יוניקורן הסייבר אורקה סקיוריטי הודיע היום (ג') כי מינה את רנין אנקר אבו-עיאדה לסמנכ"לית הכספים של החברה. אנקר אבו-איעדה היא האישה הבדואית הראשונה שמשתלבת בתפקיד בכיר בכספים בחברת היי-טק ישראלית, ובאורקה סקיוריטי אומרים שבעקבות מינויה גדלה הנציגות הנשית בהנהלה הבכירה של החברה בישראל ל-40%. במסגרת תפקידה, היא מובילה את מחלקת הכספים של החברה, שהגיעה לשווי של 1.8 מיליארד דולר, ומנהלת את ההיבטים הפיננסיים של הקשרים עם המשקיעים, ההכנסות מהלקוחות, היבטי המיסוי במדינות השונות, הדו"חות הכספיים, התקציבים, השכר ועוד. יצוין כי אנקר אבו-עיאדה היא פורצת דרך גם בהיותה רואת החשבון הבדואית הראשונה בנגב. היא אף סיימה תואר ראשון בהצטיינות יתרה ותואר שני בכלכלה במסלול מצטיינים באוניברסיטת בן גוריון. כחלק מדרכה המקצועית, היא הייתה בסגל ההוראה באוניברסיטה הדרומית, וכן במכללות ספיר ואחווה. את התמחותה עשתה בתחום ההייטק ב־PWC, שם קודמה למנהלת של עשרות תיקים של חברות טכנולוגיה, ובמסגרת תפקידה היא אף ייעצה לחברות בביצוע הנפקות ומיזוגים ורכישות. לדברי אנקר אבו-עיאדה, "אני גאה לנפץ תקרת זכוכית נוספת ומקווה לשמש דוגמה אישית לנשים וגברים נוספים.ות מהחברה הערבית. אורקה סקיוריטי יצרה סביבת עבודה מגוונת ומכילה עם עובדות ועובדים ערבים, דתיים וחילונים בני כל הדתות, באופן שוויוני. כמי שאחראית על הכספים ובשיתוף עם מחלקת משאבי האנוש, אנחנו פועלים לצמצום, עד לאיפוס, של פערי שכר מגדריים ואחרים". אורקה סקיוריטי הוקמה ב-2019 על ידי שמונה מייסדים ופיתחה את טכנולוגיית ה-SideScanning לאבטחת נכסי הארגון בענן. המערכת של החברה, המוגנת בפטנט, פרוסה במאות ארגונים ברחבי העולם. היא מותקנת בזמן קצר ביותר, אוספת נתונים ומזהה באגים, תוכנות זדוניות, הגדרות שגויות, סיסמאות חלשות, דליפות וסיכונים. זאת, בשונה מפתרונות שמצריכים התקנות שנמשכות זמן רב יותר, שיוצרות עומסים על משתמשי המערכת ופוגעות בביצועים. הפלטפורמה של אורקה סקיוריטי משתמשת במידע מתוך הארגונים כדי לתעדף התראות קריטיות בודדות מבין אלפי, ולפעמים עשרות אלפי התראות קיימות. החברה גייסה מאז הקמתה 640 מיליון דולר ומעסיקה 460 עובדים במשרדים בתל אביב, לונדון, פורטלנד, בנגקוק ומקומות נוספים בעולם.

ההאטה הגלובלית וחוסר היציבות הפוליטית והחברתית בישראל העמיקו גם את ההאטה בענף ההיי-טק המקומי, והתחזית להמשך 2023 מצביעה על החרפת המשבר, כך עולה מדו"ח ההון האנושי שפרסמו היום (ג') מכון SNPI (ר"ת Start-Up Nation Policy Institute) ורשות החדשנות. הדו"ח קובע כי הענף עובר מצמיחה להקפאה. על פי ממצאי הדו"ח, בשנה שעברה נרשמה עלייה של 70 אחוז בפיטורי עובדים, ואילו השנה 30 אחוז מהחברות הודיעו על הקפאת גיוסים, בעוד ש-25 אחוז מהן אמרו כי בכוונתן לפטר עובדים. בנוסף, 30 אחוז מהחברות הודיעו כי אינן מתכוונות לעדכן את השכר השנה, בניגוד למקובל בענף. בסוף שנה שעברה היה מספר המשרות הפתוחות 17 אלף, לעומת 22 אלף בחודש אפריל השנה. בחברות מקומיות קטן מספר העובדים ב-0.7 אחוזים, לעומת גידול של 1.3 אחוזים בחברות הרב-לאומיות. מימין: דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, ואורי גבאי, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: חנה טייב, ומירי דוידוביץ, בהתאמה חזרה לשוק של מעסיקים בשנת 2022 בכלל, ובמחצית השנייה שלה בפרט, התקשורת דיווחה לעיתים קרובות על חברות היי-טק שמפטרות עובדים על מנת לקצץ הוצאות. ואכן, שיעור הפיטורים במחצית השנייה של 2022 הגיע ל-4.4 אחוז – עלייה חדה של כ-70 אחוז בהשוואה ל-6.2 אחוז שנמדדו בתקופה המקבילה ב-2021. במקביל, שיעור העובדים שעוזבים מרצונם ירד מ-1.10 אחוז במחצית השנייה של 2021, ל-7.4 אחוז במחצית השנייה של 2022. במובן זה, ניתן לומר ששוק הטק התהפך בחדות במהלך שנת 2022 מ"שוק של עובדים" ל"שוק של מעסיקים". "הדו"ח מתאר תמונה מורכבת של שינוי חד במגמות התעסוקה בהיי-טק", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. לדבריו, "בדומה להאטות קודמות, שיעורי