11:10:56 | ◀︎ | כל מה שרצית לדעת על מערכת BI | |
11:20:11 | ◀︎ | אחרי שש שנים: יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, פורש | |
11:23:34 | ◀︎ | דן אנציו מונה לסמנכ"ל השיווק של קבוצת רדי | |
13:11:25 | ◀︎ | טכנולוגיה ודיגיטל – היכן נמצאת ישראל לעומת מדינות ה-OECD? | |
13:24:22 | ◀︎ | כיצד השפיעה המדיה החברתית על התפרעות תומכי בולסונרו בברזיל? | |
14:02:35 | ◀︎ | מיהם אלופי הסייבר של הצפון? | |
14:21:04 | ◀︎ | כיצד ישפיע המטאברס על עולם בדיקות התוכנה? | |
15:09:54 | ◀︎ | הפסדי פריצות הקריפטו זינקו לכ-4 מיליארד דולר | |
15:34:26 | ◀︎ | CES 2023: עוד כמה גאדג'טים שכדאי להכיר | |
15:55:22 | ◀︎ | מביטחון לבריאות: קובי כץ מונה למנמ"ר מכבי | |
16:13:31 | ◀︎ | לא משחקים: ההאקרים חברי Play הם אלה שתקפו את רקספייס | |
16:17:04 | ◀︎ | מדוע חשפה אפליקציית סיטיזן את כתובת ביתה של בילי אייליש? | |
16:31:04 | ◀︎ | תקשורת לוויינים מבוססת מעבדי קוואלקום תוטמע באנדרואיד | |
16:41:52 | ◀︎ | FTX עלולה שלא לזכות באישור למכירת נכסיה | |
17:38:55 | ◀︎ | UX זה הם, או: החוויות של אנשי חוויית המשתמש | |
17:51:49 | ◀︎ | וואן שדרגה והעבירה לענן את מערכת הסאפ של מגדל |
The headlines that made most buzz on this page
09/01/23 15:34
11.86% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בטור הקודם, ביום ה' האחרון, סקרתי כמה גאדג'טים מדליקים מתערוכת CES 2023, שהתקיימה בימים האחרונים בלאס וגאס. אלא ש-CES היא ה-תערוכה וה-מקום להציג בו גאדג'טים, וכששוטטתי בה (וירטואלית, לא נסעתי לווגאס) נתקלתי בעוד כמה מהם שחשבתי שתאהבו.
Particula GoChess
אני לא יודע עד כמה אתם חדי זיכרון, אבל כבר הצגתי כאן במדור את המוצר הראשון של החברה הישראלית הזו, ה-GoCube – שהוא החידוש הדיגיטלי של הקובייה ההונגרית. בתערוכה הנוכחית החבר'ה שלה הציגו את פרויקט הקיקסטארטר הבא שלהם (שייצא לדרך באפריל), שעוסק במשחק אייקוני אף יותר: שחמט.
לגרסה שלהם למשחק המלכים יקראו GoChess, וכמו במקרה של הקובייה, הוא מביא אותו אל העידן הדיגיטלי בדרך שבאמת פורצת את גבולות הדמיון. מדובר בלוח שחמט רובוטי חכם, עם חיישנים, תאורה וקישוריות, שמסוגל להזיז כלים באופן אוטומטי, אפילו כמה בו זמנית, כאילו משחקים נגד רוח רפאים.
החיישנים והתאורה ממוקמים בכל משבצת, והם עוקבים אחרי המהלכים, כאשר הלוח יכול לספק בהתאם עצות וציונים באמצעות תאורה צבעונית – ובכך הוא מאפשר לימוד ואימון תוך כדי משחק. הוא מאפשר גם לשחק עם חברים מרחוק, כשכל מהלך שהם עושים מבוטא בתזוזה על הלוח, או לשחק נגד בינה מלאכותית, כשהמחשב, בתורו, מזיז את החלקים. בנוסף, כשנגמר משחק, הלוח יודע לסדר את עצמו למשחק חדש.
Sony PlayStation 5 Leonardo
אמנם מדובר כרגע במשהו קונספטואלי ולא במוצר מוגמר, וזה לא אמור להגיע למדפים בקרוב, אבל סוני הציגה במהלך התערוכה את Leonardo – בקר משחק חדש עבור קונסולת ה-PlayStaion 5 שלה, שנראה כמו הרבה דברים אחרים, אבל ממש לא נראה כמו בקר משחק.
Leonardo של סוני. צילום: יח"צ
הרעיון של החברה הוא להנגיש את המשחקיות בקונסולה שלה לאנשים שסובלים מבעיות מוטוריות. הפיתוח של הבקר מבוצע בהתאם עם עמותות שתומכות בקידום הנגישות, ומכיל חיבורים לעזרים שכבר קיימים בשוק.
