האימות הדו שלבי הוא אחת הדרכים היותר נפוצות לאבטח את החשבונות של המשתמשים, בפרט ברשתות חברתיות. רבות מהן אף ממליצות למשתמשים להפעיל את האפשרות הזאת. אלא שהאקר-חוקר מנפאל הוכיח באחרונה שגם האפשרות הזאת לא בטוחה ב-100%. גטם מנוז מצא כבר בספטמבר האחרון שמטא לא הגבילה במרכז החשבונות החדש שלה את כמות הניסיונות שניתן לבצע כדי להיכנס לחשבון של משתמש כלשהו באמצעות מספר טלפון או כתובת מייל. מטא הוציאה תיקון לפגיעות הזאת חודש לאחר מכן, ואף התייחסה אליו בדו"ח השנתי של תוכנית לכידת הבאגים שלה. החברה שילמה למוצאי הבאגים בתוכנית הזאת מאז שהיא הושקה ב-2011 סכום כולל של 16 מיליון דולר, כאשר שני מיליון מהם שולמו ב-2022 לבדה. מנוז קיבל קצת מהכסף הזה – 27,200 דולר. לדברי מנוז, הוא גילה את הפגיעות כשנכנס לעמוד האינסטגרם של מרכז החשבונות החדש של מטא, שמאפשר למשתמשים לנהל את החשבונות שלהם בה ובפייסבוק. שם הוא נדרש, כמו כל משתמש, להכניס קוד בן שש ספרות, שניתן לקבל אותו דרך מייל או הודעת SMS, ושמנתב אותו לחשבון האינסטגרם שלו ולחשבון הפייסבוק הקשור אליו. מנוז מצא שאין למערכת שמנפקת את הקודים האלה מגבלה, מה שאומר שההאקרים היו יכולים להכניס כמות גדולה מאוד, בלתי מוגבלת, של קודים, וכך להצליח לפרוץ לחשבון של משתמש שהם רוצים לפרוץ אליו. כל מה שהם היו צריכים הוא את המייל או מספר הטלפון של אותו משתמש. עוד מצא מנוז שכשהוא הצליח להכניס קוד נכון לחשבון שהוא ניסה לפרוץ אליו, מטא שלחה הודעה לקורבן, שבה נכתב כי בוטלה עבורו אפשרות האימות הדו שלבי, מאחר שמספר הטלפון שלו קושר לחשבון של מישהו אחר. בעקבות ביטול האימות הדו שלבי, האפשרות של ההאקרים לפרוץ לחשבון של הקורבן שלהם נעשתה קלה יותר, ולו באופן תיאורטי, משום שכל מה שהם היו צריכים זה את שם המשתמש והסיסמה שלו. כאמור, מטא תיקנה את הבאג הזה באוקטובר האחרון. דובר מטעם החברה אמר לטק קראנץ' כי פוטנציאל הפגיעה היה קטן מאוד, וכי חקירה שהיא ביצעה לא גילתה כל ראייה לנזק.

שם ותפקיד: הילה דובב, סמנכ"לית מוצר ב-וים (Vim). ותק בתפקיד: חמש וחצי שנים ב-וים בתפקידי ניהול מוצר, שנה כסמנכ"לית. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, שירות צבאי בחיל המודיעין. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כנערה, תחום הטכנולוגיה הרגיש ״מחוץ לתחום״ עבורי. בתיכון, לימודי מחשבים לא נראו אופציה רלוונטית, ולא שירתתי ביחידה טכנולוגית. בחרתי ללמוד משפטים בגלל הזיקה לעולם העסקים והמחשבה שאצבור ידע רלוונטי, שיאפשר לי להשתלב בהמשך בחברות שיעניינו אותי. אחרי הלימודים עבדתי כמתמחה ועורכת דין בתחום המסחרי והחברות באחד המשרדים הגדולים בארץ, ולצד העבודה החשובה והאחריות הרבה שניתנה לי, בער בי לעבור מפוזיציה של ייעוץ לפוזיציה של קבלת החלטות בפועל ויכולת לייצר אימפקט בעצמי. באותו שלב עברתי לעבוד כיועצת משפטית בחברת ביוטק, וגם שם, על אף הקרבה הגדולה יותר לביזנס ולעשייה עצמה הבנתי שזה לא זה. בשלב הזה הבנתי שאני רוצה להשתלב בחברת סטארט-אפ, שבה לאינדיווידואל יש יכולת אדירה לייצר אימפקט. תפקיד פרודקט היה הבחירה הברורה בגלל ההבנה העסקית והכישורים האנליטיים שצברתי עד אז, לצד הרצון להתקרב לעשייה עצמה ולהשפיע על המוצר והמשתמשים שלו ״עם הידיים״. קיבלתי הזדמנות מדהימה להצטרף ל-וים כשהיו בחברה כ-20 עובדים,והתחלתי לעבוד בצמוד לצוות הפיתוח ולמדתי מהם את כל מה שאני יודעת על טכנולוגיה. משם גדלתי מלמטה יחד עם הגדילה של החברה. היכולת לייצר מהפכה אמיתית בתחום ה-healthcare בארצות הברית והפוטנציאל לייצר אימפקט על מיליוני אנשים הם מה שמשאיר אותי ב-וים והופכים כל יום לאתגר חדש. