בעלי מזדה מדגמי 2014 עד 2017 באזור סיאטל שבארה"ב חוו בשבוע האחרון תקלה מסתורית: אם כיוונו את מערכת הבידור של המכונית לתחנת הרדיו הציבורית KUOW 94.9 – בשלב מסוים במהלך היום גרם אות כלשהו מהתחנה לקריסת מערכת הבידור במכונית – המסך כבה, והרדיו נשאר "תקוע" על התדר של התחנה. אבל זו הייתה רק ההתחלה: לאחר שהמסך נכבה, המערכת נכנסה ללופ של הדלקה מחדש שוב ושוב מבלי שהצליחה להשלים את ההדלקה. בעלי המכוניות שלקחו אותן לבדיקה אצל סוכנויות מזדה קיבלו תשובה, ש"יחידת השליטה של הקישוריות" במכונית שבקה חיים ויש להחליפה. לפי מזדה, הבעיה נבעה מכך שתחנת הרדיו הזרימה קובצי תמונות ללא סיומות, ומסתבר שמערכות הבידור במכוניות מהדגמים המדוברים היו זקוקות דווקא לסיומות ולא לכותרות כדי לזהות את הקובץ. ללא הסיומות – המערכת פשוט שבקה. תחנת הרדיו הגיבה לסיפור הזה ואמרה, כי היא מודעת לבעיה. גם מזדה הודיעה כי הפיצה התראה למשווקים המפרטת את הבעיה, והצהירה כי תחליף את יחידת הקישוריות בחינם במכוניות שבהן הן יצאו משימוש.

השבוע המשכנו לראות, וביתר שאת, איזו סכנה מוחשית יש לדמוקרטיה בישראל. זאת, לאחר המשך ההדים של סדרת התחקירים של כלכליסט על השימוש של המשטרה בתוכנת הריגול פגסוס מבית NSO. הפעם, התחקיר שלו היה "מפוצץ" יותר מהתחקירים הקודמים: העיתון חשף שלכאורה, המשטרה יכולה לראות באמצעות התוכנה את כל מה שהאנשים שהיא עוקבת אחריהם עושים בסמארטפונים שלהם – משיחות מקצועיות ועד התכתבויות אישיות, מעבודה ועד לגלישה ברשתות החברתיות, ועוד. היועץ המשפטי היוצא, אביחי מנדלבליט, הקים צוות לבדיקת הפרשה, בימים האחרונים הוחלט להרחיב אותו באנשי שב"כ ומוסד, ומחליפתו בתפקיד, גלי בהרב-מיארה, הודיעה כי היא תיכנס לעובי הקורה. בתקשורת המשיכה הסערה, כולל ברשתות החברתיות, ובוועדת החוקה של הכנסת הוסיפו לדון בצדדים המשפטיים של הפרשה. נכון לרגע זה, ככל שמעמיקים בסיפור הזה מגלים תמונה מדאיגה ביותר: נראה שיש, או לפחות היה, במשטרה דפוס פעולה של הפעלת תוכנת פגסוס, והיד שהפעילה אותה הייתה קלה מאוד. לא ברור עדיין מי נתן את ההוראה? האם מי שביצע את החדירות ללא צווים משפטיים, כפי הנטען, ידע שזה חוקי? ומה היה המניע לכל זה – האם זה היה מניע חקירתי נטו או שמא מעורבים כאן צרכים אישיים? ייתכן שצריך לערב כאן פסיכולוגים. המילים "טכנולוגיה מתקדמת" רחוקות מהמציאות במשטרה התוצאה הישירה והמיידית של החשיפה העיתונאית היא נעיצת מסמר נוסף בארון הקבורה של האמון הציבורי במשטרה – וזה חמור מאוד. בבת אחת הפכו בעין הציבורית אלפי קצינים, חוקרים ושוטרים, שעושים יומם ולילה כדי לשמור על ביטחון הפנים, להאקרים מסוכנים עם גישה לתוכנת ריגול סייבר, שזמינה להם בכל רגע. כשאתה חשוד מראש בדברים שאין לך נגיעה אליהם, המוטיבציה שלך יורדת באופן טבעי, וזוהי תכונה שהפושעים המתוחכמים יודעים לזהות מיד. התוצאות של זה כבר מורגשות בשטח, בביטחון הפנים המעורער. מסקנות הבדיקה אולי יסירו את העננה מעל אלפי אנשי המשטרה ששומרים עלינו, אבל כותבי הדו"ח יצטרכו להפגין כושר יצירתיות עילאי כדי שמישהו יאמין להם. החשש הוא שאם לא יהיו הוכחות חותכות לשימוש הנטען, ההצטיידות של המשטרה באמצעים טכנולוגיים תיעצר, בגלל טראומת