The headlines that made most buzz on this page
08/02/22 16:39
9.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת האקרים, שלדברי אוקראינה נשלטת על ידי המודיעין הרוסי, תקפה בסייבר תוך שהיא מתמקדת במגוון רחב של ארגונים במדינה, כולל "ישות ממשלתית מערבית"; כך על פי מחקר של פאלו אלטו.
הקבוצה מכונה גאמארדון (Gamaredon – או בתרגום חופשי 'דב פרימיטיבי'), והיא מוכרת מאז 2013.
הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה גלש לתחום הסייבר במחצית החודש שעבר, כאשר ממשלת אוקראינה הותקפה על ידי נוזקה הרסנית, כשחולשות שונות נוצלו כדי להשחית כמה אתרי אינטרנט של הממשלה.
אמנם ייחוס האירועים הללו עדיין נמשך ואין קשר ידוע לגאמארדון, אך חוקרי ענקית הגנת הסייבר מעריכים שצפויות פעילויות סייבר זדוניות נוספות במהלך השבועות הקרובים, ככל שהקונפליקט בין המדינות יסלים. "קבוצת גאמארדון היא בין האיומים המתקדמים הפעילים ביותר המכוונים כלפי אוקראינה", נכתב בדו"ח של פאלו אלטו.
"ניסיון ספציפי ומכוון לפגוע בארגון מערבי באופן ממוקד"
מאז 2013, ממש לפני סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה, קבוצת גאמארדון התמקדה בעיקר במבצעי תקיפה נגד פקידי ממשל וארגונים אוקראינים. בשנת 2017 פרסמו חוקרי יחידה 42 של פאלו אלטו את המחקר הראשון שלהם, המתעד את ערכת הכלים המתפתחת של גאמארדון. במהלך השנים ציינו כמה חוקרים, כי הפעולות של קבוצה זו עולות בקנה אחד עם האינטרסים הרוסיים.
קישור שכזה קיבל ביטוי ב-4 בנובמבר 2021, כאשר שירות הביטחון של אוקראינה, ה-SSU, ייחס בפומבי את הנהגת הקבוצה לחמישה קציני שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ה-FSB, שהוקצו לתפקידים ב-קרים. במקביל, SSU פרסם גם דו"ח טכני מעודכן, המתעד את הכלים ואופי הפעילות של קבוצה זו.
לפי חוקרי פאלו אלטו, גאמארדון תקפה ישות ממשלתית מערבית באוקראינה בינואר, אך החוקרים לא נקבו בשמו של המותקף. בחברה אמרו כי הצליחו לעקוב אחר משימת הפריצה הרוסית, על ידי ניתוח של דומיינים זדוניים שונים, שנועדו להדביק מחשבים אוקראינים בנוזקות.
ממציאיה מצביעים על הקשר לגאמארדון. יחידה 42 של פאלו אלטו צילום: פאלו אלטו
"בהתחשב במצב הגיאופוליטי הנוכחי ובמיקוד היעד הספציפי של קבוצת APT זו, יחידה 42 ממשיכה לעקוב באופן פעיל אחר אינדיקטורים לפעילותה של גאמארדון", ציינו החוקרים. "במסגרת זו, זיהינו שלושה אשכולות גדולים של התשתית של הקבוצה, אשר משמשים לתמיכה במטרות פישינג ונוזקות שונות. אשכולות אלו מקשרים ליותר מ-700 דומיינים זדוניים, 215 כתובות IP וליותר מ-100 דוגמאות של נוזקות", המשיכו החוקרים והרחיבו.
במעקב אחר אשכולות אלו, החוקרים הבחינו בניסיון לפרוץ ליישות ממשלתית מערבית באוקראינה, ב-19 בינואר השנה. "זיהינו גם פעילות פוטנציאלית של בדיקת נוזקות ושימוש חוזר בטכניקות היסטוריות, הכוללות תוכנת רשת וירטואלית בקוד פתוח, VNC", סיכמו. "בהינתן השלבים והגישה המדויקת שנצפו בקמפיין הזה, נראה שזה היה ניסיון ספציפי ומכוון לפגוע בארגון מערבי באופן ממוקד".
