החיים, גם בתחום המחשבים, מלאים בהפתעות. הפתעה שכזו סיפקה השבוע מיקרוסופט, כשהודיעה בבלוג הרשמי שלה כי היא מפיחה סוג של חיים חדשים ב-"צייר" אחת התוכנות הכי ותיקות שמגיעות על Windows – למעשה מאז הגירסה הראשונה של מערכת ההפעלה הזאת. "צייר" עברה מספר שינויים בשנתיים האחרונות, למרות שכבר הייתה הרגשה שמיקרוסופט בדרך להיפרד ממנה אחרי ההשקה של גרסת התלת-ממד המתקדמת יותר. אבל השינויים היו בעיקר קוסמטיים: עבודה במצב כהה, תפריט מודרני ועשיר יותר וכדומה. הפעם מדובר בעדכונים מהותיים, שכמובן אינם חדשניים, אלא מספקים אפשרות להימנע משימוש בתוכנות חיצוניות וכבדות יותר, לעיתים, ולשימושים מוגדרים. אחת התכונות הללו היא תמיכה בשקיפות. מעתה ניתן לשמור את היצירות ב-"צייר" גם כקובצי PNG. זה אומר שאם גוזרים, לדוגמה, את השטח מסביב לאלמנט אחד, הוא לא ייצבע בצבע לבן אטום באופן אוטומטי עם שמירת התמונה כ-JPG, אלא יישאר שקוף כך שניתן יהיה לראות מה נמצא מאחורי התמונה אם משלבים אותה מעל תמונה אחרת. וזו בדיוק התכונה הנוספת: אפשרות לעבוד בשכבות כדי ליצור תמונות מתקדמות יותר. אפשר להוסיף, למחוק, להזיז, להסתיר ולהציג מחדש את השכבות כפי שניתן לעשות מזה שנים בכל תוכנת עיבוד תמונה – וניתן לשטח את כל השכבות בעת השמירה של היצירה. מיקרוסופט כבר שחררה את הגרסה החדשה של "צייר" לבוחני הבטא שלה, ויש סיכוי טוב שהיא תוצע בקרוב מאוד גם לכל משתמשי Windows – לפחות 10 ומעלה.

"ברשויות מקומיות, כללי המשחק שונים ומתמקדים בעיקר באתגרים של תשתיות, הגנת סייבר ויצירת שירות מהיר, זמין ואמין לתושבים", כך אמרה בראיון לאנשים ומחשבים הילה אברמוב, מנמ"'רית אשכול רשויות שורק דרומי. אברמוב פעילה בענף זה 25 שנים, מתוכן 15 במשרד הבריאות, שם הייתה, בין השאר, מנהלת מחלקת ועדות רפואיות באגף המחשוב. היא משמשת בתפקידה הנוכחי מאז יולי 2022. האשכול מאגד 10 רשויות מקומיות, מקריית מלאכי ועד מזכרת בתיה (בעבר המושבה עקרון) שמתגוררים בהן 160 אלף תושבים.ות. באשכול יש 850 עובדים – ומתוכם 10 אנשי IT, האחראים על כלל הפעילות הטכנולוגית של האשכול. בניית האשכולות היא יוזמה של שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, שהבין שלרשויות המקומיות הקטנות אין יתרון גודל. הוא הקים 14 אשכולות, הכוללים יותר מ-100 רשויות. רשות יכולה להצטרף לאשכול מבחירה, ודרכו לקבל במרוכז שירותים רוחביים שונים – חינוך, IT, רווחה ותחבורה. "המודל עובד ממש טוב", הסבירה אברמוב, "כי בשל קוטנן, הרשויות הקטנות לא יכולות לבצע מהלכים אסטרטגיים. הן זוכות ליתרון הגודל בשל הניהול המרכזי של האשכול". "כשהגעתי לתפקיד", אמרה, "דבר ראשון ערכתי מיפוי, שהעלה כי הגנת המידע והסייבר, איגום המשאבים וניהול הידע – הם התחומים שיש להתמקד בהם. עוד עלה, שמשתמשי הקצה לא תמיד יכולים לגשת לכל מיני משאבים. הבנו שכדי שנוכל לתת שירות מהיר, זמין ומהימן לתושבים.