השכר הממוצע לשכיר בהיי-טק הישראלי עמד ב-2022 על 27,860 שקלים לחודש – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בעלייה של 5.4%, או 1,432 שקלים, לעומת 26,428 שקלים ב-2021. נתון נוסף מעלה כי מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק עמד אשתקד על 384,900 – עלייה של 10.1%. שכירי ההיי-טק היוו אשתקד 9.8% מכלל השכירים במשק לעומת 9.6% ב-2021. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירים כהיי-טק את מקצועות המחקר המדעי והפיתוח, התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, שירותי המידע ושירותי התקשורת, אבל גם את מקצועות ייצור כלי התחבורה וההובלה והאחרים, וייצור התרופות, כולל תרופות הומיאופתיות. המקצוע המכניס ביותר ביניהם הוא המו"פ, עם שכר ממוצע של 30,687 שקלים לחודש. לעומת זאת, זה עם מספר העובדים הרב ביותר הוא ענף התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עם 201 אלף עובדים, שהם 52.2% מכלל השכירים בהיי-טק. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עליית השכר בהיי-טק הייתה גדולה ביותר מפי שניים לעומת הגידול שנרשם בשכר הממוצע במשק: זה עלה אשתקד ב-2.8% ועמד על 12,120 שקלים. במקום השני ברשימת המקצועות בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר ב-2022 עמד ענף הפיננסים – שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, עם 21,456 שקלים לחודש,. במקום השלישי נמצאים אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת עם 20,016 שקלים, כשלאחר מכן ענפי התעשייה והשירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים. ענף שירותי האירוח והאוכל סוגר את הרשימה עם שכר ממוצע של 5,709 שקלים בלבד. הענף שמציע את המספר הגדול ביותר של משרות הוא החינוך ולאחר מכן שירותי הבריאות, הרווחה והסעד.

להבדיל מתערוכת CES, תערוכת המובייל השנתית בברצלונה, MWC, היא הרבה יותר רגועה מבחינת היקף הטכנולוגיות שמוצגות בה, וכתוצאה מכך היא גם פחות מקום למצוא בו גאדג'טים מטורפים. זאת, מאחר שהנושא שלה הוא, בסופו של דבר, עולם המובייל, כך שההיבט הצרכני בתערוכה האירופית מצומצם יותר מזה שב-"אחותה הגדולה" מלאס וגאס, שטכנולוגיות צרכניות הן המיקוד שלה. אבל הפעם, אחרי שהתערוכה חזרה להיות כזו שמכתתים בה רגליים באופן פיזי, הוצגו ב-MWC לא מעט טכנולוגיות וקונספטים שיכולים להשפיע על החיים הדיגיטליים שלנו כבר בקרוב. הנה כמה הכרזות והשקות מעניינות במיוחד ממנה. טאבלט תלת ממדי ובלי משקפיים נוביה, חברה בת של ZTE, הודיעה לפני MWC 2023 כי תחשוף בה את הטאבלט התלת ממדי הראשון עלי אדמות. הטאבלט הזה לא סתם מציע תלת ממדיות – זו תהיה זמינה לעיני כל צופה בלי משקפיים מיוחדות כלשהן. זה אומר שיהיה אפשר להפוך את חוויית התלת ממד למשותפת באופן פיזי, לעומת הבידוד שנכפה בדרך כלל בעת שימוש באביזרי מציאות מדומה או רבודה.  לתצוגה התלת ממדית אחראים שני היבטים: הראשון הוא שלושה פאנלים שנמצאים האחד מעל השני, כאשר העליון והתחתון הם סטנדרטיים והאמצעי עושה את העבודה בפועל. את הפאנל הזה פיתחה נוביה עם סטארט-אפ בשם ליאה, שהטכנולוגיה שהוא מציע יודעת להמיר תמונות דו-ממד לתלת-ממד. ההיבט השני הוא שתי מצלמות 8 מגה-פיקסל מקדימה, שהאלגוריתם שלהן יודע לעקוב אחר עיני המשתמש כשבוחרים לעבור למצב תלת-ממדי, וכך לדייק את התמונה המוצגת מול עיניו. המחיר של הטאבלט עדיין לא פורסם, אבל הוא יצא לשוק עוד לפני סוף החודש הנוכחי. הקרב על מהירות הטעינה