08/02/22 11:16
8.54% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפל תערוך בתחילת החודש הבא את אירוע האביב שלה, הראשון ל-2022, שבו תשיק, לפי דיווח שפורסם בבלומברג, דגמים חדשים של iPhone SE ו-iPad Air חדשים התומכים בדור 5.
לפי הדיווח, המתבסס על גורמים המעורים בתוכניות של אפל, האירוע צפוי להתקיים ב-8 במרס, ויושק בו דגם חדש של iPhone SE שתומך בדור 5, ושכולל גם מעבד מהיר יותר ומצלמה משופרת, אם כי בעיצובו לא יהיו שינויים קיצוניים. גם כפתור הבית הקלאסי שהושאל מה-iPhone 8 – עדיין יישאר במקומו בדגם ה-SE החדש.
באירוע זה צפויה אפל גם להכריז, לפי הדיווח, על דגם חדש של ה-iPad Air, שיקבל גם הוא תמיכה בדור 5 ומעבד מהיר יותר. נראה שלאור השינוי בעיצובו לא מזמן, הוא יהיה דומה לקודמו בהיבט העיצוב.
עוד טוען הדיווח שאפל תציג באירוע זה Mac חדש, מה שתואם לשמועות נוספות בנושא. ההשערה היא כי המחשב החדש יהיה דגם מיני ברמה גבוהה, בעל מעבד M1 Pro או M1 Max כמו אלה שבדגמי MacBook Pro. זאת על רקע העובדה שכרגע רק מחשבי Mac מיני ברמה הבסיסית כוללים את מעבד M1 של אפל, ומחשבי הרמה הגבוהה עדיין לא עודכנו כבר מזה זמן, וכוללים עדיין את מעבדי אינטל.
ואחרון חביב – נראה כי אפל תשחרר את גירסת 15.4 iOs של מערכת ההפעלה, שתכלול זיהוי פנים עם מסיכה ואת תכונת Universal Control שמצפים לה כבר זמן רב.
ומעל כל אלה – יש לזכור שעדיין לא נשלחו לתקשורת הזמנות לאירוע (שבדרך כלל נשלחות כשבוע לפני האירוע), כך שעדיין יכולים לחול שינויים במועדו או בתכולתו.
08/02/22 14:26
8.54% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברה חדשה בשם Refhuel, שתתמקד בטכנולוגיית תאי דלק הפיכים, הושקה היום (ג').
מדובר בתוצר של הסכם רישיון שנחתם בין Refhuel Limited, חברה בבעלות דקמא קפיטל, חברת השקעות ישראלית הרשומה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לבין ביראד, חברת המחקר והפיתוח של אוניברסיטת בר אילן.
הטכנולוגיה החדשנית שכבר נמצאת בפיתוח, מאפשרת אגירת אנרגיה באמצעות תאי דלק הפיכים. הטכנולוגיה פותחה באוניברסיטת בר אילן, בהובלתו של פרופ' ליאור אלבז.
פרופ' אלבז, ראש קונסורציום תאי הדלק בישראל, פועל במסגרת המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן והוא נחשב מומחה לתאי דלק מוערך בתחומו בעולם.
Refhuel מפתחת תא דלק הפיך, המבוסס על טכנולוגיית נושאת מימן ייחודית, שמאפשרת אחסון וייצור יעיל של אנרגיה.
מחפשים פתרונות לאחסון וייצור יעיל של אנרגיה. אילוסטרציה. צילום: BigStock
ציפייה להשפעה שתשנה את האופן שבו אוגרים וצורכים אנרגיה
פרופ' ליאור אלבז, מייסד שותף של Refhuel, ופרופסור לכימיה במעמד חבר באוניברסיטת בר אילן, אמר: "אני נרגש שהגענו לנקודה הזו. עברנו את שלב הוכחת הרעיון, לטכנולוגיה יש פוטנציאל לחולל מהפכה באחסון וייצור אנרגיה. העולם מחפש אנרגיה בת-קיימא במחיר סביר, והטכנולוגיה הזו מבטיחה לעזור לספק זאת".
