"העולם נמצא כיום בתהליך של קפיצה דורית, במעבר לעולם טכנולוגי חדש. אם בעבר האון-פרמיס נתן את הטון, ארגונים נעים אל עבר הענן. הרבה שנים דיברו על זה, אבל עכשיו זה קורה. הענן הופך להיות משהו שארגונים מבינים שהוא הכרחי להם, והוא יתפתח עוד בישראל, עם פתיחת אזורי הענן", כך אמר רמי מנחם, סמנכ"ל התפעול של סאפ ישראל. מנחם דיבר בכנס RISE with SAP, שחברת הענק ערכה הבוקר (ב') באולם האירועים הגן בשפיים, בהפקת אנשים ומחשבים. בכנס, שאותו הנחה נדב בורנשטיין מערוץ 12, השתתפו מאות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. באומרו "אזורי ענן", מנחם התכוון לאזורים שספקיות הענן הגדולות מתכוונות לפתוח – וחלקן כבר פתחו – בישראל בעקבות המכרז הממשלתי נימבוס. אזורים אלה יאפשרו לארגונים לאחסן את המידע בענן שנמצא בישראל – מה שרלוונטי במיוחד לארגונים שהרגולציה מחייבת אותם לעשות את זה, כגון מגזרי הביטחון והבנקאות. לדבריו, "בענן הרבה יותר קל לצרוך חדשנות, לא להיתקע עם יישומים של 20 שנים. הסביבות הרבה יותר מאובטחות כי הן נבנו מראש ככה ולא טלאי על טלאי כמו באון-פרמיס. בנוסף, הוא עונה למחסור בכוח אדם".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין מנחם דיבר על הפעילות של סאפ בתחום האפליקציות העסקיות בענן. "מעל 250 מיליון משתמשים במוצרים של החברה בענן, מעל ל-3,000 לקוחות RISE with SAP בעולם, עם זינוק של 72% משנה לשנה. שניים מאותם ארגונים הם מרצדס וה-NBA", אמר. "מעל 15,500 לקוחות משתמשים בפתרון ה-BTP (ר"ת Business Technology Platform) שלנו. הפתרון מאפשר לקחת את סביבות האון-פרמיס ולשדרג לסביבות החדשות בענן. מקיפה אותו שכבת פלטפורמה כשירות (PaaS), שאפשר לפתח בה ב-Low Code / No Code, ולבצע אינטגרציה. הם מקבלים התייעלות תפעולית, חיסכון ושליטה בהוצאות, אוטומציה. נכון להעביר את משקל הכובד ל-BTP, כי כך הרבה יותר קל לעשות שדרוגים בעתיד". "פתרון ה-RISE מאפשר לשמר את ההשקעות הגדולות שארגונים עשו לאורך השנים ולהעביר אותן אל הענן. כך, לארגון יש הרבה יותר יכולת להתמקד בביזנס שלו", ציין מנחם. "RISE פועל על כל אחד מארבעת ספקי הענן הגדולים בעולם: AWS, מיקרוסופט, גוגל קלאוד ועליבאבא", הוסיף. "הוא מוצע כרישיון בענן, עם פתרונות כשירות. כמו כן, הפתרון מספק אבטחה, עדכונים, גיבוי והתאוששות מאסון, מוניטורים, בסיס, DBA ושירותי תשתית, אנליטיקה ותכנון. סביב הפתרון הזה נבנים כלי אוטומציה ואינטגרציה, שמאפשרים לקבל את השירותים גם ללא מגע יד אדם". מנחם הוסיף כי הפתרון החדש עונה לצרכי הרגולציה של ארגונים שזה רלוונטי להם. "ביצענו השקעות גדולות על מנת לעשות זאת, והחל מ-2023 נהיה זמינים עם פתרון שנותן מענה לרגולציה על גבי האזורים שספקי הענן הגדולים מקימים בארץ. מדובר באמון רב של סאפ בישראל, שמעיד על המחויבות שלה לשוק הישראלי", אמר. אחד הפתרונות הבולטים שמוטמע כחלק מה-RISE הוא זה של סיגנביו הגרמנית, שסאפ רכשה בשנה שעברה תמורת יותר ממיליארד יורו. "מדובר בפלטפורמה לניתוח ושיפור תהליכים עסקיים, שמאפשרת מודרניזציה של יישומים שפותחו לפני שנים רבות. היא טוענת תהליך עסקי לתוכה ומציגה אותו, את צווארי הבקבוק שבו ואת מוקדי היעילות. אפשר לבנות במערכת החדשה, ליישם במערכת ולראות את הרווח", אמר מנחם. לסיכום הוא ציין כי "כל ארגון הוא שונה – יש חברות עם מחשוב מורכב ומערכות מסובכות, כמו שרשרת אספקה ומערכות פיננסיות. לכן, כל לקוח נדרש למסע מחשוב ייחודי. אנחנו, בסאפ, מדברים על ארגון חכם בענן, כאשר