זוכרים את התקופה שבה נאלצתם להשאיר את הטלפון שלכם לטעינה כל הלילה כדי שתהיה לכם סוללה שתספיק לחצי יום? בעתיד הקרוב תצטרכו לא יותר מכמה דקות כדי שזה יקרה. רילמי הכריזה בתערוכה על GT3 – הגרסה הגלובלית של Neo GT5 שהושקה באחרונה ומציעה, מעבר לתצורה לא רעה בכלל, טעינה בהספק של לא פחות מ-240 וואט. זה אומר שאת הסוללה שמגיעה במכשיר, בנפח של 4,600mAh, אפשר לטעון בתוך כתשע דקות בלבד. למחצית הדרך מגיעים כבר אחרי כארבע דקות. ה-GT3 של רילמי. צילום: יח"צ אבל התהילה קצרת ימים היא. שיאומי, שהכריזה בתערוכה על ההשקה הגלובלית של משפחת Xiaomi 13, שהמכשיר הבכיר בה מציע טעינה של 120 וואט, הציגה במקביל את הדור הבא: טעינה בהספק של 300 וואט. שיאומי ראתה את מה שיש לרילמי להציע, הסתכלה על הקפלים והעלתה ב-60. ההדגמה של הטכנולוגיה בוצעה עם גרסה של מכשיר ה-Note 12 Pro Plus של החברה הבת, רדמי. זה צויד בסוללה של 4,100mAh, שהתמלאה בתוך 4:59 דקות, מבלי להתחמם בכלל. מים בתוך הבאר רוב יצרניות הטלפונים עתירי הביצועים צריכות להתמודד עם נושא ההתחממות, וזה אומר מערכת קירור. וואן פלוס – חברת מותג של אופו, שנחשבת לאחת היצרניות החדשניות ביותר בתחום הטלפונים – הביאה לתערוכת MWC את OnePlus 11 Concept. בין הדברים שהיא הציגה בטלפון הזה – שכלל לא בטוח שיגיע לשוק, אלא נועד להציג פיתוחים שעליהם החברה עובדת – אי אפשר שלא לקלוט את הגב עם הפסים הכחולים שעוברים בו.  לא מדובר בקישוט אלא במערכת קירור קניינית, Active CryoFlux שמה, שמבוססת על נוזל קירור שעובר בגוף המכשיר לאורכו כדי להוריד את טמפרטורת השימוש באופן קבוע – מה שמשפיע באופן ישיר על צריכת הסוללה. יש משאבה קטנה בפנים, שדואגת להזרים את הנוזל מבלי להפריע לתפקוד ומבלי להוסיף כמעט למשקל, והחברה מתחייבת שהיא תוריד את החום ב-2.1 מעלות צלזיוס לפחות. בנוסף, הסוללה תהיה שקטה. הרבה יותר סוללה אפשר להתמודד עם זמן העבודה לא רק על ידי קירור, אלא גם על ידי הגדלת נפח העבודה של הסוללה. הונור הציגה את הסוללה הראשונה אי פעם שמיוצרת בטכנולוגיית סיליקון פחמני. לפי החברה, השימוש בסוללה הזו, לעומת סוללות סטנדרטיות, מבטיח תוספת נפח של 12.8% על אותו גודל פיזי. איך זה במספרים? בהדגמה, עם הטלפון החדש של החברה, Magic5 Pro, במקום סוללת ה-5,100mAh הרגילה, הסוללה של החדשה הציעה נפח עבודה של 5,450mAh. מדובר בתוספת של לא מעט זמן עבודה, שכל כך חשוב למי שלא כל כך קרוב לשקעים חשמליים במשך היום. דרך אגב, לפי דיווחים, הטכנולוגיה הזו קרובה מאוד ליציאה לשוק, כשבחנויות בסין כבר צצו אפשרויות להזמין את המכשיר בדגם שכולל את הסוללה החדשה. אין לכך אישור רשמי. למתוח את המסך השימוש במסכים נגללים/נמתחים בטלפונים הוא כבר בגדר שאלה של "מתי" ולא "אולי". לנובו הראתה ב-MWC, כקונספט, שזה יגיע גם למחשבים ניידים. החברה שהשיקה את המחשב המתקפל הראשון בעולם, ThinkPad X1 Fold, לקחה את המסך שבו היא השתמשה ושמה אותו בתוך מה שנראה במבט ראשון כמו נייד סטנדרטי עם מסך 12.7 אינץ'. לחיצה על כפתור בצד גורמת למסך לעלות ולמשוך אחריו את החלק השני, שמסתתר מתחת למקלדת. התוצאה היא מסך 15.3 אינץ' ברזולוציית 2368×2024 פיקסלים ביחס היבט של 8:9, לעומת 1604×2024 פיקסלים ויחס היבט של 4:3 במצב המקורי. תהליך הפתיחה/סגירה נמשך כ-10 שניות, ולפי העדויות הוא גם רעשני למדי, אבל ברור שיש עוד צורך בפיתוח עד למוצר הסופי. הכוונה של לנובו היא שהמחשב יוכל לתמוך בעד 30 אלף מחזורים של פתיחה/סגירה של שטח המסך הנוסף.