נתנאל לורנצי, מייסד שותף של Refhuel ומנכ"ל דקמא קפיטל, אמר: "אנו שמחים לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן כדי להשיק את Refhuel. פרופ' אלבז הוא דמות מובילה ולמחקר שלו תהיה השפעה שמשנה את האופן שבו אנו אוגרים אנרגיה וצורכים אותה.
אספקת אנרגיה ושינויי אקלים הם אתגרים שכל מדינה צריכה להתמודד עימם. ככל שאנו מתקדמים לעבר אנרגיה מתחדשת, אנו מתמודדים עם הבעיה של אגירת אנרגיה. לטכנולוגיה שאנו מפתחים ב-Refhuel יש פוטנציאל להיות הפתרון לאתגר הזה. מדובר בציון דרך עבור דקמא קפיטל, ואנחנו מסתכלים קדימה כדי להצליח בגדול עם Refhuel".
08/02/22 13:41
7.32% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לאחר שהכחישה בסוף החודש שעבר את ביטול העסקה, אתמול תקעה סופטבנק את המסמר האחרון בארון הקבורה של עסקת הרכישה של Arm בידי אנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר, והודיעה על ביטולה הסופי בשל "אתגרים רגולטוריים משמעותיים".
ביטול העסקה יעלה לאנבידיה 1.25 מיליארד דולר, שישולמו לסופטבנק בשל כישלונה לממש את העסקה. בנוסף, מנכ"ל Arm, סיימון סגראר, יוחלף, ובמקומו ימונה מי שהיה אחראי על הנכסים האינטלקטואליים של החברה, רנה האס, שניהל את עסקי Arm לפני שנים רבות.
עסקת הרכישה, שהוכרזה לראשונה בספטמבר 2020, הייתה אמורה להפוך את יצרנית המעבדים הגרפיים לבעלת הנכסים האינטלקטואליים והשליטה על חברה שהארכיטקטורה שלה בעצם נכללת בכמעט כל סמארטפון, טאבלט, וגם בשרתים, נוסף על מפת הדרכים העתידית של מוצרי אפל, הכוללים את המעבדים שלה המבוססים על הארכיטקטורה של Arm.
סופטבנק ציינה, כי Arm תפנה כעת למסלול הנפקה.
כזכור, העסקה זכתה להתנגדות חריפה מצד יצרניות שבבים מתחרות וגם מצד רוב הרגולציות החשובות, מסין, דרך בריטניה, מרגע ההודעה על קיומה. בממלכה המאוחדת אף התייחסו אל העסקה כאל סיכון ביטחוני. ועדת הסחר האמריקנית הפדרלית, ה-FTC, הודיעה אף היא לאחרונה כי תגיש תביעה לבית המשפט כדי לחסום את העסקה מטעמים מונופוליסטיים.
08/02/22 15:45
7.32% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת SQLink פתחה את 2022 עם ארבעה סמנכ"לים חדשים, כשלושה מהמינויים הם של נשים. אלון שושני מונה לתפקיד סמנכ"ל המכירות של הקבוצה; בר לוי תהיה סמנכ"לית הגיוס; קרן סולימני, מונתה לסמנכ"לית התפעול; ורונה בר-שלום תכהן כסמנכ"לית מכירות ופיתוח עסקי של חברת הבת זיגיט, המתמחה בפתרונות דיגיטל ופיתוח אפליקציות.
הקבוצה, אשר החלה את דרכה בשנת 1994 כבית תוכנה, מעסיקה כיום למעלה מ-2,500 מומחים ויועצים בחזית הטכנולוגיה, ומונה שבע חברות בת, המספקות קשת רחבה של שירותים מתקדמים ועדכניים בעולמות של פיתוח תוכנה, אבטחת מידע וסייבר, בדיקות תוכנה ואוטומציה, ניהול פרויקטים, דיגיטל, אנליטיקה, דאטה, BI ועוד. בנוסף, לקבוצה שתי חברות השמה להיי-טק, מהגדולות בישראל, ומכללה למקצועות הטכנולוגיה. צמיחתה של הקבוצה הביאה עמה מינויים חדשים בהנהלה.