כל הארגונים יגיעו לאותו המקום, אבל לכל אחד יש את הדרך השונה שלו, כי לכל אחד יש צרכים עסקיים אחרים ומטרות שונות – הן ברמה האפליקטיבית והן ברמה הטכנולוגית". שמוליק סיטון, ארכיטקט לארגוני אנטרפרייז בסאפ ישראל. צילום: ניב קנטור כמה שאלות – ותשובות – על SAP S/4 HANA שמוליק סיטון, ארכיטקט לארגוני אנטרפרייז בסאפ ישראל, דיבר על פתרון S/4 HANA ואמר כי הוא עונה על כמה שאלות: "מה קורה עם התהליכים שהארגון 'מלביש' על ה-ERP? איך זה ייראה בתוך המערכת החדשה? האם זה דורש ניהול התהליך? והאם זה מייעל את העבודה?" "הפתרון מעביר את פלטפורמת ה-ERP למתכונת של ארגון חכם", אמר. "יש בו יכולות מובנות רבות, שמשפרות את התהליך העסקי, כולל ביצועו בצורה רובוטית (RPA). הוא מאפשר ארבעה דברים עיקריים: ניתוח וכרייה של תהליכים, מידול של התהליכים והמסע, משילות על תהליכים והוצאה לפועל אוטומטית, ושיתוף פעולה בתהליכים – יצירה של אמת ארגונית אחת".

כמו בכל דור ודור, גם הדור הבא של מכשירי ה-iPhone של אפל כבר מושך אחריו שובל ארוך של דיווחים. הסדרה החדשה של טלפוני הדגל של אפל אמורה להיות מושקת במהלך 2023, אבל כבר עכשיו יודעים טיפסטרים לספר, שיהיו שוב ארבעה דגמים, שבכולם ישולב האי הדינמי בחלק העליון של המסך, שבלית ברירה אפל תשלב בסדרה חיבורי USB-C במקום ה-Lightning הקנייני, ושמעבד חדש המיוצר ב-TSMC בליתוגרפיה של 3 ננו-מטר ישולב בגרסאות ה-Pro של ה-iPhone 15. ועכשיו מגיע דיווח, שהכוונה של החברה הוא גם לשנות את העיצוב הכללי של המכשירים החדשים שלה, והוא מגיע מאותו טיפסטר שהיה הראשון לספר על האי הדינמי, כמעט שנה לפני שהופיע בפועל ב-iPhone 14, והוא נקרא ShrimpApplePro. בציוץ שהעלה לטוויטר הוא מציין, שאפל מתכוונת לעגל את הפינות מסביב למסך, בעיקר בפינות שלו שהיום די מרובעות. כן הוא טוען שהחומר שבו תשתמש אפל עבור הגב של המכשירים יהיה טיטניום. הדיווח של הטיפסטר הזה תואם עם כך שאפל אכן צפויה בדור הנוכחי לשנות את עיצוב הטלפונים שלה. בתשע השנים האחרונות היא החליפה את העיצוב כל שלוש שנים – והאייפון 14 עד 12 מציגים פחות או יותר אותו עיצוב.       So the new iPhone 15 From the early information that I have, the iPhone 15 will feature a new border design. The back edge corner (as pointed out in the images) will be rounded and not square anymore. The material also will be titanium. Still very early to take it as it is. pic.twitter.com/hbdCKUhVP9 — ShrimpApplePro ???? (@VNchocoTaco) November 20, 2022

לכדורגל חוקים משלו ובניגוד לתחום המחשוב, אי אפשר לדעת מה תהיה התוצאה בסוף המשחק. זו המסקנה שלי כבר מזמן, והיא התחזקה ביום המשחקים אתמול (א') במונדיאל. אדגים לכם את זה, קוראים יקרים, באמצעות כמה שאלות: אם ספרד-גוגל ניצחה את קוסטה ריקה-איירון סקייל 0:7 וזו, בתורה, ניצחה את יפן-סופטבנק 0:1, שניצחה את גרמניה-סאפ 1:2 – איך יסתיים המשחק של ספרד-גוגל מול גרמניה-סאפ? 1:10? ואם, לפי הפרסומים, יש באצטדיון מסוים 60 אלף מקומות, איך זה שלפי הדיווחים של פיפ"א והקטארים היו במשחק שנערך בו 68 אלף אוהדים? בקיצור, כמו שכתבתי, לכדורגל חוקים משלו. ניצחון שני? ספרד-גוגל לא מצאה במנוע החיפוש במשחק המרכזי של היום ספרד-גוגל חיפשה במנוע החיפוש שלה ניצחון שני, אבל לא מצאה, כי עם חלוץ מדומה אי אפשר להבקיע, בוודאי שלא לגרמניה-סאפ. לכן, רק כאשר המאמן שלה הכניס חלוץ אמיתי – את אלברו מוראטה – הוא הבקיע, בדקה ה-62. גרמניה-סאפ, שהצטרפה