בחלוף יותר מעשור שנים, נחשפה זהות המרגל שפגע במתקן האטומי באיראן עם התולעת סטוקסנט (Stuxnet). תחקיר שערך העיתון ההולנדי Volkskrant מעלה כי מהנדס הולנדי בשם אריק ואן סאבן הוא שהביא לפגיעה במתקן הגרעיני בעיר נתנז שבאיראן ב-2010. לפי העיתון, ואן סאבן עבד עבור הביון ההולנדי וכבר ב-2007 הוא הצליח לחדור למתחם הגרעיני ולהחדיר את הנוזקה, שהייתה – נכון לשעתה – המסוכנת וההרסנית ביותר בעולם. העיתון ציין כי את מבצע ההדבקה של מתקן הגרעין האטומי הובילו ארה"ב וישראל. כבר בעבר פורסם – לפי דיווחים זרים – כי גופי ביון של שתי המדינות, בשיתוף יחידות ההאזנה, 8200 וה-NSA, הן שפיתחו את התולעת והיו מעורבות במבצע. לפי העיתון, המבצע ארך שנים ועלותו עמדה על יותר ממיליארד דולר. עוד נכתב כי, ככל הנראה, ואן סאבן שתל את התולעת במשאבת מים שבמתקן. התחקיר, דיווח העיתון, ארך כשנתיים וכלל שיחות עם 43 מקורות, בהם 19 מעובדי שתי סוכנויות הביון ההולנדיות – AIVD – שירות הביטחון והביון הכללי – ו-MIVD – שירות הביטחון והמודיעין הצבאי. לפי הדיווח, הממשל בהולנד וגורמים נוספים במדינה, לא ידעו על הפעולה, למעט גופי הביון. אחד מהמרואיינים צוטט כאומר שהביון האמריקני ניצל אותם, וכי גם הם – בהולנד – לא ידעו את שמדובר בניסיון שיבוש הרסני של תוכנית הגרעין האיראנית. יצויין כי מדובר בתעלומה לא קטנה: מערכות הכור לא היו מחוברות לאינטרנט ולכן נדרשה הגעה פיזית למתקן כדי להדביק את המערכות שלו בתולעת. De AIVD heeft nooit geweten dat het bij een riskante operatie in 2007 een destructief computervirus in een Iraans nucleair complex bracht https://t.co/KTqaxPQZif — de Volkskrant (@volkskrant) January 8, 2024 "הרפתקן חסר פחד"  ציוץ לזיכרו. המהנדס ההולנדי אריק ואן סאבן. צילום: לכידת מסך מ-X ואן סאבן מתואר בכתבת התחקיר כ"הרפתקן חסר פחד". הוא עבד בדובאי בחברת הובלה כבדה והייתה לו אישה איראנית. לפי התחקיר, לאחר המבצע הוא היה תחת לחץ גבוה ורצה לעזוב את איראן. אימו (ההולנדית) אמרה 15 שנים מאוחר יותר: "כולנו חשבנו שזה מאוד מוזר". לפי העיתון, אשתו אמרה כי "הוא היה כל כך נסער והתעקש שנעזוב מיד". ב-2019, בשיתוף יאהו! ניוז חשף העיתון שמרגל של AIVD "מילא תפקיד מכריע בהחדרת התולעת סטוקסנט הידועה לשמצה למתחם גרעיני איראני", אולם זהותו לא פורסמה. לכן, הסביר העיתון, הוחלט לערוך תחקיר מחדש על הפרשה. אז פורסם כי מהנדס איראני גויס על ידי סוכנות הביון ההולנדית AIVD עבור ה-CIA האמריקני והמוסד הישראלי – והוא סיפק נתונים חיוניים שסייעו למומחים האמריקניים לכוון ולדייק את המתקפה. שבועיים לאחר עזיבתו המסתורית את איראן, מת ואן סאבן בתאונה מסתורית לא פחות בשארג'ה – האמירות השלישית בגודלה באיחוד האמירויות הערביות, שליד דובאי. ב-16 בינואר 2009 הוא נסע על גבי האופנוע שלו, התהפך ושבר את מפרקתו. ביולי 2020 דיווחנו על שריפה שפרצה במתקן הגרעין בנתנז שבמחוז איספהאן שאיראן, שמקורה במתקפת סייבר ישראלית, כך אמרו פקידים בכירים באיראן. ישראל או ארה"ב לא הואשמו רשמית בתקיפה. מתקן ההעשרה התת-קרקעי בנתנז היה בעבר תחת פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם. נתנז הוא האתר המרכזי בתוכנית העשרת האורניום של איראן. המתקן שימש את האיראנים כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום בעבור פרויקט הגרעין שלהם. הרפובליקה האסלאמית מכחישה כי היא מנסה לייצר נשק גרעיני, וחוזרת וטוענת כי תוכנית האטום שלה נועדה אך ורק למטרות שלום. חוקרים העריכו כי נזק משמעותי נגרם למבנה ולפרויקט הייצור שבו. במאי 2019 איראן השיקה את פרויקט "המבצר הדיגיטלי", שנועד להגן על המדינה מפני הגברת איומי הסייבר, המכוונים לתשתית איראנית, לעסקים מקוונים ולעסקים פיזיים שלהם תשתית דיגיטל. התולעת סטוקסנט – דחתה את תוכנית הנשק הגרעיני של איראן בכמה שנים אלה תולדות סטוקסנט. תרשים: קספרסקי בעשור הראשון במילניום הוחל בפיתוח התולעת סטוקסנט, שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האיראני. התולעת התגלתה בראשונה ביוני 2010. בספטמבר באותה שנה היא זכתה לפרסום עולמי כאשר דווח שנוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית, שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת: ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופיות. חודשיים לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום. בסופו של דבר, התולעת התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם, מה שהביא לגילויה. לפי הערכות, תוכנית הנשק הגרעיני של איראן נדחתה בכמה שנים בשל ההדבקה בתולעת. בפברואר 2013 פורסם כי התולעת פעלה כבר ב-2005, וכי הגרסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן הצנטריפוגות בנתנז גרמה לסתימה של שסתומים, בעוד הגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס שלהן. התלהטות בגזרת הסייבר ישראל-איראן בעקבות סטוקסנט מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס (Siemens), ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC), תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו, כאמור וככל הנראה, 1,000 או יותר מהן. אירוע זה העמיד את אבטחת הסייבר בראש סדר העדיפויות של טהראן. בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות. בתחילת העשור הנוכחי דווח על מתקפת סייבר איראנית על מתקני מים בישראל, שנועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה ולסכן אלפי אזרחים בארץ. ישראל הגיבה על מתקפה זו, שלא לומר נקמה, בכך שככל הנראה תקפה באופן רחב היקף בסייבר נמל באיראן. שבועיים לאחר המתקפה האיראנית – חווה נמל שאהיד ראג'עי, שבמיצר הורמוז שבדרום איראן, מתקפה שגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים, לפעילות חלקית שלו לאחר מכן, וכן לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים בו ובסביבתו. ביום המתקפה קרסו מערכות ה-IT בנמל, לרבות המערכת האחראית לתנועת כלי השיט בו. לדברי גורמים ישראליים, מתקפת הסייבר האיראנית "הייתה קטנה מאוד" ומטרת המתקפה הישראלית הייתה לאותת לאיראנים תמרור אזהרה.

כחלק מהמאמצים שנעשים למען הסטודנטים, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח בשיתוף מיזם ״מתחשבים״ תרמו 100 מחשבי Surface לתלמידי מכללת ספיר, שהחלה את שנת הלימודים תשפ"ד באופן מקוון. התרומה היא חלק ממיזם מתחשבים מבית עמותת 2b-Friendly, שפועלת בשגרה לצמצום הפער הדיגיטלי באמצעות שדרוג מחשבים. מתחילת פעילותו המיזם חילק יותר מ-25,000 מחשבים משודרגים, ומאז תחילת המלחמה התגייס המיזם למען תושבי העוטף, הדרום והצפון וחילק יותר מ-6,000 מחשבים לתושבים. פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר, אמר, כי "שנת הלימודים הנוכחית נפתחה בצל המלחמה הקשה. זו שנת לימודים לא שגרתית, שכרוכה באתגרים רבים. עם הרבה רצון טוב, חשיבה יצירתית ונחישות, אנחנו מוצאים פתרונות יצירתיים. המכללה, שנמצאת כ-4 ק"מ מגבול עזה מפונה, הסטודנטים מפוזרים ברחבי הארץ, והלימודים נערכים בצורה מקוונת. רבים מן הסטודנטים שלנו מתקשים לרכוש מחשב לצורכי הלמידה מרחוק. שיתוף הפעולה עם חברת מיקרוסופט ועם מיזם 'מתחשבים' מסייע לנו להתמודד עם האתגר הקשה הזה, ומאפשר לסטודנטים ללמוד בצורה ראויה לקראת תואר אקדמי. אני מודה מאוד לירון גליצקי ולחברת מיקרוסופט על ההיענות המהירה ועל התרומה הנדיבה של מחשבים ניידים, שיסופקו לסטודנטים שזקוקים להם. ואני מודה מאד לעדי שמגר ומיזם מתחשבים, שמקדמים שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית דרך סגירת הפער הדיגיטלי בישראל. מיזם מתחשבים סייע להוציא לפועל את תרומתה היפה של מיקרוסופט. שיתופי פעולה כאלה מאפשרים לספיר להיות מוסד אקדמי מעולה ומחובר לקהילה". ירון גליצקי, סגן נשיא בקבוצת מוצרי החומרה של מיקרוסופט העולמית: "אנחנו שמחים על ההזדמנות לתמוך בסטודנטיות ובסטודנטים הנפלאים של מכללת ספיר. זו המחויבות שלנו כחברה מובילה בהיי-טק הישראלי להמשיך ולסייע כפי שעשינו עד היום, בין אם באמצעות איסוף תרומות לנפגעי המלחמה, קיום ירידים עבור בעלי עסקים קטנים, או תמיכה בדור העתיד. אנו נמשיך לתרום למאמץ האזרחי כדי לשמור על שגרה מסוימת גם בימים מאתגרים אלו". עדי שמגר, מנכ"לית מיזם מתחשבים מבית עמותת 2B-friendly: "במלחמת "חרבות ברזל" למעלה מ-100 אלף תושבים, מהצפון ומהדרום, נאלצו לעזוב את ביתם באופן מיידי, וחלקם נותרו כמעט חסרי כל וללא ציוד.  בין השלמות הציוד שלהן נדרשו המפונים בלט מאד הצורך במחשבים. מחשב הינו כלי בסיסי כיום לתקשורת, למידה ועבודה ונדרש אף יותר במצב שבו נמצאים התושבים המפונים, ובמיוחד תלמידים וסטודנטים. אנו במיזם רואים בחלוקת המחשבים למפונים החל מהשבוע הראשון למלחמה זכות לסייע כחברה אזרחית, יחד עם שותפים רבים לדרך, מתנדבים ותורמים. זו משימה לאומית וכולנו שמחים ומתרגשים להיות חלק ממנה".

