זה מספר עשורים ש-VPN משמש כפתרון הגישה מרחוק המועדף על ארגונים, למרות חסרונותיו הרבים. עם המעבר לעבודה מרחוק בימי הקורונה, חל גידול ניכר בשימוש ב-VPN ובפרוטוקולים נוספים של גישה מרחוק, כמו RDP. היקפי השימוש הנרחבים חשפו מחדש את חולשות האבטחה הקריטיות של ה-VPN. VPN ו-RDP מתאימים לשימוש רק במקרים ספציפיים של גישה מרחוק, אבל ארגונים רבים משתמשים בהם כברירת מחדל ומקצים גישה לכל דורש, כמו לספקים צד שלישי או לעובדים שמשתמשים במכשיר האישי שלהם. כך גם לגבי RDP, המתאים לשימוש רק בגבולות הרשת הארגונית, אולם החברות מתעלמות ממגבלותיו אלה.  VPN מספק הכל או לא כלום, מבחינת גישה לרשת הארגונית, מה שמגדיל את הסיכון, במיוחד כאשר צוות ה-IT וספקים חיצוניים צריכים גישה פריבילגית, והסיכון גובר כאשר מדובר במכשיר האישי של המשתמש כל האקר מתחיל יודע שאם ישיג גישת VPN, יצליח לעקוף את כלי האבטחה ויקבל גישה מלאה לרשת הארגונית. מתוצאות מחקר המבוסס על בדיקות חדירה, שערכה חברת Positive Technologies בדצמבר 2022, עולה כי 61% מהארגונים שהשתתפו במחקר גילו שהתוקפים השתמשו בגישת RDP כדי לחדור לרשת הארגונית ו-57% מהארגונים דיווחו גם על פרוטוקול הגישה SSH כמקור חדירה. חסרונות ה-VPN  יש אנשים שסבורים בטעות כי VPN הוא כלי אבטחה, אולם VPN פותח במטרה להגן על המידע שנמצא במעבר בין רשת חיצונית לרשת הארגונית. VPN מספק הכל או לא כלום, מבחינת גישה לרשת הארגונית, מה שמגדיל את הסיכון, במיוחד כאשר צוות ה-IT וספקים חיצוניים צריכים גישה פריבילגית, והסיכון גובר כאשר מדובר במכשיר האישי של המשתמש. סכנות נוספות הטמונות בשימוש במכשירים פרטיים נובעות ממתן זכויות מנהל מקומי, מ-אי עמידה במדיניות הארגונית, משימוש בתוכנה פגת תוקף, ומשיתוף המכשיר עם בני המשפחה. ל-VPN אין יכולות ניטור והקלטה, דבר המקשה על תחקור אירועים, במיוחד כאשר מדובר בגישה פריבילגית. בנוסף, מערכות VPN לא מעודכנות עלולות לפתוח גישה אחורית לאיומי אבטחה. ארגונים רבים אף מתעלמים מעדכוני גרסה של היצרן, מתוך חשש שהדבר יפגע בביצועים. ואם לא די בכך, אז ל-VPN קיימת מגבלה של מספר משתמשים, כך שמעל מכסה מסוימת הוא מונע ממשתמשים חדשים להיכנס ואפילו פוגע בביצועים של המשתמשים הקיימים. לחיבור בטוח יותר מרחוק. גישת Zero Trust (אפס אמון). צילום: BigStock מתיישרים עם עקרונות ה-Zero Trust בשנים האחרונות, הרעיון של Zero Trust זכה למומנטום משמעותי. ריבוי סביבות מבוזרות, גידול בשימוש בענן וטרנספורמציה דיגיטלית עודדו את צוותי ה-IT למצוא דרכים בהן יוכלו להטמיע אמצעי ניטור ובקרה מבוססי Zero Trust, לשיפור האבטחה.  Zero Trust, או בעברית מודל 'אמון אפס', זו צורת חשיבה וארכיטקטורת ביטחון למזעור הסיכון של מערכות הארגון, תוך התקדמות בסגמנטים קטנים, במטרה לנטר משאבי IT רגישים בארגון. לשם כך יש להטמיע טכנולוגיה לניטור וניהול הדאטה, המשתמשים, היישומים והנכסים במעבר בין הסגמנטים השונים, ולערוך בדיקות אימות. מודל ה- Zero Trust דורש גישה מאובטחת ומאומתת לכל המשאבים ומכתיב שימוש במינימום גישות פריבילגיות. המודל יוצא מנקודת הנחה שכל גישה לרשת הארגונית היא בעלת פוטנציאל להיות זדונית – וזהו שינוי של 180 מעלות מגישת 'הכל או לא כלום' של VPN. בנוסף, פתרונות Zero Trust בטוחים, אמינים