The headlines that made most buzz on this page
13/12/21 16:54
14.29% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו נושאים את בשורת הענן הציבורי-מקומי בישראל. היינו הראשונים לפתוח אזור ענן שכזה, וכך אנחנו משנים את כללי המשחק בזירת ה-IT הישראלית. הענן שלנו מאיץ את החדשנות ומסייע, בין השאר, לארגונים שהיו מנועים משימוש בענן מחוץ לגבולות ישראל. בנוסף, הענן יביא לקידום הכלכלה הישראלית. כך, נציף את ישראל בענן ציבורי", כך אמר ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל.
הוא דיבר באירוע לקוחות לציון פתיחת אזור הענן המקומי של ענקית ה-IT בישראל. האירוע, Oracle Cloud Innovation Event התקיים היום (ב') באולם אירועים איסט בתל אביב, בהשתתפות נציגי יותר מ-100 מלקוחות החברה ובהנחיית כתב חדשות ערוץ 12 עידו סולומון.
פייגנבאום מונה לתפקידו לפני כמה חודשים. לפני כן הוא שימש במשך שלוש שנים מנהל אבטחת המידע של הענן הגלובלי של החברה. "אבטחת מידע היא חלק מה-DNA של אורקל", אמר באירוע. "יש לנו היסטוריה של 44 שנות הגנה על נתונים. הלקוח הראשון של החברה היה הממשל הפדרלי של ארצות הברית. גם כיום אנחנו מגנים על הנתונים הרגישים של ארגונים – מפייזר, שמפתחת חיסונים לנגיף הקורונה ומבצעת ניסויים קליניים בסיוע הענן של אורקל, ועד לקרן טוני בלייר, שעוסקת באיתור מחלות ומניעתן בקרב האוכלוסייה באפריקה. המערכות שלנו מותקנות במאות רבות של חברות תשתיות קריטיות בעולם – מחברות מים ועד לתחנות כוח".
אזור הענן השני בישראל – אחד מ-34 אזורי ענן חדשים
אורקל הודיעה מוקדם יותר השנה כי היא מקימה את הדטה סנטר הישראלי שלה (דבר הקמת המרכז פורסם בראשונה באנשים ומחשבים), ועקפה בכך את AWS, גוגל ומיקרוסופט. הקמת האזור הישראלי מגיעה על רקע מכרז הענן הממשלתי הענק נימבוס, והיא חלק מתוכנית גלובלית של אורקל להקים עשרות אזורי ענן ברחבי העולם. מתוכם הוקמו כבר 34 – מה שעושה את החברה לספקית הענן הציבורי עם קצב הגידול המהיר ביותר בעולם. "ב-12 החודשים הבאים נפתח עוד 10 אזורי ענן, מהם עוד אחד בישראל", אמר פייגנבאום.
המתקן שמשמש את הענן הישראלי משתרע על פני אלפי מ"ר והוא נבנה בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. הענן המקומי של אורקל נמצא בדטה סנטר של בינת תקשורת מחשבים בהר חוצבים בירושלים. לדברי פייגנבאום, "בנינו את הדטה סנטר לענן בעומק של תשע קומות מתחת לפני האדמה. זאת, כדי לספק הגנה על מידע של לקוחות ארגוניים גם מפני מתקפות פיזיות, דוגמת מתקפות טילים ורקטות".
הוא רמז לשרשרת התקלות שחוותה המתחרה של אורקל, AWS, ואמר כי "ראינו בשבוע שעבר מה קורה כשיש בעיות זמינות בענן. לנו וללקוחות יש אינטרס משותף לרמות שירות, זמינות, ביצועים, אבטחה ויכולות גיבוי".
"הדטה סנטר שלנו לענן מיועד לארגוני אנטרפרייז – אך לא רק", אמר. "זהו דטה סנטר מסיבי, עם רמת אבטחת המידע הכי גבוהה שאפשר, רישות כפול ורכיבים ומערכות כפולים, לטובת יתירות מתמדת".
לסיכום ציין פייגנבאום כי "יצרנו ענן בלי פשרות, שניתן להריץ בו כל עומס עבודה, ללא כל סיכון, ושיש בו יותר מ-70 שירותים. כל לקוח פועל בו באופן עצמאי ונפרד משאר הלקוחות. אנחנו מספקים ללקוחות הארגוניים יכולת עבודה היברידית – בדטה סנטר המקומי ובענן הציבורי – בצורה אינטגרטיבית ופשוטה. הדטה סנטר הנוסף שנקים בשנה הקרובה בישראל ייוחד להתאוששות מאסון ולגיבוי נתונים שייעשו באופן מקומי. כך, ארגונים שפועלים תחת רגולציות יוכלו לשמור על פרטיות המידע מבלי להוציא אותו מחוץ לגבולות ישראל".
13/12/21 17:05
10% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כתב: שהם יריב.
הבנקים הגדולים והמסורתיים נתפסים כמוסדות שמרניים משהו, שמסתכלים על חדשנות במקרה הטוב בעין לא כל כך טובה, בבחינת כבדהו וחשדהו. אלא שלפחות במקרה של בנק לאומי, תפיסות לחוד ומציאות לחוד: בבנק מברכים על החדשנות, משתפים פעולה עם סטארט-אפים וחברות בעולם הפינטק ואף הקימו לאחרונה אגף חדש לבנקאות פתוחה, שמפתח פתרונות חדשניים שהבנק יציע ללקוחותיו. בראש האגף עומד ניר ליפשיץ.