רק באחרונה למסע לענן עם שלל טכנולוגיות וחזון, הבינה את הרמז, הכניסה גם היא חלוץ אמיתי והצליחה להשוות ולדחות את ההכרעה בבית שלה למחזור האחרון. התוצאה: 1:1. גרמניה-סאפ הצילה את עצמה בתיקו מול ספרד-גוגל משבירת שיא שלילי של שלושה הפסדים ברצף, אבל הסיפור האמיתי של הבית הזה התחיל אתמול בכלל במשחק הראשון, שהתקיים בצהרים. הגונב מגנב פטור – גם בכדורגל אומרים שהגונב מגנב פטור, אז אחרי שיפן-סופטבנק גנבה את הניצחון מגרמניה-סאפ, אתמול קוסטה ריקה-איירון סקייל גנבה הניצחון ממנה עם 0:1 קטן. בניצחון הזה היא פתחה את כל הקלפים של הבית שלה, וכל ארבע הנבחרות שמשחקות בו עדיין יכולות לעלות לשלב הבא במחזור האחרון. קוסטה ריקה-איירון סקייל, שכאמור, במשחק הקודם הפסידה 7:0 לספרד-גוגל, התעשתה והבינה שאם היא רוצה שיום אחד סופטבנק תשקיע בה, היא חייבת לחזק את ההגנה שלה עם כלי הסייבר המתקדמים שהיא מציעה לדיווח על התקפות ממוקדות על המייל, תוך התממשקות לפתרונות ניטור ומניעה. ואכן, במשך כל 90 הדקות מנעה קוסטה ריקה-איירון סקייל מיפן-סופטבנק לכבוש, תוך שהיא מזהה את כל כיווני ההתקפה של היריבה מראש. מהצד ההתקפי, היא עקצה עקיצה חדה ומהירה, עם גול בדקה ה-81, בעזרת משלוח של "מייל התקפי" משל עצמה ליפן-סופטבנק, שנפלה בפח וספגה את הגול. הכלי של פריוריטי לא הספיק לבלגיה בלגיה-פריוריטי עלתה עם ביטחון רב מול מרוקו-באבקום, מתוך שאיפה לנצח ולהבטיח את העלייה לשלב הבא. במחצית הראשונה היא הפגינה כדורגל איכותי, יותר טוב מהמשחק הראשון (שבו היא ניצחה), וכמו שפריוריטי הוא מוצר מנצח והכי פופולרי בשוק הישראלי, בגלל הפשטות והמהירות של היישום עם התמחות ורטיקאלית בשווקים כמו הנדל"ן והקמעונות, כך בלגיה שטפה את המגרש. אלא שלצערה, זה לא הניב תוצאות. נהפוך הוא – מרוקו-באבקום ניצחה 2:0. פריוריטי הוא מוצר ותיק ונבחרת בלגיה מורכבת בעיקר מכוכבים מבוגרים. בחצי השני נראה היה שהם פשוט כיבו מנועים – כולל השוער האגדי שלה, קורטואה, ושיחקו כדורגל בצורה נוראית, שייתכן שתגרום להעפה שלה מהטורניר. בצד השני, מרוקו-באבקום הגיעה למשחק עם קהל אוהדים גדול, שדחף אותה לאורך כל ההתמודדות, ועם נבחרת מגובשת. המוטו של באבקום הוא מודל לאחדות ועבודה של עובדים ועובדות מתרבויות ומדתות שונות, תוך מתן שירות מעולה במוקדי השירות שלה. בדומה לכך, המוטו של מאמן מרוקו הוא אחדות לפני משמעות. ואמנם, במחצית השנייה של המשחק ראינו ממדינת המגרב נבחרת שמחה שתקפה, כבשה, ניצחה ובעיקר שימחה את קהל האוהדים הענק שלה. 4:1 לטובת אלופת ה-CRM אף אחד לא זוכר מי היה הסגן של בר כוכבא, אבל רבים מאתנו זוכרים שקרואטיה-סיילספורס היא סגנית אלופת העולם. מי ששכח את זה קיבל תזכורת במשחק שלה אתמול מול קנדה-נייס, שהיה דרבי של יצרניות מוצרים לניהול קשרי לקוחות בענן. קרואטיה-סיילספורס הוכיחה במשחק הזה שהיא עדיין המלכה הבלתי מעוררת של עולם ה-CRM. המשחק נפתח בסערה, כאשר קנדה-נייס כובשת את השער הראשון שלה במונדיאל הזה, שהוא גם השער המהיר ביותר שנכבש בו עד כה. לרגע היה נדמה שקנדה-נייס הולכת לעשות לקרואטיה-סיילספורס בית ספר, אבל מהר מאוד גילה המאמן שלה שכדאי לו להיות נחמד ולא לעצבן את הקרואטים – שהחזירו ברביעיית שערים, שבצורה מפתיעה, באף אחד מהם לא היה מעורב מודריץ' – לא ככובש ולא כמבשל. הדבר מוכיח שלקרואטיה יש כוכבים נוספים, בדומה לסיילספורס, שהיא כבר לא רק חברת CRM, אלא היא מציעה גם מוצרים בעולמות השיווק, התקשורת הבין ארגונית והפיתוח המהיר (Low-Code).

