יצרנית המעבדים והשבבים מדיה-טק הציגה לקראת תערוכת הסלולר העולמית MWC, שמתקיימת השבוע בברצלונה, את מה שיכול להוביל למהפכה בשימוש בסמארטפונים: תקשורת לוויינית לכולם, ובעצם לא רק לטלפונים. למרות הפריסה הרחבה של רשתות תקשורת סלולרית ברחבי העולם, עדיין יש הרבה מאוד מקומות שבהם אין נגישות לתקשורת כזו, כך שיש צורך בטלפונים לווייניים יקרים כדי לשמור על קשר. אפל אמנם שילבה שבב לווייני בחלק ממכשירי ה-iPhone 14 שלה, אך במקרה הזה ניתן לשלוח רק הודעות מוגדרות מראש בשעת חירום, כשהתקשורת היא חד כיוונית. הפתרון שמציעה מדיה-טק מתאים לשילוב בכל טלפון, ללא קשר לזהות של יצרנית המעבד הראשי, והוא יאפשר תקשורת דו כיוונית. השבבים שהוצגו והתקנים שהם מבוססים עליהם השבב הראשון שהציגה החברה, MT6825, אמור להגיע לשוק כבר בקרוב, והוא מבוסס על תקן lot-NTN, שנחשב לאיטי ומיועד לשליחת הודעות טקסט, אולם מאפשר חיבור כמעט מכל נקודה על פני האדמה. הוא מאפשר לשלוח את הודעות הטקסט בשני הכיוונים, בלי צורך בריענון ידני כדי לראות אם יש הודעה חדשה. שני טלפונים שבהם הרכיב הלווייני הזה כבר משולב, ואמורים להגיע בקרוב לשוק, הם Defy-2 של מוטורולה ו-S75 של CAT, שהם טלפונים מוקשחים שמיועדים לתפעול בתנאי שטח קשים. במקביל מפתחת מדיה-טק רכיב לווייני נוסף, הפעם בתקן NR-NTN, שמאפשר לבצע שיחות טלפון ו-וידיאו, ולשלוח תמונות. אולם, החברה תשיק את הרכיב רק לאחר שתהיה פריסה מספקת של לוויינים שתומכים בתקן זה. "תקשורת לוויינית דו כיוונית בטלפונים ובמכשירים אחרים תוביל אותנו לעידן חדש של קישוריות ותפתח בפנינו אפשרויות חדשות בתחומים רבים ושונים", אמר ג'יי סי הסו, סגן נשיא ומנכ"ל היחידה העסקית לתקשורת אלחוטית של מדיה-טק. "השבבים שלנו מבוססים על תקן 3GPP NTN הפתוח, והם יכולים להשתלב בכל טלפון דגל, כדי לספק חוויית קישוריות לוויינית חלקה".