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה. אני רוצה להאמין שמרבית החברות, ו-וים בוודאות, עושות מעל ומעבר כדי להפוך למקום עבודה מזמין, נגיש ומתאים לנשים בכלל ולאימהות בפרט. אני באופן אישי, עבדתי במרבית חופשת הלידה שלי (מתוך בחירה אישית), הצטרפתי לפגישות עם תינוק על הידיים ולא חוויתי שום דבר פרט לתמיכה ועידוד. עם זאת, עובדתית אחוז הנשים בהיי-טק, ובתפקידים טכנולוגיים בפרט, לא תואם את חלקן באוכלוסייה. הסיבה לטעמי היא לא אפליה, אלא הסללה, שמתחילה הרבה לפני שנשים מנסות להיכנס לתעשייה. אחוז הנשים שלומדות מדעי המחשב הוא נמוך אובייקטיבית, כי חלקן, כמוני, הרגישו בגיל 15-20 שזה ״לא בשבילן״. בהתאם לכך, אם ניקח דוגמה של חברת סטארט-אפ קטנה, סביר שמרבית אנשי צוות הפיתוח שלה יהיו גברים, וזה יוצר סביבה שעלולה להרגיש לחלק מהנשים לא טבעית, וקשה לצאת מהמעגל הזה של רוב גברי. ב-וים חשוב לנו מאוד לגייס מובילות טכנולוגיות, ולייצר סביבה שבה קל יותר להעלות את אחוז הנשים בחברה. המצב עדיין לא מושלם, אבל הוא בהחלט משתפר. לאור כל זה, חשוב לי מאוד לגדל את הבת שלי בתחושה שטכנולוגיה, אם תרצה, היא רלוונטית עבורה לא פחות מעבור האחים שלה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא חוויתי אפליה. כן חוויתי סיטואציות שבהן הרגשתי שאם היו יותר נשים סביב השולחן, דברים היו מתנהלים אחרת.

חברת שירותי התוכנה 3base מקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE) – המתמחה בגיוס והכשרת עובדות מהמגזר החרדי לתפקידי תכנות ופיתוח – השיקה השבוע את משרדיה החדשים במגדלי "הכשרת הישוב" בעיר בני ברק, אליהם עברה בימים אלה. המעבר למשרדים החדשים נבע מהצורך לתכנן סביבת עבודה אשר תותאם ליעדי הצמיחה של החברה ולצורכיהן הייחודיים של העובדות. כיום מועסקות ב-3base כ-160 נשים חרדיות, כאשר החברה שמה לה מטרה לשנת 2023 לצמוח ולגייס כמאה עובדות נוספות. טקס קביעת המזוזה התקיים במעמד ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין, ובהשתתפות סער רם, מנכ"ל טלדור יועצים מקבוצת וואן, מיה קוגלר מנכ"לית 3base, ועובדות החברה. המשרדים החדשים של 3base, המשתרעים על שטח של 400 מ"ר, תוכננו בקפידה בהתאמה לצורכיהן של העובדות החרדיות. בין היתר הוטמעו תשתיות טכנולוגיות מתקדמות התומכות בעבודת הפיתוח, ותוכננו חללי עבודה מרווחים תוך שמירה על צנעת הפרט, שני מטבחים העומדים בכללי הכשרות וחדר הנקה.  הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר בני ברק: "מגדלי הכשרת הישוב הם הקמח של העיר. ההכנסה שיש לנו מהעסקים שמאכלסים אותם, כמיליון שקלים בחודש, מאפשרת לנו לכלכל את העירייה ואת התושבים בעיר הצפופה בישראל והחמישית בצפיפותה בעולם". בהתייחסו לנשים החרדיות המועסקות ב-3base, אמר הרב רובינשטיין: "אצלנו יש אג'נדה של הוראה. מרבית הנשים עוסקות בתחום, אבל אנחנו רואים יותר בנות צעירות בוחרות בלימודי מחשב. אני מודע לפערי השכר הקיימים בשוק כלפי הנשים החרדיות ואין סיבה לכך. ההתאמות המיוחדות הנדרשות מהמעסיק אינן מורידות מאיכות עבודתן, נהפוך הוא, ואני אעמוד על כך שלא תהיה אפליה. אני שמח לשמוע שב-3base מבינים זאת ופועלים בהתאם". מיה קוגלר, מנכ"לית 3base מקבוצת וואן טכנולוגיות: "כחברה שחרטה על דגלה את שילוב הנשים מהמגזר החרדי בחברות ההיי-טק הישראליות, אנו שמים דגש רב על המעטפת המקצועית ותנאי התעסוקה שנשים אלו מקבלות, החל מסביבת העבודה וכלה בתנאי השכר שלהן. השוק מכיר ביכולותיהן הגבוהות ובצרכיהן הייחודיים, ולכן מבין את הצורך בסביבת העבודה שמעניקה להן חברת 3base. המעבר למשרדים החדשים נעשה תוך חשיבה מרובה ותכנון דקדקני, על מנת לתת מענה לדרישותיהן. זאת, מבלי לוותר על האווירה של סביבת היי-טק ומתוך מחשבה על ההתרחבות הצפויה בכוח האדם". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

נראה שהבינה המלאכותית הופכת יותר ויותר שימושית בכל תחום בו שולטת הטכנולוגיה בימינו. בכלל זה, גם אומדן גיל על פי פנים אנושיות. נתון זה עשוי לשמש בעתיד גורמים הדורשים זיהוי גיל, למשל כתנאי כניסה או לצורך ברכישת אלכוהול. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת אונטריו המערבית בקנדה בדקו האם יש הבדל בין שיפוט אנושי לבין AI, וגילו שהבינה המלאכותית סובלת מאותן הטיות הקיימות בשיפוט אנושי של גיל, אך במידה חמורה יותר. המחקר פורסם בכתב העת Scientific Reports. הערכות האנושיות לגבי גילו של אדם על פי מראה הפנים שלו מתאפיינות באי דיוקים ובהטיות משמעותיות. כיום, כשהבינה המלאכותית משתלבת בחיינו, ובכלל זה גם בזיהוי גיל על פי מראה פנים, העלו החוקרים שאלה – האם בינה מלאכותית יכולה להתגבר על הטיות אלו? החוקרים, פרופ' צבי גנאל מהמחלקה לפסיכולוגיה, פרופ' כרמל סופר מהמחלקה למדעי המוח והקוגניציה – שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב – יחד עם פרופ' מלווין גודייל מאוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה, אספו נתונים של ביצועי בינה מלאכותית במהלך השנים 2020–2022. הם סיפקו מערך מייצג של 21 טכנולוגיות בינה מלאכותית מובילות (כמו מיקרוסופט, אמזון, Everypixel ועוד), מסחריות ולא מסחריות, להערכת גיל מתוך פרצוף. ביצועי הבינה המלאכותית הושוו לביצועים של 30 סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. מימין לשמאל: פרופ' כרמל סופר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' מלווין גודייל, אוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה; ו-פרופ' צבי גנאל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: דני מכליס, פול מאני ודני מכליס (בהתאמה) פחות מדויקת ויותר מוטה התוצאות הצביעו על כך שהבינה המלאכותית – כאשר שופטים את גילו של אדם – פחות מדויקת ויותר מוטה מאשר צופים אנושיים. כך לדוגמה, בני האדם נוטים להעריך פרצופים מחייכים כמבוגרים יותר בהשוואה לפרצופים של אותם אנשים עם הבעה ניטרלית, ומדייקים פחות בשיפוטי גיל של פרצופים מבוגרים. טכנולוגיות עכשוויות של בינה מלאכותית מראות את אותן הטיות ואי דיוקים, אך במידה מוגזמת יחסית לבני אדם. " העניין הגובר בהערכת גיל באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית מעלה את השאלה כיצד AI משתווה לביצועים אנושיים, והאם היא סובלת מאותן הטיות. השוואת ביצועים האנושיים עם ביצועים של טכנולוגיות הבינה המלאכותית, הנחשבות כטובות ביותר הקיימות כיום, הצביעה על כך שכל ההטיות ואי הדיוקים האנושיים נמצאים גם ב- AI, אך בצורה חריפה יותר", ציין פרופ' גנאל. "תוצאות אלו מצביעות על כך שההערכות שלנו לגבי הגיל מפרצופים מונעות במידה רבה על ידי רמזים תמונתיים כמו קמטים, פיגמנטציה, צבע שיער ומבנה הפנים, ולא על ידי דעות קדומות או ציפיות".  מעבר לנתונים שהתקבלו מהמחקר, דפוסי השגיאות וההטיות שהתגלו בתוצאות יכולים לספק מספר תובנות לגבי האופן שבו ניתן לשפר טכנולוגיות AI להערכת גיל מפרצופים. "פרצופים מחייכים נתפשים מבוגרים יותר ובאופן פחות מדויק מפרצופים ניטרליים, פרצופי נשים נתפשים באופן פחות מדויק מפרצופי גברים. אלו נתונים שהראינו בעבר אצל נבדקים אנושיים, וכעת אנו מבינים שתופעה זו קיימת ובצורה חזקה יותר גם ב- AI, ביחס לנבדקים אנושיים. עם ההבנה הזו ניתן לעשות שימוש יעיל יותר בטכנולוגיות AI קיימות", סיכם פרופ' גנאל.

מאות עובדי היי-טק הפגינו היום (ג') ב-16 מוקדים ברחבי הארץ נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, שאותה הם מכנים "הפיכה משטרית". ההפגנות התקיימו תחת הכותרת "אין היי-טק בלי דמוקרטיה". במהלך ההפגנה בתל אביב המוחים חסמו את רחוב קפלן, הביאו לסגירתו של אבן גבירול וצעדו לעבר דיזנגוף – ללא אישור המשטרה. כשהם מנופפים בדגלי ישראל ונושאים שלטים כגון "הצילו את אומת הסטארט-אפ", העובדים והמנהלים, מחברות שונות בענף, מחו נגד התוכנית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין, שלטענתם עלולה להוביל להוצאת השקעות מישראל ולהזיק לענף. הם מצטרפים בכך לאזהרות של נגיד בנק ישראל, 310 כלכלנים שחתמו על מכתב לראש הממשלה, בהם פרופסורים ובכירים לשעבר בכלכלה הישראלית, ושני מנכ"לים של קרנות הון-סיכון שכבר הודיעו על הוצאת הכספים שלהן מהמדינה: עינת גז מפאפאיה גלובל וטל ברנוח מדיסרפטיב ודיסרפטיב AI. הפגנות התקיימו בסמוך למוקדי תעסוקת היי-טק – בתל אביב, חיפה, הרצליה, רחובות, ירושלים, נתניה, איירפורט סיטי, פתח תקווה, יבנה, רעננה, רמת גן ועוד. ההפגנה בחיפה. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים צור משעל, ממובילי מאבק ההיי-טקסטים, אמר כי "שתקנו יותר מדי זמן, אבל בשבוע האחרון אלפי עובדי היי-טק יצאו לרחובות וזעקו את מה שהזהירו ממנו בכירי הכלכלנים, מנכ"לי בנקים ומשרדים ממשלתיים, משקיעים ויזמים, נגיד בנק ישראל ועוד רבים אחרים: אם אין חופש ואין בית משפט עצמאי – ההיי-טק ואיתו הכלכלה הישראלית יתרסקו. זה לא עניין של ימין ושמאל – כולנו ישראלים מודאגים שרוצים לחיות במדינה דמוקרטית עם כלכלה משגשגת. שינוי המשטר יפגע בכולם". משעל הוסיף כי "אם הממשלה לא תישמע לאזהרות ולא תבצע בלימת חירום, כל ישראלי ייפגע מהיהירות והרשלנות של צעדיה. נמשיך להיאבק, לא ניתן להרוס את ישראל". ההפגנות של אנשי ההיי-טק החלו ביום ג' שעבר. יום לאחר מכן, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ענה למוחים בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו וטען שהתוכנית המשפטית לא תפגע בכלכלה ובהיי-טק ושהיא "תחזק את הדמוקרטיה הישראלית".

