11:19:06 | ◀︎ | הסטארט-אפ דארו השלים סבב גיוס של 35 מיליון דולר | |
11:54:07 | ◀︎ | גוגל משלבת את Bard ב-Gmail, ב-Docs וב-Drive | |
12:28:09 | ◀︎ | GPT ארגוני – שחרור כוחם של נתוני הארגון | |
12:31:28 | ◀︎ | "הענן של אורקל כאן כדי להוביל" | |
12:43:44 | ◀︎ | אייל פלדמן מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים באי-טיצ'ר | |
13:35:10 | ◀︎ | לקראת עונת החגים: אמזון מגייסת עוד 250 אלף עובדים בארה"ב | |
15:04:53 | ◀︎ | האם מאסק מתכנן לגבות סכום "חודשי סמלי" מכלל משתמשי X? | |
15:46:02 | ◀︎ | בורסת FTX תבעה את הוריו של סב"פ על גניבת 26.5 מיליון ד' | |
16:15:38 | ◀︎ | "המצב בהיי-טק קשה – אבל רואים את האור בקצה המנהרה" | |
16:17:50 | ◀︎ | בכירי טק שעוררו סערה עקב התנגדות לרפורמה – בעד אחדות בעם | |
17:03:50 | ◀︎ | "הסייבר יהיה המלחמה הבאה"; איך ארגונים יכולים להתכונן אליה? | |
17:27:56 | ◀︎ | אינטל הכריזה על מעבד חדש, ש-"עושה כבוד" לבינה המלאכותית | |
18:07:27 | ◀︎ | הטמעת ה-GenAI בארגון: מה התפקיד של מנהל הנתונים? | |
18:39:27 | ◀︎ | מכבי הטמיעה מערכת לניהול תהליכי בדיקות מעבדה – במיליונים | |
19:15:46 | ◀︎ | "כל אישה זכאית לקלף מנצח" |
The headlines that made most buzz on this page
20/09/23 16:17
12.07% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, תום ליבנה, מייסד ומנכ"ל ורביט, ובכירי היי-טק נוספים עוררו מחלוקת בציבור כשהביעו את התנגדותם לתוכנית המשפטית של הממשלה, מראשית הדרך. עכשיו, שניהם קוראים לאחדות בעם.
השניים השתתפו באירוע "נפגשים מחדש – כנס חיבורים ראשון מסוגו", שנערך אמש (ג'), ביוזמת תנועת מפגשים וקרן ההון-סיכון iAngels. באירוע נטלו חלק בכירים במשק, רבנים, אנשי תקשורת, מפקדי צה"ל ומנהיגים חברתיים מהמגזרים השונים, בהם מרים פרץ, הרבנית ימימה מזרחי, עופר חדד מחדשות 12, מירי מיכאלי, אלי פלאי, הרב חיים איידלס, שלי הוד מויאל, דוד סולומון, מור אסיא, אבי יששכרוף, צילית יעקבסון, אילן בירנפלד, מורן זר קצנשטיין, מייסדת בונות אלטרנטיבה – תנועה שמהווה חלק מהמחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, וכאמור, ולדמן וליבנה.
ולדמן היה בין המשקיעים הבולטים במחאה, מתחילתה, והתבטא בהזדמנויות שונות בחריפות נגד התוכנית שהציג שר המשפטים, יריב לוין. ליבנה הצהיר בראיון ששודר בסוף ינואר האחרון במהדורה המרכזית של חדשות 12 ש-"הדרך שאני הולך לעשות, ואני מקווה שרבים אחרים יעשו אחריי, היא פשוט לרדת מהארץ ולהפסיק להיות תושב במדינת ישראל, ואז להפסיק לשלם פה מיסים". הוא לא עשה זאת, בסופו של דבר, ובחודש מאי ניסה לתקן את הרושם שנוצר מדבריו ואמר בראיון לגיקטיים שהוא בכלל בעד רפורמה משפטית.
אתמול, במהלך הכנס, ליבנה ציין כי "אני מגיע למעמד החשוב הזה עם מסר מפייס – אנחנו עם אחד ואנחנו חייבים לעמוד יחד, למען עצמנו, למען המדינה, כי אין לנו ארץ אחרת. הפערים בין הצדדים לא כל כך גדולים. יש פה הזדמנות פז לחוקה ושינוי אמיתי. בתור מי שעומד בראש ורביט, כנציג של ההיי-טק הישראלי, שהביא כבוד למדינה, עם 25% מתקבולי המדינה והשקעות גדולות, אני מרשה לעצמי להגיד שמערכת המשפט בישראל צריכה שינוי. אני מכיר אותה היטב, כחלק מתחום העיסוק שלנו בחברה".
לדבריו, "אנחנו צריכים להבין שיש צורך בשינוי המערכת וחוקה היא דבר הכרחי במדינת ישראל. לכן, אני לא מתנגד לרפורמה באופן כללי. אני יודע שיש הרבה מה לעשות במערכת המשפט. אין לנו דרך אחרת אלא לשבת, כל הצדדים, להתחבר כעם אחד, לעבוד יחד ולהביא פתרון. בסופו של דבר, אסור לנו לשכוח שהפערים בינינו לא כאלה גדולים, ומה שמאחד אותנו הוא ההבנה העמוקה שקיימת בתוכנו, כישראלים, שיש לנו מטרה אחת – לשמור על הבית".