"מחשוב הענן הפך להכרח. אולם, המעבר לענן כרוך בעלויות מורכבות, ולארגונים רבים יש תשתיות מונוליטיות שלא בנויות אליו או אפליקציות מסורתיות שדורשות התאמה במעבר. הענן דופק בדלת של כל מנמ"ר ומנמ"רית, וכולם נדרשים 'לתת את הנתח' שלהם לקלאוד – מי ברצון ומי בשל דרישת הנהלה", כך אמר משה שובה, סמנכ"ל הטכנולוגיות של דל ישראל. שובה ציטט מחקר של דלויט שלפיו כ-85% מהארגונים עברו לעבוד בתצורת מחשוב ענן, עם עבודה מול לפחות שני עננים ציבוריים. נתון נוסף מראה שכחמישית מהארגונים נמצאים בחמישה עננים שונים. "מצב זה, שבו חלק מתשתיות הפיתוח נמצאות בענן של אמזון והאחרות בזה של מיקרוסופט, למשל, יוצר אתגרים של מורכבות וניהול", אמר. "התהליכים הם מונוליטיים ואינם אוטומטיים, והאתגר הוא לעשות אותם כאלה. אתגר נוסף מגיע מהבחירות של המנמ"ר: אין יצרן אחד שיש לו את 'הטוב מכל העולמות' (בסט אוף בריד), ולכן עליו לפעול בכמה עננים", אמר שובה. "אתגר נוסף", ציין, "נובע מהעובדה שארגונים רבים החלו במימוש אסטרטגיה של ענן תחילה, כי הוא מביא לצמצום עלויות התפעול ומאפשר לארגונים להתקדם ולפעול מהר. אלא שבפועל הסתבר שהמעבר כרוך בעלויות שמכבידות על הארגון, וכדי לענות על הצורך לפעול בסביבת העבודה ההיברידית נדרש מודל IT היברידי". לדברי שובה, "ארגונים שכבר עשו הגירה שכזו והחלו לפעול בגישה היברידית דיווחו על חיסכון משמעותי בעלויות. על אף שלענן הציבורי יש יתרונות רבים, מנמ"רים רבים מבינים שהוא לא בהכרח הפתרון הרצוי לכל מצב. החלק הארי של הארגונים מחפשים פתרון שישלב בין זריזות הענן הציבורי והגמישות לבחור את הענן המתאים, פרטי או ציבורי, עבור כל עומס עבודה. זאת, תוך מיטוב העלויות ותכנות מדויק של ההוצאות". תשתית APEX "המענה לרוב האתגרים הללו הוא תשתית APEX – שירות וטכנולוגיה משולבים", אמר שובה. "השירות הוא צריכה ב-'סגנון' של ענן, משמע – תשלום מבוסס צריכה בפועל, עבור כלל סוגי העבודה: און-פרם, אירוח והעננים לסוגיהם. אנחנו מציעים לארגונים פלטפורמה שמשלבת את פישוט הפעילות עם גמישות ויכולת בקרה אמיתית. כך ניתן לנהל סביבה מרובת עננים באופן אחוד ומרכזי". הוא הסביר ש-"המודל מציע פתרונות מנוהלים, מבוססי ענן ומותאמים אישית. תשתית APEX נפרסת בחצר הלקוח ויש אפשרות של יצירת סביבה שמופעלת על ידינו. בדרך זו, המנמ"ר.ית מנהל את המשאבים באמצעות פורטל ניהול והלקוחות משלמים רק על מה שהם צורכים. כך, ארגונים מקבלים ערך משמעותי – בשל הפעלת ארכיטקטורה מקומית, במודל תשלום גמיש, עם יכולת לבנות סביבות בעלות פונקציונליות חזקה, לצד שירותים מנוהלים של טכנולוגיות". "השירות שאנחנו מציעים מתבסס על קטלוג שמאפשר בקרה, פשטות ואג'יליות, לצד שליטה בתפעול ובהוצאות, תוך ניהול מבוסס הקצאת משאבי IT חכמה, עם מעקב אחרי הצריכה בפועל. אנחנו משיגים זאת תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עם אינטל – לאספקת פתרונות אג'יליים לארגונים שמקדימים לאמץ טכנולוגיות חדשות. כך ניתן להציג הרבה יותר טכנולוגיות חדשניות, ובתוך זמן קצר, להרחיב את קיבולת ה-IT במהירות ולספק משאבים בהתאם לדרישות העסקיות והפיתוחיות, שמשתנות ללא הרף. אחד היתרונות הגדולים שאנחנו מציעים הוא במענה מבוסס חיזוי, שצופה את ההוצאות מראש", ציין שובה. "השירות יופעל בישראל בשבועות הקרובים, עם כמה אפשרויות להפעלת המודל, כשאחת מהן היא הפקדת הניהול ברשותנו, בעוד המנמ"ר מתפעל את הסביבה ומכניס עוד שירותים לפי צורכי הארגון. עבודה במודל זה מפשטת את העיסוק בתשתיות ומשחררת אנשים לעסוק בליבה העסקית של הארגון. אנחנו מציעים שני יתרונות מרכזיים: הטמעה פשוטה יותר בהשוואה למעבר לענן עצמו וצמצום ההוצאות התפעוליות. עד סוף 2023 כבר יהיה לנו מגוון לקוחות בישראל שיעבדו במודל זה – מהם ארגונים גדולים ומוכרים", אמר.