גם השבוע עמדו נציגים רבים של ענף ההיי-טק במרכז המחאה הציבורית נגד התוכנית המשפטית של הממשלה. ההשתתפות של אנשי ההיי-טק גררה ויכוחים בתוך הענף ובארגונים שאמורים לייצג אותו. התומכים בתוכנית טוענים שמנהלי ההיי-טק מייצרים תחזיות שחורות, וכי זו עלולה להיות נבואה שתגשים את עצמה. הם מסתמכים על נתונים שמתפרסמים מדי פעם, שמצביעים לכאורה על הענף כיציב, משגשג ורחוק מאוד מאותן אזהרות והצהרות. ההיי-טקיסטים שמפגינים, ולא רק הם, מזהירים שאסור להסתנוור מהנתונים הללו, וכבר כעת יש דאטה שמראה שהעתיד לגמרי לא ורוד. דוגמה אחת שיכולה להטעות ולהוביל לניתוח לא נכון של המציאות היא נתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם השכר הממוצע של עובדי ההיי-טק עלה בשנה שעברה ב-5.5% לעומת 2021. זאת, על אף שבעוד ש-2021 הייתה שנה טובה לענף, ברבעון הראשון של 2022 החל המשבר הכלכלי שאנחנו נמצאים בו גם כיום. נתון נוסף שעלול להטעות הוא מספר השכירים בהיי-טק, שלמרות הידיעות על גלי הפיטורים, גם הוא עלה בשנה שעברה. העלייה בשכר, בתקופה של משבר ופיטורים, נובעת מבעיה מרכזית של הענף, שנמשכת שנים: מחסור חמור בכוח אדם. פיטורים שנעשים בחברות טכנולוגיות שונות לא מורידים את מספר השכירים בהיי-טק, כי מרבית המפוטרים מוצאים מקום עבודה חלופי. אקוניס אמר שגם הוא מדבר עם אנשי היי-טק, וכל בני שיחו משוכנעים שהענף לא ייפגע מהתוכנית. חבל מאוד שהוא לא הספיק להיות בדיון בוועדת הכלכלה, אולי הוא היה ממתן את הביקורת שלו המצב הנוכחי של ענף ההיי-טק עדיין טוב יחסית, בזכות השנים הטובות שהוא ידע באחרונה. הוכחה לכך מצויה בדו"ח שהוציא השבוע האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, IATI, בשיתוף חברת הייעוץ דלויט. הדו"ח אמנם מתייחס ל-2021, אבל הוא משקף מגמות ידועות. בין היתר מצוין בו שההיי-טק תרם באותה השנה לתמ"ג בישראל כ-240 מיליארד שקלים, ותרם כ-45% מהצמיחה של התוצר בישראל ב-2017-2021. קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד, ציינה כי היקפי הפעילות הנרחבים שמשתקפים בדו"ח הם בעלי פוטנציאל להגדיל את ההשפעה של ההיי-טק על הכלכלה והחברה, לרבות בהיבטים שאינם כלכליים. מחאת ההיי-טק – גם בכנסת מנגד, קיבלנו השבוע עוד הוכחה למה שאנשי ההיי-טק שמשתתפים במחאה מנסים להסביר – שהדברים שלהם לא נכונים לעכשיו, אלא הם אזהרות לגבי מה שיקרה בעתיד הקרוב. ההוכחה הזאת התקבלה מכיוון די מפתיע – מוועדת הכלכלה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ מהקואליציה – דוד ביטן מהליכוד. הוועדה קיימה דיון שעסק בהשפעת התוכנית המשפטית של הממשלה על הכלכלה. השתתפו בו, בין היתר, כמה מנהלים בכירים בענף, שהזהירו מפני העתיד. כך, למשל, מיכל צור, נשיאת קלטורה, ציטטה סקר שלפיו מחצית מחברות ההיי-טק שוקלות להוציא מישראל את הקניין הרוחני שלהן. הסיבה היא שקניין רוחני מוגן בחוזים משפטיים מורכבים, והפרות שלו נדונות בבתי המשפט המקומיים. מערכת משפט חלשה ולא עצמאית עלולה לפגוע בקניין הרוחני, שהוא הנכס הכי יקר של כל חברת היי-טק. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן. צילום: ShutterStock היזם זוהר לבקוביץ' אמר באותו הדיון שההיי-טקיסטים יוצאים לרחובות כי הם מודאגים באמת, והם ממש לא רוצים לעזוב את ישראל. "הסכנה היא באיך שתופסים אותנו בעולם, בבריחת משקיעים – תהליך שלא ניתן יהיה לתקן במהירות", הוסיף. בסוף הישיבה ציין ח"כ ביטן שהוא בהחלט מבין את החשיבות של ההיי-טק למדינת ישראל ושהוא מתכוון לדבר בנושא עם שר המשפטים, יריב לוין. באותה השעה בדיוק, בחדר סמוך, נתן שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, את הסקירה השנתית שלו בפני חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אחרי שפירט את תוכניות העבודה של המשרד, בסוף דבריו התייחס השר אקוניס למחאה, ומתח ביקורת חריפה על אנשי ההיי-טק שמפגינים ושמאיימים להוציא כספים מהמדינה. הוא אמר שגם הוא מדבר עם אנשי היי-טק, וכל בני שיחו משוכנעים שהענף לא ייפגע מהתוכנית. חבל מאוד שאקוניס לא הספיק להיות בדיון בוועדת הכלכלה, אולי הוא היה ממתן את הביקורת שלו. שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשורה התחתונה צריך לומר שמה קובע בתחום הכלכלה, ובמיוחד בהיי-טק, הוא לא הדעות של צד זה או אחר, אלא המספרים והנתונים. אז נכון להיום, הנתונים משדרים מצב טוב, בוודאי יחסית לעולם, אבל מי שיודע לקרוא את המפה מבין שבשנה הבאה הם עלולים להיות קודרים ביותר, והעובדה שאנשי ההיי-טק יוכתרו כצודקים לא תעזור לאף אחד.

ישי חובב, בכיר בסאפ ישראל, נפטר שלשום (ג'). חובב ז"ל, בן תל עדשים, שימש כמנהל לקוחות בכיר בסאפ ישראל ב-10 השנים האחרונות. לפני כן הוא היה סמנכ"ל לקוחות SME בחברה. בעבר עבד חובב ז"ל כסמנכ"ל שיווק ומכירות וכחבר הנהלת קבוצת כלנית מבית וואן, וכמנהל מכירות בכיר למגזר הציבורי בנס. הלווייתו של חובב ז"ל נערכה אתמול בבית העלמין בתל עדשים. לבקשת המשפחה לא נישאו הספדים. סתוית נבון, מנכ"לית סאפ ישראל, אמרה כי "בצער גדול ובלב שבור אני משתפת בדבר מותו של חברנו היקר והאהוב, ישי חובב. ישי תפס מקום עצום בלבבות של כולנו, בהיותו מקצוען ואיש צוות מהמעלה הראשונה – אבל בעיקר כבן אדם ערכי, איש משפחה וחבר אמיתי". "ישי הלך מאתנו לאחר מאבק קשוח ומעורר השתאות", הוסיפה נבון. "נזכור אותו בדיוק כפי שהיה בחייו – שמח, חם, לוחם, נחוש, אוהב אדם וטבע, איש אדמה עם שורשים עמוקים, שנטועים באדמת העמק. מילים לא יכולות לתאר את שברון הלב שלנו. אנחנו מחזקים את המשפחה בשעתה הקשה". חובב היה בן 58 במותו. הוא השאיר אחריו אישה, שלי, וארבעה ילדים. השבעה מתקיימת בבית המשפחה, ברחוב הגפן 8 בתל עדשים.