NSO – וזה לא פחות מסוכן מעצם השימוש ברוגלה כפי שנכתב פה באחרונה, אף אחד לא רוצה משטרה שתילחם בפושעים בעזרת יוני דואר, וכולם בעד שיהיו לה האמצעים הכי משוכללים כדי להיאבק באיומים הרבים. צחוק הגורל הוא שמי שמכיר קצת מבפנים את עולם התקשוב המשטרתי יודע עד כמה המילים "טכנולוגיה מתקדמת" רחוקות מהמציאות במשטרה. החשיפה שהיא משתמשת בפגסוס של NSO לא תקדם את המצב הזה. החשש הוא שאם לא יהיו הוכחות חותכות לשימוש שכזה, ההצטיידות של המשטרה באמצעים טכנולוגיים תיעצר, בגלל טראומת NSO – וזה לא פחות מסוכן מעצם השימוש ברוגלה. הרגשות כלפי NSO – מעורבים בתוך כל אלה, גם NSO עצמה נמצאת בעין הסערה. הרגשות כלפי חברה זו מעורבים עד כדי כך שיש חברות שמבקשות לא להיות מזוהות איתה. דברים ברוח זו אמר לפני שבוע גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. מי במשטרה נתן את ההוראה? צילום: BigStock שאלת המעורבות של NSO היא סוגיה בפני עצמה: מצד אחד, יש משהו בטענת החברה שהיא מוכרת כלים באישור המדינה ולא מעורבת ביישום שלהם אצל הלקוחות שלה. זה דומה ליצרנית צמיגים, שלא הגיוני לתבוע אותה על הרוגים בתאונות דרכים שנגרמו במכוניות שנוסעות על הצמיגים שלה. אבל, מהצד השני, אסור ליפול לניסיונות של חברה זו לנתק מעצמה כל אחריות. מאז ומתמיד, כל טכנולוגיה שפותחה שימשה לדברים טובים ולא טובים. אלא שהיצרן לא מנותק מהסביבה שבה הוא חי – לצורך העניין מדינת ישראל. NSO לא יכולה להתחמק גם מהטענה שהיא ידעה מי משתמש בתוכנה זו בתוך המשטרה, ואם החברה זיהתה חריגות שנוגדות את ערכי הדמוקרטיה, היה עליה לעצור ולדווח. ועדת החקירה, אם תקום, חייבת לבדוק גם את ההיבט הזה, ואף לשרטט גבולות ברורים בקשר שבין הטכנולוגיה לערכים, לקווים אדומים שלא חוצים אותם בעבור חופן דולרים. צריך להיות ערניים ולא לאפשר לאלה שחוקרים כעת את הפרשה לברוח לפינה נוחה להם ולהעמיד את הדיון הציבורי בפרשה סביב השאלה האם העובדות בתחקיר של כלכליסט נכונות או לא. לא התחקיר עומד לחקירה, אלא התופעה החמורה. העיתונאים זרקו כאן פצצה (מטאפורית, כמובן). התפקיד של הקברניטים הוא לאתר את הפצצה כמה שיותר מהר ולנטרל אותה, רגע לפני שכבר לא תהיה פה יותר מדינה דמוקרטית. כלכלה דיגיטלית – רק בקו הירוק? כאשר מדברים על יוקר המחיה מציינים שאחת הדרכים להגדיל את מעגל העבודה במשק, ובכך לאפשר לעוד אנשים להתפרנס בכבוד, היא הכלכלה הדיגיטלית. שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, אמרה בשבוע שעבר בכנסת שהיא הקימה צוות בדיקה שיסקור את הכלכלה הדיגיטלית בישראל ויגיש המלצות כדי לקדם אותה. אתמול (ד') דיווחנו כאן על דו"ח של הבנק העולמי, שמאשים את ישראל בתקיעת מקלות בגלגלי הכלכלה הדיגיטלית ברשות הפלסטינית. גם שם, תשתיות אינטרנט וכלים חכמים יכולים לאפשר להרבה מובטלים לצאת לעבודה ולשפר את רמת החיים שלהם. זה גם אינטרס שלנו, כל עוד אנחנו שולטים שם, או במעטפת. והנה מתברר שמי שמקשה על מימוש הכלכלה הזו היא ממשלת ישראל, בכל מה שקשור לפרישת תשתיות שיאפשרו את אותה כלכלה. רצוי מאוד ששרת הכלכלה תקרא את הדו"ח ותביא אותו לידיעת הצוות שהקימה, כדי שהמסקנות שלו יהיו רציניות, ולא יכללו כלכלה דיגיטלית רק בגבולות הקו הירוק.

