אחת התכונות שמנסה למשוך בני נוער לעבור מאנדרואיד ל-iPhone היא משחק הצבעים הכחול-ירוק בהודעות ב-iMessage במכשירי iPhone – כך לפי מחקר. השימוש בצבעים כחול וירוק כדי להציג האם הודעה למשתמש הועברה ב-iMessage או באמצעות מכשירים אחרים הפכה בקרב בני הנוער ליותר מסתם איזשהו סמן. יש בכך גם סימן של סטאטוס, שמראה לא רק שהמשתמש הוא בעליו של iPhone, אלא גם שהוא יכול לעשות שימוש בתכונות על הפלטפורמה האפל'ית שאחרים לא יכולים. בניתוח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, מסבירים בני נוער וסטודנטים על המשמעות השלילית המיוחסת למי שאין לו iPhone ולא רואה את ההודעות הכחולות. אחת הסטודנטיות סיפרה, למשל, שבקרב מעגל החברים שלה בתיכון ובקולג', לרוב האנשים יש iPhone והם נוהגים להשתמש בתכונות המיוחדות שיש רק בו, ויש מעין לחץ להיות שייך לקבוצה הזאת. בעת שנאלצה להשתמש במכשיר אנדרואיד לצורך מחקר שהשתתפה בו, הצביע עליה חבר קבוצה ושאל, "מי זה ירוק?" כמובן שעם סיום המחקר היא חזרה ל-iPhone, ולדבריה "ברשת של אפל יש יותר מדי דברים ששווה לחזור בגללם". סטודנטית נוספת מאוניברסיטת ניו יורק סיפרה, שחבריה ואחותה הצעירה לעגו לה כאשר קבעה פגישות היכרות והמחזר הפוטניצאלי השתמש באנדרואיד. "אני לא יודעת אם זו תעמולה של אפל, או סתם מעין השתייכות לקבוצה חברתית, אבל נראה שאנשים לא אוהבים את ההודעות הירוקות  ומגיבים אליהן בצורה שלילית". נראה שאפל מודעת היטב למשמעות שמייחסים המשתמשים להודעות הכחולות, ואף התברר במהלך עדות של בכיר מאפל במשפט מול אפיק גיימס, שהחברה חסמה יצירה של גירסת אנדרואיד ל-iMessage.

"בעולם הדינמי היום, כל דקה שווה זהב: מדי דקה, אמזון עושה 837 אלף דולר, גוגל – 426 אלף, ומיקרוסופט – 321 אלף דולר. ישראל מצויה על סף מהפכה דיגיטלית, עם כניסת שתי ענקיות ענן בינלאומיות אליה, מכרז נימבוס מושך את כל השוק לענן. כך, אנו בעיצומו של מעבר ה-IT מרישוי מסורתי, ופה אנו נכנסים לתמונה, עם הרמתה של חוות השרתים הגדולה והחדישה בארץ", כך אמר גל עופרי, XTO לתחומי דטה סנטר ושירותים מנוהלים בבזק בינלאומי. עופרי דיבר בכנס EDC 2022 – הוועידה המרכזית לתשתיות מחשוב וענן. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לפני ימים אחדים באולם האירועים לאגו בראשון לציון והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. מושך את כל השוק בארץ לענן. פרויקט נימבוס. צילום: BigStock "הגידול בתחום הדטה סנטר נמשך וביתר שאת" לדברי עופרי, "הביקוש האנרגטי לתחום הדטה סנטר והמחשוב הארגוני בישראל צפוי לזנק פי 6.6 עד מחצית העשור – מעשרים מגה וואט ל-130 מגה וואט, בין השנים 2021 ל-2024". הוא ציין כי "הגידול בתחום הדטה סנטר נמשך וביתר שאת: מחקרים מראים ששוק זה יגדל בישראל בחמש השנים הקרובות בשיעור של בין 10% ל-18% בשנה". "בימים אלה", אמר, "בזק בינלאומי מקימה חוות שרתים גדולה, יחד עם סרבר פארם (Serverfarm) האמריקנית. הדטה סנטר החדש, שמוקם בבני ציון, ואשר עלות ההשקעה בו עומדת על כ-500 מיליון שקל, ישתרע על פני כ-9,000 מ"ר ויספק פעילות בהיקף של שלושה מגה-וואט". צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס "הזרוע העסקית של בזק בינלאומי", הסביר עופרי, "הופכת לחברה עצמאית. לכן, קבוצת בזק, באמצעות בזק בינלאומי, רכשה 70% ממניות חברת מחשוב הענן קלאוד אדג' (CloudEdge) מידי בעלת השליטה בה, חברת סופטווטש (Softwatch) מקבוצת איווייב (Ewave). הנרכשת מתמחה בפתרונות Azure, Office 365 ו-Cloud Security של מיקרוסופט עבור חברות המעוניינות להעביר את פעילותן לענן. הרכישה היא חלק מהמהלך של קבוצת בזק, המקדמת מזה כמה חודשים את פיצול בזק בינלאומי והפיכת החטיבה העסקית – המתמחה בשירותי תקשורת ומחשוב לעסקים – לחברת שירותי מחשוב ואינטגרציה. בתוך כך, נחזק עבור הלקוחות את הפעילות שלהם בעולמות Azure, DevOps ובינה מלאכותית". "דטה סנטר זה הביזנס שלנו" "דטה סנטר זה הביזנס שלנו", אמר עופרי. "מאז הקמנו בשנת 2001 את המתקן הראשון בפתח תקווה ומאז הובלנו את תחום הדטה סנטר בישראל והקמנו חמש חוות שרתים במדינה. חברנו לסרבר פארם כי היא מתמחה בהקמת דטה סנטרים גלובליים בנפחים גדולים ובתקנים בינלאומיים. יש לה 70 אתרים ב-40 מדינות". "במרץ 23 חוות השרתים בבני ציון תהא זמינה ללקוחות", סיכם עופרי. "החווה תעמוד בסטנדרטים בינלאומיים שלא מוכרים בישראל – אפקטיביות בצריכת חשמל, יעילות אנרגטית ושמירה על תקנים סביבתיים, יכולות תקשורת, שרידות, מערכות קירור ואינטגרציה. בניגוד למקובל בארץ, המדובר במבנה שנבנה מראש כחווה. כחלק מההיצע, נספק ללקוחות יכולת של דטה סנטר בשירות עצמי, כדי לאפשר להם לנהל את המתקן בעצמם. התחום כולו עבר קפיצת מדרגה – ואנחנו כאן כדי להוביל את השינוי הזה".

טים קוק, מנכ"ל אפל, קיבל כמעט 100 מיליון דולר מהחברה שאותה הוא מוביל בשנת 2021, כך ניתן ללמוד ממסמכים שהוגשו לרשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC. חבילת השכר הכוללת של קוק הסתכמה בכמעט פי שבעה יותר מ-14.8 מיליון דולר שקיבל אשתקד. יצוין עם זאת כי העלייה נבעה בעיקר ממניות מוגבלות בשווי 82.3 מיליון דולר, שהוענקו לקוק כבונוס השנה. שכר הבסיס של קוק, כך לפי התקשורת העולמית, עומד על 3 מיליון דולר – וזה נתון שלא השתנה. לשכר הבסיס פשוט נוספו עוד 12 מיליון בתמריצים וכן מענק המניות המוזכר לעיל, וזו הסיבה לשכר הגבוה השנתי הפעם. אפל – הצלחה גדולה בעשור האחרון קוק מוביל את אפל במשך יותר מעשור, ובתקופה זו הוא הצליח להנהיג את הענקית מקופרטינו להניב רווחי שיא. מניות החברה צמחו פי עשרה בתקופתו. למעשה המניה של החברה זינקה ב-35.9% רק במהלך 12 החודשים האחרונים – לשם השוואה, יותר מהעלייה של מניית מטא-פייסבוק שעמדה על 26.3%, אך פחות מהעלייה של 47.9% של מיקרוסופט. בנוסף, מש עם פתיחת 2022 אפל חצתה את ציון הדרך והגיעה