"המטרה העיקרית של האגף החדש היא לייצר חדשנות דרך עולם הבנקאות הפתוחה", אמר ליפשיץ לאנשים ומחשבים. לדבריו, "אנחנו רוצים להיטיב עם הלקוח, בעזרת השירותים שנספק דרך הפלטפורמה של הבנקאות הפתוחה".
מה זה בנקאות פתוחה בעיניך?
"בגדול, זה אומר שהמידע של הלקוח, שהיה עד עכשיו 'שייך' לבנק ושמור בו, הולך ונהיה באחריותו הוא. הרפורמה החדשה של בנק ישראל בעצם מעניקה ללקוח בעלות על המידע הפיננסי שלו ומאפשרת לו להעביר את המידע אודותיו לגורם צד שלישי, על פי החלטתו. הדבר יאפשר ללקוחות לשתף את מידע הפיננסי שלהם עם כלל המערכת הפיננסית, כלומר גם עם בנקים וגם עם חברות פינטק, שבתמורה יוכלו להציע לאותם לקוחות שירותים פיננסים מתקדמים יותר, בעלויות נמוכות יותר.
הרפורמה מאפשרת לשוק חדש של אפליקציות להתפתח, עם ערך מוסף ללקוח, מתחומים כגון ניהול תקציב – Personal Finance Management, וגם בכל הקשור לניתוח המידע הפיננסי של הלקוח.
דבר נוסף שהרפורמה מאפשרת הוא פישוט של תהליכים מורכבים כמו תשלומים, בזכות זה שאפליקציות קצה או צד שלישי יוכלו לבצע אותם בשם הלקוח. זה יהפוך את הדרך לביצוע תשלומים לקלה ומהירה יותר".
אתה יכול לתת דוגמה לכך?
ניקח, לדוגמה, תהליך דיגיטלי לבדיקת החזר מס. לקוח שמעוניין לבצע בדיקה להחזר מס דרך אתר או אפליקציה מסוימת נדרש למסור פרטים על חשבון הבנק שלו, למלא טפסים, להנפיק דו"חות מס וטופס אישור בעלות חשבון, ולאחר מכן להעלות את כל המסמכים לאתר או לאפליקציה באופן ידני. בסך הכול מדובר בתהליך די מסורבל. במסגרת הבנקאות הפתוחה, אנחנו, בלאומי, הטמענו לאחרונה באפליקציה החדשה שלנו פתרון לניהול החזרי מס שפיתחה חברת הפינטק הישראלית Fibo. בזכות שיתוף הפעולה עמם, האפליקציה שלנו מיידעת את הלקוחות כאשר קיימת סבירות גבוהה כי הם זכאים להחזרי מס, למשל עקב יציאה לחל"ת במהלך השנה, או בעקבות עלייה משמעותית בשכר. הטכנולוגיה של Fibo מאפשרת ללקוחות לבצע בדיקת זכאות להחזר מס ולהגיש בקשה דיגיטלית למס הכנסה לצורך קבלת החזר, באופן פשוט וידידותי – בלי כל הביורוקרטיה שהזכרתי מקודם. בלחיצת כפתור אחת הלקוח בעצם מאשר לאפליקציה שלנו להעביר ישירות ל-Fibo את הנתונים הפיננסים הרלוונטיים שלו, ואז המערכת של Fibo יכולה, בתוך מספר דקות, לאתר ולמלא עבור הלקוח את כל הטפסים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה להחזר מס. לדעתי זו מהפיכה של ממש".
אם כך, אף על פי שבנק לאומי יכול להיפגע מהתחרות שתיווצר עם הרפורמה, הוא מברך עליה?
"בהחלט. אנחנו רוצים לתת ערך מוסף גדול יותר ללקוח מזה שהרגולציה דורשת במסגרת הרפורמה, להציע מגוון רחב יותר של שירותים ולפתוח את הבנק למעורבות ושיתופי פעולה פשוטים, מהירים ונוחים יותר. על ידי שיתופי פעולה עם חברות פינטק, נוכל להעניק ללקוחות שלנו מגוון יותר רחב של שירותים ואפשרויות לניהול עצמי בעולם הפיננסי. כך נקבל לקוחות שיהיו מרוצים יותר מהשירותים שהם מקבלים מאיתנו, בצורה ישירה, או בצורה עקיפה מאפליקציות צד ג'".
אילו שירותים אתם עומדים להציע?
"אנחנו מדברים על שירותים בעולמות האשראי, החסכונות, ניהול החשבון, ההשקעות וניירות הערך. הבנק כבר מציע את כל השירותים האלה, אבל הוא יוכל להעניק ללקוח שירותים טובים יותר בתחומים אלה בעזרת עולם הבנקאות הפתוחה".
איך?