תביעה אחרונה ומאוד דרמטית, שהגיש הניו יורק טיימס (NYT) נגד OpenAI ומיקרוסופט בשלהי החודש שעבר, מעלה את נושא הפרת זכויות היוצרים בתחום הבינה המלאכותית על סדר היום, ובגדול. כפי שדיווחנו, בתביעתו טוען גוף התקשורת המוביל כי OpenAI אימנה את ChatGPT על כמות אדירה של תכנים שלו, אלא שאלו מוגנים בזכויות יוצרים. התביעה של הטיימס טענה עוד כי כשמספקים לצ'טבוט הנחיות ממוקדות, ניתן לקבל ממנו עותקים מדויקים, או כמעט מדויקים, של מספר מאמרים שהתפרסמו בטיימס בעבר. בתגובה ראשונה לתביעה שפרסמה אתמול (ב') כתבה OpenAI כי אינה מסכימה עם טענות הטיימס. החברה הצהירה כי קבלת פלט של ChatGPT שכולל חלקים שלמים של קטעי תוכן או מאמרים ספציפיים, "היא באג נדיר, שאנו פועלים כדי להביא לאפס". החברה גם הזכירה שהדיונים שקיימה מול הניו יורק טיימס בנדון "נראו כמתקדמים בצורה בונה במהלך התקשורת האחרונה שלנו ב-19 בדצמבר", ולכן ציינה כי התביעה, שעליה למדה מקריאה בטיימס, "באה לנו בהפתעה ובאכזבה". OpenAI, שנחשבת כיום כשחקנית המובילה בתעשיית הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (GenAI), מככבת עם הכלים שלה, ChatGPT ו-DALL·E, כבר מזה יותר משנה בגזרת הטק ומחוללת שיבוש ניכר בתחומים רבים. החברה זוכה לשבחים, לשימוש נרחב במוצריה, כמו גם לתמיכת-ענק ממיקרוסופט, שהשקיעה בה כבר כ-13 מיליארד דולר, שהפכה לשותפתה ומשלבת את יכולות ה-AI שפיתחה במוצרים רבים שלה. ואולם, במקביל להצלחה החברה נתבעה כבר מספר פעמים בנושא זכויות יוצרים והפרתן, לכאורה, בעצם הליך האימון והלימוד של מודל השפה הגדול שלה (LLM), ששם גרסתו האחרונה הוא GPT-4. התביעה האחרונה בנדון, שהגיש הטיימס, ושעוסקת שוב בחוקיות השימוש של OpenAI בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים בהכשרת דגמי הבינה המלאכותית שלה, עתידה ככל הנראה לייצר מעין תקדים משפטי, ותהווה את אתגר זכויות היוצרים הגדול ביותר איתו התמודדו המפתחת ושותפתה מיקרוסופט עד כה. האם הוא אומן בתוך הפרת זכויות יוצרים? GPT-4 מבית OpenAI. צילום: ShutterStock הכחשת האשמות וההתלות בטיעון ה"שימוש ההוגן" התגובה שפרסמה OpenAI להאשמות של ה-NYT כבר מסמנת שהמשפט עומד להיות סוער, בעיקר משום שהנתבעת מתכחשת נחרצות להאשמות שהוצגו נגדה. ההגנה העיקרית שהציגה OpenAI, כך לפי דיווחים שונים, עוסקת במושג "שימוש הוגן", המאפשר שימוש בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים למטרות כגון ביקורת, הערות, דיווח חדשותי, הוראה, מלגה או מחקר. גוגל, למשל, הצליחה להישען על טיעונים לשימוש הוגן כדי להתגונן מפני טענות על הפרת זכויות יוצרים, אחרי שסרקה והעלתה מיליוני ספרים כחלק מפרויקט Google Books שלה, ותקדים זה צפוי להיות מצוטט בהרחבה על ידי OpenAI בהגנתה. קביעות השימוש ההוגן מונחות על ידי ארבעה גורמים: מטרת ואופי השימוש, אופי היצירה המוגנת בזכויות יוצרים, הכמות והמהותיות של החלק המשמש ביחס ליצירה המוגנת בזכויות יוצרים כולה, והשפעת השימוש על היצירה המוגנת בזכויות יוצרים. בנוסף נלקח בחשבון גם השוק הפוטנציאלי או השווי של היצירה המוגנת בזכויות היוצרים. אלא שעל אף ש-OpenAI החלה את דרכה לפני כעשור בכלל כעמותה ללא מטרות רווח, כיום מדובר בחברה שהערכת שוויה עומדת על 90-100 מיליארד דולר, בזכות הפופולריות של ChatGPT שלה. עובדה זו מקטינה, כך נטען בחלק מהדיווחים במדיה העולמית, את הסבירות שהשימוש של OpenAI במאמרים של הטיימס תזכה להיכלל תחת המינוח "שימוש הוגן". כראיה למחויבותה לשימוש אחראי בנתונים, OpenAI דיווחה על צעדים שבהם נקטה כדי להפחית את החששות בנושא זכויות היוצרים. לדבריה, החברה השביתה את תכונת ה"דפדוף" (Browse) של ChatGPT, שהובילה בשוגג לשכפול של תוכן, וכן העניקה לבעלי אתרים את האפשרות לבטל את הסכמתם לסורקי האינטרנט שלה, כך שיוכלו למנוע את השימוש בנתוניהם בהכשרת ה-MLLs. יצוין כי למרות המאבק המשפטי שקורם כעת עור וגידים, OpenAI הביעה בהצהרתה רצון לשיתוף פעולה עם הטיימס, תוך הקבלה לשותפויות מוצלחות שלה עם ערוצי חדשות אחרים. לדבריה, בחברה מכבדים את המורשת העיתונאית העשירה של הטיימס ומאמינים שמערכת יחסים מועילה והדדית יכולה לטפח חדשנות הן בבינה מלאכותית והן בעיתונאות. לתוצאות תביעה זו עשויות להיות השלכות משמעותיות על תחום הבינה המלאכותית, ויש אף מי שסבורים שהיא יכולה להפוך על פיו את כלל תחום ה-GenAI כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, אם יוחלט בה כי אימון ה-AI אכן כרוך בהפרות זכויות יוצרים. המשפט, אם אכן יצא לדרך, עתיד להעלות שאלות חשובות – לגבי גבולות השימוש ההוגן, הזכויות של היוצרים המקוריים על התוכן, וכמובן גם בנוגע למידת האחריות הנדרשת ממפתחי הבינה המלאכותית היוצרת – ועיניים רבות נשואות כעת לתיק המסקרן, ולהכרעת הדין בו.