לצערנו הרב, בתקופה האחרונה אנחנו שומעים הרבה על גלי פיטורים ואודות צמצומים בחברות היי-טק בגלל המשבר בעולם. לא מכבר פרסם מכון סטארט אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central – SNC), דו"ח המצביע על ירידה מגמתית במספר חברות ההזנק שנפתחות בישראל. מה המשמעות של זה? האם ענף ההיי-טק בישראל במשבר אמיתי? על כך שוחחנו בפודקאסט אנשים ומחשבים עם פרופ' יוג'ין קנדל, יושב-ראש משותף של מכון SNC, שהמטרה שלו לקדם אסטרטגיה ומדיניות כלכלית. פרופ' קנדל, פרסמתם דו"ח מדאיג של ירידה במספר חברות הסטארט-אפ שנפתחות בישראל, ועל רקע הידיעות על פיטורי עובדים חדשות ואנחנו שואלים מה קורה לענף ההיי-טק? "לדעתי מדובר בשתי תופעות שונות, ולא הייתי מחבר ביניהן. הקיטון במספר חברות סטארט-אפ אינו חדש והוא החל ב-2016. זאת למרות ששנת 2021 הייתה שנת שיא מבחינת הגיוסים. לגבי הפיטורים, זה קשור לסיבות אחרות. חברות סטארט-אפ מבטיחות למשקיעים חלומות על עתיד טוב יותר, עם רווחים כספיים. יש להן רעיון שישנה את העולם, והן מצליחות לשכנע את המשקיעים. אבל לא כל החברות מצליחות לממש את החלום, ואז נוצר מצב שיש חברות שהערך העיקרי שלהן הוא רק חלומות, ואחרות שהצליחו לממש את היעדים. כהשוק במצב של ריבית נמוכה, אין בעיה – אבל כאשר המצב משתנה, והריבית מזנקת, רמת הסיכון עולה, ואותן חברות שהחלו לפטר הן אלו שנפגעות. זה גם יותר מצב של שרשרת וגם חברות גדולות מוצאות הזדמנות לפטר עובדים מיותרים, וזה מה שקורה כעת". מה צריכה להיות מידת המעורבות של הממשלה כדי לטפל בירידה במספר חברות ההזנק? "ב-2016 קמו פה למעלה מאלף סטארט-אפים חדשים, ונשאלת השאלה כמה מהם קמו כי הכסף היה זול או שבאמת היה רעיון טוב מאחוריהם. אם היינו יודעים שיש ירידה בעיקר באותן חברות חלומות, ושהטובות נשארות – זה נטו טוב למשק, כי זה משחרר עובדים. אבל אנחנו לא רואים את זה, הירידה היא כוללת, בהיקף של 11 אחוז בחמש שנים. וזה מצב מדאיג כי אסור לשכוח שיש מערכת אקולוגית מאחורי חברות אלו: עובדים, קרנות הון סיכון, עורכי דין ועוד. ברור לנו שמעבר לסף הזה, כיום, אם יהיו פחות, הסכנה העיקרית היא התפרקות של המערכת האקולוגית התומכת, שגם צריכה כמות מינימלית של חברות. כאשר חושבים על מדיניות, הדרג המדיני נותן מענה לבעיה כרגע ולא מכין תוכנית אסטרטגית. העולם כולו היום מבין שאפשר להקים עמקי סיליקון בכל מדינה ולא רק בסיליקון ואלי. ולכן התחרות על השקעות היא בין מדינות ולא רק בין חברות. וכאן הממשלה צריכה להכנס, להכין תוכנית לטווח ארוך שתשלב את כל הגורמים שעושים כל אחד עבודה יפה, כמו רשות החדשנות ואחרים, ולחבר ביניהם. רשות החדשנות למשל, לא קובעת למשל חוקי עבודה, היא לא יכולה להתערב במדיניות כלכלית. זה נקבע על ידי משרדים שונים, ואם לא תהיה מדיניות שרואה מלמעלה, זה לא ישתנה". להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן

DevOps היא אחת ממילות הבאזזז הבולטות בעולם הטכנולוגי בזמן האחרון. גם ההתפתחות שלה, DevSecOps, שגורה בפי רבים מאנשי ההיי-טק. אבל מה זה FinOps? המועצה המייעצת של קרן ה-FinOps הגדירה את המושג כ-"משמעת (כן, זאת המילה שהיא השתמשה בה – י"ה) מתפתחת של ניהול פיננסי בענן ופרקטיקה תרבותית המאפשרת לארגונים לקבל ערך עסקי מרבי על ידי סיוע לצוותי הנדסה, פיננסים, טכנולוגיה ועסקים לשתף פעולה בהחלטות אודות הוצאות מונחות נתונים". הגדרה אחרת, קצת יותר פשוטה – של אינטל, אומרת ש-"FinOps (קיצור של Financial Operations – פעולות מבצעיות) הוא פרקטיקת ניהול שמקדמת אחריות משותפת לתשתית ועלויות מחשוב הענן של הארגון". ולאדי שולמן, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פרופיסאה לאבס, דיבר על הנושא במיטאפ של יבמ, שהתקיים באחרונה באולם האירועים של הבורסה בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. דבריו נשאו את הכותרת "פיתחו את הנעילה של השקיפות בנוגע לעלויות הענן באמצעות שימוש בטכניקות FinOps". לדבריו, "המילה FinOps עלתה בפעם הראשונה ב-2016 וב-2019 יצא הספר הראשון שעוסק בטכניקות שלו. כעת יש בארגון ה-FinOps מעל 7,000 ונדורים. הוא מתקשר לעולם הענן, שגרטנר חזתה שיגיע השנה ל-354 מיליארד דולר. ובכן, אנשי חברת המחקר טעו: הוא הגיע השנה לחצי טריליון. כעת, התחזית של גרטנר היא שבשנה הבאה התחום יגיע ל-600 מיליארד דולר". "לפני הענן הכול היה מרוכז: על מנת להוציא לפועל פרויקט חדש אנשי הטכנולוגיה ויתר הפונקציות הרלוונטיות בארגון היו צריכים לקבל את התקציב, לבנות שרתים, לחבר מזגנים וכדומה. זה היה איטי, אבל לא היו הפתעות. עכשיו, בלחיצת כפתור כל אחד יכול לייצר את הענן, וההבנה שכל לחיצת כפתור עולה כסף יצרה בזבוז בענן. במקום רכישה מרוכזת, כל אחד יכול לרכוש בו. כאן נכנס ה-FinOps, שהוא תחום בעלייה. הביקוש לאנשי FinOps הוא בין הגדולים בענף, עם עלייה תלולה של מספר האנשים שמחפשים אותו בלינקדאין", אמר. שולמן הציג את פרופיסאה לאבס: "החברה הוקמה ב-2015. לאחר שזיהינו שארגון ממוצע משתמש ב-3.7 כלים לניהול הענן ואין כלי אחד שמציע את הכול במקום אחד. יש כלים לתחומים מסוימים – אבטחה, פיננסים וכו'…, אבל אין כלי שכולל את כולם. ב-2020 פיתחנו את מוצר יוניסקיי, שבא לפתור את זה. ב-2021 סגרנו סבב סיד והתחלנו את ההפצה במאי 2022. השקנו את המוצר בוועידה האחרונה של אמזון. יש לנו מעל 150 לקוחות ברחבי העולם". "המוצר שלנו מאפשר נראות, וכשאני אומר נראות, הכוונה היא לא רק לראות על מה אנחנו משלמים, אלא אילו שירותים וכלים יש לנו בענן. מבלי שארגון יודע מה יש לו, מבלי שהוא יודע אילו דברים 'זרוקים' לו בענן – ויכולים להיות הרבה דברים כאלה, מאוד קשה לו לחסוך כסף", ציין שולמן.

