The headlines that made most buzz on this page
06/02/23 16:23
12.99% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אין מחשב נייד שלא מגיע יומו. גם אם אתם מאלו שממהרים להגיע למשרד לפגישת בוקר קצרה ומשם חותכים מהר לדרכים, לעבודה ופגישות בחוץ, המחשבים שלכם יודעים שבסופו של דבר זה יקרה להם: באיזה יום אחד בהיר או גשום הבעלים שלהם יוציאו אותם מהתיק, ישימו אותם על שולחן העבודה, יילכו לעמדת הקפה ויחזרו לעבוד כשהם ישתמשו בהם במשך אותו יום כמחשב נייח לכל דבר.
למעשה, בעולם המודרני הרבה מאוד אנשי עסקים, וגם צרכנים ביתיים, כבר מזמן משתמשים במחשבים הניידים שלהם גם כמחשבים נייחים לעת צורך. לכאורה אין סיבה שיהיה במשרד מחשב אחד נייח ולתת לעובד עוד מחשב נייד שיסתובב איתו בעת הצורך… כמו שרבים מביניכם יודעים, הבחירה פשוטה מאוד, ומי שרוצה פשוט יכול להשתמש בתחנת עגינה: זה היה נכון עוד מהתקופה שבה רוב תחנות העגינה היו קנייניות, כשלכל חברה היה פטנט חיבור משלה.
בעידן המודרני, עם מחשבים דקים וקלילים במיוחד, נראה שהצורך בתחנת עגינה אפילו גובר: לרוב המחשבים, ששוקלים פחות מקילוגרם בודד, יש בעיה אחת זהה – יש להם שתי יציאות USB-C בלבד. זו כמובן בחירה מודעת של היצרניות, כדי לשמור על הדקיקות בעיקר אבל גם על המשקל, אבל זה אומר שבמשרד, אם רוצים לעבוד כמו עם מחשב נייח צריך תחנת עגינה מודרנית באמצע.
דל מציעה תחנת עגינה מודרנית שכזו, קומפקטית, שיחסית לא תופסת הרבה מקום על השולחן, ועם משקל של כ-670 גרם – אבל יש גם מטען מסיבי למדי שצריך למצוא לו מקום. היא נוחה להצבה בכל מקום על השולחן, וגם קלה לניוד, כך שלא חייבים מקום קבוע. בכל מקרה, יש לקחת כמובן בחשבון את כל הכבלים שמחברים אליה.
התחנה מתחברת באמצעות כבל USB-C והיא יכולה לקבל עד 90 ואט מהמחשב כדי להעביר הלאה. הכבל מחובר באופן קבוע לתחנה, וזה קצת חבל. במקרה של תקלה בכבל, במקום להחליף אותו בכבל USB חדש וזה הכל, זה אומר שיהיה צורך בביקור ב"מרפאה".
וגם מספיק יציאות לחיבור מכשירים. צילום: דל
אבל מה שבולט קודם כל בתחנה הזו הוא החלק הקדמי שלה, שהוא אכן מתאים לעידן המודרני: הוא למעשה מהווה משטח טעינה אלחוטי נוח לשימוש, שניתן להטעין עליו כמובן טלפון נייד תומך או מארז אוזניות. משטח הטעינה הזה מיועד עבור מכשירים התומכים בתקן Qi והוא מציע הספק טעינה של עד 12 ואט. בדל מספרים, שזו תחנת העגינה השולחנית הראשונה למחשבים ניידים המציעה תמיכה בטעינה אלחוטית.
הדבר הבולט השני, לפחות לדידי, נמצא מאחור, והוא האפשרות לחבר אל תחנת העגינה עד שני מסכים: אחד באמצעות חיבור HDMI 2.1 מודרני, שאומר שהוא מציע תמיכה ב-HDR וגם בקצב רענון של 120 הרץ עבור רזולוציית 4K, והשני באמצעות חיבור DisplyPort 1.4 שניתן לחבר אליו מסך ברזולוציית 8K בקצב רענון נמוך של 30 הרץ בלבד, אם במקר מישהו יש מסך זמין כזה. בכל מקרה, בשימוש בשתי היציאות יחדיו, שני המסכים לא יכולים להיות ברזולוציה שגבוהה מ-4K, וקצב הרענון המרבי הוא 60 הרץ.
מאחור יש גם חיבור רשת RJ45, שמציע קצב עבודה של 1 גיגה-ביט ושני חיבורי USB-A 3.2 Gen 1. באחד הצדדים יש עוד שני חיבורי USB-A שזהים לאלו שמאחור, ומהצד השני, השמאלי, יש חיבור USB-C בודד שתומך בטעינה בהספק מרבי של 15 ואט – שלא יכול להתמודד עם המטענים של הטלפונים המודרניים, כנראה, אבל זה חוסך את הצורך להוסיף לערמת המשא היומית גם מטען, וכשצריך, טוב שיש גם משהו כזה בסביבה.