"אתן לך דוגמה: אם בנק לאומי יציע לחברות פינטק לאפשר ללקוחות שלהן לסחור בניירות ערך דרך חשבונות הבנק שלהם, ייכנסו לעולם הזה אפליקציות שיידעו לנתח את ההתנהגות הפיננסית של הלקוחות ולהמליץ להם על מניות ורמת חשיפה בהתאם".
כיצד אתה רואה את עתיד עולם הבנקאות הפתוחה, ועולם הבנקאות בכלל?
"מה שאני רואה הוא שהבנקים יתחילו להיות יותר ויותר נותני שירותים. יתחילו לצמוח עוד ועוד חברות פינטק וחברות פיננסיות שיהיו הפרונט ללקוח, לצד הבנקים.
צריך לזכור שהבנקים הם מוסדות שבנק ישראל והציבור סומכים עליהם ונותנים בהם אמון, ועל כן הליבה של המערכת הפיננסית תישאר אצלם. אבל נראה יותר ויותר אפליקציות של צדדים שלישיים שייתנו שירותים נוספים, מעבר לאלה המסורתיים. ללקוח יהיה מגוון רחב מאוד של אפליקציות פיננסיות".
מה אתם מציעים לחברות הפינטק?
"אנחנו רוצים להיות הבחירה הראשונה והטובה ביותר של חברות הפינטק בעולם הבנקאות הפתוחה. אנחנו מפתחים אקו-סיסטם שלם, פלטפורמה שיהיה להן קל מאוד להשתמש בה, ללא צורך באישורים ובתהליכים ארוכים. כיום האינטגרציה של חברות הפינטק מול הבנקים היא מורכבת. אנחנו פועלים על מנת לקצר את התהליכים האלה.
בנוסף, בעזרת הידע העסקי הרב וארוך השנים שיש לנו, אנחנו יכולים לתת לחברות הפינטק עזרה וליווי, כמו גם שירותי סייבר והגנת מידע. אנחנו בעצם אומרים להם: אתם תתמקדו בפיתוח האפליקציה, ואנחנו נדאג לכל הדברים המורכבים בעולם בנקאות, כמו הגנת סייבר ועמידה ברגולציה.
כמו כן, נציע להן לעשות פיילוטים על גבי המערכות הקיימות בבנק. יש להן הזדמנות להתחבר לעולם עשיר במידע פיננסי שבנק לאומי צבר במשך עשרות שנים, על בסיס תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ביותר, מה שיאפשר להן לפתח אפליקציות הרבה יותר איכותיות.
עוד דבר שנוכל להציע לחברות הללו הוא קשרים בחו"ל, דרך השלוחות שלנו באירופה ובארצות הברית. יש לזכור שהרבה מאוד חברות פינטק מכוונות לשווקים מעבר לים, והקשרים העסקיים שיש לנו בחו"ל יכולים לסייע להן לעשות זאת".
מה הלקוח ירוויח מזה?
"יהיה מגוון רחב יותק של מוצרים ושירותים שהוא יוכל לקבל מהבנק ומחברות הפינטק, והוא יבחר אילו מהם מתאימים לו. בנוסף, הוא ירוויח חווית משתמש טובה יותר, כאשר הרבה מאוד תהליכים שכיום הם ביורוקרטיים ומעצבנים, יהיו פשוטים ונוחים יותר".
13/12/21 12:48
8.57% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סרטון שתיעד שיחת וידיאו אשר במהלכה המנכ"ל והבעלים של חברת Better.com האמריקנית פיטר 900 מעובדיו בזום הפך לוויראלי ברשתות החברתיות בשבוע שעבר. בהמשך גם כלי התקשורת בכל העולם דיווחו עליו, בעיקר משום האכזריות וערלות הלב שבעצם אופן ביצוע האקט.
כעת, בחלוף מספר ימים מהמקרה, המנכ"ל, וישאל גארג – שהקים את החברה בשנת 2016 – בישר כי הוא יצא לחופשה לאלתר בעקבות הפרשה וגלי ההדף שייצרה, כך דיווחה CNN. בדיווח צוטט אימייל שנשלח אל דירקטוריון החברה ביום ו' האחרון, ובו התייחס גארג גם מפורשות ל"אירועים המצערים מאוד (שקרו – ג"פ) במהלך השבוע האחרון", שהם הסיבה להשעייתו העצמית מהחברה שהקים.
קווין ריאן, סמנכ"ל הכספים, כתב בדוא"ל לדירקטוריון Better.com כי מעכשיו הוא יהיה מי שיחליט על ענייניה היומיומיים של החברה, משמע – יחליף את גארג זמנית.
הקבוצה חסרת המזל והקארמה שבעזיבה הכפויה
"אם אתם בשיחה הזו, אתם חלק מהקבוצה חסרת המזל שמפוטרת", אמר גארג במפגש הווידיאו המדובר, שהקלטתו, כאמור, שותפה בטיקטוק וברשתות חברתיות אחרות. "העסקתכם כאן מופסקת בתוקף באופן מיידי", הבהיר המנכ"ל.