בבסיס, המטרה היא לאפשר לכל אחד להתאים את הכפתורים – מיקומם וגודלם – לתצורה הנוחה ביותר לשימושו, לחבר ידיות משחק אנלוגיות בגדלים שונים, לשנות את התפקודים באמצעות תוכנה קלה לשימוש ועוד. מועד יעד עוד אין, אבל בסוני מבטיחים שהפיתוח ממשיך כדי להגיע לשוק.
BLOK
בעידן הנוכחי כנראה שכמעט אין דבר שאי אפשר לעשות אותו למשהו חכם הרבה יותר, וגם ממוחשב. BLOK הוא דוגמה מצוינת לכך: זהו קרש חיתוך חכם למטבח שחלקו העליון הוא תצוגה, סוג של מסך לכל דבר ועניין, והוא נתיק.
למה צריך קרש כזה? כל הרעיון שמאחורי המכשיר הוא חיתוך תוך כדי צפייה בתוכניות בישול שהחברה מציעה, כשבמקביל אפשר לשוחח עם חברים או בשלנים אחרים, באמצעות מצלמה שמשולבת בחלק העליון של הלוח.
הקרש החכם BLOK. צילום: יח"צ
זה פרויקט שהוצג ב-CES 2023 אחרי שכמו מוצרים אחרים בתערוכה עבר קמפיין מימון המונים בקיקסטארטר.
את הקרש עצמו ניתן לרחוץ עם מים וסבון. את כל האינסטרומנט אפשר להטעין ביחד במעמד המיוחד, והטעינה היא אלחוטית. המחיר לא זול: 699 דולר לקרש ו-39 דולר לחודש לערוץ הבישולים של החברה.
Nowatch
מה כבר אפשר לספר על שעון חכם שהשם שלו הוא Nowatch? מסתבר שדי הרבה. הרעיון שעומד מאחורי היצירה הזו, שעולה 393 יורו, הוא שהרבה אנשים לא משתמשים בשעון/רצועה החכמים שלהם כדי לבדוק מה השעה, אלא רק כדי לאסוף נתונים על הפעילות הספורטיבית שלהם ועל מצבם הרפואי.
לכן, לפי החברה, לא צריך מעל החיישנים שום דבר שדומה לשעון, ואפשר להפוך אותו לקישוט שניתן להחליף בקלות עם אבנים כאלה או אחרות בעיצובים מיוחדים. החיישנים מתקשרים עם האפליקציה המלווה את הכמו שעון הזה, ואפשר לבדוק רמות לחץ, קצב פעילות לב, צעדים, נשימות ועוד.
שעונים? לא שעונים! Nowatch. צילום: יח"צ
יש גם שירות שמלווה את היצירה, והוא מאפשר לקבל עדכונים שוטפים, לאבטח את הנתונים בענן ועוד. מישהו חושב שזה יהפוך לסיפור הצלחה?
09/01/23 11:10
10.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
היום ברור שכל ארגון חייב להיות Data driven.
אבל לבחור מערכת BI טובה זה לא מספיק. כדי שההטמעה תעבור בהצלחה, חשוב שהמערכת תסונכרן עם כל המערכות הקיימות בארגון. לשם כך יש להבין לעומק איך הנתונים הקיימים נאספו, ולהתאים את הדשבורד הנכון לכל מנהל ומנהלת.
איך עושים את זה?
למה כל ארגון חייב מערכת BI?
לכל הארגונים כיום יש big data, השאלה היא עד כמה הנתונים שנערמו לאורך השנים זמינים לנו, כמה הם מדויקים ובאיזו קלות ניתן להוציא מהם תובנות ולקבל על בסיסן החלטות שיגדילו את העסק. לפי פורסטר (Forrester), בארגונים שהם data driven הסיכוי להגדיל רווחיות צומח ב-78%.
כשלארגון שלכם אין מערכת בינה עסקית, הנתונים בעצם לא זמינים למנהלים. זה כמו לקבל החלטות בעיניים עצומות, לא?
כל המנהלים בארגון מדברים באותה שפה
ארגונים מחזיקים בכמויות גדלות והולכות של דטה, שמגיע מאינספור מקורות ונאסף אצל מנהלי מכירות, שיווק, תפעול וכספים בדו"חות אקסל. ומה קורה בסוף הרבעון? הרבה פעמים מתאכזבים לגלות שהנתונים "לא נפגשים".
זה גורר לא רק בזבוז זמן וכוח אדם מיותר, אלא בסופו של דבר המנהלים לא מנצלים את הנתונים האמיתיים לקבלת החלטות מושכלת, מבוססת דטה.