ד"ר דורית דור, שב-27 השנים האחרונות ניהלה את ארגון המוצרים והמו"פ של צ'ק פוינט, עברה תפקיד בחברה ומונתה לסמנכ"לית הטכנולוגיות – כך הודיעה ענקית האבטחה והסייבר הישראלית היום (ג'). בנוסף, היא תהיה יו"רית Check Point Rockets – היחידות של החברה שעוסקות בתחומים בעלי צמיחה מואצת. נטלי קרמר, סמנכ"לית המוצרים והמו"פ של צ'ק פוינט. צילום: יח"צ מחליפתה של ד"ר דור בתפקיד היא נטלי קרמר, שבשנים האחרונות ניהלה את מרכז המו"פ של AT&T בישראל והייתה סגנית נשיא לשירותי דליוורי של תוכנה בענקית הטלקום. היא תשמש בצ'ק פוינט כסמנכ"לית המוצרים והמו"פ. מינוי נוסף הוא של רופאל הולנבק, שבשנה האחרונה משמשת כסמנכ"לית המכירות והשיווק של צ'ק פוינט, לנשיאת החברה. ד"ר דור היא מוותיקות צ'ק פוינט: החברה נוסדה ב-1993 והיא הצטרפה אליה שנתיים לאחר מכן. ב-1996 היא החלה לנהל את ארגון המוצרים שלה. בהודעת החברה נמסר כי "ד"ר דור היא אחת מהבכירות בתעשיית אבטחת הסייבר. היא הייתה מבעלי ובעלות התרומה הרבה ביותר לבניית צ'ק פוינט כשחקנית מובילה מזה מעל 27 שנים". לדור יש דוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב וב-1993 היא זכתה בפרס ביטחון ישראל. כמו כן, היא פעילה לקידום נשים בהיי-טק, בין היתר במסגרת ארגון She Codes. רופאל הולנבק, נשיאת צ'ק פוינט. צילום: יח"צ "ניסיון שאין שני לו" גיל שוויד, מנכ"ל וממייסדי צ'ק פוינט, אמר כי "אנחנו נרגשים לצרף אלינו את נטלי, ובטוחים שיכולותיה ומומחיותה הם בעלי ערך עצום לארגון המוצרים שלנו. אנחנו גאים בדורית ובטוחים בהצלחתה בתפקיד החדש, וכן מברכים את רופאל על הקידום הראוי". "השילוב של חיזוק המנהיגות שלנו עם אנשים מאוד מנוסים, הניסיון המצטבר שאין שני לו כמו זה של דורית והשינויים הארגוניים שאנחנו מבצעים ישדרגו את היכולות שלנו בפן הטכנולוגי ובפן העסקי. ביחד, נמשיך לייצר את מוצרי ההגנה הטובים ביותר ונפעל להפוך את העולם לבטוח יותר", הוסיף.

