שופטת בית המשפט בדלאוור קבעה אתמול (ג'), כי תוכנית התגמול לאילון מאסק בסך 56 מיליארד דולר של טסלה היא לא הוגנת, וביטלה את עסקת הפיצוי הגדולה ביותר בתולדות החברה. הפסיקה ניתנת לערער. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת קתלין מקורמיק, פירושה שמאסק, האדם העשיר בעולם, לא יכול לשמור על חבילת הפיצוי לשנת 2018. תוכנית התגמול, שאושרה על ידי בעלי המניות ב-2018, כללה 20.3 מיליון אופציות למניות מחולקות ל-12 מנות של 1.69 מיליון מניות. על פי ההסכם, האופציות ניתנו למאסק ב-12 מרווחים, היה וטסלה תגיע לאבני דרך ספציפיות לגבי שווי השוק, ההכנסות והרווחים. לפי ההגשה המשפטית מטעם התביעה, מאסק הרוויח סכום שווה ערך ל-52.4 מיליארד דולר (שהיו שווים באותם ימים 56 מיליארד ד') באופציות למניות טסלה, והדבר התרחש בתוך ארבע שנים וחצי בלבד, לאחר שלמעשה כל יעדי החברה הושגו. פסק הדין של בית המשפט הורה לבעל המניות של טסלה שערער על תוכנית השכר לעבוד עם הצוות המשפטי של אילון מאסק על יישום הצו. בפסק הדין בן 201 העמודים כתבה מקורמיק, כי טסלה "לא עמדה בנטל ההוכחה שתוכנית הפיצויים הוגנת", וכי חבילת השכר לא עומדת בסטנדרט של סכום הוגן. היא אף ציינה, כי "נראה שהיקף הפיצוי הבלתי ייאמן הגדול ביותר אי פעם – סכום בלתי נתפס – הותאם כדי לעזור למאסק להשיג את מה שהוא האמין שיהפוך ל'עתיד טוב לאנושות'". מאסק שיתף את מורת רוחו מהפסיקה בציוץ ב-X, וכתב: "לעולם אל תאגד את החברה שלך במדינת דלאוור", ומאוחר יותר עף העלה סקר ששאל את הקורים האם על טסלה לשנות את מיקום ההתאגדות שלה לטקסס. שאלת ה"הוגנות" של גובה המענק הייתה מרכזית בתיק, שהחל ב-2019 כאשר בעל מניות בטסלה, ריצ'רד טורנטה, הגיש תביעה לביטול עסקת השכר של מאסק ב-2018, בטענה שהחבילה שולמה שלא בצדק, מבלי לדרוש ממנו להתמקד לחלוטין ביצרנית הרכב. מקורמיק שקלה גם את הגינות ה"מחיר". הנאשמים דחקו בבית המשפט להשוות את מה שטסלה "נתנה" מול מה שטסלה "קיבלה", והשופטת כתבה "שטסלה זקוקה נואשות למאסק כדי להצליח בשלב הבא של הפיתוח שלה, אבל העובדות הללו אינן מצדיקות את תוכנית הפיצוי הגדולה ביותר בתולדות השווקים הציבוריים". בעוד שרבים עשויים לטעון שהמענק היה הוגן, מכיוון שהרוב המכריע של בעלי המניות אישרו זאת, מקורמיק לא הסכימה עם זאת, וכתבה, כי "הנתבעים לא הצליחו להוכיח שהצבעת בעלי המניות הייתה מבוססת על דיווחים מלאים, וכי הצהרת מיופה הכוח תיארה באופן לא מדויק את הדירקטורים המרכזיים כעצמאיים והשמיטה באופן מטעה פרטים על התהליך". מקורמיק תיארה את התהליך שהוביל לאישור תוכנית התגמול של מאסק כ"פגום עמוקות", בעיקר בגלל קשריו העמוקים של מאסק עם האנשים, כולל חברי דירקטוריון, שהיו אמורים לנהל משא ומתן בשמה של טסלה. היא גם ציינה, כי העדות המחישה כי מדובר פחות במשא ומתן ויותר במיזם שיתופי.