מערכת BI מנגישה למנהלים בארגון דשבורד מותאם אישית, מעודכן בזמן אמת ומסונכרן עם כל המערכות בארגון, גם אם הן ישנות: מערכות CRM, ERP, שיווק, מכירות, מלאי, ועוד.
בשלב ההטמעה אנחנו בוחרים את הנתונים המתאימים לכל מנהל ומנהלת, כך שיראו תמונה ניהולית ממבט-על, ובלחיצת כפתור יוכלו לרדת לפרטים הקטנים.
איך מוודאים שתהליך ההטמעה עובד חלק?
כשמטמיעים מערכת BI בארגון, חשוב לא רק לנתח את המידע, אלא גם להבין כיצד הוא נאסף – ולשם כך צריך להבין את התהליך לעומק. מידע שנאסף בצורה לא נכונה, לא ניתן ללמוד ממנו. המומחים של בינה (BINA) מלווים את הארגון בתהליך ההטמעה, עוזרים לדייק את תהליכי איסוף המידע, וכך לקבל מידע שניתן לבצע עליו ניתוחים איכותיים בחיתוכים שונים למנהלים.
כדי שמנהלים ומנהלות לא ירגישו ש'הזיזו להם את הגבינה' – חשוב לבחור שותף נכון, איתו ההטמעה עובדת חלק, והמערכת הופכת להיות "החברה הכי טובה" שלכם. האם מערכת BI מתאימה רק לחברות גדולות?
כיום, גם חברות בינוניות וקטנות יכולות להרשות לעצמן מערכת BI ומשיגות נגישות מלאה למידע שלהן, בדיוק בדרך שבה הן רוצות שהוא יוצג.
האם אפשר לרכוש את התוכנה ולהטמיע אותה לבד?
אפשר! אבל כמומחים עם ניסיון של עשרות שנים בארגונים, אנחנו לא מאמינים במוצרי מדף, אלא בהתאמה מדויקת של המערכת לארגון.
איך בוחרים את השותף הנכון?
חברות רבות וטובות מציעות כיום פתרונות BI. למומחים של בינה יש רקע מקצועי כרואי חשבון, כמנהלי כספים בארגונים ובתפקידים בכירים אחרים, לכן אנחנו מכירים היטב את זרימת הנתונים בחברות מתעשיות שונות – רכב, לוגיסטיקה, איקומרס, ייצור ותעשייה – בהיבטים של ניהול מלאי, תפעול ובוודאי בתחום הפיננסי המורכב. עם 20 שנות ניסיון, מאות לקוחות כבר בחרו במומחים שמבינים לעומק את האתגרים ויודעים כיצד לגשת אליהם. למה בינה?
חברת בינה עוסקת ב-BI למעלה מעשור. כ-Business partner של מיקרוסופט, אנו מפתחים ללקוחותינו פתרונות BI של מערכת Power BI בהתאמה אישית. הפתרונות שלנו מבוססים על שנים רבות של ניסיון עסקי בניהול כספים ונגיעה בכל פינה בארגון, עם מומחיות בניתוח והצגת מידע ותובנות למנהלים. התאמה אישית – כל לקוח זוכה לפיתוח מותאם לצרכיו, הטמעה וליווי מלא לאורך כל הדרך, בהתאם לנתונים שנגדיר יחד עם כל מנהל ומנהלת.
הצוות המקצועי שלנו – מורכב מרו"ח וממהנדסי תעו"נ, שמכירים היטב את תחומי הלוגיסטיקה, הייצור, המלאי והתפעול בארגונים, ובוודאי את התחום הפיננסי.
חסכון של זמן יקר ומשאבים – הפתרון שלנו מסייע לכם לחסוך זמן יקר כמו גם כוח אדם, ומספק לכם תובנות בזמן אמת – למחשב או לנייד. ניתן להשאיר פרטים בקישור הזה – ונחזור אליך
09/01/23 15:09
8.47% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההפסדים של נכסי מטבעות קריפטוגרפיים עקב פריצות סייבר עלו בשנה החולפת ל-3.7 מיליארד דולר. הנתון משקף זינוק של 58% לעומת שנת 2021, אז נגנבו מהמשקיעים בנכסים הדיגיטליים ומבורסות הקריפטו 2.3 מיליארד דולר; כך לפי מחקר חדש של Immunefi, שפורסם בסוף השבוע.
החברה הסינגפורית מספקת שירותי אבטחה ופלטפורמת בדיקות לאיתור באגים, ובכך מגינה על פרויקטי קריפטו. לפי המחקר, פריצות היוו יותר מ-95% מכלל הגניבות של מטבעות הקריפטו, ואילו ההונאות לסוגיהן מגלמות את שאר ההפסדים. חוקרי Immunefi עקבו אחר 134 אירועי פריצה ב-2022, נתון המשקף עלייה של 29% לעומת 104 פריצות ב-2021.