ובעלי ביצועים טובים יותר מאשר VPN למיניהם, ואף קלים יותר להטמעה ולתחזוקה. ניהול גישה פריבילגי הוא מרכיב מפתח בגישת ה-Zero Trust. פתרונות PAM יכולים לעזור לארגונים להשיג את כל היתרונות, מאבטחת גישה מרחוק למשתמשים פריבילגים וספקים ועד להטמעת גישה של מינימום הרשאות בקרב משתמשים, אירועים ספציפיים, נכסים וכדומה, במטרה לנהל בצורה טובה את כל ההרשאות והמידע השמור. דרך מינוף של פתרונות PAM תוכלו להפחית סיכוני סייבר ולהבטיח שכל דרכי הגישה לרשת מאובטחות, מנוהלות ומתועדות. שמונה טיפים לשיפור האבטחה סביב גישה מרחוק באמצעות Zero Trust לשיפור האבטחה סביב גישה מרחוק, באמצעות Zero Trust, נחוץ שילוב מתאים בין מדיניות, נהלי עבודה וטכנולוגיות. כך יש לעשות זאת: בטלו את הפרוטוקולים לגישה מרחוק (RDP, SSH, VNC וכדומה) כברירת מחדל בכל המחשבים בארגון. הטמיעו פתרונות גישה מרחוק שאינם דורשים הפנייה פנימה לרשת הארגונית. פתרונות אלה לרוב מפנים תעבורה מבחוץ דרך הפורט 443 ויכולים להחליף VPN. הוסיפו אישורי ניהול כדי להתחיל את פעולת הגישה מרחוק. הטמיעו גישה של מיעוט הרשאות פריבילגיות ונטרו, נהלו ופקחו באופן מלא על כל מקרה של גישה מרחוק פריבילגית. תמכו במדיניות של יצירת גישה בדיוק בזמן (JIT), ודאגו שתוקפה יפוג תוך פרק זמן מסוים, או כאשר המשימה תסתיים. הטמיעו מיקרו-סגמנטציה ברמת היישומים, למנוע ממשתמשים להיחשף ליישומים ללא הרשאה. הקליטו בווידיאו את כל המקרים, נטרו את הלוגים ושלחו ל-SIEM הארגוני. הוציאו התרעות על הקלדת פקודות לא מותאמות והטמיעו מדיניות להפסקת האירוע. הכותבים הם מנכ"ל פורטק ו-CTO פורטק, המפיצה הבלעדית של מוצרי BeyondTrust בישראל

יו-טיוב השיקה תמיכת אודיו מרובת שפות, שתאפשר ליוצרי התוכן להוסיף דיבוב לסרטונים החדשים והקיימים שלהם ובכך לסייע להם להגיע לקהל בינלאומי, וגם תסייע לה עצמה בהרחבת הנגישות של התכנים בפלטפורמה שלה. לדברי יו-טיוב, הטכנולוגיה פותחה בחברה, אבל יוצרי התוכן יצטרכו לשתף פעולה ישירות עם ספקי דיבוב מצד שלישי כדי ליצור את רצועות האודיו שלהם. לאחר העלאת התוכן, המשתמשים יוכלו לבחור רצועת אודיו אחרת מאותו תפריט שמאפשר היום להגדיר כתוביות או איכות שמע. יוצרי התוכן הם אלה שיבחרו את השפות שהם רוצים לאפשר בתוכן שלהם. יו-טיוב מציינת, כי בדיקות מוקדמות של התכונה החדשה שערכה עם קבוצה קטנה של יוצרים הראו, שהתכונה שימשה ביותר מ-3,500 סרטונים שהועלו ביותר מ-40 שפות, ושיותר מ-15% מזמן הצפייה של הסרטונים המדובבים שימשו צופים שצפו בסרטון בשפה שונה מההקלטה המקורית, נכון לחודש שעבר. עוד מציינת החברה, שבחודש ינואר לבדו נצפו בפלטפורמה שלה מדי יום יותר משני מיליון שעות של סרטונים מדובבים. עוד צוין, כי בשלב הראשון התכונה תתמוך רק בתוכן הארוך, אבל החברה כבר בוחנת את הטמעת התכונה גם בסרטונים הקצרים. האפשרות להתאים את רצועות האודיו הרב לשוניות זמינה כבר בכל העולם הן למחשבים שולחניים, לניידים, לטאבלטים ולטלוויזיות עבור יוצרים שיקבלו הזמנה מיו-טיוב. לאחר שתהיה להם גישה, יוכלו היוצרים להשתמש באפשרות החדשה ב-Creator Studio. עם זאת, החברה לא פירטה כיצד היא קובעת אילו יוצרי תוכן, או כמה מהם יוזמנו, ורק אמרה שמדובר ב"אלפים", וגם לא ציינה מתי התכונה תהיה זמינה לכל יוצרי התוכן.