משרד החינוך הותקף אמש (ג') בסייבר. בשל המתקפה, הונחו עובדי המשרד שלא לעשות שימוש בשרת המאפשר להם לעבוד מרחוק. החשש למתקפה עלה "בשל פעילות חשודה בשרתי משרד החינוך". שרת ה-SharePoint של מיקרוסופט כולל – בין השאר, את פורטל עובדי הוראה, פורטל רשויות ובעלויות ועשרות אתרי יחידות של המשרד. המשרד הודיע לעובדים כי האתרים שנפגעו יעלו ביומיים הקרובים "במתכונת חדשה". עוד נמסר להם כי "במקביל, נפעל בשיתוף המחוזות והיחידות המקצועיות לשכתוב הדפים הדחופים מ-41 האתרים בפלטפורמה חדשה. פעילות זאת עלולה לארוך כחודש ימים ונעשה כל שביכולתנו להתקדם כמה שיותר מהר". צוות הגנת הסייבר של המשרד החל אמש בבחינה אילו מהמערכות נפגעו והאם נקצרו פרטי מידע אישי. טרם הובהרו היקף האירוע וזהות התוקפים. גד מרגי, מנהל חטיבת אבטחת המידע והסייבר (CISO) במשרד החינוך. צילום: ויקטוריה מנשירוב "אין כל אינדיקציה לדליפת מידע רגיש ממערכות המשרד" ממשרד החינוך נמסר כי "האתר הראשי של המשרד לא הותקף והוא פועל כסדרו. כמו כן, אין כל אינדיקציה לדליפת מידע רגיש ממערכות המשרד. יחד עם זאת, לאחר שזוהתה פעילות חשודה בחוות השרתים החיצונית, המשרד פעל מיידית להסרת השרת החשוד מהאוויר. מדובר בשרת התומך בחלק מאתרי התוכן של יחידות המשרד ובשניים מהפורטלים של המשרד, שאינם מכילים מידע אישי או נתונים רגישים. האירוע מצוי כעת תחת חקירה". באחרונה אמר לאנשים ומחשבים גד מרגי, מנהל חטיבת אבטחת המידע והסייבר (CISO) במשרד החינוך, כי "מאז פרוץ המלחמה, מוסדות החינוך הפכו לחזית קריטית במלחמה הבלתי נראית של מרחב הסייבר. …המלחמה המחישה והדגישה את הצורך בתגובה מיידית לאירועי אבטחה וסייבר, ובקצבים הרבה יותר מהירים מאשר בשוטף. חווינו עלייה ניכרת בכמות אירועי הסייבר והניסיונות לתקיפה בצל המלחמה – כמעט פי שניים מאשר בשגרה. היכולת להגיב לסגירת פערי וסיכוני האבטחה חייבת להיות מהירה מאוד, ולעיתים קרובות נדרשת להיעשות מעכשיו לעכשיו, ומחייבת קבלת החלטות אמיצות. הפעילות הזו מבוצעת סביב השעון, בשיתוף עם הגורמים המקצועיים בממשלה". מרגי הוסיף כי "אין ספק שהמענה לאתגרי האבטחה במערכת החינוך היה ועודנו קריטי לשמירה על הרציפות התפקודית של העורף. על אף העובדה שמערכת החינוך מהווה יעד למתקפות בהיקפים שלא ידענו קודם, אנחנו מצליחים להתמודד איתן, בהתבסס על מהלכים שעשינו לפני המלחמה. אין ספק שאחרי המלחמה תהיה הפקת לקחים כדי להשתפר". בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור עדכון: ההאקרים – כנראה איראנים – הפרו מידע בפורטל עובדי הוראה לאנשים ומחשבים נודע כי ההאקרים, ככל הנראה איראניים, נכנסו לפורטל עובדי הוראה – ממנו כל עובדי ההוראה מתקשרים ביניהם – ומחקו, או קצרו פרטי מידע שלהם. ההערכות הן שמטרת המתקפה הייתה ריגול וגניבת מידע – ולא מניע כספי. "מי שמחזיק בידיו מידע", אמר