אחד המוקדים של תערוכת CES בכל שנה הוא ההצגה של מגוון רחב של טלוויזיות בידי יצרניות שונות. השנה, ב-CES 2024, אפשר לומר שיש עניין רב גם מאחר שהשוק הולך ומתחמם יותר מבשנים קודמות: לצד המובילות, סמסונג ו-LG, הצליחו TCL והייסנס לכבוש נתח שוק משל עצמן, עם שלל פתרונות שלפעמים נותנים תחרות מעניינת לחברות הבולטות. הטלוויזיה המעניינת ביותר של TCL בתערוכה הנוכחית היא QM891G. מדובר בטלוויזיה שהפאנל שלה מבוסס על טכנולוגיית Mini LED בגודל מסיבי של 115 אינץ' – שיא חדש עבור החברה. אבל הגודל הוא ממש לא הדבר היחיד המעניין בה, כי הפאנל מחולק ללא פחות מ-20 אלף אזורי תאורה נפרדים – מה שמבטיח ניגודיות חזקה מאוד, אפילו עם מסך בגודל שכזה. עוד כלי תחרותי חזק שמציעה הטלוויזיה הזו הוא בהירות שיא סופר מרשימה, ברמה של 5,000 ניט, שטובה אפילו מזו שמציעות טלוויזיות דגל של חברות ענק כמו סמסונג וסוני. יש גם מעבד בינה מלאכותית חדש שפותח עבור המכשיר הזה, תמיכה של 98% במרחב הצבעים DCI-P3, מערכת קול של 6.2.2 ערוצים ורזולוציה של 4K, שפועלת בקצב ריענון של 120 הרץ כברירת מחדל, אבל אפשר להמהיר אותה לטובת הגיימרים עד ל-144 הרץ. טלוויזיית ה-Hisense 110UX. צילום: יח"צ אם חשבתם שזה הקצה העליון, הייסנס מציעה דגם משלה בתערוכה הנוכחית, שמתחרה יפה מאוד במה שיש ל-TCL להציע. מדור בדגם Hisense 110UX, שכמו ששמו מרמז מאוד, מציע פאנל בגודל 110 אינץ' – רק קצת פחות מזה של המתחרה. גם הוא מבוסס על Mini LED, שזוהי הטכנולוגיה שכובשת את השוק הגבוה של הטלוויזיות. גם פה הגודל מרשים, אבל יותר מרשים לגלות שלפחות לפי היצרנית, ה-110UX מציעה לא פחות מ-40 אלף אזורי תאורה, וזה אומר ניגודיות עוד יותר מרשימה ובהירות שיכולה להגיע עד ל-10,000 ניט. קצב הריענון הטבעי של המכשיר עומד על 144 הרץ, יש מערכת קול שתומכת ב-4.2.2 ערוצים עם תמיכה ב-Dolby Atmos, יש תמיכה ב-WiFi 6E להזרמת תוכן אלחוטית ועוד. טלוויזיית ה-OLED החדשה של סמסונג. צילום: יח"צ ועכשיו – לחברות הגדולות יותר: סמסונג הציגה מגוון גדול, שלא לומר ענק, של טלוויזיות חדשות בכל קווי המוצרים שלה – OLED, QLED וכמובן גם Mini LED. החברה הדגישה, כמו שצו השעה כמעט מחייב, את השימוש במעבדים חדשים חכמים, עם הרבה בינה מלאכותית – הדור הבא של מעבדי המחשוב העצבי שלה, NQ8 AI Gen3. הוא בא במיוחד לידי ביטוי בטלוויזיות 8K, שבהן הוא משדרג את התוכן המוזרם לטלוויזיה לרזולוציה המרבית, גם אם מדובר בתוכן HD, לדוגמה. בדרך הוא גם משפר את החדות של התמונה. הטלוויזיות מגיעות עם גרסה חדשה של מערכת ההפעלה Tizen, עם יותר מיקוד בחוויית המשתמש, ויש יותר פוקוס על הגיימרים. אחת הטלוויזיות הבולטות בליין ה-OLED של החברה היא ה-S95D, שהיא הטלוויזיה הכי גדולה של סמסונג בתחום הזה, עם מסך בגודל של 77 אינץ', רזולוציית 4K, קצב ריענון של 144 הרץ, ולפי החברה פאנל בהיר ב-20% יותר מהדור הקודם. המכשיר אף מציע טכנולוגיה בשם Glare Free, שמפחיתה מאוד את ההשתקפויות במסך, מבלי לפגוע בחדות התמונה. טלוויזיית ה-QNED החדשה של LG. צילום: יח"צ למעבד החדש לטלוויזיות של LG קוראים α8, ולפי החברה, הוא מציע שיפור של פי 1.3 בביצועי AI, פי 2.3 בביצועים גרפיים ומהירות עיבוד מהירה פי 1.6 לעומד מעבד הדור הקודם, α7. הוא ישולב בטלוויזיות החדשות של החברה ל-2024, כפי שהן הוצגו לקראת CES 2024, בכמה רמות, וגם בהתאם לסוגי הסדרות – אלה שמגיעות עם פאנלי OLED ואלה שמגיעות עם פאנלי Mini LED. בכל מקרה, הבינה המלאכותית תבוא לידי ביטוי עם טכנולוגיה ש-LG מכנה AI Picture Pro, שאמורה לנתח את התוכן ולחדד את הפרטים, כדי לספק תצוגה מציאותית יותר וברורה יותר. בחזית דגמי ה-QNED, טלוויזיות המבוססות על פאנל ה-Mini LED, אפשר לציין את QNED99T, שהיא טלוויזיית 8K, שתגיע בגדלים של 86 ו-75 אינץ', עם קצב ריענון של 120 הרץ. LG אף משיקה עם הדור הנוכחי גרסה חדשה של מערכת ההפעלה שלה, webOS, עם הבטחה לעדכונים חמש שנים קדימה. לדבריה, עם הזמן היא תעדכן חלק מהדגמים שלה אחורה לגרסה החדשה של המערכת.