האנליסטים לא הופתעו מהממצאים: כבר מוקדם יותר השנה רבים מהם צפו שזו תהיה שנת שיא בסכומים אותם יגנבו האקרים של מטבעות קריפטוגרפיים. כך, כבר באוקטובר האחרון דיווחה Chainalysis כי היקף הרווחים של פושעי קריפטו עמד על כשלושה מיליארד ד' מ-125 פריצות.
פריצות הקריפטו הגדולות של התקופה
ביוני האחרון דיווחה ה-FTC, נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית, כי ההפסדים מהונאות במטבעות דיגיטליים עלו ליותר ממיליארד ד' בין ינואר 2021 למרץ 2022.
כך, ביוני האחרון האקרים גנבו מטבעות קריפטוגרפיים בשווי 32 מיליון דולר מבורסת הקריפטו הפופולרית ביטפינקס (Bitfinex). מתקפת פישינג כוונה לעובדי הבורסה, והניעה אותם לתת להאקרים גישה למערכות החברה. הבורסה ההונג קונגית עלתה לכותרות כשנפרצה לפני כשש שנים, אז נגנבו מטבעות ביטקוין בשווי 65 מיליון דולר. בפברואר 2022 נתפס חלק מאותו שלל, אסימונים ששוויים ב-2022 היה 3.6 מיליארד דולר, ושני חשודים נעצרו.
היה פופולרי השנה בקרב האקרים. הקריפטו. אילוסטרציה. צילום: BigStock
באוקטובר האחרון בורסת מטבעות הקריפטו בינאנס (Binance) ספגה מתקפת סייבר שגרמה לגניבת שני מיליון מטבעות BNB בשווי 570 מיליון דולר. ההאקרים ניצלו חולשה בתשתית הבלוקצ'יין של הבורסה – "גשרי מטבעות", המאפשרים העברות בין מטבעות דיגיטליים שונים.
אחת הפריצות הגדולות אירעה במרץ האחרון. רונין נטוורק נוצרה על ידי מפתחת משחקי הבלוקצ'יין הווייטנאמית Sky Mavis – כדי לתפקד כבלוקצ'יין משני של את'ריום, עבור המשחק שלה – Axie Infinity. האקרים חטפו מפתחות פרטיים וזייפו משיכות של מאות אלפי אסימונים, בשווי 618 מיליון דולר. לזרוס, הקבוצה הצפון קוריאנית הידועה לשמצה, נקשרה לתקיפה.
עלייה גם במעורבות של גורמי האכיפה
שלל הפריצות וההפסדים האדירים הביאו למעורבות עמוקה יותר של גורמי האכיפה בארה"ב ובעולם.
כך, ב-2022 הונפקה אזהרה על ידי ממשל ביידן, לפיו השימוש הבלתי חוקי במטבעות קריפטוגרפיים מהווה איום על הביטחון הלאומי, ובמהלך השנה משרד האוצר האמריקני הטיל עיצומים על גופים החשודים כקשורים לחלק מפריצות הקריפטו.
בספטמבר האחרון, הצוות הלאומי לאכיפת מטבעות קריפטו במשרד המשפטים האמריקני הקים רשת ארצית של תובעים פדרליים, המתמקדים במאבק בשימוש לא חוקי בנכסים דיגיטליים.
הדו"ח העלה גם כי פרויקטי מימון מבוזרים, המשיכו להוות את קורבנות הפריצה העיקריים בשנה החולפת, כאשר לדבריהם, "2021-2022 היו שנתיים בהן ה'נורמלי החדש' היה שהאקר 'ירוויח' יותר מ-100 מיליון דולר. ראינו מקרים רבים כאלה".
09/01/23 15:55
8.47% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קובי כץ, לשעבר מנמ"ר רפאל, מונה לסמנכ"ל מחשוב ומערכות מידע במכבי שירותי בריאות. הוא יחליף את ליאורה בן אפרים, שהודיעה על סיום עבודתה בארגון בנובמבר אשתקד.
כץ בן ה-55 הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים ומערכות מידע בהצטיינות מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים – מאותו מוסד אקדמי. הוא מילא שורה של תפקידים בכירים ברפאל במשך 13 שנים, כולל, כאמור, סמנכ"ל המחשוב ומערכות המידע של החברה. לפני קצת יותר משנה כץ פרש מתפקידו ולאחר מכן הצטרף לקרן הון-הסיכון אלרון ונצ'רס, כסמנכ"ל הטכנולוגיות – תפקיד שהוא ימשיך בו במקביל לתפקידו במכבי. בנוסף, הוא משמש כדירקטור בחברות שונות.
