פעילות הממשלה להעסקת עובדי היי-טק בפריפריה נכשלה – הן מבחינת ההשקעות והן מבחינת מספר העובדים שנקלטו; כך עולה מדיון שקיימה היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, התייחס בפתח הישיבה לאחת מתוכניות העבר של רשות החדשנות, שבמסגרתה הושקעו יותר מ-600 מיליון שקלים כסובסידיה לחמש חברות, שזכו במכרז, על מנת שאלה תגדלנה את מספר עובדי ההיי-טק בפריפריה. היבול של התוכנית היה דל מאוד: מספר העובדים שגויסו עמד על 180 בלבד. "חמש חברות זכו במכרז, שאחת מהן קיבלה 300 מיליון שקלים, והתוצאה היא 180 עובדים בלבד", אמר ח"כ ביטון. "במגזרים אחרים ראינו איך מביאים עובדים לפריפריה בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, ופה לא הצליחו לעשות זאת בסכום של 600 מיליון". הוא קרא למשרד האוצר ולמבקר המדינה לחקור את התוכנית ואת תוצריה הדלים באופן יסודי. עוד קרא ח"כ ביטון לראש הממשלה, נפתלי בנט, לכנס שולחן עגול, שידון בהשקעות בהיי-טק בפריפריה ובגיוון התעסוקתי בענף. מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד-חמלניק, אמרה בדיון כי יש לקבוע יעדים ביחס להכשרות שתתקיימנה בצפון הארץ ובדרומה. "כשמדברים על השקעה במחקר ופיתוח צריך לקחת בחשבון שתוכניות יכולות להצליח, אך גם להיכשל", ציינה. "נלמד איך לעשות טוב בצורה אחרת". ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, ביקש להאיר שני צדדים חיוביים: הוא ציין שהרשות השקיעה מעל 30 מיליון שקלים לטובת הכשרה והשמה של 1,500 עובדי היי-טק בפריפריה, ושבין השנים 2015-2020 נרשם גידול של 44% במספר חברות ההיי-טק שפועלות בבאר שבע. ח"כ ענבר בזק אמרה כי "ללא שילוב הפריפריה, היעד של הממשלה, של מיליון ישראלים בהיי-טק, לא יושג. במקום לנסות למשוך בכוח חברות לפרפריה, יש להשקיע בהון האנושי – ביזמים ובסטארט-אפים מקומיים". ח"כ יסמין סאקס פרדימן הצביעה על החסמים בהבאת חברות לנגב ולגליל: "התוכנית חייבת לכלול מענה לעובדים ולתושבים בתחומי החינוך, התחבורה והרפואה", אמרה. עוד היא ציינה שמאז 2019, שבה עבדו בבאר שבע 3,000 עובדי היי-טק, לא חל כל גידול בנתון זה. "יש תקציבים וכוונות טובות, אבל בפועל – שממה" דובר נוסף בדיון היה ח"כ מופיד מרעי, שאמר כי "יש תקציבים וכוונות טובות, אולם בפועל אין כלום. שממה". הוא הוסיף שעל מנת להביא היי-טק לפריפריה יש צורך בקידום תשתיות תחבורה ותקשורת – אינטרנט מהיר, סיבים אופטיים ועוד, ויש לשים דגש על חינוך טכנולוגי מוכוון היי-טק מגילאים צעירים. הוא אמר כי "אני נמצא בתחושה שיש אור בקצה המנהרה". ח"כ רון כץ, שמכהן גם כיו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחום ההיי-טק, ציין ש-"יש היענות ונכונות מצד הרשויות לפתח את היישובים. אני קורא לראשי הרשויות ליזום ולפנות לרשות החדשנות ולמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה על מנת לקדם את ההיי-טק בהן, ואני בטוח שהם ידעו כיצד לטפל בזה". ועדת הכלכלה צפויה לקיים דיון מעקב בנושא בחודשים הקרובים.