גוגל הציגה ב-MWC – תערוכת הסלולר העולמית, שמתקיימת השבוע בברצלונה – שורה של חידושים ועדכונים שהיא תשלב בקרוב במערכות ההפעלה השונות שלה. טלפונים המבוססים על אנדרואיד, שעונים עם Wear OS וגם מחשבים מבוססי Chrome OS נמצאים כולם ברשימת העדכונים, שאמורים לספק חוויית משתמש משופרת, לפי החברה. כך, לדוגמה, יוכלו המשתמשים להגדיל את הגופנים בדפדפן הכרום באנדרואיד עד ל-300% ובכל זאת לשמור על העיצוב המקורי של העמוד שבו הם גולשים. יותר מכך, הם יוכלו לקבוע שהגודל שהם בוחרים יהיה גודל ברירת המחדל ולא יתאפס ל-100% בכל פעם שיוצאים מהדפדפן. תכונה אחרת היא אפשרות להשתמש בתוכנת ה-Keep לשמירת הערות באופן ישיר על מסך הטלפון, בדמות יישומון בגודל של תא יחיד. יתרה מזאת, לאחר שהתכונה הזו תגיע לגרסה היציבה, היא תוכל להיות מסונכרנת באופן ישיר לאפליקציה המקבילה בשעונים מבוססי ה-Wear OS. בנוסף, יקבלו השעונים עדכון שיאפשר להם, בלחיצה קלה, ליצור פתקים ורשימות של דברים שצריך לעשות, וכאמור לסנכרן אותם לטלפון. עוד תכונות תכונת החיבור המהיר Fast Pair של התקני בלוטות' מגיעה גם ל-Chrome OS. מספיק יהיה לפתוח את מארז הטעינה של אוזניות תומכות כדי לצמד אותן למחשב. אוזניות שכבר הותקנו לשימוש בטלפון יחוברו אוטומטית גם למחשב ה-Chrome OS של המשתמש. תכונה אחרת שתגיע לסמארטפוני האנדרואיד שייכת לאפליקציית שיחות הוועידה Meet. לפי גוגל, התכונה, שכבר נבדקת בגרסת הבטא של מערכת ההפעלה, תספק בעת השימוש באפליקציה סינון רעשים סביבתיים. כאמור, מדובר בהכרזות על תכונות חדשות, כשעדיין לא ברור מתי הן ישולבו בגרסאות יציבות של המערכות השונות.

אילון מאסק, יזם הטכנולוגיה המפורסם ביותר בעולם כיום, כנראה רוצה להקים מעבדת מחקר לבינה מלאכותית משלו, שמטרתה העיקרית – בניית כלי שיתחרה בצ'אטבוט המצליח ChatGPT מבית OpenAI.  המגזין The Information שוחח באחרונה עם אנשים בעלי ידע ישיר על היוזמה, שסיפרו כי מאסק כבר גייס ליוזמה את חוקר הבינה המלאכותית ועובד DeepMind עד לא מזמן, איגור בבושקין. כזכור, עבודה כחוקר ב-DeepMind היא סעיף נכבד ברזומה. חברת המחקר בתחום ה-AI, שנוסדה בשנת 2010 בבריטניה, הפכה לחלק מאלפבית, החברה האם של גוגל. DeepMind מעורבת במגוון פרויקטים שמשתמשים בטכנולוגיות AI לפתרון בעיות עולמיות, ויש לה מרכזי מחקר בלונדון, קנדה, צרפת וארה"ב. לדברי יודעי הדבר, מאסק פנה לחוקרים שונים בתחום הבינה המלאכותית בשבועות האחרונים, על מנת להקים מעבדת מחקר חדשה שתפתח אלטרנטיבה ל-ChatGPT של OpenAI. הכלי ChatGPT הוא בוט שיחה מבוסס AI, שמייצר תשובות אנושיות המבוססות על מידע שהוא מוצא אונליין ומספק מענה מושכל לשאלות של משתמשים. הוא גם נחשב ככלי מתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (Generative AI), שמסוגל על סמך תיאור פשוט לייצר תוכן מותאם לצרכי המשתמש, למשל הוא יודע לכתוב סיפורים, שירים, פוסטים ואפילו קודים. ChatGPT is scary good. We are not far from dangerously strong AI. — Elon