"הממשלה מפלגת את העם – ואנחנו צריכים לחבר"
ולדמן אמר: "אני רואה כיצד הממשלה מפלגת את העם – פילוג שמוביל לדברים שליליים ונוראיים. במקום לפלג, אנחנו צריכים לחבר, וחשוב להיפגש ולשבת יחד, כל פלגי העם. עלינו לבנות אמנה שתאפשר לנו לחיות פה ביחד אחרי הממשלה הנוכחית".
"הישיבה של כולם ביחד והנכונות יאפשרו לנו לחבר את העם כולו ולחיות יחד כאן, לא משנה מי בשלטון", טען ולדמן.
פרץ סיכמה את הדברים בפרפראזה על השיר של מאיר אריאל: "עברנו את פרעה ואת היטלר, נעבור גם את זה".
20/09/23 18:39
10.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מכבי שירותי בריאות הטמיעה באחרונה מערכת שמנהלת את תהליכי הבדיקות במעבדות. בשלב ראשון, המערכת הוטמעה במעבדה המרכזית של הקופה ברחובות, ובעתיד היא צפויה להיות מוטמעת במעבדות נוספות. היקף הפרויקט עומד על מיליוני שקלים.
יש לציין שמכבי שירותי בריאות משרתת מעל 2.6 מיליון מבוטחים בפריסה ארצית, והמעבדה המרכזית שלה מבצעת יותר מ-45 מיליון בדיקות מעבדה בשנה. אלה מנוהלות בצורה ממוחשבת, בעזרת רובוטים ומערכות אחרות.
עד היום לא הייתה למכבי מערכת מרכזית, שמנהלת ועוקבת אחרי תהליכי הבדיקות – החל מהרגע שהן מגיעות למעבדה ממרפאות הקופה ברחבי הארץ ועד לסיום האבחונים. תהליכים אלה נוהלו עד עתה על גבי מערכות שונות.
המערכת שנבחרה היא של SCC האמריקנית, שמתמחה בפתרונות מידע מעבדתיים וגנטיים בסביבות מורכבות, ויש לה ותק של 40 שנים בתעשיית ה-IT לתחום הבריאות. במכבי אומרים שהטכנולוגיה החדשנית שיש במערכת תאפשר לקופה לייעל את תהליכי הבדיקות, תגביר את האוטומציה שלהם ותקצר משמעותית את זמני התגובה.
"החלפת המערכת – חלק ממאמץ מתמשך לשדרוג התשתית המחשובית"
לדברי קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת הטכנולוגיות במכבי שירותי בריאות, "הקמת המערכת החדשה היא חלק ממאמץ מתמשך שלנו לשדרג את התשתית המחשובית. המערכת תאפשר לנו להתמודד עם התפתחויות טכנולוגיות חדשות ואתגרים עתידיים, תוך שמירה על דיוק ואמינות מרביים".
כץ נכנס לתפקידו מוקדם יותר השנה, לאחר שפרש מרפאל, והחליף את ליאורה בן אפרים. "עם כניסתי לתפקיד קידמתי תכנון אסטרטגיה חדשה, המותאמת לצרכי הקופה וכוללת עשרות פעילויות חדשות, שיבואו לידי ביטוי בשנה הבאה", אמר.
יגאל וידאל, משנה למנכ"ל וראש חטיבת התפעול במכבי שירותי בריאות, אמר כי "אנחנו הראשונים בארץ להטמיע מערכת מתקדמת כזאת, שתאסוף את המידע ותיתן את תוצאות הבדיקה בפרמטרים מדויקים כאלה. זאת, ממגוון מכשור דיאגנוסטי מתקדם במעבדות השונות".
ז'ילבר חכים, מנכ"ל SCC, ציין שהחברה תמשיך לפעול בצורה רחבה בשוק הישראלי ולהטמיע פתרונות פונקציונליים בתחומי המוצרים הקליניים, האנטומיה והגנטיקה.
20/09/23 17:27
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כנס המפתחים של אינטל, שנפתח אתמול (ג') בסן חוזה שבקליפורניה, עומד בסימן הלא מפתיע של הדרך שבה חברת הענק מנסה להתמודד עם ההיבטים השונים של הבינה המלאכותית. כפי שציין מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, בפתיחת האירוע, אינטל פותחת עידן חדש של מחשוב, עם הבינה המלאכותית, כשהיא לא מפסיקה לראות מול עיניה את ההצלחה של היריבה הגדולה שלה, אנבידיה.
כך, למשל, גם בהכרזה על הדור הבא של המעבדים למחשבים ניידים של החברה – הדור הראשון של מעבדי ה-Core Ultra, שמכונה Meteor Lake – יש לבינה המלאכותית מקום של כבוד. הדור החדש יכיל יחידת עיבוד עצבי חדשה וייעודית ליישומי בינה מלאכותית, אבל האלגוריתם לא בהכרח יפעיל כל תרחיש AI ביחידה הזו: הוא ישתמש בגורמים שונים כדי לבחור האם להשתמש לשם כך בליבות המחשוב הראשיות, במעבד החדש או בכלל בשבב הגרפי.
אם כבר מדברים על השבב הגרפי – הוא מציע פי שניים ביצועים לעומת הדור הקודם, והוא כולל גם אלמנטים מסדרת מעבדי ה-Arc הגרפיים שהשיקה החברה במקביל לדור ה-Alder Lake. המטרה כאן היא לא רק לספק ביצועי משחקים טובים יותר, אלא גם להתמודד טוב יותר עם הבינה המלאכותית.