שושני, בכיר לשעבר ביבמ (IBM), מונה לסמנכ"ל המכירות של קבוצת SQLink. שושני יוביל את פעילות המכירות של הקבוצה; פרויקטים, מוצרי החברה ומוצרי צד ג', יחד עם אינטגרציה בין חברות הבת, ליצירת פתרונות מקצה לקצה ללקוחותיה. לשושני ניסיון של 25 שנים במתן פתרונות, שירותים ומוצרים טכנולוגיים.
לוי, שעובדת כחמש שנים בחברה, ושימשה בין היתר בשנים האחרונות כראש צוות לקוחות, מונתה לתפקיד סמנכ"לית הגיוס של הקבוצה. לוי תוביל את חטיבת הגיוס של הקבוצה, המונה כיום עשרות רבות של מגייסים ומגייסות טכנולוגיים.
סולימני, שמונתה לסמנכ"לית התפעול של הקבוצה, היא בעלת ותק של כ-18 שנה בניהול ארגונים גדולים ומובילים במשק, ולה ניסיון עשיר בניהול תהליכים, תפעול ארגוני והובלת מבצעים ופרויקטים.
בר-שלום מונתה לסמנכ"לית פיתוח עסקי ומכירות בחברת זיגיט מקבוצת SQLink, ותוביל את תהליכי המכירות והפיתוח העסקי של החברה בתחומי הפיתוח והדיגיטל. לבר-שלום ניסיון של מעל 14 שנים בתחום והיא מביאה עימה רקורד עשיר בעבודה מול ארגונים ושותפים עסקיים, מתמחה ביצירת מענה איכותי לצרכי הלקוחות ובניהול שיתופי פעולה עסקיים וטכנולוגיים מגוונים.
תמיר גורן, מייסד, בעלים ומנכ"ל קבוצת SQLink: "במהלך שנת 2021 הרחבנו את מגוון הפתרונות והשירותים המתקדמים שהחברה מציעה, וכיום הקבוצה מאגדת בתוכה שבע חברות בתחומי הטכנולוגיה השונים. לאחרונה רכשנו את חברת זיגיט, המתמחה בעולמות הדיגיטל והאפליקציות, ואת חברת ג'ניוס, אשר מתמחה בעולמות האנליטיקה, חקר ביצועים וסטטיסטיקה. שילוב מנצח של הבנה טכנולוגית מעמיקה, ראייה עסקית רחבה וניסיון עשיר בעולם המחשוב, מאפשרים למומחי הקבוצה להמשיך ולספק פתרונות ממוקדים ומדויקים עבור לקוחותינו. השנה נמקד מאמצים ומשאבים רבים בתחומי הדיגיטל והדטה, והניסיון העשיר של אלון, קרן, רונה ובר, יחד עם צוות ההנהלה הוותיק אשר מוביל את הקבוצה מזה שנים רבות, יביאו אותנו לשיאים חדשים, חדשנות ושיתופי פעולה, שימשיכו למצב את SQLink כגוף מוביל ומחולל שינוי עבור לקוחותינו".
08/02/22 13:07
6.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תוצאות מחקר חדש בנוגע למאבק במשבר האקלים התפרסמו באחרונה, ומצביעות על תופעה: תאגידי ענק מפריזים בתיאורי התקדמותם במאבק, ולמעשה אינם עומדים בפועל בהבטחותיהם.
המחקר, ששמו 'מעקב אחריות אקלימית תאגידית 2022' (Corporate Climate Responsibility Monitor 2022), שערך ה-NewClimate Institute, בשיתוף פעולה עם Carbon Market Watch, מעריך את אסטרטגיות האקלים של 25 חברות גלובליות גדולות. החוקרים מנתחים בו באופן ביקורתי את המידה שבה התאגידים הללו מפגינים מנהיגות אקלים ארגונית.
המחקר כלל תאגידים טכנולוגיים, כמו גוגל, אמזון ואפל, וכן תאגידים בתחומים אחרים, ביניהם יוניליוור, איקאה ונסטלה. כל המוזכרים לעיל נכללו בין החברות שלא מצליחות להשתנות מספיק מהר, כך נטען במחקר.
ככלל, רוב החברות שהבטיחו אפס פליטות פחמן או ניטרליות פחמן אינן מצליחות לעמוד ביעדיהן השאפתניים, ובעיקר מספרות לציבור ואף לרגולטורים סיפורים על דרכיהן להשיג את היעדים – אך מציגות יישום פחוּת בהרבה.