ות, נדרשת סטנדרטיזציה אזורית, כדי שכלל הרשויות יוכלו לעבוד באופן אחיד ומתוזמר. יחד עם מומחי הענן של נס בנינו 'אזור נחיתה' ענני לכל רשות, בחנו מה הטופולוגיה והתצורה בכל אחת מהרשויות, אילו מערכות אחסון יש – ומשם, על סמך כלל הנתונים, בדקנו היתכנות". "המטרה", ציינה אברמוב, "היא שהמועצות ישמרו על תקציב הצריכה שלהן באמצעות תהליכי בקרה וניטור שאנו – ברמת האשכול – נפעיל ונאשר. על בסיס המיפוי בנינו תוכניות עבודה לכל רשות, ואז, תוכנית אזורית. התוכניות היו בתחומי תשתיות IT, תקשורת, אבטחת מידע והגנת סייבר, דיגיטל וטכנולוגיה". כך, הסבירה, "על בסיס חוקים והגדרות שבנינו כחלק מפעילות ה-FinOps, אם קמה סביבה שתהיה עתירת משאבים, ובהתאם, רבת צריכה ועלויות – נקבל התראה מיד. אנחנו נמצאים בעיצומה של הקמת הפעילות, ובקרוב נעלה את כל הרשויות באשכול כך שיעבדו באופן זה". "אני באה מהממשלה", אמרה אברמוב, "ומאמינה שחשוב שנוכל לגשת לשדרת המידע במערך הדיגיטל הלאומי. לכן בחרנו ללכת על הענן הממשלתי, נימבוס, כדי להחצין עוד ועוד שירותים מקוונים לתושבים. נכנסנו למכרז החשכ"ל, ומאז אני עובדת עם נס על הענן של AWS, תחת נימבוס. כך, הרשויות באשכול יכולות לעבוד באופן מאובטח, עם DR. הן תחוברנה לשדרת המידע, והמשתמשים יוכלו לעבוד מכל מקום, עם פתרון המשכיות עסקית". "כך", הסבירה, "בניתי 'יתרון גודל' לאשכול. הבאתי לחיסכון עצום לרשויות, עם ניהול IT מרכזי מבוסס מדיניות של האשכול, אבל גם עם מתן עצמאות לרשויות: לכל אחת מהן יש מעין 'דירה' במערך המחשוב של האשכול. אנשי נס בנו את הפתרון כך שכל רשות היא בפני עצמה. אם היא תרצה להתנתק – היא יכולה להיות עצמאית. כל הכנסת טכנולוגיה חדשה נעשית בשיתוף שלי, יש המון שיתוף פעולה, סינרגיה ועבודה באופן מטריציוני". "בשנה האחרונה", סיכמה אברמוב, "פעלנו לקידום האזור האישי לתושב, עם בנייה של תאימות לכל רשות. עוד אנו עוסקים המון בנושא שיפור זמני עבודה ורמת שירות, SLA. המטרה היא לבנות IT ומערכי דיגיטל חיים, נושמים ובועטים לכל רשות כאילו היא תל אביב, ירושלים או עיר מרכזית וגדולה אחרת. מומחי הענן של נס שותפים מלאים ועיקריים למהלכים שאני מובילה. יום לפני שהיינו אמורים להעלות לענן AWS את מערך אופיס 365 בחבל יבנה, נקעתי רגל. אנשי נס ישר נרתמו למשימה וגיבו אותי, והעלייה לאוויר לא נהרסה. מבחינתי זה אומר הכל".