לאנשים ומחשבים בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי (ClearSky), "צריך לדאוג להגנה שלו. בממשלה לא עושים זאת כמו שצריך. הגופים המותקפים לא נמצאים במקום הנכון בהיבט רמת ההגנה עליהם. לכן, לצערי, נמשיך לספוג עוד מתקפות". גורם בענף הבקיא בפרטי האירוע אמר לאנשים ומחשבים כי "מומחי הגנה ממשלתיים לא יודעים איך מתאוששים מאסון. המתקפה הזו היא חלק מהכישלון הממשלתי בהגנה על מידע אישי של אזרחים ושל עובדי מדינה. זהו עוד מהלך המשקף זלזול בלתי נסבל בטיפול במידע של אנשים". הגורם העריך כי בתוך שעות ההאקרים יחלו לפרסם  ברשת האפלה את המידע שנקצר. מומחה אבטחה אחר אמר לאנשים ומחשבים כי "אנו רואים פעם נוספת את הבעייתיות שבשמירה על מידע ממשלתי. מערכות ההגנה הממשלתיות אינן טובות מספיק. זה מתקשר לאירוע שהיה השבוע במערך הבריאות, בו בשל 'תקלה' ניתנו לחולים הוראות ליטול תרופות באופן שגוי, תרופות שלא מתאימות להם. זה נושא חמור ורציני ואין להקל בו ראש".

בעידן שבו טיקטוק מואשמת בהפצת אנטישמיות ושנאת ישראל, בכיר ישראלי בחברה החליטה לשים את המפתחות על השולחן: ברק הרשקוביץ, מנהל תחום המגזר הציבורי בטיקטוק ישראל, הודיע על התפטרותו מהתפקיד. בין השאר, הרשקוביץ היה אחראי על הקשר של טיקטוק מול לשכת הפרסום הממשלתי וגורמי שלטון אחרים במדינה, ועל פרסום קמפיינים של משרדי ממשלה ברשת החברתית. בפוסט שפרסם שלשום (ב') בחשבון ה-X שלו כתב הרשקוביץ: "התפטרתי מטיקטוק. אנחנו חיים בתקופה שבה עצם הקיום שלנו, כיהודים וכישראלים, מותקף ובסכנה. בעידן כזה לא יציב, סדרי העדיפויות של אנשים מתחדדים". הוא חתם את אנחנו חיים בתקופה שבה עצם הקיום שלנו כיהודים וישראלים מותקף ובסכנה. בעידן כזה לא יציב, סדרי העדיפויות של אנשים מתחדדים. עם ישראל חי ???????????? — Barak Herscowitz (@BarakHer) January 29, 2024 מאז תחילת המלחמה יש עלייה תלולה בשנאת ישראל, תמיכה בטרור ואנטישמיות ברשתות החברתיות, וחלק ניכר מהזעם של ישראלים ותומכיהם בהקשר זה מופנה כלפי טיקטוק – זעם שלפיו האלגוריתם שלה מעודד את הפצת התכנים הללו. החברה מכחישה את הטענות האלה בקביעות, וטוענת כי היא פועלת לצמצום התכנים האנטישמיים בה. רק השבוע אמר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, בדיון בכנסת כי "עיקר שיח השנאה ברשתות החברתיות מתנהל ב-X, לשעבר טוויטר, ובטיקטוק – שם הצעירים נחשפים לעמדות אנטישמיות ואנטי ישראליות". אחד הקמפיינים שצבר תאוצה בטיקטוק בחודשים האחרונים הוא קמפיין שבו טיקטוקרים גייסו את לא פחות מאשר אוסאמה בן לאדן כדי "להוכיח" את הטענות האנטי ישראליות שלהם. כמו כן, בחודש שעבר החברה סירבה לפרסם קמפיין שקורא לשחרור החטופים, בטענה שהמודעות היו "פוליטיות וגרפיות מדי". טיקטוק ישראל טרם השיבה לפניית אנשים ומחשבים לתגובה על התפטרותו של הרשקוביץ.