בינה מלאכותית, BIO-Convergence, מחשוב קוונטי, פוד טק ואקלים הם בין תחומי המחקר שהממשלה הגדירה בתקציב המדינה כיעדי עדיפות לאומית, והיא עומדת להשקיע בהם בשנים הקרובות 150 מיליון שקלים. הדברים עולים מתוכנית העבודה של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שאותה הציג השר במשרד זה, אופיר אקוניס, בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה היום (ב'). השר אקוניס סקר בישיבה את פעילת המשרד ואת תוכניות העבודה לשנה הקרובה, לאחר אישור התקציב בממשלה ולקראת אישורו בהמשך בכנסת. בהתייחסו לנושא הבינה המלאכותית הוא אמר כי סביב הטכנולוגיה הזו, שהולכת ומתעצמת, יש סוגיות רבות שצריך לדון בהן, ברמת הממשל. "אפילו מיקרוסופט הגדולה הטילה סנקציות על שימוש במערכות אלה", ציין. יש תוכניות רבות, אין מספיק תקציב בפתח הישיבה התייחס אקוניס לידיעה שפורסמה אתמול באנשים ומחשבים בנוגע לתקציב משרדו. הוא אמר כי "התקציב אמנם גדל, אבל בדיונים עם משרד האוצר, הדרישה שלנו הייתה הרבה יותר גדולה, כי יש תוכניות רבות שצריך לממש. כך גם לגבי תקציב רשות החדשנות". השר הביע תקווה כי בהמשך תקציבים אלה יגדלו והזמין את יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, ללחוץ על הממשלה כדי שתעשה זאת. בהמשך הדיון הציג אקוניס את יעדי המשרד העיקריים לשנים הבאות: קידום תשתיות למצוינות מדעית, תוכניות לאומיות לחדשנות, פיתוח דור מדעני העתיד וביצוע מחקרים פורצי דרך. בין היתר, יוקצו 55 מיליון שקלים לפעילות שבעה מרכזי מו"פ, בעיקר בפריפריה, שם מועסקים 200 חוקרים. "אני רואה כמשימה מרכזית את פיתוח ההון האנושי, על ידי הנגשת הטכנולוגיה והמדע לכל האוכלוסיות בישראל, ללא הבדל דת, גזע ומגדר", אמר אקוניס. "עשיתי זאת בקדנציות הקודמות שלי כשר המדע, ובכוונתי לקדם את זה בסדר עדיפות גבוה". במסגרת זו, יוקצו 45 מיליון שקלים מתקציב המשרד לתמיכה ב-70 מרכזים מדעיים ברחבי הארץ, שבהם נחשפים המשתתפים לתחומי המדע וההיי-טק. עוד בנושא זה, המשרד תקצב 11 מיליון שקלים, ללא השתתפות של משרד החינוך, להפעלת מסגרות ללימודי היי-טק ב-90 בתי ספר. בסך הכול אמורים להשתתף בתוכנית 100 אלף תלמידים. אקוניס ציין שהוא יביא בקרוב לממשלה את הדו"ח הסופי של ועדת פרלמוטר, בראשותו של דדי פרלמוטר, מבכירי ההיי-טק הישראלי ולשעבר סגן נשיא באינטל העולמית. ועדת פרלמוטר מונתה על ידי הממשלה הקודמת, ותפקידה הוא למפות את אתגרי ענף ההיי-טק בשנים הבאות. כמו כן, אקוניס דיווח כי בעוד שבועיים תתכנס ועדת השרים למדע ולטכנולוגיה, שהוא עומד בראשה, לישיבה ראשונה, שם יידונו תוכניות העבודה ונושאים שמשותפים למשרד המדע וליתר המשרדים שהשרים שעומדים בראשם חברים בוועדה. עוד הוא עדכן שהמשרד יערוך סדרת אירועים לקראת חגיגות עצמאות ה-75 למדינה, שבמהלכם יוצגו 75 המיזמים הגדולים של השנה, ויתארחו שרי מדע ממדינות אחרות. התקציב המוקצה לכך עומד על שני מיליון שקלים. "אני מגנה את הניסיונות לערב את ההיי-טק בוויכוח הפוליטי" נושא אחר שעלה בדיון הוא שילוב החברה הערבית בהיי-טק ובמדע בישראל. יו"ר רשות החדשנות, עמי אפלבום, אמר כי "22% מהסטודנטים שלומדים מדעים בכל האוניברסיטאות הם מהמגזר הערבי, אבל בקושי 3% מהתעשייה הם עובדי היי-טק ערבים". לדבריו, "התעסוקה של מהנדסים ערבים חשובה לכלכלת מדינת ישראל ולהתפתחות ענף ההיי-טק, ולא רק בגלל הגיוון החברתי הנדרש". אקוניס השיב כי שילוב החברה הערבית בהיי-טק, כמו גם זה של נשים, חרדים