התעסוקה בענף יורדים". "ההיי-טק הישראלי הוא המשאב הכלכלי החשוב ביותר שלנו והמגמות המתוארות בדו"ח אינן מסייעות להמשך ההתפתחות המהירה של הכלכלה הישראלית", הוסיף בין. הוא המשיך ואמר כי הענף חווה בעבר משברים כלכליים עולמיים, אבל יש לוודא שנעשות כל הפעולות הנכונות כדי שהענף בארץ יצא מחוזק מהמשבר כבעבר. מנכ"ל המכון למדיניות SNPI, אורי גבאי, הוסיף כי "השילוב של המיתון הגלובלי יחד עם השלכות אי יציבות פוליטית וחברתית, גורם להקפאת גיוסים, ופיטורי עובדים בקצב גבוה. החשש הוא מהעצמת המגמה השלילית, שתסכן את המובילות של ההיי-טק הישראלי". נתונים נוספים מהדו"ח: עיקר החברות שנפגעו הן חברות קטנות,שהעסיקו עד 10 עובדים, רובן חברות סטארט-אפ. חברות אלו הקפיא גיוסים או פיטרו עובדים, ועבור חברות אלו נתוני הדו"ח מרמזים על קשיים עסקיים. עם זאת, המשבר דווקא היטיב עם הג'וניונרים, שהם בעיקר צעירים בוגר אוניברסיטה שעד כה מעסיקים נרתעו מלגייסם בשל חוסר ניסיונם, וכעת החלק שלהם במו"פ עלה. ביום ה' הקרוב תתכנס בכנסת ועדת המישנה להיי-טק, לישיבה ראשונה בראשות חבר הכנסת אביגדור ליברמן, שתדון במצב ענף ההיי-טק המקומי.

הטרנספורמציה הדיגיטלית ממשיכה להיות אחד הנושאים שנמצאים במקום גבוה בסדר היום של רוב הארגונים. כל הארגונים מחפשים דרכים לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות בתחומי הפעילות השונים שלהם, שילוב המביא לשינויים משמעותיים בחוויית הלקוח, בתהליכים העסקיים וביישום מודלים עסקיים חדשניים, כלומר – התאמות בצורת עשיית העסקים בעידן הדיגיטלי. אחת השאלות המרתקות היא כיצד הטרנספורמציה הדיגיטלית משפיעה על הענפים העסקיים השונים – מי הם הענפים המושפעים ביותר ומי הם המושפעים באופן חלש ואולי כלל לא. המחקר של 2023 הציף את העובדה שענף מוצרי ושירותי הטכנולוגיה עבר למקום הראשון מבחינת הקרבה לעין המערבולת. טכנולוגיה כגון ChatGPT הגיעה ל-100 מיליון משתמשים בתוך חודשיים, ומאתגרת מודלים עסקיים מוכרים וענפים שממוקדים בייצור תוכן המרכז הגלובלי לחקר הטרנספורמציה הדיגיטלית, בראשות פרופ' מייקל ווייד – בשיתוף פעולה עם בית הספר למנהל עסקים IMD וחברת סיסקו (Cisco) – ביצע מחקר אמפירי להבנת השפעת המערבולת הדיגיטלית (Digital Vortex) על הענפים השונים. תוצאות המחקר הראשון פורסמו בשנת 2015, תחת הכותרת Digital Vortex – How Digital Disruption is Redefining Industries. מאז, הם עוקבים אחר השינויים והדינמיקה של המערבולת הדיגיטלית ומפרסמים כל שנתיים, דו"ח מצב המעודכן. במאמר הנוכחי נציג את התמונה המעודכנת לשנת 2023. תמונת המצב לשנת 2023 המחקר הראשון פורסם, כאמור, בשנת 2015 והתבסס על מידע משאלונים שהופצו ל-941 מנהלים, ב-13 מדינות, מ-12 ענפים עסקיים, בעלי מחזור מכירות שנע בטווח שבין כ-50 מיליון דולר ועד ליותר מ-10 מיליארד דולר. המחקר השתמש במטאפורה של מערבולת ומדד את המרחק של כל ענף עסקי מעין המערבולת הדיגיטלית. לאחר פרסום המחקר כתבתי את המאמר "המערבולת הדיגיטלית", שפורסם במגזין אנשים ומחשבים. החוקרים המשיכו במעקב אחת התפתחות המערבולת הדיגיטלית, ופרסמו מחקרים ב-2019 ו-2021. בעקבות הדו"ח מ-2021, פרסמתי את המאמר "המערבולת הדיגיטלית – תמונת מצב ל-2021". לאחרונה פורסם הדו"ח העדכני לשנת 2023. במחקר זה השתתפו 650 מנהלים בכירים ממספר מדינות. המנהלים התייחסו לתובנות שלהם באשר לשיבוש הצפוי בענפים שלהם, וסיפקו את עמדתם לגבי הקרבה של הארגון שלהם לעין המערבולת. המערבולת הדיגיטלית. צילום: אינפוגרפיקה: רז הייפרמן המחקר של 2023 הציף את העובדה שענף מוצרי ושירותי הטכנולוגיה עבר למקום הראשון מבחינת הקרבה לעין המערבולת. טכנולוגיה כגון ChatGPT הגיעה ל-100 מיליון משתמשים בתוך חודשיים, ומאתגרת מודלים עסקיים מוכרים וענפים שממוקדים בייצור תוכן. רבים מאמינים שלטכנולוגיה זו יש פוטנציאל להופעה של גל חדש של ארגונים, בדומה לארגונים שצמחו לאחר הופעת הסמארטפון (כמו אובר, Airbnb ואחרים, שהצליחו לשבש ענפים גדולים). במקום השני נמצא ענף החינוך (שהיה במקום השישי במחקר 2021). מגיפת הקורונה האיצה את השיבוש בענף זה, עם המעבר להוראה ולמידה מרחוק, וזאת לאחר שנים של התקדמות איטית של יישום טכנולוגיות דיגיטליות במוסדות החינוך. רובם משתמשים במוצרים כמו זום, AR, VR, ביג דאטה ואנליטיקה מתקדמת, המאפשרים שיפור בחוויית הלמידה וביכולת ההתאמה לקצב ההתקדמות המותאם אישית לכל לומד. במקום השלישי נמצא ענף הפיננסי, שעובר שיבוש משמעותי עם הופעת חברות הפינטק (FinTech), המציעות שירותים פיננסים בצורה קלה ונוחה לעומת השחקנים הפיננסיים המסורתיים. הרגולטורים בכל העולם מקדמים התפתחויות אלה להגברת התחרותיות בענף הפיננסי. בישראל החלו להופיע בנקים דיגיטליים כגון ONE ZERO, פפר (Pepper), ורבים אחרים. טכנולוגיות כגון בלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים ומטבעות של בנקים מרכזיים (CBDC), מאיימות להביא לשיבושים נוספים.  השיבוש הדיגיטלי ממשיך גם בענפים אחרים. חלק מהענפים שהיו קרובים לעין המערבולת ב-2021, התרחקו ממנה, אבל עדיין נתונים לסיכוני שיבוש משמעותיים. למשל, ענף המדיה והבידור עבר ממקום ראשון ב-2021 למקום שביעי ב-2023, כתוצאה מהתבגרות ומיזוגים ורכישות. ענף הקמעונאות, שעבר בחלקו למסחר אלקטרוני ויישום של עגלות וחנויות חכמות ללא קופות, עבר ממקום שני ב-2021 למקום שישי ב-2023. טרנספורמציה דיגיטלית – הכרחית כדי לשרוד המחקר מציג תמונה עדכנית ודינמית על פני השנים, וכן מציג את התזוזות של הענפים. גם ענפים רחוקים יחסית מעין המערבולת, כגון ענף התעשייה, הופכים לדיגיטליים במהירות יחסית (תוך אימוץ עקרונות Industry 4.0), שימוש בטכנולוגיות חכמות לבניית קווי ייצור חכמים, מדפסות תלת-מימד, IoT, Digital Twins ועוד. גם ענפי הבנייה, שהיו רחוקים יחסית מעין המערבולת, מאמצים טכנולוגיות דיגיטליות כגון רחפנים, עגורנים המופעלים מרחוק, משקפי AR ו-VR, מדפסות תלת-מימד שמדפיסות חלקי בניין ועוד. ענף האנרגיה וחברות הגז, שהיו רחוקים יחסית, עוברים שינוי ומשתמשים כיום במיטב הטכנולוגיה הדיגיטלית. השורה התחתונה של המחקר המשתרע על פני מספר שנים ברורה – אין ענף חסין בפני השיבוש הדיגיטלי. כל ארגון, בלי קשר לענף שבו הוא פועל, חייב ליישם את הטרנספורמציה הדיגיטלית כדי להמשיך ולהצליח בשנים הבאות. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital

תחום ה-Low Code, אולי תתפלאו לקרוא, הוא לא חדש: כלים לפיתוח תוכנה באופן זה היו כאן כבר בשנות ה-90', בעיקר עם כלי הפיתוח מהדור הרביעי של שפות ועם פיתוח האפליקציות, שהואץ בעשורים הקודמים. אבל הדיבור על התחום הזה והפיכתו לבאזזזוורד הם דבר די צעיר, בן כמה שנים בלבד. כנס של אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים בראשון לציון, עסק בתחום המתפתח הזה, והגיעו אליו אנשי מקצוע ומומחים רבים בתחום. פתח את הכנס אחד מאותם מומחים, רונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק, שעוסקת בייעוץ ובהטמעה של מערכות וכלי IT.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדבריו, "תעשיית פיתוח התוכנה היא מאוד ידנית וה-Low Code אמור להכניס לה אוטומציה. יש לפחות 200 ונדורים שלטענתם, יש להם יכולות של Low Code". אולם, קניג הבדיל בין יכולות Low Code של מוצר זה או אחר לבין פלטפורמות ייעודיות, שמאפשרות לפתח כל תוכנה שהיא באופן זה. באמצעות פלטפורמות אלה, ניתן לפתח אפליקציות ווב, מערכות פנימיות וחיצוניות ועוד. "כללית", אמר, "בבואם למצוא פתרון טכנולוגי, ארגונים יכולים לפתח מערכת חדשה או לבצע מודרניזציה של מערכת קיימת, לעשות קסטומיזציה מעליה. אלה פרויקטים יקרים ודי ארוכים, שבסופם לא בהכרח מקבלים את התוצאה הרצויה. אופציה אחרת היא פיתוח קוד מסורתי. אבל יש גם אופציה שלישית – לקחת פלטפורמת פיתוח מבוססת Low Code, לחבר אותה למערכות הליבה בארגון – ה-ERP, ה-CRM, המיינפריים ועוד – ולפתח מעל המערכות האלה. בפיתוח שכזה אין מגבלות של חוויית וממשק משתמש, וניתן לפתח גם מערכות מבוססות תהליכים". השימושים העיקריים של ה-Low