ה-Meteor Lake עתיד להגיע לשוק ב-14 בדצמבר. הוא כבר נמצא בייצור מלא, לקראת ההשקה בפועל בקרביים של ניידים שונים מהיצרניות המוכרות בשוק זה, והוא המעבד הראשון של החברה שמיוצר בליתוגרפיית Intel 4. הוא גם מביא לידי ביטוי את טכנולוגיית האריזה החדשה של החברה, 3D Foveros, שמאפשרת חיבור של שבבים קטנים ונפרדים על פיסה אחת – כרגע על מצע פלסטיק ובעתיד, כפי שדיווחנו אתמול, על מצע זכוכית. המשמעות היא שאינטל יכולה לספק תשובות מדויקות יותר לצרכי הייצור, ושהיא עושה עוד צעד במימוש כוונתה להיות חברה שמציעה שירותי ייצור עבור חברות ללא מפעלים.
זו גם תהיה הפעם הראשונה שבה החברה מציעה קו מוצרים שמופרד מזה של המעבדים לשוק הנייח. מעבדים אלה, שהדור ה-14 שלהם אמור להיות מושק בחודש הבא, ימשיכו להיקרא מעבדי Core.
פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון (ארכיון)
מעבדי ה-Meteor Lake יכילו בנוסף שבבי WiFi חדשים מהדור השביעי, שמבטיח מהירויות גלישה אלחוטית בקצב העברה של עד 5.8 גיגה-ביט לשנייה – קצב שעל הנייר, הוא מהיר יותר אפילו מחיבור קווי. המעבד יתמוך בנוסף בתקן החדש Bluetooth 5.4, כולל אודיו LE, שיספק איכות שמע גבוהה יותר בצריכת חשמל נמוכה.
בחזרה ל-AI – היא באה לידי ביטוי גם בהכרזה על Sierra Forest, שיהיה הדור הראשון של מעבדי ה-Xeon של אינטל שיכיל גם ליבות יעילות. מדובר במעבד שמגיע עם 288 ליבות מחשוב, שמיועד לדאטה סנטרים, לצורך משימות ענן וחישובי בינה מלאכותית. לפי אינטל, הוא צפוי להציע רמת ביצועים לוואט גבוהה ב-240% לעומת הדור הנוכחי של המעבדים לדאטה סנטרים.
עסקה עם סטארט-אפ בריטי שאינטל מתגאה בה במיוחד
בחזית הקרב הישיר מול אנבידיה נמצאת החברה הבת של אינטל, הבאנה לאבס הישראלית במקורה, עם מעבדי ה-Gaudi 2 שלה. אינטל עורכת באחרונה מסע חזק מאוד של ניסיון שכנוע שהמעבדים הללו מתאימים לתרחישי היסק הרבה יותר מאשר המעבדים של אנבידיה. חברה שהיא הצליחה לשכנע אותה בכך היא הסטארט-אפ הבריטי Stability AI, שאינטל הודיעה בכנס שהיא תספק לה 4,000 מעבדי Gaudi 2. חברה זו עוסקת בפיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית, ואינטל מחשיבה את ההסכם איתה להישג גדול, משום שיחד עם מעבדי ה-Xeon, שתיהן אמורות לבנות את אחד ממחשבי העל הגדולים ביותר בעולם בתחום הבינה המלאכותית.
כלי נוסף שאינטל נערכת להשתמש בו בקרב הבינה המלאכותית הוא פתרון ענן חדש שהיא תציע למפתחים. פתרון זה יאפשר להאיץ חישובי בינה מלאכותית תוך שימוש בחידושי החומרה והתוכנה המעודכנים שהחברה תוכל להציע בכל רגע נתון, ובעת השימוש בענן המפתחים יוכלו לבנות, לבדוק ולבצע מיטוב ליישומים, וכן להפעיל אימון בינה מלאכותית בקנה מידה קטן עד גדול. כל זה מגיע עם תמיכה בעומסי עבודה משתנים בצורה יעילה.
"אנחנו פועלים באגרסיביות כדי להפוך את אינטל לפלטפורמת הבינה המלאכותית המועדפת – מהדאטה סנטר ועד לקצה", סיכם גלסינגר. "אינטל תמשיך לבצע אופטימיזציות בחומרה, לצד פיתוח פתרונות תוכנה, כדי לאפשר ללקוחות להתמודד עם מודלי שפות גדולים ועומסי עבודה מורכבים יותר".
20/09/23 15:46
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בורסת הקריפטו פושטת הרגל FTX הגישה באחרונה תביעה נגד ג'וזף בנקמן וברברה פריד, הלא הם הוריו של מייסדה והמנכ"ל שלה לשעבר, סם בנקמן-פריד (סב"פ).
התביעה, שהוגשה השבוע (ב') לבית המשפט לפשיטות רגל שבמחוז דלאוור בארה"ב, טוענת כי בני הזוג בנקמן-פריד השתמשו בגישה ובהשפעתם בתוך FTX כדי לקבל מתנות ותרומות שלא כדין, כולל "מתנה" של 10 מיליון דולר במזומן ונכס יוקרה בשווי של 16.4 מיליון דולר ב-FTX שבאיי הבהאמה, שם שוכן הסניף הראשי של הבורסה. FTX מבקשת מבית המשפט לקבוע שעל הנאשמים להחזיר לה את כל כספיה שלטענתה נוצלו על ידם, כמו גם לקבל פיצויים עונשיים. Sam Bankman-Fried’s Parents Sued by FTX, accused of stealing $26 million in gifts and property #crypto pic.twitter.com/imXkexzr4m
— Altcoin Daily (@AltcoinDailyio) September 19, 2023 תביעה משפטית מרעישה במיוחד בפרשה סוערת
למעשה מדובר בתביעה מרעישה במיוחד, משום שזירת המסחר במטבעות דיגיטליים מאשימה את בני הזוג בנקמן ופריד, שניהם פרופסורים מוערכים למשפטים, בסיוע לבנם בהפקעת מיליוני דולרים השייכים ללקוחות FTX.
