בתחילת יום האתמול (ב') חגגה התקשורת בעולם את מה שנראה כסיום הסאגה של ההיאבקות המתוכננת בין שניים מבכירי הטק העולמי, מארק צוקרברג מנכ"ל מטא ות'רדס ואילון מאסק, מנכ"ל טסלה, X (לשעבר טוויטר) ואחרות. אבל החגיגות היו כנראה מוקדמת, לפחות אם הדבר תלוי במאסק. יזם הטק התזזיתי שידוע כחובב הטרלות וכאדם לא שגרתי, בלשון המעטה, לא הרפה אחרי שצוקרברג הכריז ביום א' שהוא "לא רציני" ובישר כי "צריך להתקדם הלאה" מרעיון הקרב הפיזי ביניהם. בתגובתו הראשונה להודעתו של 'צוק' כינה אותו מאסק "פחדן" ובכלל גלגל הרבה צחוקים וירטואליים על הפרשה ב-X שלו. אבל מאוחר יותר העלה מאסק את רמת האבסורד לשיא, כשמינף את כל העניין המתוקשר לטובת התעקשות להיאבק בצוקרברג בכל זאת, ועל הדרך גם לצורך פרסום של מנגנון הנהיגה האוטונומית המלאה (FSD), עליו שוקדת חברת המכוניות החשמליות שהוא מנכ"לה. For the Tesla FSD test drive in Palo Alto tonight, I will ask the car to drive to @finkd’s house. Will also test latest X livestream video, so you can monitor our adventure in real-time! If we get lucky and Zuck my ???? actually answers the door, the fight is on! — Elon Musk (@elonmusk) August 14, 2023 "לצורך נסיעת המבחן של הטסלה FSD בפאלו אלטו הערב, אבקש מהמכונית לנסוע אל הבית של finkd@", צייץ מאסק בליל אמש, בתוך שהוא מתייג את חשבונו של צוקרברג ב-X. מאסק המשיך: "נבחן גם את הגרסה האחרונה של ההזרמה בלייב ב-X, כך שתוכלו לעקוב אחר ההרפתקה שלנו בזמן אמת! אם יתמזל מזלנו וצוק ה-???? שלי באמת יפתח את הדלת – הקרב יתקיים!". בציוץ נלווה המשיך מאסק והקניט את יריבו: "בקרוב יגיע שרשור עם צוק על איך הוא כמובן ישמח להילחם בכל עת, אבל בלה בלה UFC משהו משהו". ציוצים נוספים ומוקדמים יותר מטעם המולטי-מיליארדר מאסק כללו את הכיתוב: "טוק טוק טוק… האתגר התקבל… פתח את הדלת finkd@", ו"חשבתי שאולי תרצה תה, אז הבאתי את השקיות". Thought you might want some tea, so I brought the bags — Elon Musk (@elonmusk) August 14, 2023 צוק לא בבית! מאסק אמנם הקניט והטריל כדרכו, אבל דוברו של צוקרברג מיהר להגיב, וכפי שצפה מאסק להתחמק, וענה בהצהרה כי הבוס שלו נמצא בדרכים כעת ואינו בפאלו אלטו, כך שביקור הפתע שתכנן מאסק לא יהיה אפקטיבי. וכיאה למי שמעביר מסרים מטעם צוק כבד הראש, הדובר גם הוסיף וציין: "כמו כן, צוקרברג לוקח את הספורט הזה ברצינות ולא מתכוון להילחם במישהו שמופיע באקראי בביתו". There was some hasty bag packing at the Zuckerberg residence today! Traveling my ass. — Elon Musk (@elonmusk) August 14, 2023 מאסק, שלא הרפה, צייץ בתגובה וקבע ש-"הייתה איזו אריזת תיקים נמהרת במעון צוקרברג היום! בדרכים בתחת שלי". Exactly ???????? — Elon Musk (@elonmusk) August 14, 2023 נזכיר כי צוקרברג, שמתאמן ב-MMA והשתתף ואף ניצח בטורנירי ג'יו-ג'יטסו ברזילאי, נענה בתחילה מיידית להצעה לקיים קרב פיזי (Cage fight), שזרק לו מאסק במדיה החברתית ביוני האחרון. עם זאת, בסופו של דבר, כשמאסק המשיך ללהטט במילים וציוצים וניהל מולו דיאלוג מתסכל ואינסופי של הקנטות ב-X ות'רדס, אך מנגד התמהמה בהפיכת ההצעה לממשית, צוקרברג בישר כי פרש מיוזמה, בשל חוסר המחויבות של יריבו לקביעת תאריך. ????️ pic.twitter.com/aGZju1T72Z — Fantoumi (@livelikewaves) August 14, 2023 רצינות וספורטיביות מול הטרלות וסוריאליזם מהרגע הראשון ניתן היה להבחין שצוקרברג מתייחס לנושא ברצינות תהומית, כולל אימונים מאסיביים לקראת הקרב, בעוד שמאסק התבדח רבות ונשמע בהחלט משועשע מדי סביב היוזמה. צוקרברג ניסה לערב בקרב את ה-UFC – אליפות הלחימה האולטימטיבית האמריקנית, המשלבת אומנויות לחימה מעורבות – ואילו מאסק משך לכיוונים אחרים של ספקטקל בידורי. במהלך השבועות האחרונים לפני הביטול שעליו הכריז צוק, מאסק רמז על קרב אפשרי בסגנון רומאי עתיק בבירת איטליה, ללא תלות ב-UFC, וטען שקיבל אישור לכך מהממשלה האיטליקית, שהפריכה טענה זו מיד. מאסק אמר שישדר את הקרב בהזרמה ב-X ושההכנסות מהשידור בלייב יועברו כתרומה לצדקה, וכל זאת בזמן שצוקרברג