אחת השותפות הבולטות והאסטרטגיות של חברת אריסטה בישראל היא אואזיס טכנולוגיות, שותפת Elite, שיישמה בחמש השנים האחרונות עשרות פרויקטים משותפים בארגונים הגדולים והמובילים בישראל. במהלך כנס Arista – Cloud Builders Tel Aviv, שוחחנו עם ארז בן-ישי, סמנכ"ל המכירות של אואזיס. מהם האתגרים של מנמ"רים ומנהלי תשתיות כיום, וכיצד הפתרונות של אריסטה מספקים להם מענה? "ניהול רשתות בעידן הנוכחי כולל לא מעט אתגרים, אשר עומדים בפני המנמ"ר. חלק מאתגרים אלו אף לא קשור באופן ישיר להיבטי הטכנולוגיה, כגון: זמני אספקה בעייתיים בשרשרת האספקה וגיוס כוח אדם איכותי, אל מול הביקוש הגדול ביחס להיצע השוק. הטכנולוגיה של אריסטה מנגישה יכולות מתקדמות שקיימות ברשתות של ספקי ענן ענקיים, ללקוחות מכלל הסגמנטים הקיימים בשוק, ללא קשר ישיר לגודלה של הרשת. יותר מכך, הנגשת מערכת הניהול as a service לוקחת את זה צעד אחד קדימה". מהם הפתרונות המרכזיים של אריסטה וכיצד הם מבודלים מפתרונות מתחרים? "כשותף מרכזי של אריסטה אנו רואים שני יתרונות מרכזיים של אריסטה: הראשון, מערכת הניהול המרכזית CloudVision, המאפשרת ניהול ואוטומציה של תהליכי העבודה, קיצור זמני עבודה ומתן מענה לתקלות. היתרון השני הבולט הוא השירות של היצרן – שירות תמיכה בלתי מתפשר, זמין ומאוד מקצועי, ברמה אחת מעל רוב היצרנים. יתרון נוסף הוא מערכת ההפעלה הרשתית של אריסטה, שרצה על כלל סוגי החומרה הקיימים".  ספר על שיתוף הפעולה של אואזיס עם אריסטה. "שיתוף הפעולה של חברת אריסטה ואואזיס החל בשנת 2016, עם כניסתה של אריסטה לישראל תחת ניהולו של גיא אלכסנדר, אשר עבד עימנו בעבר במגוון תפקידי מפתח בחברות שונות. היה טבעי להמשיך ולשתף פעולה ברמה העסקית גם ב-אריסטה. עם ההיכרות של אריסטה ויתרונותיה, ראינו צורך ממשי לקדם ולפתח את שיתוף הפעולה עם החברה באמצעות העשרת הידעה של צוותי ההנדסה, הסמכות של מומחים, כמו גם אימון ומיקוד מנהלי המכירות בהיבט המסחרי של השותפות. נכון להיום אואזיס היא שותפת Elite של אריסטה בישראל. צוות המומחים שלנו יודע להתאים פתרונות בהתאם לצרכי הלקוחות ואנו מעסיקים עשרות מהנדסים עם ידע והסמכות ברמה הגבוהה ביותר. אנו מעניקים שירותי מומחה עם דגש על מענה מקצועי והולם, אמינות ושירות מצוין. הקשר האישי בין הצוותים בשתי החברות מאפשר לנו לגדול ולצמוח יחד משנה לשנה. אואזיס הטמיעה והשלימה עשרות פרויקטים בקרב לקוחות מובילים בשוק הישראלי ובעולם במהלך השנתיים האחרונות בלבד". מה אתה צופה ב- 2023? "נושא שרשרת האספקה יהווה עדיין אתגר משמעותי. יותר ויותר שחקני ENT גדולים, ידרשו להמשיך ולקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית ומכאן פתרונות מתקדמים וחדשניים, כפי שמציעה חברת אריסטה, יכולים לסייע רבות במימוש החזון".