הנה "חבר" טכנולוגי, או בעצם חבר בלי מירכאות, שיש בהחלט מצב שהייתם רוצים שיהיה לכם: אמנון המתמלל. אמנון שלנו פותר בעיה מעצבנת: ההודעות הקוליות בווטסאפ. הוא לוקח את ההודעות האלה והופך אותן לטקסטים. או, במילה פשוטה, מתמלל. אמנון המתמלל פותח על ידי שילה מגן, מהנדס תוכנה ב-Wix, שכמו רבים מאתנו, כולל כותב שורות אלה, מאס בהודעות הקוליות באפליקציה הפופולרית – והחליט למצוא לזה פתרון. "הודעות קוליות בווטסאפ הן אחת הבעיות הקשות ביותר. זה אף פעם לא זמן טוב לקבל הודעה קולית", אמר מגן – וצדק. כך, במקום ללחוץ על כפתור ה-Play ולהקדיש שניות לעתים ארוכות להאזנה להודעה, אפשר לקבל את תוכנה בקריאה, בזמן הרבה יותר קצר ובאופן שהרבה פחות מפריע. לשדרג פתרון שפותח ב-1952 לימינו מגן הציג את סיפורו של אמנון המתמלל בכנס Lynx Devcon של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. הוא אמר שכדי לפתח את הבוט הזה "לקחתי בעיה שנפתרה כבר ב-1952 – להפוך קול לטקסט, והוספתי מרכיב סודי במתכון שיהפוך את המנה לסופר טעימה". "אמנון הוא לא אפליקציה חיצונית, אלא חבר. כדי לתפעל אותו, צריך רק ווטסאפ ואת אנשי הקשר בטלפון", ציין. "על מנת לפתח את התוכנה, לקחתי את פונקציית התמלול שגוגל מציעה. היא מתמללת את ההודעה הקולית ומחזירה אותה למשתמש כטקסט. זה לקח לי לילה אחד בלבד של תכנות". שילה מגן, האיש שמאחורי אמנון המתמלל. צילום: ניב קנטור המטרה הראשונית של מגן הייתה למצוא פתרון לו עצמו – וזהו בערך, אלא ש-"הבנתי תוך כדי עבודה שהפתרון הזה הוא ממש לא רק בשבילי. יש אוכלוסייה של כבדי שמיעה שפיצ'ר כמו אמנון המתמלל הוא עבורם לא דבר שטוב שיהיה (Nice to haveI) ותו לא, אלא ממש צורך. זאת הייתה אחת הסיבות שבגללה לקחתי את זה צעד קדימה". השקה שקטה? ממש לא אחרי שסיים לתכנת את הגרסה הראשונה של אמנון, מגן ביצע "השקה שקטה" – הוא "רק" צייץ בחשבון הטוויטר האישי שלו שאמנון מוכן. אלא שזו הייתה השקה רועשת: אחרי חמש דקות בלבד הוא קיבל 100 תגובות על הטוויט ועוד מאות תגובות לתיבת ההודעות שלו. "ביקשתי מכל מי שנתתי לו את הלינק לאמנון שלא יעביר אותו אלא ישמור אותו אצלו. כמובן שזה לא הלך, ויום אחרי זה קיבלתי הודעה ממישהו שקיבל את אמנון מקבוצת חברים. אז הבנתי שאין לי שליטה על אמנון, הוא התפשט לחלוטין. ראיתי שבתוך 48 שעות, מפה לאוזן, הוא הגיע מ-50 משתמשים ל-5,000", אמר. אז הגיע הזמן לשחרר את אמנון לאוויר העולם. למי שלא זוכר, אמנון הוא בוט וואטספ שמתמלל הודעות קוליות. תעבירו לו הודעה קולית והוא כבר ידאג לתמלל לכם אותה ולהחזיר אותה אחרי שניה. זה הטלפון של אמנון, תשמרו אותו כאיש קשר ותהנו! https://t.co/wam6K0rbUL pic.twitter.com/Mwl5p8RGzJ — Shilo Magen (@shilomagen) July 18, 2022 אמנון הוא אמנם חבר, אבל