לשווי של 3 טריליון דולר, והפכה לחברה האמריקנית הראשונה שרשמה שיא זה. במאזן השנתי האחרון, ההכנסות של אפל עלו ביותר מ-30%, ל-365.82 מיליארד דולר, בשנת הכספים 2021. כל אלו מביאים את אפל להיות, לפי שווי שוק, החברה הגדולה ביותר בעולם – הרבה מעל לענקיות הטק האחרות. הצלחה עצומה. אפל. אילוסטרציה – סניף החברה בהונג קונג. צילום: BigStock המשכורת הלא פרופורציונלית – האם תבעיר עוד את מאבק העובדים? ואולם בעניין השכר של קוק, בין אם מדובר במענק חד פעמי אם לאו, בשורה התחתונה ועל פי רויטרס בהתבסס על מסמך השכר שפרסמה הענקית, מנכ"ל אפל הרוויח השנה פי 1,447 מהעובד הממוצע שלה (לפי שכר חציוני). הנתון המסוים הזה גרר כותרות רבות, ושיש לו פוטנציאל לעורר גם את זעם העובדים – שבלאו הכי מוחים נגד מעסיקתם בעניין פערי השכר, חוסר שוויון בגישה הניהולית ואפילו בגין תרבות ניהול רעילה הממסמסת תלונות על הטרדות מיניות.  קבוצת פעילים מקרב עובדי החברה, ששמה הוא Apple Together, שהיא למעשה פחות או יותר אותה חבורת עובדים אשר החלה במחאה נגד ענקית הטק בקיץ, תחת השם והמיתוג AppleToo# פועלת בנחרצות במטרה לשנות דברים מהיסוד באופן התנהלות החברה מקופרטינו מולם. הם אפילו קראו לעובדים ולעוקביהם להחרים את חנויות החברה בחג המולד האחרון. המוחים שינו באחרונה את שם הקבוצה, אך ממשיכים בפעילותם כדי לתקן את יחס מעסיקתם אליהם, שלדבריהם אינו הוגן או שוויוני. יצוין כי מנהיגות המחאה של העובדים פוטרו על ידי החברה, כדרך להתמודד עם הביקורת והדרישה של העובדים לתיקון העוול. Calling all Apple workers and patrons! Tomorrow, December 24th, 2021, Apple workers are staging a walkout/callout to demand better working conditions. Strike funds are available for participants: https://t.co/xYESzWc196. Don't cross the picket line.#AppleWalkout ????✊ pic.twitter.com/U9OexqTLv9 — Apple Together (@AppleLaborers) December 23, 2021 עם זאת, אם בפרופורציות עסקינן, הרי שכדאי לזכור כי על אף מה שמסתמן כשכר מופרך למדי של קוק, מנהלים כמותו רק לעתים רחוקות מצליחים להגיע לבעלות על הון עתק, כפי שיש בכיסיהם של יריבים בחברות טכנולוגיה אחרות, שהקימו עסקים משלהם, למשל כמו אילון מאסק וג'ף בזוס. הונו של קוק מוערך ב-1.5 מיליארד דולר "בלבד", כך לפי פורבס. נתון "דל" זה מדרג אותו "רק" כאדם ה-2,083 העשיר בעולם.

מינהל הרכש הממשלתי בחשב הכללי במשרד האוצר פרסם לפני כמה ימים קול קורא לקראת פרסומו של מכרז נוסף במסגרת פרויקט הענן הממשלתי נימבוס. נושא המכרז הפעם הוא שירותים לשוק הדיגיטלי הממשלתי. למעשה, מינהל הרכש עורך מעין שימוע ציבורי למכרז להקמת זירת המסחר הדיגיטלית. המכרז, שיפורסם לאחר קבלת הערות וחוות דעת מהשוק בעקבות הקול הקורא שפורסם, מתייחס ליישומי צד שלישי של יצרני שירותי ענן בינלאומיים בתחומים שונים, שיהיו מעוניינים להטמיע את היישומים שלהם על