The headlines that made most buzz on this page
15/06/23 13:55
12.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נו, אז מה אתם אומרים על משקפי המציאות המעורבת החדשים של אפל? לא, אני לא מתכוון ל-Vision Pro, שטים קוק, המנכ"ל, הציג מוקדם יותר החודש, בכנס WWDC של החברה. אני מדבר על אלה שעליהן דיווח מארק גורמן, איש בלומברג, שהניוזלטר שלו הפך, ובצדק מוחלט, לאורים ולתומים של אלה שעוקבים אחרי אפל ושלל מוצריה והטכנולוגיות שלה.
מתברר שיש בדרך אל השוק משקפיים דומים מבית הענקית מקופרטינו, שייתכן שייקראו Vision One, והם יהיו הרבה יותר זולים… במונחים של אפל, לא של שאר העולם החופשי. הם יעלו כמה מאות דולרים פחות מה-Vision Pro, אבל גם יציעו גם הרבה פחות יכולות, בכל היבט. מה שכן, אפל לא צפויה לוותר בהם על המסך החיצוני EyeSight, עם העיניים המוזרות שלו.
מצד אחד, אני מוריד את הכובע (שוב) בפני אפל. החברה מציעה מוצר שעולה 3,500 דולר ושבכלל עוד לא קיים, אלא ייקח עוד שנה לפחות עד שיגיע לשוק, ופוטרת כל שאלה בכיוון באמירה דוגמת: "אף אחד לא מציע משהו כזה". בו בזמן, החברה מדברת על המוצר הבא שיינחת בשוק – שימו לב, לא לפני 2025, ועליו הרווח של אפל יהיה, כנראה, שולי יותר, גם אם הם יעלו רק פי שניים מהממוצע בשוק – ולא פי שלושה, כמו ה-Vision Pro.
מהצד השני, אני שואל את עצמי: האם יכול להיות שאפל לא ממש רוצה למכור את משקפי המציאות המעורבת שלה? זה לא כי היא "תקעה" מחיר כזה. להיפך, לא חסרים אנשים עם כסף שבשבילם להוציא 3,500 דולר זה כמו לוותר על הגרעינים שנופלים לרצפה בזמן הפיצוח – ואפל, נו, זאת אפל, ובשיווק וביצירת תדמית יוקרתית יותר הם תמיד היו טובים. זה בגלל הכמות היחסית נמוכה: 200 אלף, 400 אלף ועד מיליון היו כמה מהכמויות שעלו בידיעות על המוצר החדש שלה – כולל של אלה שכמעט והתעלפו מהתרגשות לראות את המוצר הראשון של אפל, ה-Vision Pro, שהחברה השוותה את ההכרזה עליו לזו שערך סטיב ג'ובס על ה-iPhone בזמנו.
מי ייצא עם Vision Pro לרחוב? כנראה שכמעט אף אחד
אזכיר שעוד לפני ההכרזה הנוכחית ניסו לא מעט מהנדסים באפל לשכנע את אנשי השיווק שלא לבצע את הפעולה הזו ב-WWDC, מכיוון שהמשקפיים האלה עדיין לא מוכנים. נדמה שאנשי השיווק פשוט החליטו שצריך לעשות את זה עכשיו, חייבים להכריז כדי להראות ש-"אנחנו בשטח", ולא משנה שאפל תראה את ההכנסות והרווחים כנראה בעוד שנתיים, עם ה-Vision One.
או שבאפל יודעים, בדיוק כמוני וכמו הרבה מאוד אנשים בשוק – ובעיקר הלקוחות הפוטנציאליים: משקפי מציאות מדומה/מעורבת/מרובדת בצורה ובגודל של Vision Pro הם בסופו של דבר רק משחק נחמד. אני רוצה לראות מי ירכוש את Vision Pro וייצא איתם לרחוב. עזבו ברחוב – חוץ מהרצון להתנסות פעם או פעמיים, מי ישב בבית עם בני משפחה או חברים ויעדיף לראות סרט במשקפיים ולא בטלוויזיה?
משקפי Vision Pro של אפל. צילום: יח"צ
גם אם יספרו לכם אחרת, גם בסיבוב הזה, עם כל הרעש והמהומה, המציאות המדומה לא ממש תפסה שוק, וזה לא מאחר שהגיע ChatGPT וגרף אחריו את כל השוק – מתלמיד בכיתה א' ועד עורכי דין שמתדיינים בבית המשפט וכותבי קוד ותוכן למיניהם לקראת הדיון.
אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שמשקפיים כמו Vision Pro יתפסו לפני שהמציאות המעורבת תשכן לבטח בתוך משקפיים דקיקים בגודל של משקפי שמש, שגם מכילים סוללה ראויה. ובצדק
ייתכן שזה יקרה בסבב הבא, אבל אני כבר לא חושב שאני אהיה פה בסביבה לראות אותו, או שאהיה זקן שרק קורא על טכנולוגיה וכבר לא כותב עליה.
בשביל משחקי מציאות מדומה, וכדי להזיז את הראש מצד לצד עם משהו כבד שיושב על הראש ועל על העיניים, מספיקות הערכות הפשוטות הללו, שחילקו לכל דיכפין כמעט בכל כנס רלוונטי. ערכות שאפשר לדחוף אליהן טלפון – אנדרואיד, אוי ויי זמיר – ולשחק במשחקים שמוצאים לרוב בחינם בחנויות האפליקציות.
אפל ללא ספק תשיק בשנה הבאה את Vision Pro. לא בטוח עד כמה זה יתרום להכנסות שלה, אבל היא חייבת להיות בשוק, ולו ליתר ביטחון. מי יודע, אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שזה יתפוס לפני שהמציאות המעורבת תשכן לבטח בתוך משקפיים דקיקים בגודל של משקפי שמש, שגם מכילים סוללה ראויה. ובצדק.
15/06/23 13:32
8.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: עדי אשור, ראש צוות פיתוח, למינר.
ותק בחברה: שנה וחצי.
תפקידים קודמים: מפתחת תוכנה ב-למינר.
השכלה ושירות צבאי: הייתי עתודאית בתוכנית "פסגות", וכבר בגיל 18 התחלתי ללמוד בטכניון תואר כפול בהנדסת חשמל ופיזיקה. במסגרת המסלול, התגייסתי בגיל 22 ליחידת 8200 כקצינה, שם ביצעתי מספר תפקידים בתחומי המחקר והפיתוח ובפיקוד על צוותים טכנולוגיים. השתחררתי בדרגת סרן.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד נמשכתי למקצועות הריאליים. כבר כילדה קטנה, הדברים שהכי סקרנו אותי היו חידות היגיון ואתגרים מתמטיים והנדסיים. בתיכון למדתי פיזיקה, מחשבים ומוזיקה. אני זוכרת שבגיל 17 התלבטתי אם להמשיך במוזיקה כפסנתרנית מקצועית, או בתחום הפיזיקה. כולם אמרו לי שכדאי שאלמד משהו פרקטי. הכי קרוב שמצאתי לפיזיקה היה מסלול "פסגות" של העתודה האקדמית של צה"ל, במסגרתו לומדים לתואר בפיזיקה ותואר בהנדסת חשמל, ובזמנו בכלל לא הבנתי מה זה אומר. עם הזמן מצאתי תחומי עניין נוספים ובסוף הגעתי לפיתוח תוכנה. מבחינתי, העיסוק בטכנולוגיה תמיד היה טבעי עבורי.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני מכירה מסביבי כמה סיפורים של חברות, אבל ברוב המקרים אני לא מרגישה שקיימת אפליה. אני כן מרגישה שאין מספיק נשים בתחום. אני רואה המון מאמץ וניסיון לשלב נשים בתעשייה ולייצר שוויון הזדמנויות, ואכן עם השנים רואים יותר נשים גם באקדמיה וגם בתעשייה.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני לא חוויתי את זה באופן אישי, תמיד הרגשתי שפרגנו לי והעריכו אותי. לעיתים אפילו הרגשתי שמפרגנים לי יותר ממה שמגיע לי (מישהו אמר תסמונת מתחזה?), אך למדתי עם הזמן להעריך את עצמי ואת מה שאני מביאה.
ב-למינר יש מאמץ רחב לתמוך בנשים בתחום ולגייס נשים. לדוגמה, אירחנו לאחרונה מיט-אפ של קבוצת באות – קבוצה של נשים בתפקידי פיתוח בהיי-טק – במטרה לייצר הזדמנויות הדדיות, לפתח רעיונות וליצור קשרים חדשים.