בתביעה נטען כי גם האב וגם האם ניצלו לרעה את הגישה שלהם לבורסה באמצעות בנם. על האב נאמר כי הוא היה, לכאורה, מעורב באופן פעיל בהעברת כ-10 מיליון דולר מכספי לקוחות החברה אל עצמו, בתוך שהוא עושה לשם כך שימוש בידע שלו בדיני מס ובהבנה עמוקה של מבנה התאגיד FTX. האם מואשמת בכך שהפעילה על בנה לחצים לתרום שורה של תרומות פוליטיות (בעיקר למפלגות שמאל). על אף שהתביעה לא פירטה את הסכום המדויק שנתרם לפריד מכספי הלקוחות, צוין כי הסכום מסתכם לפי הערכות בעשרות מיליוני דולרים.
נזכיר כי הנסיבות סביב נפילת הבורסה המשגשגת, והגעתה לפשיטת רגל, נותרו לוטות בערפל בינתיים, עם כי ניכר כי סב"פ ומנהלים אחרים בחברה עשו, לכאורה, שלל מניפולציות בכספי המשקיעים, בתוך העברתם בין גופי בת שונים של התאגיד. בפועל נותרו מיליארדי דולרים ששייכים ללקוחות בידי החברה, שהנהלתה הנוכחית, בהובלת ג'ון ריי השלישי שהחליף את סב"פ, עשתה כל שביכולתה כדי לגבות את הכספים ממקורות שונים. FTX הצהירה שהיא מחזירה נכסים בגובה של 7.3 מיליארד דולר לנושיה, והעובדה שהיא הגישה כעת תביעה נגד הוריו של סב"פ נחשבת על ידי גורמים בתעשייה כצעד בכיוון הנכון לשם החזרת הכספים הגנובים, לכאורה. בחודשים האחרונים נשמעה ביקורת מצד הנפגעים בפרשה החמורה אודות החסינות המושתקת והלא ברורה ממנה נהנו הוריו של סב"פ עד כה, בזמן שבנם נותר כלוא וממתין למשפטו.
התביעה היא ההתפתחות האחרונה בסאגה המתמשכת של FTX, שהגישה בקשה לפשיטת רגל בנובמבר 2022 לאחר שנחשף כי החברה הפסידה מיליארדי דולרים מכספי הלקוחות. סב"פ, שהואשם בהונאה וניהול כושל, עומד כעת, כאמור, בפני משפט פלילי חמור במיוחד.
התביעה החדשה נגד הזוג בנקמן-פריד היא בעצם עוד תזכורת לכך שתעשיית הקריפטו עדיין אינה מפוקחת ברובה וכי משקיעים צריכים להיזהר במיוחד מהישענות על בורסות קריפטוגרפיות, כדי שלא ימצאו את עצמו במצב דומה לזה של לקוחות FTX.
20/09/23 16:15
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"השנה האחרונה לא קלה להיי-טק בכלל, ולזה הישראלי בפרט. המגמה השתנתה דרמטית, והעליות שחווה הענף ב-2017-2022 הפכו לירידות בולטות. ההשקעות ושווי השוק של חברות רבות – צללו. השוק נמצא כעת במצב קשה, עקב אי היציבות הפוליטית בישראל ובעולם בכלל. אבל, מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה", כך אמר צביקה גרוס, שותף וראש תחום השירותים הפיננסיים ומיקור-החוץ ב-BDO.
גרוס אמר את הדברים הבוקר (ד'), בכנס Fintech Showcase של מותג Lynx מבית אנשים ומחשבים. לדבריו, "מה שאנחנו מתחילים לראות, ונמשיך לראות בעתיד הקרוב, הוא את ראשית הדרך למעלה. יותר כסף נכנס לשוק, והוא חוזר להתחזק".
בדבריו ציין גרוס כי "לצד המגמות הגלובליות, יש גם שינויים ספציפיים בענפים ספציפיים, שלא קשורים להן. אלא שביחד עם המגמות הגלובליות, כל זה מתכנס לסערה אחת גדולה".
BDO היא אחת מחברות הייעוץ והליווי הפיננסי הבולטות בשוק. היא משרתת מחברות קטנות וסטארט-אפים ועד לארגונים גדולים, לכל אורך מעגל החיים הכספי שלהם. בין היתר, החברה מסייעת לחברות גדולות שפותחות סניפים ופעילות בישראל. וכן לקרנות הון-סיכון. "לכן", אמר גרוס, "יש לנו נקודת מבט ייחודית על השוק – אנחנו רואים את כל הצדדים".
"אנחנו, ב-BDO, מנסים להפריד זה מזה את השינויים הטקטוניים – אלה שקורים בכלל הכלכלה וענף ההיי-טק, ואלה שקורים בתחומים ספציפיים", ציין. "השינויים האלה לא ספציפיים לישראל, אבל מאחר שבישראל, הטכנולוגיה היא המובילה של הכלכלה, האימפקט על הכלכלה שלה דרמטי הרבה יותר מאשר על הכלכלות במערב".
מהם השינויים הססמולוגיים בענף הפינטק?