שם ותפקיד: מיכל חן, מנהלת קבוצת האופרציה של ארגון הפיתוח והמוצר בחברת סייסנס (Sisense).  ותק בתפקיד: שלושה חודשים.  השכלה ושירות צבאי: תואר שני במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במערכות מידע מאוניברסיטת ת"א. רקע צבאי – מש"קית מודיעין אוויר ביחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הרצון לשפר ולמכן תהליכים, לחסוך זמן ולהגיע לתוצאות מדויקות יותר במאמץ קצר יותר. כמו כן – השאיפה למקד אנשים בקבלת החלטות מבוססת מידע ולא על בסיס תחושות בטן. אהבתי את הקשר בין הבעיות העסקיות לבין הפתרונות הטכנולוגיים, לתרגם צרכים עסקיים לדרישות מערכת ולשפר את חיי היומיום של עובדים בתחומים שונים בעזרת טכנולוגיה. התחלתי את דרכי בתור ראש צוות בקרה בויזה כ.א.ל. באותה תקופה התחילו לבנות את "מחסן המידע" (DWH) הראשון של החברה. לאחר כמה תפקידים מובילים בארץ שכללו גם ניהול, עשינו רילוקיישן לבוסטון ושם עברתי מהצד של "הארגון" לצד של חברת הייעוץ, עדיין בתחום ה-BI. הובלתי פרויקטים גדולים בארגונים כגון Harvard, Fidelity ועוד. כשחזרנו לארץ רציתי להישאר בתחום הייעוץ ועשיתי מספר תפקידים מובילים בחברות גלובליות כגון אמדוקס ו-יבמ. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בעבר כן, ללא ספק. במיוחד בתפקידים טכנולוגיים ובשיקולי קידום. היום הרבה פחות. ועדיין – יש פחות ייצוג נשי בתפקידים טכנולוגיים מובילים (CTO, COO, CEO, CPO). גם כאן רואים ניצנים של שינוי, אבל יש ביכולת הנהלת החברות לדחוף את זה יותר – יש מספיק נשים מוכשרות בהיי-טק. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? במשך הרבה שנים הייתי האישה היחידה בחדר – בפגישות הנהלה, במצגות ללקוחות, בכנסים מקצועיים וכודומה, מה שגרם לעתים לרוב הגברי שבחדר לא לקחת אותי ברצינות. אבל בעזרת לשון חדה, תבונה ורגישות, למדתי להתנהל כך שהקול שלי ישמע והמסרים שרציתי להעביר יחלחלו ויהיה להם משקל משמעותי.

מהפכת ה-ChatGPT מביאה איתה אתגרים רבים – ככלי זה בנפרד וכחלק מהמהפכה של הבינה המלאכותית. אחד המרכזיים שבהם הוא אתגר לחברות שמספקות פתרונות לארגונים. אחד התחומים היותר מעניינים הוא זה של עולמות הגיבוי וההתאוששות מאסון, החזרה הכמה שיותר מהירה לשגרה אחרי מקרים חריגים מאוד. זרטו, שמפתחת פתרונות בתחום זה, ערכה סמינר מקצועי ל-250 עובדיה, כדי להבין את המשמעויות של הבינה המלאכותית בכלל וה-ChatGPT בפרט, וללמוד כיצד הם יכולים ליישם את כלי ה-AI בתחומים שהם עוסקים בהם. עומר אורצקי, דירקטור מוצר בזרטו. צילום: לירון וייסמן "בעוד שנתיים, כלי בינה מלאכותית יהיו חלק בלתי נפרד מארגונים ומחברות. לכן אנחנו מפתחים כבר כעת מתודות להטמעה בתהליכי העבודה בצוותים שלנו", אמר עומר אורצקי, דירקטור מוצר בזרטו. בחלק השני של הסמינר התנסו הצוותים שהשתתפו בו במערכות השונות וגיבשו הצעות לפתרונות אפשריים לשילוב בפרויקטי הפיתוח של החברה.

גוגל הוסיפה את תכונת "זיהוי נפילה" לשעון Pixel שלה, המשתמשת בחיישני התנועה המובנים בשעון ובלמידת מכונה כדי לזהות נפילה ולקבוע האם היא קשה ולהתקשר לשירותי חירום. במקרה שהשעון מזהה נפילה, וכשהמשתמש לא זז במשך כ-30 שניות, השעון ירטוט, ישמיע אזעקה ויציג התראה על המסך. אם המשתמש יכול – הוא מתבקש ללחוץ על המסך "אני בסדר" כדי לבטל את ההתראה או על "נפלתי וצריך עזרה" כדי להתחבר לשירותי חירום מיד. אם המשתמש אינו מגיב, האזעקה תימשך כדקה ותתגבר בשניות האחרונות, ואם המשתמש עדיין לא הגיב, השעון יתקשר אוטומטית לשירותי חירום וישמיע הודעה אוטומטית המבקשת עזרה למיקום שבו הוא נמצא, כשבמידת האפשר הוא גם יוכל לדבר עם מוקד החירום. הודות לאלגוריתם למידת מכונה השעון יידע גם לזהות את ההבדל בין נפילה קשה לבין פעילות גופנית נמרצת או אפילו התאוששות מהירה ממעידה קטנה. חיישני התנועה והאלגוריתמים עוקבים אחר פגיעה פתאומית ואת התגובות האינסטינקטיביות של הגוף לנפילה. "אימנו תהליך זה באמצעות מגוון רחב של נתוני נפילה אנושיים ומדומים ודפוסי תנועה אחרים כדי לזהות במדויק נפילות אמיתיות ולמזער אזעקות שווא פוטנציאליות", מציינת גוגל, ומוסיפה, כי "בדקנו תכונה זו גם מול  פעילויות נמרצות שכללו פגיעה, נפילה פתאומית או תנועות זרוע מוגזמות – כמו קפיצה או שחייה – כדי למנוע מהסוגים האלה של פעילויות לגרום להתראה כוזבת. בנוסף, ועבדנו מול שירותי חירום כדי לבדוק שהשיחות מגיעות בצורה חלקה".