השבוע בא לבקר אותי במאורתי תומר טבריה, שהחליט לפני כמה שנים לשנות את הקריירה שלו, ולעבור מתחומי החינוך והפעילות החברתית לקריירה טכנולוגית-חברתית – סיוע לחברה באמצעות עולמות ה-CRM והענן. כחלק מהמעבר הזה, הוא הקים את ROI-Clouds – חברה שאל פעילותה נגיע בהמשך. טבריה סיפר לי בפגישתנו המעניינת כי "לאחר קריירה ענפה כאיש חינוך וכמנכ"ל בארגונים חברתיים, חשתי ש-'פי מלא מים': לא יכולתי יותר לשתות מהעולם החברתי, ומהצד השני גם לא להשקות אותו בחזרה. אבל, היה לי קשה להתנתק – עד שהגעתי לכנס Dreamforce 2017 של סיילספורס, שבו הרציתי. בהרצאתי, שיתפתי את קהל הכנס כיצד עמותה קטנה הצליחה לעשות גידול, מהיר, לפריסה ארצית באמצעות מערכת ה-CRM של סיילספורס". הוא הגדיר את החוויה הזו "מעצימה" ואמר שהיא "כללה גם מפגשים עם מאות נציגי עמותות מכל העולם, סדנאות והרצאות – כולם סביב טכנולוגיה וחדשנות לסיוע לעמותות. בסיום הכנס חשתי שאולי אני מפספס משהו". "לאחר תקופת לימודים סיזיפית ורכישת הסמכות נדרשות, ממרום תפקידי כמנכ"ל צנחתי להיות ג'וניור באחת החברות השותפות של סיילספורס, כמיישם מערכת", ציין טבריה. "כמיישם ובהמשך כמנהל פרויקטים נחשפתי לפרויקטים מגוונים בארגוני ממשל, תאגידים, סטארט-אפים, אוניברסיטאות, מכללות ועמותות. אלה היוו הזדמנות אדירה להפקת תובנות מהמגזר העסקי ולביצוע טרנספורמציה של התובנות הללו עבור ארגונים כגון עמותות, מוזיאונים, בתי חולים ואוניברסיטאות". הוא סיפר כי ניסיונו כמנכ"ל וכגייס משאבים בארגונים חברתיים, במקביל להתפתחותו כארכיטקט מערכות CRM, אפשרו לו לפתח "אסטרטגיות ייחודיות לרתימת חדשנות טכנולוגית, כמו גם מינוף יכולותיה האינסופיות של מערכת סיילספורס, להגשמת חזונם, משימותיהם ויעדיהם של ארגונים חברתיים. אלה יכולים להתבטא בשיפור ובייעול תהליכים שכיחים בעמותות, כגון שיווק, פיתוח משאבים, ניהול תורמים ותרומות, התנדבות, משימות, תוכניות, מדידה והערכה". חברה למען החברה מתוך אותה תשוקה אדירה לעשות טוב ולסייע לרתום את הטכנולוגיה לצרכים החברתיים, טבריה הקים את ROI-Clouds. "החברה", אמר, "מספקת לעמותות ליווי אסטרטגי, וכן טכנולוגיה וחדשנות ליצירת פתרונות וכלים למינוף ארגונים חברתיים, לטובת חיסכון בזמן יקר וביצועי שיא. כמו כן, החברה מקיימת הכשרות ייעודיות בניהול מערכות מידע בעמותות, פיתוח משאבים ומדידה והערכה באמצעות מערכות מידע, תוך מיקוד במערכת סיילספורס". טבריה הוא איש אשכולות ומלא בפעילויות: הוא דוקטורנט ומרצה בתארים מתקדמים, מוביל קהילת משתמשי סיילספורס לעמותות בישראל, חבר ועד מנהל בעמותות ובעסקים חברתיים, יועץ טכנולוגי, מנהל פרויקטים וארכיטקט סיילספורס. את כל זה הוא גייס, ועדיין מגייס, להקמת ולתפעול החברה שלו, ומכאן, כאמור, לרתימת הטכנולוגיה לצרכים החברתיים. הוא ציין כי "שילוב הניסיון עתיר השנים שלי הן בעולמות החברתיים והן באלה הטכנולוגיים אפשר לי לפתח מומחיות מעמיקה במינוף חדשנות טכנולוגית לסיוע באתגרי ניהול ארגונים חברתיים. לצורך כך, שילבתי בין מתודולוגיות ניהול, שיווק ופיתוח משאבים, כמו גם מדידה והערכת אימפקט, לטובת הנגשת הטכנולוגיה בכלל ומערכת סיילספורס בפרט למלכ"רים ולמוסדות אקדמיים". "מאז שהוקמה החברה צברנו עשרות לקוחות שהטמיעו סיילספורס בארגונם ונהנים מתהליכי ליווי אסטרטגיים והכשרות", אמר טבריה. "אף על פי כן, הבנתי שיש לא מעט עמותות שמעוניינות בשירותינו, אבל אין להן את התקציב המתאים. לצורך כך הקמתי, בשיתוף חנית ויינרב, את Donor360, שמאפשרת גם לעמותות קטנות ובינוניות ליהנות מאפליקציה לניהול וגיוס תרומות, על גבי פלטפורמת סיילספורס, בתקציב שווה לכל כיס".