Code, לדברי קניג, הם בפיתוח תהליכים דיגיטליים, דוגמת חשבונות בנק ושינוי מסלול בחברות ביטוח, פיתוח פורטלים ואפליקציות, כולל יישומוני מובייל, מודרניזציה של מערכות לגאסי ופיתוח יישומים מבוססי תהליכים – אישורים, הזמנות ועוד. הוא מנה כמה מיתרונות ה-Low Code: "מקבלים באמצעותו אפליקציה עמידה, בארכיטקטורה נכונה, ותהליך הפיתוח, וכתוצאה מכך גם זמן ההגעה לשוק – מהירים יותר. הפיתוח המהיר מאפשר אישור מהיר של חוויית המשתמש מול הביזנס בארגון, וכן ספרינטים עם יכולת תגובה ושינוי מהירה יותר, מרחיב את האפשרויות של צוות הפיתוח, לא מחייב מפתחים יקרים עם המון ניסיון, מפשט את תהליך הפיתוח וכולל תהליכי DevOps מובנים". פרוסיד טק ואאוט סיסטמס קניג הציג את פרוסיד טק: החברה מהווה חלק מקבוצת פרוסיד ומייצגת את הפתרון של אאוט סיסטמס. היא מספקת שירותי מומחה, הדרכות ומכירת רישוי, ונמצאת בעולמות ה-Low Code כבר יותר מחמש שנים. לדבריו, "אנחנו 100% מפוקסים על הפתרון של אאוט סיסטמס. בחרנו לייצג אותו בישראל משום שהוא הפלטפורמה מספר אחת בעולם לפיתוח ב-Low Code בארגונים. אאוט סיסטמס היא ה-ונדור היחיד בעולם שממוקד ב-Low Code; היא מוכרת בין המובילות בשוק על ידי גרטנר ופורסטר; היא הגיעה למקום ה-44 ברשימת 100 חברות הענן הגדולות של פורבס ל-2022; המוצר שלה בוגר והגרסה הראשונה שלו יצאה לשוק כבר ב-2001; יש לה מעל 2,000 לקוחות ב-87 מדינות; ויש לה פלטפורמה מובילה לפיתוח במובייל". קניג מנה כמה לקוחות של פרוסיד טק שביצעו פרויקטי אאוט סיסטמס: התעשייה האווירית, מכבי שירותי בריאות, הבנק הבינלאומי, פלאפון ופיוניר. לסיכום הוא ציין כי "בעבר אמרנו שה-Low Code הוא מהפכה. כיום אני לא חושב שזו מהפכה, אלא עוד כלי בארסנל הפיתוח של הארגונים – כלי שרואים ממנו תוצרים יפים ומאוד מהר, מאפשר להתגבר על המחסור במפתחים ושפיתוח באמצעותו מגיע לשוק הרבה יותר מהר מאשר פיתוח באמצעות כלים מסורתיים". אסף קדוש, מנהל טרנספורמציה דיגיטלית בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית. צילום: עמית אלפונטה אסף קדוש, מנהל טרנספורמציה דיגיטלית בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית, סיפר על הפרויקט שהחברה ביצעה יחד עם פרוסיד לניהול ההסבות של המערכות הדיגיטליות של מטוס ה-B777. הרצאתו נשאה את הכותרת "איך אפשר לממש Low Code בסביבה מאוד ייצורית ותפעולית?" עם זאת, תחילה הוא הציג את חטיבת התעופה של התעשייה האווירית: היא הוקמה ב-2019, מעסיקה 5,000 עובדים ומהווה חלק מששת הקווים העסקיים של החברה הביטחונית הגדולה. החטיבה פועלת משורת אתרים ברחבי העולם. קדוש ציין כי "הפעילות של חטיבת התעופה של התעשייה האווירית היא מורכבת מאוד מבחינה תפעולית, לוגיסטית והנדסית – היא מבוצעת ממקום אחד במדינת ישראל לשלל אתרים ברחבי העולם. כך היה גם הפרויקט עם פתרון אאוט סיסטמס, שביצענו יחד עם פרוסיד. היינו ועודנו צריכים לענות על האתגרים הבאים: אינטגרציה בין מערכות רבות ושלל אתרים בעולם; דרישות רבות ומורכבות; לוח זמנים מהודק; הצורך באג'יליות ובגמישות; אתגרי אבטחת מידע; ומציאת פתרון ברמת האנטרפרייז, שיהיה גם מבוסס ענן ומאפשר סקלאבילי". "התעשייה האווירית היא ארגון קשיח, שלא אוהב ניסויים בעולם ה-IT", הוסיף. "בכל זאת, הצלחנו לשכנע את ההנהלה לבצע פרויקט Low Code. מצאנו שאופן הפיתוח הזה הוא הנכון, עקב גמישות, עלויות נמוכות יותר, זמן דליוורי קצר יותר, אפשרות לשימוש חוזר וסקלאביליות". "אנחנו מבצעים את הפרויקט כבר ארבעה חודשים", אמר קדוש. "אמנם עוד לא עלינו לאוויר, אבל הגענו מרמה של שקפים למערכת שאנשים ראו אותה, בדקו אותה, נתנו חוות דעת וכתוצאה מכך ביצענו שינויים. המערכת אמורה להשתמש מאות משתמשים בארץ ועוד מאות בחו"ל. בחרנו בפרוסיד עקב מגוון הפתרונות שלהם, שהם לא רק Low Code, החשיבה האג'ילית שלהם – חשיבה מחוץ לקופסה, תקשורת שוטפת עם אנשי החברה והעובדה שהפתרון שלה הוא זה שנותן הכי הרבה ערך עבורנו. היתרון של הפתרון של אאוט סיסטמס הוא שהוא נותן מענה לנושא ה-DevOps".