הסטארט-אפ הישראלי DigitalOwl (הינשוף הדיגיטלי), שפיתח פלטפורמה שמשמשת חברות ביטוח לניתוח עומק ולסיכום של תיקים רפואיים, גייס 12 מיליון דולר. המשקיעה היא RGA, מבטחת משנה אמריקנית שמתמחה בביטוחי חיים ובריאות. החברה תשלב את הטכנולוגיה של DigitalOwl במערכות ליבת החיתום שלה, במסגרת שותפות עם חברת ההזנק הישראלית, ותסייע להמשך פיתוח הפלטפורמה. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי ההון של DigitalOwl ליותר מ-38 מיליון דולר. בין המשקיעים בה בסבבים הקודמים נמנים אינסייט פרטנרס, פיוז'ן, אייבקס, פרופ' אמנון שעשוע והמשקיעה הראשונה בה, מנורה מבטחים. סטארט-אפ האינשורטק הוקם ב-2018 על ידי האחים יובל מן, מנכ"ל החברה, ועמית מן, סמנכ"ל הטכנולוגיה. הוא מעסיק 70 עובדים בישראל ובארצות הברית, וההשקעה הנוכחית תשמש את החברה גם לגיוס עובדים חדשים. מסקירה ידנית ארוכה מאוד – לסקירה אוטומטית ב-DigitalOwl אומרים כי הפלטפורמה שלה מאפשרת לחברות ביטוח לשפר את המהירות והיעילות של ניתוח מסמכים רפואיים וסיכום תיקים. כיום, אנשי מקצוע בעלי הכשרה מורכבת סוקרים באופן ידני עשרות מיליוני תיקים רפואיים עבור חברות ביטוח, ומקבלים החלטות בעלות חשיבות רבה עבור החברה והלקוחות. נפח החומר והמורכבות שלו דורשים סקירה איטית ומדוקדקת של כל דף, שאורכת לעתים ימים רבים ומגיעה לפעמים לתיקים בהיקף של מאות עמודים. הטכנולוגיה של DigitalOwl פותרת בעיה זו על ידי קריאה, סיכום וניתוח אוטומטי של רשומות רפואיות עבור חברות ביטוח (וגם משרדי עורכי דין), בזמן אמת, בכדי לסייע בתהליכי חיתום, יישוב תביעות ומניעת הונאות. כך, אומרים בחברה, נחסך לחברות הביטוח תהליך שגובה תקציב משמעותי, אורך זמן רב ומייצר שגיאות רבות. הפתרון של DigitalOwl מנתח את המסמכים הרפואיים באופן אוטומטי, באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגיית עיבוד שפה טבעית (NLP). אשתקד נכנסה החברה לתחום הלוהט של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), עם פתרון ייעודי לניתוח תיקים רפואיים מנקודת מבט ביטוחית, שפותח ואומן עצמאית על ידה בשנתיים שלפני כן. בעזרתו, החברה מייצרת סיכומי תיקים, מסמכים ואירועים רפואיים בשפה חופשית, שאינה מוגבלת לקודים רפואיים בלבד ומכילה ניואנסים הנדרשים לקבלת החלטות. זאת, לעומת הטכנולוגיות מהדור הקודם, שמוגבלות לקודים רפואיים (Entity extraction) ומקשות על צוותים להסתמך עליהן. לדוגמה, המילה "דיכאון" מחולץ עבור מקבל ההחלטות, ללא הבדל מהותי האם הדיכאון נובע מאובדן של קרוב משפחה או הפרעה כימית במוח, לדוגמה. בעזרת GenAI והיכולות לייצר סיכומים בשפה חופשית, ניתן לבנות משפט שכולל בתוכו את סיבת הדיכאון, לטובת קבלת ההחלטות. יובל מן, מנכ"ל DigitalOwl, אמר כי "ההשקעה של RGA והשותפות איתה נחתמו על רקע צמיחה של 500% שחווינו בתחום ביטוחי החיים בשנה שעברה. כבר כיום, הטכנולוגיה שפיתחנו נותנת מענה לחוסר יעילות שפוקד את תהליך חיתום ביטוח החיים במשך עשרות שנים. כעת, בעזרת העבודה הצמודה עם RGA, נפעל להמשך פיתוח פתרונות למען הטרנספורמציה הדיגיטלית הדרושה בענף. אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה עם ארגונים מובילים בשוק היעד שלנו. כך פעלנו גם בתחילת הדרך, כשמנורה מבטחים הייתה למשקיע הראשון בחברה".