ושאר אוכלוסיות מודרות בענף, נמצא על סדר היום של המשרד וכי הוא יקדם את הנושא. בסוף הסקירה התייחס אקוניס למחאה נגד התוכנית המשפטית, וחזר על דבריו מהעבר ועל עמדת הממשלה, שלפיהם התוכנית לא תפגע בחופש המדע והאקדמיה, ולא תפגע בכלכלה. "אני מגנה בכל תוקף את הניסיונות לערב את ההיי-טק בוויכוח הפוליטי", אמר. ח"כ עודה השיב לו שאי אפשר להתעלם מהדאגה של אנשי ההיי-טק, שחוששים שלא תהיה בישראל יציבות כלכלית ולא תהיה מערכת משפט עצמאית, שתגן על העסקים שלהם במקרה הצורך.

אלפבית, החברה אם של גוגל, בחרה באחרונה לנטרל רובוטים שעלות תפעולם גבוהה במיוחד, ובכך הכניסה גם את הישויות האוטומטיות הללו לרשימת המפוטרים האחרונים שלה, בגין קיצוצים בהוצאות. תפקידם של הרובוטים שנוטרלו – שנוצרו על ידי חטיבה בת של גוגל המתמחה ברובוטיקה Everyday Robots – היה סילוק אשפה וניקיון של שולחנות הקפיטריות ברחבי מטות גוגל, והמהלך האחרון לסיים את עבודתם בוצע כחלק מקיצוץ תקציבי כולל החברה, כך לפי דיווח ב-Wired. מחלקת Everyday Robots – שהייתה אחת החטיבות של גוגל אשר נסגרו על ידי המנכ"ל, סונדר פיצ'אי – הכשירה 100 רובוטים חד-זרועיים על גלגלים שתפקידם היה לעזור לנקות את הקפיטריות של החברה, לסחוב שולחנות, כמו גם להפריד אשפה ולמיין פריטים למיחזור. הרובוטים גם עזרו לשמור על חדרי ישיבות נקיים במהלך המגיפה. כמה מאבות הטיפוס של הרובוטים הללו הועברו אל מחוץ למעבדה ועשו מטלות שימושיות בכל מתקני גוגל בעמק הסיליקון, אבל נראה שהעידן הזה מסתיים כעת. "Everyday Robots לא יהיו עוד פרויקט נפרד בתוך אלפבית", אמרה דניס גמבואה, ראשת חטיבת השיווק והתקשורת של Everyday Robots. "חלק מהטכנולוגיה וחלק מהצוות יאוחדו למאמצי רובוטיקה קיימים בתוך Google Research", היא הוסיפה והבהירה. עובד ניקיון בקפיטריות גוגל. הרובוט שפוטר. צילום: Everyday Robots מוצר מורכב לפיתוח, יקר ונטול קהל יעד ריאלי באתר החטיבה נכתב כי "יצירת רובוט שניתן ללמד על ידי כל אחד דורשת התמודדות עם כמה מהאתגרים הקשים ביותר בתחום הרובוטיקה. כיום, רובוטים הם יקרים ומבצעים משימות מיוחדות מאוד. אבל מה אם כמעט כל אחד יוכל להסביר וללמד את הרובוט? הם יכלו לעזור לאנשים בכל מה שהם צריכים, לעשות משימות שעוד לא חלמנו עליהן. בניית רובוטים שיכולים לפעול באופן אוטונומי בסביבות אנושיות לא מובנות, כמו הבתים והמשרדים שלנו, היא בעיה מורכבת ובלתי פתורה. זה מצריך התמודדות ושילוב של כמה מאתגרי החומרה והתוכנה הקשים ביותר בתחום הרובוטיקה כיום. פרויקט Everyday Robot בונה סוג חדש של רובוט-לומד – כזה שיכול בסופו של דבר ללמוד לעזור לכולם, כל יום". על פי Wired, החטיבה Everyday Robots העסיקה בעבר יותר מ-200 עובדים, אך לא הצליחה לבטא חזון ברור וקוהרנטי, מכיוון שמנהליה לא יכלו להחליט אם הם רוצים להתמקד במחקר מתקדם או אם הם מקווים לייצר מוצר המיועד לשוק עצמו. עקב כך, הרובוטים שייצרה החטיבה היו יקרים מדי – כל אחד מהם עלה עשרות אלפי דולרים – מה שגם להם לא להיות מוצר זמין עבור מרבית הלקוחות הרגילים. מעבר לכך, גם למצבה המדורדר של הכלכלה העולמית לאחר שנות הצמיחה הגבוה במהלך הקורונה, הייתה תרומה לכישלון הפרויקט. לאחר שהחברה חוותה ירידה בהכנסות מפרסומות בשנה שעברה, גוגל פיטרה 12,000 עובדים בחודש שעבר, וכאמור, גם חברי צוות Everyday Robots הושפעו ממהלך זה. מגוגל לא נמסר מה יעלה בגורל הרובוטים והאם נמצא להם כבר שימוש או מקום עבודה אחר.