15/06/23 13:44
8.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תל אביב מדורגת בחמישייה המובילה בעולם ומובילה בין מדינות MENA (המזה"ת וצפון אפריקה) בכל המדדים בדו"ח האקוסיסטם לשנת 2023 של Startup Genome, המדרג את האקוסיסטמים המובילים בעולם בנוגע לחדשנות ומספק תובנות וידע עמוק בנוגע למגמות בעולם הסטארט-אפים באזורים שונים. לפני תל אביב: עמק הסיליקון במקום הראשון, ואחריו לונדון, ניו יורק ולוס אנג'לס.
דו"ח האקוסיסטם לשנת 2023 מבית Startup Genome וה-Global Entrepreneurship Network, שהושק היום בוועידת The Next Web באמסטרדם, הולנד, מבוסס על יותר מ-3.5 מיליון סטארט-אפים בכ-290 קהילות ברחבי העולם, והוא נתמך ומועשר גם על ידי ידע של מומחים בתחום, מנהיגים ושחקני מפתח וממצאים מבוססי נתונים, שהם תוצר המחקר העצמאי ועבודת המדיניות שמקיימת Startup Genome במשך יותר מעשור.
הדו"ח החדש מדרג את 30 הקהילות המובילות וכן את ה-10 שאחריהן, וגם כולל דירוג של 100 הקהילות המתפתחות. עוד מדגיש הדו"ח קהילות סטארט-אפים מזווית אזורית באמצעות דירוג נפרד של האקוסיסטם באפריקה, באסיה, באירופה, באמריקה הלטינית, במזרח התיכון ובצפון אפריקה, בצפון אמריקה ובאוקיאניה. בין הנושאים המשמעותיים המצוינים בדו"ח של השנה: אינפלציה, רגולציית בינה מלאכותית, משיכת טאלנטים, מימון קרנות הון סיכון בינלאומיות וכן טווח רחב של ניתוח תת-מגזרים בשוק. תל אביב, כאמור, מדורגת במקום החמישי ברשימה הגלובלית של הקהילות ועלתה בשני שלבים מהשנה שעברה.
נתונים נוספים שמספק הדו"ח:
מה-1.6.20 עד ה-31.12.22 יצר האקוסיסטם התל אביבי ערך של קרוב ל-235 מיליארד דולר, צמיחה של 100% לעומת התקופה הקודמת. שווי האקוסיסטם נמדד בהתבסס על השפעה כלכלית ומחושב לפי ערך האקזיטים והערכות השווי של הסטארט-אפים.
במדד גיוס ההון, המודד מובילות ברמת החדשנות של האקוסיסטם על בסיס פעילות המשקיעים והשקעות בשלבים מוקדמים – ממוקמת תל אביב במקום הראשון באזור MENA ובעשירייה הגלובלית.
במדד הביצועים, המודד את הגודל ואת הביצועים של האקוסיסטם במובילות בהיקף הפעילות, שמתבסס על השווי המצרפי של חברות הטק על בסיס הנפקות וגיוסי הון – במקום הראשון באזור MENA ובעשירייה הגלובלית.
במדד טאלנטים וניסיון, המודד מגמות ארוכות טווח על בסיס מדדי היעילות המרכזיים והיכולת לפתח ולשמר את הטאלנטים באקוסיסטם – במקום הראשון באזור MENA ובין 15 המקומות הראשונים ברשימה הגלובלית.
במדד התמורה לכסף, המודד עד כמה יש לסטארט-אפים טווח פעולה פיננסי, בממוצע, אחרי סבב גיוס הון מקרנות – במקום הראשון באזור MENA ובין 40 המקומות הראשונים ברשימה הגלובלית.
עוד בולט מן הנתונים, כי תל אביב בולטת לטובה במגזרים: מדעי החיים, סייבר, בינה מלאכותית, ביג דאטה ואנליטיקס, בשל ריבוי טאלנטים, משאבי תמיכה ופעילות שמתקיימת בהם.
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב- יפו, אמר, כי "זהו הישג יוצא דופן לתל אביב יפו. רשימת הערים החולקות איתנו את צמרת הרשימה הינה הוכחה ניצחת לכך, שחופש היצירה והמחשבה, כמו גם ערכי הגיוון והליברליזם, הם הבסיס לתעשיית טק צומחת ומצליחה. תל אביב-יפו תמשיך לשמור על ערכים אלו ולספק כלים, סיוע ותמיכה לחברות הסטארט-אפ וההיי-טק הפועלות בעיר, ולהיות מוקד משיכה ובית חם לחברות הטק בישראל".