Musk (@elonmusk) December 3, 2022 מה חושב מאסק על AI? מאסק היה אחד המייסדים של OpenAI בשנת 2015. כבר אז, מאסק והבוס הנוכחי של OpenAI, סם אלטמן, איחדו כוחות בכוונה לבצע מחקר עומק בתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, ב-2018, מאסק עזב את דירקטוריון החברה לאחר ארגון מחדש, ולפי הדיווחים כדי למנוע כל קונפליקט עתידי, משום ש-טסלה שהיה מנכ"לה, התרחבה לתחום הבינה המלאכותית, בניסיון לבנות כלי רכב אוטונומיים. אפשר שכעת – לנוכח הצלחת הכלי החדשני של OpenAI – שכבר זכה לתמיכה בהיקף של כ-10 מיליארד דולר ממיקרוסופט ושולב במנוע החיפוש שלה, בינג, כמו גם בשירותה ענן של Azure – מאסק מתחרט ומנסה לשוב ובגדול לזירת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. בכל אופן, על פי הדיווחים, הפרויקט הזה עדיין בחיתוליו ולכן אין עדיין יכולות לספר על תוכניות קונקרטיות הכרוכות בו. עם זאת, לפי The Information, בבושקין אמר שהוא כבר שוחח עם מאסק על הקמת צוות. מאז ש-ChatGPT הגיח לעולם והושק באופן ראשוני ב-30 בנובמבר 2022, מנכ"ל טוויטר, טסלה, SpaceX וחברות רבות אחרות, דיבר באופן קבוע על נושא הבינה המלאכותית ואף שיבח את הכלי החדש. מאידך מאסק גם נהג בעבר להשמיע דברים בגנות הבינה המלאכותית, וטען שהיא גם עלולה להוות "סיכון גדול יותר לחברה מאשר מכוניות, מטוסים או תרופות". גם כיום מאסק לא נשמע יותר מדי עקבי בנוגע לתחום. בדצמבר, בתגובה לציוץ של אלטמן, כתב מאסק: "ChatGPT טוב להחריד. אנחנו לא רחוקים מ-AI חזקה בצורה מסוכנת". בינואר הגיב מאסק לציוץ שבישר כי "ChatGPT של OpenAI עבר את בחינת הרישוי הרפואי של ארצות הברית" והשיב לציוץ במילים: "אני בטוח שהכל יהיה בסדר". השבוע הגיב מאסק, הבעלים והמנכ"ל של טוויטר, לציוץ שבישר כי "ChatGPT של OpenAI עבר את בחינת הרישוי הרפואי של ארצות הברית". מאסק השייב לציוץ במילים: "אני בטוח שהכל יהיה בסדר". I’m sure everything will be fine — Elon Musk (@elonmusk) January 29, 2023 בזמן האחרון הוא הצהיר מאידך כי "AI הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על עתיד הציוויליזציה". בפסגת הממשל העולמי בדובאי, שבה השתתף, אמר מאסק שהבינה המלאכותית היא עניין חיובי ושלילי גם יחד. לדבריו, מדובר בהבטחה ויכולת גדולות, אבל "עם זה מגיעה סכנה גדולה", כך דיווח הניו יורק פוסט.

פוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדשפוסט חדש

שיעור תושבי הפריפריה המשרתים כחיילים במסלולים הטכנולוגיים העיקריים של צה"ל, במודיעין ובאגף התקשוב, נמוך ביותר – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביקורת בנושאי ביטחון שאותו הוא פרסם היום (ג'). בדו"ח נכתב כי "בצה"ל יש מגוון תפקידים בעולמות הטכנולוגיים, שמקנים למשרתים בהם ניסיון שנחשב למועיל בשוק העבודה האזרחי, ומשכך הם נחשקים על ידי מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון – י"ה) רבים". בביקורת נמצא ששיעור תושבי הפריפריה שמשרתים במסלולים