קבוצת הכופרה ALPHV, המכונה גם חתול שחור (BlackCat), נטלה אחריות על מתקפת הסייבר שאירעה השבוע וכוונה נגד רשת MGM Resorts (אין להתבלבל עם האולפנים ההוליוודיים). החברה הודיעה על נטילת האחריות במאגר הנוזקות vx-underground. חברי הקבוצה טענו כי השתמשו בטקטיקות נפוצות של הנדסה חברתית, רכשו את אמון עובדי MGM Resorts כדי לקבל מידע פנים, תקפו את החברה ודרשו דמי כופר – אך היא סירבה לשלם. השיחה שהעניקה גישה ראשונית לרשת ה-IT של MGM ארכה, לפי ההאקרים, רק 10 דקות. "כל מה ש(אנחנו – י"ה)חברי קבוצת הכופרה עשו כדי להצליח במתקפת הסייבר", כתבו אותם אנשים בגוף שלישי, "היה להיכנס ללינקדאין, למצוא פרטי עובד ואז להתקשר לבקש תמיכה". יצוין שהפרטים הללו לא אושרו על ידי חוקרי אבטחה. רשת הנופש הבינלאומית חוותה השבתות של חלק מהפעילויות שלה מוקדם יותר השבוע. מכונות המזל בבתי קזינו בלאס וגאס שבבעלות MGM Resorts – נסגרו. היום (ה') עדיין ניכרים סימני ההשבתה, בין היתר בכך שאתר החברה טרם חזר לאוויר, ועדיין מפנה לאתרים חיצוניים, שבהם היא מציעה את שירותיה. MGM Resorts לא הגיבה לפרסום החדש, אך הודיעה שלשום כי "אתרי הנופש שלנו, כולל המסעדות, מתחמי הבידור והמשחקים – פועלים כעת". מוניטין מפוקפק ל-ALPHV יש מוניטין (מפוקפק) בקהילת אבטחת הסייבר כ-"קבוצת האקרים מוכשרת להפליא, שמתמחה בהנדסה חברתית כדי להשיג גישה ראשונית למערכות ה-IT של הקורבן המיועד", כפי שנכתב ב-vx-underground. קבוצת הכופרה היא רוסית ולמרות שמה, אינה קשורה לקבוצות התקיפה בסייבר הידועות לשמצה החתלתול המקסים (Charming Kitten), חתלתול סטטי ועוד, שמשויכות למשמרות המהפכה האיראניים. ביולי השנה, חברי ALPHV, בשיתוף שחקן איום נוסף, CL0P, תקפו את אסתי לאודר, חברת הקוסמטיקה הוותיקה והשנייה בגודלה בעולם, ופרסמו את דבר התקיפה בדארקנט.

"ההשתתפות של המדינה בהשקעה במו"פ הלאומי נמוכה. יש מחסור כרוני בסטודנטים להנדסה ולמדעי המחשב. חלה בחודשים האחרונים עלייה של 80% בחברות בענף שנרשמו בחו"ל ויש ירידה דרסטית בהיקף החברות שנפתחות בישראל. ישראל מדממת, ומפסידה גם קניין רוחני וגם הון אנושי, כי הרילוקיישן הפך למגפה. אם המצב הנוכחי יימשך וענף ה-ICT המקומי יוסיף להידרדר – בתוך שלוש שנים לא יהיה היי-טק ישראלי. הממשלה והעומד בראשה חייבים להציל את ההיי-טק המקומי, ולעשות זאת בדחיפות", כך אמר ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענייני ההיי-טק של הכנסת. יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ומי שהיה בעבר סגן ראש הממשלה, שר האוצר, שר הביטחון ושר החוץ, היה באחרונה אורח מערכת אנשים ומחשבים. הוא אמר בראיון כי "אחד הדברים שאני מצר עליהם הוא שכאשר הייתי שר האוצר, בממשלה הקודמת, לא הספקתי לעבוד על תוכנית אב להיי-טק הישראלי, ולקדם אותו, ובתוכו את תחום הבינה המלאכותית". "בכל שנה מייצרים מחצית מכוח האדם הנדרש להיי-טק" "הבעיה שלנו, כמדינה, היא שאין לנו תשתיות. התשתיות חסרות בממד ההון האנושי, צריך לייצר עוד סטודנטים.יות רבים.