באמצע מדבר הנגב, הרחק מכל מוקד פעילות, נמצא מלון קדמא, אידיאלי להתמקד בו בפעילות שלשמה התכנסו המשתתפים, כמו בכנס Sela Azure Desert. מה שקרוי, לימודים ומפגשים נטו. רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: פלי הנמר רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, המרצה הראשונה שפתחה את הכנס בהרצאת מוטיבציה לשת"פ של מיקרוסופט עם משווקיה בכל תחום. כי כפי שאטד עצמה הדגישה, מיקרוסופט אינה הולכת ישירות ללקוחות, אלא תמיד עם שותפיה, כמו, למשל, סלע – שהיא השותפה הבכירה שלה בתחום ענן Azure. סלע הוסמכה כבר לפני כשנתיים כ-Microsoft Azure Expert Managed Service Provider – היחידה באזור MEA בכלל ובישראל בפרט – כשהיא מובילה בעשור האחרון את שוק הפתרונות בענן הישראלי, הן בפן הטכנולוגי – ארכיטקטורה, ניהול תשתיות הלקוח וייעוץ – והן בפן של כוח אדם מיומן והדרכות בארץ ובחו"ל. הוכחה נוספת לשת"פ הבכיר ביותר עם סלע היא שמיקרוסופט הביאה לכנס חמישה CVPs מרצים מומחים בכירים שלה, שירצו בו, וגם אפשרה למשתתפים להתייעץ איתם במפגשים אישיים (מתוך כ-100,000 עובדי מיקרוסופט בעולם, ישנם פחות מ-100 CVPs). יובל כהן, מנכ"ל פורטיסימו קפיטל. צילום: פלי הנמר על הבמה יובל כהן, מנכ"ל פורטיסימו קפיטל, קרן השקעות פרטית, פרייבט אקוויטי המובילה בתחומה בישראל, המשקיעה בעיקר בחברות טכנולוגיות ותעשייתיות, במטרה להשביח אותן דרך בניית צמיחה עקבית ויצירת יתרון יחסי לחברות אלה בשוק בו הן פועלות. פורטיסימו גייסה עד עתה 1.6 מיליארד דולר. הקרן נוסדה בשנת 2005, והשקיעה מאז בכ-50 חברות. כהן סיפר למי שטרם ידע (רבים כבר הכירו) שהשם פורטיסימו ("ff") הוא מונח מוזיקלי, שמסמל את הצליל החזק ביותר שניתן להשמיע. והאנלוגיה לדרכה של הקרן היא השילוב בין הרצון להצטיינות של כל מוזיקאי בנגינתו בכלי הייחודי שלו, ובין הרצון שהתזמורת תנגן יחד, בסנכרון מדויק. יחד הם מפיקים מוזיקה הרמונית. כך שמים בקרן דגש על עבודת צוות. הצוות בקרן פורטיסימו הוא מולטי-דיסציפלינרי ועובד יחד שנים רבות. שילוב של חמישה-עשר מנהלים ומקצוענים בתחומי התמחות: ניהול, פיננסים, אסטרטגיה, בנקאות להשקעות ועוד. כיום הקרן מנהלת נכסים בכ-1.6 מיליארד דולר באמצעות חמש קרנות. פורטיסימו משקיעה בעיקר בחברות טכנולוגיה ותעשייה בישראל ובחו"ל, ובין משקיעיה, בנקים וגופים מוסדיים ישראליים ובינ"ל. בין המימושים הבולטים שלה היו קורנית דיגיטל, סודה-סטרים, אינקרדיבילד, דיפ-טק, נור מקרופרינטרס, תעשיות ביולוגיות וסטארהום. החזקות בולטות של פורטיסימו בתחום התוכנה/IT כוללות את: פריוריטי תוכנת ERP ישראלית, ואת ג'יגה ספייסס (GigaSpaces). יובל כהן, מנכ"ל פורטיסימו קפיטל. צילום: פלי הנמר מה שפורטיסימו מצאה בחברת סלע: שילוש חזק ומאוזן של שירותי ענן, שירותי פיתוח וייעוץ. יובל כהן, מנכ"ל פורטיסימו קפיטל. צילום: פלי הנמר ואיך סלע מתאימה לתיזת "חשוב בגדול" (Think Big) של פורטיסימו? היא לא רק מעבירה את הלקוח לענן, אלא גם מציעה את כל השירותים המנוהלים הנלווים MSP; סלע גם מדריכה את כל דרגי ארגון הלקוח במעבר לענן; וסלע פרוסה גלובלית, עובדה מכרעת ללקוחות גלובליים; כמו כן סלע מתמקדת ומתמחה בלקוחות טכנולוגיים, והיא בנתה תשתית חזקה למעבר מחברה משפחתית לחברה גלובלית בצמיחה: ארבעה מחברי ההנהלה, מתוך חמשת המובילים, גויסו לאחר הרכישה על ידי פורטיסימו, כולל המנכ"ל, רון שפרינצק. *לחלקה הראשון של הכתבה לחצו כאן