"מסכי הענק יוצאים מהאולפנים והאצטדיונים. לפני 15 שנים היינו הראשונים בעולם, כשהובלנו את קירות הווידיאו המיתולוגיים בערוצי הטלוויזיה המסחריים בארץ ובעולם. המגמה של שילוב מסכי הענק במרחב הפיזי גדלה, וכך העתיד שמחכה לנו בתחום הוא מסכי מגע ענקיים ותגובתיים (רספונסיביים), שיגרמו לנו להרגיש בתוך המסך – גם בעולם הפיזי", כך אמר שי גוילי, מנכ"ל פריים ויו (PrimeView). החברה הישראלית, הפועלת בתחום השידור וחווית המסכים מהדור החדש, הוקמה ב-2002, ולה משרדים בפתח תקווה, גבעת שמואל, ניו יורק, מיאמי ולוס אנג'לס. בעולם של ענקיות דוגמת סמסונג, פנסוניק ו-LG, החברה כחול–לבן, המונה עשרות עובדים, מצליחה לתת פייט לענקיות העולמיות – עם פיתוח מסכים ייחודיים בארץ, וייצורם בסין, טאיוואן ודרום קוריאה – ומשם למכירה בכל העולם. מסכים מתקדמים של פריים ויו, בשימוש בערוץ 5. צילום: יח"צ "פיתחנו את מסכי ה-LED הדקים בעולם"  "התחלנו את דרכנו בעולם מסכי ה-LED, כספקית של צגים רחבים לשוק התעשייתי וללקוחות ביטחוניים ישראלים", אמר גוילי, "ואנו עונים על הצורך, הקיים בשוק, לחומרה ברמה מקצועית גבוהה. המייחד אותנו הוא השליטה בתהליך הייצור. כך, פיתחנו את מסכי ה-LED הדקים בעולם, שמאפשרים ליצור מסכי ענק אחידים, ובלא חיבורים נראים לעין". על לקוחות החברה בעולם נמנים GE מדיקל, האניוול, דיסני, CITI בנק, מיקרוסופט, נאס"א וצבא ארה"ב. בארץ הם עובדים עם בינת כשותף, ועל הלקוחות המקומיים נמנים, בין השאר, התעשייה האווירית, מגל, אלביט ואל-אופ. מסכי התצוגה של פריים ויו נמצאים במשרדי חברות רבות בעולם, בחדרי ישיבות, אולפני טלוויזיה, מרכזי ניטור ובקרה, באצטדיונים, בכנסיות, במרכזים רפואיים, במשרדים, במוזיאונים, באוניברסיטאות המשקיעות בתחומי הספורט השונים – "הן מחפשות טאלנטים ולכן משקיעות משאבים רבים בפירוטכניקה" – ובבניין האו"ם בניו יורק. "המוצרים שלנו מתאפיינים בעמידות ואמינות גבוהות מאוד", ציין גוילי. "המסכים עובדים סביב השעון לפרקי זמן ארוכים מאוד, ולכן התחזוקה היא מינימלית. אנחנו גם מספקים יכולת 'לתפור' את המוצר לצרכי הלקוח, ולספק לו מסכים העונים למאפיינים הייחודיים שלו". לדבריו, "אנו עובדים עם מיטב אולפני השידור בעולם, המנסים להמציא את עצמם מחדש, ביניהם: ABC, פוקס ניוז, CBS, NFL, אל ג'זירה וערוץ מזג האוויר". חיבור לענן ואבטחת מידע מרבית "אנו יודעים להעניק מסכים בחיבור לענן, ומעבירים את המידע לכל הארגון. המסכים שלנו יכולים לשלב תוכנות, להתחבר למערכות שליטה ובקרה, יש להם חיבורים לחדר ישיבות ויכולת לשיתופים. המסך שלנו מסונכרן לשולחנות ולכסאות, ומשדרג את חווית המשתמש. לקוחות רבים שלנו באים מהמגזר הביטחוני, כי אלו חברות הדורשות רמת אבטחה גבוהה בממד החומרה", אמר גוילי. "הקורונה השפיעה עלינו, כמו על כולם", הסביר, "אולם לא רק לרעה. הייתה בעיה גדולה באספקה: חברות קטנות שהיוו חלק משרשרת האספקה – נמחקו, והיו לנו פחות מקורות לרכיבים. עם ניסיון רב שנים בשוק, הצלחנו לעמוד באתגרי היצור והלקוחות לא הרגישו את אפקט הקורונה". "מנגד", אמר, "הקורונה הגדילה את הצורך בחדרי ועידות גדולים מבעבר, וארגונים רבים הצטיידו בחדרי ועידות חדשים, או הגדילו את הקיימים. מגמה נוספת שהביאה לגידול בפעילות שלנו היא בניינים שבהם קירות שלמים משמשים כמדיה דיגיטלית". לדבריו, "החברות הפנימו שהן רוצות יותר – ויותר טוב – בעולם שיחות הוועידה בווידיאו. ארגונים רבים פנו אלינו בדרישות לשדרוג ולשיפור המערכות. הם הבינו שמודל העבודה ההיברידי הוא פה כדי להישאר. חדרי הישיבות עברו בשנה החולפת שיפורים משמעותיים, חלק בשל הקורונה וחלק מהחברות רצו את אפקט ה'וואו' בחדרי הישיבות – ונתנו להן אותו". "העולם מכיר ביכולות שלנו", סיכם גוילי. "נבחרנו כספקית המסכים לפלטפורמת Microsoft Teams Rooms חדשה, שתצא השנה. הלקוחות יקבלו חבילה שלמה של חדר ועידות ארגוני, הכוללת שולחן, מצלמות, מיקרופונים, תקשורת, מסכים וכל אמצעי התמיכה הדרושים. זו תהיה אחת הסיבות לגידול שצפוי לנו השנה".

