, "מצטרף לשורת פעולות שנעשו בשנים האחרונות, בנושא פיקוח על ייצוא מערכות סייבר. במסגרתן, ישראל מתירה ייצוא לגורמי ממשל בלבד ולמטרות חקירה ומניעת טרור ופשע חמור, ומפקחת על פי צו ציוד לחימה המבוסס על הסדר ואסנאר". מדובר בהסדר על בקרת הייצוא של נשק קונוונציונלי, סחורות וטכנולוגיה דו-שימושית, הנעשה תחת משטר פיקוח רב-צדדי – ומטרתו שקיפות, אחריות ויציבות בינלאומית. להסדר שותפות 42 מדינות, וישראל נוהגת על פיו, אף שאינה נמנית עימן. עוד נמסר, כי "ההצהרה המעודכנת מיישמת את מדיניות משרד הביטחון להגביל את השימוש הסופי המותר במערכות סייבר. במסגרתה, מדינה רוכשת מתחייבת להגביל את השימוש במערכת הסייבר לחקירה ולמניעה של פעולות טרור ופשעים חמורים בלבד. בד בבד, חודדו ההגדרות לפשעים חמורים ופעולות טרור, במטרה למנוע טשטוש גבולות בתחום". ההצהרה המעודכנת קובעת כי "פעולות טרור הן, בין השאר, פעולות שנועדו לאיים על אוכלוסייה ועלולות להביא לתוצאה של מוות, פציעה, לקיחת בני ערובה ועוד". ההצהרה המעודכנת מבהירה באילו נסיבות חל איסור בהפעלת מערכת הסייבר ו"מבהירה מפורשות את קיומה של אפשרות להטלת סנקציות במקרה של הפרת ההוראות, כולל הגבלת מערכת הסייבר, או ניתוקה". פריצה לטלפונים של עובדי משרד החוץ האמריקני בסוף השבוע האחרון פורסם כי מכשירי הטלפון של לפחות תשעה עובדים במחלקת המדינה של ארה"ב נפרצו על ידי האקר אלמוני. הפריצות, דווח, נעשו באמצעות הרוגלה פגסוס, פרי פיתוח של NSO, ואירעו בחודשים האחרונים. הפריצות כוונו נגד מכשירים של בכירי משרד החוץ האמריקני במדינה באפריקה, כשבחלק מהדיווחים צוינה אוגנדה. NSO מסרה אז בתגובה כי אין לה כל אינדיקציה לפריצות אלה, "אולם בחברה יחקרו את האירוע". לפי הדיווח, אפל, שמצויה בעימות משפטי עם NSO, חשפה את דבר הפריצה והיא שעדכנה בנושא. בחודש שעבר אפל תבעה את חברת הסייבר ההתקפי הישראלית בשל מעקב אחר משתמשיה באמצעות רוגלת פגסוס שלה. אפל הגישה בקשה לצו מניעה קבוע, שיאסור על NSO לעשות שימוש כלשהו במכשירים, בתוכנות ובשירותים של אפל – כדי לפגוע במשתמשים ובפרטיות שלהם. בחודש שעבר, משרד המסחר של ארצות הברית הכניס שתי חברות סייבר ישראליות – NSO וקנדירו – לרשימת החברות שפועלות בניגוד לאינטרס האמריקני הלאומי. המשמעות היא שממשל ביידן עומד להטיל, ככל הנראה, סנקציות על שתי החברות האלה ולהגביל את יכולתן לעשות עסקים בארה"ב. בהודעה של משרד המסחר נכתב, כי הצטברו אצלו "ראיות, שלפיהן שתי החברות מכרו רוגלות לממשלות זרות, שבאמצעותן הן ריגלו אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים, פוליטיקאים, מתנגדי משטר ואנשי עסקים". לפי ההודעה, ההחלטה להכניס את שתי החברות לרשימה "מבוססת על ראיות שלפיהן הן פיתחו וסיפקו רוגלות לממשלות זרות, שהשתמשו בכלים האלה על מנת לטרגט באופן מכוון פקידי ממשל, עיתונאים, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה ועובדי שגרירויות (של ארצות הברית – י"ה). הכלים האלה אפשרו לממשלות זרות לדכא אנשים במדינות אחרות. זהו נוהג של משטרים אוטוריטריים להשתיק התנגדות מצד עיתונאים ופעילים מחוץ לגבולות של המדינות הללו. פרקטיקות כאלה מאיימות על הכללים הבינלאומיים".