מנכ״לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון-לוי, אמרה כי "כץ הוא מנהל בעל ניסיון ארוך שנים ומוכח בעולמות מערכות המידע וההיי-טק". כמו כן, היא ציינה לחיוב את פעילותה של בן אפרים כמנמ"רית מכבי.
כץ אמר כי "אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי להצטרף למכבי".
ניהול ה-IT: מי עזב, מי מונה והיכן יש משרה פנויה?
בכמה ארגונים עדיין לא פרסמו שמות של מחליפים במקום מנמ"רים ומנמ"ריות שפרשו במהלך 2022. בין אותם ארגונים ניתן למנות את חברת הביטוח מגדל, שממנה פרשה תמי אוחנה קול; Cal, שאירנה פורטניק, המנמ"רית לשעבר שלה, עברה לבנק ירושלים; ועופרה פרנקל, שקודמה מתפקיד מנמ"רית משרד הרווחה למנמ"רית הראשית במערך הדיגיטל הלאומי. יודגש כי כפי שמחויב במגזר הציבורי, המינוי כמחליף.פה של פרנקל כרוך במכרז.
במגזר המוניציפאלי, טרם פורסם שמו.ה של המחליף.פה של מוטי סרודי כמנמ"ר עיריית כפר סבא, ולעומת זאת, בעיריית הוד השרון נבחרה מנמ"רית חדשה, אדוה צביאלי, במקומו של אילן כהן.
ולסיום, הבנק החדש ESH ממשיך לגייס בעלי תפקידים בעולמות הטכנולוגיים. אלה יצטרפו לגדי מרגלית, שפרש מ-Cal והודיע בחשבון הלינקדאין שלו שהוא מונה ל-CISO של הבנק.
09/01/23 16:41
8.47% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בורסת הקריפטו FTX הגישה בקשה לפשיטת רגל בנובמבר. בחודש שעבר היא בישרה שבכוונתה למכור את נכסיה ל-LedgerX, FTX Japan ו-FTX Europe.
ביום ג' שעבר כפר מייסד FTX, סם בנקמן-פריד (סב"פ), בתיקים הפליליים נגדו, בהם הוא מואשם כי הטעה במכוון משקיעים וגרם להם במזיד להפסדים של מיליארדי דולרים, במה שהתובעים כינו 'הונאת קריפטו'.
ואולם אנדרו וארה, הנאמן האמריקני שמונה על ידי בית המשפט לטפל בנושא FTX ומנהל עכשיו את FTX במקום סב"פ, הגיש בסוף השבוע האחרון קריאה לחקירה שתיערך לפני מכירת הנכסים. לטענת וארה ייתכן שלחברות הללו יש מידע הקשור לפשיטת הרגל של FTX, ובעיקר – למה שהתרחש לפניה.
"אין לאפשר מכירה של עילות תביעה פוטנציאליות נגד דירקטורים, נושאי משרה ועובדים של חייבים, או כל אדם או ישות אחרים, עד שנערכה חקירה מלאה ועצמאית של כל האנשים והישויות שהיו מעורבים בעניין", כתב וארה בעתירתו.
העתירה למעשה מבקשת לערוך בירור מקיף אודות אי סדרים, רשלנות או התנהגות אחרת הניתנת לתביעה, לפני שיאושר ל-FTX למכור את שאריות נכסיה לחברות שבשמן נקבה.
יצוין כי FTX אמרה בהגשה לבית המשפט בחודש שעבר כי החברות שהיא מתכננת למכור להן הינן עצמאיות ונפרדות יחסית מקבוצת FTX הרחבה יותר, שלכל אחת מהללו יש חשבונות לקוח נפרדים משלה וצוותי ניהול נפרדים לחלוטין.
09/01/23 11:20
5.08% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל וסגן נשיא באינטל העולמית, הודיע היום (ב') כי החליט לסיים את תפקידו לאחר שש שנים. את גרטי יחליפו, כמנכ"לים משותפים, קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל והמנהלת של ארגון ה-ולידציה בקבוצת הפיתוח ותכנון השבבים העולמית של החברה, ודניאל בן עטר, מנכ"ל משותף של מפעלי הייצור של אינטל בעולם. שניהם יוסיפו לשמש גם בתפקידיהם הגלובליים, כולל כסגני נשיא בחברה. הם יחלו את תפקידם החדש בסוף החודש וגרטי ילווה אותם בחודשים הקרובים, כדי לוודא מעבר חלק של התפקיד.