אלא שדי מהר, עקב הסערה שחולל, המנכ"ל הוציא מכתב התנצלות. ביום ג' שעבר הוא שלח לעובדים, ופרסם בציבור באתר החברה, טקסט שבו ציין: "צוות – אני רוצה להתנצל על הדרך שבה טיפלתי בפיטורים בשבוע שעבר. לא הצלחתי להראות את הכמות המתאימה של כבוד והערכה לאנשים שהיו מושפעים ולתרומתם ל-Better. אני בעל ההחלטה לבצע את הפיטורים, אבל בדרך שבה תקשרי זאת טעיתי בביצוע. בכך שעשיתי זאת הבכתי אתכם. אני מבין שהדרך בה העברתי את החדשות האלה החמירה את המצב הקשה. אני מצטער עמוקות, ואני מחויב ללמוד מהמצב הזה ולעשות יותר כדי להיות המנהיג שאתם מצפים ממני להיות".
ואולם כעת מסתבר שאם גארג ילמד משהו משאירע, הרי שיעשה זאת בדלת אמותיו ולא בתוך ניהול החברה שלו, זאת לפחות עד שישוב לנהל אותה כשיעבור זעם.
13/12/21 14:40
8.57% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הקורונה האיצה את המגמה של מעבר משוק היי-טק שהתאפיין בעיקר במו"פ ובנוכחות של חברות רב לאומיות לשוק עם חברות שלמות, גדולות, יוניקורנים. החברות האלה מעסיקות מאות ואלפי עובדים כל אחת – ולא רק מהנדסים, אלא גם בעלי מקצועות תומכים", כך אמר אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל.
חסון התראיין לאנשים ומחשבים בעקבות דו"ח שפרסם היום (ב') הארגון ומסכם את פעילות ההיי-טק הישראלי ב-2021. הדו"ח מראה שאומת הסטארט-אפ ממשיכה לחגוג, עם גידול שיא בגיוסים של חברות ההזנק וקפיצה של יותר מפי 2.5 במספר חברות החד קרן לעומת מספרן לפני שנה. על פי הנתונים, סך הגיוסים של החברות זינק ב-2021, עד כה, ב-135% לעומת התקופה המקבילה ב-2020 ועמד על 25.4 מיליארד דולר בהשוואה ל-10.8 מיליארד. זאת ועוד, השנה הצטרפו למועדון החד קרן 33 חברות – שיא של כל הזמנים.
לדברי חסון, "הדו"ח משקף את העוצמה של ההיי-טק הישראלי ושל האקו-סיסטם שמסביבו. זה בא לידי ביטוי באופן בולט ברחבי העולם: בעידן שבו הדיגיטל הפך לברירת המחדל, ישראל מהווה מקור משמעותי לפתרונות טכנולוגיים לאתגרים עולמיים".
הוא רואה עוד סממן לעוצמת הענף במגמה שהשנה החלה "לנבוט": רכישה של חברות זרות על ידי חברות ישראליות – ולא רק ההיפך. "אמנם, זה עדיין במינונים קטנים, אבל זו מגמה חשובה, שתלך ותגדל", אמר.
חסון שואב עידוד גם משתי מגמות בולטות בדו"ח: עלייה במספר הקרנות הבינלאומיות המובילות בעולם שמגלות עניין בשוק הישראלי, ובעיקר בסכומים שהן משקיעות כאן, והעובדה שחברות ישראליות רבות כבר לא מסמנות את האקזיט, אלא שואפות לגדול כאן.
מה המשמעות של הנתונים האלה ועד כמה הם טובים לכלכלה ולחברה בישראל? חסון: "יש לכך שני צדדים. מצד אחד, אין חולק על התרומה של ההיי-טק לכלכלה – כמחצית מהייצוא הישראלי מגיעה ממנו. למשק הישראלי אין כל יכולת לצמוח ללא המשך ההשקעות והצמיחה של ההיי-טק. אלא שמהצד השני, הפריחה בענף מייצרת אתגרים: החברות ממשיכות להיאבק כדי לגייס עובדים, בשעה שישראל סובלת ממחסור של עשרות אלפי עובדים בענף. עליית המשכורות והעלייה בערכו של השקל ביחס לדולר מגדילות את עלויות התפעול של החברות – מגמה שמשפיעה בצורה חדה יותר על חברות בשלבים מוקדמים. סטארט-אפ ניישן סנטרל פועלת במטרה לסייע להן, ולקהילת הטק הישראלית בכלל, להתגבר על המכשולים העומדים בדרכן, בעזרת פיתוח תוכניות הכשרה והשמה בקריירה, בהשפעה על מדיניות הממשלה באמצעות מכון המחקר שלנו וביצירת חיבורים בין יזמים ישראליים לממשלות, תאגידים רב לאומיים ומשקיעים. המטרה שלנו היא להבטיח את צמיחתם המתמשכת של האקו-סיסטם הישראלי ושל כלכלת ישראל".
13/12/21 11:26
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בדרך כלל נהוג לחשוב שמשכורות גבוהות והעלאות שכר תקופתיות הן מה שמייצר אימפקט, אבל שכר ותנאים לא בהכרח יבטיחו את ביצועי העובד בטווח הארוך. למרות שמשכורת נוצצת נשמע מדהים, כשמתרגלים אליה הביצועים חוזרים לרדת.