זוכרים את המחשבים הדקיקים שהזכרתי בתחילת הסקירה? הטענה העיקרית נגדם היא שאין להם מספיק חיבורים, ובעיקר חיבור USB-A. במקרה של HDQ22 Docking Station מה שדווקא חסר לי זה לפחות עוד יציאת USB-C אחת. התקנים רבים כבר מגיעים כברירת מחדל עם החיבור הזה, שלמעשה כבר די ותיק בשוק, וזה אומר שבמצב הנוכחי יהיה צורך כנראה בממיר מיותר.
בכל מקרה, המחיר הרשמי של HDQ22 Docking Station עומד על 250 דולר. הוא מתאים לעבודה עם מחשבי Windows 10/11 ו-Ubuntu 20.04.
06/02/23 13:49
9.09% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מערכת היחסים בין אילון מאסק לביל גייטס מעולם לא הייתה תקינה, ולרגעים אף נראתה כאילו השניים הם אויבים של ממש. אפשר שהדבר נעוץ בכך שגייטס בן ה-67, דמות טק מיתולוגית, מחשיב את עצמו כפילנתרופ וכמעט שפרש סופית מעסקי הטכנולוגיה, בעוד שמאסק, הצעיר מגייטס ב-16 שנה, עסוק באינטנסיביות בעיקר ביזמות היי-טק ובכיבוש עוד ועוד זירות טכנולוגיות חדשניות במיוחד, וכמובן – בלהיות פרובוקטור.
במהלך ראיון שהעניק גייטס באחרונה ל-BBC, הוצגה למרואיין המנוסה שאלה והוא התבקש להתייחס להתקדמות המסע בחלל, ובעיקר לצורך העומד מאחורי המטרה הזו, שמאסק הוא אחד ממקדמיה הגדולים. בשאלה התבקש גייטס להתייחס להוצאה הכלכלית שגוררים הפרויקטים השאפתניים הללו, למשל ניסיונות ההגעה למאדים ובחינת האופציה של בני האנוש להתיישב בו, אם חלילה לא יוכלו עוד לחיות פה על הכדור.
אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX. צילום: מתוך ויקיפדיה
גייטס סיפק לשאלה הזו תשובה שהפתיעה את כולם, ואמר שניסיונות להגיע אל החלל מייצרים, לפי תפישתו, הוצאות מיותרות לחלוטין וכי במקום זאת, ניתן להשקיע את הכסף הזה בפיתוח חיסונים לכל סוג של מחלה. במקרה הספציפי התייחס גייטס – שבשנים האחרונות הפך לדמות הקשורה הדוקות בתודעת הציבור למחלת הקורונה ולחיסונים נגדה – לחצבת דווקא.
נזכיר כי בתקופת המגיפה העולמית השמיע גייטס קול ברור ונוקב בעד התחסנות של כלל האוכלוסיה, ואף לקח חלק פעיל של ממש בכמה וכמה תיאוריות קונספירציה שהפיצו מתנגדי החיסונים ומכחישי הקורונה נגדו. מנגד, מאסק פקפק בחיסונים בחלק ניכר מהזמן, ואף פרסם יותר מפעם ציוצים בטוויטר – הפלטפורמה שרכש לקראת סוף 2022 ושכיום הוא מנכ"לה – שהתייחסו לספקנותו כלפי החיסונים. In Kenya, I visited with a smallholder farmer using new tools and practices to fight back against climate change: https://t.co/JZ6NXGvo8x pic.twitter.com/gXyBuZWlyw
— Bill Gates (@BillGates) January 31, 2023 הצלת הפלנטה או יישוב מאדים?
גייטס נתן בראיון דוגמה לטענתיו הכלליות בעד חיסונים, והעיר בין השאר כי אלף דולר בלבד מספיקים כדי לרפא אדם מחצבת לכל חייו. הוא אמר שבאופן הגיוני, השוואת הנתון הזה מול הרעיון של כיבוש מאדים – אותו מייצג מאסק, ושאליו שואף היזם הדרום-אפריקני מזה שנים – מבהירה עד כמה המסע בחלל אינו משמעותי כמו הצלת חייהם של אנשים על הפלנטה שלנו.