"אחד הענפים שעוברים את השינויים הדרמטיים ביותר הוא ענף הפינטק", אמר גרוס. "כשאנחנו מסתכלים על השינויים הססמולוגיים שהם מנת חלקו על הענף הזה, אנחנו מגלים בו כמה אתגרים. הגדול שבהם הוא אתגר הרגולציה – חברות שרוצות 'לגעת' בכסף של הלקוח הסופי, או של הארגון כלקוח, צריכות להתאים להרבה רגולציה. האתגר השני בגודלו הוא שיותר מאשר חברות טכנולוגיות אחרות, חברות הפינטק צריכות להשיג את אמון הלקוח. אנשים לא ששים לתת גישה לכסף שלהם ואף לא למידע שלהם, ועל חברות הפינטק שרוצות לעשות זאת לרכוש את אמונם. האמון הזה יכול לאבד במהרה, גם אם החברה עשתה טעות אחת בלבד – ואין מחילה על כך".
"האתגר השלישי של חברות הפינטק", הוסיף, "הוא שהחברות הגדולות בעולם הפיננסים הן מסורתיות, והן מאוד רגישות לגבי מי נוגע במערכות שלהן. לוקח להן הרבה מאוד זמן להחליט האם חברת פינטק שמציעה להן את מרכולתה יכולה לעשות זאת או לא".
"עוד אתגר הוא הטכנולוגיה עצמה", אמר גרוס. "בפינטק, יש מיליארדי טרנזאקציות, שהרבה מהן מבוצעות בעת ובעונה אחת. זה דורש השקעה רחבה מאוד בתשתיות, כוח מחשוב, תקשורת ומשאבים – הרבה יותר מאשר בענפי טכנולוגיה אחרים".
אחרון ברשימת האתגרים שהדובר הציג הוא אבטחת סייבר. "הצורך בתשומת לב לאבטחת סייבר בתעשיית הפינטק הוא ברמה אחרת, גבוה מאוד, משום שמדובר במידע פיננסי של אנשים. צריך כאן רמת פרטיות גבוהה בהרבה מאשר במגזרים אחרים", ציין גרוס.
בינה מלאכותית נגד הלבנת הון
"חברות הופכות את האתגרים להזדמנות", אמר גרוס, באופטימיות מסוימת. "הן לוקחות את הרגולציות והטכנולוגיות ומשתמשות בהן ביחד כדי לפתח מוצר או שירות. למשל, הבנקאות הפתוחה. אמנם, יש עליה הרבה רגולציה, אבל ברגע שאוכפים אותה והוא ניתן לשיתוף עם גורמים אחרים, שאינם מחזיקים בו, זה יוצר הרבה הזדמנויות להרבה חדשנות".
"דוגמה נוספת היא אנטי הלבנת הון", ציין. "אחת הבעיות היא שכדי למנוע הלבנת הון, צריך לעקוב אחרי כל פעולה בחשבון הבנק של המשתמש, ולמצוא פעולות לא רגילות ולא הגיוניות. זה כאב ראש חזק לבנקים ולמוסדות הפיננסיים. הבינה המלאכותית דומיננטית בכל מקום בתחום הפיננסי, אבל היכולות שלה להתמודד עם האתגר של מניעה וגילוי מקרים של הלבנת הון הן רבות".
הבינה המלאכותית, לדברי גרוס, היא אחד מהטרנדים המשבשים בעולם הפינטק, כאשר האחרים הם הבנקאות הפתוחה, הקריפטו והמחשוב הקוואנטי. לטענתו, "אין למחשוב הקוואנטי תשומת לב מספיקה. זה קונספט שונה, וזה יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו פועלים. אפשר לומר שמי שלא ייערך לתחום המחשוב הקוואנטי ולא יפעל בהתאם – יישאר מאחור".
20/09/23 18:07
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
צירוף המילים בינה מלאכותית יוצרת, או Generative AI, ובקיצור GenAI – הוא ה-"כוכב" של עולם הטכנולוגיה בחודשים האחרונים. הוא הבאזזזוורד של 2023, לפחות עד כה, ולא נראה שהוא ירד מהכותרות בקרוב.
הבינה המלאכותית היוצרת היא כבר מזמן לא רק תשובות ביזאריות שנותן ה-ChatGPT ויצירת תמונות חמודות ב-Midjourney. היא, וזה ודאי לא מחדש לרבים מכם, נמצאת עמוק בעולם הארגוני, ומשפיעה על שלל בעלי התפקידים – מהמנכ"ל ועד למנהלי המחלקות והתחומים השונים, ומהם ועד לעובדים הזוטרים. או, בשפה היי-טקיסטית ו-"יפה" יותר – לג'וניורים. חברת המחקר והייעוץ מק'ינזי ביקשה באחרונה לבדוק את ההשפעה של הבינה המלאכותית היוצרת על אחד התפקידים החשובים בארגונים בשנים האחרונות – מנהל הנתונים (ה-CDO).
תחילה, מק'ינזי מציינת שה-GenAI יכולה להגדיל את שווי ערך החברות בסכום כולל של עד ארבעה טריליון דולר, מאחר שהיא תשפר את הביצועים שלהם. המחקר מסייג את התחזית וקובע שכדי להגיע לשיפור זה, על הארגונים להיות מוכנים לכך, ובכלל זה לעשות רביזיה בניהול הנתונים שלהם. המשימה הזאת, באופן טבעי, מוטלת על מנהל הנתונים.