ות למדעי המחשב ולהנדסה. בכל שנה אנחנו מייצרים מחצית מכמות כוח האדם הנדרש, וזה צריך להיעשות בשיתוף הממשלה. גם בארצות הברית זה עובד יחד. צריך להיות אקו-סיסטם אחד, שכולל את הכול – והמדינה חייבת לממן זאת", אמר ח"כ ליברמן. הוא ציין ש-"כיום, השתתפות המדינה במו"פ ברמה הלאומית עומדת על 9% בלבד. זה השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD, שעומד על 26%. הממוצע של האיחוד האירופי עומד על השקעה ממשלתית במו"פ בשיעור של 30%, ושל נורבגיה – על 45%". במה צריך, לדעתך, לטפל בדחיפות? "בשורה של דברים. אני עובד עם כל הגורמים הרלוונטיים על מנת לגבש תוכנית, שתהיה מוכנה ליישום כבר בסוף השנה. המרכיב המרכזי הוא שהמדינה צריכה להיות המשקיע העיקרי בתחום. יש לחפש גורמים נוספים לקידום הענף, כמו התעשיינים. מעבר לכך, יש בעיה של מימון לחברות סטארט-אפ בשלב הראשוני שלהן, הן נחנקות. אנחנו מטפלים גם בכך. מסלול הטבה מס' 43, להגנה על השקעות של גופי השקעה מוסדיים בהיי-טק, לא היה אטרקטיבי, ואני מנסה, יחד עם רשות המיסים ורשות החדשנות, לעשות משהו טוב יותר. החלופה היחידה לירידה בהשקעות הזאות היא השקעה של המוסדיים, אבל אין מספיק תמריצים שיעודדו אותם להשקיע. להערכתי, למוסדיים יש סכום כולל במדינה של 2.5 טריליון שקלים, והענף צריך פרומיל מסכום זה – 2.5 מיליארד שקלים. זה יכול להציל את כל הסטארט-אפים במדינה. דבר נוסף הוא שהתחרות בתחום ההיי-טק אינה בין אנשים, או חברות – אלא בין מדינות, ויחד עם התאחדות התעשיינים נראה כיצד לתת יותר בהשוואה למדינות אחרות. המדינות מעניקות הטבות ומענקים, ומעודדות חברות טק בשטחן. עלינו להוביל בתחרות זו". מי תוקע לנו כף שהתוכנית שלך תמומש? "אני מניח שהיא תמומש, כי אין לנו ברירה אחרת, החשש הוא מפיצוץ: אמרתי בעבר – שר האוצר רוצה לחסוך כסף, אולם תפקידו לא לחסוך, אלא לייצר כסף. בפועל, שר האוצר הוא בנימין נתניהו, והמציאות תחייב אותו למצוא פתרון". מה שנתניהו עושה שגוי בעיניך? סדר העדיפויות שלו שגוי? "בהחלט. הוא רוצה להיחלץ מהעניינים האישיים שלו ומקריב את העתיד של המדינה על מזבח השותפים, שלא אכפת להם דבר. ש"ס ויהדות התורה לוקחות אותנו אחורה. זה מזכיר לי שכשהייתי שר האוצר, הצעתי לחרדים הסכם, שלפיו אם הם יכניסו לתוכנית הלימודים שלהם לימודי ליבה במלוא ההיקף, הם יקבלו הרבה כסף. אין בושה בעבודה לצד לימוד תורה – גם הלל הזקן חטב עצים". ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock ח"כ ליברמן ציין כי "הנושא הכי דחוף הוא הצורך להעמיד מימון לסטארט-אפים, כחלופה למשקיעים זרים. לטווח הארוך יותר חייבים לבנות חבילת תמריצים שכוללת גם הטבות מיסוי – כזו שתוכל להתחרות מול דובאי, קפריסין, יוון ופורטוגל. רק כך, אני חושב, ניתן יהיה להציל את הענף. צריך לתת קצת יותר. לפני שנים רבות למדתי מול הכנסת, בגבעת רם, כלכלה. שם נחשפתי למושג 'יתרון יחסי'. היתרון היחסי שלנו הוא המוח, ואנחנו חייבים להשקיע בתחום. הישועה למדינה לא תגיע מענפי הטקסטיל או היהלומים – העתיד שלנו הוא בהיי-טק. צריך לשים גז על כל התחומים בו: סייבר, מחשוב קוואנטי, בינה מלאכותית ועוד. הכול שלוב זה בזה". לסיכום אמר ח"כ ליברמן: "שום דבר טוב לא מאיים עלינו. אנחנו צוללים ומידרדרים ממש לעבר התהום, אבל יש שני סימנים אופטימיים: האחד הוא הנחישות והעקביות של אנשי המחאה, ועל כך מגיע להם כל הכבוד. והנחמה השנייה היא שעדיין, ולמרות הכול, רוב אנשי ההיי-טק עדיין מעדיפים להישאר פה, על אף כל הרוחות הרעות והמחיר שהם נדרשים לשלם".