מיקרוסופט רוצה לרכוש מותג יוקרתי בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. דיווחים עקשניים באינטרנט, בין השאר של סיקינג אלפא ובלומברג, גורסים שהענקית מרדמונד מעוניינת לקנות את מנדיאנט, שמותגה מחדש כחלק מהפיצול שנעשה לפייראיי. העסקה, שתעמוד על 4.27 מיליארד דולר – יותר מהשווי של מנדיאנט, טרם סוכמה סופית, לפי מקור שמכיר את הדיונים הנערכים בין הרוכשת לנרכשת הפוטנציאלית. מומחים הסבירו כי המניע לרכישה הוא הרצון של מיקרוסופט לחזק את מוצריה, ולעזור להגן על לקוחות מפני פריצות ופרצות. מיקרוסופט ומנדיאנט סירבו להגיב לפרסומים. מניית הענקית מרדמונד עלתה לאחר הפרסומים בוול-סטריט ב-1% וזו של הנרכשת זינקה ב-18%. ג'ף פולארד, סגן נשיא ואנליסט ראשי בפורסטר, אמר כי "לפני כמה שנים, חזינו שענקיות הטכנולוגיה ישלטו בעולם אבטחת הסייבר. והנה, מיקרוסופט ממשיכה במשימתה לעשות בדיוק את זה. הגנה בסייבר היא חלק מרכזי באסטרטגיה הארגונית הכוללת של מיקרוסופט. הרכישה הצפויה היא עוד נדבך במימוש האסטרטגיה שלה לתחום". "מנדיאנט הייתה 'כלואה' בסביבה הטכנולוגיות של פייראיי" מומחים הסבירו שבעקבות המיזוג שבוצע בעשור הקודם בין מנדיאנט לפייראיי, "מנדיאנט 'בילתה' משך שנים כשהיא 'כלואה' בסביבה הטכנולוגיות של פייראיי. רק בשנה האחרונה, לאחר הפיצול בין עולם המוצרים לעולם המודיעין והייעוץ, היא פתחה את שירותיה לטכנולוגיות שאינן של פייראיי. מנדיאנט מוצאת את עצמה עם היצע שירותים חזק, אבל צריכה להתחדש, והיא לא יכולה לעשות זאת לבדה". מק'אפי-פייראיי – מיזוג קצר מועד מה הרווח של מיקרוסופט? לפי פולארד, הענקית מרדמונד "תניב לעצמה ערכים רבים בעולם הסייבר בשל הרכישה. היא מקבלת מותג אבטחת סייבר עם יוקרה עצומה ומורשת חזקה, עם מענה אבטחה לעולמות ניטור וניהול איומי הסייבר והתגובה להם (MDR), וכן זיהוי ותגובה מורחבים לאיומי סייבר מקצה לקצה (XDR)". אם העסקה תצא לפועל, תהיה זו הרכישה השנייה בגודלה של חברה על ידי מיקרוסופט מתחילת השנה. בחודש שעבר היא קנתה את ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד בסכום גדול הרבה יותר מזה שהיא מוכנה לשלם עבור מנדיאנט – 68.7 מיליארד דולר. קצת היסטוריה קווין מנדיה הקים את מנדיאנט ב-2004. הוא שימש כסגן נשיא לתפעול בפייראיי, ולאחר מכן היה מנכ"ל החברה. המיזוג בינה לבין מק'אפי בוצע באוקטובר האחרון ויצר ענקית אבטחה בשווי של כמעט שני מיליארד דולר, עם 5,000 עובדים ו-40 אלף לקוחות. במרץ 2021 מק'אפי התפצלה: החברה עצמה המשיכה להציע פתרונות לשוק הצרכני, בעוד שהחלק הארגוני שלה נמכר לקרן ההשקעות והאחזקות STG (ר"ת Symphony Technology Group). מק'אפי מכרה את העסקים הארגוניים שלה לאחר שנים שהם הקנו לה הפסדים. שלושה חודשים לאחר המיזוג, הקרן החליטה לפצל את החברה המאוחדת מק'אפי-פייראיי ולהרוג את המותג הוותיק. החברה הראשונה נקראת טרליקס, והיא פועלת בעולם ה-XDR (ר"ת Extended Detection and Response). שמה של החברה השנייה, שמבצעת את פעילות ההגנה על הקצוות בארגונים של מק'אפי, עדיין לא נמסר. ביוני האחרון פייראיי מכרה את קו המוצרים שלה ל-STG תמורת 1.2 מיליארד דולר. מכירה זו ביטלה את רכישת מנדיאנט, שאותה פייראיי ביצעה תמורת מיליארד דולר ב-2014. בנוסף לרכישת קו מוצרי ההגנה על הרשתות, המיילים, נקודות הקצה ואבטחת הענן של החברה, STG קנתה גם את השם פייראיי ואת פלטפורמת ניהול האבטחה והתזמור שלה. שנים לא טובות למק'אפי ולפייראיי השנים האחרונות לא האירו פנים לשתי ענקיות האבטחה. לפני שמק'אפי מכרה את העסקים הארגוניים שלה, התוצאות שהיא הציגה לא היו מרשימות. גם עסקי המוצרים, המנויים והתמיכה של פייראיי (שאז כללה את מנדיאנט) חוו צמיחה מועטה. לעומת זאת, עסקי השירותים המקצועיים של החברה – משמע, השירותים של מנדיאנט – הניבו צמיחה נאה. מנדיאנט זכתה לפרסום בינלאומי נרחב ב-2013, כאשר תחקיר שהיא ביצעה עבור הניו יורק טיימס העלה שצבא סין קשור למתקפות על מערכות של חברות וסוכנויות בארצות הברית. העיתון, מהנחשבים בעולם, "ניצל" מתקפה ארוכה שאירעה על המחשבים שלו ושכר את שירותי מנדיאנט במטרה לגלות מהיכן מבוצעות מתקפות על חברות וסוכנויות ממשל אמריקניות. שתחקיר מצא שבבניין משרדים בן 12 קומות בשנגחאי פועלת יחידה 61398 של צבא סין, וש-"אחוז מדהים" מהמתקפות נגד ארגונים בארצות הברית מבוצע משם. העיתון ערך את התחקיר לאחר שנפל קורבן למתקפה מקוונת בת ארבעה שבועות, שבמסגרתה גנבו האקרים סיסמאות של עובדים בניסיון להגיע למקורות של ידיעה על ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו.