DALL-E 2 של OpenAI הוא כלי בינה מלאכותית רב עוצמה ששוחרר בשנת 2021, ואשר יודע לייצר אימג'ים (ציורים, איורים, כרזות, עיצובים גרפיים וכדומה) על פי תיאור טקסטואלי "יבש". למעשה, הכלי היה חלוץ בזירת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) וההיסטריה מהיכולות החדשות של תחום ה-AI החלה בעקבותיו עוד בטרם הגיח לחיינו ChatGPT – הצ'טבוט מחולל התוכן של החברה, שרבים סבורים שמאיים לשנות עד לבלי הכר את העולם שהכרנו. כעת החברה השיקה את הגרסה החדשה של יוצר התמונות שלה, DALL-E 3 שמה, ולמעשה זוהי הכלאה סינרגטית בין יכולות ה-AI השונות שפיתחה OpenAI עד כה, פשוט משום שאחת התכונות החדשות המרכזיות של DALL-E 3 היא השילוב שלו עם ChatGPT ההו-כה-מדובר. כידוע, ChatGPT הוא בעצם מודל שפה גדול (LLM), שיכול ליצור טקסט, לתרגם שפות, לכתוב סוגים שונים של תוכן יצירתי ולענות על שאלות בצורה אינפורמטיבית ומקיפה במיוחד. ב-DALL-E 3 הצ'טבוט מחולל התוכן משמש כדי לעזור למשתמשים לכתוב הנחיות יעילות יותר לשם יצירת האימג'ים שבהם הם חפצים. הנחיות אלו, המכונות פרומפטים (prompts), חיוניות במיוחד לקבלת תוצרים מדויקים ואיכותיים יותר מ-DALL-E. אז איך נעזרים בצ'טבוט ב-DALL-E? כדי להשתמש ב-ChatGPT כדי ליצור פרומפט עבור DALL-E, משתמשים יכולים פשוט לשאול את ChatGPT איזה פרטים כדאי להם להוסיף לפרומפט שלהם. לדוגמה, אם משתמש רוצה ליצור תמונה של חתול יושב על ספה, הוא יכול לשאול את ChatGPT משהו כמו "אילו פרטים שאני יכול להוסיף להנחיה שלי כדי להפוך את התמונה של חתול שיושב על ספה למציאותית יותר?" לאחר מכן, ChatGPT יוכל לספק להם הצעות כיצד לשפר את הפרומפט, למשל הוא ימליץ להם לציין את גזע החתול, צבע הספה והתאורה בסצנה. ניתן להשתמש ב-ChatGPT גם כדי לעזור למשתמשים לחדד את הנחיות ה-DALL-E שלהם גם לאחר שיצרו תמונה. לדוגמה, אם משתמש אינו מרוצה מהאופן שבו פניו של החתול נראים בתמונה, הוא יכול לבקש מ-ChatGPT הצעות כיצד לשפר זאת. עוד אפשר לגייס את עזרת ChatGPT לשם מקבלת משוב שבדיעבד על פרומפט שמשתמש כתב, והוא ידע להציע למשתמש להוסיף פרטים נוספים, אולי למשל לצייר שפם לחתול. השילוב של ChatGPT ב-DALL-E 3 אמור להוות שידרוג משמעותי ליכולות הכלי החכם, מכיוון שהוא מקל על המשתמשים ליצור בדיוק את התמונות שהם רוצים. זה גם אומר שמשתמשים לא צריכים להיות מומחים בפרומפטים כדי להשתמש ב-DALL-E 3 ביעילות. שימו לב שהפרומפט נכתב במבנה קבוע, שגם אותו יספק לכם כעת הצ'אטבוט מחולל התוכן הכתוב. בצילום המצורף למטה תוכלו לקבל רושם כיצד נראה פרומפט ראוי, שיסייע לכם בניצול אולטימטיבי של DALL-E 3 ונפלאותיה. דוגמה לפרומפט ל-DALL-E.