חשוב להדגיש שלא בכל ארגון, כולל לא בכל ארגון גדול, יש אדם שכך מוגדר תפקידו – מנהל נתונים. בחלקם זה אמנם כך, אבל בחלקם האחר, משימת ניהול הדאטה מוטלת על המנמ"ר, מנהל החדשנות, מנהל הטכנולוגיה וכדומה. לצורך המחקר שוחחו אנשי מק'ינזי עם 25 אנשים מהקבוצה הראשונה – מנהלי נתונים בארגונים שונים, שזוהי הגדרת התפקיד שלהם. אלה ניפקו תובנות מעניינות על הדרך שבה כדאי לארגונים לנהל את המידע שלהם בעידן ה-GenAI.
איך על מנהל הנתונים להיערך לעידן ה-GenAI?
העצה הראשונה שלהם היא שעל מנהל הנתונים להיות מוכוון יזמות, במובן זה שעליו להבין מה הבינה המלאכותית יכולה לעשות בשביל הארגון שלו. לצורך כך, הוא צריך לדעת כיצד להציג את הערך של הבינה המלאכותית היוצרת בפני ההנהלה, איך היא יכולה להגדיל את השווי של העסק.
מנהל הנתונים צריך, בנוסף, להיות אדם עם ראש פתוח, לדעת מה קורה מחוץ לארגון ולבחון פתרונות שיש להם ערך מוסף רחב, ולא פתרונות נקודתיים. עצה חשובה אחרת בהקשר זה היא שלא פחות חשובה מה-GenAI היא הדרך להגיע אליו. מספר לא מבוטל מהנסקרים במחקר של מק'ינזי הדגישו שאם הארגון יגיע לעידן הבינה המלאכותית היוצרת ללא הכנה מתאימה, ההשקעה כולה עלולה לרדת לטמיון.
המפגש של נתונים בעלי איכות נמוכה עם הבינה המלאכותית היוצרת עלול להיות קטלני, משום שגם מודלים של לימוד מכונה לא יודעים להתמודד עם נתונים ממקורות מובנים. לכן, על מנהל הנתונים להקדיש יותר זמן ללימוד מבנה הנתונים, לעמוד ולעקוב אחרי האיכות והרלוונטיות שלהם
המשימה להכנת הארגון ל-GenAI איננה קלה, בעיקר כשזה נוגע לנתונים, שכן הארגונים עובדים עם תצורות שונות של נתונים לא מובנים, כמו צ'טים, סרטונים ועוד דאטה שמגיעה ממקורות חיצוניים. מעבר לכך, דרוש טיפול בארכיטקטורה של הנתונים. מדובר בתהליך מורכב, רגיש ובעל משמעות רחבה.
תפקידו של מנהל הנתונים, בהקשר זה, הוא להכיר היטב את התצורה של הדאטה הארגונית, ולדעת היכן ומה אפשר לשנות או לתקן. זה נשמע מובן מאליו, אבל אם בעבר, ארגון יכול היה לחיות עם מצבים שבהם לא מתעכבים על כל פרט בתצורת הנתונים, כל עוד זה משרת את הצרכים שלו, הרי ששילוב נתונים לא מטויבים ולא ערוכים כהלכה ב-GenAI עלול להזיק לו ולגרום לו לאבד את היתרונות שהחדשנות הזאת מביאה איתה.
כאשר מדברים על תצורת הנתונים, כוללים בתוך זה גם את איכותם. למרבה הצער, בכל מאגר מידע יש גם "זבל פנימי", כמו פח אשפה שצריך להוריד אותו לחדר הזבל בבניין.
מפגש קטלני
המפגש של נתונים בעלי איכות נמוכה עם הבינה המלאכותית היוצרת עלול להיות קטלני, משום שגם מודלים של לימוד מכונה לא יודעים להתמודד עם נתונים ממקורות מובנים. לכן, על מנהל הדאטה להקדיש יותר זמן ללימוד מבנה הנתונים, לעמוד ולעקוב אחרי האיכות והרלוונטיות שלהם. אחת ההצעות של הנסקרים במחקר של מק'ינזי בהקשר זה היא הגדרת סף מינימלי לתוכן לא מובנה שייכלל ביישומי ה-GenAI ויצירת תהליכי עבודה פנים ארגוניים, שימנעו יצירת נתונים בעלי איכות, שהבינה המלאכותית היוצרת לא יודעת להתמודד איתם.
ה-CDO לא פטור גם מטיפול באיומי האבטחה והסייבר שהנתונים חשופים אליהם. ההשלכות של ה-AI על תחום הסייבר עדיין לא מובנות במלואן, אבל כבר עכשיו ידוע שיש כמה פעולות שעל מנהל הנתונים לעשות. המומחים מציעים למנהלי הנתונים להעריך את הסיכונים הרחבים הקשורים לחשיפת הנתונים של העסק, כגון חשיפה פוטנציאלית של סודות מסחריים כאשר קוד סודי וקנייני משותף עם מודלים של AI, ולתעדף את האיומים הגדולים ביותר.
לסיכום, האתגר שעומד בפני מנהל הנתונים, להוביל את הארגון לעידן הבינה המלאכותית היוצרת, הוא לא פשוט. כדי להגיע ליעד הזה בשלום, הוא צריך לנהל שורה של תהליכים, שיגדילו את ערך ואיכות הנתונים, ולעקוב מקרוב אחר ביצועם.
20/09/23 19:15
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לפניכם סוג של סטארט-אפ – חיובי ומעצים במיוחד: שלומית אוחיון-שנצר היא יוצרת שכמו סטארט-אפיסטים רבים וטובים, איתרה בעיה ומצאה לה פתרון. אלא שכאן, גם אם הפתרון הזה יכול להשפיע על אנשי – וליתר דיוק נשות – היי-טק, הוא לא טכנולוגי. מדובר בקלפים.