מה הופך מחשב לכזה שאפשר לומר עליו שהוא מיועד לאנשים שיוצרים תוכן? בשביל לכתוב טקסטים ולעבד כמה תמונות לכתבה, גם אם תמונות שוות אלף מילים או פחות, לא ממש צריך מחשב שמציע יותר מדי משאבים. ואם קצת להגזים, ברוב המקרים גם מכונת כתיבה עם חיבור לאינטרנט יכולה להספיק. אבל תכניסו לתמונה שימושים כמו עריכת וידיאו באיכות גבוהה, שידורים חיים של משחקים, או מפגשים מקוונים כאלה או אחרים, ותוסיפו גם את אלמנט המהירות שבה צריך לבצע כל צעד ביקום הדיגיטלי המודרני – כי אחרת חס וחלילה זה כבר יספיק להתיישן – התמונה משתנה. אז כנראה יתברר לכם, שזה יצליח רק אם תשימו מול העיניים ומתחת לאצבעות מחשב שמציע ביצועים גבוהים, ואם אפשר שיהיה נייד, כי יכול להיות שאת הרעיון הכי טוב תקבלו דווקא בעת שתשבו מול כוס קפה בקניון הקרוב לביתכם. Yoga 9 Pro הוא מחשב שכל דבר בו כמעט צועק עוצמה ותוכן, כולל המשקל שלו, שמרגיש בידיים הרבה יותר מה-1.68 ק"ג עליו מצהירה לנובו, וזאת למרות שהוא מצויד במסך בגודל של 14.5 אינץ' בלבד. העיצוב שלו, שדומה כמובן לרוב מחשבי ה-Yoga בחלק העליון של הרשימה, מביע יוקרתיות ויכולת ביצוע כאחד, בעיקר בצבע הכחול מטאלי המבריק שבו הייתה צבועה היחידה שהגיעה אלי לבדיקה – שגם הבליטה את הקווים המעוגלים מכל כיוון של חלקי המחשב, כחלק מהעיצוב שאימצה החברה עבור מחשבי הפרימיום שלה. ולפי מספרו הגבוה, 9, אפשר בהחלט להבין שמדובר במחשב שמבחינתה של לנובו נמצא בקצה ערמת הניידים שלה, לפחות תחת המותג הזה, וכשנכנסים לפרטים מבינים עד כמה. המסך, שתומך במגע, מציע רזולוציית 3K והוא מבוסס על פאנל miniLED איכותי עם קצב רענון גבוה של 165 הרץ ובהירות יחסית גבוהה של 1,200 ניט. עם תמיכה של 100% בכל מרחב צבעים עיקרי לצפייה ועריכת וידאו, קרי DCI-P3 יחד עם sRGB ו-Adobe RGB, ועם כיול לדיוק צבעים במפעל שעומד על E

רגולטור הקרינה בצרפת אסר את המכירה של מכשירי iPhone 12 של אפל במדינה לאחר שלדבריו בדיקות של המכשיר העלו, כי הסמארטפון חרג ממגבלות החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית באירופה. הסוכנות הלאומית לתדרים (ANFR) בצרפת הודיעה ביום ג' השבוע, ששיעור הספיגה הסגולית (SAR) – מדד לספיגת קרינה בגוף, המשמש לבחינת השפעות בריאותיות של קרינת מכשירים – של הדגם גבוה מהמותר בחוק. שר הכלכלה הדיגיטלית הצרפתי אמר, כי עדכון תוכנה יכול לפתור את הבעיה, ואם אפל לא תפתור את הבעיה, הוא יורה ל-ANFR על ריקול המכשיר ברחבי צרפת. אפל חולקת על המסקנות של הרגולטור, ואומרת, כי ה- iPhone 12 אושר על ידי מספר גופים בינלאומיים כתואם לתקני הקרינה העולמיים. לפי דיווח ברויטרס, ה-ANFR ביצעה לאחרונה בדיקות אקראיות ב-141 סמארטפונים שנרכשו בחנויות, בהם iPhone 12, ובבדיקות מעבדה בלתי תלויות שני מכשירי iPhone 12 לא עמוד בתקנים של האיחוד האירופי. עוד לפי הדיווח, בדיקות הקרינה מסמארטפונים הובילו עד כה ל-42 איסורי מכירה במדינה. הסוכנות ציינה, כי מעבדות מוסמכות מצאו SAR של 5.74 ואט לק"ג במהלך בדיקות של ה-iPhone 12 כשהוא מוחזק ביד או בכיס מכנסיים. תקן האיחוד האירופי הוא 4 ואט לק"ג. עם זאת, הדבר אינו מהווה סיכון לבריאות האדם לפי ICNIRP – ארגון בינלאומי לנושא הגנה מפני קרינה לא מייננת, שקובע הנחיות למגבלות קרינה ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי וגופי בריאות בינלאומיים אחרים טוענים, כי אין ראיות סופיות לכך שקרינה מטלפונים ניידים גורמת להשפעות בריאותיות שליליות. בשנת 2011 סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) את הקרינה מטלפונים ניידים כ"אולי מסרטנת", או בדרגה 2B. סיווג זה משמש כאשר הסוכנות אינה יכולה לשלול קישור פוטנציאלי. לדברי הסוכנות, קיימות עדויות "מוגבלות" לסיכון מוגבר לגידולי מוח בחלק מהמחקרים הקיימים, אך לא כולם – ובמיוחד עבור "משתמשים כבדים" – אך היא לא יכולה לשלול הטיה או שגיאות בנתונים, כלומר לא ניתן היה להסיק מסקנות סופיות. אפל, מצידה, דחתה את כל ממצאי הסוכנות, ואמרה כי סיפקה ל-ANFR תוצאות מעבדה רבות של אפל ושל גורמי צד שלישי עצמאים, המוכיחות את עמידתה בכל התקנות ותקני ה-SAR בעולם.