פרופ' דן אריאלי, חוקר כלכלה התנהגותית מהמובילים בעולם, חקר ומצא, שמשכורות העתק המשולמות לעובדים פוגעות בתפקודם. ממחקר שערך פרופ אריאלי עולה, כי בוס שיבטיח לעובדיו תמריץ קטן על הביצועים, או פיצה בחינם, או פשוט יגיד להם מילה טובה, יעלה את הפרודוקטיביות שלהם יותר מבוס שיבטיח לעובדיו העלאה בשכר.
כולם רוצים עובדים מרוצים, מסופקים ויעילים יותר, אבל כסף הוא לא בהכרח הפתרון היחיד. קיימות שיטות ומודלים, שיגרמו לעובדים שלכם, או לכם, לעבוד טוב יותר ולהרגיש משפיעים יותר, וכל זה יקרה למרות שלא קיבלתם העלאה בינואר השנה.
תגמולים מיידיים עובדים מצוין, סוכן המכירות מרגיש פידבק מיידי על המכירה והוא חש סיפוק. אבל מה קורה בעולמות יותר מורכבים? בחברות היי-טק העובד נמדד על פי מגוון סוגי יעדים, כך שהאימפקט המיידי לא מורגש, כי הוא מורכב מדי לחישוב מיידי במהלך היום יום.
על JOOPY כבר שמעתם? זהו מוצר שהביא בשורה חדשה לעולם, שפותרת את בעיית התמריצים החומריים ונותנת להם צד פסיכולוגי עמוק, שיגרום לעובד להיראות מוערך בין שאר הקולגות שלו, שפותח על ידי חברת אינסנטיב סולושנס (Incentives solutions).
הוא יכול לחשוף את החוזקות שלו לכל מי שבסביבת העבודה שלו, באופן טבעי וללא מוחצנות. בעקבות הצורך המוגבר בצד פסיכולוגי וייעול תהליכים בעזרת אוטומציה, פותחה פלטפורמה חדשה בעולמות התמריצים והעמלות – JOOPY, מוצר WEB וגם במובייל, שמציג מסכים פשוטים ונקיים בצורה ויזואלית ברורה על התמריצים של כל עובד והמיקום שלו בתחרויות השונות, שמתבססים על מודלים מורכבים ומסובכים. הוויזואליזציות יוצרות תחושת פידבק מיידית לעובדים בכל התחומים : שירות, תפעול, מכירות ועוד.
משכורת גבוהה משמעותית רק בתחילת הדרך
אין האמור כאן בא לזלזל במשכורות גבוהות, אבל במרבית המקרים השכר הגבוה הוא משהו רגשי יותר מנצרך. אדם שחוסך X בחודש או 4X מחפש להגשים את עצמו באמצעות העבודה ומנסה לקבל תגמול דרך המשכורת. אדם שהמשכורת שלו בנויה על מנגנון של בונוסים, עמלות או פרמיות, יצליח להרגיש את התחושה הנפלאה הזאת באופן מיידי באמצעות JOOPY, גם אם לבסוף הוא ישתכר אותה המשכורת. כשהוא חשוף להישגיו באופן מיידי ורואה את הפירות עבורם בתלוש המשכורת, העובד יחוש תחושת שובע, שתמצב אותו במקום שבו תהיה לו מוטיבציה גבוהה יותר להשקיע בעבודה.
תמריצים ובונוסים או העלאה?
מלבד הבונוסים והתמריצים על בסיס היעדים שמוגדרים לכל תפקיד, לא משנה באיזה תפקיד מדובר, ניתן לבנות מודל המתאים את עצמו לסביבת העבודה ולתפוקות מהתפקיד וגם לנהל תחרויות בין צוותים שונים בארגון. ברגע שיש תחרות בין צוותים בעמידה ביעדים, והצוות הזוכה מקבל בונוס אחיד לכל הצוות, נוצרת אווירה של עזרה הדדית ועבודה מלאת מוטיבציה.
JOOPY משקפת באפליקציה לכל עובד את מיקום הצוות שלו לעומת אחרים, הנתונים בה מתעדכנים בתדירות שהארגון מחליט, היא מציגה באופן מיידי את המיקום של הצוות וממליצה איפה כדאי להשתפר על מנת לנצח, וכמובן כמה הוא ירוויח במידה וינצח.
השקיפות מניעה דרייב יוצא דופן, מתמרץ, מתגמל ומשפיע הרבה יותר מעוד העלאה בשכר.
לסיכום, אין די בכך שהמנהל יהיה מנהל טוב וקשוב לעובדים, או שיידע להגיד מילה טובה בזמן הנכון. המערכת הארגונית חייבת לתמוך בזה, ואם אין מערכת שמחשבת בונוסים ועמלות ומציגה שקיפות מיידית, העובד כנראה פחות מרגיש את הפידבק, אם בכלל, פחות חש הצלחה והישגיות, מביא עימו פחות מוטיבציה, וכך מתחיל תהליך שחיקה.
הארגון חייב להבין את הצרכים הפסיכולוגיים האלה – מעבר לאוטומציה ולחיסכון בכוח אדם ובמניעת טעויות חישוב, קיים כאן פתרון עמוק הרבה יותר.