פלטפורמות AWS וגוגל – שתי הזוכות במכרז נימבוס. כיום, משרדי הממשלה לא יכולים להשתמש ביישומי צד שלישי שקיימים על פלטפורמות אלה, והמטרה של הממשלה היא לוודא שהשירותים שיוצעו למשרדים על פלטפורמות הענן במסגרת נימבוס יהיו אמנם מותאמים לתנאי השימוש וההגנה המחמירים שנקבעו בו. המכרז טוב גם לשתי הזוכות בנימבוס – AWS וגוגל, שמעוניינות להעשיר את ההיצע שלהן בשוק הדיגיטלי. הכוונה היא לפתרונות, לדוגמה, בתחומי אבטחת המידע, ניהול האחסון, תשתיות בסיסי נתונים, קונטיינרים, ניהול מידע ועוד שורה ארוכה של יישומים, שלא קיימים כיום על הפלטפורמות האלה, או שהם לא עדכניים. מה החידוש? החידוש במכרז הזה הוא שהוא פונה ליצרניות הפתרונות הבינלאומיות שיש להן מה להציע לממשלה, בין אם יש להן נציגות ישראל ובין אם לאו. בשלב הראשון, הקול הקורא לקראת המכרז פורסם בעברית, אולם בשלב הבא הוא יפורסם באנגלית, לטובת השוק הבינלאומי. בכך מאפשרת הממשלה לחברות נוספות בשוק ה-IT להציע לה שירותים שונים ולהיות חלק מפרויקט המעבר שלה לענן ציבורי. ההערכה היא שיש אלפי פתרונות כאלה והטמעתם תייצר ערך כלכלי של עשרות מיליוני שקלים בשנה. בדברי ההסבר לקול הקורא שפרסם מינהל הרכש נכתב כי "במטרה להנגיש עבור הממשלה את עושר השירותים הרחב שקיים, אשר ניתן יהיה לצרוך על גבי פלטפורמת הענן, מגובש בימים אלה מכרז שמטרתו יצירת ערוץ רכישה של שירותי צד שלישי, והוספתם לשוק הדיגיטלי הממשלתי ולשווקים נוספים שירצו להשתמש בשירותי הנימבוס על העננים של שתי הזוכות. הממשלה מבקשת לקבל חוות דעת מהספקיות בשוק, ובהתאם לזה לצאת למכרז רשמי, כפי שהחוק דורש". עוד נאמר בהקדמה למכרז כי בנוסף לשוק הדיגיטלי הממשלתי, הממשלה מתכוונת להקים שווקים דיגיטליים נוספים, עבור צרכים מיוחדים של משרדי הממשלה, שעבורם יש צורך בדרישות אבטחת מידע ופרטיות מוגברות (כנראה שהכוונה היא לגופים מסווגים – י"ק). המועד האחרון להגשת ההערות לקול הקורא הוא 1 בפברואר. לאחר מכן יערוך מינהל הרכש את מסמכי המכרז ויפרסם גרסה מעודכנת – הפעם גם באנגלית, כאמור, במסגרת מכרז שאליו יוכלו היצרנים המעוניינים לספק את שירותיהם במסגרת נימבוס להגיש את הצעותיהם. אביתר פרץ, מנהל בכיר לתחום חדשנות ודיגיטל במנהל הרכש הממשלתי, המנהל את פרויקט נימבוס, פרסם בסוף השבוע פוסט שבו הוא התייחס למכרז שהקול הקורא שייך אליו: "שלב זה הוא מכרז משלים המכוון לכל שירותי הצד השלישי הקיימים בשוק הדיגיטלי של הספקים שלנו, וכאלה שיצטרפו לשוק בעתיד. הוא מזמין אותם להצטרף לשוק הממשלתי הישראלי של נימבוס". בשבוע שעבר דיווחנו שהממשלה תעלה בקרוב לעננים הבינלאומיים של AWS וגוגל שתי אפליקציות ראשונות, עוד לפני שיסתיימו עבודות הקמת העננים של חברות אלה בישראל. החלטה זו של הממשלה, בנוסף לקול הקורא ליצירת זירת מסחר דיגיטלית, מלמדים על כוונתה להאיץ את תהליכי המעבר לענן וההכנה לקראתו, ולהעמיד במבחן חלק מהיישומים והתהליכים.      