הדו"ח שמבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (ג') כולל פרק ובו ביקורת חמורה על התנהלות המדינה בכל מה שקשור לשימוש במאגר הביומטרי, המאגד בתוכו טביעות אצבע וזיהוי פנים של מיליוני אזרחי ישראל, שביקשו להנפיק תעודות זהות חכמות. המבקר מצא כי על אף שחלפו 10 שנים מהתחלת הפרויקט, 43% מכלל אזרחי ישראל עדיין מחזיקים בתעודות ישנות, מנייר. זאת, על אף שעל פי החוק, בשלב זה היו כל האזרחים היו אמורים להיות עם תעודות ביומטריות. המאגר הביומטרי, המבוסס על טביעות אצבע וזיהוי פנים, והמעבר לתיעוד ביומטרי החלו בישראל לפני 10 שנים, ב-2013, על מנת לאפשר הזדהות בטוחה ומניעת חדירת גורמים עוינים עם תעודות מנייר, שקלות לזיוף. המבקר כותב כי "ממצאיו של דו"ח זה מעלים ליקויים מהותיים בכמה תחומים עיקריים: עיכוב משמעותי במעבר לתיעוד לאומי ביומטרי והיעדר שימוש בו; קיומן של פרצות ממשיות בכניסה וביציאה של ישראלים וזרים דרך נמל התעופה בן גוריון; פערים בשמירה על נתונים ביומטריים; וקושי בהתמודדות עם הגידול בביקוש להנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים". ליקויים בהיערכות למעבר לזיהוי פנים אנגלמן מצא ליקויים בהיערכות הרשות הביומטרית למעבר למאגר המבוסס על זיהוי פנים בלבד. המעבר הזה מתבסס על תיקון לחוק שנעשה ב-2017, שהורה למחוק את כל טביעות האצבע מהמאגר. נכון למועד כתיבת הביקורת, עדיין לא הושלמה ההיערכות למימוש החוק, ועל פי הערכות רשות האוכלוסין, הצפי הוא שזה יקרה בסוף 2024. זאת ועוד, המבקר מציין שהתעודות החכמות שכן הונפקו הן ללא חתימה אלקטרונית מאושרת, שתאפשר לבעליהן לבצע שורה של פעולות מול הממשלה. הסיבות לכך, הוא כותב, הן היערכות לא מספיקה של רשות האוכלוסין ואי עמידה בתנאי הרשות להגנת הפרטיות. כיום, חתימה אלקטרונית מאושרת נעשית על ידי גורמים פרטיים, שהוכרו על ידי המדינה – מה שמאלץ את מי שצריך אותה להגעה פיזית. הכאוס בהנפקת הדרכונים אנגלמן מתייחס גם לכאוס שקיים בהנפקת הדרכונים, שדוגמה לו ראינו בימים האחרונים. הסיבה העיקרית לכאוס הזה היא חוסר היכולת של משרד הפנים לעמוד במספר האזרחים שפונים אליו לצורך כך, שגדל מאוד מאז הקורונה. המבקר קושר את פרשת הדרכונים בעיכוב המעבר לתעודות ביומטריות ובשימוש של אחוזים ניכרים מהציבור בתעודות הישנות – דבר שמקשה על הקצאת כוח אדם נוסף לטיפול בדרכונים. לאור זאת, המבקר ממליץ לנקוט בפעולות לעידוד תושבים להחליף את תעודות הזהות הישנות והדרכונים הישנים בתעודות ביומטריות. עוד הוא ממליץ שרשות האוכלוסין, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד המשפטים, יפעלו בדחיפות להסרת החסמים המשפטיים והטכנולוגיים, כדי שהתעודות החכמות יעניקו ערך מוסף אמיתי למחזיקים בהן ולא ישמשו רק להזדהות, כמו במצב הנוכחי. כמו כן, המבקר ממליץ לרשות האוכלוסין להדק את תהליכי ביקורת הגבולות על מנת למנוע הסתננות של זרים, כפי שהתגלתה בביקורת. תגובת רשות האוכלוסין מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה כי "ב-2017, לאחר ארבע שנים של תקופת מבחן, נכנס לתוקפו חוק הביומטריה, שלפיו כל מי שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון מחויב בתיעוד ביומטרי. כיום, מעל 55% מהאוכלוסייה מחזיקים בתעודת זהות ביומטרית". "הסוגיות המועלות בדו"ח, לרבות היערכות לחידוש תעודות הזהות הביומטריות וכן סוגיות שעלו בנוגע למעבר הגבול בנמל התעופה בן גוריון, מוכרות לנו ומטופלות", ציינו ברשות. "בהתייחס להיערכות לחידוש תעודות הזהות", כתבו, "אנחנו נמצאים בעיצומה של תוכנית כוללת, שתאפשר הגדלת היצע התורים לחידוש תיעוד ביומטרי, לצד הרחבת השירותים הדיגיטליים שאינם מחייבים נוכחית אישית בלשכה". "בהתייחס לשאר הסוגיות, לרבות מעבר הגבול בנמל התעופה בן גוריון, אנחנו נמצאים בעיצומה של בניית תוכנית בקרה לכלל מעברי הגבול בישראל, ובנוסף הוקם צוות ייעודי לבחינת נהלי העבודה ולחידודם", צוין בתגובה. "לסיכום, רשות האוכלוסין וההגירה תפעל לכלל ההתאמות והשינויים הנדרשים", נמסר.