המצטרפת האחרונה למועדון היוניקורן היא אופטיבס – חברת סטארט-אפ ישראלית שפיתחה פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית לתכנון ולתפעול תחבורה ציבורית. החברה הודיעה היום (ב') כי היא סיימה סבב גיוס D בסך של 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.3 מיליארד. בסבב השתתפו משקיעים חדשים וקיימים, בהם אינסייט פרוטנרס, פיטאנגו פירסט, בסמר ונצ'ר פרטנרס ו-וריזון ונצ'רס. החברה גייסה מאז הקמתה סכום כולל של 260 מיליון דולר. אופטיבס הוקמה ב-2014 על ידי עמוס חג'אג', מנכ"ל החברה, ואיתן ינובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שהכירו במהלך לימודי התואר הראשון של שניהם. היא צמחה מאז ומעסיקה מעל 300 עובדים במטה החברה בתל אביב, שבו מתרכזת מרבית פעילות המחקר והפיתוח שלה, ובמשרדים שהיא מחזיקה בארצות הברית, בריטניה, ברזיל, צ'ילה, צרפת וגרמניה. המוצר שהחברה מציעה הוא פלטפורמת ענן לתכנון ותפעול תחבורה ציבורית, המשמשת מפעילי היסעים, ערים ומוסדות, ומאפשרת לתכנן את הפעילות של אלפי קווים. אופטיבס פועלת בשוק התחבורה להסעת המונים, ששוויו מוערך ב-1.5 טריליון דולר, ולדבריה, המוצר שלה הוא פתרון טכנולוגי חדשני בתעשייה מיושנת. בחברה יודעים לומר ש-70% מהלקוחות שלה תכננו לפני כן את מערכי התחבורה של ערים גדולות בעולם באמצעים ידניים כמו גיליונות אקסל, דף ועט, או תוך שימוש בתוכנות מחשב מיושנות. האלגוריתם של אופטיבס יודע לענות על שאלות מורכבות בשלבי התכנון והתפעול, ומאפשר לחברות התחבורה הציבורית לבנות מערכת תחבורה טובה יותר עבור ציבור הנוסעים, לשפר את איכות הקווים ולהתאים את פעילותם לביקושים המשתנים, וכן לחסוך בהוצאות. רק בשנה האחרונה, טוענים באופטיבס, הפלטפורמה שלה תכננה יותר מ-92 מיליון נסיעות אוטובוס ברחבי העולם, והייתה אחראית לחיסכון של 100 מיליון דולר מכספי הציבור. צוות אופטיבס בתל אביב. צילום: יח"צ הכפלת מספר הערים שבהן החברה פעילה – בפחות משנה בתקופה האחרונה, בתוך פחות משנה, אופטיבס הכפילה את מספר הערים שבהן היא פועלת, וכעת היא נמצאת במעל 1,000 ערים, בהן לוס אנג'לס, לונדון, הונג קונג, סינגפור, מדריד, רומא וברזיליה, בירת ברזיל. היא אף משרתת יותר מ-60% מרשת התחבורה הציבורית באנגליה ועובדת עם חברות תחבורה ציבורית ישראליות כגון אגד, קווים, מטרופולין ודן. כספי הגיוס ישמשו את החברה בין השאר כדי להמשיך ולפתח את יכולות הפלטפורמה בתחומים כמו ניהול אופרציה בזמן אמת ופריסת כלי רכב חשמליים. בד בבד, היא צפויה להרחיב את פעילותה למדינות נוספות ולגייס כ-200 עובדים בארץ ובחו"ל. מוצר שיספק מידע על ביקושים וכמויות הנוסעים לצד הודעת הגיוס וההפיכה לחד קרן, אופטיבס השיקה היום מוצר חדש בשם Ridership Insights, שיספק לחברות מידע על ביקושים וכמויות הנוסעים. כך, למשל, הן יוכלו לדעת כמה נוסעים עולים על כל קו ובכל תחנה, מהו משך הנסיעה ומהם הימים והשעות הפופולריים. זאת, על מנת להיעזר בתובנות האלה בשלב התכנון ולבנות מערכי תחבורה אפקטיביים יותר, שתואמים את הצרכים המשתנים של הנוסעים. חג'אג' אמר כי "אנחנו הופכים לחד קרן בתחום התחבורה הציבורית – תחום שנמצא בלב ליבה של כל חברה שוויונית ומשגשגת. הטכנולוגיה שפיתחנו מניעה טרנספורמציה דיגיטלית בתעשייה מיושנת ומאפשרת לשחקנים הגדולים בשוק להעניק שירות טוב יותר לנוסעים, תוך צמצום ההוצאות התפעוליות, חיסכון במשאבים וקידום תחבורה ירוקה. המחויבות שלנו היא כפולה: גם לקדם שינוי חברתי וגם לבנות חברה גדולה ומצליחה".