בסוף השבוע האחרון אסרה ארה"ב על ייבוא ומכירה של ציוד טלקום חדש של חברות סיניות כשהסיבה היא ביטחון לאומי. ה-FCC – ועדת התקשורת הפדרלית –  הודיעה כי אימצה כללים סופיים חדשים, שלפיהם ממשלת ארה"ב לא תספק אישורי ייבוא ומכירה בעתיד עבור ציוד טלקום ווידאו המיוצר על ידי ZTE, וואווי, Hytera Communications, Hangzhou Hikvision Digital Technology ו-Dahua Technology. לדברי ה-FCC, "הפעולה שאנו נוקטים היום תקפה לציוד תחנות בסיס שמחובר לרשתות שלנו, טלפונים, מצלמות ונתבי Wi-Fi שמתחברים לבתים שלנו וגם ציוד ממותג מחדש או בעל 'תווית לבנה' שפותחה עבור השוק", אמרה יו"רית ה-FCC, ג'סיקה רוזנוורצל, בהצהרה. הוועדה ציינה גם, כי אין אלה הצעדים האחרונים במסגרת מאמציה למנוע ממוצרים לא מאובטחים להגיע לארה"ב ולהיות חלק מרשתות מקומיות. יו"רית ה-FCC ציינה, כי הצו המסיים את הרישוי של מוצרים סיניים גם מעלה את השאלה האם הרגולטור צריך לשקול לשנות את התהליכים שבהם הוא משתמש להערכת רכיבים מתוצרת סין – אולי על ידי דרישה מספקי ציוד להוכיח שאף אחד מהחלקים שהם משתמשים בהם אינו שייך לשום רשימה אסורה של  ה-FCC.

הרשויות הסיניות נתקלות באחרונה במפגינים ומוחים – עניין נדיר למדי במדינה הקומוניסטית – נגד מדיניות "אפס קורונה" שהממשל מנהיג במדינה. הנושא, מעצם היותו דרמטי, הגיע גם לציוצים של משתמשים בטוויטר, אבל אם תחפשו פרסומים אודותיו באמצעות חיפוש בסיסי של שמות הערים המרכזיות בהן מתקיימות המחאות, תגלו שהמידע "מסתתר היטב" מאחורי אינספור פרסומי פורנו ושאר ציוצי פייק ש-בוטים מעלים לפלטפורמה. ה"פעילות" הזו של בוטי הספאם נעשית ככל הנראה במכוון, ביוזמת הרשויות הסיניות, כדי למנוע מההמונים לשמוע ביקורת על הממשלה בראשותו של שי ג'ינפינג. הדיון בהפגנות החדשות, שכנראה מתקיימות בכל רחבי המדינה, מצונזר בקפדנות במדיה החברתית הסינית, לפיכך המפגינים פנו לפלטפורמות זרות, כמו טוויטר וטלגרם לצורך תקשורת ביניהם והפצת האינפורמציה לעולם החיצון. מכיוון שהרשתות החברתיות הגדולות המערביות חסומות בסין הגישה אליהן מחייבת שימוש ב-VPN, כלים שדי קשה לאתר בחנויות האפליקציות המקומיות. אלא שגם הציוצים שהועלו לטוויטר בניסיון לעקוף את הניטור מטעם השלטונות, שכוללים את המידע על המחאה המתקיימת בסין – לא בלטו, בלשון המעטה. לדוגמה, באחרונה נעצרו בשנגחאי מוחים שלקחו חלק באירועים ובתסיסה נגד מדיניות הממשל, אחרי שהמשטרה אמרה כי "לא צייתו" להוראות רשויות החוק. הכעס הציבורי גאה עקב מותם של עשרה בני אדם בשריפה בדירה, ובאופן נרחב יותר בגין מגבלות הבריאות המופרזות, לטענת המוחים אשר הסבורים כי מקורן ברצון השלטונות לצמצם את החופש של התושבים. לא התייחס לבוטים שמסתירים את המחאה הסינית. אילון מאסק, הבעלים והמנכ"ל של טוויטר. צילום: BigStock בוטי הספאם מסתירים דיווחים על סגרים חסרי מעצורים ההפגנות פרצו ביום ו' האחרון בעקבות שריפה קטלנית שהתרחשה בדירה בעיר אורומצ'י שבמחוז שינג'יאנג בצפון-מערב המדינה. לטענת המוחים התקרית החמירה עקב מדיניות סגרים מופרזת, שהפריעה למאמצי החילוץ. לטענת הממשל המקומי, ההגבלות המחמירות נערכות כניסיון למנוע התפרצות חריפה של נגיף הקורונה במדינה. אלא שההגבלות כללו סגרים ממושכים ברחבי סין, וכדרכם של סגרים, עצרו את החיים, הפסיקו פעילות עסקית וחיבלו בייצור שהמדינה דומיננטית בהקשר לו גם בעבור ארצות המערב. ההפגנות עקב התנגדות חלק מהתושבים למדיניות הקורונה הנוקשה התפשטו ברחבי בייג'ינג, ווהאן ושנגחאי, וכללו גם נוכחות משטרתית גדולה ברחובות. ביום א' עמדו המונים ותיעדו כשהמשטרה החלה לדחוף אנשים שהתאספו בשנגחאי, לאחר שהשוטרים פינו מאות אחרים בכוח שעות ספורות לפני כן. קשה לדעת