מגן משלם עליו כסף – שני סנט לבן אדם על כל הודעה ביום ושלושה סנט על כל תמלול. "מהר מאוד הבנתי שהכיס שלי עומד להיקרע. לכן, התחלתי לבקש תרומות", ציין. "זה הציל אותי ואחרי שלושה שבועות בבטא רציתי לשחרר את הגרסה הסופית. עשיתי את זה בשבת אחת בשעה 22:00, שזה זמן גרוע להשקה של דברים באופן כללי, אבל הוא היה לי טוב, כי רציתי שההשקה תהיה רגועה". השקה רגועה? רצון לחיוד ומציאות לחוד. "כבר באותה השבת בלילה זה התפוצץ לחלוטין, עם אלפי לייקים ואלפי ציוצים. יום אחרי זה היו על כך כתבות בלא מעט אמצעי תקשורת, ויומיים אחרי ההשקה כבר היו לאמנון 40 אלף משתמשים", סיפר. "הרגשתי נורא לבד, אמנון השתלט על החיים שלי" בשלב הזה, טבעי לחשוב שמגן חש גאווה על הפיתוח שלו, ש

"בבואנו לאמץ טכנולוגיות חדשות במערכות IT צבאיות, לטובת ההאצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון, הלכה למעשה, אנו ניצבים מול כמה אתגרים, ביניהם: כיצד להפוך את ה-NLP, עיבוד שפה טבעית, בעברית ובערבית – לבעל יכולות חזקות יותר; איך מרימים מערך של מחשוב עתיר ביצועים, HPC, המטפל במידע מסווג מחד, ומנגישים אותו בסביבה עננית, ציבורית, עם חשיפה למומחים אזרחיים בתחום, מאידך", כך אמרו סגן אלוף רואי וייצפלד, ראש ענף דיגיטל, וסגן אלוף אלעד דביר, ראש ענף AI – שניהם ממפא"ת שבמשרד הביטחון. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין שני הקצינים דיברו בפתח כנס המחשוב הצבאי ITforIDF. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ובשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, נערך היום (ג') באתר העמותה ביהוד, בהשתתפות יותר מ-200 אנשי ויוצאי צבא ומערכת הביטחון. נושא המפגש, ה-36 במספר, היה "טכנולוגיות ויישומי AI לשימושי מערכת הביטחון". הנחה אותו סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה.  "אנו פועלים על מנת לקדם את ה-NLP"  סא"ל דביר, האחראי על מימוש NLP בתוכנית ה-AI הלאומית, אמר כי "ChatGPT הינה אפליקצית צ'אט, העושה הכל, ובכל סגנון. למרות שהיא תומכת בשפה העברית, זו לא החוזקה העיקרית שלה, נדרשת יכולת NLP בעברית חזקה יותר". הוא הזכיר כי פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר) אישר את המלצות הוועדה לבחינת תחום הבינה המלאכותית והיקף התערבות הממשלה הנדרשת. בהחלטה נקבע שהפורום יפעל לקידום מהיר של המלצות הוועדה, שהוגדרו "בדחיפות הגבוהה ביותר". הסכום הכולל שיוקצה לתוכנית עומד על חמישה מיליארד שקל, מהם חצי מיליארד – בשלב הראשון. בהמלצות הוועדה הוגדרו הצעדים בעלי הדחיפות הגבוהה ביותר ליישום מיידי: הקמת תשתית מחשוב על בחומרה מופחתת (HPC), בסך 270 מיליון שקל; פרויקטי מו"פ גנרי, בדגש על יכולות עיבוד שפה טבעית (NLP), בסך 180 מיליון שקל; והכשרת