ארצות הברית נוקטת בצעדים חדשים כדי לפגוע במאמצים של ארגון הטרור דאע"ש לפעול ברשת, במסגרת "הח'ליפות הווירטואלית" המוצהרת שלו. וושינגטון חשפה אתמול (ג') מהלכים שהופעלו נגד שני אזרחים מצריים. אלה הואשמו במתן הכשרה לאבטחת סייבר למנהיגי דאע"ש, כדי ש-"הם יוכלו להעביר כספים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים ולהרחיב את מאמצי הגיוס של ארגון הטרור". השניים, מחמוד סלים אל-מאווג'י ושותפתו ה-"עסקית", שרה ג'מאל מוחמד אל-סייד, מואשמים ביצירת פלטפורמת אונליין, המזוהה עם הארגון, בשם קרן האופקים האלקטרוניים (EHF). לפי הודעת משרד האוצר האמריקני, "אל-מאווג'י סיפק תמיכה טכנית ביישומי מחשב למנהיגי דאע"ש, תוך שימוש בפלטפורמה מקוונת. זאת, על מנת לעזור להנחות את תומכי ארגון הטרור כיצד להתחמק מבדיקת אכיפת החוק ולגייס כסף". כן נכתב בהודעה כי ג'מאל מוחמד אל-סייד סייעה לו לגייס עוד תומכים להיות חברים בארגון הטרור, שכנעה אותם להצטרף לפלטפורמת EHF ורכשה שרתים לטובת תפעול ותחזוקת הפלטפורמה המקוונת. "הפעולות שביצענו משבשות את יכולתו של דאע"ש להעביר כספים" בריאן נלסון, המשנה לשר האוצר האמריקני לנושאי טרור ומודיעין פיננסי, אמר כי "הפעולות שביצענו משבשות את יכולתו של דאע"ש להעביר כספים, כולל באמצעות שימוש במטבעות קריפטוגרפיים, ולמנף את הנוכחות שלו אונליין. נוכחות זו נועדה לגייס ולקדם את אידיאולוגיית הטרור של הארגון". משרד האוצר בוושינגטון הטיל סנקציות גם נגד פארוק גוזל, "מסייע פיננסי" מטורקיה, שעזר להזרים כספים לפעילי דאע"ש בסוריה. "קבוצת הנגד הפיננסית" נגד דאע"ש מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה, בנפרד, כי "המשימות החדשות והסנקציות שנובעות מהן מחזקות את מחויבותה של וושינגטון לעבוד עם יותר מ-80 מדינות. אלה מהוות חלק מ-'קבוצת הנגד הפיננסית' שפועלת נגד דאע"ש, ומטרתה לשבש את הרשתות הפיננסיות העולמיות של הארגון". מוקדם יותר החודש, דאע"ש פצח במסע אלים חדש בשם "והרוג אותם בכל מקום שתמצא אותם". הוא הושק בסמיכות זמנים לפיגוע ההתאבדות הכפול שביצע הארגון ליד בית הקברות בכרמאן שבאיראן, שבו טמון קאסם סולימאני, שהיה מפקד כוח קודס ושחוסל בתקיפה אמריקנית בעיראק ב-2020. יותר מ-80 איש נהרגו בפיגוע. ההערכות האחרונות של המודיעין האמריקני חושפות כי להנהגת דאע"ש בסוריה יש גישה לעתודות מזומנים בסכום של כ-25 מיליון דולר. כאשר הח'ליפות קרסה, ב-2019, הנתון עמד על כ-300 מיליון דולר. בדו"ח של הפנטגון מנובמבר האחרון נכתב כי "הנהגת דאע"ש בעיראק ובסוריה לא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, במיוחד בתשלומים לבני משפחה של אנשי דאע"ש שמתו או שהם אסורים. דאע"ש שילם למנהיגיו באופן ספורדי, ככל הנראה כמה מאות דולרים בחודש, תוך שהוא החמיץ תשלומים ללוחמים. 'החמצות' אלה עשויות להאריך את המימון המוגבל שלו".