אינפוגרפיקה מהמחקר. צילום: NewClimate Institute
לחץ לאפס פליטות פחמן ומהר
בסך הכל, הניתוח במחקר מגלה שההבטחות הראשיות של אמזון, דויטשה טלקום, Enel, GlaxoSmithKline, גוגל, היטאצ'י, איקאה, Vale, פולקסווגן ו-וולמארט הוגשמו עד כה במידה נמוכה.
כידוע, החברות הגדולות בעולם נמצאות בלחץ לצמצם את ההשפעה הסביבתית שלהן, וכן לעמוד בדרישה ההולכת וגדלה מצד צרכנים למוצרים ירוקים ובני קיימא. עקב כך רבות מהן נדרשו להגשמת היעד שהמוצרים והשירותים שלהן יתקדמו לכלכלת אפס פחמן – zero carbon – שעתידה למתן את שינוי האקלים, ואת הנזק הסביבתי הרב שנגרם עקב פליטות פחמן מסוכנות.
חברות מזייפות את הדרך אל היעד. אפס פליטות פחמן. צילום: BigStock
החברות התחייבו להפחית את הפליטות שלהן, או לקזז את הפליטות, באמצעות טכניקות כמו נטיעת יערות לוכדי פחמן, וזאת בפרקי זמן ספציפיים הטילו על עצמן, ושנמתחות בין השנים 2030 ל-2050. אלא שחוקרי NewClimate Institute הגיעו למסקנה שלמרות שחברות רבות התחייבו להגיע לאפס פליטות נטו, 25 החברות שהם חקרו התחייבו יחד להפחית את הפליטות רק בכ-40% ולא ב-100%, כפי שכנראה גרמו לאנשים להאמין.
המחר החדש חושף גם כי ההתחייבוית האקלימיות הארגוניות זוכות למימוש פחוּת בהרבה ממה שחברות הענק רוצות שנחשוב. "למען האמת הופתענו ואנו מאוכזבים מהיושרה הכוללת של טענות החברות", כך ציינו החוקרים במסקנויהם. "הטענות בכותרת האמביציוזיות שלהן לעתים קרובות מדי חסרות מהות אמיתית, מה שעלול להטעות הן את הצרכנים והן את הרגולטורים, שהם הליבה להנחיית הכיוון האסטרטגי שלהם. אפילו חברות שמצליחות יחסית מגזימות במעשיהן", ציינו החוקרים.
"הצבת יעדים מעורפלים לא תביא אותנו לשום מקום"
מחברי המחקר בחרו לחקור ענקיות תאגידיות, כולל אמזון ו-וולמארט, שהבטיחו הבטחות אקלים "נועזות" ומוחלטות, ושבשל גודלן, נתפשות כמשפיעות במיוחד.
כך קרה שהדו"ח מתייחס אל היעד של אמזון לאפס פחמן עד 2040 כחסר בסיס. נאמר בו כי לא ברור אם המטרה של אמזון מתייחסת אך ורק לפליטת פחמן דו חמצני או לכל גזי החממה. הדו"ח גם פסק שלא ברור באיזו מידה אמזון מתכננת להפחית את הפליטות שלה, בניגוד לרכישת זיכויים לקיזוז פחמן, הנשענים על פתרונות מבוססי טבע.
בתגובה אמרה אמזון כי הייתה שקופה לגבי השקעותיה בפתרונות מבוססי טבע, כמו נטיעת היערות שכבר צוינה קודם, וחלקה על הקביעה כי יעדי האפס שלה מבוססים על קיזוזים. החברה אמרה שהיא בדרך להפעלת פעילותה עם 100% אנרגיה מתחדשת עד 2025, חמש שנים לפני היעד המקורי שלה של 2030. היא גם הדגישה יוזמות אחרות שלה, כולל פריסת 100,000 רכבי משלוח חשמליים עד 2030.
על אף כל זאת, החוקרים זיהו גם דוגמאות מבטיחות למנהיגות אקלימית. כך למשל ציינו בדו"ח את העובדה שגוגל מפתחת כלים חדשניים לרכישת אנרגיה מתחדשת באיכות גבוהה בזמן אמת, שתשרת חברות אחרות.