13/12/21 13:59
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המצב הטוב של ההיי-טק הישראלי הוא לא דבר חדש והתבטא בשלל דו"חות שפורסמו במהלך השנה האחרונה. היום (ב') נוספו לכך שני דו"חות חדשים, שמוכיחים שהמגמות רק תופסות עוד תאוצה ומביאות את הענף לשיאים חדשים – בגיוסים, במיזוגים וברכישות ובמספר חברות החד קרן, שזינק ל-53.
דו"ח שפרסם ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל מראה שאומת הסטארט-אפ ממשיכה לחגוג, עם גידול שיא בגיוסים של חברות ההזנק וקפיצה של יותר מפי 2.5 במספר חברות החד קרן לעומת מספרן לפני שנה. על פי הנתונים, סך הגיוסים של החברות זינק ב-2021, עד כה, ב-135% לעומת התקופה המקבילה ב-2020 ועמד על 25.4 מיליארד דולר בהשוואה ל-10.8 מיליארד. זאת ועוד, השנה הצטרפו למועדון החד קרן 33 חברות – שיא של כל הזמנים.
על פי הדו"ח, המשקיעים שמים את כספם בעיקר בתחומי התשתיות, ה-IT, בדגש על תוכנות שמספקות פתרונות מהירים לשוק הארגוני והופכות את המרחק הפיזי ללא משמעותי (תוצאה של התגברות העבודה מהבית), הסייבר והפינטק. הדו"ח מציין שבכל אחד מהתחומים האלה נרשמה השנה עלייה בולטת בהשוואה לשנה שעברה, עד כדי נתון כפול.
המשקיעים מעדיפים "צמחים" יותר מאשר "זרעים". צילום: BigStock
גם מספר המגה גיוסים (סבבים בסך של חצי מיליארד דולר ומעלה) גדל בצורה משמעותית: בשנה הנוכחית היו 74 מגה גיוסים בהיקף כולל של 14.4 מיליארד דולר – צמיחה של 310%. מדובר ביותר ממחצית ההון שגייסו הסטארט-אפים הישראליים השנה. עם זאת, לא חלה עלייה משמעותית במספר סבבי הגיוס. הסיבה היא שחברות כבר לא ממהרות לחפש את האקזיט, אלא מעדיפות לגדול אורגנית. לכן, מספר חברות הסטארט-אפ שנרכשו השנה עומד על 30 בלבד.
הנפקות ה-SPAC – בעיקר רעש וצלצולים?
אחד הנושאים היותר מדוברים השנה בענף היה הנפקות ה-SPAC. אולם, הנתונים מראים שמדובר בעיקר ברעש, שכן רק 10 חברות ישראליות ביצעו הנפקות מסוג זה מתחילת השנה.
על פי הדו"ח, המשקיעים העיקריים בהיי-טק הישראלי ממשיכים להיות זרים, למרות המאמצים שנעשים להביא את המשקיעים המוסדיים הישראליים להרחיב את מגוון ההשקעות שלהם גם להיי-טק. הדו"ח מראה בנוסף על צמיחה בפעילות של קרנות ההון-סיכון הזרות בישראל, כאשר המובילות שבהן אלה אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל. על פי עורכי הדו"ח, העובדה שרנות הון-סיכון כה גדולות שמות הרבה כסף בישראל מחזקת את האטרקטיביות שלה בעיני משקיעים זרים נוספים.
הנפקות ה-SPAC – בעיקר דיבורים. צילום: BigStock
הדו"ח מראה על עוד מגמה שבזמן האחרון מדוברת בענף: הנטייה ההולכת וגוברת של משקיעים להשקיע בסבבים מאוחרים יותר. אמנם, גם ב-2021 היה גידול בסכום שחברות גייסו בסבבי סיד – מ-670 מיליון דולר ל-794 מיליון, אבל הוא היה קטן יותר מהעליות שנרשמו בהשקעות בשלבים מאוחרים יותר. גם מספר סבבי הסיד המשיך לרדת – מגמה שנמשכת מאז 2018, אז נרשם שיא של 361 סבבים, וכעת מדובר ב-188 בלבד. כלומר, הנתון נחתך כמעט בחצי. סבב הסיד הממוצע עומד על 510 אלף דולר.
מה אומר הדו"ח הנוסף שפורסם היום?
דו"ח של פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ושל חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, שגם הוא פורסם היום, מראה נתון צנוע מעט יותר באשר לסכום שגויס: מתחילת השנה ועד למועד כתיבתו, סך ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות עמד על 21 מיליארד דולר ב-695 עסקאות. רק ברבעון השלישי גויסו 5.89 מיליארד דולר על פני 177 עסקאות. שם מציבים את תחומי הסייבר ומדעי החיים כתחומים השוקקים ביותר מבחינת שווי העסקאות, סבבי הגיוס וההתפלגות שלהם.
גם הדו"ח הזה מדבר על התבגרות ענף ההיי-טק הישראלי והמעבר החזק להשקעות בסבבים מאוחרים יותר מהסיד ומציינים את המעבר של ישראל מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן.
על פי הנתונים, חלה השנה עלייה גם במספר המיזוגים והרכישות, עם מעל 180 עסקאות בהיקף של קרוב ל-19 מיליארד דולר.