סטיבן קוסטר, מנהל מחלקת אסטרטגיית אקוסיסטם ב-Startup Genome, ציין, כי "אנו גאים מאוד לעבוד עם Tel Aviv Global במטרה להדגיש את סיפורי ההצלחה של האקוסיסטם התל אביבי. עוד אנו שמחים לחלוק עם העולם את ההזדמנויות האטרקטיביות שאנו מזהים בעיר, במטרה להמשיך את הצמיחה החזקה של היזמות באזור. אנו שמחים על כך שתל אביב היא חלק מהרשת הבינלאומית שלנו, המתבססת על חדשנות מובילה ברמה העולמית. אנו מצפים להמשיך לסייע להצלחה דרך הכוח שבחיבורים ובעזרת יכולתנו לחלוק תובנות משמעותיות וללמוד ביחד למען העתיד".
יצוין, כי הנתונים נכונים ל-2022, לפני שהתוכנית המשפטית של הממשלה הוצגה. תוכנית זו והמשבר העולמי בהיי-טק הביאו לירידות דרמטיות בהשקעות בהיי-טק הישראלי מתחילת השנה, בדגש על הסטארט-אפים. היזם הוותיק שלמה דוברת, מייסד קרן ויולה – מקרנות ההשקעה הגדולות בהיי-טק הישראלי – אמר השבוע בכנס בהרצליה כי "אנחנו כבר רואים ירידה של 80% ואני צופה שהיא תגיע ל-90%. הסיבה היחידה להבדלים הדרמטיים הללו (בין הירידות בישראל ובחו"ל – נ"א) היא המשבר הפוליטי".
כמו כן, יצוין, כי בשנים האחרונות נעשים מאמצים להרחיב את הפעילות של ההיי-טק הישראלי מחוץ לתל אביב ולאזור המרכז. רק השבוע אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, כי "אני מסתובב בכל הארץ ורואה שהפיתוחים הטכנולוגיים בעולמות הבריאות, האנרגיה, החקלאות והמזון לא קורים ולא יקרו בהכרח בתל אביב, ולא בהכרח יפותחו על ידי גברים יהודים חילונים, אלא בפריפריה, עם נוכחות גבוהה של נשים וערבים. זו הזדמנות אדירה לגוון את ההיי-טק. זהו רגע מכונן שאם נפעל בו נכון, ואפשר לעשות זאת, נוכל לפתח דברים מדהימים".
15/06/23 16:59
8.06% of the views
מאת אנשים ומחשבים
השבוע עלה נושא הגדלת שילובם.ן של בני ובנות החברה הערבית במקצועות ההיי-טק בשלוש הזדמנויות שונות: ביום ב' נערך בג'לג'וליה הכנס השנתי של ארגון צופן, שכלל ברכה מצולמת ששלח נשיא המדינה, יצחק הרצוג; ביום ג' התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסק בנושא; וביום ד' הוא עלה בכנס השנתי של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן. בכל האירועים הללו עבר המסר שיש שיפור מסוים בהיקף השילוב של הצעירים הערבים בהיי-טק, אבל עדיין, הפערים גדולים, והתוכניות הקיימות לא נותנות מענה לצרכים הקיימים.
אחד המאפיינים את הדיון בנושא שילוב ערבים וערביות בהיי-טק הוא השוני במספרים. הנתון הרשמי הוא שרק 2% מכלל כוח העבודה מהאוכלוסייה הערבית משולב בענף. אלא שיש עוד נתונים, של גופים אחרים. עובדה זו הביאה את הנס שקור, יזם טכנולוגי וחברתי, לפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, שבו הוא ביקש לעשות סדר בנתונים וכתב: "שלא יבלבלו לכם את המוח". שקור ביסס את
לפי המכון, ב-2022 הועסקו בהיי-טק הישראלי 378,600 איש ואישה, מתוך פוטנציאל של 601,300 בעלי.ות מיומנויות היי-טק בגילאי 25-64. לפי ועדת פרלמוטר, מספר בעלי.ות המיומנויות עומד על 542 אלף. מספר המועסקים.ות הערבים.ות בהיי-טק עמד אשתקד על 18,450 – מהם 14,754 גברים, שהם 4.9% מכלל המועסקים והמועסקות בענף, ו-3,696 נשים, שהן 2.1%.