"חברות חייבות להתמודד עם המציאות של כוכב לכת משתנה. מה שנראה מקובל לפני עשור כבר לא מספיק", אמר ז'יל דופראסנה מ-Carbon Market Watch. "הצבת יעדים מעורפלים לא תביא אותנו לשום מקום ללא פעולה אמיתית, ויכולה להיות גרועה מלעשות כלום, אם היא מטעה את הציבור. מדינות הראו שאנו זקוקים להתחלה חדשה בעת אימוץ הסכם פריז, וחברות צריכות לשקף זאת בפעולות שלהן".
08/02/22 13:58
6.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"בנינו מפעלי נתונים במגזרי עשייה שונים, בחלוקה גיאוגרפית ומשימתית. עד כה, החלטות רבות אמנם היו מבוססות נתונים, אבל נעשו באופן ידני. עם הכנסת מערכות בינה מלאכותית, אלגוריתמים חכמים ולימוד מכונה, ההחלטות ימשיכו להתקבל על ידי בני אנוש, אבל הן תהיינה יותר חכמות ומדוייקות, וגם מהירות יותר. הנתונים הם כיום בצבא כלי נשק לכל דבר ועניין, והבינה המלאכותית היא האקס פקטור, שמעניק לנו את העליונות בשדה הקרב", כך אמר תת-אלוף אביעד דגן, מפקד מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר.
תא"ל דגן דיבר הבוקר (ג') במסגרת שבוע הבינה המלאכותית של המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק בשיתוף המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת תל אביב.
"הנתונים הם נשק זול יותר ממטוס F35"
לדברי תא"ל דגן, "שדה הקרב המודרני גדל, ונוספו לו ממדים, דוגמת מרחב הסייבר. אנו רוצים שהממדים הפיזיים והווירטואליים יהיו מסונכרנים, כדי לשפר את קבלת ההחלטות של המפקדים, כך שהן תהיינה יותר מבוססות נתונים. הבנו כי הנתונים הם נשק, שעלותו זולה יותר מעלות מטוס F35, וניצול נכון שלהם, על בסיס טכנולוגיות בינה מלאכותית, ישנה באופן דרמטי את ההתנהלות של הכוחות בשדה הקרב".
"כך", אמר, "בנינו כמה מערכות בהן הוטמעו רכיבי AI, דוגמת מערכת התומכת בקבלת החלטות למפקדים, או מערכות מנהלתיות, דוגמת משאבי אנוש".
מגויסת לטובת התייעלות צה"ל. בינה מלאכותית. אילוסטרציה. צילום: BigStock
נס קרה
"בניית אגם הנתונים", אמר תא"ל דגן, "הייתה לא פחות מ-נס. נדרשנו לנתץ את החומות שהיו קיימות בין הזרועות השונות – ים, אוויר ויבשה. אולם גם זה אינו מספיק. פעלנו לשילוב הנתונים גם כשהם מגיעים מכלל רכיבי הקצה – הלוחם, הספינה, המזל"ט. כך, תשתיות אגם הנתונים בנויות ממפעלי נתונים. אלה עובדים באופן מתוזמר, כמו נגנים בקונצרט. בנינו את מערך הטיפול בנתונים עם היררכיה קוגניטיבית – נתונים, מידע, ידע, הפקת תובנות, ואז יציאה לפעולה".
תא"ל דגן הסביר עוד כי "בשל שילוב נתונים ממקורות שונים, ניתן לטייב את הלחימה באויב ולשפר את אחוזי הפגיעה בו. למשל, לא רק לדעת מי הכוח הלוחם שהכי קרוב אליו, אלא מי מבין הכוחות מצויד טוב יותר, מה מצבו הלוגיסטי ועוד. ככה ניתן לחבר בצורה מתקדמת בין יעד, מטרה לתקיפה, לבין כוח לוחם, חיל או מזל"ט. חיבור הנתונים מהחיישנים השונים מספק ידיעה האם האובייקט הוא עמית או טורף, מה כוונותיו, מהן היכולות שלו, ומי מהכוחות יפגע בו בצורה האפקטיבית ביותר".