שם: ג'יין יבגניה דוידוב. תפקיד: מנהלת פרוייקטים הנדסיים במחלקת הנדסה גלובלית של חברת סטרטסיס, המובילה עולמית כיום בפתרונות הדפסה בתלת-ממד מבוססי פולימרים. בתקופת עבודתי בחברה עסקתי בפרויקטי העברה מפיתוח לייצור, תמיכה בתקלות במכונות בייצור ובשטח, תכנון מכאני, והיום אני מנהלת פרויקט הנדסי בטכנולוגיה חדשה בחברה. ותק בתפקיד: שנתיים וחצי. תפקידים קודמים: מהנדסת פיתוח בחברת מדיקל, מהנדסת מוצר בחברה יצרנית גלובלית. השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בהנדסת מכונות במגמת תכן ופיתוח מוצר ב-SCE ב"ש, ותואר שני בעיצוב תעשייתי במגמת ניהול עיצוב וחדשנות מ-בצלאל, 2022-2020. משפחה: נשואה+1. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? למדתי במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר באר שבע מכיתה ט' עד י"ב במגמת חשמל, ומשם נסללה הדרך שלי לשרת שלוש שנים בחיל האוויר כטכנאית מסוקי אפצ'י בטייסת מבצעית וטכנאית דרג ב' בקבע במוסך מטוסי 16F. בנוסף לכך, בשנים המוקדמות יותר לא הסלילו אותי למסלול מסוים שמתאים או לא מתאים לבנות, אלא נתנו לי להתנסות בתחומים שונים, בין היתר התנסות מעשית בעבודה עם הידיים, וכמובן שהיו בדרך גם מודלים לחיקוי מהמשפחה המורחבת. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שיש הרבה יותר פתיחות היום וחברות הבינו את חשיבות הגיוון בעבודה. על בסיס מחקרים שקראתי ועבודת מחקר שעשיתי בנושא של "ייצוג נשים במקצועות טכנולוגיים ובמקצועות STEM". אני חושבת שהאפליה מגיעה דווקא מהבית ומהסביבה הקרובה, וזה מתחיל בגילאי בית ספר יסודי ותיכון, שבהם יש הסללה ברורה מי צריך ללמוד מה, למרות שלנערים ונערות יש נתוני פתיחה זהים, ומשם ממשיך בהיעדר מודל חיקוי מתאים. אם לא קיים מודל לחיקוי לנערה מתוך המשפחה, חשוב מאוד שיהיה מודל כזה במדיה, בסביבה גיאוגרפית קרובה (בן אדם או מרכז תעסוקה טכנולוגי) או בנוכחות ברשתות החברתיות. סוגיה נוספת היא העובדה שלאנשים יש נטייה לבחור באנשים שדומים להם – לכן זה סוג של ביצה ותרנגולת: אם רוב ההנהלה והמגייסים גברים, בגיל מסוים ובמצב משפחתי מסויים ו/או האדם דתי/חילוני/מסורתי – באופן טבעי ולא מודע הם ירצו לגייס מישהו שדומה להם בתכונות אופי, גיל, מצב משפחתי ואורח חיים. ככל שיהיו יותר נשים בתפקידי מפתח וניהול בתחומים טכנולוגיים, ככה גם יגדל המספר שלהן בחברות ההיי-טק והתעשייה המסורתית. לא פעם ולא פעמיים נוכחתי בפורומים בחברות השונות שעבדתי אצלן או מולן, והייתי האישה היחידה בחדר, בין אם אלה פורומים מקצועיים ובין אם פורומים של מקבלי החלטות. יש חברות שמתגאות במספר הנשים הגבוה המועסק בהן, אבל השאלה היא: מה אחוז הנשים בתפקידי ניהול בכירים ותפקידי מפתח טכנולוגיים? במהלך עבדותי ב-סטרטסיס מאפשרים לי להשתתף בתוכניות התנדבות מטעם החברה, שבה העובדים משמשים מנטורים בתוכניות חינוך שונות, זה מאפשר לנו לחשוף ילדים ונוער לטכנולוגיה שלנו שנמצאת היום בחזית התעשייה. החשיפה הזאת מעלה שאלות חשובות מצד התלמידים לגבי תהליכי ייצור שונים, תהליכי פיתוח מוצר ובנוסף הנוכחות שלי מהווה דוגמה לכך שיש נשים במקצועות טכנולוגיים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? נתקלתי במקרים שבהם העובדה שאני אישה הועילו והיו מקרים הפוכים. קרה לי אפילו פעם שלא קיבלו אותי לעבודה כי חשבו שלא אשתלב בסביבת עבודה גברית.