התעקש לארגן את הקרב בצורה מקצועית ולהגיב למאסק בכובד ראש. כדי להביע את תסכולו מהמצב שבו הסתבך, צוקרברג שלח הודעה למאסק ואמר: "אני לא רוצה להמשיך להתלהב ממשהו שלעולם לא יקרה, אז אתה צריך להחליט שאתה הולך לעשות את זה ולעשות את זה בקרוב, או שאנחנו צריכים להמשיך הלאה". גם את ההודעה הזו שיתף מאסק באינטרנט, כמובן בלעג. לאחר מכן, מאסק הציע רעיון חדש: קרב בחצר האחורית של בית צוקרברג. הוא התגרה במנכ"ל מטא בשובבות וצייץ: "אולי יש לך את הכישורים של ברוס לי המודרני, ואולי בדרך נס אפילו תנצח". He’s so scared. pic.twitter.com/93nxAN4jBr — Dan (@btc_dan) August 14, 2023 כאמור, אתמול נשבר צוקרברג וניסה לעצור את השגעון ומיד. "אני חושב שכולנו יכולים להסכים ש-אילון לא רציני והגיע הזמן להמשיך הלאה", כתב מייסד פייסבוק בפלטפורמה החדשה שלו, ת'רדס – שהגיעה כשיבוט של טוויטר (אשר מותגה באחרונה כ-X) ושתכננה בלי להסתיר זאת לאסוף אל חיקה את משתמשי הציפור הכחולה שהעידפו להסתלק מהפלטפורמה אחרי שהפכה כל כולה לרחבת הריקודים של אילון מאסק. השקת ת'רדס, אגב, הייתה הסיבה הראשונית ליוזמה "ללכת מכות" ששני המנהיגים הטכנולוגיים נסחפו אליה, מי בששון ומי בטעות ותמימות. "אם אילון אי פעם יהיה רציני לגבי דייט אמיתי ואירוע רשמי, הוא יודע איך להגיע אליי. אם לא, הגיע הזמן להמשיך הלאה. אני הולך להתמקד בתחרות עם אנשים שלוקחים את הספורט ברצינות", הכריז צוקרברג אתמול. אבל כאמור למאסק אין כל כוונה להרפות ממנו, והוא ממשיך לחבוט בו וירטואלית בכל הכוח – לקול מצהלות העוקבים והממים הרבים סביב הפרשה – ולהותיר אותו חבול ומגוחך, גם ללא קרב פיזי של ממש.

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי, פרסמו היום (ג') קול קורא למנהלים ולמנהלות במגזר הציבורי להגיש הצעות כיצד ניתן לפתור אתגרים מרכזיים שעימם מתמודדים משרדי הממשלה באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית. בממשלה אומרים כי על סמך הצעות אלה, משרדיה יוכלו לקדם מהלכים לשיפור השירות לאזרח ולייעל את תהליכי העבודה במגזר הממשלתי. הקול הקורא פורסם כחלק מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שמנוהלת על ידי פורום תל"מ (תשתיות לאומיות), בשיתוף משרדי הממשלה. הפורום הוקם עוד ב-1997, ובמרץ 2021 הגיש לממשלה דו"ח על בינה מלאכותית ומדע הנתונים. באוגוסט באותה השנה התקבלה במליאת הממשלה החלטה 212, שקבעה שעל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שאז עמדה בראשו אורית פרקש הכהן, להפעיל מנגנון תחרותי לבחירת ומימוש פרויקטים לאומיים להטמעת AI במגזר הציבורי – בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החדשנות ואגף התקציבים במשרד האוצר, ובליווי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט כלכלי. הממשלה חילקה את הקול הקורא הנוכחי לשלושה מסלולים. אחד מהם הוא מסלול פרויקטים קטנים, שבו ייבחרו פרויקטי פיתוח שעלות תקציבם לא עולה על שלושה מיליון שקלים וזמן הפיתוח יהיה עד שנה. מסלול נוסף הוא פרויקטים שמסלול הפיתוח שלהם הוא בעל אורך של לא יותר משלוש שנים והתקציב עבורם הוא עד תשעה מיליון שקלים. המסלול הנוסף הוא פרויקטים לתכנון, שבו ייבחרו הצעות עם פוטנציאל גבוה, אך שאינן בשלות דיין למימוש. הפרויקטים המוצעים יקבלו מהגורמים הממשלתיים סיוע בתהליך תכנון מעמיק, שאמור להבשיל אותם לפוטנציאל לפרויקטים לאומיים, לקראת יציאה לפיתוח. במסגרת מסלול זה תיבחרנה הצעות שתיכנסנה לתהליך תכנון של עד חצי שנה, כאשר התקציב לתכנון לא יעלה על חצי מיליון שקלים. "פוטנציאל ההשפעה של הבינה המלאכותית – עצום" שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "פוטנציאל ההשפעה של הבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה הוא עצום. ה-AI משנה את דפוסי הפעולה במרחבים רבים: עולם התעסוקה, חינוך מותאם אישית, תחבורה אוטונומית, חקלאות מתקדמת, מערכות פיננסיות מתוחכמות ועוד". אקוניס ציין כי התוכנית הלאומית שמוצעת כעת היא המשך להחלטת ממשלה 173, שהתקבלה בפברואר השנה ושהטילה על משרדו את המשימה לקדם יוזמות בתחום הבינה המלאכותית.