באופן מפתיע, עם זאת, גייטס שטח תסריט עתידני מעניין בנוגע למאסק – האיש השני בעושרו בעולם – ואמר: "אני חושב שיום אחד הוא יהיה פילנתרופ גדול, והוסיף ואמר: "לדברים כמו טסלה יש השפעה חיובית גם בלי להיות סוג של פילנתרופיה", בהתייחסו לקידום טכנולוגיות המכוניות החשמליות במקום אלו הנוסעות על דלק מאובנים מזהם. גייטס גם המשיך ואמר שלמאסק צפויות הוצאות ענק כמו "לנסוע למאדים כמה פעמים, מה שאולי יעלה קצת", אך שהוא לא מאמין שמנכ"ל SpaceX יוציא את רוב הונו על עצמו ולכן, לתפישתו, מאסק עוד צפוי למנף את הונו לטובת הכלל באופנים שלפי גייטס הם הנכונים ביותר לקידום האנושות. “Bob and Doug represent the best of our nation.” —@VP Kamala Harris
Congratulations to former @NASA_Astronauts Bob Behnken and Doug Hurley, recipients of the Congressional Space Medal of Honor, presented to them for their bravery in NASA’s @SpaceX Demo-2 mission. pic.twitter.com/HCIMBQUq7V
— NASA (@NASA) February 1, 2023 יצוין כי SpaceX של מאסק הייתה החברה שחלליותיה שימשו את נאס"א (כפי שנראה בציוץ הרצ"ב) בכמה טיסות חלל מוצלחות בחודשים האחרונים. לא מדובר על ארגון המשרת את הגחמה של מאסק בלבד אלא על חברה שפועלה – גם באמצעות האינטרנט מהחלל שמספקים לווייני סטארלינק שלה – עשיר ומגוון ושלצד פועלה זה מנסה גם לקדם את ההגעה למאדים ואת יתר תוכניותיו היומרניות של הבוס שלה.
נזכיר כי מאסק מאמין ומקדם שני נושאים חברתיים-סוציאליים, והם הגברת הילודה והאפשרות להקמת מושבות אנושיות על מאדים, משום שהוא חושש כי כדור הארץ לא יוכל להציע לנו עוד תנאים סבירים או נוחים למחיה ועלינו לפתח אלטרנטיבות לעתיד לבוא.
גייטס מצידו מנסה, לפחות בתיאוריה, לשקם את כדור הארץ ועוסק באינטנסיביות גם ביוזמות פילנתרופיות וגם בעידוד פעילות לפתרון משבר האקלים, ואלו הנושאים שמריצים אותו ברחבי תבל, כפי שניתן לראות בציוץ שפרסם לאחרונה ומצורף לכתבה. מדובר לפיכך בפערי תפישות שלא בטוח שניתן לגשר עליהם כלל.
06/02/23 13:30
7.79% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פרופ' אברהם למפל, לשעבר דיקאן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומקים מעבדות HP בישראל, הלך אתמול (א') לעולמו, חמישה ימים לפני יום הולדתו ה-87. הוא היה שותף לפיתוח אלגוריתם למפל-זיו, ששינה את עולם הדחיסה ונחשב לאחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר שהושגו על ידי חוקרי הטכניון.
פרופ' למפל ז"ל נולד ב-1936 בלבוב, שהייתה אז בשליטת פולין. הוא עלה לישראל ב-1948 וב-1959 החל ללמוד בטכניון. פרופ' למפל השלים את שלושת תאריו האקדמיים בתוך שמונה שנים. הוא לימד בטכניון הנדסת חשמל ומדעי המחשב, ובשנים 1984-1981 שימש דיקן הפקולטה למדעי המחשב על שם טאוב. ב-1993 הוא גויס למעבדות HP וכעבור שנה הקים וניהל את מעבדות HP ישראל. פרופ' למפל היה עמית באיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) ועמית בכיר ב-HP, והחברה רשמה על שמו שמונה פטנטים בארצות הברית.
אלגוריתם שתרם משמעותית לאפקטיביות של האינטרנט
ב-1977 פרסם פרופ' למפל עם עמיתו, פרופ' יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, את LZ7 – הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו, ושנתיים לאחר מכן את הגרסה השנייה שלו – 79LZ. שתי הגרסאות, תחת הכינוי אלגוריתם LZ, שימשו בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF, ומילאו תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע שמאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (Lossless compression) וללא ידיעה מוקדמת של התכונות הסטטיסטיות שלו. על בסיסו של האלגוריתם פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום באינטרנט בהתקני זיכרון, במחשבים ובתקשורת. השפעתו ניכרת בחברות המפתחות טכנולוגיה ומגיעה למשתמשי הקצה, לרבות מיליארדי משתמשי הטלפון הסלולרי.