הימים שבין כסה לעשור, בין ראש השנה ליום הכיפורים, הם תקופה של חשבון נפש. בימים הנוראים הללו, אנשים מחפשים את המכנה המשותף עם אנשים אחרים, עם הצד השני, מבקשים סליחה ובתקווה גם מוחלים זה לזה. מתפייסים. שהרי אפשר להתווכח, להיות חלוקים בדעות, אבל לצד זה גם לכבד. להמשיך הלאה ביחד. עושה רושם שהחברה הישראלית שכחה את זה בשנה האחרונה. הייתה זו השנה הקשה ביותר בחברה שלנו, אולי אפילו מאז קום המדינה, מבחינת הקוטביות והקרע בין החלקים השונים בה. חילונים, דתיים, תומכי התוכנית המשפטית של הממשלה ומתנגדיה… השנאה בין השבטים בחברה הישראלית, שתמיד הייתה שם, הרימה בתשפ"ג את ראשה גבוה גבוה. הווליום בשיח הציבורי, שבא לידי ביטוי במידה רבה במדיות החברתיות, היה כל כך צורמני ולעתים אף אלים, עד שנדמה היה שכל החוטים נקרעו וכל החיבורים ניתקו. לעיתים גם ברמה המוחשית – בין משפחות, חברים ועמיתים לעבודה. על רקע האווירה הזו נערך השבוע כינוס של תנועת מפגשים, שאנשיה רוצים לייצר שיח של גישור, פיוס ובעיקר הרגעת הרוחות. מטרת התנועה היא לקיים קהילות שונות, שיאפשרו מפגש בין אנשים בעלי דעות והשקפות שונות, על מנת שינסו לדבר ולחפש את המשותף והמגשר ביניהם. למיזם הזה שותפה קרן הון-הסיכון iAngels, שהוקמה על ידי שלי הוד מויאל ומור אסיא, ופיתחה את פלטפורמת ההשקעות שנושאת את השם הזה. כפי שדווח כאן, במפגש נטלו חלק שניים מבכירי ענף ההיי-טק: אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, ותום ליבנה, מייסד ומנכ"ל ורביט. השניים היו מהדמויות הבולטות נגד התוכנית המשפטית של הממשלה, מראשית דרכה, וניבאו תחזיות שחורות לענף, אם וכאשר היא תתממש. ולדמן התראיין בערוצי תקשורת שונים ולא הסתיר את הביקורת שלו ואת ההשלכות שיש לתוכנית המשפטית על ענף ההיי-טק. ליבנה התראיין לחדשות 12 בראיון שעורר סערה, ובו אמר שהוא יורד מהארץ ומפסיק לשלם כאן מיסים. בסופו של דבר הוא לא עשה את זה, אבל ההד הציבורי של דבריו היה חזק עד כדי כך ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פרסם ציוץ "מחבק" ואוהד כלפיו, גם אם לא אוהד כלפי המעשה שהוא הצהיר שיעשה. הפעם, במפגש של מפגשים, הן ולדמן והן ליבנה דיברו על פיוס וחשבון נפש. ההשתתפות שלהם במפגש כזה יכולה להיות תפנית מעניינת בחלק של ההיי-טק במחאה. אולי, בעקבותיהם, היא תפנה למקום שעדיין מתנגד לתוכנית המשפטית של הממשלה, אבל גם קורא לשנות את השיח ולקרב בין חלקי הציבור. על מובילי מחאת ההיי-טק לעשות חשבון נפש כדאי שמובילי מחאת ההיי-טק יעשו חשבון נפש: הם יכולים להישאר נאמנים לערכים ולעקרונות שלהם, של שמירה על הדמוקרטיה, אבל כדאי גם שישתתפו בניסיונות להתחבר לקהלים שונים, שלא תמיד חושבים כמותם ולדמן וליבנה לא אומרים שהפעילות שלהם ושל עמיתיהם עד כה הייתה שגויה, אלא שתוצר הלוואי של המצב – השסע בחברה הישראלית (ש-ולדמן האשים בו את הממשלה וליבנה לא ציין מי בעיניו אשם בו) הוא לא מחויב המציאות. יש מצב שהם הגיעו למסקנה הזאת גם בגלל מה שקורה בחברות שלהם, שבהן, באופן טבעי, יש תומכים של התוכנית המשפטית ויש מתנגדים לה, ויש להניח שכולם מסתדרים אלה עם אלה, לפחות על פי רוב. מימין: אייל ולדמן ותום