תחום מטבעות הקריפטו ממשיך להתקדם, והחדשה הבולטת האחרונה בעולם זה הגיעה לפני ימים אחדים מפייפאל, שהכריזה שהיא משיקה מטבע דיגיטלי חדש בשם PYUSD. תחום הקריפטו הוא תנודתי באופיו, ללא גוף מפקח, ובפייפאל מנסים להרגיע את החששות בציינם שה-PYUSD הוא מטבע יציב (Stable Coin). מטבעות יציבים מכוסים בנכסים פיננסיים – בעיקר דולרים, פיקדונות, אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית ונכסים פיננסיים דולריים אחרים. כך גם במקרה של ה-PYUSD. אלא שהעובדה הזאת עדיין לא מאיינת לחלוטין את התנודתיות של המטבעות הללו, וגם איתם, עניים יכולים להפוך לעשירים בן לילה, ובעלי הון רב יכולים לאבד את כולו בכמה שעות. לפיכך, מטבעות הקריפטו הם נכס השקעתי ספקולטיבי, אפילו אם הם מטבעות יציבים. מהצד השני, כשמם, המטבעות האלה יותר יציבים ממטבעות דיגיטליים אחרים, ולדברי נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, יש מצב שה-PYUSD יחזק את הביטחון של המשקיעים והמשתמשים בשוק הזה. "התנודתיות היא אכן בעיה בתחום הזה, שנמצא עדיין בחיתוליו, אבל ככל שיהיה אימוץ נרחב יותר וישתמשו יותר במטבעות הדיגיטליים, כך גם תנודתיות המחירים תתייצב", אמרה. "הבשורה ב-PYUSD היא שהמטבע הזה מהווה איתות מצד עוד גוף גדול וחשוב שלפיו הוא מאמין בשוק הזה, מה שיגביר את אימוץ מטבעות הקריפטו, שבסופו של דבר יעזור, כנראה, גם להרגעת התנודתיות שלו". מה זה מטבע יציב? "מדובר במטבע קריפטו שנסחר בזירות מסחר שונות והוא מוצמד לנכס 'יציב' אחר כמו זהב או מטבע מדינתי דוגמת השקל או הדולר. לרוב, המטבע הזה מונפק באופן ריכוזי אצל גוף מסחרי כלשהו, שמתחייב להנפיק אותו בהלימה לכמות הנכסים שהוא מחזיק צול המטבע. כך, אם יש לו יותר דולרים ממטבעות יציבים צמודי דולר, הוא יכול או למכור את הדולרים העודפים או להוריד מהשוק את המטבעות הצמודים באופן שיגרום להצמדה של אחד לאחד לנכס. אם יש ביקוש להנפקה של עוד מטבעות, הוא יקנה עוד דולר על כל מטבע שהוא מנפיק, וכדומה. המשתמשים רואים בו הגנה מפני התנודתיות שקיימת במטבעות אחרים. חשוב להבין שקשה להחזיק בזירות שכאלה דולרים או יורואים, שיחכו ללקוח עד שיבצע קנייה, מכיוון שיש חיכוך בין המערכת הבנקאית לזירות הללו וקשיים בהעברת הכספים אליה וממנה. לכן, נוצרים פתרונות ביניים כמו מטבעות יציבים". האם ה-PYUSD יגביר את האמון במטבעות הקריפטו? צילום: BigStock מהן גישות הרגולטורים למטבעות הקריפטו והאם המטבעות היציבים יכולים אותן? "כל רגולטור והגישה שלו. סין היא מגדולות המתנגדות לשימוש במטבעות דיגיטליים, אף על פי שהיא מספקת לאזרחיה יואן דיגיטלי, שהוא מטבע לא מבוזר. הסיבה לכך היא שסין מעוניינת בשליטה על הכסף, באופן שלא יהיה חופשי לשימוש כמו בביטקוין. יחד עם זאת, אנחנו שומעים לאחרונה על הקלות במדיניות הזאת, כמו הסרת האיסור על מסחר במטבעות דיגיטליים בהונג קונג. בארצות הברית, אין איסור על קנייה או מכירה של מטבעות דיגיטליים והשוק הזה פורח שם, כמו גם שוק כריית המטבעות, אבל יש הליכים משפטיים נגד גופים שונים בעולם הזה. חשוב לציין שההליכים האלה לא תמיד נגמרים בהרשעה – רק באחרונה יצא פסק דין לטובת מטבע הריפל (XRP), ויש לא מעט חברי קונגרס שמגויסים על מנת לאפשר למטבעות הדיגיטליים לפרוח בארצות הברית. כך שהגם שיש שם מאמצים לחקיקה יותר מחמירה, לא מדובר באיסור גורף על קיום השוק. האם מטבעות יציבים הם התשובה להתנגדויות למטבעות דיגיטליים? כנראה שלא, כי כל גוף פרטי שמנפיק מטבע נתון לפיקוח הרגולטור במקום שבו הוא מנפיק ומוכר לציבור". מה המצב הרגולטורי בישראל? "כל הרשויות בישראל שקשורות איכשהו לכסף עוסקות גם במטבעות דיגיטליים: רשות המסים, רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות החדשנות, הכנסת ועוד. בקצרה אומר שאין בישראל איסור חוקי על קניית ומכירת מטבעות דיגיטליים, אבל יש צורך לשלם מס על רווחים במטבעות דיגיטליים. כך או כך, הבעיה הכי קשה