"משחק מאתגר – שמשתנה"
"את מפעלי הנתונים", אמר ראש מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית, "בנינו בכמה חתכים: לפי זרועות, ים יבשה ואוויר, לפי גזרות, פיקודי צפון מרכז דרום, וכן לפי מאמצים, מאמץ האש, מאמץ משאבי אנוש ועוד. ככל שנבנה יותר מפעלי נתונים, לעולם זה לא יהיה מספיק. כל המפעלים מחוברים ביניהם, ובדרך זו ניתן לשתף כל פריט מידע, תובנה, או היסק – לכלל הלקוחות. ככה ניתן לקבוע תעדוף, גם של המטרות וגם של זהות הכוח הלוחם שיפגע בהן. מדובר במשחק מאתגר – שמשתנה. כיום, כל 'לקוח' יכול לקבל את הנתונים הרלוונטיים לו – אחראי על הפניית המטוסים יקבל סדרת נתונים אחת, והקצין האחראי על חיסול מערכי הנשק נגד טנקים – מערך נתונים אחר. כל זאת, לצד מעטפת הגנת סייבר".
"הקמנו במנהלת שבראשותי מחלקה לטיפול בנתונים על בסיס AI", סיכם תא"ל דגן. "לאחר שסיימנו לבנות את האסטרטגיה לתחום, השנה נסיים את בניית התוכניות השנתית והחמש-שנתית לנושא. הנתונים הם נשק ועלינו לייעל את השימוש בו. על בסיס AI אנו סוגרים פערים בטיפול במידע והופכים את הנתונים לגורם מבדל ומעניק יתרון בשדה הקרב. אנו בעיצומו של המסע הדיגיטלי, אולם יש לנו דרך ארוכה לעבור, ואנו נלהבים לעשות אותה כשאנו חמושים במדעני נתונים ומערכות בינה מלאכותית".
08/02/22 16:54
6.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המשלחת הישראלית הובילה השנה את פורום הבינה המלאכותית והסייבר בתחום הרפואה ב-Expo 2020 בדובאי. ציפי, שטסה לסקר את הפורום, שמחה לראות נוכחות מכובדת של מומחים ישראלים מהשורה הראשונה.
ד"ר אילן ששון, מייסד שותף ומנכ"ל בחברת DSG (ר"ת Data Science Group), מומחה לבינה מלאכותית ומרצה באוניברסיטת תל אביב, הנחה את הפורום, שנערך בנוכחות וירטואלית של שר הבריאות, ניצן הורוביץ, כולל שני פאנלים אסטרטגיים בנושא שיתופי פעולה בינלאומיים ובניית אקוסיסטם לטובת קידום הרפואה בעולם.
בפאנלים של הפורום השתתפו שלושה מומחים בכירים מישראל, גם הם מאוניברסיטת תל אביב: פרופ' יצחק בן-ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, ויושב ראש סוכנות החלל הישראלית; וכן פרופ' אהוד גזית, מנהל מייסד של המרכז לגילוי תרופות במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה ויו"ר המחלקה לביוטכנולוגיה ומחלות נוירו-דגנרטיביות; ופרופ' יעל חנין ממכון המחקר לננו-מדע וננו-טכנולוגיה, פרופ' להנדסת חשמל, מייסדת חברת X-trodes וסגנית נשיא בחברת NanoRetina.
ציפי התעמקה, התרשמה מהדיונים וחזרה עם ציפייה אופטימית לשיתופי פעולה עתידיים מעניינים
פורום ה-AI והסייבר ברפואה ב-Expo 2020 בדובאי. צילום: יח"צ
בתמונה הראשית: משתתפים בפאנל שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הבינה המלאכותית בהנחיית ד"ר אילן ששון, (ראשון משמאל) מייסד שותף ומנכ"ל בחברת DSG, מומחה לבינה מלאכותית ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובנוכחות פרופ' יצחק בן-ישראל (ראשון מימין), ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באונ' תל אביב, ויושב ראש סוכנות החלל הישראלית.
בתמונה השנייה: שר הבריאות ניצן הורוביץ משתתף וירטואלית בפורום.