ליבנה. צילום: יח"צ ושלומי יוסף ולא רק במלאנוקס וב-ורביט: אחרי כל סוף שבוע חוזרים עובדי ההיי-טק למקומות העבודה שלהם. הם פוגשים שם עמיתים לעבודה שחושבים כמותם, אבל גם כאלה שחושבים הפוך. נערכים בהחלט ויכוחים – במסדרונות, ליד עמדות הקפה ואולי גם בעמדות העבודה, וכל אחד סבור שמה שהוא אומר וחושב זה הדבר הנכון, אבל בסופו של יום, כולם מתחברים לביצוע משותף של המשימות שלהם, משתפים פעולה ותורמים להצלחת הארגון. אולי זה דווקא על רקע העובדה שהמצב – התוכנית והמחאה נגדה – גבה מחיר כבד מאוד מענף ההיי-טק. ולדמן וליבנה חטפו ביקורות וזעם רב מצד עמיתיהם על דברי הפיוס שלהם. אלא דווקא אותו זעם הוא עוד הוכחה לכך שההיי-טק הוא זה שצריך ליטול את ההובלה במאמצי ההרגעה. לצורך כך, כדאי שמובילי מחאת ההיי-טק יעשו חשבון נפש: הם יכולים להישאר נאמנים לערכים ולעקרונות שלהם, של שמירה על הדמוקרטיה, אבל כדאי גם שישתתפו בניסיונות להתחבר לקהלים שונים, שלא תמיד חושבים כמותם. בדיוק כמו ש-ולדמן וליבנה עשו. אגב, שיח שכזה יכול לשחק לידיהם של מובילי מחאת ההיי-טק, והמחאה נגד התוכנית המשפטית בכלל, כי אחת הביקורות עליה הוא שהמוחים מגיעים מקבוצות דומות, יש שאומרים אליטה. גם אם הם לא צודקים ובין המוחים ניתן למצוא לא רק אנשים שנולדו עם כפית זהב בפה, או שהתעשרו כתוצאה מאקזיט, הרי שהמחאה לא הצליחה לחבר אליה קהלים אחרים. זה אפשרי, אם יהיה קצת פחות קיטוב ומעט יותר שיח. זאת אחריות גם של המוחים. הרגעת הרוחות ופיוס הם דברים שאפשר להשיג רק באווירה של מפגשים שבהם אנשים לא באים להכתיב לצד השני את דעותיהם, אלא לשמוע זה את זה, וזה בסדר גמור שבסוף הערב הם ייפרדו לשלום כחלוקים ביניהם, אבל גם כידידים. יש כאן הזדמנות בלתי חוזרת להיי-טק, הקטר של המשק, להיות גם הקטר של המסע אל עבר הפיוס והחזרה לשפיות. גמר חתימה טובה לכולכם.ן.

עסקת ענק בעולם הסייבר: סיסקו הודיעה היום (ה') כי היא רוכשת את ספלאנק, במטרה, לדבריה, להגביר את יכולות הסייבר והבינה המלאכותית שלה. העסקה מתבצעת בסכום של 157 דולר למניה – פרמיה של 31%. בסך הכול, סיסקו תשלם תמורת ספלאנק 28 מיליארד דולר, ותממן את העסקה באמצעות מזומן ואגרות חוב. ההודעה על הרכישה הביאה לקפיצה של יותר מ-20% בשער המניה של ספלאנק עם פתיחת המסחר בוול סטריט היום אחר הצהרים (שעון ישראל). מדובר באחת מעסקאות הרכישה הגדולות ביותר בתולדות סיסקו, והיא צפויה להיסגר סופית בעוד כשנה – ברבעון השלישי של 2024. על פי הודעה שהוציאו שתי החברות, "ביחד, סיסקו וספלאנק יהפכו לאחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם, ויאיצו את הטרנספורמציה שסיסקו מבצעת בעסקיה לתחומים שיכולים להניב לה יותר הכנסות". הכוונה היא לכך שסיסקו רוצה לעסוק יותר בעולמות חדשים, כגון הבינה המלאכותית והסייבר, ולהיות פחות תלויה בעסקים המסורתיים שלה – ציוד רשת, שסבלו בשנים האחרונות מהבעיות בשרשרת האספקה בעולם ומירידה בביקושים בעידן שלאחר הקורונה. עם זאת, חברת הענק לא נוטשת אותם, ותוסיף לפעול גם בתחום זה. "נסייע להפוך ארגונים לבטוחים ושרידים יותר" המערכת של ספלאנק מסייעת לארגונים לנטר ולנתח את הדאטה שלהם, על מנת לצמצם למינימום