אלעד מערכות רוכשת את פרופייל, שעוסקת בעיצוב חוויית משתמש ופיתוח ממשקים ואתרי וורדפרס – כך היא מסרה היום (א'). היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים. פרופייל פעילה בשוק במשך שנים – היא הוקמה ב-2002 – ובעלת ניסיון בביצוע פרויקטים עבור מגוון רחב של לקוחות, ובהם גופים עסקיים מובילים, חברות היי-טק, משרדי ממשלה, מוסדות תרבות ואחרים. סל הפתרונות שלה כולל: הקמה, רענון וחידוש אתרי אינטרנט; עיצוב ממשקי משתמש; מצגות מולטימדיה מבוססות פלאש והכנת באנרים; מיתוג עסקי; ניהול רשימות תפוצה ודיוור אלקטרוני; רישום וקידום במנועי חיפוש ופורטלים בישראל ובחו"ל; אירוח אתרים ושרתי מייל; ורישום מתחמים. אלעד נמנית עם לקוחות הנרכשת, יחד עם, בין היתר, טיסנקרופ, בנק הפועלים, בנק ירושלים, משרד הבריאות, מובילאיי, קליק סופטוור, צ'ק פוינט, מלם תים, פסגות, פורסקאוט, רימקס וסאס. פרופייל מעסיקה 12 עובדים. אלי שחף, מנכ"ל החברה, הוא שיוביל את המיזוג בין שתי החברות. דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות, אמר כי "החיבור עם פרופייל יהווה מכפיל כוח. ביחד, נוסיף להתמחות בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ולאפשר לארגונים להתמודד עם אתגרי התקופה ולספק ללקוחותיהם חווית 'נועדו-נולדו לדיגיטל' (Born to digital)". מהרוכשת נמסר כי "פעילות הדיגיטל באלעד גדלה בשנים האחרונות בצורה משמעותית, וצירופה של פרופייל יאפשר את המשך הצמיחה ומתן המענה לדרישות השוק". רכישות קודמות בתחום הדיגיטל במהלך השנים הרחיבה אלעד את פעילות הדיגיטל שלה על ידי צמיחה אורגנית לצד רכישת חברות בתחום. כך, ביולי 2017 היא רכשה את הפעילות של נטקראפט, שעוסקת בפרויקטים ובמתן שירותי אפיון, עיצוב ופיתוח בעולם חוויית המשתמש, תמורת 4.5 מיליון שקלים. פעילות נטקראפט נרכשה מיוזר טרנד (לשעבר תפוז אנשים), שבשליטת איש העסקים אילן בן דב. בעקבות הרכישה הקימה אלעד את הסטודיו לעיצוב חוויית משתמש ואת האקדמיה שלה, שהפכה לאלעד קמפוס. בספטמבר 2018 קנתה אלעד את הסטארט-אפ הישראלי פישה, שפועל בעולם מערכות האי-קומרס, תמורת מיליוני שקלים. פישה הפכה לאחר הרכישה לאלעד קומרס. ב-2019 היא רכשה את אקסלנדו – סטארט-אפ שמפתח פתרונות BI ואנליטיקה בטכנולוגיית Power BI ו- Data Platform – תמורת שמונה מיליון שקלים. בדצמבר 2020 קנתה אלעד את סרוויס ווייז, שמתמחה בייעוץ, פיתוח ויישום מערכות CRM של סיילספורס ויישומים עסקיים מבוססי Force.com. סכום הרכישה עמד על 10 מיליון שקלים. במאי אשתקד היא רכשה את נציגות PEGA בישראל מ-EVO-IT בכ-10 מיליון שקלים. במסגרת הרכישה אלעד מובילה את פרויקט מערכת קשרי הלקוחות בבנק מזרחי טפחות. מערכת PEGA מוטמעת בתשעה מעשרת הבנקים הגדולים בארצות הברית ובשבעה מעשרת הבנקים הגדולים בעולם.