מימין: פרופ' אברהם למפל ז"ל ופרופ' יעקב זיו, מפתחי אלגוריתם למפל-זיו. צילום: דוברות הטכניון
ב-2004 הכריז איגוד IEEE שאלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים". נשיא האיגוד הסיר את הלוט מעל השלט שמציין זאת, שנמצא בטכניון, ובו נכתב כי "האלגוריתם לדחיסת מידע שפיתחו אברהם למפל ויעקב זיו במקום הזה, בשנים 1977-79, מאפשר העברת מידע ביעילות באמצעות האינטרנט. האלגוריתם תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית".
"השפעה כה עצומה"
פרופ' למפל זכה במהלך השנים בעשרות פרסים יוקרתיים ואותות הוקרה, ובהם IEEE Golden Jubilee Award על חדשנות טכנולוגית, פרס ACM לתיאוריה ויישום, מדליית המינג מטעם IEEE ופרס רוטשילד.
על פי ACM, האגודה החשובה ביותר בתחומי המחשוב ומדעי המחשב, "השפעת עבודתם של הפרופסורים למפל וזיו כה עצומה, עד שהמחקר הנוכחי בתחום עודנו תוסס כפי שהיה לפני עשרות שנים, ובכל שנה אנחנו רואים עוד תיאורטיקנים וחוקרים יישומיים עוסקים בהרחבה ובפיתוח של הרעיון האלגנטי שהשניים הציגו. אין זו הגזמה לומר כי טכנולוגיות הדחיסה שנבעו ממחקרם של למפל וזיו האיצו את היישומים במחשוב הנייד ובמולטימדיה, והפכו אותם לישימים מבחינה כלכלית".
נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, ספד לפרופ' אמריטוס למפל ז"ל ואמר כי "הוא היה מקור השראה לכולנו, ונמנה עם החוקרים הגדולים ביותר שהעמיד הטכניון ב-100 שנותיו. אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים, המאפשרת העברת מידע במהירות וללא אובדן מידע. בחייו המקצועיים גילם פרופ' למפל את החיבור בין העמקה במדע בסיסי להצטיינות במחקר יישומי. מעטים החוקרים שמחקריהם השפיעו באופן כה נרחב על הקידמה הטכנולוגית ועל חיי היום יום שלנו. יהי זכרו ברוך".
06/02/23 14:38
6.49% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רשות התקשורת של פקיסטן, ה-PTA, חסמה ביום ו' האחרון את שירותי ויקיפדיה במדינה לאחר שהאנציקלופדיה העממית אונליין סירבה לסגת בה מפרסום תוכן טעון שבפקיסטן נטען שהוא מחלל קודש.
רגולטור התקשורת של פקיסטן אמר ביום ב' כי חסם את שירותי ויקיפדיה במדינה בשל פגיעה בסנטימנט המוסלמי, בכך שהאתר לא הסיר תוכן הכולל "חילול הקודש", לכאורה. המבקרים גינו את פעולתה זו של איסלמבאד ואמרו שמדובר במכה לזכויות הדיגיטליות של התושבים. Aw hell naw no way they just blocked Wikipedia in Pakistan ???????? pic.twitter.com/Sl3Wf2fFDA
— وجود درد ہے~ آبرا (@awhellnawnoway) February 4, 2023 על פי חוקי חילול הקודש השנויים במחלוקת של פקיסטן, כל מי שנמצא אשם בהעלבת האיסלאם או הדמויות המובילות בו יכול לספוג גזר דין מוות. למרות זאת המדינה עדיין לא הוציאה לפועל עונש מוות בגין חילול השם עד כה.
"דברים כאלה פוגעים ברגשותיהם של המוסלמים", הסבירה מלאט אובאיד, דוברת ה-PTA את דרישת הרשות. עם זאת היא ציינה כי הרשויות בפקיסטן מנהלות מגעים עם בכירים בוויקיפדיה ושהחסימה יכולה להתבטל אם הפלטפורמה תסיר לחלוטין את התוכן האנטי-אסלאמי שפרסמה, שאודות אופיו המדויק לא דווח במדיה העולמית.
קרן ויקימדיה הביעה דאגה לכותבי ועורכי התכנים במדינה
הגוף העומד מאחורי ויקיפדיה, קרן ויקימדיה העולמית, ביום א' הודעה לתקשורת ועדכנה כי ה-PTA הורתה להשעות את הגישה לוויקיפדיה בפקיסטן והוסיפה "אנו קוראים לממשלת פקיסטן להחזיר את הגישה לפרויקטים של ויקיפדיה וויקימדיה באופן מיידי".