למשתמשים היא הכנסה של הכספים שהם מרוויחים במטבעות אלה למערכת הבנקאית, שלא אחת מערימה קשיים. ההמלצה שלי היא לקנות ולמכור מטבעות דיגיטליים במקום עם רישיון לעסוק בכך – מה שלעיתים עוזר למנוע את החיכוך הזה. לגבי מסחר בנכסים דיגיטליים בבורסה – יצאה באחרונה הכרזה על הכוונה להתחיל בכך, אבל זה עוד לא יצא לפועל. חשוב להבין שלהחזקת נכסים אצל צד שלישי, כמו בבורסה, יש יתרונות וחסרונות, ומטבעות דיגיטליים מאפשרים לציבור שליטה בנכסים שלו בלי להסתמך על צד שלישי". מה היקף השוק המוערך בישראל? "אין נתונים ספציפיים על היקף המסחר בישראל, מכיוון שאין כאן גוף ריכוזי אחד שבו מתבצעת קנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים. יש לא מעט פלטפורמות ולא מעט משתמשים. מנתונים שנתנו לנו החלפנים הישראליים אנחנו מעריכים שיש בשוק כמה מאות אלפי משתמשים מישראל. באחרונה יצא דו"ח של פורום חברות הקריפטו על מצב התעשייה בארץ, שבו מצוין שבין ספטמבר 2021 לספטמבר 2022 התקבלו נכסי קריפטו לארנקים הממוקמים בישראל בשווי של 16.3 מיליארד דולר". את מנכ"לית איגוד הביטקוין. האם האיגוד מטפל רק בביטקוין או במטבעות קריפטו באופן כללי? "בהחלט, הטיפול הוא לא רק בביטקוין. מטרתנו באיגוד היא להנגיש את כל תחום המטבעות הדיגיטליים לאזרחי ישראל ולהכיר להם את הטכנולוגיה שעליהם הם מתבססים, אבל צריך לזכור שהרבה מאלפי המטבעות הקיימים לא נושאים איתם בשורה ואין מאחוריהם פרויקט או חברה רציניים, ולכן אין להם ערך רב או פוטנציאל צמיחה. הביטקוין הוא הוותיק והמרכזי מבין המטבעות הדיגיטליים, והוא גם המבוזר ביותר". מהי ההמלצה שלך למי שרוצה להיכנס לתחום? "ללמוד היטב ולהבין לעומק את המשמעויות של השקעה בתחום, על סיכוניה, להחליט האם השקעה כזאת מתאימה לו ולא לסכן יותר כסף ממה שהוא מוכן להפסיד".

משה שלו (מושקה), שהיה עורך אנשים ומחשבים בשנות ה-90', הלך לעולמו לפני ימים אחדים. הוא נפטר חודש לפני יום הולדתו ה-89. במסגרת תפקידו באנשים ומחשבים, שלו ניהל את החלק המערכתי של הקבוצה – אז עדיין בפורמט של שבועון בדפוס, וכן ניוזלטר יומי בפקס. כמו כן, הוא עסק בניהול התוכן של הכנסים והוועידות של אנשים ומחשבים. שלו נולד וגדל במעונות עובדים א' בתל אביב, ויחד עם חבריו לתנועת המאוחדת היה ממקימי קיבוץ נחל עוז על גבול עזה. לאחר מכן הוא כיהן כדובר ההסתדרות וכדובר משרד החקלאות. בהמשך, בטרם הצטרף לאנשים ומחשבים, שימש שלו ככתב ועורך כלכלי בידיעות אחרונות ובשורת עיתונים כלכליים. במשך השנים עסק שלו, במקביל לקריירה, בפעילות ציבורית, והוא היה מעורב במיזמים שונים. שלו פרסם כמה ספרים בנושאי כלכלה וחברה, בהם כפר על גבול האש, שסיפר את סיפור הקמת קיבוץ נחל עוז, ושליחות סודית לטשקנט, שבו הוא חשף את הפעילות שלו לסיוע ליהודי אוזבקיסטן לאחר התפוררות אימפריית ברית המועצות. לימים הוא אף הפיק סרט על שליחותו לשם, ששודר בערוץ היוטיוב שלו. זאת, בנוסף לתוכניות ששידר בערוץ המקומי של יהוד-מונוסון, מקום מגוריו. שלו היה בעל שני תארי MBA במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת INSEAD שבצרפת. בנו: "תמיד ראינו אבא פעלתן, שרץ ממשימה למשימה" עמיתיו של שלו בתקשורת ובענף ה-IT ספדו לו ברשתות החברתית. בנו, רון, ספד לו בהלווייתו ואמר: "אם יש משהו שמגדיר אותך, אבא, זה פעלתנות. אנחנו, הילדים, גדלנו על סיפורי נחל עוז, קצת עזרנו באנשים ומחשבים ותמיד ראינו אבא פעלתן, שרץ ממשימה למשימה". יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, אמר: "את משה שלו הכרתי ב-1995, כאשר הוא גייס אותי להצטרף לקבוצה. מאז עבדתי לצידו כמה שנים, עד שפרש והחלפתי אותו כעורך ראשי. למדתי רבות מניסיונו הרב ומיושרו המקצועי, ודרכו למדתי להכיר את תחום המחשבים והטכנולוגיה, שלא הכרתי עד אז, לרבות במשך כל תקופת עבודתי בתקשורת". קבוצת אנשים ומחשבים מוסרת תנחומים לבני משפחתו – זהבה, רון, גיל וטלי, ובני משפחותיהם.