ביום ג', ה-17 במאי, תתקיים פסגת האבטחה השנתית השנייה של גוגל קלאוד (Google Cloud). באירוע הדיגיטלי יוצגו החידושים האחרונים, הכלים הייחודיים וחזון החברה לעולמות אבטחת המידע והסייבר. ההרשמה פתוחה ללא עלות. גוגל קלאוד פותחת צוהר לעולם המרתק של אבטחת מידע וסייבר, ומאפשרת לעוסקים בתחום להכיר, ללא עלות, את הכלים המאובטחים ביותר בחברה: פתרונות אבטחת הענן שלה. באירוע ייחשפו מגוון דרכים חדשות להגדיר ולהניע את אסטרטגיית האבטחה בענן ולפתור את האתגרים הטכנולוגיים הגדולים ביותר של ארגונים מודרניים. להגן על המידע העסקי – הגיע הזמן לעליית מדרגה כמות המידע העסקי החסוי שעובר דרך שרתי המיילים והאחסון ומערכות המידע של ארגון היא עצומה. כל פרצת אבטחה החושפת מידע של החברה או של לקוחותיה לגורם עוין, עלולה לגרום למשבר חמור לארגון, שיכול לעלות לו בזמן, במשאבים וכמובן באמון הלקוחות. ולכן, פתרונות אבטחה, המספקים מענה לצרכים השונים של שרשרת האספקה, הלקוחות, המוצרים והיישומים הקיימים – צריכים להיות בראש סדר העדיפויות של כל ארגון. בימים בהם ארגונים חשופים למתקפות סייבר, כמו פישינג, תוכנות זדוניות, מתקפות DOS או Zero-day, הנחת המוצא בכל ארגון (ללא קשר לגודלו או לסקטור אליו הוא שייך), היא להגן על המידע העסקי. רק בשנת 2021 לבדה הושפעו 66% מהארגונים בישראל ממתקפות כופר (Ransomware) – נתון דומה לזה שנרשם במקומות אחרים בעולם. במרבית המקרים המתועדים, נאלצו הארגונים לשלם להאקרים כדי לשחרר את המידע. בסקר מועצת המנהלים של גרטנר (Gartner) לשנת 2022, 88% מחברי הדירקטוריון ראו בפרצות באבטחת הסייבר סיכון עסקי. אבל איך יודעים אם מערך אבטחת המידע והסייבר בארגון מספק? והאם הוא יעמוד במתקפות מודרניות? על פניו, התחזית קודרת – אבל העתיד יכול להיות בטוח יותר. על פי גרטנר, עד שנת 2024, חברות שיאמצו רשת אבטחת סייבר יצמצמו את ההשפעות הכלכליות של אירועי אבטחה בכ-90% בממוצע. עם העלייה באיומי הסייבר, הכלים המסורתיים אינם מספקים ודרוש שדרוג משמעותי על מנת להדוף מתקפות מתוחכמות. כיצד יראה תחום אבטחת המידע בעתיד? ואילו מגמות ישפיעו עליו? לפני שעונים על השאלות האלו, יש להבין את מכלול האיומים החדשים. כלים חדשים לאבטחת מידע  בכדי לתת מענה לאתגרי האבטחה המתגברים, גוגל קלאוד מקיימת בשבוע הבא את אירוע ה-Security Summit לאנשי אבטחת מידע. באירוע שישודר בלייב לכל EMEA, יציגו בכירים