פייפאל (PayPal) – בצעד אשר מעורר תחושת דז'ה וו לקיצוצי המשרות שערכה בדיוק לפני שנה, בפתיחת חודש פברואר 2023 – שוב מכווצת כוח האדם שלה, והודיעה על תוכניות לבטל כ-2,500 משרות, או 9% ממצבת העובדים העולמיים שלה. החדשות הללו מגיעות ימים ספורים לאחר שהמנכ"ל החדש של פייפאל, אלכס כריס, תפס את ההגה, וכן אחרי שהכריז חגיגית על הכנסת AI לשירותי החברה. העובדות הללו מעלות שאלות לגבי עתידה של ענקית התשלומים והכיוון אליו היא הולכת. הקיצוצים, שאושרו על ידי כריס במזכר פנימי שהגיע לידי כלי תקשורת, ישפיעו הן על התפקידים הקיימים והן על המשרות שפייפאל תכננה לגייס עבורן במהלך השנה, ושאפשר שאף חלק מהן – יבוטל. כאמור, בסוף החודש הראשון של 2023 פייפאל פיטרה כ-2,000 עובדים כאקט מוצהר של צמצום עלויות. אלא שכעת, על אף שהסיבות הספציפיות לביטול המשרות האחרונות לא נחשפו בפומבי, המנכ"ל כריס רמז על הצורך של החברה "לחזק את היעילות" ו"להזניק התרחבות רווחית".  נזכיר כי פייפאל התמודדה עם אתגרים בשנים האחרונות, היא לא עמדה ביעדי הצמיחה שלה ונתקלה בתחרות מוגברת בתחום התשלומים הדיגיטליים, שבעבר שלטה עליו ביד רמה. הכריז באחרונה על חידושים והכנסת GenAI אבל לא על הקיצוצים בחברה. אלכס כריס, המנכ"ל החדש של פייפאל העולמית. צילום: יח"צ רה-ארגון נרחב שיבסס יותר עשייה על אוטומציה? אנליסטים טוענים כי קיצוצים במשרות עשויים להיות חלק ממאמץ רה-ארגון רחב יותר, שמטרתו לייעל את התפעול ולמקד מחדש את המשאבים בתחומי הליבה העסקיים של פייפאל. אם אכן כך, מהלך הייעול הזה עשוי להיות כרוך באוטומציה נוספת, כמו גם באיחוד של פונקציות מסוימות, או אפילו ביטולים של תחומי עיסוק לא רווחיים של החברה. מאידך, כפי שדיווחנו בתחילת השבוע, הענקית הפיננסית מתכוננת להכניס חדשנות, ובגדול, לשירותיה, ולשלב את הטכנולוגיה המדוברת של התקופה, GenAI, בפעילותה. ההכרזה על כך הגיעה כחלק מאירוע שערכה פייפאל ביום ה' האחרון, ובו הודיע מנכ"לה החדש כריס על חידושים רבים נוספים. כעת, לאחר

שי מלר, שביצע תפקידי ניהול בתחום האנליזה הפיננסית בחברת הפינטק פונטרה (Pontera) במהלך 11 שנים מאז הקמתה, קודם לתפקיד סמנכ"ל אנליזה (Chief of Analysis Operations, CAOO). מלר אחראי על פעילות אנליזה פיננסית של תוכניות פרישה, המשמשת ללמידת מכונה ואוטומציה של השירות. מינויו מתרחש לאחר שהחברה השלימה באחרונה גיוס של 60 מיליון דולר, והוא משקף מרכיב חיוני בגישת החברה של טיפוח מנהיגות שתצמח מבפנים. מלר הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) ותואר ראשון במנהל עסקים (B.B.A) מאוניברסיטת