"פעם היו לעובדים שני סוגים של משימות. היו עובדים שהמשימה שלהם הייתה להפעיל חשיבה ויצירתיות כדי לספק פתרונות, למשל יועץ משפטי שמעיר הערות על חוזה, מישהו שמכין תוכנית עבודה וכדומה. אבל חלק גדול מהעובדים המשימה שלהם הייתה עבודה שחוזרת על עצמה מאוד שוב ושוב ושוב. מדובר במשימות מכניות שלא דורשות חשיבה – להפך, במקומות רבים היו ידוע שממש ביקשו מהעובדים לא לחשוב כדי לא להקשות על העבודה ולא לעכב אותה. אבל כיום, עם RPA, פתרונות אוטומציה רובוטית, זה ממש לא מעשי יותר. ובכל תחום. RPA רלוונטי גם בדרכים שלא חשבתם עליהם", אמר צביקה ישראלי, מנכ"ל חטיבת הפתרונות הארגוניים בגליל סופטוור. לדבריו, במשך 16 שנות פעילותה של החברה, המספקת שירותים לכמה עשרות ארגונים וחברות גלובליות, הם למדו שאף אחד לא מטמיע פתרון RAP כדי לפתור בעיה בשוליים. "זה תמיד מהותי ואז זה גם מביא יעילות והחזר השקעה מהיר, ולכן מיישמים איפשהו בליבת היישום הארגוני. וגם אם לא כל תהליך מתאים להעברה לטיפול רובוטי, די ברור מה כן יכול להביא תועלת ומה לא", הוא אמר. ישראלי נשא את הרצאתו, "עידן העובדים הדיגיטליים", בכנס Industry 4.0, תעשייה חכמה 2023. הכנס השביעי בנושא נערך אתמול (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים, וכמו בכל פעם משך אליו מקצוענים ואנשי תעשייה רבים. "אחרי מהפכת המחשוב הארגוני, יש מחשבים כמעט בכל מקום בארגון, וכמובן לא מעט גם בפס הייצור, ובטח בהנהלות ובמטה", אמר ישראלי. "אבל לפעמים, משום מה עדיין רואים מקרים שבהם העובדים פועלים לפי אותם חוקים ישנים: עדיין יש עובדים שצריכים להסיק מסקנות ולקבל החלטות, ועדיין יש עובדים שהעבודה שלהם מכנית לחלוטין. זה משהו מההיסטוריה: כיום, כשהכל נעשה באמצעות מחשבים – כלל לא כלכלי ולא הגיוני שהעובדים יעשו פעולות רוטיניות משעממות", אמר ישראלי. זו הסיבה, לדבריו של ישראלי, שהובילה לשילוב ה-RPA בארגונים, וזו הסיבה לכך שנוצרו מה שהוא מכנה "העובדים הדיגיטליים" – אם תרצו שם מכובס קצת לרובוטים בצורות ובגדלים שונים לפעולות כאלה או אחרות. "אלה עובדים שעובדים במהירות דיגיטלית, וזה בלשון המעטה מאוד מהיר. הם לא מתעייפים מעבודה רוטינית ואפשר להפעיל אותם בלי הפסקה. קיצור הזמנים הוא דרמטי, ומעבר לכך, וזה חשוב מאוד, ההנהלה יכולה לקבל סטטוס ברמה היומית, ובעצם בכל רגע, לדעת מי עובד טוב ומי פחות. רובוטים גם לא טועים. כשעובד עושה עבודה שחוזרת על עצמה, לעובדים אנושיים יש נטייה לטעות בסופו של דבר. רובוט, כל עוד התכנות שלו טוב לא יעשה טעויות כאלה, וגם מספיק לעשות ולדיזיציה. אבל שוב חשוב לומר, העובדים הללו הם לא מקצועיים. והרובוטים הללו יעשו מה שאומרים להם, אבל הם לא חושבים", הוא ציין. עוד היבט חשוב שאליו התייחס ישראלי הוא תיעוד העבודה. "כשאנחנו מגיעים לחברה ובודקים את התהליכים שמבוצעים בה, פעמים רבות מתברר שאין תיעוד, שהוא שמור בראשו של עובד אחד, אולי כמה, ואם יש כמה – כל אחד עושה את זה קצת אחרת. אנחנו מתעדים הכל ב-RPA, ואם יש שינוי הוא משוקף תמיד בתיעוד באופן מיידי, וחשוב יותר – אין אובדן ידע, כמו שקורה לעיתים כשעובד עוזב את העבודה מסיבה כזו או אחרת", הוא אמר. ובסופו של דבר מגיעים תמיד לשאלה הגדולה, אבל מה יקרה עם העובדים? מה יקרה עם אלה שהרובוטים יתחילו לעשות את העבודה שלהם? "לפעמים זה אומר רק לשחרר עובד למשהו מורכב וחשוב יותר", אומר ישראלי. "יש מקומות שבהם מפנים את העובדים הללו לעבודות אחרות בארגון, שתורמות יותר ודורשות מחשבה ולא רק ידיים. אבל כן, יכול להיות שצריך יהיה לוותר על עובדים, ואוטומציה לא מתרחשת רק בפס הייצור, אלא גם במטה ובמנהלות", סיכם ישראלי.