גרטי הצטרף לאינטל לפני כמעט שני עשורים – ב-2004, לאחר שזו רכשה את אנוורה, שפיתחה ערכות שבבים לתקשורת אלחוטית, ושהוא היה המנכ"ל שלה בשנתיים שלפני הרכישה. ב-2011 הוא מונה למנהל קבוצת התקשורת האלחוטית והחיבורית באינטל וב-2014 – לסגן נשיא בחברה. בינואר 2017 גרטי החליף את מקסין פסברג כמנכ"ל אינטל ישראל. בסמוך לאחר תחילת הכהונה שלו, במרץ 2017, רכשה אינטל את מובילאיי הישראלית באקזיט ענק, של 15.3 מיליארד דולר. חברות ישראליות ידועות נוספות שאינטל רכשה בישראל בשנים האחרונות הן הבאנה לאבס, מוביט וטאואר סמיקונדקטור.
לדברי גרטי, "לאחר שש שנים של עשייה משמעותית באינטל ישראל, אני רוצה לפנות להמשך דרכי האישית והמקצועית. בתקופתי כמנכ"ל אינטל ישראל המשכנו להרחיב את פעילות החברה בארץ ולעמוד בחזית העשייה של אינטל העולמית. אני עוזב את תפקידי בתחושת סיפוק".
מימין: קרין אייבשיץ סגל ודניאל בן עטר, המנכ"לים המשותפים הנכנסים של אינטל ישראל. צילום: יח"צ
אינטל ישראל פועלת מארבעה אתרים: פארק מת"ם בחיפה, שם נמצא מרכז המו"פ הראשי שלה בארץ, הר חוצבים בירושלים, שני מפעלי הייצור שלה – Fab 18 ו-Fab 28 – בקריית גת (בימים אלה מוקם שם מפעל שלישי), ומרכז פיתוח למוצרי תקשורת שהיא מפעילה בקריית אריה שבפתח תקווה. אייבשיץ סגל ובן עטר ינהלו מעתה יחדיו את כל הפעילות הזאת, כאשר לדברי אינטל, מטרת הניהול המשותף היא "להביא לחיבור אופטימלי בין תחומי הפיתוח והייצור, העומדים בליבת אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל העולמית". IDM 2.0 היא אסטרטגיה שעליה הכריז מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, עם כניסתו לתפקיד לפני כשנתיים, ומטרתה היא להחזיר את החברה למעמד מוביל, לאחר כמה שנים שבהן היא דשדשה, במידה רבה עקב האיחור שלה להדביק את השוק מבחינת ליתוגרפיית ייצור המעבדים והכישלון שלה בכניסה לעולם המובייל.
המנכ"לים המשותפים החדשים של אינטל ישראל
אייבשיץ-סגל הצטרפה לאינטל לפני 21 שנים, כשהייתה סטודנטית למדעי המחשב בטכניון. מאז היא התמקדה בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות בדיקת איכות וביצועים. כיום היא מנהלת את ארגון ה-ולידציה העולמי של אינטל, שאחראי על בדיקות כל מוצרי המחשוב האישי והשרתים שלה, ומשמשת כמנכ"לית מרכזי הפיתוח של החברה בישראל – תפקיד שבמסגרתו היא אחראית על שלושה אתרי ייצור ואלפי עובדים. אייבשיץ סגל הייתה חברה בוועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, שבראשה עמד דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית. כחלק מזה, היא הובילה את הצוות להגדלת שיעור הנשים במקצועות הטכנולוגיים בישראל.
בן עטר החל את דרכו באינטל לפני כ-30 שנים כסטודנט ולאחר מכן כמהנדס במפעל בירושלים – המפעל הראשון שהחברה הקימה בארץ. הוא בעל תואר מוסמך בפיזיקה ותואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה – שניהם מהאוניברסיטה העברית. בן עטר כיהן כמנכ"ל מפעלי הייצור של אינטל בישראל ולפני שנתיים קודם להיות מנכ"ל משותף של מפעלי הייצור שלה בעולם, בהם המפעלים בישראל, אירלנד, גרמניה, וכן אריזונה, אורגון ואוהיו שבארצות הברית. כמו כן, בן עטר מילא מגוון תפקידים בתחומי ההנדסה, הניהול וההובלה של קבוצות ייצור באינטל בארץ ובחו"ל, לרבות תפקידים בפיתוח טכנולוגיות תהליך מתקדמות, והקמה ושדרוג של מפעלים גדולים.