אמש השיקה ענקית הטכנולוגיה הקוריאנית באירוע וירטואלי את משפחת סמארטפוני הדגל החדשה שלה – ה-Galaxy S22, בת שלושה סמארטפונים, לצד סידרת Galaxy Tab S8, הכוללת  שלושה טאבלטים. סידרת הסמארטפונים החדשה כוללת שני מכשירי בסיס – S22 ו-S22 פלוס, לצד מכשיר הפרימיום S22 אולטרה, שמחליף את מותג ה-Note, וככזה תומך ב-S-Pen שהיה אחד ממאפנייניו האהובים. שני דגמי הבסיס – ה- S22 וה-S22 פלוס, כוללים מסכים קטנים יותר מקודמיהם, בגודל 6.1 אינץ' ו-6.6 אינץ', בהתאמה, עם פאנל מסוג Dynamic AMOLED 2X Infinity-O וקצב רענון של 10 עד 120 הרץ, ומתחתיהם שולב חיישן טביעות אצבע ביומטרי. שני הדגמים כוללים את מערכת השבבים העדכנית Snapdragon 8 Gen 1 של קוואלקום. מערך הצילום של המכשירים מצויד בארבע מצלמות: מצלמת 50 מגה-פיקסל ראשית עם ייצוב אופטי ופוקוס אוטומטי, חיישן 12 מגה-פיקסל לצילום בזווית רחבה, חיישן 10 מגה-פיקסל עם זום אופטי עד פי 3, והמצלמת הקדמית בת 10 מגה-פיקסל עם פוקוס אוטומטי. לדברי סמסונג, בוצעו שיפורים ביכולות הצילום, כמו צילום לילה משופר, תכונת מסגור אוטומטי, המאפשרת מעקב ומיקוד אחר עד עשרה אנשים ועוד. עוד הוספה למכשירים תכונה של ניתוח התנהגות רשת, המשפרת את ביצועי האפליקציות באמצעות זיהוי אוטומטי של היישומים הנמצאים בשימוש והפניית מרב כוח העיבוד אליהם. שני המכשירים תומכים בטעינה מהירה – 25 ואט לדגם ה-S22 ו-45 ואט לדגם הפלוס. שני המכשירים יהיו זמינים בצבעים שחור, לבן, ירוק וזהב-ורוד עם 8 גיגה-בייט זיכרון עבודה ואחסון בנפח 128 או 256 גיגה-בייט. S22 אולטרה – מחליף את ה-Note דגם הפרימיום S22 אולטרה מביא, כאמור,  לראשונה את ה-S-Pen ומסמן בעצם את פרידתה הרשמית של סמסונג ממותג ה-Note. "ה-S22 אולטרה מביא את כל מה שאתם אוהבים בחוויית ה-Note — כולל עט ה-S Pen — לסדרת ה-S: מהיכולות היצירתיות והפרודוקטיביות ועד לעוצמה ולביצועים. ה-S22 אולטרה מצטרף לסדרה החדשה ומציעה כל תכונה של המכשירים הללו בתוספת תכונות חדשות נוספות שמאפשרות להוציא את המיטב מסדרת S. המכשיר מצויד במסך של 6.8 אינץ', עם פאנל מסוג Dynamic AMOLED 2X Infinity-O ו קצב רענון של 120 הרץ. גם דגם זה כולל שבב ה-Snapdragon 8 Gen 1  וזיכרון עבודה גדול של 12 גיגה-בייט. בהיותו בעל מסך גדול יותר, שצורך יותר כוח, גם הסוללה שלו גדולה – בת 5,000 מילי-אמפר לשעה, ותומכרת בטעינה מהירה של 45 ואט. לעומת שני הדגמים הקודמים, מערך הצילום שלו כולל 5 מצלמות: מצלמת 108 מגה-פיקסל ראשית, עם ייצוב אופטי ופוקוס אוטומטי, חיישן 12 מגה-פיקסל לצילום בזווית רחבה, מצלמת טלה-פוטו של 10 מגה-פיקסל עם ייצוב אופטי וזום אופטי עד פי 3, מצלמת טלה-פוטו נוספת של 10 מגה-פיקסל עם זום אופטי עד פי 10, ומצלמת הסלפי הקדמית של  40 מגה-פיקסל עם פוקוס אוטומטי. דגם האולטרה יהיה זמין בצבעים שחור-פנטום, לבן-פנטום, ירוק ובורדו, עם 12 גיגה-בייט זיכרון עבודה ואחסון בנפח 256 או 512 גיגה-בייט. מחירי המכשירים המומלצים: – החל מ-3,050 שקלים ל- Galaxy S22, החל מ-3,849 שקלים ל-S22 פלוס, והחל מ-4,800 שקלים לדגם האולטרה. גם סידרת טאבלטים לצד הסמארטפונים, הכריזה סמסונג גם על סידרת הטאבטלטים החדשה Galaxy Tab S8, הנושאת גם היא את מערכת השבבים Snapdragon 8 Gen 1  העדכנית של קוואלקום. הסידרה כוללת שלושה טאבלטים: ה- Galaxy Tab S8 עם מסך LCD בגודל 11 אינץ', ה-S8 פלוס עם מסך AMOLED בגודל 12.4 אינץ', וה-Tab S8 אולטרה, הראשון בקו המוצרים בעל מסך AMOLED של 14.6 אינץ'  