לדברי הקרן, "פעולה זו מונעת מהמדינה החמישית הכי מאוכלסת בעולם גישה למאגר הידע המקוון הגדול והחינמי בעולם. אם זה יימשך, זה גם ישלול מהעולם את נקודת המבט של תושבי פקיסטן ואת התועלת מהידע, ההיסטוריה והתרבות שלהם". Wikipedia has been blocked in Pakistan.
Today, Pakistan’s Telecommunications Authority blocked @Wikipedia and other Wikimedia projects in the country.
Follow the thread for more information ????⬇️ (1/4)https://t.co/8xM73if9B2
— Wikimedia Foundation (@Wikimedia) February 4, 2023 לפי הדיווחים, קרן ויקימדיה קיבלה הודעה מרשות התקשורת של פקיסטן ביום הראשון של חודש פברואר, לפיה "שירותי ויקיפדיה ישובשו במשך 48 שעות", בשל אי הסרתו מהאתר של תוכן שנחשב "בלתי חוקי" בידי הממשלה. בהודעה התריעה הקרן כי הובהר לה קודם לכן שגם חסימה מלאה של ויקיפדיה יכולה לחול, אם הקרן לא תציית לצווי ההסרה של תוכן המריבה. ואכן, לפי הקרן, החל מיום ו' דו"חות התעבורה הפנימיים שלה "מצביעים על כך שפרויקטים של ויקיפדיה ו-ויקימדיה אינם נגישים עוד למשתמשים בפקיסטן".
קרן ויקימדיה מסרה כי היא כבר בוחנת אפיקים שונים וחוקרת "כיצד אנו יכולים לעזור לשחזר את הגישה, תוך שמירה על נאמנות לערכים שלנו של אימות, ניטרליות וחופש המידע". עוד התייחסו בקרן לחברי קהילת ויקיפדיה בפקיסטן וסיפקו אמצעים עבורם ליצירת קשר, אם חלילה הם חווים בעיות מול המשטר המקומי.
"במשך למעלה מעשרים שנה, התנועה שלנו תומכת בידע כזכות יסוד של האדם", כתבה הקרן בהודעתה והוסיפה: "בהגנה על זכות זו, התנגדנו למספר הולך וגדל של איומים שיפריעו ליכולת של אנשים לגשת ולתרום לידע חופשי".
בקרן התייחסו ספציפית לכותבי ועורכי ויקיפדיה בפקיסטן וציינו "אנו יודעים שרבים מכם ירצו לפעול או להתבטא נגד החסימה. לעת עתה, אנא המשיכו לעשות את מה שצריך כדי להישאר בטוחים. אנו נעדכן אתכם בכל ההתפתחויות החדשות, הפעולות שאנו נוקטים והדרכים שבהן תוכלו לעזור להחזיר גישה לפרויקטים של ויקיפדיה ו-ויקימדיה בפקיסטן".
06/02/23 15:07
6.49% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הסכם רב-שנתי שנחתם באחרונה בין Automat-IT – המסייעת לחברות להאיץ את המעבר לענן של אמזון – לבין AWS הביא לשורה של מינויים חדשים ב-Automat-IT.
תרזה אפריסיו מונתה לדירקטור מכירות באירופה. לאפריסיו ניסיון כארכיטקטית פתרונות בחברת טלפוניקה וכמנהלת אסטרטגיה בחברת אמדאוס. בשנים האחרונות שימשה אפריסיו כמנהלת לקוחות בתחום הסטארט-אפים בחברת AWS, ואף התנסתה בעצמה בהקמת סטארט-אפ. בתפקידה החדש תיישם אפריסיו את מודל העבודה של Automat-IT עם סטארט-אפים בישראל לכל רחבי EMEA. אפריסיו, בוגרת לימודי הנדסת תקשורת מאוניברסיטת גרנדה בספרד ומ-EPFL בשוויץ.
גבריאלה תורן מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית. בשנתיים האחרונות שימשה תורן כסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית ב-ChargeAfter, ובשמונה השנים שקדמו לכך הועסקה כמנהלת משאבי אנוש בחברת אלוט (Allot). לתורן תואר ראשון בפילולוגיה מאוניברסיטת בוקרשט ותעודה בתחום ניהול משאבי אנוש גלובלי מלהב פיתוח מנהלים של אוניברסיטת תל אביב.
במסגרת תפקידה תהיה תורן אחראית על הקמת תשתיות גלובליות עבור החברה בתחומי הגיוס, הקליטה ושימור העובדים, לרבות רווחה, פיתוח ארגוני והדרכה, בניית מסלולי קריירה והשרשת תהליכי מנטורינג. בנוסף תוביל תורן את ההקמה של אקדמיית Automat-IT להסמכת מהנדסי DevOps, בהמשך לתוכניות החברה להכשיר 50 מהנדסים במהלך השנתיים הבאות.