רייכמן. "המינוי ל-CAOO מייצג עבורי את האחריות והמחויבות שלי לבניית מחלקה ברמה עולמית, המייצרת תובנות המסייעות ליועצים פיננסיים לקבל החלטות טובות יותר עבור החוסכים לפנסיה", אמר מלר. "אין ספק שיש לנו כמה מהכישרונות הטובים ביותר בפונטרה, ואני מצפה להמשיך ולפתח מסלולי קריירה גם עבור הדורות הבאים של המנהיגים שלנו בחברה". "במהלך 11 השנים האחרונות, מאז הקמת החברה, שי היווה גורם קריטי בבנייה והובלה של צוותים בארץ ובחו"ל", אמר יואב צוראל, שותף מייסד ומנכ"ל פונטרה.

גוגל – או, יותר נכון, החברה האם שלה, אלפבית – סיימה את הרבעון האחרון של השנה עם תוצאות חיוביות: הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ג') מראים שהיא רשמה עליות הן בשורה התחתונה והן בזו העליונה, עם דגש על פעילות הענן שלה. עם זאת, ההכנסות ממודעות גוגל פספסו את תחזיות האנליסטים, מה שהביא לירידה של 6% בשער המניה שלה במסחר מעבר לדלפק. ללא ירידה זו, בשנה האחרונה צנחו המניות של גוגל ב-56%. נתוני הרבעון מראים שבעוד שההוצאות שלה במהלך הרבעון האחרון של השנה גדלו ב-4.7 מיליארד דולר, שהם 17%, ל-62.6 מיליארד, הכנסותיה עלו ב-10.3 מיליארד דולר, שהם 13.5%, ל-86.3 מיליארד. ההכנסות עקפו את תחזיות האנליסטים, שחזו שהן יגיעו ל-85.33 מיליארד דולר. מתוך ההכנסות, הפעילות של גוגל קלאוד רשמה צמיחה של 26% לתשעה מיליארד דולר – מה שאומר שהן מהוות קצת יותר מ-10% מכלל ההכנסות הרבעוניות של החברה. עם זאת, ההכנסות שלה ממודעות גוגל היו קטנות ב-420 מיליון דולר מהתחזיות ועמדו על 65.52 מיליארד – מה שכאמור הביא לתגובה השלילית של המשקיעים. גם סעיפי הרווחיות סיימו את הרבעון בסימן חיובי: הרווח הנקי זינק ב-51.8% ל-20.7 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל בכמעט 20% ל-86.3 מיליארד וזה התפעולי צמח ב-30.5% ל-23.7 מיליארד. התוצאות השנתיות של גוגל מראות כי בסיכום 2023, היא רשמה גידול של 7.3% בהוצאות ל-223.1 מיליארד דולר, עלייה של 9.3% בהכנסות ל-307.4 מיליארד, צמיחה של כ-13% ברווח התפעולי ל-84.3 מיליארד וזינוק של כ-23% ברווח הנקי ל-73.8 מיליארד. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו מרוצים מהפעילות של מנוע החיפוש שלנו, כמו גם מפעילות הענן ומיוטיוב. כל אלה יוצאים נשכרים מההשקעות הרבות שלנו בבינה מלאכותית, וכשאנחנו צופים לעתיד, אנחנו רואים שהטוב ביותר עדיין באופק". פיצ'אי אמר שהחברה תמשיך להשקיע ב-GenAI ובהחדרתה למוצרים של גוגל, ולנסות לקצץ עד כמה שאפשר בהוצאות – מה שאומר שבהחלט ייתכן שהפיטורים הנרחבים שהחברה ביצעה בשנה האחרונה הם לא הסוף.