צחי שנרך, סמנכ"ל רשות החדשנות, הציג אתמול (ב') בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת נתונים קודרים על מצב ענף היי-טק, ובעיקר על זה של סטארט-אפים, שלא הצליחו לגייס כספים לפני פרוץ המלחמה, או שהיו ב-7 באוקטובר במהלכו של סבב גיוס. "הקושי בגיוס החמיר בצורה רצינית מאז פתיחת המלחמה, ואנחנו מקבלים בכל יום טלפונים ממנהלי חברות שחוששים שהם בפני סגירה", אמר. שנרך ציין את ההחלטה של הרשות לפעול מיידית לסיוע לחברות אלה, לפני שתמונת המצב המלאה התבררה, כשבמרכז הקצאת 400 מיליון שקלים לסיוע לאותן חברות. "לפעמים צריך לפעול גם אם אין את כל הנתונים לפנינו, כי אם לא נפעל, התוצאות יהיו לא טובות", אמר. שנרך הוסיף ש-"הגדלנו את התמיכה ביזמים כבר בשלב הרעיון והקמנו תשעה מרכזי חדשנות חדשים". נתון נוסף שהוצג לוועדה על ידי מרכז המחקר של הכנסת ושמצביע על המצב העגום מראה שסכום הגיוסים של ההיי-טק הישראלי ברבעון האחרון של 2023, שעמד על 1.4 מיליארד דולר, דומה לסכום ברבעון הראשון של 2019. עוד צוין בנתונים כי בחודש אוקטובר, החודש הראשון של המלחמה הנוכחית, חלה ירידה של 2,100 משרות שכיר בענף ההיי-טק לעומת החודש שלפניו – קיטון של 0.5%. "החברות הצעירות לא יכולות להישכח" ד"ר גורי זליכה מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי אמר בדיון כי המועצה פנתה לממשלה בדרישה להוסיף כמיליארד שקלים לתקציב הקרוב, כדי לסייע להיי-טק. "הצענו את זה עוד לפני שפרצה המלחמה, כשהתבקשנו להגיש המלצות על התחומים בהיי-טק שהמדינה צריכה להשקיע בהם. אנחנו מקווים מאוד שהממשלה תיענה לבקשתנו כבר בתקציב 2024", ציין. בדיון השתתף גם שחק משה, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של אירונאוטיקס. הוא אמר כי "העדר העובדים בהיקפים גדולים, עקב הגיוס למילואים, יחד עם עליית מחירי השילוח והביטוחים, חוסר היכולת לבטח עסקים מסוימים וקשיי גיוס הכספים שיש לחברות בשלבים מוקדמים (Early stage), עקב חשש המשקיעים – דורשים פעולה מיידית לתמיכה. חברות אלה, שהן מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, לא יכולות להישכח". גדעון שביט מעמותת מטע סיפר על קרן אופיר, שהוקמה עם הריגתו בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר על ידי מחבלי החמאס של אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב. הקרן נועדה לסייע ליזמים שנקלעו לקשיים בעקבות המלחמה. לדבריו, "תהליך הסיוע הוא מהיר. אנחנו מעניקים אותו ממקורות שלנו, כולם תרומות ממתנדבים, אולם, יש לנו בעיה: חלק מהפונים אלינו לא יכולים לספק לנו ערבויות בנקאיות, כי הם ממש בשלבים ראשוניים. פנינו לממשלה על מנת שתמצא דרך לסייע, לתת ערבויות מדינה. קיבלנו הרבה סימפטיה, אבל לא כסף". הוא הוסיף שכשם שהממשלה דורשת גיוס כספים מקביל מיזמים פרטיים בתמורה למענקים שהיא נותנת, היא יכולה גם להשתתף בסכומי כסף דומים שהסקטור הפרטי מגייס – מעין מאצ'ינג הפוך. שביט ציין בדבריו את הפעילות של העמותה להכשרת נשים אקדמאיות מהפזורה הבדואית לעבודה בהיי-טק, ואמר כי עד כה נערכו במסגרת זו ארבעה מסלולי הכשרה – והתוצאות מדהימות. "המדינה חייבת להשקיע גם במגזר זה, שהא.נשים בו מהווים.ות חלק נכבד מתושבי הנגב", אמר. למה חברות הקריפטו לא יכולות לשלם מיסים? ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, אמר בדיון כי "אחת הבעיות היא שחברות מהתחום הזה לא יכולות לשלם מסים. בנקים בישראל לא מאפשרים להן להעביר אליהם כספי השקעות, ורשות המסים, שפתחה את האפשרות להעברת כספי מסים דרך בנקים זרים ליחידים, עדיין לא פתחה את זה לחברות. נכון לכרגע, חברות קריפטו שרוצות לשלם מס הכנסה, ניכויים וביטוח לאומי – לא יכולות לעשות זאת. המצב הזה דוחף חברות החוצה מישראל. אנחנו מדברים על שוק ובו 174 חברות, 3,800 עובדים וגיוסים של 3.85 מיליארד דולר". הוא הוסיף כי על שולחנו של בנק ישראל נמצאת הצעה לכנס שולחן עגול בהשתתפות מנהלי החברות, נציגי הבנקים הגדולים וגורמים רלוונטיים נוספים, כדי לפתור את בעיות הכנסת הכספים שמקורם בקריפטו לישראל. "דבר נוסף הוא אפליה של משקיעים זרים", אמר הירשמן. "מתברר שאם אלה משקיעים בחברות ישראליות, יכול להיות שיהיה להם כפל מס, אבל אם הם משקיעים בחברות זרות, אין סיכוי בעולם שיהיה לכם כפל מס. לכן, התמרוץ של משקיע קריפטו הוא לשים את כספו בחברות זרות – או, ליתר דיוק, להוציא לחו"ל צוותים ישראליים שעובדים על פרויקטים בישראל". עוד דיברו בדיון פרופ' אברהם דומב, המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; עינב חיים סייג, יזמת היי-טק מסילבר סטרים; אירית טויטו מפורום ההיי-טק למען ישראל; ותאסנים נערה, סמנכ"לית מעסיקים בקן אימפקט לקידום התעסוקה בחברה הערבית.

שם מלא ותפקיד: מירב דין, מנהלת בכירה, מובילת קבוצת פיתוח בחברת רד האט (Red Hat). נשואה ואימא לשמונה ילדים. תפקידים קודמים: אני נמצאת בתחום ההיי-טק כעשרים שנה, כאשר רוב הזמן שימשתי בתפקידי פיתוח וניהול בחברות גדולות וגם בסטארט-אפים. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במדעי המחשב ותואר ראשון במשפטים. שירות לאומי בבית החולים תל השומר ביחידת המחשב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בתיכון הצטיינתי בלימודי המחשבים. אהבתי מאוד לתכנת וגם ייצגתי את בית הספר בתחרויות. מבחינתי, תואר ועבודה בתחום היו ההמשך הטבעי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? לא הייתי קוראת לזה אפליה. אני כן יכולה להגיד שזו עובדה שיש פחות נשים בתעשייה, בעיקר בתפקידים בכירים. יש בבסיס אי שוויון בין גברים ונשים מבחינת האופק לקריירה, במיוחד כאשר מדובר בנשים שרוצות להקים משפחה. יש פה נקודת פתיחה שהיא לא שוויונית במהות שלה. ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת לאימהות צעירות שנמצאות כל פעם על התפר בין ילדים והעבודה היא – לעשות את המקסימום שאת יכולה כשאת בעבודה ואת המקסימום שאת יכולה כשאת עם הילדים. ליהנות כל פעם כשאת נמצאת באחד מהעולמות האלו ולנסות עד כמה שאפשר לא לערבב בין שניהם. ואם להיות אופטימית, יש שני דברים מאוד טובים שמסייעים ומקילים על נשים בתעשייה: האחד, זאת היכולת הטכנולוגית שקיימת היום ומאפשרת גמישות מאד גדולה גם לעבוד מהבית. הדבר השני הוא שבשני העשורים האחרונים גברים רבים יותר מתייחסים ברצינות לתפקיד שלהם כאבא ורוצים להיות מאוד מעורבים בגידול הילדים. מחויבות ההורות מתחלקת באופן שוויוני יותר בין בני הזוג, מה שמאפשר לאשה להשקיע יותר בקריירה שלה גם כשהיא אימא. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לשמחתי לא נתקלתי באפליה. אני כן אשמח לשתף דוגמאות מצוינות דווקא למקרים הפוכים – מהעבר ומהווה: לפני יותר מ-15 שנים הייתי מהנדסת בחברת היי-טק גדולה, ולאחר שיצאתי לחופשת לידה עם הילד השני שלי, המנהלים שלי הגיעו לבקר אותי וביקשו ממני לנהל את הקבוצה שהייתי חלק ממנה לאחר החזרה מחופשת הלידה. כלומר לעשות הסבה לתפקיד ניהולי. הם האמינו בי ועשו החלטה מקצועית על בסיס היכולות שלי ללא קשר לעובדה שאני אימא שחוזרת מחופשת לידה. הם למדו, ליוו ותמכו בי בניהול צוות שגדל בהדרגה. אני שמחה שזכיתי ללמוד משני מנהלים מצוינים בתחילת דרכי הניהולית. היום אני עובדת בחברת רד האט, שפועלת בצורה אקטיבית כדי לקדם ולתמוך בנשים בתוך הארגון וגם לשלב מיעוטים מכל האוכלוסייה כדי ליצור גיוון. זה מופיע לא רק כאחד מהעקרונות שבהם רד האט דוגלת, אלא מתורגם לפעולות בעבודה היום-יומית. לדוגמה, יש לנו תוכנית למנהיגות נשית, קבוצות של שגרירי גיוון והכלה ועוד.