אייבשיץ סגל אמרה כי "גרטי הוביל את אינטל ישראל במהלך שש שנים משמעותיות של עשייה, פיתוחים טכנולוגיים ותרומה לחברה בישראל. תחת ניהולו של בן עטר עמדו מפעלי הייצור של אינטל בחזית הטכנולוגיה העולמית. ביחד נמשיך לתרום למימוש החזון של אינטל, לפיתוח וייצור מוצרי מחשוב, תקשורת, בינה מלאכותית וסייבר מובילים, ולהמשך חיזוק ההשפעה והתרומה המשמעותית שלה לחברה בישראל בתחומי החינוך, האקדמיה והקהילות המגוונות".
בן עטר ציין כי "אייבשיץ סגל חתומה על מגוון של הצלחות ופעילות טכנולוגית חדשנית בארגון, ובאינטל ישראל בפרט. אינטל ישראל פועלת בדרום, ומקדמת את ההווה והעתיד הטכנולוגי, תוך שהיא משלבת אחריות חברתית. שיתוף הפעולה הפורה בינה לבין הרשויות בדרום, עיריית קריית גת, הממשלה, מוסדות חינוך, מכללות ואוניברסיטאות, וכן פיתוח העובדים והעובדות שלה למצוינות, מובילים את אינטל להישגים ברמה עולמית. אייבשיץ סגל ואני נמשיך להוביל את המצוינות של אינטל בישראל ואת הגיוון התעסוקתי של עובדינו, למען הצלחת החברה בארץ בשנים הבאות".
09/01/23 11:23
5.08% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דן אנציו (48) מונה לתפקיד סמנכ"ל השיווק של קבוצת רדי (Ready) – המתמחה בפיתוח חומרה ותוכנה R&D360 לארגונים בישראל ובעולם. אנציו יוביל את השיווק האסטרטגי והפיתוח העסקי בקבוצה, תוך התמקדות בהגדלת הצעת הערך של החברה והקשר עם השוק. אנציו, בוגר תואר להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל-אביב, בעל ניסיון של למעלה מ-10 שנים בניהול שיווק אסטרטגי מקומי ובינלאומי. הוא מביא ראייה אסטרטגית וחשיבה אנליטית גבוהה, ניסיון בבניית אסטרטגיית Go to Market רב ערוצית, ניסיון בבניית מותגים ובפיתוח והשקת מוצרים. בין תפקידיו בעבר, כיהן אנציו כראש מערך השיווק בחברות סטארט-אפ, כאשר בתפקידו האחרון ניהל את מערך השיווק והפעילות הבינלאומית בסטארט-אפ המדיקל נוירואודיט (NeuroAudit).
09/01/23 13:11
5.08% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ה-OECD, מערך הדיגיטל הלאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השיקו היום (ב') אתר שמציג את התוצאות בפרמטרים טכנולוגיים ודיגיטליים שונים – בישראל ובמדינות הארגון הגלובלי. כך, כל אחד מאתנו, כמו גם מקבלי ההחלטות, יכולים לראות היכן ישראל לעומת ה-OECD בתחומים כגון גישה לאינטרנט, שימוש בו, הוצאות על מו"פ וחדשנות בכלל.
אחד המדדים הבולטים שבו ישראל מובילה את הרשימה הוא השקעות הון-סיכון בענפי ה-ICT – נתון זה עומד על 2.17% מהתמ"ג. מדובר בנתון גבוה בהרבה מאשר ארצות הברית, שנמצאת במקום השני עם 0.63%, והמדינות האחרות – קנדה שבמקום השלישי, אסטוניה שברביעי, פינלנד שבחמישי ועוד. יצוין כי בכל מדינה מדובר בנתון האחרון שפורסם, כאשר בישראל, לדוגמה, הוא נכון ל-2020, בעוד שבארצות הברית – ל-2019.
תחום נוסף שבו ישראל מובילה הוא הוצאות המו"פ העסקיות בענפי ה-IT, עם 2.42% מהתמ"ג. במקום השני נמצאת דרום קוריאה עם 2.07%, בשלישי ארצות הברית עם 0.94% ובשלישי פינלנד עם 0.75%. ממוצע ה-OECD עומד על פחות מ-0.4% בלבד. ישראל ראשונה בהוצאה למו"פ גם במשק באופן כללי, עם 4.28% מהתמ"ג, כשאחריה מדורגות דרום קוריאה, יפן, שבדיה וצ'כיה.
עוד נתון שבו ישראל יכולה להתברך הוא חלקם של ענפי המידע בסך התעסוקה. כאן הנתון נכון, משום מה, רק ל-2015, אולם הוא כמעט כפול מממוצע ה-OECD ועומד על 6.25% לעומת 3.52%.
איפה אנחנו צריכים להשתפר?