בוודאות מה היקף המחאה ומה מספר המשתתפים בהפגנות, אך בסוכנות הידיעות AFP הגדירו אותן כחשובות ביותר מאז ההפגנות הפרו-דמוקרטיות שהתרחשו בסין ב-1989. על פי דיווחים בתקשורת העולמית, הצנזורה הממשלתית הסינית עבדה קשה בימים האחרונים כדי למחוק את כל העקבות המקוונות של הדיווחים אודות ההפגנות מטוויטר ומפלטפורמות מערביות אחרות. לפי דיווח של TechCrunch, מודעות ליווי בשפה הסינית אינן עניין חדש בפלטפורמת המדיה החברתית המצייצת, אך התדירות שבה הן מטשטשות חיפושים של ערים סיניות בימים האחרונים היא יוצאת דופן. מומחה לנתונים סטטיסטיים צייץ בטוויטר גרפים עתירי מידע המדגימים טענה זו. Then I looked at the number of tweets by each account over time. Interestingly, more than 70% of these spam accounts only started tweeting like crazy recently. The rest (~top 90 in this plot) seem to have been spamming consistently for a while. pic.twitter.com/OeB9n5Pnm3 — Air-Moving Device (@AirMovingDevice) November 28, 2022 טוויטר הגיבה רשמית לטענות, ואמרה כי היא "מודעת" לבעיית הספאם ו"עבדה כדי לפתור אותה", כך דיווח הוושינגטון פוסט אמש. יצוין כי הנושא הנפיץ לא זכה לכל תגובה מהבעלים החדש והדומיננטי של הפלטפורמה, אילון מאסק. יזם הטק ביסס בעבר חלק גדול מביקורתו על החברה, לפני שעברה לידיו בשלהי אוקטובר, על סוגיית חשבונות הבוט המזויפים, שבאותם ימים סבר כי מהווים כ-20-25% מכלל "משתמשי" טוויטר. עובדים חוו סגר במפעל קבלנית המשנה של אפל, פוקסקון. המשטרה התעמתה איתם כי מחו על תנאיהם. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. צילום: BigStock מה קורה במפעל פוקסקון? סין היא אחת המדינות היחידות בעולם שעדיין מפעילה מדיניות "אפס קורונה" קפדנית, הכוללת סגרים חוזרים ונשנים ובדיקות קורונה יומיות של האוכלוסייה. בשבוע שעבר הצליחו לפרוץ את החומה הסינית של הצנזורה דיווחים שכללו סרטונים, אשר נחסמו בינתיים, בהם נראו נציגי רשויות אכיפת החוק הסיניים לבושים בחליפות מגן לבנות נגד קורונה, מתעמתים עם מאות עובדי מפעל פוקסקון – החברה הקבלנית של אפל שהיא היצרנית הענקית של מכשירי ה-iPhone – בקמפוס החברה העצום שבעיר ג'נגג'ואו. החברה הדרום קוריאנית מפעילה חלק ממתקני היצור שלה בסין, ומהמפעל הספציפי החלו להגיע כבר לפני מספר שבועות דיווחים על סגר שאילץ רבבות עובדים להינעל במפעל לזמן בלתי מוגבל. Workers have broken out of #Apple’s largest assembly site, escaping the Zero #Covid lockdown at Foxconn in #Zhengzhou. After sneaking out, they’re walking to home towns more than 100 kilometres away to beat the Covid app measures designed to control people and stop this. #China pic.twitter.com/NHjOjclAyU — Stephen McDonell (@StephenMcDonell) October 30, 2022 וכך, בתקופה האחרונה דלפו אל המדיה החברתית העולמית תיעודים ודיווחים חדשים מפי עובדי פוקסקון הטוענים כי בשל מה שמוגדר בסין כמלחמה בהתפרצות קורונה חדשה, הם חווים מצבי דחק קשים בקמפוס החברה הענק, וחלקם אף מתקוממים נגד מצב זה עד כדי מנוסה מהמקום, כפי שדיווחנו כבר לפני כחודש. האירוע הנוסף של ההפגנות בקמפוס נכלל אף הוא בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, אך הוסרו בינתיים, בהם נצפו מאות עובדים צועדים בסביבות המפעל, כשהחלק הארי שלהם הלינו על שכרם הרעוע ועל בעיות אחרונות סביבו, אבל בהחלט קשרו זאת למאבק הדרקוני שמנהלת המדינה במגיפה, לפחות על פניו. משתמשים שהעבירו את ההפגנות בפוקסקון בשידור חי במדיה החברתית העולמית אמרו כי עובדים אשר מחו נגד המצב הוכו על ידי המשטרה. איש לא יודע מה המצב לאשורו במפעל כרגע.