מחקר רחב היקף בנושא עבודה היברידית והשפעתה על עבודתם של מפתחים שם זרקור על ההשלכות של שילוב עבודה מרחוק עם עבודה מהמשרד וכולל התייחסות למחוברות (Engagement) ולשייכות עובדים. המחקר, שנערך ביוזמתה של סאפ (SAP) ובוצע על ידי צוות חוקרות מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, זיהה בין היתר, את הדרכים שבהן יש לארגן את עבודת המפתחים בצורה אופטימלית. המחקר מספק תובנות עומק בהיקף נרחב מעבר למקובל בחברות היי-טק, תוך כדי התבססות על שני סקרים גלובליים שבוצעו בשנת 2022, שבהם השתתפו 721 מפתחים מחברת סאפ מישראל, ברזיל, הונגריה, קנדה, בולגריה והודו. בנוסף, התבסס המחקר על שלב איכותני מקיף שכלל תצפיות, ראיונות, וקבוצות מיקוד, שנעשו במשרדי מרכז הפיתוח של סאפ בישראל. ממצאי המחקר מראים, כי נוכחות של עובדים 2-3 ימים בשבוע במשרד קשורה בצורה חיובית עם רמות של מחוברות גבוהה, וכי תחושת השייכות של העובדים הייתה הרבה יותר גבוהה בזמן העבודה מהמשרד, בהשוואה לעבודה מהבית. ממצא זה גם מתקשר להעדפות העובדים בקשר להגעה למשרד: 40% מהמשיבים מעדיפים לעבוד מהמשרד יומיים או יותר בשבוע, כ-30% מעדיפים להגיע למשרד רק יום אחד בשבוע, ו-30% העדיפו לא להגיע למשרד בכלל. בעניין זה נמצא, כי יש קשר ברור בין המרחק מהמשרד לבין מספר הפעמים שהעובדים מעדיפים להגיע לעבוד מהמשרד: ככל שלעובדים לוקח זמן רב יותר להגיע למשרד, כך קטן מספר הימים שבהם הם מעוניינים לבוא לעבוד מהמשרד. המחקר מצביע על הצורך של מקומות עבודה במציאת פתרונות יעילים, כמו גמישות בשעות העבודה והסדרי נסיעה על מנת לתת מענה לחשיבות הגבוהה שעובדים מייחסים לנושא. מבחינה ניהולית, המחקר מצביע על כך, שעבודה היברידית מחזקת את המשמעות שיש לקשר בין מפתחים לראשי הצוותים. במודל עבודה היברידי, ראשי הצוותים הם הפונקציה הניהולית שעובדת מול העובדים בשגרה (גם בעבודה מרחוק). ממצא זה דורש העמקה בתהליכי בחירת ראשי הצוותים, הכשרתם ויכולתם לתת מענה לצרכי העובד והארגון ההוליסטיים. באשר לארגון העבודה – המחקר מציע הצעות קונקרטיות לגבי המיקום האידיאלי לפגישות של צוותי פיתוח, בין אם במשרד או בצורה וירטואלית. בנוסף, התובנות העולות מן המחקר הן שלא נכון להתייחס לנושא ארגון העבודה כ"היום עובדים מהבית, היום עובדים מהמשרד", אלא להטמיע בארגון את התפישה לפיה מפתחים באים לעבוד יחד במשרד, ולכן יש לבנות אג'נדה משותפת ליום העבודה שלהם במשרד, שנותנת הן לעובד/ת והן לארגון ערך ממשי המבוסס על שיתופי פעולה (קולבורציה), סיעור מוחות, נטוורקינג ועוד. לא עוד "יום עבודה מהמשרד" אלא יותר "יום עבודת צוות" במשרד. גמישות בעבודה – בעלת חשיבות גבוהה לעובדים על פי ממצאי המחקר, החשיבות של גמישות בעבודה נותרה ברמות שיא. אנשים מחפשים איזון בריא בין עבודה מרחוק לבין עבודה מהמשרד. כ-78% מהעובדים שהשתתפו במחקר דירגו את חשיבותה של הגמישות בעבודה ברמה גבוהה מאוד וכגורם מרכזי בשביעות הרצון לעבוד בחברה. ברור כי אותה הגמישות אטרקטיבית גם למשיכת טאלנטים חדשים. נושא שמקושר לעיתים תכופות לדיון על עבודה היברידית הוא נושא הפרודוקטיביות, כאשר השאלה היא האם עובדים שומרים על רמת פרודוקטיביות ללא קשר למקום שבו הם עובדים פיזית. לפי המחקר, 53.7% מהמפתחים דיווחו כי אינם חשים כל הבדל בפרודוקטיביות אם הם עובדים מהבית או מהמשרד. 