בחברה את האתגרים המרכזיים באבטחת מידע וסייבר לצד הכלים, הפתרונות והחידושים שגוגל פיתחה עבור עצמה ועתה זמינים לארגונים. אחד הנושאים המרכזיים בהם יתמקד האירוע הוא פתרונות חדשים בתחום אבטחת תוכנת שרשרת אספקה (Secure Software Supply Chain), במודלים של Zero-trust ואיך ניתן לעבור בקלות ובמהירות למודל זה. כמו כן יעסוק האירוע בהגנה מפני מתקפות כופר (Ransomware), איומי סייבר נוספים ועוד. באירוע ישתתפו, כאמור, מרצים בינלאומיים מובילים מ-גוגל קלאוד, כולל סוניל פוטי (Sunil Potti), מנהל כללי וסגן נשיא לתחום אבטחת ענן, שידבר על הדרך שבה היכולות והמומחיות הייחודית של הענן של גוגל מסייעות לארגונים, גדולים כקטנים, במגזר הציבורי או הפרטי, להתמודד עם אתגרי האבטחה הבולטים ביותר של ימינו. לצידו יציגו מנהל הסייבר בבית הלבן וראש מערך הסייבר ב-סיטיבנק (Citibank). באירוע יערך גם דמו לאסטרטגיית הגנה הוליסטית, הכוללת זיהוי, חקירה ותגובה של איומים מודרניים באמצעות חבילת האבטחה SecOps של גוגל קלאוד והגישה הייחודית שלה לטיפול באיומי סייבר. בין אם הארגון שלכם משתמש בענן לטרנספורמציה דיגיטלית, או ממשיך לפעול בשרת מקומי או בעננים אחרים, בפסגת האבטחה תלמדו כיצד תוכלו להיות בטוחים יותר. אם אתם עוסקים בתחום, אתם מוזמנים להצטרף בהרשמה מראש, ללא עלות, ל-Security Summit של גוגל קלאוד כדי ללמוד מהמומחים, לחקור את הכלים העדכניים ביותר ולהכיר את עתיד עולמות ה-Cybersecurity. לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

שלמה כץ מונה לתפקיד מנהל אבטחת מידע בבינת תקשורת מחשבים, כך נודע לאנשים ומחשבים. במסגרת תפקידו יהיה כץ אחראי על הטיפול בהיבטי אבטחת המידע והגנת הסייבר בחברה. כץ יפעל, יחד עם מומחי אבטחת המידע של בינת תקשורת לחיזוק מערך ההגנה ולאיתור פתרונות וטכנולוגיות אבטחה מתקדמים, וזאת בהתאם לצרכי הארגון. כץ אף יוודא כי החברה ממשיכה לעמוד בתקנים וברגולציות הנדרשים בתחום. עוד יהיה אחראי כץ על התגובה לאירועי סייבר וידאג לרכז את כל המשאבים בבינת, על מנת לתת מענה כולל ויעיל למכלול האיומים בסייבר. בתפקידו האחרון שימש כץ כמנהל מחלקת הנחייה באגף הנחיית תשתיות קריטיות, במערך הסייבר הלאומי. לפני כן שימש כץ אחראי דטה סנטר ומנהל ה-NOC בטבע. לפני כן היה כץ CTO ומנהל אבטחת מידע משך 16 שנים בפז. כץ, בן 59, הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.