המהדורה הנוכחית של Dreamforce, הכנס השנתי של סיילספורס, שנערך בימים אלה בסן פרנסיסקו, הוקדשה כולה לבאזוורד הכי גדול מאז הבאזוורד הקודם (שמי זוכר אותו בכלל): AI. למעשה, סיילספורס הגדירה את הכנס שלה, שאליו הגיעו פיזית 40 אלף משתמשים (ועוד מיליונים שמשתתפים באופן דיגיטלי), כאירוע ה-AI הגדול ביותר בעולם, וכמות ההתייחסויות לנושא במהלך היומיים הראשונים הייתה עצומה. הכתבה הזו מבקשת להרחיב על הדברים השונים הקשורים ל-AI, שאפשר היה לשמוע בכנס. בחברות גדולות, האג׳נדה נקבעת הרבה מאוד פעמים על ידי המנכ״ל, וזה נכון כפליים כשמדובר במישהו כמו מארק בניוף, שאת החלק שלו בנאום הפתיחה, כמו שציינתי קודם, הקדיש לנושא, כשהתמקד במיוחד בכל מה שקשור לאמון שצריך להתקיים בין הלקוחות לחברה בכל מה שקשור ל-AI. את הדבר הזה הדגישה גם קלרה שיה, המנכ״לית של סיילספורס AI, שדיברה במהלך פאנל שהנושא שלו היה אנשי חזון ה-AI: "הפוקוס העיקרי שלנו בכל מה שקשור ל-AI זה אמון", אמרה שיה, "והחשיבות של השימוש ב-AI יוצרת בצורה בטוחה ועם אמון היא קריטית". קייטי בקסטר, שישבה לידה בפאנל, הרחיבה על החשיבות שהחברה מעניקה לנושא האחריות והבטיחות בכל מה שקשור ל-AI, בטח בכל מה שקשור למידע שהוא מספק ללקוחות: ״הדבר הזה מגיע מה-DNA של סיילספורס, והכבוד שהיא נותנת לדאטה של הלקוחות שלה. אם אנחנו מספקים לך מודל, אתה חייב לדעת שהוא ייתן לך מידע מהימן שאתה יכול לסמוך עליו״. בכל מה שקשור לאתיקה של השימוש ב-AI, בוודאי במהלך הפיתוח, בסיילספורס מנסים להיות כמה שיותר פתוחים. בראיון שערכתי עם יואב שלזינגר, ארכיטקט שעובד בתחום של טכנולוגיה ו-AI אחראיים, שהתפקיד שלו מתמקד בפיתוח של AI אתי, הוא הסביר על המקום של העניין האתי בתהליך הפיתוח של המוצרים בסיילספורס: "כבר מההתחלה של תהליך הפיתוח של טכנולוגיה, נושא האחריות נמצא שם, ואני חלק מהתהליך של הפיתוח״. בעצם, הסביר שלזינגר, התפקיד שלו אינו טכנולוגי, והוא אמון על הניסיון להבין את ההשלכות והאספקטים האתיים של הפיתוחים השונים של החברה, וכשאני שואל אותו אם הוא לא חושב שאתיקה יכולה להיות ״אויבת״ של חדשנות – הוא לא יכול שלא להביע את חוסר הסכמתו הגורף: ״כל הנתונים מראים שפיתוח טכנולוגיה בצורה אתית ועם אחריות עובד, וזה מגובה גם בנתונים פיננסיים״. למעשה, הדיון סביב ה-AI במהלך Dreamforce נערך בשני צירים עיקריים – הראשון היה על איפה אנחנו נמצאים עכשיו מבחינת היכולות והאיכויות של הכלים השונים, והשני נגע בשאלות שמעניינות את כולנו על ההשפעות שיכולות להיות לטכנולוגיה החדשה הזו. בסיילספורס מבינים שמצד אחד, הרבה מאוד סימני שאלה לגבי העתיד עולים אצל הרבה מאוד אנשים, ומצד שני, כמו שאמר לי שלזינגר: ״אי אפשר לעצור את הדבר הזה, וצריך לראות איך עושים את זה נכון, וטוב ששואלים את השאלות האלה עכשיו״. סיילספורס מנסה, כך נראה, לסלול את הדרך להטמעה של הטכנולוגיה בחברה – ובפאנל סיפר ג׳ון סומורג׳אי, מנהל ההשקעות ופיתוח התאגיד הראשי בחברה, שקרן ההשקעות בסטארט אפים של AI סיימה להוציא את רבע מיליארד הדולר שהוקצו לה (חשף שהחברה משקיעה בסטארט-אפים ב-27 מדינות שונות), ושהסכום הולך להיות מוכפל בקרוב. אריק לואב, סגן נשיא בכיר לנושאי ממשל בחברה, מייצג את העמדה של