37.6% ציינו כי הם חשים יותר פרודוקטיביים כאשר הם עובדים מהבית. רק 8.7% מהמפתחים דיווחו כי הם מרגישים יותר פרודוקטיביים כאשר הם עובדים מהמשרד. לא נמצא הבדל בתפיסת הפרודוקטיביות בין מנהלים לעובדים. על פי תוצאות המחקר, היתרון המרכזי של העבודה מהמשרד עבור המפתחים קשור לתחושת השייכות ולאינטראקציות החברתיות. באופן כללי, תחושת השייכות דורגה גבוה מאוד בקרב מפתחים בסאפ ובקרב מפתחים בישראל במיוחד, כאשר כ-80% מהעובדים שהשתתפו במחקר דירגו את הרגשת השייכות ברמה 6-7 (בסולם 0-7). תחושת השייכות הייתה גבוהה בהרבה כאשר העבודה נעשית מהמשרד. עם זאת, נמצא כי 49% מהמשתתפים במחקר אמרו, כי אינם חשים כל ההבדל בהרגשת השייכות בין עבודה מרחוק לעבודה במשרד. 44% אמרו כי עבודה מהמשרד מחזקת את הרגשת השייכות ו-7% ענו כי עבודה מהבית היא שמחזקת אצלם את תחושת השייכות. בהתייחס לנושא המחוברות שחשים העובדים למקום העבודה (Engagement), עולה מהמחקר, כי רמת המחוברות היא גבוהה – 60% מהעובדים שנשאלו דירגו את רמת המחוברות שלהם כ-6 או 7 (בסולם 0-7). המחקר הראה כי ככל שמספר הימים בשבוע בהם העובד מגיע למשרד עולה, כך עולה רמת המחוברות שלו, כשהמחוברות הגבוהה ביותר היא בעבודה של 2-3 ימים מהמשרד. המחקר מציג גם המלצות לגבי המיקום הרצוי, בין אם במשרד או באופן וירטואלי, לקיום פגישות עבודה עבור מפתחים עם דגש על תהליכי Scrum. זאת, בהתאם למטרת הפגישה, אופי ותוכן הפגישה, והפלטפורמות הדיגיטליות הרלוונטיות. המחקר מראה כי בעיני משתתפי המחקר קיימת חשיבות גבוהה לפתיחת תהליכי פיתוח וסגירתם בפגישות פנים אל פנים במשרד. פרופ' נורית זיידמן, הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון. צילום: דני מכליס לדברי פרופ' נורית זיידמן, הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "המחקר המקיף שערכנו בשיתוף חברת סאפ מעיד על המציאות שעימה מתמודדות כיום הרבה חברות היי-טק, אשר עובדיהן עברו במהלך הקורונה למודל עבודה היברידית וממשיכים לעבוד על פי מודל זה. ממצאי המחקר מעידים על החשיבות שמייחסים העובדים לגמישות בעבודה, על הצורך בחשיבה חדשה בהתייחס לפעילות המשרד ועל השינוי שיש לקחת בחשבון בנוגע לחשיבות האינטראקציות החברתיות של עובדים בצוותי פיתוח. בסך הכל, עולה מהמחקר כי ניתן ליצור מודל עבודה היברידי שעונה על הצרכים של עובדי הפיתוח ושל המעסיקים. אנו רואים חשיבות גדולה בשיתוף הפעולה בין האקדמיה למגזר העסקי בהבניית עולם העבודה החדש". לדברי יעל גל, מנהלת הפרויקט מטעם סאפ, "עולם העבודה עובר מהפכה בשנים האחרונות, המתעצמת עם כניסת ה-AI, שינוים בציפיות העובדים, מהפכת המיומנויות וטרנדים נוספים. חברת SAP הגלובאלית שמה לעצמה יעד להוביל דעה בעיצוב עולם העבודה החדש, עבור 100,000 עובדי החברה ועבור כלל לקוחותינו. ניהלתי את פרויקט המחקר הזה בהיותי חלק מארגון משאבי אנוש גלובאלי, שכל מטרתו היא בחינה של מגמות ובניית פתרונות חדשניים לעולם העבודה הדינמי. מתוך אחריות זו, החברה רואה ערך עליון בחקר מדעי עמוק, וממצאי המחקר מתורגמים כבר בימים אלו לתהליכי שינוי, כלים להעצמת והכשרת עובדים ומנהלים למודל העבודה החדש, פרויקטים לבינוי חללי עבודה גמישים ועוד. עבודה היברידית נכונה היא קריטית, אבל היא רק אבן דרך, המסע אינו מסתיים פה. נמשיך לצד הצלחה עסקית לחתור להבניית תרבות עבודה שמעודדת גמישות, פרודוקטיביות ורווחה אישית".