חברת הסייבר Wiz של אסף רפפורט הודיעה היום (ב') כי היא גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 10 מיליארד – מה שלדבריה עושה אותה יוניקורן הסייבר הגדול בעולם. החברה, שהיא בין מובילות המאבק של ההיי-טק נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, תשים את הכסף בבנקים מחוץ לישראל. Wiz הוקמה במרץ 2020 על ידי רפפורט, המנכ"ל; עמי לוטבק, סמנכ"ל הטכנולוגיות; ינון קוסטיקה, סמנכ"ל המוצרים; ורועי רזניק, סמנכ"ל המחקר והפיתוח. הצוות כולו עובד יחד יותר מ-20 שנים, בין היתר כמנהלי קבוצת אבטחת הענן של מיקרוסופט, שרכשה את אדאלום, שאותה הם הקימו, בסכום של כ-320 מיליון דולר. מאז הקמתה לפני שלוש שנים גייסה Wiz סכום כולל של 900 מיליון דולר, שהביאו אותה לשווי של 10 מיליארד דולר. המשקיעים העיקריים בסבב הנוכחי היו הקרנות לייטספיד וגרינאוקס, שהובילו אותו לצד המשקיעים הקיימים בחברה, בהם הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס וסייברסטארטס של גילי רענן. בין המשקיעים הפרטיים הבולטים בחברה נמנים ברנרד ארנו, האיש העשיר בעולם; האוורד שולץ, המייסד של סטארבאקס; ויזמים בולטים נוספים. הטכנולוגיה של Wiz מאפשרת לצוותי אבטחה ופיתוח לזהות, לתעדף ולמנוע סיכוני ענן מורכבים, שחוצים בין שכבות הענן השונות. היא סורקת את סביבת הענן, על השכבות השונות שבה, על ידי התממשקות פשוטה ב-API. כך מתבצע ניתוח עומק של המשאבים בענן, כולל מבנה הרשת, הרשאות גישה וטעויות קונפיגורציה שעלולות להוות פתח לתוקפים. בנוסף, הפלטפורמה סורקת גם את שכבת האפליקציה והתוכנה ומזהה חולשות ונוזקות. Wiz משלבת את כל הממצאים לתמונה אחת ברורה של הסיכונים המהותיים ביותר בענן על ידי חישוב של מאות סיכונים שונים וההקשרים ביניהם. בשנה האחרונה Wiz הרחיבה את פלטפורמת הגנת הענן שלה לתחומים נוספים, כולל אבטחת סביבות קונטיינרים וקוברנטיס, פתרון DSPM להגנה על מידע רגיש בענן ופתרון CDR, שעוזר לארגונים עם זיהוי ומניעת תקיפות בקלאוד. הפלטפורמה של Wiz מאפשרת לחברות קונסולידציה מלאה יותר של אבטחת הענן לתוך כלי אחד. הטכנולוגיה של Wiz מותקנת ביותר מ- 35% מחברות פורצ'ן 100 ועל לקוחותיה נמנים מורגן סטנלי, קולגייט, סלאק, סיילספורס, BMW ועוד. החברה מעסיקה 650 עובדים, מתוכם כ-150 בישראל, והיא צפויה להמשיך ולגייס עובדים, כולל בארץ. יש לה משרדים בארצות הברית – בניו יורק ובדנוור, והיא מתכננת לפתוח משרדים חדשים בוושינגטון, אוסטין ודאלאס. אחת החברות הבולטות במחאת ההיי-טק רפפורט אמר כי "אנחנו גאים מאוד בשיעור הצמיחה שלנו בכל הקשור למספר הלקוחות, למכירות ולעלייה בשווי החברה, במיוחד על רקע תנאי השוק הקשיים בהם מצוי ההיי טק הגלובלי. המוצר של Wiz הוכיח שהוא מהווה פלטפורמה שמשרתת ארגונים בתחום אבטחת הענן, ומאפשרת להם לאחד מספר מערכות שונות- החל מהערכת חולשות, דרך הגנה על מידע ועד לניתוח הרשאות מתקדם, גם עבור צוותי אבטחה וגם עבור צוותי הפיתוח. Wiz ממשיכה לצמוח גלובלית ומוכרת למגוון ארגונים מתעשיות שונות". יש לציין ש-Wiz ומייסדיה הם משתתפים בולטים בהפגנות נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, והיא החליטה, בעקבות אותה תוכנית, להעביר את רוב הכספים שלה לחו"ל – להוציא תשלומים של הוצאות שוטפות, כגון שכר ושכר דירה בישראל. רפפורט אמר בעבר לאנשים ומחשבים כי "אי אפשר לקיים כלכלה חזקה ותעשיית היי-טק חזקה בלי בית משפט חזק ובלי מדינה דמוקרטית. ראינו מה קרה במדינות כמו פולין, הונגריה ורוסיה, איך התהליכים שקרו בהן הרחיקו משקיעים ופגעו בזכות הקניין – ועל זה אנחנו נלחמים. בסופו של דבר, ההיי-טק הוא אמנם רק 10% מהעובדים, אבל אחראי על 25% מהמיסים שגובה המדינה ועל יותר מ-50% מהיצוא".

אילון מאסק, הבעלים החדש יחסית של טוויטר, שנכנס גם לתפקיד מנכ"לה בשלהי אוקטובר האחרון, עשה זאת שוב – הוא פיטר כעת עוד עובדים והשאיר את החברה בסך הכל עם כ-2,000 עובדים ממתוך כ-7,500 מועסקיה לפני שנכנס לנעלי הבוס, כך דיווח הניו יורק טיימס אתמול (א'). בסבב הנוכחי נכללו כ-200 מועסקים, המהווים כ-10% מכוח העבודה שנותר לחברה.   כזכור, כבר עם העברת הפלטפורמה לידיו, הודיע מאסק על פיטורי חצי מעובדי החברה והמשיך לפטר אנשי צוות רבים בחודשים האחרונים. הוא הגן על ההחלטה הקשוחה שלו להביא לעזיבת רבים מהעובדים באמצעות הסברים אודות מצב כספי גרוע של הרכש החדש שלו, וחובה לקצץ בעלויות כדי לאזנו, וניסה להרגיע את העובדים הנסערים שנותרו בחברה בכך שהצהיר כי מי שפוטרו קיבלו שלושה חודשי שכר מהחברה כפיצוי. אסתר קרופורד, סמנכ"לית ניהול מוצר בטוויטר, שהייתה אחראית על ניהול תוכנית המנויים החדשה Twitter Blue. המפוטרת הבכירה המשמעותית בסבב – האחראית על Twitter Blue על פי מספר דיווחים שונים, מאסק פיטר כבר כמעט 1,000 עובדי טוויטר שביקרו אותו או את החלטותיו. במסגרת הפיטורים האחרונים עליהם מדווח כעת נכללה גם אסתר קרופורד, סמנכ"לית ניהול מוצר שעבדה בטוויטר, והייתה אחראית על ניהול תוכנית המנויים החדשה Twitter Blue. פיטוריה של קרופורד הפתיעו רבים בפנים ומחוץ לחברה. שירות המנויים, שהגיע לטוויטר כחלק מעידן מאסק, מציע תכונות פרימיום כגון ביטול ציוץ, תיקיות, ועוד, ובעיקר מעניק למשתמש שרוכש אותו, ב-8 דולר בחודש, את סימון ה-וי הכחול המאמת את זהותו. השירות היה אמור להיות "מוצר" שהפלטפורמה המצייצת תמכור להמונים, אך לפי הדיווחים השונים עד כה הוא נרכש על ידי כ-300 אלף משתמשים בלבד, מתוך מאות המיליונים הפעילים בשירות, ולכן נחשב ככישלון. אי הצלחת המוצר היא כנראה העילה לפיטורי קרופורד, ולמעשה גם הסיבה לסבב הפיטורים החדש כולו, אחרי שחבילת המינויים לא הצליחה לסייע לחברה לזכות בהכנסות נוספות גדולות כצפוי. קרופורד, כאמור, עסקה בשיקום ובהשקת Twitter Blue, וכן  עבדה על פרויקט של פלטפורמת תשלומים דיגיטליים בטוויטר. לפני שהחלה לעבוד בחברה, הייתה קרופורד מייסדת ו-CEO של Squad, אפליקציית שיחות ווידיאו שנרכשה בידי טוויטר ב-2020. לאחר מכן, Squad נרכשה על-ידי מאסק ב-2022, מה שעורר את החשד שקרופורד היא אחת מנאמני מאסק בחברה. לאחרונה, קרופורד ועוד 200 אנשי Twitter Blue קודמו למעמד Twitter Red – מנוי VIP שהוענק לתומכי מאסק המועסקים