כמו כן, מציינים שם שסבבי הגיוס נעשים בתדירות גבוהה יותר ושבעוד שבשנים הקודמות, תשואה של פי שלושה עד חמישה הייתה נחשבת למוצלחת, כיום המכפילים גבוהים הרבה יותר ויכולים להגיע אפילו לתשואה של פי 100. באשר לפעילות קרנות הון-הסיכון, בהרצוג פוקס נאמן ובפרוסט אנד סאליבן מראים שהקרנות הישראליות אמנם הגדילו את הפעילות שלהן, אבל אלה האמריקניות הגדילו אותה יותר.
יצוין כי בשני הדו"חות מתייחסים בעיקר לגיוסים ולמיזוגים והרכישות, ואין בהם התייחסות לבעיות של ההיי-טק הישראלי, ובמרכזן המחסור הכרוני והגדול בכוח אדם וההתחזקות הדרמטית של השקל אל מול הדולר. כך שמצב ההיי-טק הישראלי טוב, אבל הוא לא חף מאתגרים.
השתתף בהכנת
13/12/21 15:59
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שני דו"חות שפורסמו היום (ב') מציגים את תמונת המצב של ענף ההיי-טק הישראלי נכון לדצמבר 2021. אחד הדו"חות הוא של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל והשני – של פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן יחד עם חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן. הנתונים בשניהם לא מפתיעים את מי שעוקב אחרי הנושא. הם מסמנים את התבגרותו של שוק הסטארט-אפים הישראלי, שהופך לחלק הרבה יותר משמעותי מהענף כולו, שיחד אתו כולל את החברות היצרניות, המפעלים ומרכזי המו"פ השונים.
סטארט-אפ ישראלי זה כבר לא חברה של בערך שני אנשים שחולמים על האקזיט שיסדר להם את החיים. היזמים והמשקיעים שלהם לא מתרגשים מכל רמז או הצעה לרכישה או מיזוג, גם אם היא נראית מפתה מאוד. וזה לא מקרי. אחת הסיבות לכך היא שהמשקיעים מעדיפים יותר ויותר לשים את כספם בחברות שנמצאות בשלבי גיוס מאוחרים, בדרך להפוך לחברות בוגרות. זאת, בשונה מחלום האקזיט שהיה פופולרי מאוד בקרב סטארט-אפים ישראליים עד לפני שנתיים לערך.
עוד סיבה להעדפה ליצור חברות גדולות ובוגרות מאשר להימכר ו-"לעשות את המכה" כמה שיותר מהר היא הטרנספורמציה הדיגיטלית. זו שמדוברת כל כך, בפרט מאז שפרצה הקורונה. הטרנספורמציה הדיגיטלית הפכה להיות שם נרדף לתנאי למימוש האסטרטגיה הארגונית, לחדשנות שתחזק את הבידול התחרותי של הארגונים. זו לא תופעה ישראלית, אבל המעניין הוא שקרנות גדולות ומובילות בעולם מתעניינות בפתרונות של סטארט-אפים ישראליים בתחומים שבעבר פחות עניינו אותן: IT בהקשר של תוכנה שעוסקת בניהול נתונים ובניהול הארגון בכלל, תשתיות טכנולוגיות, סייבר, אבטחה, פיננסים, בריאות, מדעי החיים וריטייל. החברות והסטארט-אפים בתחומים האלה נהנים, בגדול, מצמיחה לא קטנה.
יש לכך חשיבות רבה מעבר לצד הפיננסי: החברות האלה נשארות בישראל, וכך גם הקניין הרוחני וההון האנושי שלהן. זה כמובן לא מפריע להן לפרוץ לשווקים חדשים ולפתוח סניפים מעבר לים. שלא לדבר על היוניקורנים שנוצרים, שמספרם הגיע כבר ל-53. לישראל יש מקום מכובד מאוד במועדון היוניקורנים העולמי, וזה מוכיח שבניגוד למה שלא מעטים חשבו, לא מדובר בבועה.
האם הקרנות הישראליות צריכות לחשב מסלול מחדש?
בשני הדו"חות מודגש הגידול הניכר בהשקעות של קרנות הון-סיכון בינלאומיות בארץ, בעוד שבקרב הקרנות הישראליות יש אמנם עלייה, אבל לא באותן רמות. זה מעלה את השאלה מה קורה אתן? בעבר הן היו הרבה יותר דומיננטיות בסטארט-אפים ישראליים. האם תם עידן?
אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר לאנשים ומחשבים שלא צריך להפריז בדאגה. הקרנות הישראליות עדיין דומיננטיות בסבבים הראשונים של הגיוסים, ואילו הקרנות הזרות מתמקדות, כאמור, בשלבים המאוחרים יותר, כאשר החברות יותר בשלות.
אלא שהקרנות הישראליות כן צריכות לחשב מסלול מחדש – הן צריכות להתחיל להשקיע בתחומים שעד היום לא השקיעו בהם, וגם לא לפסול השקעות בחברות בסבבי סיד, בתחילת הדרך, אם יש סימנים להצלחה עתידית.