"במהלך מגיפת הקורונה החלה מגמה שזכתה לכינוי 'ההתפטרות הגדולה', לפיה יותר ויותר עובדים עוזבים את מקום עבודתם. מדובר בתופעה עולמית. מחקר שערכנו מצא כי הקניית מיומנויות דיגיטליות במקום העבודה עשויה להיות כלי מועיל לשימור עובדים. לאור ההתמודדות של המעסיקים עם הזינוק בשיעורי ההתפטרות בעולם – יש כאן שיקול מכריע", כך אמרה מורין לונרגן, סגנית נשיא להכשרות והסמכות ב-AWS. לונרגן שוחחה עם אנשים ומחשבים לקראת הכנס הגדול של AWS. לאחר שנתיים, בהן בשל מגיפת הקורונה, לא התקיים הכנס השנתי של ענקית הענן בישראל, AWS Tel Aviv Summit ייערך ביום ד' השבוע, ה-18 במאי, בתל אביב. "שניים מכל שלושה עובדים אינם בטוחים שהם רוכשים מיומנויות דיגיטליות מספיק מהר, לאור צורכי הקריירה העתידיים שלהם", אמרה לונרגן, "זו אחת התובנות העיקריות שעלו ממחקר המיומנויות הדיגיטליות הגלובלי שלנו ל-2021, שנערך ב-12 מדינות. יותר ממחצית מהמשיבים שהם מעסיקים, 56% מהם, דיווחו על עלייה בהתפטרות עובדים מאז פרוץ המגיפה. הכשרות עשויות לעזור, ו-84% מהמעסיקים דיווחו על שימור עובדים גבוה יותר לאחר הכשרה במיומנויות דיגיטליות". "היום, יותר מתמיד", אמרה לונרגן, "עובדים בכל תחומי הפעילות העסקית מפיקים תועלת מכישורים דיגיטליים. עובדים טכנולוגיים וכאלה שאינם, דיווחו במחקר שלנו על יתרונות דומים מלימוד מיומנויות דיגיטליות: עלייה ביעילות ביצוע העבודה, עלייה בשביעות הרצון האישית, שיפור במסוגלות התעסוקתית (employability) ושביעות רצון רבה יותר בעבודה. בשנה הקרובה המספר הכולל של הזקוקים להכשרה במיומנויות דיגיטליות יגיע ל-174 מיליון איש במדינות שנסקרו. הפונקציות של שיווק ויחסי ציבור, מכירות, פיתוח עסקי, פיננסים וחשבונאות אחראיות ביחד ל-19% ממשרות דרושים כאלה. חשוב שארגונים יתנו את הדעת להכשרת עובדים שאינם טכנולוגיים – בדיוק כפי שהם נותנים את הדעת להכשרת עובדים טכנולוגיים". איך מומלץ להכין את תוכניות ההכשרה וההדרכה? לדבריה, "כשארגונים רוצים להקים ולשפר את תוכניות ההכשרה וההדרכה שלהם, עליהם לדאוג לשלושה היבטים: כדי שתוכניות ההכשרה יהיו אפקטיביות, ארגונים זקוקים לתמיכה ניהולית ברורה. יש למנות מנהיגים  בכירים שיובילו את המאמץ, ויבטיחו את התיאום והמחויבות של כלל ההנהלה. שנית, יש לבחון מה היוזמות העסקיות המרכזיות שלכם בשנתיים הקרובות ומעבר לכך. יש לחשוב בצורה כוללנית, כדי לגבש את המומחיות ויכולות הענן הדרושות לארגון, יש לנסח תוכנית ממוקדת-עתיד לפיתוח מיומנויות, ולהניע צוותים לעבר תחומי פיתוח אלו. הענקת ידע על הענן לכלל העובדים, גם לאלה שאינם טכניים, כגון צוותי הכספים, המכירות השיווק והאדמיניסטרציה – תגדיל את יכולת הארגון לענות לצרכי הלקוחות מהר יותר. אנו מכנים זאת 'לדבר עננית שוטפת', building cloud fluency. ההיבט השלישי עוסק בצורך להפוך את תרבות הלמידה להרגל. כדי שהצוות והארגון ישיגו את היעדים בעלי