הוא ציין כי אם ניקח בחשבון שבשנה האחרונה הצטרפו 3,000 מועסקים.ות ערבים.ות להיי-טק הישראלי, המשמעות היא שבענף עובדים.ות כיום קצת יותר מ-20 אלף ערבים וערביות – כ-11% מענף ה-ICT, הרבה מתחת לחלקה של החברה הערבית באוכלוסייה הכללית, שעומד על 21%. בנוסף, שקור כתב שמרבית הערבים המועסקים בהיי-טק בישראל עובדים בחברות רב לאומיות או בחברות תעשייה גדולות, ויש מיעוט של ערבים שעובדים בהיי-טק אבל במקצועות לא טכנולוגיים, כגון שיווק.
נראה שלחברה הערבית נדרשים פתרונות הרבה יותר רחבים, ולפחות על פני השטח, לא נראה שקיימת מדיניות רחבה לטיפול בשילוב ערבים בהיי-טק
מדברים גבוהה גבוהה – אבל מה עם פתרונות?
לדברי שקור, רבים מדברים על חשיבות השילוב של החברה הערבית בהיי-טק, אבל בפועל, אין פתרונות רב מערכתיים, ואלה שישנם הם נקודתיים. יש לשאול האם הפתרונות האלה באמת נועדו למצות את פוטנציאל בעלי התארים האקדמיים בהיי-טק? שקור מעלה שאלות חשובות נוספות: האם הפתרונות שקיימים כיום מאפשרים שילוב של אקדמאים ערבים מתחומי דעת אחרים בהיי-טק? וגם שאלות לגבי הסבות מקצועיות לבני ובנות החברה הערבית, כמו שמוצעות בחברה היהודית.
התשובות לשאלות אלה לא מעודדות. הדיון בשילוב ערבים בהיי-טק הוא חלק מדיון כללי, חברתי בעיקרו, שמבקש לפתוח את השורות של הענף, כדי לצמצם את המחסור הכרוני בכוח אדם שקיים בו ולסייע בצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים. אבל, נראה שלחברה הערבית נדרשים פתרונות הרבה יותר רחבים, ולפחות על פני השטח, לא נראה שקיימת מדיניות רחבה לטיפול בשילוב ערבים בהיי-טק.
בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה אמרה ח"כ נעמה לזימי כי לצעירים יהודים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות יש סיכוי של פי חמישה להתקבל להיי-טק מאשר לצעירים דומים להם מהחברה הערבית. יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, העיר כי שילוב מוגבר יותר של ערבים בהיי-טק יכול לתת מענה חלקי לבעיית מקרי הרצח בחברה הערבית, משום ש-50% מהצעירים שמעורבים במקרים הללו אינם מועסקים ואין להם השכלה.
השורה התחתונה: הדיון בשילוב ערבים בהיי-טק משמעותי כיום הרבה יותר מאשר אי פעם. המספרים מראים על כיוון חיובי, אבל על הממשלה והנהגת החברה הערבית לעשות הרבה יותר כדי להכשיר הרבה יותר צעירים למקצועות המדעים, ולעודד בוגרי מדעים ללכת לעבוד בתעשייה. על המעסיקים להתאמץ יותר בשילוב בני החברה הערבית בענף. אם זה יקרה, הרווח יהיה של כולנו.
15/06/23 11:17
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רפיד7 (RAPID7) – מובילה עולמית בתחום הסייבר – פיתחה פלטפורמת ענן הכוללת מערך רחב ומודולרי של מוצרי גילוי ותגובה למתקפות סייבר (Cloud Native SIEM/XDR), ניהול חולשות (Vulnerability Management), אבטחת ענן (CNAPP), אבטחת יישומים (Appsec/DAST), מודיעין סייבר אקטיבי ואוטומציה על כלל רכיבי המערכת ומוצרי צד שלישי. הפלטפורמה הינה אחת מפלטפורמות הגנת הסייבר המקיפות ביותר בשוק הסייבר העולמי.
ל-רפיד7 יש מעל 12,000 לקוחות בעולם, ומאות לקוחות בישראל, במגוון מגזרים: היי-טק, פיננסי, בריאות, ממשלה ועוד.
במהלך השנתיים האחרונות, רכשה רפיד7 מספר חברות הזנק ישראליות, כגון Intsights, Alcide Minerva Labs – שהשתלבו כמוצר או כטכנולוגיה במוצר קיים – בסכום כולל של כחצי מיליארד דולר, ועל בסיסן הוקם מרכז פיתוח ומכירות בישראל, כך מעדכן רון כהן, מנהל פעילות אזורי ב-רפיד7 ישראל, יוון וקפריסין. "אין כיום פתרון אינטגרטיבי כמו שלנו בשוק"
"שינוי המשחק", טוען ליאור בן עמי, מנכ"ל SPIKEIT, שמפיצה את רפיד7, "הינו שהפתרון כולו ניתן במנוי רישוי אחד, לניהול סיכוני אבטחת ענן מפיתוח לייצור, זיהוי וטיפול בפגיעויות או בעיות קונפיגורציה בענן ותשתיות מסורתיות, וביצוע רציף של בדיקות אבטחה דינמיות ליישומים. אין כיום פתרון אינטגרטיבי כמו שלנו בשוק".