בעוד מפעילי מתקפות כופרה מסורתיות מתקשים להצליח, חל גידול משמעותי במתקפות מבוססות זהות ומתקפות מרוחקות, כך לפי מחקר חדש של קראוד סטרייק (CrowdStrike). לפי דו"ח ציד האיומים של ענקית האבטחה לשנת 2023, "נכון לעכשיו, איומים המתבססים על גניבת זהות, או כאלה שמנצלים זהויות שכבר נגנבו, או שנעשה בהם שימוש לא ראוי בעבר – הם מספר 1". לפי המחקר, "כעת, במקום שההאקרים ייאלצו לעבוד קשה יותר, כדי להיות מסוגלים להמשיך להשתמש באותן שיטות ממוקדות נקודת קצה שהצליחו להם בעבר, התוקפים משקיעים את האנרגיות שלהם בשני שדות פעילות: ניצול זהויות מהימנות ודפוס מתקפה המכונה 'לחיות מהאדמה', משמע ניצול כלי מתקפה קיימים ולא הוספת כלי פריצה חדשים. זאת, על ידי שימוש בכלים לגיטימיים, כגון RMM (ניטור וניהול מרחוק)". כך, ציינו החוקרים, "שחקני האיום נוטים יותר ויותר להשתמש בזהויות שנפגעו ולפעול באופן שיקשה על זיהוי הפעילויות העתידיות שלהם". לצד דיווח על "הסלמה מסיבית" בפריצות שניצלו מתקפות מבוססות זהות, המחקר מצא גידול משמעותי, של כמעט פי שישה משנה לשנה בסוג של מתקפה המכונה Kerberoasting. מדובר בטכניקה, שבמסגרתה ההאקרים גונבים אישורים לגיטימיים של Active Directory. כך, הם זוכים לקבל הרשאות נרחבות יותר, שאותן הם מנצלים כדי להישאר נסתרים. עוד העלה המחקר גידול של 62% בפריצות שכללו ניצול לרעה של חשבונות חוקיים ולגיטימיים. בנוסף, נמצא זינוק של 160% בניסיונות של תוקפים להשיג אישורים מסוגים שונים, כגון מפתחות של ממשקי API לנתונים בענן. שימוש זדוני ב-RMM (כלי ניהול מרחוק) ממשיך להוות איום הולך וגובר, כך לפי דו"ח ציד האיומים. החוקרים מצאו גידול ניכר, בשיעור שנתי של 312% – בשימוש לרעה בפלטפורמות RMM על ידי תוקפים. כלים אלה מנפיקים פחות התראות לצוותי האבטחה: "ארגונים רבים כבר משתמשים בכלים אלה באופן פנימי. כך, ההאקרים יכולים לשלב אותם לפני ובמהלך המתקפה, תוך שהם נחבאים טוב יותר. הם בונים לעצמם מרחב פעולה גדול יותר וזמן פעולה ארוך יותר". החוקרים סיכמו בציינם, כי "בסופו של דבר, ככל שהתוקפים לא יתגלו למשך זמן רב יותר, כך הם יכולים לגנוב יותר נתונים, לקבל יותר הזדמנויות לעשות סחיטת נתונים, או להשיג כל מטרה זדונית אחרת שלהם. הרעים מפתחים עוד יכולות ועוד טכניקות, והם מתמקדים בשימוש בזהויות ובכלים לגיטימיים במהלך המתקפות. לכן גם ארגונים חייבים להיות מוכנים להסתגל בתגובה שלהם, ולהציג מענה זריז, הכולל שילוב של ניתוח אנושי, ציד איומים ומודיעין איומים".

פרופ' אריאלה בורג, ראשת המחלקה להנדסה כימית והנדסה ירוקה ב-SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, ספרי על המכללה. "המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון הוקמה ב-1995 ולומדים בה אלפי סטודנטים. הבוגרים שלה מהווים 15% מהמהנדסים שיוצאים לתעשייה. עד לא מזמן היינו מכללה רק להנדסה, ובשנתיים האחרונות הוקמו שלוש מחלקות חדשות – אדריכלות, תקשורת חזותית ומדעי המחשב". קיימתם פסטיבל טכנולוגיה לסיום שנת הלימודים, שכלל האקתונים לסטודנטים. ספרי לנו על כך. "הנושא המרכזי בהאקתונים הללו היה חדשנות וטכנולוגיה בנושאי איכות הסביבה וקיימות. הייחוד של האירוע היה היותו בעל אופי בינלאומי והגיעו אליו 30 סטודנטים לתואר שני מהודו, סין וסינגפור, כמו גם 15 חברי סגל, מומחים וחוקרים מכמה מדינות". מה הייתה המטרה? "קודם כל, זה היה פסטיבל בינלאומי שמראה נושאים שונים, עם טכנולוגיה וחדשנות בעולמות איכות הסביבה והקיימות כנושא מרכזי. הייתה חשיבות לחשיפה של פרויקטי הגמר של הסטודנטים שלנו. המטרה המרכזית הייתה להדגיש את המרכזיות של איכות הסביבה והקיימות, ואת המרכיב הטכנולוגי שלהן. בנוסף להרצאות, נערכו האקתונים של סטודנטים שהציגו שם פרויקטי גמר, וכן נערכה תחרות רב תחומית בשיתוף ICL (לשעבר כיל). החברה הציבה אתגר לסטודנטים בעולמות המחזור, וכל קבוצה הציגה את הפתרון שלה. הוצגו פתרונות מאוד מעניינים. היו 17 