כוח אדם ורכישת ציוד מתקדם באקדמיה בסך 100 מיליון שקל. עוד הומלץ על הקמת ענן מחשוב ל-AI. לדברי סא"ל דביר, "המדינה הבינה כי לתחומים הללו 'אין שוק' והחליטה לפתח מודלים רלוונטיים ולפרסמם בלא עלות. זאת כי תחומי ה-NLP בעברית ובערבית הם מאד מורכבים". "אנו פועלים על מנת לקדם את ה-NLP", אמר סא"ל דביר. "המטרה היא לבנות מכונה היודעת לקבל טקסט בעברית, להבינו ולתת תשובה. חלק עיקרי בתהליך הוא איסוף טקסטים, ולכן יש לבנות מודל שפה שכזה. נייצר פעילות שכזו בשלוש רמות – מחשב קטן, סביבה מבודלת וענן". עוד לדבריו, "במשימות הקצה, לוקחים מודל שפה ומלמדים אותו משימות ספציפיות. בונים את מודל השפה בשלוש רגליים: קורפוסים ממקורות שונים, המאגדים 20 מיליארד מילים בעברית ובערבית; ארכיטקטורה חדשנית למודל, היודע לדמות קוד ולייצר מודל שפה גנרטיבי; בנייה של מערכי נתונים המלמדים את מודל השפה משימות קצה, כגון סיכום מסמכים, תרגום ומענה לשאלות. אנו מקווים שבתוך שלוש שנים יהיה לנו מודל שכזה". לגשר על הפער הקיים וליצור שיתופיות בין חוקר צבאי ואקדמי סא"ל וייצפלד אמר כי "היעד הוא להקים מערך מחשוב עתיר ביצועים, היודע לעבוד לאחר שאימנו אותו. האתגר הוא בהקמת מערך HPC עם מידע מסווג ולשלב אותו בטכנולוגיות ענן. הסיבה שאנו נדרשים ל-HPC היא שבעוד שבזמנים רגילים רק 10% מכוח העיבוד מנוצל, הרי ש'תקרת הזכוכית' של צה"ל פוגשת אותנו בשעת חירום, כשמגיעים למצב בו לא ניתן לעבד יותר מידע. עלינו לגשר על הפער הקיים, בו לא מתקיימת שיתופיות בין חוקר צבאי וזה מהאקדמיה, ואנו רוצים שהם יעבדו יחד, ולכן נדרשת גישה שונה, כדי לענות לבעיה המקורית: איך גורמים לצה"ל לעבוד בסביבה ציבורית, איך לקחת מערך נתונים ולשים אותו בסביבה בלתי מסווגת. לאחר שהוצאנו את המידע הבלתי מסווג לענן ולמרחב הציבורי, ניתן לאמן את המודל בכל עת: לוקחים את הנתונים, לומדים את ההתנהגות, הגודל וה-הקשרים בין הנתונים, למשל האם המידע מבוזר, האם יש בו אנומליות. אז מריצים מודל AI שלומד את מערכי הנתונים, לטובת יצירת מערך נתונים לא מסווג, השומר על התנהגות המידע. ניתן לאמן את המודל על המידע וגם לבנות בסיס לפיתוחים צבאיים עתידיים, שחלקם במרחב הציבורי. ככה עונים לאתגר שקלול התמורות – אימון בענן ולא בענן". השניים סיכמו באומרם כי "אנו מקימים כמה עננים, שומרים את המשאבים ואף מקימים פלטפורמה תומכת. בדרך זו נבנה מעבדת חדשנות לקהל החוקרים הלאומי, ונחשוף אותם לטכנולוגיות שיביאו להאצת מחקרים בענן. נביא לשילוב חוקרים ממקומות שונים, למשל גוף מטאורולוגיה אזרחי ואנשי חיל האוויר, וננפיק לשניהם ערך מוסף, כשהכל נארז כ-'HPC כ-שירות'. נספק יכולות לכל מחקר בתחום, עבור כל גוף – אקדמי, ביטחוני, סטארט-אפ בעל ערך לאומי, או יוזמה בעלת פוטנציאל מחקרי הדורש HPC".