אחד האתגרים הגדולים של צוותי הסייבר ומנהלי אבטחת המידע, הוא המעבר ההדרגתי לשירותי מחשוב מרובי עננים. המעבר מייצר אתגרים חדשים וצורך ביישום טכנולוגיות הגנה מותאמות כמענה לסיכונים, הן ברמת תשתיות המחשוב בענן והם ברמת היישומים.
הפלטפורמה של רפיד7 מאפשרת לצוותי DevOps/SecOps פתרון מאוחד לעבודה היברידית, מקומית ומרובת עננים.
הפתרון מאפשר אבטחת ענן מפיתוח לייצור, יכולות מיפוי, התרעה, תיעדוף ותיקון אוטומטי.
הפתרון כולל: ניהול אבטחת הענן (CNAPP)
ניהול פגיעויות (VRM) – בלתי מוגבל
בדיקות אבטחה דינמיות ליישומים (DAST) – בלתי מוגבל
אוטומציה – בלתי מוגבל
15/06/23 15:46
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם החברה האם: הארמן אינטרנשיונל (Harman International), בשנת 2017 הפכה הארמן לחברה בת בבעלות מלאה של סמסונג (Samsung Electronics).
היכן ממוקם המטה של החברה?
בסטמפורד, קונטיקט, ארה"ב.
מהו שם מרכז הפיתוח המקומי?
הארמן ישראל.
היכן ממוקם המו"פ הישראלי?
בהוד השרון.
מהן שנות תחילת הפעילות בו ובישראל?
בשנת 1999 הוקמה בארץ חברת סטארט-אפ בשם Redbend. היא נרכשה בשנת 2015 על ידי הארמן העולמית, ומאז מרכז הפיתוח הפך ל-הארמן ישראל.
מהם תחומי הפעילות של מרכז הפיתוח?
החזון של הארמן הוא להנגיש את טכנולוגיות האוטומוטיב, לפשט את החיבור של המשתמשים (נהגים ונוסעים) לעולם ולייצר פתרונות שישפרו את חוויית הנהיגה.
מרכז הפיתוח בארץ עוסק בפיתוח תוכנה לעולם הרכב. כמות התוכנה ברכב היא עצומה, ויש לעדכנה כל הזמן על מנת לפתור תקלות, או כדי לשדרג אותה.
מוצר ה-OTA (ר"ת Over The Air), שהוא לב הפעילות בישראל, מאפשר לעדכן את התוכנה ברכב ללא צורך בהגעה פיזית עם הרכב למרכז שירות או למוסך. בנוסף, בארץ מפתחים מערכות ADAS (ר"ת Advanced Driver Assistance Systems) ועוסקים ב-Cyber Security לעולם הרכב.
להנגיש את טכנולוגיות האוטומוטיב לנהגים. החזון של הארמן ישראל. צילום: יח"צ
כמה מרכזי פיתוח יש לחברה מחוץ לישראל?
עיקר העבודה של מרכז הפיתוח בארץ הוא מול פולין, גרמניה, ארה"ב, הודו, סין ויפן.
מהו מספר העובדים של החברה?
הארמן העולמית מעסיקה כ-30 אלף עובדים. מרכז הפיתוח בישראל מונה כ-180 עובדים.
מהו היקף המכירות העולמי?
בשנת 2022 ההכנסות של הארמן עמדו על למעלה מ-10 מיליארד דולר.
האם החברה מגייסת עובדים בישראל? אם כן, כמה משרות פתוחות יש לה?
על אף המצב בענף ההיי-טק, ב-הארמן ישראל גיוס העובדים ממשיך. כרגע יש לנו 15 משרות פתוחות בתחומים שונים: מהנדסי פיתוח, DevOps, Field Application Engineers, Performance engineers, מנהל מוצר ועוד. לרשימה המלאה – היכנסו לכאן.
מיכל גבע, מנכ"לית הארמן ישראל, ומנהלת תחום OTA and Cybersecurity ב-הארמן אינטרנשיונל. צילום: סמדר כפרי
מיהם המנהלים הבכירים בחברה בארץ?