קבוצות רב תחומיות – כלומר, בכל קבוצה היו סטודנטים ממחלקות שונות. כמובן, גם הסטודנטים שהגיעו מהודו ומסינגפור היו צריכים להציע פתרונות, בזמן קצוב. בסך הכול, הוצגו פתרונות מקוריים, שייבחנו על ידי ICL". פרופ' שלמה גרינברג, ראש המחלקה למדעי המחשב ב-SCE – מה הייחודיות שלכם לעומת מוסדות אחרים, שמכשירים לתחומים דומים? "המחלקה קמה לפני שנה, בין היתר כי יש דרישה גדולה לכל הנושא של מדעי המחשב, לרבות בגלל מעבר צה"ל לנגב. בנוסף, מדעי המחשב זה תחום שמכין את הסטודנטים גם לעבוד במחקר וגם בתעשיית ההיי-טק. יש לנו שלושה מסלולים עיקריים: מדעי הנתונים. בינה מלאכותית ולימוד מכונה, ומסלול נוסף של אבטחת סייבר. תוכנית הלימודים היא לשלוש שנים – בהבדל מלימודי הנדסה, שאורכים ארבע שנים. אין באזור הרבה מכללות שמכשירות למקצועות מדעי המחשב, ולכן החלטנו לפתוח את המחלקה. ההבדל בינינו לבין לימודי הנדסה הוא שאצלנו יש דגש מאוד גדול על מתמטיקה, התמחות במבני נתונים, פיתוח של אלגוריתמים, התמחות בזכויות תוכנה ופיתוח של פרויקטים עתירי תוכנה וחומרה. יש גם דרישה מצד התעשיה, ופעילות המחלקה מגדילה את הנגישות של סטודנטים מהפריפריה ללמוד את מקצועות ההיי-טק". מה פרופיל הבוגרים שלכם? "אנחנו מכשירים בוגר כך שירכוש כלים לחשיבה אנליטית, מובנית, וגם הבנה תיאורטית של מדעי המחשב, על בסיס מתמטי. בכל אחד מתחומי הלימוד משולב הנושא של בינה מלאכותית – שיש לה כיום ביקוש גבוה, די דומה להייפ שהיה לסייבר בזמנו". מהם תנאי הקבלה? "תנאי הקבלה גבוהים יחסית ליתר המכללות – חמש יחידות מתמטיקה, בגלל הביקוש הגבוה. אבל אנחנו מאפשרים גם למי שאין לו את הנתונים האלה להתקבל, לאחר שהוא משלים לימודים במכינה. המטרה שלנו היא להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכמה שיותר צעירים מכל האזורים. העובדה שהמיקום שלנו הוא בפריפריה מאפשרת לצעירים מהאזור לממש את הרצון שלהם להשתלב בהיי-טק". יש ויכוח עתיק יומין: מהי מטרת האקדמיה? התעשיה טוענת שהאקדמיה לא מכשירה מספיק כוח אדם לצרכים שלהם והאקדמיה אומרת: אנחנו מוסד מחקרי ולא מכשירים למקצועות. מה עמדתך? "קודם כל צריכים לתת לבוגר ארגז כלים שמאפשר לו בראש ובראשונה יכולת הבנה וניתוח של מערכות, וגם להכשיר אותו לתעשייה. התעשייה אף פעם לא מרוצה, כי היא מצפה שהוא יגיע יותר מוכן. אני סבור שאם הסטודנט יקבל פה את הכלים הנכונים, הוא יוכל להשתלב בתעשייה, גם אם הוא יצטרך לצורך כך עוד קורס אחד או שניים. אבל דבר אחד ברור: בלי הבסיס שהוא מקבל פה, הוא לא יוכל לעבוד בתעשייה".

דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית, התבטא נגד מטבעות קריפטו כשישב בבית הלבן. אלא שלפי מסמך שפרסם באחרונה הרגולטור האמריקני, מתברר שהוא מחזיק במטבעות קריפטו – את'ריום, אם להיות ספציפיים – בסכום של בין רבע מיליון לחצי מיליון דולר. טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו ב-2019, ככל הנראה מהחדר הסגלגל, שהוא "לא מעריץ" של מטבעות קריפטו ושהם "לא כסף" אמיתי. הוא אף ציין את התנודתיות של מטבעות אלה אל מול הדולר. אלא שבשנה שעברה הציע טראמפ פרטי NFT (טוקנים שאינם ניתנים לשינוי), שכוללים תמונות שלו במצבים שונים, בהם כגיבור על וכצייד. הפרטים האלה הוצעו בשני סיבובים, בשני מועדים שונים, ובכל אחד מהם כולם נמכרו בתוך שעות. על פי מסמך קודם של המשרד, טראמפ הרוויח מהמכירה הזאת מאות אלפי דולרים. הסכום שטראמפ מחזיק בקריפטו נמצא במה שמכנים במשרד "ארנק של מטבע קריפטו (את'ריום)". יצוין כי מדובר בסכום די זניח עבור הנשיא לשעבר, שעל פי פרסום של פורבס מאפריל האחרון, ההון שלו עומד על כ-2.5 מיליארד דולר. טראמפ רוצה לחזור לבית הלבן בבחירות הבאות, שייערכו בסוף השנה הבאה. האם העובדה שעכשיו יש לו מטבעות דיגיטליים בארנק תביא לשינוי במדיניות שלו בנוגע לתחום הקריפטו, ולשינוי ברגולציה, אם הוא ייבחר? את זה נצטרך לראות בהמשך, וזה יקרה רק אם הוא ייכנס שוב לחדר הסגלגל.