עם פתיחת השנה החדשה, 2022, הגיע לבקר במאורת הנמר, איל צפריר, סמנכ"ל פיתוח עסקי של קבוצת טלרד ומנכ"ל של שתי חברות בנות שלה מרמנת (Marmanet) ו-הייבר (Hiverr). צפריר היה מוכר וחביב בתעשייה ובקהילת אנשים ומחשבים וקצת ירד מהרדר לאחר שעבר לסין, שם ניהל את טריטוריית המזרח הרחוק עבור חברות ישראליות שונות. עתה הוא מנכ"ל מרמנת, חברה מובילה בישראל לניהול ולהפעלת פרויקטים במיקור חוץ למגזר הציבורי והפרטי. איל צועד עם אנשים ומחשבים כבר שני עשורים. בעבר היה סמנכ"ל הטכנולוגיות של בזק בינלאומי, ולאחר מכן סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק בינלאומי. בתפקידו האחרון כיהן צפריר כסמנכ"ל לעסקים (VP Business) באורבוטק פסיפיק וניהל את הפעילות העסקית של חטיבת הצגים השטוחים (FPD) שלה. מרמנת היא חברה שמספקת שירותים ופרויקטים תפעוליים מורכבים בשיטת BPO (ר"ת Business Process Outsourcing) למגזרים הפרטי והציבורי. חברת מרמנת יצאה בימים אלה עם שני קווי מוצר חדשים: See Me – אפליקציה שנותנת למורה להכיר את המרקם החברתי-רגשי של תלמידי הכיתה; ו-Start Up With Marmanet – מתן שירות משלים לחברות הזנק בנושא כספים, משאבי אנוש ו-IT. הייבר – מפתחת Market Place בתחום החם של טרנספורמציה דיגיטלית, ופתרונות לארגונים ולצרכנים בעולמות ה-BPO, החינוך והתחום המוניציפלי בישראל ובעולם.

פשעי סייבר מבוססי מטבעות קריפטוגרפיים הגיעו לשיא חדש בכל הזמנים – בשנת 2021, כך לפי מחקר חדש שפורסם בסוף השבוע, של Chainalysis. לפי המחקר, הכתובות הבלתי חוקיות – שאחריהן עוקבת החברה – קיבלו פיקדונות של 14 מיליארד דולר במהלך 2021. המדובר בהכנסות בלתי חוקיות מהונאות, שעלו ב-82% ב-2021 לעומת 2020, אז הן עמדו על 7.8 מיליארד דולר של מטבעות קריפטוגרפיים. עם זאת, במקום סחיטה דיגיטלית, שהיא פעולה נפוצה בקרב ההאקרים, החוקרים גילו כי השנה התופעה התאפיינה בהונאות הקשורות למטבעות הדיגיטליים, להשקעות במטבעות אלו ולגניבה ישירה. משיכת שטיחים החוקרים מייחסים חלק גדול מהגידול בהיקף הונאות קריפטו, ל"שגשוג" תוכניות הונאה המכונות "משיכת שטיחים", בהן מפתחים מקימים פרויקטים – לגיטימיים לכאורה – של מטבעות קריפטוגרפיים, במטרה לגנוב את כספי המשקיעים ואז להיעלם. יותר מ-2.8 מיליארד דולרים "אבדו" בהונאות מסוג זה בשנה החולפת. כ-90% מהסכום החוקרים מייחסים לבורסת Thodex שפעלה מאיסטנבול, שהמנכ"ל שלה נעלם עם כספי המשתמשים. "אבל", ציינו החוקרים, "יש עוד המון דוגמאות עדכניות". כך, הם ציינו את הגניבה בסך 3.3 מיליון דולר של כספי משקיעים, שבוצעה על ידי יוצרי המטבע Squid – הקרוי על שם תוכנית פופולרית בנטפליקס, "משחק הדיונון" (Squid Game). החוקרים עקבו אחר 24 הונאות "משיכת שטיחים" בשנת 2021. פריצות מבוססות DeFi כ-3.2 מיליארד דולרים במטבעות קריפטוגרפיים נגנבו ב-2021, נתון המשקף עלייה של 516% לעומת נתוני 2020. כמעט שלושה רבעים מההפסדים הללו נבעו מפרוטוקולי DeFi – טכנולוגיה פיננסית בצמיחה, הפועלת על בסיס P2P ולא באמצעות בורסה. DeFi גם "חוותה" צמיחה משמעותית בכספים שהתקבלו הקשורים להלבנת הון. לדברי קים גרואר, ראשת מחלקת המחקר