את הסיכון לפריצה ולפתור בעיות טכנולוגיות מהר יותר. לדברי מנכ"ל ויו"ר סיסקו, צ'אק רובינס, לאחר רכישת ספלאנק, "מניטור איומים ותגובה להם, ועד לחיזוי איומים ומניעתם, נסייע להפוך ארגונים מכל הגדלים לבטוחים ושרידים יותר". בסיסקו חוזים כי העסקה תשפיע לטובה על תזרים המזומנים והרווח הגולמי שלה כבר בשנה הראשונה שלאחר סיומה, ובשנה השנייה היא תתחיל להשפיע לחיוב על הרווח למניה non-GAAP שלה. ספלאנק הציגה בשנה שעברה זינוק של כמעט 40% בהכנסות שלה, אולם מתחילת השנה, גם היא סובלת מההאטה בשוק, כתוצאה מהאינפלציה והעליות בשערי הריבית במקומות שונים בעולם, ובמיוחד בארצות הברית. תגובות מעורבות מצד האנליסטים יש לציין שתגובות האנליסטים לעסקה הן מעורבות, שכן לדבריהם, היא עלולה להיתקל בבעיות רגולטוריות, וייתכן שתהיה חפיפה רבה מדי בין המוצרים של שתי החברות. לעומת זאת, תומס הייס, יו"ר קרן גרייט היל קפיטל, אמר לרויטרס כי "סיסקו קונה חברה שיש לה עסקים בעלי סינרגיה טובה לאלה שלה, במחיר טוב. זה מצב של ניצחון לכל הצדדים. העסקה תאפשר לסיסקו לנוע קדימה, עם אבטחה המבוססת על בינה מלאכותית". יצוין שסיסקו הגישה הצעה לרכישת ספלאנק כבר בפברואר 2020, תמורת 20 מיליארד דולר, אלא שבסופו של דבר היא לא התקבלה. 3.5 שנים אחרי, שתי החברות חתמו על הסכם הרכישה, תמורת שמונה מיליארד דולר יותר.  

המתקפה על בית החולים כפר שאול איתנים היא עוד חוליה בשרשרת מתקפות על מערכי IT בארגוני בריאות – בארץ ובחו"ל. היא ממחישה את הצורך הדחוף והמיידי בפריסת מערכות הגנה טובות יותר בבתי החולים בישראל, על מנת לענות למכלול הסיכונים הנובעים מגניבת ודליפת מידע רפואי רגיש. בעקבות חוליה קודמת באותה שרשרת – פרסום מידע רפואי רב ממערכות המידע של בית החולים מעיני הישועה – קלירסקיי, מחברות הסייבר הישראליות הבולטות, בחנה את הסיכונים הספציפיים לדליפת מידע רפואי ממערכות מידע של בתי החולים במדינה, וגילתה ש-"ההגנה על המידע הרפואי שלנו היא לא פחות מאשר אסון". את המשפט המדאיג הזה אמר לאנשים ומחשבים מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, בועז דולב. דולב כתב מאמר אודות הגנת הסייבר על מערכת הבריאות בישראל, שהגיע לידי אנשים ומחשבים. לצורך כתיבת המאמר, הוא נעזר בסדרת שאלות שאותן הוא הציג למערכת Claude.ai, כשהשאלות והתשובות תורגמו לעברית, והממצאים הטרידו מאוד את מנוחתו. לדבריו, הם צריכים להטריד את מנוחת כולנו. מה גילית? "אני לא יכול לחשוף, כמובן, את כל הממצאים, אבל אני יכול בהחלט להגיד שלא מדובר באפשרויות דמיוניות. יש סכנות פוטנציאליות רבות בשל דליפה של מידע רפואי רגיש של עובדים ובכירי ציבור. למשל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עבר באחרונה טיפול רפואי, מה שעורר שאלות לגבי מצב בריאותו והאם הוא משפיע על יכולתו למשול. יש גם דוגמאות היפותטיות: למפקד בגבול הצפון נרשמו תרופות פסיכיאטריות חזקות, וככזה, הוא עלול להיות מטרה של האויב; ראש סוכנות מודיעין עובר דיאליזה כלייתית רגילה, ואז ההאקרים עלולים לנסות לחבל או למנוע את ביצועה; או יש פקיד בכיר באבטחת סייבר שסובל מ-HIV, ואיומי סחיטה סביב חשיפת מצבו הבריאותי הרגיש