שירי סמיד מונתה למנהלת השיווק הגלובלית של החברה. לסמיד ניסיון של יותר מ-10 שנים בעולמות השיווק בסטארט-אפים ובחברות טכנולוגיה וסייבר, ביניהן: פירסטפוינט (FirstPoint), צ'קמרקס (Checkmarx) ו-OzCode. בתפקידה החדש היא תוביל את הצמיחה והחדירה של החברה לשוק האירופי, דרך בניית תוכנית אסטרטגית גלובלית, הובלת מחקרי שוק, הטמעת תהליכי מיתוג וחשיפה של החברה, ייזום אירועים, קמפיינים ועוד. לסמיד תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין, והיא בוגרת התוכנית להכשרת מנהלי שיווק גלובליים של פורום G-CMO בשיתוף העברית, הכשרת מנהלים של האוניברסיטה העברית.
לקדם את פתרונות הענן של AWS בארץ ובאירופה
זיו קשטן, מנכ"ל Automat-IT. צילום: ענבל מרמרי
"אנחנו גאים בהסכם עם AWS ומחויבים לו", אמר זיו קשטן, מנכ"ל Automat-IT. "על רקע זה איישנו שורה של תפקידים חדשים בחברה, שיתמכו בחדירה שלנו לשווקים חדשים ובהרחבת מצבת העובדים וצי הלקוחות שלנו בצורה משמעותית. שלושת המנהלות שמצטרפות היום לחברה – בעלות רקע וניסיון מרשימים, כל אחת בתחומה, ואנו מאחלים לשלושתן בהצלחה".
עוד הוסיף קשטן כי ההסכם הנוכחי מיועד לסייע לחברה להתרחב ולקדם את פתרונות הענן של AWS בקרב סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה, בארץ ובאירופה, ולאפשר ללקוחות לבנות יישומים במהירות ובקלות, תוך עמידה בדרישות החמורות ביותר של סקלביליות, אמינות, זמינות ואבטחה.
06/02/23 16:02
6.49% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דל ואוטודסק הן שתי החברות החדשות ברשימת ענקיות ההיי-טק שהודיעו על פיטורי עובדים – גל שמסרב לגווע ומגיע כמעט לכל חברה מוכרת בעולם הטכנולוגי.
במקרה של דל, שהודיעה על כך אמש (א'), מדובר בפיטורים של 5% מכוח האדם שלה, שהם כ-6,650 עובדים. זוהי תגובה של החברה למצב הלא ברור שלה, שנובע הן ממצב אי הוודאות של הכלכלה העולמית והן מהירידה החדה של מכירות המחשבים האישיים שלה בשנה האחרונה.
דל היא אחת משלוש החברות הגדולות במכירות מחשבים אישיים, יחד עם לנובו ו-HP, ו-55% מההכנסות שלה מגיעות מפעילות זו. לפי IDC, מבין החברות הגדולות בתחום, היא ספגה את המכה החזקה מכולן ב-2022, עם ירידה של כ-37% במספר המחשבים האישיים שהיא מכרה לעומת 2021.
"אנחנו ממשיכים להישחק עם עתיד לא ברור. אמצעים קודמים – עצירת גיוסי עובדים, קיצוץ בנסיעות וכדומה – כבר לא מספיקים. כבר עברנו נפילה כלכלית בעבר ויצאנו חזקים יותר… נהיה מוכנים כשהשוק יתאושש", כתב מנהל התפעול המשותף של דל, ג'ף קלארק, במכתב ששלח לכלל העובדים.
הפיטורים באוטודסק – פחות מאשר ב-דל
באוטודסק, מספר המפוטרים קטן יותר ועומד על 250 עובדים, גלובלית, שהם כ-2% מסך עובדי החברה, שנכון לסוף 2021 עמד על מעל 12,500 איש. לפי החברה, מדובר במהלך מתוכנן, שהוא חלק מצעדי ההתייעלות שקבעה ההנהלה עבור השנה הפיסקלית 2024 שלה, שכבר יצאה לדרך. אוטודסק רשמה הכנסות של 4.39 מיליארד דולר בשנה הפיסקלית 2023.
"אנחנו מתמקדים בניסיון בלהבטיח שהמשאבים שלנו יישארו מותאמים לתמוך בסדר העדיפויות המרכזי שלנו לשנה הקרובה. כחלק מתהליך זה, קיבלנו את ההחלטה הקשה, שבמסגרתה ניפרד מכ-2% מכלל כוח העבודה העולמי שלנו", מסרה אוטודסק.