העדיפות, חיוני שמנהיגים ומנהלים ישלבו בעבודתם גם זמן לפיתוח מיומנויות. יש לעודד את העובדים להקדיש במהלך העבודה זמן ללמידה ולבניית כישורים. פעמים רבות, הזמן הוא חסם מרכזי ללמידה. בצוות שלי, הנהגנו 'יום שישי נטול פגישות', המאפשר לעובדים להתמקד בפיתוח הכישורים שלהם ולהקדיש זמן יצירתי לחשיבה. אמנם זה תהליך שלוקח זמן, אבל בסופו של דבר מניב תועלות רבות". יחידת ההכשרות וההסמכה של AWS "יחידת ההכשרות וההסמכה של AWS", הסבירה, "מציעה מגוון אפשרויות הכשרה שמתאימות לכל רמה – מלומדים שתחום הענן חדש להם ועד לאנשי IT ותיקים ומנוסים. אנו עונים לכל מצב: בין אם אתם מעוניינים בקורס דיגיטלי עם קצב התקדמות אישי, בהתנסות מעשית בקונסולת הניהול של AWS בשיטה מבוססת מישחוק (גיימינג), או בקורס בכיתה בהנחיית מדריך AWS מומחה". "איזון בין סדרי העדיפויות תמיד יהיה חלק בלתי נפרד ממנהיגות", סיכמה לונרגן. "חיוני שמנהיגים יכירו בחשיבות שיש ללימוד ופיתוח, וישלבו אותם בתוכניות התפעול האסטרטגיות שלהם. ארגונים המעוניינים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, בלא להקדיש עדיפות ללמידה – יסתכנו בסטגנציה בפיתוח, בהיעדר חדשנות ובאיבוד הכשרונות הטובים ביותר שלהם". מתעניינים במחשוב ענן? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס הענן של AWS – בהפקת אנשים ומחשבים כאן

משרד התקשורת קורא לחברות בשוק התקשורת, המספקות שירותי תקשורת למגזר העסקי הבינוני-גדול, לפרט על פעילותן בתחום, ולדווח על חסמים הקיימים כיום להרחבת פעילות זו. זאת, במטרה לקדם רגולציה שתגביר את התחרות בתחום. כחלק מהפעילות של משרד התקשורת לקידום התחרות בשוק התקשורת, יצא היום (ב') קול קורא לחברות התקשורת בנושא 'אספקת שירותי תקשורת למגזר העסקי' במטרה לקבל מהשחקנים בשוק התייחסויות לגבי הקשיים הקיימים באספקת שירותי תקשורת למגזר העסקים הגדולים והבינוניים, והרחבת הפעילות בו בהיבט התחרותי והאסדרתי. התייחסויות לקול הקורא יסייעו למשרד בבחינת צעדי אסדרה ופיקוח מתאימים, במטרה להביא להרחבת רמת התחרות ולהפחתת הנטל הרגולטורי בתחום. שוק הלקוחות העסקיים הבינוניים-גדולים מתאפיין ביתרון משמעותי לגודל, ובחסמי כניסה והתרחבות משמעותיים, המגבילים גם שחקנים שפועלים בו שנים רבות. חסמים אלו נובעים, בין היתר, מהצורך לספק שירותי תקשורת תוך זמן קצר ובאמינות גבוהה למספר רב של נקודות במיקומים גיאוגרפיים שונים. כיום, קיים מונופול של קבוצת בזק באספקת שירותים למגזר זה, והיא מחזיקה בנתח שוק של כ-80% מההכנסות בתחום התמסורת ותקשורת הנתונים, ובכ-76% מההכנסות המדווחות בתחום צירי הטלפוניה. נתחי שוק אלה וקצב השינוי בהם מהווים אינדיקציה לרמת תחרות נמוכה במגזר זה, המשפיעה על המחירים ועל רמת השירותים שמקבלים העסקים בישראל. על כן, המשרד יוצא במהלך של בחינת מצב התחרות והחסמים בתחום, ופונה לקבלת התייחסויות השחקנים הפועלים בו.