שמו של היזם דובי פרנסס היה בימים האחרונים בכותרות לאחר שהביע התנגדות להחלטה של מנכ"לית פאפאיה גלובל, עינת גז, להוציא את הכספים של הקרן מישראל. פרנסס משקיע בפאפאיה ומשקיף בבורד שלה, וגז קיבלה את ההחלטה על רקע התוכנית המשפטית מעוררת המחלוקת של הממשלה. היום (ג') חוזר שמו של פרנסס לככב בשטח המוכר שלו, כמשקיע. פרנסס הוביל, באמצעות קרן Group11 שלו, סבב סיד בסך של 13 מיליון דולר בסטארט-אפ הישראלי ברידג'ווייז, שעד כה נקרא דשא אנליטיקס. החברה מנתחת נתונים פיננסיים משווקי ההון ומייצרת מחקרים מבוססי AI אודותיהם. יחד עם פרנסס ו-Group11 השתתפו בסבב זרוע ההשקעות של הבורסה הברזילאית (L4VB); קרן מנגרוב קפיטל; ג'פרי קיל, לשעבר נשיא בנק נשיונל ריפבליק, שהבעלים שלו הוא איש העסקים אדמונד ספרא; הווארד מורגן, מייסד קרן הגידור רנסנס טכנולוג'יס; ודיוויד מג'רמן, מנהל ההשקעות הכמותיות של קרן זו. ברידג'ווייז, או דשא אנליטיקס, הוקמה ב-2019 על ידי גבריאל דיאמנט (המנכ"ל), האחים התאומים דור אליגולא (מנהל העסקים הראשי) ואור אליגולא (סמנכ"ל התפעול), ומור חזן (סמנכ"ל המוצר). החברה מעסיקה 35 עובדים, 25 מתוכם במטה ובמרכז הפיתוח שלה במתחם הבורסה ברמת גן, והשאר בארמניה ובברזיל. על לקוחותיה נמנים בנקים, בתי השקעות ופלטפורמות מסחר, ובהם בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, פסגות, אקסלנס, מיטב דש, IBI ואינטרקאטיב. ההון שגויס ישמש לחדירה לשווקים נוספים, לפיתוח מוצרים חדשים ולהעמקת יכולות השפה של המוצר הקיים של החברה. הטכנולוגיה של ברידג'ווייז מבצעת ניתוח עמוק ויום יומי של נתוני הדו"חות הכספיים של כלל המניות בעולם, ובעזרת בינה מלאכותית, מודלים אקדמיים וטכניקות למידת מכונה מדרגת את ההסתברות של כל חברה לספק תשואה עודפת על פני קבוצת הייחוס שלה. כלי זה מספק, בלחיצת כפתור, אנליזה פשוטה לקריאה על כל מנייה, בשפות מגוונות. בהודעת ברידג'ווייז נכתב כי "כך, כל משקיע בעולם יכול להבין לעומק את האופציות השונות בשווקים בצורה מהירה, ולבצע החלטות מושכלות בהתאם". עובדי ברידג'ווייז בישראל. צילום: יח"צ דיאמנט אמר כי "בשווקים הפיננסיים, ידע הוא כוח. בשנים האחרונות, עם צמיחת עולם ההשקעות, אנחנו רואים הצטברות של יותר ויותר מידע גולמי. מנגד, היכולת של המשקיעים השונים – הן הפרטיים והן המוסדיים – לעבד ולנתח את הנתונים השונים לא מצליחה לעלות בסדר גודל דומה. בשנה האחרונה ראינו שמי שהצליח לנתח בצורה עמוקה ונכונה את ביצועי החברות השונות ידע לנתב את ההשקעות ולשפר משמעותית את התוצאות. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לכל משקיע להפוך ל-'סופר משקיע' עם יכולות אנליזה מוגברות, והיא משדרגת את הדרך בה משקיעים מקבלים החלטות בשוק. היכולת לנתח כל חברה, שוק או מגמה בצורה מהירה ומובנת, בשפת האם של הקורא, בלחיצת כפתור וללא כל הטיה או משוא פנים נראתה כמדע בדיוני עד לפני כמה שנים, וכיום הופכת ליומיומית". פרנסס ציין כי "הפלטפורמה הטכנולוגית שברידג'ווייז פיתחה הוכיחה את עצמה בשנה החולפת כחסרת תחליף עבור כל מוסד פיננסי שמעוניין בטובת לקוחותיו, בין אם מדובר בשיפור היכולות של מחלקת המחקר או בקפיצת מדרגה אסטרונומית בכל הקשור במתן כלים שמאפשרים ללקוחותיהם בכל מדינה שהיא לקבל החלטות השקעה מושכלות. נתוני מכשירי ההשקעה שהטמיעו את הטכנולוגיה של ברידג'ווייז מציגים תמונה ברורה של פתרון מגדיר קטגוריה בתחום ניתוח המניות. יהיה מעניין לראות את ההשפעה של ברידג׳ווייז על התעשיה הזו בעתיד הנראה לעין".