עלולים לגרום לו להסס מלפעול מול קבוצות תקיפה מסוימות". נראה שבהיבט הסייבר, מערכת הבריאות צריכה טיפול. צילום: ShutterStock מהם הסיכונים שנובעים מגניבת ודליפת מידע רפואי רגיש? "הסיכונים האלה נחלקים לכמה סוגים: הפרת פרטיות של המטופלים, כי הרשומות הרפואיות מכילות מידע אישי רגיש ביותר על בריאותם, כמו גם מידע על טיפולים, מרשמים ועוד; גניבת זהות – פרטים כמו שמות, תאריכי לידה, מספרי זהות ופרטי התקשרות, שמצויים ברשומות רפואיות, עלולים לאפשר גניבת זהות והונאה על ידי פושעים. כמו כן, מטופלים עלולים לחוות תביעות רפואיות כוזבות שהוגשו בשמם, או אפילו מרשמים שמולאו תוך שימוש בפרטיהם שדלפו; יכול להיות גם מקרה של הונאת ביטוח או הונאה רפואית. עם גישה להיסטוריה רפואית ופרטי חיוב, פושעים יכולים לזייף תביעות ביטוח או חיוב עבור שירותים שמעולם לא סופקו; סחיטה – תוקפים עלולים לאיים בחשיפה פומבית של מידע רפואי סודי, או מביך, כדי לסחוט את המטופלים; פגיעה במוניטין – תקיפות סייבר עלולות לפגוע במוניטין של בית החולים כספק אמין של שירותים רפואיים, בעיקר אם הוא לא נקט בצעדי אבטחת המידע הנדרשים. פגיעה שכזו עלולה להשפיע על שימור מטופלים ועל שיעורי הפניות לטיפול בבית החולים; ובית החולים עלול לעמוד בפני קנסות, סנקציות או תביעות אם יימצא שהתרשל בהגנה על המידע של המטופלים ולא פעל לפי חוקי המדינה, הרשות להגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע של משרד הבריאות". נשמע מטריד… "מאוד, אבל זה לא הסוף: יש גם חשש על רקע דת או תרבות – ייתכן שחלק מהאוכלוסייה הדתית בישראל תחשוש במידה רבה יותר לגבי אפשרות של דליפה של פרטים רפואיים אישיים, שעלולים להיות מביכים עבורם, במיוחד בנושאים כמו בריאות הנפש, בריאות מינית, בריאות נשים ונושאים רגישים נוספים. שש נוסף הוא לחשיפה של רישומים של בדיקות רפואיות, היסטוריה בריאותית והערכות פסיכיאטריות של משרתים.ות בצה"ל. עוד יש חשש לאפליה בביטוח, למטופלים שהמידע שלהם נחשף – אז החברות שמציעות ביטוח חיים יגבו מחיר גבוה יותר ממטופלים שייתפסו בסיכון גבוה יותר, עקב מידע רגיש שדלף אודותיהם. קיים גם חשש לביטול שירותים – ייתכן שבית החולים יצטרך לבטל ולקבוע מחדש פגישות רפואיות שונות, ניתוחים וטיפולים בזמן שהוא מגיב לתקיפת הסייבר". יש עוד או שסיימנו? "ממש לא סיימנו. סיכונים נוספים הם שיבושים בפעילות בית החולים – ייתכן שהפריצה תיאלץ אותו להעביר מערכות קריטיות למצב לא מקוון, משמע, ניתוק מהרשת, כדי למנוע גניבה נוספת של מידע. גם תיתכן פגיעה במהלך העבודה של בית החולים ובמכונות שנסמכות על מערכות אלה. בנוסף, יש חשש של אובדן המידע המחקרי שדלף – מה שעלול לגרום לעיכוב ההתקדמות של המחקר הרפואי שמתבצע בבית החולים". חלק ממה שאתה מזהיר כאן מפניו כבר קרה במתקפות על בתי חולים בישראל. "נכון, אבל זה עלול להיות חמור הרבה יותר". אז מה עושים? "כל ארגון בריאות חייב להפנים: הוא זה שיחווה את אירוע הסייבר הבא. עליו לנהוג כך, ולהיערך בהתאם. ארגוני הבריאות במדינת ישראל חייבים להקדיש יותר משאבים ותשומת לב לתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר יותר – כי הם לא מוגנים מספיק".