לאחר חקירה "מעמיקה", אישרה הנציבות האירופית את רכישת אקטיוויז'ן-בליזארד על ידי מיקרוסופט. החקירה החלה בנובמבר האחרון, כאשר הנציבות ציינה את ההתרחבות הפוטנציאלית של מיקרוסופט לשוק משחקי הענן כדאגה עיקרית. זה היה רק ​​אחד מהמחסומים הרבים שמיקרוסופט התמודדה עמם, בהם מאבקים ממושכים עם ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית (FTC) ורשות התחרות והשווקים של בריטניה (CMA). המסקנות העיקריות שאליהן הגיעה הנציבות האירופית בעקבות חקירתה הן, כי המיזוג של מיקרוסופט לא יהווה כל תמריץ לסרב להפיץ את משחקי אקטיוויז'ן לקונסולות סוני; גם אם מיקרוסופט אכן תמנע את המשחקים הללו מסוני, זה לא יפגע משמעותית בשוק הקונסולות; גם לפני המיזוג אקטיוויז'ן לא תאפשר את זמינות המשחקים שלה בשירותי מנויים של משחקים (כמו Xbox Game Pass); אם מיקרוסופט תהפוך את משחקי אקטיוויז'ן לבלעדיים לשירות הענן שלה, הדבר יפגע בצמיחת השוק בשל פגיעה בתחרות וגם ישפר את מעמדה של מיקרוסופט כמפתחת מערכות הפעלה למחשבים אישיים. בתגובה, מיקרוסופט הסכימה לרישיון חינם שיאפשר לתושבים באזור האיחוד האירופי להשתמש בכל פלטפורמת ענן שירצו כדי להזרים את כל משחקי אקטיוויז'ן הנוכחיים והעתידיים, כמו גם רישיון המאפשר לספקי שירותי ענן לספק את השירותים הללו. הנציבות האירופית די שבעת רצון מהתוצאה הזאת, וקבעה, כי "התחייבויות אלה עונות במלואן על החששות שזוהו על ידי הנציבות בנוגע לתחרות ומייצגות שיפור משמעותי עבור הזרמת משחקי ענן בהשוואה למצב הנוכחי". בהצהרה שפרסם מנכ"ל אקטיוויז'ן, בובי קוטיק, בעקבות ההחלטה, הוא אמר, כי "הנציבות האירופית ערכה תהליך יסודי ובלתי תלוי כדי לקבל הבנה מקיפה של המשחקים. כתוצאה מכך אישרה את המיזוג שלנו עם מיקרוסופט, למרות דרישה לתרופות מחמירות כדי להבטיח תחרות איתנה בתעשייה הצומחת במהירות שלנו. יש לנו שורשים עמוקים באירופה. החברה שלנו נוסדה בצרפת. קנדי קראש – אחד מהזכיונות המצליחים ביותר שלנו – נוצר בשוודיה, וההנהגה הבכירה של החברה שלנו מגיעה מרחבי האיחוד האירופי, כולל אוסטריה, גרמניה ושוודיה. אנו מתכוונים להרחיב באופן משמעותי את ההשקעות ואת כוח העבודה שלנו ברחבי האיחוד האירופי, ואנחנו נרגשים מהיתרונות שהעסקה שלנו מביאה לשחקנים באירופה וברחבי העולם. רוב הגיימרים בעולם משחקים בטלפונים ניידים. אירופה מילאה תפקיד מרכזי בפיתוח המשחקים, במיוחד המשחקים הניידים, ואנו מצפים שמפתחי משחקים אירופיים ימשיכו להניע צמיחה וחדשנות. לצוותים המוכשרים שלנו בשוודיה, בספרד, בגרמניה, ברומניה, בפולין ובמדינות רבות אחרות באירופה יש את הכישורים, השאיפות והתמיכה הממשלתית הדרושים כדי להתחרות ביעילות בקנה מידה עולמי. אנו מצפים שהצוותים הללו יגדלו וישגשגו בהתחשב בגישה הנחרצת אך הפרגמטית של הממשלות שלהם למשחקים". אמנם זהו ניצחון גדול למיזוג, אבל צפויה לו עדיין דרך ארוכה לפני שיאושר, כי נוסף על חסימתו בבריטניה החברה תצטרך לנהל משא ומתן עם ה-FTC בשימוע שצפוי בחודש אוגוסט.