"איומי הסייבר הולכים וגדלים, וכך גם משטחי התקיפה הפוטנציאליים בארגונים. אלא שלמרבה הצער, אלה לא הדברים היחידים שגדלים: יש בעולם 2,618 ספקיות הגנת סייבר ואבטחת מידע. אין ולו מנהל אבטחת מידע ארגוני אחד שיכול להתמודד, ובהצלחה, עם כולן", כך אמר דניס פראן-אייכנבאום, סגן נשיא עולמי לפיתוח עסקי ושותפויות באקסלוסיב נטוורקס. פראן-אייכנבאום היה דובר המפתח בכנס שערך היום (ב') הסניף הישראלי של חברת ההפצה הגלובלית, בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים איסט בתל אביב, בהשתתפות נציגים מיותר מ-200 לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדבריו, "כמות הספקיות היא אחד האתגרים הבולטים שניצבים מול כל מנהל אבטחה. בכל ארגון יש בממוצע עשרות פתרונות סייבר, מחברות שונות, שפעמים רבות הם לא מסונכרנים. המצב הזה גורם לסיבוכיות ולחוסר יכולת לנהל את מערך האבטחה בצורה הרמונית ויעילה. לכן, עולם הגנת הסייבר יעבור איגום (קונסולידציה) רציני בשנים הבאות". עוד אתגרים שניצבים בפני מנהלי האבטחה "אנחנו נמצאים במלחמה. לא תמיד רואים או שומעים עליה, אבל לעתים בהחלט כן, כמו במקרה של מלחמת הסייבר שיש כיום במזרח אירופה, בד בבד עם המלחמה הפיזית שבין רוסיה לאוקראינה. לכן, אין זה מקרה שהגידול באיומי הסייבר, לצד השינויים בדפוסי העבודה העולמיים בשל מגפת הקורונה, העלו את חשיבות הגנת הסייבר בארגונים. לפי גרטנר, ההשקעה בתחום היא בראש סדר העדיפויות של הנהלות ארגונים, מנמ"רים ומנהלי אבטחת מידע – יותר מאשר השקעות בעולמות הרישות, האחסון והתשתיות", ציין פראן-אייכנבאום.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין הוא אמר ש-"כל מנהל אבטחה, בכל ארגון, מכל מגזר ובכל סדר גודל, ניצב בפני כמה וכמה אתגרים, בנוסף לכמות הרבה של ספקיות הפתרונות. האתגרים הנוספים הם: האיום הפנימי; הגידול במשטחי התקיפה; העלייה בהיקף האיומים, כמו גם המורכבות והתחכום שלהם; הצורך במניעת סיכונים בעולם הדיגיטל; הפגיעות בשרשראות האספקה; וכן ריבוי טכנולוגיות ההגנה והמורכבות שבחיבור ביניהן. לצד הגנת הנתונים ומניעת חדירת גורמי איום נדרשות הגנות על תחנות הקצה, אבטחת מידע בעולם ההיברידי, הגנה למצבים של עבודה מרוחקת, מהמשרד ומהבית, אבטחה משולבת של הדטה סנטר המקומי ועומסי העבודה בעננים הציבוריים, ומניעה של איומים בעולמות הקרובים לאבטחה – הונאות, פרטיות וניהול סיכונים". "ישראל מהווה הזדמנות אסטרטגית עבור אקסקלוסיב נטוורקס" אקסקלוסיב נטוורקס עוסקת בעולמות ההפצה הגלובלית. לחברה יש נציגויות ב-43 מדינות והיא נוכחת באופן עקיף ביותר מ-170 מדינות. יש לה חמישה מרכזים לוגיסטיים במקומות שונים בעולם, והיא פועלת מול ועם יותר מ-21 אלף שותפות מקומיות וגלובליות, מעל 10,000 מהנדסים, רובם בתחום האבטחה, ומאות חברות טלקום וספקיות שירות, ביניהן וויפרו, AT&T, נוקיה, פוג'יטסו, אורנג', וודפון וטלפוניקה. פראן-אייכנבאום ציין כי "90% מ-50 הטכנולוגיות והספקיות שאותן אנחנו מייצגים הן בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר, לרבות בענן. החברה הונפקה בבורסת יורונקסט, והמחזור שלה לשנתה הכספית 2021 עמד על 3.3 מיליארד יורו". "פתחנו את הסניף הישראלי שלנו לפני יותר משנתיים", ציין, "בעקבות רכישה שביצענו של פעילות חברת הפצה מקומית. אנחנו מאמינים בשוק הישראלי, בלקוחות ובשותפים כאן. ישראל מהווה הזדמנות אסטרטגית עבורנו, בין השאר בשל העובדה שחלק ניכר מטכנולוגיות הגנת הסייבר העולמיות מפותחות בה. נמשיך להשקיע בסניף המקומי, כדי להעמיק את החדירה שלנו לשוק. להערכתי, היקף הפעילות של הסניף שלנו בישראל יצמח השנה ב-25%".