06/02/23 16:58
6.49% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לטכנולוגיה יש השפעה עצומה על הדרך שבה אנשים עושים עסקים. גם השיווק התקדם בזכותה. עידן ה-Web יצר את המושג "שיווק דיגיטלי", שמעניק לחברות דרך יעילה להגיע לקהל היעד באופן גלובלי. עידן זה, ובפרט ה-Web 3.0, מאפשר להם לתקשר עם הלקוחות שלהם בצורה אישית יותר, לבנות אמון וליצור קשרים משמעותיים, ומסייע להגביר את המודעות למותג, לייצר לידים ולהגביר את המכירות.
השיווק ממלא תפקיד קריטי בתעשיית ההיי-טק, שגם בה הוא עוזר להעלות את המודעות למוצרים ושירותים חדשים, לייצר להם ביקוש ולבדל אותם מהמתחרים. כיום, כמעט לכל חברה בעולם הטכנולוגיה (ובתחומים נוספים) יש מחלקת שיווק. ללא שיווק, חברות היי-טק רבות היו נאבקות למשוך לקוחות ולייצר הכנסות, מה שהיה מגביל את יכולתן לחדש ולפתח מוצרים חדשים. בנוסף, ללא שיווק, תעשיית ההיי-טק הייתה פחות תחרותית, עם היצע וביקוש נמוכים.
כאשר אנחנו מסתכלים על עולם השיווק של ימינו, ניתן בהחלט לומר שמהפכת האינטרנט שינתה את כללי המשחק. המהפכה הזו הביאה אתה פלטפורמות חדשות לשיווק, פתחה את הדלת בפני עסקים קטנים, בתחילת דרכם, להגיע בצורה יעילה ללקוחות פוטנציאליים והפכה כל אדם עם מצלמה בטלפון הנייד שלו למשפיען בפוטנציה, ולכזה שיכול לפתח ב-10 אצבעותיו מותג משלו, שבמקרים מסוימים הוא אפילו מוכר יותר ממותגים גדולים וידועים.
קצת היסטוריה – והווה
כאן המקום לחזור לתקופת הבראשית של הרשת, קצת אחרי שיצאה מהאוניברסיטאות ומהמוסדות השונים לציבור הרחב: בתחילת שנות ה-90', הרשת הייתה מאוד סטטית. קראו לזה אז World Wide Web, ובדיעבד Web 1.0. אלה היו דפי אינטרנט סטטיים עם רמת אינטראקציה ופונקציונליות מוגבלת, ולנו, בתור צרכנים, האפשרות היחידה כמעט הייתה לקרוא את מה שכתוב, ללא אינטראקציה ושיתוף. בתחילת שנות ה-2000 הגיע ה-Web 2.0 והאינטרנט הפך לחברתי יותר. הרעיון מאחורי ה-Web 2.0 היה השיתוף. עיקר הכוח של הרשת בא אז לידי ביטוי בטוקבקים שבסוף הכתבות והמאמרים, בבלוגים ובקבוצות שבהן התפתחו דיונים. בהמשך צמחו הרשתות החברתיות וכל מה שנובע מהן, עם התכנים, התמונות וסרטוני הווידיאו, שתפסו תאוצה אקספוננציאלית והגיעו למיליארדי חשיפות. כל אלה כבר לא שייכים למי שיצר אותם, אלא לרשת החברתית שאליה הם מועלים ועל השרתים שלה הם יושבים.
הטכנולוגיה כבר כאן, והיא משמשת לטובת עולם השיווק, מקדמת אותו ויכולה לקדם אותו עוד. כמו במקרים רבים אחרים, הכול תלוי במה שאנחנו, בני האדם, עושים אתה
בשנים האחרונות, אנחנו הרבה יותר מודעים לזכויותינו על המידע שלנו, יותר רוצים לשמור על הפרטיות, מבינים שהתוכן שיצרנו הוא שלנו, ומבינים בנוסף שאולי יש לנו אפשרות להרוויח מכך, במקום שהפלטפורמות ימשיכו לעשות עלינו סיבוב. לכאן מתקשר ה-Web 3.0, שמהווה המשך האבולוציה של האינטרנט. במסגרת השלב הזה של הרשת, תוך שימוש בטכנולוגיות בלוקצ'יין ובכלי ביזור, הכוח עובר ליצרני התוכן. מאפייני ה-Web 3.0 הם שקיפות והוגנות. השאיפה בעידן הנוכחי, גם אם היא מתקיימת באופן חלקי בלבד, היא להפוך את הרשת למקום שבו כולם יכולים לשתף ולהשתתף, מבלי לחשוש מאובדן הפרטיות ומהיבטי האבטחה. אנחנו יכולים למצוא משפיעני רשת מחלקים NFT כפרס לעוקבים שלהם וסרטונים של קומיקאים שהזכויות שלהם מעוגנות בחוזה חכם.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת להעניק ליוצרים בעלות ושליטה על עבודתם, מאפשרת מונטיזציה ישירה, מספקת שקיפות ומעקב, פותחת זרמי הכנסה חדשים, מציעה יכולת פעולה הדדית ומטפחת מעורבות קהילתית. משמעות הדבר היא של-Web 3.0 יש פוטנציאל להגדיל משמעותית את ההזדמנויות וההכנסות ליוצרים.