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הכיר סופסוף בקיומה של טסלה (Tesla) ובהיותה יצרנית המכוניות החשמליות הגדולה בארה"ב ובעולם כיום. אחרי קצת יותר משנת כהונה שבהלכה התעלם ביידן מתופעת טסלה והשלכותיה, הנשיא ה-46 התייחס השבוע (ג') אל ענקית הרכב החשמלי, וזאת במהלך נאום שנשא באירוע חנוכת התקנת עמדת טעינה בבית הלבן. בדבריו בטקס אמר ביידן שלארצות הברית יש הרבה יכולות להתקדם בעולם החשמול. הוא נתן דוגמה לתחנת הטעינה בבית הלבן, שהיא מתוצרת חברת טריטיום (Tritium), חברה אמריקנית-גלובלית לפיתוח וייצור מטענים מהירים בזרם ישר (DC) לרכבים חשמליים. לאחר מכן ביידן נקב בשמות יצרניות הרכב האמריקניות שתרמו רבות לפיתוח המכוניות החשמליות, וציין במיוחד את ההשקעה המאסיבית שהחברות עשו כדי להביא מכוניות חשמליות לא רק לתושבי ארה"ב אלא גם למדינות אחרות בעולם ואמר שמדובר ב"חברות רכב איקוניות מ-פורד ו-ג'נרל מוטורס (GM) ועד טסלה, יצרנית המכוניות החשמליות הגדולה ביותר", כך לפי תיאורו של הנשיא. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, לצד טסלה Model S‏ בשנת 2011. צילום: וויקיפדיה מאסק כעס והקניט את הנשיא מנכ"ל ומייסד טסלה, היזם המגה-דומיננטי אילון מאסק, הגיב להכרה המאוחרת של ביידן בחברה שייסד בקרירות. שלא כמנהגו לצייץ התייחסות לכמעט כל נושא ועניין, ובוודאי לאלו הקשורים בו ובחברות שלו, מאסק הסתפק הפעם רק באימוג'י עם משקפי שמש, שפרסם בתגובה לציוץ של עוקב שהעלה סרטון שתיעד את ביידן מדבר על טסלה בהשקה בבית הלבן. בעבר מאסק דווקא זעם כשנשיא ארה"ב לא הזמין את טסלה להצטרף לנציגי ג'נרל מוטורס ופורד, שהתייצבו בבית הלבן כדי לדון בפיתוח מכוניות חשמליות מתוצרת ארצות הברית. "מסיבות לא ידועות נשיא ארצות הברית לא יכול לבטא את המילה 'טסלה'", כתב אז מאסק בחשבון הטוויטר הרשמי שלו. זמן מה לפני הערה זו צייץ מאסק הקנטות נגד ביידן, למשל כשכתב: "ביידן הוא בובה בדמות אנושית. ג'ו ביידן חושב שהאמריקנים הם כמו אידיוטים". היועץ הכלכלי של נשיא ארה"ב, בריאן דיזה, אמר בתגובה שהמדיניות של הממשל להזמין את GM ופורד נבעה פשוט מסוג של הערכה, משום ששתי חברות הרכב האמריקניות הוותיקות משקיעות סכומים גדולים בייצור מכוניות חשמליות. "השקעה זו פותחת מספר עצום של מקומות עבודה חדשים לתושבי ארצות הברית", נימק דיזה בזמנו. נגד איגוד עובדיה. טסלה. צילום: BigStock האם ההתעלמות קשורה להתאגדות עובדים? ביידן וצוותו עדיין לא הגיבו מעולם רשמית לשאלה מדוע הנשיא התעלם מטסלה בנאומיו ובהזמנותיו לבית הלבן עד כה. ואולם, בהתבסס על רמיזות של גורמים יודעי דבר, הסיבה הסבירה היא העובדה שטסלה לא מאפשרת לעובדיה להתאגד, וביידן, הדמוקרט, הוא תומך נלהב של איגודי עובדים ומאבקים למען זכויות עובדים. נזכיר כי במרץ 2021, בחלוף זמן מועט למדי מרגע כניסתו לבית הלבן, ביידן התערב ותמך במאמצי ההתאגדות של עובדי ענקית אחרת – אמזון. עובדי המחסנים בבסאמר באלבמה ניסו להתאגד, והנשיא האמריקני הבהיר כי התאגדות עובדים מבורכת מבחינת תפישת עולמו, וקבע באופן החלטי שזכותו של כל עובד להתאגד, ושאסור למעסיק להתערב או לאיים על עובדים שבחרו לעשות כן, כפי שדיווחים רבים העידו על אמזון. הפרשה הזו, אגב, טרם הסתכמה והתאגדות עובדי אמזון עדיין תלויה ועומדת כאפשרות ריאלית, בשל הצבעה נוספת שנקבעה, אך מדובר באפשרות שדרשה ודורשת מאבק לא קטן עד כה.