סיילספורס בכל מה שקשור לרגולציה על הטכנולוגיה, ומסביר שחייבת להיות אחת, ואחרי שנשאל הוא מסביר, שהבעיה העיקרית היא קצב ההתקדמות המהיר של התחום, שמקשה על רגולציה אפקטיבית. בפאנל אחר, הסבירה מנהלת משאבי האנוש הראשית, נטלי סקרדינו, שסיילספורס שינתה את ההכשרות של כל המתמחים שלה והחלה למקד אותם ב-AI. אפילו בשיחה אחד על אחד של בניוף עם מת׳יו מקונוהיי, השחקן ההוליוודי המפורסם, שאל המנכ״ל את ה״שגריר של סיילספורס״ לדעתו על AI, למקרה שאולי מישהו מהקוראים שלנו רצה לדעת, ומקונוהיי בשפתו הציורית התייחס ל-AI כ״מראה הכי גדולה שהאנושות אי פעם יצרה״, וגם הוא תהה על המשמעויות האתיות של העניין, לפחות ברמה האמנותית והיצירתית. אבל אם אנחנו צריכים לסכם את הנושא, ואנחנו צריכים, כי אפשר למלא עוד שלוש כתבות לפחות – הרי שכדאי לצטט את בניוף עצמו, שהפתיע את העיתונאים והגיע לענות על שאלות בפאנל של חזון ה-AI: ״אנחנו רק בהתחלה. הכלים האלה, הטכנולוגיה הזאת, היא כמו פעוט קטן כרגע, אבל היא גדלה כל כך מהר. הולך להיות זינוק עצום, ואנחנו נהיה עדים להיסטוריה שתתרחש בזמן אמת״.

ההנפקה הגדולה בשוק ההון מאז 2021 יוצאת היום (ה') לדרך: יצרנית השבבים הבריטית הענקית Arm תונפק על ידי הבעלים שלה, סופטבנק, לפי שווי שוק של 54.5 מיליארד דולר. המניה תתחיל להיסחר בבורסת נאסד"ק היום אחר הצהרים (שעון ישראל), והמחיר שנקבע לה הוא 51 דולר למניה. בסיום ההנפקה, סופטבנק עתידה להחזיק בכ-90% מהון המניות של Arm והמשקיעים – ב-10% הנותרים. ההנפקה הקודמת הגדולה ביותר בוול-סטריט הייתה לפני שנתיים, ובה הונפקה חברת הרכבים ריביאן. מאז לא היו עוד הנפקות גדולות בבורסה הניו יורקית בעיקר בגלל המשבר הכלכלי העולמי. שווי גבוה מזה ש-Arm עצמה העריכה בשבוע שעבר יצוין כי סופטבנק תנפיק את מניות Arm, שאותה היא קנתה ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר, בסכום הנמוך יותר מ-64 מיליארד – השווי שהוערך לחברה לפני כחודש, בעסקה למכירת מניות לקרן של סופטבנק עצמה. השווי שלפיו מבוצעת ההנפקה תואם אמנם להערכות שפורסמו ברויטרס לפני כשבועיים, שעמדו על בין 50 ל-55 מיליארד דולר, אולם מבוצעת לפי שווי גדול יותר מזה שהחברה עצמה פרסמה עם תחילת ה-Roadshow שלה בשבוע שעבר – עד 52 מיליארד. בהנפקה צפויות ליטול חלק כמה חברות ענק שהן גם לקוחות של Arm, בהן סמסונג, אפל ואנבידיה. Arm נוסדה ב-1990 על ידי אפל ושתי חברות טק גדולות נוספות – אקרון מחשבים ו-VLSI טכנולוגיות. היא הונפקה ב-1998, ומניותיה התחילו להיסחר בבורסת לונדון ובנאסד"ק בניו יורק. ב-2016 היא נרכשה, כאמור, על ידי סופטבנק. החברה הבריטית מעסיקה כ-2,800 עובדים. השוק שבו פועלת Arm הוא שוק קשה – הסמארטפונים. אמנם, התוצרים שלה מוטמעים ב-99% מהסמארטפונים בעולם, אך המכירות של הטלפונים החכמים לא ממריאות בתקופה האחרונה, עקב המצב הכלכלי – מה שהשפיע לרעה על ההכנסות של Arm. כמו כן, בשוק מעריכים כי החברה מעוניינת לקנות לעצמה יותר אחיזה בעולמות הענן והבינה המלאכותית – ואת זה היא תוכל לעשות עם הכסף שהיא תגייס בהנפקה. ההערכות בשוק הן כי ההנפקה של Arm, במידה שהיא תהיה מוצלחת, עשויה להוציא את ההנפקות של חברות הטכנולוגיה מהקיפאון ולהתחיל גל של IPOs.