הטכנולוגיים העיקריים עומד על קצת יותר ממחצית משיעורם ביחידות בכלל צה"ל: 16.5% במסלולים הטכנולוגיים העיקריים לעומת 32% ביחידות בכלל צה"ל. "מומלץ כי צה"ל ימשיך לפעול לצמצום פערים בין מלש"בים מהפריפריה ובין שאר המלש"בים, ולהגדלת ייצוג הפריפריה בתפקידים טכנולוגיים", כתב המבקר. "כמו כן, משרד מבקר המדינה ממליץ לבצע תהליכי תחקור ובקרה מעת לעת בעניין היוזמות השונות הכרוכות בצמצום הפערים האמור, בדגש על תרומת השינויים בתהליכי המיון לצמצום פערים אלה ולעמידה ביעדים שקבעו שר הביטחון והרמטכ"ל". "אחת ממטרות התכנון הרב שנתי של המיון בצה"ל היא להרחיב את מקורות כוח האדם בתחומים הטכנולוגיים והטכניים בצבא, שמצויים בתת איוש משמעותי, ולהתאימם לשיאי כוח האדם בתחום זה", ציין אנגלמן. "מטרה נוספת היא מיון הוגן ושוויוני של מלש"בים. צה"ל מחבר בין שתי המטרות האמורות ופועל למימושן, בין היתר באמצעות יוזמות שונות שמוכוונות ליצור תמהיל שוויוני יותר של משרתים מהפריפריה בתפקידים איכותיים בכלל וטכנולוגיים בפרט. באוגוסט 2021 הגדיר שר הביטחון (דאז – י"ה) יעד ולפיו 30% מהחיילים מהפריפריה ישתלבו ביחידות הטכנולוגיות". צה"ל מסר בתגובה כי "כחלק מהמנגנון הלאומי, הצבא עוסק בצמצום הפערים בין אוכלוסיית הפריפריה למרכז ומשקיע מאמצים אדירים בבניית מסלולים ייחודיים, ובהם מסלולי עתודה אקדמית; בהרחבת תוכניות טכנולוגיות בפריפריה; ובטיוב השיבוץ לאוכלוסיות הפריפריה באמצעות קביעת מדיניות מפצה. צה"ל פועל להנבטת מקורות כוח אדם בפריפריה באמצעות תוכניות ליצירת מוביליות, דוגמת התוכניות עתידים, עתידים להוראה, תלפיות ומגשימות. ממדי ההשפעה של התהליכים שננקטו לקידום אוכלוסיית הפריפריה עדיין לא ניכרים, מכיוון שמדובר בתהליכים ארוכים, שמתפרסים על כמה שנים. הרמטכ"ל קבע יעד ולפיו שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות טכנולוגיות יתייצב על 30% עד לסוף 2026". פגיעה בזמינות השירות למלש"בים – בגלל תקלות במערכות ה-IT ב-2016 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח בעניין המיון והגיוס לצה"ל, והדו"ח הנוכחי בחן את תיקון הליקויים העיקריים שצוינו אז. בין היתר, המבקר בחן את תיעוד הטיפול בפניות מלש"בים והזנת נתוניהם במערכות הטכנולוגיות. בביקורת הקודמת נמצאו ליקויים בתיעוד במערכת הצבאית הממוחשבת לטיפול בלקוח, של פעולות שביצעו כלל הגורמים המטפלים במלש"בים. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: "נמצאו היעדר תיעוד וחוסרים בתיעוד ובהזנה של מסמכים – הן במערכת לטיפול בלקוח והן במערכות ממוכנות אחרות, וכן תקלות בתיעוד במערכת הניהול, שאליה מוזנים נתונים של המלש"ב", ציין אנגלמן. עוד מתח המבקר ביקורת על רציפות התפקוד של המערכות הממוכנות במרכז השירות של מיטב – היחידה המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המלש"בים והחיילים בצה"ל. יחידה זו הוקמה ב-2006 מאיחודם של הבקו"ם ומנהל הגיוס. בביקורת הקודמת נמצא שחלו שיבושים רבים ותדירים ברציפות התפקוד – הן של שרתי המוקד הטלפוני שבמרכז השירות והן של שרתי מערכת הניהול, ובעקבות שיבושים אלה המערכות מושבתות, או עובדות באיטיות, לתקופה מסוימת – והדבר קורה מדי חודש. בביקורת המעקב נמצא שהליקוי במערכת הטלפוניה תוקן. לגבי מערכת הניהול צוין כי "הליקוי לא תוקן, ועקב כך נגרמת פגיעה בשירות למלש"ב". לפי המבקר, "מרכז השירות נותן מענה לפניות של אלפי מלש"בים ביום. מדובר בארגון גדול, שצריך להתנהל באופן שוטף ותוך מספר מזערי של תקלות. תקלות במערכות שבמרכז השירות בתדירות ובהיקף שצוינו פוגעות בזמינותו של השירות למלש"בים. זאת, משום שכל תקלה עלולה לגרום לעיכובים בטיפול בהם. משרד מבקר המדינה ממליץ להוסיף ולהתאים את התשתיות של המערכות הממוכנות המשמשות את מרכז השירות במיטב לתכולות החדשות המתווספות, ולפעול לשיפור זמינותן על פי תקני איכות מקובלים בתחום זה". צה"ל מסר בתגובה כי "כמו כל מערכת גדולה, עדיין יש מקרים שבהם מערכת הניהול פועלת באיטיות או נופלת. זאת, אף ששינויים תשתיתיים ואפליקטיביים שהוטמעו במערכת, בשילוב פעולות מנע תחזוקתיות, הביאו לשיפור ניכר לעומת השנים שעברו".

הממשל האמריקני שוקל חקיקה נגד חברות טכנולוגיה וארגונים נוספים, שתטיל עליהם אחריות רבה יותר, בכל הרמות, בנוגע לאבטחת השירותים שהם מציעים ללקוחות, כולל פרטיות הנתונים. ג'ן איסטרלי, מנהלת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) בארצות הברית, אמרה באחרונה שהחקיקה, באם תצא אל הפועל, תמנע התנערות של חברות טכנולוגיות מאחריות באמצעות שימוש בחוזים מורכבים, ותקבע סטנדרטים גבוהים יותר לטיפול בתוכנה שמיועדת לשימוש בעיקר בתשתיות קריטיות. עוד היא אמרה שהיא חושבת שיש להושיט במקביל יד ולבנות "נמל בטוח" עבור חברות שכן מפתחות ומתחזקות את התוכנות שלהן באופן מאובטח. איסטרלי ציינה כי המטרה של CISA היא לגרום לארגונים לקחת אחריות רבה יותר על האבטחה של השירותים שהם מציעים, "ואמצעים אלה יכולים להבטיח שהם אכן יעשו זאת היטב. אולי כך תימנע העובדה שאפליקציות רבות כל כך מכילות פגמים מהותיים ופגיעויות יום אפס, שמאפשרות להאקרים את הפרצות שדרכן הם חודרים למערכות". בעיקר טענה בכירת הסייבר שחייבת להיות שקיפות, ובנקודה הזו היא ציינה את אפל, שדיווחה ש-95% מהמשתמשים בשירות האחסון בענן שלה, iCloud, משתמשים בזיהוי מרובה שלבים, שנחשב לאמצעי אבטחה מומלץ במיוחד. יש לציין שאפל מגדירה זיהוי מרובה שלבים כברירת מחדל. "אפל לוקחת בעלות על האבטחה של המשתמשים שלה", אמרה איסטרלי. לעומת זאת, היא ציינה שאימוץ הזיהוי מרובה השלבים במיקרוסופט ובטוויטר נמוך מאוד, עם 24% ו-3% מהמשתמשים בלבד, בהתאמה. "השקיפות לגבי התהליך מרובה השלבים של זיהוי המשתמשים מצד הארגונים הללו עוזרת להראות את נחיצות האבטחה כברירת מחדל. יותר ארגונים צריכים ללכת בעקבותיהם. למעשה, כל ארגון צריך לדרוש שקיפות לגבי הבקרות והתהליכים שאומצו על ידי ספקי טכנולוגיה, ולאחר מכן לדרוש אימוץ של תהליכים כאלה כקריטריונים בסיסיים לפני רכש או שימוש", ציינה.