עידן ה-Web 3.0. צילום: ShutterStock
כך ה-Web 3.0, הבלוקצ'יין והמערכות המבוזרות מתפתחים יחד
הנה ארבע דרכים שבהן טכנולוגיות ה-Web 3.0, הבלוקצ'יין והמערכות המבוזרות מתפתחות יחד, וכיצד זה יכול לסייע לעולם השיווק: טוקניזציה – אסימונים מבוססי בלוקצ'יין משמשים כדרך חדשה לתמרץ מעורבות והשתתפות לקוחות בפלטפורמות וברשתות מבוזרות.
אוטומציה – ניתן להשתמש בחוזים חכמים לאוטומציה ולייעול תהליכי שיווק, כגון שיווק שותפים (Affiliate), תוכניות נאמנות לקוחות (Loyalty programs) ופרסום ממוקד.
בעלות ושליטה על נתונים – טכנולוגיית Web 3.0 מאפשרת צורות חדשות של בעלות ושליטה על נתונים, ומעניקה לאנשים שליטה רבה יותר על המידע האישי שלהם ועל האופן שבו הוא משמש לשיווק ולפרסום.
שקיפות ואמון – מערכות מבוססות בלוקצ'יין מציעות רמה של שקיפות ואמון שלא אפשרית במערכות מרכזיות מסורתיות, ומאפשרות צורות חדשות של שיווק ופרסום. לסיכום, ניתן לומר שהטכנולוגיה כבר כאן, והיא משמשת לטובת עולם השיווק, מקדמת אותו ויכולה לקדם אותו עוד. כמו במקרים רבים אחרים, הכול תלוי במה שאנחנו, בני האדם, עושים אתה.
כותב המאמר הוא סמנכ"ל השיווק של קולידר (Collider) ונואם מרכזי בכנס Building Blocks, שייערך מחר (ג') באברהם הוסטל בתל אביב.
06/02/23 17:14
6.49% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גוגל עומדת להוסיף לדפדפן כרום שלה כפתור חדש, שיאפשר למשתמשים למחוק את היסטוריית הגלישה שלהם ברבע השעה האחרונה, ובקלות רבה. מדובר על תכונה חדשה, שאמורה להגיע בקרוב למשתמשי הדפדפן של החברה בסביבת האנדרואיד – אם כי לא ידוע עדיין מתי בדיוק.
ההערכה שזה יקרה בקרוב מופיעה בקוד הפיתוח של הדפדפן, שבו צוינה הערה שלפיה הדגל שמטפל בכפתור כבר מוגדר, והפעלתו בפועל בהגדרות מאפשרת את המחיקה הקלילה הזו. מה שנותר, כנראה, להשקת הכפתור זה רק ההיבט של העיצוב.
אם אתם משתמשי גוגל ומחיקה של היסטוריה בת רבע שעה נשמעת לכם מוכרת – זה לא מפתיע. כבר במרץ 2021 שילבה גוגל את התכונה הזו באפליקציית החיפוש שלה בסביבת ה-iOS, כששנה לאחר מכן הגיעה גם גרסת האנדרואיד.
כעת, כאמור, המחיקה המהירה תגיע גם לדפדפן, עבור כל מי ששוכח להשתמש בעת הצורך במצב הגלישה הפרטית, או פשוט לא אוהב לעשות זאת.
כבר כיום יכול כל משתמש להיכנס להגדרות הדפדפן, לבחור בהיסטוריה ואז במחיקת היסטוריית הגלישה – "משחר ההיסטוריה", כפי שמגדירים זאת בגוגל, ועד "השעה האחרונה". כמו כן, ניתן למחוק אתרים בודדים, ויש עוד מרחב של אפשרויות לביצוע מחיקות היסטוריה. אולם, מדובר בתהליך שעבור רבים יכול להיות מורכב מדי או ארוך מדי, בפרט כשמדובר במי שזקוק למחוק במהירות את כמה הדקות האחרונות של הגלישה שלו.