מרבית קברניטי הטכנולוגיה המובילים בעולם נפגש אתמול (ד') לדיון דחוף עם מחוקקים בסנאט האמריקני, שעסק בנושא החם של התקופה – הבינה המלאכותית. צ'אק שומר מהמפלגה הדמוקרטית, המכהן כסנאטור מטעם מדינת ניו יורק וכמנהיג סיעת הרוב הדמוקרטית בסנאט, הוא שיזם את פגישת הפסגה מסקרנת, שאליה זומנו 22 מהדמויות הכל כך בולטות בעשיית הטק כיום, בכללם אילון מאסק, סונדר פיצ'אי, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג וביל גייטס. יזם את המפגש. צ'אק שומר, סנאטור ניו יורק ומנהיג סיעת הרוב הדמוקרטית בסנאט. צילום: ויקיפדיה החבורה התקבצה כדי לדון עם המחוקקים בטכנולוגיית ה-AI בכלל וזו החדשנית והיוצרת (GenAI) בפרט, וכן בגישות אפשריות לרגולציה עליה. הדמות הציורית והמסקרנת ביותר בין מנהיגי הטק היא ללא ספק זו של מאסק, מנכ"ל החברות טסלה, SpaceX, נויראלינק, X (לשעבר טוויטר) ואחרות. מאסק שוחח עם התקשורת בתום המפגש, ולא עצר את עצמו מלהזהיר גם הפעם מפני הסיכונים הקיומיים הנשקפים לאנושות מה-AI. לדבריו, "יש סיכוי כלשהו – מעל לאפס – שבינה מלאכותית תהרוג את כולנו. אני חושב שהוא נמוך אבל יש סיכוי מסוים". לדבריו, "ההשלכות של טעות של בינה מלאכותית הן חמורות". אך הוא גם התייחס לפגישה שהסתיימה בסנאט בכובד ראש ואמר שהיא "עשויה להיכנס להיסטוריה כחשובה מאוד לעתיד הציוויליזציה". מאסק, ששוחח עם CNBC לאחר המפגש בסנאט, אמר שחיוני שיהיה "שופט" עבור בינה מלאכותית, ובכך להערכת התקשורת רמז שלדעתו יש להסדיר את התחום. לאחר שנשאל על האפשרות שבינה מלאכותית תוציא אנשים משוק העבודה, שותפו של מאסק להקמת OpenAI לפני מספר שנים, אלטמן – שנותר בחברה שהביאה לעולם את ChatGPT ושהוא כיום מנכ"לה – השיב, "אני חושב שזה יהיה כלי שיעצים את האנושות במידה שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין". אלטמן אמר ל-FOX Business בדרכו למפגש בסנאט כי "תמיד יש שינויים בשוק העבודה עם מהפכות טכנולוגיות", אבל הדגיש כי הוא מאמין בתוקף שיהיו "הרבה יותר משרות חדשות נהדרות מבעבר" גם בעידן החדשני שמביאה איתה טכנולוגיית הבינה המלאכותית. מנכ"ל OpenAI אמר אחרי ישיבת הסנאט כי הבינה המלאכותית כנראה לא תציל אותנו ממשבר אמיתי, למשל אם היא תשתלט על בני האדם. עם זאת, לדבריו, "אני חושב שזה טיפשי שזה מה שאנשים מניחים שהבינה המלאכותית נועדה עבורו". "השינוי הטכנולוגי הגדול ביותר שאנו רואים במהלך חיינו" גם פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, התבטא בדיעבד על הנושא החם ואמר שבינה מלאכותית יכולה לעזור בפתרון בעיות גדולות, אבל שהממשלה צריכה לאזן את "צד החדשנות באמצעות בניית אמצעי הגנה נכונים". הוא הוסיף כי AI היא "השינוי הטכנולוגי הגדול ביותר שאנו רואים במהלך חיינו". צוקרברג, מנכ"ל תאגיד מטא, תמך ב-AI בקוד פתוח – שבאחרונה דיווחנו כי מודל חדש המתבסס על הקונספט המדובר נמצא בפיתוח מואץ של מטא. איש הטק הבולט שעומד מאחורי פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ושירותים מובילים אחרים, הצהיר כי ההישענות על קוד פתוח "מקדמת דמוקרטיזציה