הקסה (Hexa) הישראלית, אשר פיתחה פלטפורמת הדמיה וניהול נכסים בתלת-ממד, הודיעה כי סגרה סבב גיוס A בסך של 20.5 מיליון דולר מהמשקיעים point 72 ventures, Samurai Incubate, Sarona Partners, ו-HTC. הטכנולוגיה של הקסה, שעושה שימוש ב-AI, מאפשרת הפיכת תמונות דו-ממדיות לתאום דיגיטלי תלת-ממדי ואינטראקטיבי של האובייקט בתמונה, כמו רהיטים, מוצרי אלקטרוניקה, אופנה ועוד. את התאום הדיגיטלי שנוצר ניתן לשלב באתרי האינטרנט של מסחר, למשל, ברשתות חברתיות וביישומי AR. באמצעות העכבר/הסמן הצרכנים יכולים לצפות באובייקט מכל זווית. בנוסף לכך, הקסה מספקת אחסון, ניהול, הפצה וניתוח של המודלים שלקוחותיה יוצרים. הקסה מאמינה שהאינטרנט יהפוך יותר ויותר לתלת-ממדי, וחללים אלו במטאברס צריכים להיות מאוכלסים באובייקטים בעלי ממדים, כמו ריהוט, תצוגות וסחורה, ושעמודי מוצר ישתמשו יותר ויותר בייצוגים תלת-ממדים, שיחליפו תמונות דו-ממדיות ותמונות ממוזערות מסורתיות. בין עשרות החברות שמשתמשות כיום בפלטפורמת התלת-ממד של הקסה לייצור, ניהול ופריסה של נכסי תלת-הממד שלהן ניתן למצוא את מייסי'ס, לוג'יטק ואמזון. ניתן להטמיע את המודלים שנוצרו בכל דף אינטרנט, מדיה חברתית או מנוע משחקים באמצעות שורת קוד פשוטה. מודלי התלת-ממד נטענים במהירות כמו תמונות דו-ממדיות והופכים לאינטראקטיביים באופן מיידי. יחיאל אטיאס, מנכ"ל ומייסד שותף בהקסה, מציין, כי "אנחנו משוכנעים שתוכן בתלת-ממד יהיה בלב ענף הקמעונאות, בין אם מדובר בקניות אונליין או אופליין, על כן חשוב לייצר את המודלים קלים לשימוש, זולים ומהירים, כדי להחזיר את ההשקעה. שיטות ישנות ליצירת נכסים באמצעות פוטוגרמטריה או סריקות לידאר (LiDAR) הן יותר יקרות ופחות מדויקות". יהונתן קלארק, סמנכ"ל הטכנולוגיה ומייסד שותף בהקסה מוסיף, כי "לקחת ספריית מוצרים, להמיר אותה לתלת-ממד, לבדוק ולפרוס אותה זו משימה אדירה. עם זאת, טיפלנו ב"נקודות הכאב" עם פתרון מהיר, שניתן להרחבה, לבעיה מאוד ספציפית שכל מי שמוכר משהו במטאברס עומד להיתקל בה". בעבר גייסה הקסה 1.2 מיליון דולר בסבב pre-seed ו-5.5 מיליון דולר בסבב seed, מה שמביא את סך הגיוסים של החברה ל-27.2 מיליון דולר. בחברה עובדים כיום כ-100 עובדים ברחבי העולם, העוסקים בהנדסה ופיתוח עסקי. הכסף שגויס יאפשר לחברה התרחבות נוספת.