מאת הילל יוסף   "מחקר שפרסמה פורסטר העלה, כי ההנהלות ומקבלי ההחלטות בארגונים מודאגים מפני מתקפות סייבר. למרות זאת, הארגונים לא נערכים באופן הולם למנוע דליפות מידע (DLP) – בשוגג או בזדון. רוב הארגונים סובלים מאובדן נתונים ומידע רגיש – עקב טעויות של עובדים, או פעולות שנעשות בתוך החברה. כך, העלות הממוצעת של אירוע דליפת מידע עומדת על כמעט חצי מיליון דולרים, כאשר הזמן הממוצע של התיקון עומד על חודשים. ארגונים, מכל הגדלים וכלל מגזרי התעשייה, נדרשים לפתרון מניעת זליגת מידע ארגוני רגיש – וזה מה שאנו מציעים להם עם פתרון DLP של סייפטיקה (Safetica)", כך אמר אלכס ויטוחנובסקי, מנהל מוצרים ב-ESET ישראל. בוובינר שנערך בשבוע שעבר, אמר ויטוחנובסקי כי "מחקרים מעלים, שתשע מכל עשר חברות אינן מסוגלות לבקר ולעקוב בקביעות אחר המידע הארגוני; ענקיות הטק מטפלות מדי שנה בעשרות אירועי דליפת מידע – אבל לעומתן, ישנן מיליוני חברות קטנות שהותקפו – ולעולם לא נדע על כך". הוא ציין, כי "המגמה של דליפות מידע גדלה מדי שנה בקשר ישיר עם הגידול בכמות המידע הארגוני המיוצר. כך, ענקית הריהוט איקאה חוותה אירוע שבמסגרתו הודלפו פרטיהם האישיים של 2,000 עובדים. כך, מהנדס שעבד באפל העביר מידע רב ערך למתחרים. כך, פרטיהם של עשרות אלפי סטודנטים בארץ הודלפו. ב-2018 עובדת של רפאל לקחה דיסק-און-קי, שהיה בו מידע רגיש סודי, עם פירוט נתונים על מערך הצוללות של חיל הים. דוגמאות אלו מהוות את קצה הקרחון הגלוי של התופעה רחבת ההיקף". סיבות הדליפה, הסביר ויטוחנובסקי, "הן מגוונות: מטעות אנוש, שבו שולח המייל כתב 'דודו' ולא דוד', אבל גם עובד שהעלה מידע רגיש ל-ChatGPT עלול להוות איום על הארגון והמידע. סייפטיקה מאפשרת להגן על קוד רגיש שפותח בארגון (או אפילו תיק רפואי שהועלה לפלטפורמת ChatGPT), ובכך לשמור על המידע הרגיש. יש אירועים שמתרחשים בשל רשלנות, עצלות, גישה לא מורשית, מכשירים אבודים וגנובים – הסיבות רבות לכך שהאיום הולך ומתעצם". הנזקים, ציין, "הם מעבר לעלויות הבלתי מתוכננות של אירוע הסייבר. יש פגיעה במוניטין של הארגון, לאחר היוודע פרטי המקרה יהיו לקוחות שינטשו את הארגון, תהיה פגיעה בקניין הרוחני ובסודות המסחריים של הארגון. את כל אלה ניתן למנוע עם סייפטיקה". ברחבי העולם, ESET עובדת כבר שנים בשיתוף עם סייפטיקה. גם בישראל, עם כמות איומים וחששות מפני אובדן מידע, התחלנו לקדם את הפתרון ולהציע אותו ללקוחות. החברה קמה בצ'כיה ב-2011, ולה מוצר רב יכולות למניעת דליפת מידע. המוצר מגן על יותר מחצי מיליון מכשירים ברחבי העולם. ייחודה של החברה הוא בכך, שהיא מתמחה אך ורק בפתרון למניעת זליגת מידע ארגוני רגיש. המוצר דוגם את כל המידע אשר נע בארגון ובוחן האם התעבורה הולמת את מדיניות האבטחה שנקבעה". בהיבט הטכני, הסביר ויטוחנובסקי, "המוצר עורך בקרה על המידע הארגוני הזורם מהתחנות לשרתים ולהפך. הוא קל לשימוש, והפריסה שלו מהירה ואורכת ימים ולעתים אף פחות – שעות ספורות. המוצר של סייפטיקה מנפיק הקשר (קונטקסט) ברור לכל הנתונים – מי יצר אותם ומתי והיכן הם נמצאים. עוד הוא מספק התראות באופן אוטומטי ובזמן אמת". הוא הדגיש, כי "אף שהמוצר יושב על הרשת הארגונית, הוא גוזל רק פחות מ-3% מהמשאבים. הוא מתממשק באופן פשוט וחלק עם מערכות ה-IT הארגוניות, לרבות מערכות אבטחת המידע ובראשן – SIEM ו-SoC". לדבריו, "יתרון חשוב של סייפטיקה הוא ביכולתה לעבוד בסביבת מחשוב היברידית. זאת, לצד העובדה שפותח עבורו מנגנון OCR לזיהוי תוכן בשפה העברית, לרבות פענוח טקסט מתוך צילום – גם בעברית. מודול נוסף מאפשר ניתוח של אופי עבודת המשתמשים – מי עשה מה עם מידע רגיש ולאן הוא הועבר. המוצר מגיע בשתי גרסאות – פתרון מקומי ובענן, ומתממשק לרוב המערכות בשוק, לרבות אלו של מיקרוסופט ופורטינט". "עם סייפטיקה", סיכם, "ניתן לנהל את חיי השגרה היומיומיים בחברה מבלי להסתכן באובדן של קניין רוחני יקר, זכויות יוצרים או מידע חשוב".