כחלק מהאסטרטגיה של קופת חולים מאוחדת והרצון לאמץ חדשנות ולהשפיע משמעותית על השירות ואיכות הרפואה, עוברת הקופה טרנספורמציה טכנולוגית הכוללת שדרוג מערכות לגאסי מיושנות, העמקת שירותי התמיכה ויצירת תשתית מודרנית, המאפשרת יישומים דיגיטליים מתקדמים למבוטחיה. סגן מנמ"רית ומוביל FHIR במאוחדת צילום: יח"צ על מנת לשפר ולהעמיק את היכולת לבניית מסעות מטופלת פרסונליים, דרושה סטנדרטיזציה של ניהול מידע רפואי. לזאת מיועד תקן HL7 FHIR, בהיבט מבנה אחיד של המידע, הטרמינולוגיה ושירותי ה-API. מאוחדת הייתה מחלוצות אימוץ FHIR בישראל, ויישמה בהצלחה למעלה משלושה תהליכי שיתוף מידע עם בתי חולים כדי לקצר תהליכים בירוקרטיים למבוטחיה. "בשנתיים האחרונות השקענו מאמצים וצברנו ידע לגבי תקן FHIR ואופן המימוש. נעזרנו באאוטברן לייעוץ מקצועי, ונוכחנו כי מימוש סטנדרטי של FHIR דורש אפיון מדוקדק ועמוק, וידע. ובהינתן מימוש נכון, ההרחבה לארגונים וצרכים נוספים קלה ומהירה. ניהול סטנדרטי של ממשקים מול גורמים חיצוניים בהתאם לתקן מאפשר Reuse מהיר, ובכך הפוטנציאל ל-ROI", הסביר אלון יפה, סגן מנמ"רית ומוביל FHIR במאוחדת. IRIS For Health של אינטרסיסטמס פתרון InterSystems IRIS For Health נבחר לממש שיתוף מידע בין הקופה לספקי שירותים רפואיים, ובעתיד שיתוף מידע עם יישומים למבוטחיה. InterSystems IRIS כולל יכולת של FHIR Server ונותן מענה מלא לכל תצורת מימוש של ממשקים בהתאם לתקן. הפתרונות של אינטרסיסטמס (InterSystems) מאומצים באופן נרחב בעולם. בשוק האמריקני, Epic, יצרנית התיק הרפואי המוביל, מנהלת את הרשומות הרפואיות שלה על התשתית InterSystems IRIS. "אנחנו שמחים על בחירתה של מאוחדת במעבר לשרת ה-FHIR של אינטרסיסטמס, ומצפים להמשך עשייה משותפת עם אאוטברן, שותפה מובילה של אינטרסיסטמס בארץ ובעולם ליישום פתרונות FHIR. שרת ה-FHIR שלנו הינו הסטנדרט דה-פקטו בקופות החולים בישראל, לאחר שנבחר כפתרון על ידי רובן, על ידי משרד הבריאות ובתי החולים המובילים בארץ", ציין אייל שוריאן, מנכ"ל אינטרסיטסמס בישראל. התהליך הראשון שיוטמע על IRIS הינו אוטומציה של יצירת בקשות לטופס 17 עבור מטופלים שיצאו מבתי חולים עם המלצה לביקור חוזר. קטי בר שלום, מנמ"רית קופת חולים מאוחדת. צילום: יח"צ "כולנו מכירים את הסיטואציה של יציאה מבית החולים עם מסמך סיכום והמלצות. כדי לתאם ביקור חוזר, עלינו להתחיל בתהליך המייגע של הגשת בקשה לטופס 17 באפליקציה ולעקוב שאושרה", תיארה קטי בר שלום, מנמ"רית מאוחדת. כדי לשפר את השירות, מאוחדת משתפת  פעולה עם חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים על מנת לאפשר לבית החולים לפתוח אוטומטית עבור המטופל.ת בקשה לטופס 17 בקופה. בהינתן המלצה הבקשה תכנס לטיפול בקופה, ובית החולים יקבל את האישור ואת טופס 17 ללא מעורבות וטיפול בירוקרטי של המטופל.ת. התהליך ימומש על פלטפורמת IRIS על ידי צוות טכנולוגי של מאוחדת ומומחים מאינטרסיסטמס ואאוטברן. חברת אאוטברן מובילה פרויקטים רבים של יישום FHIR ומסייעת לארגונים רבים בהיערכות להטמעה נרחבת של FHIR. "אנו מלווים את מאוחדת ומסייעים בבניית היכולת לשתף מידע באופן סטנדרטי. אימוץ FHIR מחייב את הצוותים לשנות פרדיגמת חשיבה ולהקפיד על יצירת ממשקים גנריים הכוללים קידוד סטנדרטי, שיוכלו לשמש בעתיד, כמעט ללא שינוי, גם לשיתוף מידע מול ארגונים ותרחישים אחרים. לצוות שלנו רקע נרחב במערכת הבריאות ו-FHIR. אנו פועלים לפי מתודולוגיה מוכחת, שמאפשרת ללקוחות לצבור ידע אודות מימוש התקן ולרכוש מיומנות שמאפשרת עצמאות ללא תלות בייעוץ", הסבירה מירב מלכין, מנכ"לית אאוטברן. "מאוחדת השביחה והגמישה את תשתיות המידע והדיגיטל משמעותית. כעת אנו מתקדמים למהפכה נוספת לסטנדרטיזציה של שיתוף מידע. לכן בחרנו בפתרון מוכח להעמיק ולהרחיב את היכולות שלנו", סיכם אלון יפה.