"לפני ארבע שנים פרשתי משירות בצבא קבע, לאחר 24 שנים", היא אומרת לאנשים ומחשבים. "בצה"ל הובלתי את תחום רציפות התפקוד וניהול הסיכונים של תשתיות הליבה והתהליכים האופרטיביים. לאחר השחרור השתתפתי בקורס מנהיגות בויצ"ו, ובעקבותיו התבהר לי שלילדות שלי אין סיפורים שמהווים מודל והשראה להצלחה והעצמה נשית. העמקתי בנושא והבנתי כמה הוא קריטי לאפשרויות הבחירה העתידיות שלהן. החלטתי שאני אהיה זו שאביא לילדותיי סיפורים על נשים פורצות דרך ומעוררות השראה. אז פיתחתי ובניתי את ערכת נשים טווות – קלפי השראה, הדרכה, אימון והפעלה. הערכה הזאת נוצרה בעקבות סיפורי חיים של נשים ישראליות פורצות דרך, שהקשיבו לליבן ובחרו לטוות ולהשפיע על מציאות חייהן ומציאות הסובבים אותן".
ערכת קלפים שתעודד נערות ונשים לכוון לעולם ההיי-טק? נשים טווות. צילום: מרינה וסרמן
אוחיון-שנצר, בת 47, נשואה ואימא לחמישה, מתגוררת במושב תלמי אלעזר. לדבריה, "גם בהיי-טק, הנוכחות הנשית מצומצמת, והיא יורדת עם העלייה בדרגת הבכירות. כ-30% מעובדי.ות התעשייה הן נשים, כשבהנהלה, שיעורן מגיע ל-15% בלבד. בנוסף, רק 9% ממנהלי.ות הסטארט-אפים הן נשים. חלקן היחסי מכלל ההון שזורם לסטארט-אפים בישראל נמוך אף יותר: רק 4% מסכום ההשקעות".
מקירה רדינסקי ועד ליעל ארד
"יש סיפורי נשים מנהיגות ומעוררות השראה רבים שחשוב להכיר ולהפיץ אותם, כי הם נוטעים מסוגלות ומראים לנערות ולנשים לאן הן יכולות להגיע", ציינה אוחיון-שנצר. "כך, למשל, סיפורה של סיון יערי, מייסדת ומנכ"לית Innovation: Africa. יערי, שהדליקה משואה בטקס בהר הרצל ביום העצמאות האחרון, חוללה שינוי בחייהם של ארבעה מיליון תושבים באפריקה: העמותה בראשותה הנגישה לכפרים נידחים טכנולוגיות סולאריות, חקלאות מתקדמת ומים".
היא הוסיפה כי "מודלים להשראה הם דבר קריטי. קח, למשל, את סיפורה של ד"ר קירה רדינסקי, שהיא בין היזמים.ות הישראלים.ות המוכרים.ות ביותר בעולם. הסיפור שלה – כמדענית מחשב, מומחית AI, אשת אקדמיה בכירה ומי שהייתה המדענית הראשית של אי-ביי ישראל – הוא לגמרי השראה, וחשוב להנגיש אותו לתלמידות תיכון, שלבחירות שהן עושות בתקופת הלימודים יש השפעה מהותית על המשך דרכן המקצועית ועל סיכויי כניסתן לתחום ההיי-טק".
ד"ר קירה רדינסקי. צילום: טל גבעוני
זה נכון, מן הסתם, לא רק להיי-טק: אוחיון-שנצר מצביעה גם על יעל ארד, שהייתה הספורטאית הראשונה מישראל שזכתה במדליה אולימפית, עוד באולימפיאדת ברצלונה ב-1992. "היא החליטה שהיא תהיה אלופה אולימפית כשראתה במחנה האימונים, במו עיניה, את אלופות העולם דאז, וחשבה לעצמה שאם הן יכולות – גם היא יכולה. בזכייתה, ארד הציבה מודל, שברה מחסומים מנטאליים של ארבעה עשורים. מאז, בכל האולימפיאדות, למעט אחת, ספורטאים.יות. מישראל חזרו עם מדליות. ארד גם שימשה השראה למדליסטית אחרת מתחום הג'ודו – ירדן ג'רבי", ציינה.
מהי הערכה?
ערכת נשים טווות כוללת 47 קלפי השראה, הדרכה, אימון והפעלה. בכל קלף יש תובנה או כלי ליישום, וכן סיפורה של האישה שהיוותה מקור להשראה. לדברי אוחיון-שנצר, "סיפורי הנשים מעוררות ההשראה יסייעו לנשים לפגוש את עצמן, להאזין לקול הפנימי שלהן, להיזכר בנתיב שלהן – ולצעוד בו". היא ציינה ש-"הערכה מיועדת לאנשי מקצוע, אבל למעשה, היא מיועדת לכולם, ולכולן. החוכמה המצויה בקלפים נכונה ורלוונטית לכל גיל ומגדר".
ערכת נשים טווות. צילום: מרינה וסרמן
אוחיון-שנצר היא בעלת שני תארים בלימודי משפטים, שאותם סיימה בהצטיינות. היא מורה לאזרחות, מנחה בעולמות בינוי קהילה, אושר ופיתוח מנהיגות, רכזת תוכניות תרבות, ומגדירה את עצמה "אופטימית חסרת תקנה, חולמת ומגשימה ללא גבול".