מיכל גבע היא מנכ"לית הארמן ישראל ויש לה גם "כובע" גלובלי: מנהלת תחום OTA and Cybersecurity ב-הארמן אינטרנשיונל.
עמיחי אלנקווה – R&D.
דניאל אחיעם – Solution Management.
עודד מן ואיתן אלמוג – Product Management.
קובי מיכלסון – Delivery and Cyber.
מורן חן – Program Management.
מאיה גרה – HR.
אלעד כהן-צידון – Finance.
כיצד החברה מיישמת שילוב עובדים ממגזרים שונים – ערבים, נשים, חרדים, להט"בים וכדומה?
מהארמן ישראל נמסר כי: "מעצם היות הארמן חברה גלובלית, הכלה ושילוב עובדים ממגזרים שונים הם חלק מערכי היסוד של החברה. במרכז הפיתוח בישראל מספר הנשים בתפקידי ניהול גדול יותר מאשר בתעשייה (כולל והמנכ"לית). החברה משקיעה משאבים רבים על מנת לייצר פעילויות, יוזמות ותכנים רבים שמטרתם ליצור סביבה משלבת ומכילה של עובדים מכלל האוכלוסיות, ובחתך גילאים רחב".
כיצד פעילות החברה בארץ מייצרת אימפקט בישראל ובחו"ל?
"בהלימה עם החזון של הארמן, התוכנה שמפותחת במרכז הפיתוח בארץ מאפשרת את עידכון התוכנה שברכב בצורה פשוטה ויעילה. הפתרונות שמפותחים בארץ מוטמעים אצל מרבית יצרניות הרכב בעולם. מאות מיליוני נהגים בארץ ובעולם נהנים מהטכנולוגיה שמפותחת בהארמן ישראל".
מהו החזון של החברה לרגל 75 שנה למדינת ישראל?
מיכל גבע, מנכ"לית החברה: "השאיפה היא להעצים את הנוכחות של ישראל בתוך הארמן העולמית. האימפקט הוא באמצעות מוטיבציה, פיתוח משמעותי ועידוד ודגש על יזמות, יצירה וחדשנות. כמו כן, הארמן נמצאת בחיפוש מתמיד אחרי שיתופי פעולה עם סטראט-אפים ויזמות ישראלית, שתואמת את חזון החברה. חשוב לנו ליצור חברה ישראלית חזקה יותר. על כן, נמשיך לקדם ולקחת חלק פעיל ביוזמות שונות לטובת הקהילה והחברה בישראל".
15/06/23 15:54
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נטפליקס מעוררת את התיאבון של רבים עם תוכניות ריאליטי בתחום הבישול, כגון שולחן השף ו-Nailed it. בעקבות הצלחת התוכניות הללו, החברה תפתח ב-30 ביוני בלוס אנג'לס מסעדת פופ-אפ חדשה בשם Netflix Bytes, שבה השפים המשתתפים בהן יאכילו את הסועדים. בין היתר, מדובר בשפים קארטיס סטון, רודני סקוט ונאדיה חוסיין.
ג'וש סימון, סמנכ"ל נטפליקס למוצרים צרכניים, אמר כי "מהפרק בסדרה ועד לכניסה למסעדה, עם Netflix Bytes אנחנו יוצרים חוויה אישית, שבה המעריצים יכולים 'לשקוע' בתוכניות שהם אוהבים" (הכוונה היא, ככל הנראה, ל-לאכול את המנות המבושלות בתוכניות אלה).
החברה לא ציינה מה יהיו המנות בתפריט וכמה הן יעלו. מה שכן, היא כתבה בהודעתה כי התפריט "יעניק למעריצים ולפודי'ז כאחד חוויית מסעדה מיוחדת במינה". Netflix Bytes ממוקמת במלון Short Stories בלוס אנג'לס, ותהיה פתוחה במשך שבועיים – בכל יום בין 17:00-22:00, ובסופי שבוע גם בין 10:00-14:00, עם תפריט בראנץ'. הזמנת מקום במסעדה החדשה מותנית בתשלום מראש של 25 דולר לאדם, שייכנס אל תוך החשבון הסופי.