תחומים שבהם אנחנו פחות טובים הם: שיעור העסקים שמבצעים מכירות אונליין למדינות אחרות, עם 18.2% לעומת ממוצע OECD של 40.1% (אם כי יצוין שהנתון לגבי ישראל נכון ל-2019 וזה של ממוצע ה-OECD – ל-2020), ושיעור העסקים הקטנים שמוכרים באינטנט באופן כללי, עם 13.9% לעומת ממוצע OECD של 25.2% (במקרה זה, שני הנתונים נכונים ל-2020).
האי-קומרס חוצה הגבולות בישראל קטן בהרבה מממוצע ה-OECD. צילום: BigStock
האתר מפרט גם את האינדיקטורים המשתנים באחוזים הגבוהים ביותר – למעלה או למטה. מדובר באי-קומרס חוצה הגבולות, שהוזכר בפסקה הקודמת, בוגרים חדשים של תואר ראשון בלימודי המדעים המדויקים והטכנולוגיה (STEM), דהשיעור שלהם עלה ל-26.9% מכלל הסטודנטים, וצריכת ביניים של מוצרים בענף ה-IT, שבה נרשמה ירידה ל-7.15% מסך צריכת הביניים במשק. מה זה צריכת ביניים? באתר מצוין כי "צריכת ביניים מעודדת את ערכם של סחורות ושירותים, חוץ ממוצרי השקעה, המשמשים תשומות תפוקה. תשומות ביניים שמייצרים ענפי המידע כוללות רכיבי IT ותקשורת מיוחדים, ושירותי IT".
היבט נוסף שבו יש מקום לשיפור הוא ההוצאה הציבורית על מה שעורכי האתר קוראים "מדיניות פעילה לשוק העבודה" כשיעור מהתמ"ג, שעומדת על 0.13% בלבד ממנו. הכוונה היא לתוכניות למובטלים, אנשים שלא פעילים בשוק העבודה או כאלה שקיימת סכנה ממשית שיפוטרו בקרוב. לדברי העורכים, "המדיניות החשובה ביותר לגבי שוק העבודה במדינות רבות היא ללמד אנשים את הכישורים הנחוצים לעבודה, לרבות מיומנויות ICT". הנתון בישראל רחוק מאוד מאלה שבמדינות המובילות – ניו זילנד, שנמצאת במקום הראשון עם יותר מ-4%, קנדה, שמדורגת שנייה עם 3.6%, ואוסטרליה, השלישית בדירוג, עם 2.89%. ממוצע ה-OECD עומד על 0.54%.
מה בקרב אלה מאתנו שכן עובדים? 17.2% מאתנו מועסקים במקצועות שבהם יש משימות רבות שיש בהן שימוש ב-IT ואנחנו נמצאים במקום השביעי בדירוג זה.
הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים. צילום: BigStock
נתון נוסף מראה שבין 2015 ל-2018, הבקשות לפטנטים בתחומי ה-IT והתקשורת היוו 27.1% מכלל הבקשות. הנתון גבוה מזה של ה-OECD, שעמד על 19.1%. סין ודרום קוריאה עקפו אותנו בהרבה עם שיעורים של יותר מ-50%.
האם אנחנו קונים הרבה באינטרנט?
באשר לאי-קומרס, 56.6% ממשתמשי האינטרנט הישראליים בגילאי 16-74 קנו באינטרנט ב-2019, לפני ההסתערות על חנויות האונליין שנרשמה בסגרי הקורונה, כשהחנויות הפיזיות היו סגורות. מדובר בנתון דומה לאלה שנרשמו בשתיים מהמדינות הבלטיות – ליטא ולטביה, אבל נמוך בהרבה מממוצע ה-OECD, שעמד על 71.9%. בהולנד ובבריטניה הנתונים הם 94% ו-92.3%, בהתאמה. אנחנו מתחת לממוצע ה-OECD גם בשיתוף מידע רפואי, עם ציון של 57.5 בהשוואה ל-65.2. ישראל קיבלה ציון גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלתיות וגופי מחקר, אך ציון נמוך עבור שיתוף מידע עם עסקים בישראל ועם גורמים בחו"ל.
עוד נתון מראה שישראל מדורגת במקום החמישי בשיעור של מוצרי ה-ICT מכלל המסחר הבינלאומי שלה – יבוא ויצוא כאחד. כשמשאירים רק את היצוא, ישראל מדורגת במקום השני, אחרי אירלנד.
לסיום, שני נתונים נוספים: ל-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה-ביט ומעלה – נתון הגבוה ב-4% מממוצע ה-OECD, וכ-78.2% מהאנשים בחמישון התחתון, מבחינת הכנסות, משתמשים ברשת – 4% פחות מממוצע המדינות החברות בארגון. כאן, נורבגיה ואירלנד נמצאות בפסגה, עם יותר מ-98% בכל אחת מהן.