NSO והרוגלה שלה, פגסוס, נמצאות בימים אלה בעין הסערה כאן, בישראל, בעקבות סדרת התחקירים של כלכליסט, שמצאו שהמשטרה האזינה לאזרחים ישראליים רבים, לכאורה ללא צו מבית המשפט. אלא שהתוכנה הישראלית ממשיכה להכות גלים גם בעולם – והפעם בהודו. לפני כשנה, הודו נסערה מגילויים שלפיהם פעיל זכויות אדם ומבקר קולני של המשטר בתת היבשת, שכלוא, היה מטרה למתקפת האקרים. אלה הטמינו ראיות מפלילות על המחשב הנייד שלו לפני שהוא נעצר בחשד, שיותר מאוחר הפך לאישום, שהוא טרוריסט. כעת, שנה לאחר מכן, דו"ח של מומחים אמריקניים קובע שהפעיל, רונה ווילסון, היה מטרה למתקפות סייבר של שתי קבוצות האקרים, שככל הנראה קשורות לממשל ההודי. שמה של אחת משתי קבוצות התוקפים נקשר בעבר לקמפיינים של ריגול סייבר הודי, שבוצע נגד מטרות צבאיות בסין ובפקיסטן – יריבותיה הגדולות של המדינה, כך פרסם הוושינגטון פוסט. שימוש בפגסוס כחלק ממאבק בין קסטות בהודו כעת, ווילסון, מבקר קולני של ראש הממשלה הימני, נרנדרה מודי, צפוי לעמוד בפני חקירה חדשה. זאת, בעקבות טענות שהושמעו בחודשים האחרונים, שלפיהן הסמארטפון שלו נפרץ באמצעות פגסוס. הטענות מבוססות על ניתוח פורנזי של הטלפון של ווילסון, שנערך על ידי חוקרי אמנסטי אינטרנשיונל, ומצא ראיות לכך שהוא נדבק ברוגלת פגסוס בין יולי 2017 למרץ 2018 – שלושה חודשים לפני שהוא נעצר. ווילסון הוא חלק מקבוצה בת יותר מתריסר סופרים, עורכי דין ואמנים, שדוגלים בזכויות של קהילת (קסטת) ה-"טמאים", ש-"אין לגעת בהם", בני המעמד הנמוך. כל חברי הקבוצה נמצאים מאחורי סורג ובריח מאז 2018. חברי הקבוצה נעצרו בעקבות פרשת בהימה קורגאון, שהחלה כחקירה של התנגשות אלימה בין לאומנים הינדים לבין הודים חברי כת שנחשבת נחותה. התובעים האשימו את ווילסון ו-15 אחרים במסגרת החוק נגד טרור, בטענה שיש להם קשרים עם קבוצה מיליטנטית מאואיסטית אסורה. הנאשמים הכחישו כולם, באופן גורף, כי הם פעילי טרור וכי בין השאר, תכננו להתנקש בחיי ראש הממשלה מודי. עדויות שנאספו על ידי חוקרים המומחים בדיגיטל מטעם ארסנל קונסלטינג העלו כי אותם נאשמים היו נתונים למתקפות סייבר – שהצליחו. פעילים ועורכי דין שבדקו את המקרים העלו מאז טענות ל-"אי סדרים פרוצדורליים חמורים" בטיפול במקרה על ידי הרשויות ההודיות. לפי סנטינל וואן הישראלית, הקבוצה שאחראית לשתילת המסמכים במכשירו של ווילסון היא ModifiedElephant – משחק מילים בין שמו של ראש הממשלה מודי, פיל, שהוא אחד מסמליה הלאומיים של הודו, והמילה מותאם. לדברי החוקרים, הקבוצה שיתפה תשתית פריצה עם תוקף אחר, המכונה הנגאובר, שהחוקרים חושדים בו זה זמן רב בריגול פוליטי שנערך בחסות הממשל ההודי, ושתואם את האינטרסים של הממשל. בעבר דווח כי הנגאובר תקף ארגונים מסחריים וביטחוניים באירופה, ארצות הברית ופקיסטן. שוב היא – פגסוס של NSO. צילום: BigStock חוקרי סנטינל וואן מצאו ש-ווילסון קיבל עשרות מיילים – לעתים קרובות מפעילים אחרים שהכיר ולעתים מיילים שמתחזים להיות כתבות מאתרי חדשות – שהכילו נוזקות שנועדו לחדור למחשב שלו. הוושינגטון פוסט דיווח באפריל האחרון על ניתוח משפטי – אחר – שמצא ששנים לפני מעצרו של ווילסון, האקר שזהותו לא נחשפה הטמין במחשב שלו יותר מ-32 מסמכים, כולל אחד שדן במזימה לרצוח את מודי. היה זה אחד המסמכים שהביאו לכליאתו של ווילסון באשמת טרור. הקבוצה השנייה שתקפה את הפעיל ההודי כונתה SideWinder – קבוצה שמוכרת היטב לחוקרי אבטחת סייבר בינלאומיים, שעקבו אחר פעולותיה נגד מטרות ממשלתיות וצבאיות בפקיסטן ובסין. תחקירני הוושינגטון פוסט בדקו את ממצאי חוקרי הסייבר מול שלושה מומחים בלתי תלויים בארצות הברית ובאירופה. אלה הסכימו עם מסקנות התחקיר. יותר מעשור של מתקפות סייבר נגד בן אדם אחד הממצאים החדשים מצביעים על כך שווילסון, פעיל זכויות אדם בן 50, שממתין למשפטו בכלא שממוקם מחוץ למומביי, היה יעד למסע מתקפות סייבר נרחב, שבוצע על ידי יותר מהאקר אחד ונפרש על פני כמעט עשור – טווח זמן ארוך יותר ממה שהיה ידוע בעבר. את דבר הימצאותה של תוכנת פגסוס במכשיר הטלפון שלו, iPhone 6s, כמו גם במכשיר של עורך דין שהגן עליו, חשפה אמנסטי אינטרנשיונל לפני כחודשיים. ממשלת הודו לא אישרה ולא הכחישה שהיא לקוחה של פגסוס. בתחקיר ענק שפורסם בשנה שעברה, שהובל על ידי אמנסטי, שהשתתפו בו עשרות עיתונאים מרחבי העולם ושעורר הדים בינלאומיים רבים, עלה שמאות אזרחים הודים, כולל חברי אופיזציה ופעילים חברתיים, היו רשומים כיעדים פוטנציאליים למעקב על ידי פגסוס, או ששימשו יעדים כאלה בפועל.