ברשת החברתית המצייצת. פיטוריה של קרופורד, לפיכך, באו בהפתעה גמורה ולא היו צפויים. עמק הסיליקון הגיב בתדהמה מאסק, שגם הניהול שלו את הפלטפורמה לא נחשב כהצלחה גדולה, בלשון המעטה, בינתיים, בישר שככל הנראה ימצא מנכ"ל חדש לטוויטר לקראת סוף 2023, כשהחברה תתאזן תקציבית, להערכתו. באופן מתמיה, דווקא גל הפיטורים האחרון הזה מטעם מאסק טלטל איכשהו את עמק הסיליקון, וזאת על אף שחברות היי-טק רבות עסקו אף הן בצמצום כוח האדם שלהן בחודשים החולפים. אמנם רוב מנהיגי הטכנולוגיה לא הגיבו בפומבי לסבב הפיטורים האחרון בטוויטר, אך חלקם בחרו הפעם להביע את דאגותיהם או תמיכתם בעובדים שנפגעו. כך למשל, ג'ק דורסי, לשעבר מנכ"ל טוויטר ומייסד משותף שלה, צייץ "אני מצטער" עם אימוג'י של לב ותיוג של אסתר קרופורד. מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, אמר כי "הזדעזע" ממעשיו של מאסק והציע להעסיק כמה מהמהנדסים שפוטרו. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל – שהיום דיווחנו כי "פיטרה" גם רובוטים כחלק מהקיצוצים בחברה –  אמר שהוא מקווה שטוויטר "תמצא דרך קדימה שתכבד את המשתמשים והעובדים שלה". The worst take you could have from watching me go all-in on Twitter 2.0 is that my optimism or hard work was a mistake. Those who jeer & mock are necessarily on the sidelines and not in the arena. I’m deeply proud of the team for building through so much noise & chaos. ???? — Esther Crawford ✨ (@esthercrawford) February 27, 2023 קרופורד עצמה הגיבה לדבר פיטוריה בחשבון הטוויטר שלה. היא הביעה את עצבותה וכן המשיכה והפגינה את האמון שלה בעבודתה ובחברי צוותה. בנוסף היא רמזה בדבריה שמאסק לא ידע לנצל את הכישרון שלה. היא לא חשפה מה התוכניות שלה לעתיד.

גיא תנחומא מונה לסמנכ"ל הכספים בחברת הסייבר אקווה סקיוריטי, המפתחת פתרונות אבטחת מידע לסביבות ענן. תנחומא יצטרף להנהלה הבכירה של החברה ויהיה אמון על הפעילות והאסטרטגיה הפיננסית של אקווה וכן על תחום משאבי האנוש בחברה. בתוך כך, הוא יהיה אחראי על פעילויות כמו קשרי משקיעים, מערכי מימון וגיוס, תקציב, ניהול משאבי אנוש, רכש, תפעול ועוד. לתנחומא מעל ל-25 שנות ניסיון בתחום הניהול הפיננסי, כאשר בתפקידיו הקודמים היה, בין היתר, סמנכ"ל כספים של כמה חברות טכנולוגיות, כמו חברת הענן Kaminario, וכן סמנכ"ל כספים וראש חטיבת אנטרפרייז בחברת נייס מערכות, שבה שימש גם קודם לכן בתפקיד מנהל תקציב החברה. תנחומא הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

מאת הילל יוסף   "הנתונים הארגוניים מהווים חלק מההתנהלות של הארגון. אלא שפעמים רבות ארגונים אינם מנצלים את מירב הערכים העסקיים הטמונים בהם. החזון שלנו הוא להנגיש את כלל הנתונים למשתמשי הארגון, ולהגדיל את היקף הניתוח שלהם, וכך לסייע לארגונים לקחת החלטות עסקיות באמצעות נתונים. אנו מאמינים כי אוריינות נתונים צריכה להיות שפה שנייה של כל ארגון וארגון", כך אמר אורי קלסי, סמנכ"ל מוצרים, קליק ישראל (Qlik Israel) מקבוצת חילן. קלסי התראיין לקראת כנס Qlik Day 2023. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ד' השבוע, 1 במרץ 2023, באולם אירועים לאגו בראשון לציון. "הנהלת Qlik הבינה", אמר קלסי, "כי על מנת לקבל את הנתונים בזמינות, באיכות ובמכלול גדול – נדרש לספק את היכולת לשלוט גם בתעבורת הנתונים וגם באנליטיקה. לכן היא צירפה להיצע שלה כלי שילוב נתונים, האחראים על העברת הנתונים מהמקורות השונים בזמן אמת ובנייה של אגם, או מחסן נתונים. לדבריו, "אנו מוכרים מאוד בשוק האנליטיקה וה-BI, אולם פחות בעולם שילוב הנתונים. קליק רכשה את אטיוניטי (Attunity) הישראלית, יחד עם סל מוצרים לרפליקציה בזמן אמת ושילוב נתונים – והחלה לשלב את מוצרי שילוב הנתונים (Data Integration) שנרכשו עם מוצרי אנליטיקה. יצרנו פלטפורמה שמנהלת את הנתונים משלב Raw Data עד לתובנות עסקיות. כך, אנו מאפשרים לארגונים ולממשלות להתנהל ולקבל החלטות מבוססות נתונים". "מוצרי שילוב הנתונים מבצעים בצורה המשכית ובזמן אמת הזרמת מידע בין מקורות ליעדים ועיבודם", הסביר, "ובכך מאיצים את זמינות הנתונים. הכלים פועלים באוטומציה מלאה הן בשלב שינוע המידע והן בשלב הכנת המידע לטובת ניתוחים לכדי תוצר שממנו ניתן לקבל תובנות מושכלות וניתוחים". לדבריו, "מוצר ה-Replicate מבצע רפליקציה של מידע בין מקורות ליעדים שונים בזמן אמת בטכנולוגיה של CDC (ר"ת Change Data Capture), ומוצר ה-Compose מבצע אוטומציה מלאה לבניית מחסני נתונים או אגמי נתונים". "אנו מטפלים היום בנתונים לאורך כל מחזור החיים שלהם – מהשלב הגולמי, שם הם מצויים בצורתם המקורית במערכות, בשרתי הלקוח הארגוני, און פרם, או בעננים השונים, או במערכות SaaS ", ציין. "לאחר שהבאנו את הנתונים למקום אחד, אנו בונים מחסני או אגמי נתונים ומכינים אותם לצריכה ישירה ועושים עליהם פעולות של אנליטיקה מתקדמת". כך, אמר, "לדוגמה, ללקוח יש מערכת של סאפ (SAP), והוא רוצה לבנות מחסן נתונים על Snowflake – אז אנו מסייעים לו בפישוט התהליכים בכל שלב – מהרפליקציה עד השילוב וכלה בניתוח הכולל, ויש לנו את הכלים והידע לבצע זאת תחת פלטפורמה אחת, עם פתרון מלא מקצה לקצה". לדברי קלסי, "השנה נמכור את המוצרים גם ללקוחות המחפשים פתרונותData Integration וגם ללקוחות כפלטפורמה של Data Integration + Analytics. אנו מציעים את פתרון ה-Data Integration על גבי שתי פלטפורמות – האחת  בניהול הלקוח והשנייה בפלטפורמת ה-SaaS שלנו, שבה ניתן לצרוך גם אנליטיקה וגם שילוב נתונים". "אנו יודעים לעבוד עם חלק ניכר מהמערכות הקיימות בשוק", סיכם קלסי, "ומסייעים לארגונים למשוך נתונים מרוב מקורות הנתונים, ולהעביר אותם ליעדים לפי הארכיטקטורה הנדרשת לשנות ולהכין אותם לניתוח. אנו אגנוסטיים לספק שהלקוח בחר לאחסן את המידע ומציעים גמישות מקסימלית ללקוח בבחירות הארכיטקטוניות. אנו יודעים לספק לכל לקוח ארגוני את הפתרון המתאים לו לטובת הטיפול בנכס הארגוני היקר מכל – הנתונים, ולעשות זאת באופן יעיל ומאובטח. כך, אנו בעמדה ייחודית של יכולת לאיסוף הנתונים, ניתוח ושילוב שלהם, לטובת הפקת תובנות מושכלות בזמן אמת, עם יכולות אוטומציה".