"אני רוצה לחיות במציאות שבה מתקיים שוויון הזדמנויות", סיימה אוחיון-שנצר, "שנערות יוכלו לממש את הפוטנציאל האישי שלהם מבלי שיוסללו או יצומצמו, כי הן לא ראו מודלים להשראה וזה מצמצם את אפשרויות הבחירה שלהן. חובה להרחיב את מנעד ההזדמנויות עבורן. המחסור בנשים בהנהלות בחברות ההיי-טק מצטרף למציאות שבה כמעט שאין מנהלות של מוסדות אקדמיים ויש 0 מנכ"ליות במשרדי הממשלה. זה יכול וצריך להיות אחרת. סיפורים כמו שמובאים במיזם שלי ירחיבו את גבולות הראייה של הנערות והנשים, יעוררו בהן רעיונות לגבי השאיפות שלהן בחיים, יטעו בהן תחושת מסוגלות ויגבירו בהן את האומץ לחתור להשיג אותם. יחד – אנחנו חזקות יותר. האנושות זקוקה לנו, נשים טווות".
20/09/23 11:19
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת דארו (Darrow) – שפיתחה פלטפורמת מודיעין משפטי – דיווחה אתמול (ג') שהשלימה סבב גיוס בסך כולל של 35 מיליון דולר, בהובלת Georgian, קרן הון סיכון מובילה בתחום הבינה המלאכותית. הסבב כלל גם את המשקיעים הקיימים מקרנות F2, Entrée Capital ו-NFX.
החברה עתידה להרחיב את פעילות המחקר והפיתוח בתחום ה-AI, במטרה לפרוץ לתחומים משפטיים חדשים ולהרחיב את מודל השפה שפיתחה עד כה.
אינספור הפרות חוק משפיעות על מספר עצום של בני אדם בכל יום, וזאת למרות שהראיות להפרות הללו זמינות ברשת האינטרנט, ללא שימוש בטכנולוגיה ייעודית, עורכי דין מתקשים לעיין באופן שיטתי במאות אלפי מאגרי מידע, להצליב ביניהם ולאתר הפרות חוק נסתרות.
כאן נכנסת לתמונה דארו. הפלטפורמה שפיתחה החברה מנתחת מידע זמין לציבור – כגון תעבורת רשת, תקשורת ברשתות חברתיות ומאגרי מידע גלויים נוספים – באמצעות מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית (NLP). הנתונים מושווים לכללים המצויים בפסיקה ובחקיקה, וההשוואה מאפשרת לזהות אנומליות המעידות על הפרת חוק פוטנציאלית.
כך, על ידי מיפוי והצלבת מידע ממקורות שונים, החברה מעריכה את חומרת ההפרות ואת השווי הכספי שלהן לתובעים פוטנציאליים. המערכת משפרת את תפוקתם של תהליכי איתור ופיתוח תיקים פוטנציאליים במשרדי עורכי דין, ובכך מגדילה את הכנסותיהם של המשרדים.
ממנפת AI לתועלות משפטיות. דארו. צילום: לכידת מסך מדף הבית של החברה
לחשוף עוולות משפטיות ולהבטיח צדק לנפגעים
"התוצאה עבור משרדי עורכי הדין היא צמצום 'שעות בלתי ניתנות לחיוב', באמצעות חשיפה שיטתית של הזדמנויות לטפל בתיקים שיצליחו בבית המשפט", אמר אביתר בן ארצי, מנכ"ל דארו ומייסד שותף שלה.
"בדארו אנחנו מדמיינים מערכת משפט ששמה את האדם במרכז ונתמכת על ידי כלי בינה מלאכותית. מערכת המאפשרת לאנשים לסמוך ולבטוח שכל הפרת חוק מתגלה במהירות, מוערכת במדויק ונפתרת ביעילות", אמרה גילה חייט, מייסדת ו-CTO בחברה. "הגיוס האחרון יעזור לנו להתקרב למציאות הזו ויאפשר לנו להעמיק את הטכנולוגיה שלנו ולאמן מודלים נוספים, שירחיבו את תחומי הפעילות של החברה".
דארו, שהוקמה בשנת 2020, שואפת לחשוף עוולות משפטיות ולהבטיח צדק לנפגעים. בניגוד לפלטפורמות טכנולוגיות משפטיות אחרות המתמקדות בייעול עבודתם השוטפת של עורכי דין במהלך הליטיגציה, דארו מאפשרת לעורכי דין להגביר את התפוקה של פונקציית הפיתוח העסקי על ידי זיהוי מקרים בעלי ערך ציבורי וכלכלי גבוה, ובכך גם למצות את הדין עם מפרי חוק, לקדם צדק לנפגעים, וליצור הרתעה בקרב מפרי חוק אחרים.
"המייסדים של דארו זיהו פער בשוק התובענות הייצוגיות ששוויו עומד על 63 מיליארד דולר, ופיתחו מודל שפה חדשני, כדי להעצים את השפעתם של צוותי ליטיגציה על התחום", אמרה מרגו וו, שותפה בקרן Georgian. לדבריה, "הצוות בדארו מורכב ממהנדסים ומדעני נתונים בחזית הטכנולוגיה, העובדים לצד משפטנים מעולים וחוקרי מודיעין מומחים. הרכב ההון האנושי הזה ייחודי לישראל, וזוהי סיבה נוספת להשקיע".
מאז הקמתה, דארו חשפה מאות מקרים של הפרות חוק, שייצרו שווי ליטיגציה בהיקף כולל של למעלה מ-10 מיליארד דולר, בתחומי משפט שונים וביניהם: דיני פרטיות, הגנת צרכנים, ניירות ערך והונאות פיננסיות, דיני תחרות, איכות הסביבה, תעסוקה ועוד.