ב-Chainalysis, "ההאקרים נהרו לטכנולוגיה החדשה מכמה סיבות: DeFi – מטבעו, הוא פעמים רבות קוד פתוח, מה שאומר שיותר קל להם לחפש ולמצוא באגים אותם הם יכולים לנצל, ולהסתייע בקהילה". היא הוסיפה כי "חלק מהמשקיעים עשויים גם לדלג על תהליך הבדיקה, בשל החשש להחמיץ תשואות גדולות, מה שהופך אותם לבעלי פוטנציאל רב יותר להיות קורבנות של הונאות. שילוב הסיבות הללו יצר מצב בו היקף פריצות מבוססות DeFi פשוט 'התפוצץ' בשנה החולפת". מסייע לפשעי הסייבר. קריפטו. צילום: BigStock עוד שיטות ופענוחן באשר להלבנת כספים על בסיס מטבעות קריפטו, החוקרים ציינו כי "המגמה לא הייתה יוצאת דופן ב-2021. האקרים תמיד נודעו כמאמצים מוקדמים של טכנולוגיות בעלות פוטנציאל להגן על פעילותם מפני גורמי אכיפת החוק". מיקוד נוסף של ההאקרים היה בשימוש ב"מטבעות מם", Meme Coins, דוגמת אסימון Shiba Inu. הבטחות שווא לתשואות בשל השקעה במטבעות קריפטו מזויפים הייתה תופעה בצמיחה, אלא שלצד ההתעניינות בה מצד ההאקרים, היא משכה את תשומת לבן של ספקיות ה-IT, ובראשן גוגל, הבעלים של יוטיוב, כמו גם ערוצי מדיה חברתית אחרים. כך, חוקרי גוגל עסקו רבות בשנתיים האחרונות באיתור ופיצוח הונאות פישינג המסייעות להקל על גניבת מטבעות קריפטו. גם רשויות אכיפת החוק הקדישו יותר משאבים לפשעים מקוונים המבוססים על מטבעות וירטואליים. בשנה החולפת משרד המשפטים האמריקני הודיע על כמה תפיסות של מטבעות קריפטו שהועברו לעבריינים, כולל חלק מדמי הכופר – 4.4 מיליון דולר – בסך 2.3 מיליון דולר, שחברת צינור הגז והדלק קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline) שילמה לקבוצת הכופרות DarkSide.

אברא (abra), המתמחה ביישום מערכות בתחום ניהול המידע הארגוני, תשווק ותטמיע את מערכת ההפעלה לעבודה של מאנדיי (Monday) כחלק מסל הפתרונות המשולבים שלה לניהול פרויקטים בארגון. החברה תלווה את הארגונים בתהליך כולו – החל משלב אפיון הצרכים, דרך הטמעת הפלטפורמה והפתרונות של מאנדיי ועד יצירת אינטגרציה מורכבת עם מערכות שונות בארגון  כך שהלקוח יקבל פתרון הוליסטי המותאם בדיוק לצרכיו. מאנדיי היא מערכת הפעלה לעבודה, שבאמצעותה ארגונים בכל סדר גודל יכולים ליצור את הכלים והתהליכים הדרושים להם לניהול כל היבט בעבודתם, כמו ניהול צוותים, פרויקטים ותהליכים עסקיים מורכבים. למאנדיי צוותים בתל אביב, ניו יורק, סן פרנסיסקו, מיאמי, שיקגו, לונדון, קייב, סידני, טוקיו וסאו-פאולו, כיום היא משמשת יותר מ-127,000 לקוחות ביותר מ-200 תעשיות ביותר מ-190 מדינות. "הסכם אסטרטגי זה מצטרף להסכמי השותפות שעליהם חתמה אברא עם ספקי טכנולוגיה מובילים בעולם", אמר  איציק טאיב, מנהל הפיתוח העסקי של אברא. "אנו רואים עצמנו כחוליה מרכזית בקשר בין ארגונים גדולים לטכנולוגיית מידע. ארגונים הרוצים להגשים יעדים עסקיים ואסטרטגיים נעזרים בנו על מנת ליישם ולפתח מערכות מידע מתקדמות. אנו מתמחים בטכנולוגיות רבות ומאפשרים ללקוח לקבל פתרון מיטבי לצרכיו תוך התאמת טכנולוגיית המידע המתאימה ביותר למימוש צרכיו. הפלטפורמה של מאנדיי תאפשר ללקוח לקבל תמונה שלמה על שלל המשימות בארגון ולקשור אותה עם מערכות אחרות הפועלות בארגון".