של גישה לכלים אלה" ו"עוזרת ליישר את מגרש המשחקים ולטפח חדשנות עבור אנשים ועסקים". גייטס, מייסד מיקרוסופט האגדי, הציג את הפן המודאג, ולפי הדיווחים העלה חששות לגבי סיכונים ביטחוניים, בעודו מפציר שהממשלה והמגזר הפרטי יעבדו יחד כדי למזער אותם. האם מובילי תאגידים טכנולוגיים הם מי שצריך להתייעץ איתם? הפגישה של אתמול הייתה ככל הנראה רק הראשונה בסדרה שארגן שומר, והיא נועדה, לדבריו, כדי לאסוף מידע ממנהיגי הטכנולוגיה כיצד להתייחס ולהסדיר את ה-AI. לפי שומר, התכנון הוא שיתקיימו עוד פגישות עתידיות בנושא הקריטי. "החדשנות חייבת לחול על שני הצדדים של המשוואה, לחדש כדי שנוכל להעביר את היתרונות של בינה מלאכותית קדימה, אבל לחדש כדי שנוכל להתמודד עם הבעיות שבינה מלאכותית יכולה ליצור ולהפחית אותן ככל שנוכל", אמר שומר בשבוע שעבר. הוא ציין כי הסדרת תחום הבינה המלאכותית עתידה כנראה להיות "אחד הדברים הקשים ביותר" שהמחוקקים נדרשו לו אי פעם. סדרת המפגשים, כך לפי הסנאטור שומר, "תעניק לוועדות שלנו את בסיס הידע והתובנות כדי לנסח את הסוג הנכון של המדיניות". לפי CNN שומר אמר במפגש למתכנסים כי "עם בינה מלאכותית אנחנו לא יכולים להיות כמו יענים שמכניסים את ראשנו לחול". כמו כן הוא ציין שזו "שיחה שלא נראתה בעבר בקונגרס". פיתחו התחייבויות וולנטיריות לשימוש אחראי ב-AI. ממשל ביידן-האריס והבית הלבן. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ShutterStock הבית הלבן מוטרד במיוחד כפי שנודע באחרונה, הבית הלבן – שנשמע מוטרד בחודשים האחרונים בשאלת הבינה המלאכותית לאן – אסף התחייבויות וולונטריות מכמה חברות מובילות בתחום, ביניהן OpenAI ושותפתה מיקרוסופט, כמו גם גוגל, שחתמו על ההתחייבות מרצון ביולי, וסיילספורס, אדובי, יבמ, אנבידיה ואחרות שהצטרפו גם הן ליוזמה השבוע. ההתחייבויות שהוכרזו על ידי הבית הלבן, נועדו להבטיח שימוש אחראי ואתי בבינה מלאכותית. כמו כן ממשל ביידן גם צפוי לפרסם צו ביצועי בנושא ה-AI השנה ובמקביל הקונגרס שוקל חקיקת AI שעדיין לא ברור מה בדיוק היא תכלול. נושא הרגולציה של תחום הבינה המלאכותית הוא מורכב ומאתגר, ואין הסכמה ברורה כיצד להמשיך ולהתקדם בו, או דרך קלה לבצעו. לפי שומר, המפגש בין מנהיגי טק למחוקקים הוא על תקן צעד משמעותי בתהליך של פיתוח מסגרת להסדרת AI בארצות הברית. מאידך, הפגישה הראשונה הזו כבר נתקלה בביקורת נרחבת על כך שהיא כללה אנשי עסקים, שאמורים להפיק תועלת וכסף רב מהטכנולוגיה, ושלא הוזמנו אליה חוקרים, מומחי אתיקה ומדענים, שיכולים לעזור להבטיח רגולציה בטוחה וזאת מבלי שירוויחו הון מהתחום. "מיליארדרים טכנולוגיים אלה רוצים לעשות (לעצמם/שירותיהם – ג"פ) לובי בקונגרס מאחורי דלתיים סגורות וללא שאלות. זה פשוט לא בסדר", אמרה הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, ל-NBC News, בביקורת על דרך שבה החליט שומר להשיג את "בסיס הידע" עבור המחוקקים. וורן הוסיפה כי "קבוצת אנשים זו לא צריכה להיות הפורום שבו יעצבו את הרגולציה, והם נמצאים במעמד כדי להבטיח ש"הם אלה שממשיכים לשלוט ולהרוויח כסף".