דבר נוסף: אנחנו עדיין לא רואים את הגופים המוסדיים משקיעים בהיי-טק הישראלי, למרות מאמצים שנעשו בנושא. אלה חברות שמחזיקות מיליארדי שקלים, חלקם הגדול שלנו. הן ממשיכות לשבת על הגדר בכל הנוגע להשקעות בהיי-טק ומעדיפות לשים את הכסף בנדל"ן, למשל. אלא שהשקעה בנדל"ן לא פחות מסוכנת מהשקעה בהיי-טק.
חצי הכוס הריקה
מבלי לקלקל את החגיגה, צריך להסתכל גם על חצי הכוס הריקה: המחסור החמור מאוד והמדובר מאוד בכוח אדם, שההיי-טק הישראלי סובל ממנו, עלול לקלקל את הנתונים היפים בשנים הבאות. יותר ויותר מנהלי חברות מתריעים על כך שהצמיחה שלהם נעצרת, ושהם לא יכולים ליזום פרויקטים ולפתח מיזמים, כי אין מי שיבצע אותם. השיח בנושא הוא ארוך שנים ועדיין, עם כל המאמצים שיש מי שמנסים לעשות, המצב לא טוב.
נושא אחר שנמצא בחצי הכוס הריקה הוא המיצוב של ההיי-טק בחברה הישראלית. נכון שאין חולק על כך שבלעדיו הכלכלה הישראלית לא הייתה עוברת טוב יחסית, כפי שקרה, את משבר הקורונה, אבל ההיי-טק עדיין נתפס כאליטה. יש לכך סיבות שונות, בין היתר השיעור הנמוך של המועסקים בענף מכלל המשק והעובדה שההיי-טק מתרכז בתל אביב ובשרון. בהעדר פתרונות לאומיים, שעיקרם יצירת תשתיות מתאימות בפריפריה, לא מעט חברות היי-טק לא רוצות להיכנס לשם.
המדינה שמה כמטרה לאומית את הצורך בהקמת חברות היי-טק בנגב ובצפון, כדי לעודד תעסוקה ולצמצם פערים. אלא שזה לא קורה – ולא מאחר שהחברות לא רוצות להגיע בכל מצב. הן לא רוצות להגיע לשם כרגע, כי אין את התנאים הבסיסיים שישכנעו מנכ"ל לשנע עובדים דרומה או צפונה. אין במקומות רבים מחוץ לגבולות השרון וגוש דן תשתיות נאותות של תחבורה, חינוך, מגורים ואיכות חיים. יש כאן גם את ההעדפה של עובדי ההיי-טק לגור במרכז, על כל הנוחות שבכך (להוציא הפקקים), אבל ייתכן מאוד שעם תשתיות מתאימות, איכות חיים טובה ומעלה ותנאים מתאימים אפשר יהיה לשכנע חלק ניכר מהם לעבור ליישובים מרוחקים יותר.
בשורה התחתונה, נתוני ההיי-טק של השנה מעודדים, אבל אם הם לא יפגשו תשתיות חברתיות, אנושיות וכלכליות נאותות, הן יישארו במרכז, וחלקן אולי בכלל יעברו מהארץ. שהרי ההחלטה להשקיע ולהשתקע בישראל אינה הפוכה. אם זה יקרה, כולנו נפסיד מכך.
13/12/21 12:41
5.71% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עורכת הדין איה בן-פורת נבחרה במכרז בין-משרדי למשרת סמנכ"לית בכירה ומנהלת מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. במסגרת תפקידה תוביל בן-פורת את הפיקוח והאכיפה, שמתמקדים, בין היתר, בתחומים הבאים: חובות הפריסה והכיסוי הסלולרי, פריסת הסיבים האופטיים, נושאי צרכנות והגנת הצרכן, התחרות בין חברות התקשורת (טלקום), כניסתו של ציוד אלחוטי לארץ, שנועד למנוע הפרעות ושיבושים בתקשורת, המוכנות האופרטיבית של חברות התקשורת לשעת חירום, וטיפול בפניות הציבור בתחום הטלקום.
לבן-פורת ניסיון עשיר בהובלת תהליכי חקיקה של פרויקטים שונים, ייעוץ משפטי במכרזים, הובלת תהליכים חוצי-ארגון ומערכתיים, בעבודה מול הכנסת ומול משרדי ממשלה שונים, גופי ביטחון וחברות תקשורת. כמו כן, לאחרונה סיימה בן פורת קדנציה של שש שנים כממונה על השוויון המגדרי ויועצת המנכ"לית לקידום נשים במשרד התקשורת, נוסף על תפקידה כעורכת דין בלשכה המשפטית. בן-פורת החלה את דרכה במשרד התקשורת בשנת 2007, ומילאה תפקידים בכירים במחלקה המשפטית והובילה הליכי חקיקה משמעותיים, בהם מתווה הסיבים האופטיים, מכרזי התמרוץ של הסיבים האופטיים, הליכי אישור של בקשות מיזוגים ורכישות בשוק התקשורת, ייעוץ משפטי למכרז דור 3 בסלולר ועוד. בתפקידה האחרון שימשה כסגנית היועצת המשפטית. לפני כניסתה לשירות המדינה הייתה בן-פורת עורכת דין במשרד עורכי דין בוושינגטון, ארה"ב.