זאת לא הפעם הראשונה שבה נטפליקס מתרחבת מעולם הסטרימינג ומשחקי המובייל לממד הפיזי: היא פתחה חנות פופ-אפ בשנה שעברה – גם היא בלוס אנג'לס, לא רחוק מהמסעדה החדשה. כמו כן, הוול סטריט ג'ורנל דיווח השבוע כי החברה מתכננת לקיים, בפעם הראשונה, אירוע ספורט משלה – טורניר גולף בהשתתפות שחקני גולף ונהגי פורמולה 1 מוכרים. בין הגולפאים יהיו שניים שהשתתפו בסדרות דוקו שהפיקה החברה. על פי הדיווח, האירוע צפוי להיערך בסתיו הקרוב בלאס וגאס וכמובן, להיות מועבר בשידור חי בשירות הסטרימינג של נטפליקס.
15/06/23 17:14
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הסטארט-אפ ג'ונקו (Joonko), שפיתח פלטפורמה לחיזוק הגיוון התעסוקתי בחברות, הודיע היום (ה') כי הוא מגייס עובדות ועובדים למגוון של תפקידי פיתוח, מוצר, שיווק, משאבי אנוש ופיתוח עסקי.
מספר המשרות הפתוחות בחברה הוא 13, בין היתר לתפקידי סמנכ"ל.ית משאבי אנוש, סמנכ"ל.ית מוצר, מנהל.ת שיווק מוצר, אחראי.ת פיתוח עסקי, מפתחי.ות פולסטאק, ג'אווה ובקאנד, ומפתחי.ות פרונטאנד בכירים.
הטכנולוגיה של ג'ונקו, שמבוססת על בינה מלאכותית, מחברת מעסיקים שרוצים לגוון את כוח האדם בארגון שלהם עם מחפשות ומחפשי עבודה מאוכלוסיות בייצוג נמוך, בהתאם לכישוריהם ולניסיונם. האלגוריתם של החברה מזהה את הנתונים הדמוגרפיים של כל מועמד למשרה ומתאים בין קורות החיים שלו לתיאור המשרה. האוטומציה, אומרים בג'ונקו, מאפשרת לחברות לגייס מתוך מאגר נרחב, שכולל מועמדים – כאמור, מאוכלוסיות שלא מספיק מיוצגות – שעברו סינון ראשוני ומתאימים מבחינת כישורים. המערכת מסייעת לחברות רבות שקבעו לעצמן כמטרה להרחיב את הגיוון האנושי בארגון, אך לא מצליחות לעשות זאת בצורה אפקטיבית באמצעות כלי הגיוס המקובלים.
מאגר החברה כולל מעל 100 אלף מועמדים.ות בארצות הברית והוא משמש מאות חברות, בהן אדידס ופייפאל.
חברה על שם האישה הראשונה שטיפסה על האוורסט
ג'ונקו קרויה על שם האישה הראשונה שטיפסה על פסגת האוורסט. החברה הוקמה ב-2016 על ידי עילית רז, יוצאת 8200 ובעלת ניסיון רחב בהיי-טק, שמשמשת מנכ"לית החברה. היא גייסה עד כה 38.5 מיליון דולר ומעסיקה 45 עובדים בניו יורק ובתל אביב. רוב המועמדים במאגר החברה הם לתפקידי ניהול בינוניים ובכירים, ומעל מחצית מהם – בעלי רקע טכנולוגי. לקוחותיה של ג'ונקו משלמים דמי מנוי קבועים, שמאפשרים להם לקבל גישה בלתי מוגבלת למאגר המועמדים. החברה מדווחת על עלייה ממוצעת של 25% בהעסקת מועמדים מרקע מגוון למשרות אצל משתמשי הפלטפורמה.
רז אמרה כי "הרצון של חברות וארגונים להעשיר את ההון האנושי שלהם בעובדים מרקע מגוון הולך וגובר, מתוך הכרה בתרומה שיש לכך ליכולת של החברה להעניק שירות ולפתח מוצרים טובים, שמיועדים לאוכלוסיות מגוונות. חברות רבות מסתמכות על פניות מועמדים לאיוש תפקידים פתוחים ו/או שיטת 'חבר מביא חבר', אולם הניסיון מוכיח ששיטות אלה מנציחות לרוב את ההומוגניות האנושית שקיימת בהן. ג'ונקו שמה את הזרקור על המועמדים שנוטים להתעלם מהם או לא לראות אותם כלל. המאגר שלנו כולל מועמדים שהגיעו לשלבים האחרונים בחברות מובילות אך לא קיבלו את התפקיד. ההצטרפות אלינו יוצרת הזדמנות לתרום לשינוי חיובי".