כריס ברטון, המייסד השותף והמנכ"ל הראשון של שאזאם (Shazam) שהוא גם בכיר לשעבר בגוגל, אשר עבד על שותפויות החברה עם ספקיות סלולר גדולות בין השנים 2004 עד 2011, העיד אתמול במשפט ההגבלים העסקיים שמנהל משרד המשפטים האמריקני נגד ענקית החיפוש. המשפט הדרמטי, שלתוצאותיו יש פוטנציאל להשפיע לא רק על גוגל אלא על תחום הטכנולוגיה כולו ועל האופן שבו אנשים משתמשים באינטרנט, החל כפי שדיווחנו השבוע וימשך כ-10 שבועות. ביומו השני של המשפט התייצב ברטון על דוכן העדים ואמר כי החברה דחפה באגרסיביות לסטטוס ברירת המחדל של מנוע החיפוש שלה, Google Search, במכשירים הניידים של היצרניות השונות. החברה ידעה שלמשתמשי הסמארטפונים יהיה "קשה למצוא או לעבור ל(מנוע החיפוש – ג"פ)גוגל", אם למשל כלי חיפוש בינג (Bing) של מיקרוסופט היה זה שמוגדר כברירת המחדל במכשירים שלהם, כך לפי ברטון. ברטון אמר שגוגל שמה בראש סדר העדיפויות שלה בזמנו את ניהול המשא ומתן מול ספקי שירותי הטלפון והיצרנים, כדי להבטיח שיהפכו את גוגל למנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל במכשירים. לדבריו, בתמורה, גוגל הציע לחברות אלו חלק מההכנסות שלה מפרסום מודעות. ברטון גם העיד כי גוגל הבהירה בזמנו שהיא מוכנה להתרחק מעסקאות שונות מול ספקים, אם לא קיבלה מהם הבטחה לקבלת מעמד ברירת המחדל לכלי החיפוש הדומיננטי שלה. תיאור זה נשמע, לכאורה, כאיום מצד גוגל על מי שמולו עשתה עסקי במיליונים דולרים או יותר. נפתח השבוע ויתמקד בדומיננטיות בתחום החיפוש. משפט ההגבלים העסקיים של גוגל. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock בתיק ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים נגד גוגל נטען כי החברה ניצלה לרעה את כוח השוק שלה בחיפוש, כדי לחנוק את התחרות. עורכי הדין של הממשלה מנסים להוכיח במשפט כי העסקאות של גוגל עם ספקיות הסלולר והיצרניות של המכשירים העניקו לה יתרון לא הוגן על פני יריבותיה. דבריו אלו של ברטון משמעותיים, משום שהם מספקים למעשה עדות ממקור ראשון למאמציה של גוגל לקבל את מצב ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירים הניידים השונים. העדות המסוימת, שמושמעת כבר עפ פתיחת המפשט המתוקשר, יכולה לעזור למשרד המשפטים להוכיח את טענותיו שגוגל עסקה בהתנהגות אנטי תחרותית. בנוסף לעדותו של ברטון, התביעה גם הציגה אתמול (ד') ראיות לכך שגוגל השתמשה בכוח השוק שלה בחיפוש כדי לפגוע בתחרות בשווקים אחרים. לדוגמה, עורכי הדין של הממשלה הראו כי גוגל הקשתה על מנועי חיפוש מתחרים להופיע במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד, שהיא פיתחה. עדותו של ברטון היא התפתחות משמעותית בתיק ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים נגד גוגל והיא העניק למשרד המשפטים ללא ספק ניצחון של 1:0 במערכה הפותחת. אבל כחלק מהאירוע המתמשך עוד צפויים לנו עדים רבים, כולל סונדר פיצ'אי מנכ"ל גוגל עצמו וכן דמויות בולטות בחזית הטכנולוגיה, ביניהן למשל אדי קיו מאפל. לפיכך הדרך להכרעה בסוגיה האם גוגל הנהלה כמונופול או לאו עדיין רחוקה מאוד.