סין ורוסיה נערכות לנצל את מרחב הסייבר ולתקוף בו – במקרה שתפרוץ מלחמה עם ארה"ב, כך על פי משרד ההגנה האמריקני. הפנטגון פרסם לפני ימים אחדים מבמך על אסטרטגיית סייבר חדשה, שבו הזהיר, כי שתי מעצמות העל היריבות שלו עלולות לבצע "מטח של מתקפות סייבר" – על מנת לפגוע בתשתיות קריטיות וברשתות הגנה בארה"ב. מטרתן של המתקפות, אם הן יקרו – היא לזרוע כאוס, לעכב את הגיוס הצבאי ולהסיט משאבים יקרים. "ארה"ב מאותגרת על ידי גורמי סייבר זדוניים", נכתב במסמך, "המבקשים לנצל את הפגיעויות הטכנולוגיות שלנו ולערער את היתרון התחרותי של הצבא שלנו. הם מכוונים לתשתית הקריטית שלנו ומסכנים את העם האמריקני". עוד נכתב במסמך, כי "הגנה מפני איומי סייבר אלה היא הכרח עבור ההגנה של ארה"ב". במסמך, המפרט את האסטרטגיה, פקידי הפנטגון מתארים את סין ורוסיה כשתי מדינות המהוות "איום ריגול בסייבר – רחב ונרחב", המסוגלות לעקוב בחשאי אחר אזרחי ארה"ב ולגרום למניפולציות (שיגרמו לחבלות, י.ה.) בתשתיות קריטיות". כדי להתמודד עם האיומים הללו, הפנטגון התווה "ארבעה קווי מאמץ", הכוללים שיבוש וצמצום של היכולות של אותם שחקני סייבר זדוניים: הגנה על האומה – זיהוי פעילות סייבר זדונית בשלביה הראשונים ופרסום מידע זה; היערכות להילחם ולנצח במרחב הקיברנטי, תוך הרתעת היריבים; הגנה על מרחב הסייבר עם בעלות ברית ושותפים; ובניית יתרונות מתמשכים במרחב הסייבר. עוד ציינו בפנטגון, כי משרד ההגנה יגביר את חוסן הסייבר של הצבא, כדי להבטיח שהוא מוכן להילחם במרחב סייבר, מרחב המתואר כ"מעורער ועמוס". המשרד הודיע, כי ימשיך לייעל את האימון של כוחות הסייבר שלו, תוך "סיוע לבעלי הברית של ארה"ב לבנות את יכולות הסייבר שלהם". "נמשיך לחפש שיתופי פעולה טכניים דו-צדדיים אחרים, תוך עבודה עם בעלי ברית ושותפים", נכתב במסמך, "כדי לחשוף ולהאיר פעילות סייבר זדונית ברשתות שלהם". מומחי אבטחת מידע והגנת סייבר ציינו, כי בעוד שסין הודיעה כי היא מתנגדת נחרצות לכל הדרכים של פריצת סייבר, הרי שפקידים אמריקנים עדיין חוששים מאי יכולתה של וושינגטון להדוף מתקפות שכאלו. ג'ן איסטרלי, מנהלת CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, אמרה, כי "בייג'ין תנסה לפגוע בתשתית קריטית, כגון צינורות וקווי רכבת, כדי לעורר בהלה בחברה האמריקנית". היא גם הביעה חשש לגבי יכולתה של ארה"ב לתקן את נזקי מתקפות הסייבר ולשמור על חוסן סייבר – כאשר תפרוץ מלחמה. "בהינתן אופי האיום האדיר המגיע מצד גורמים סיניים בהתחשב בהיקף היכולת שלהם, ובהינתן כמות המשאבים והמאמץ שהם משקיעים בו – יהיה לנו קשה מאוד מאוד למנוע משיבושים שכאלה להתרחש". עוד נכתב במסמך, כי "ישנם איומי סייבר הנשקפים לארה"ב ולאזרחיה מצד מדינות לאום אחרות, כמו צפון קוריאה ואיראן, כמו גם ארגוני פשע בינלאומיים, בעלי מניע פיננסי. קבוצות פליליות אלו נמצאות לעיתים קרובות בעבודה משותפת עם מדינות לאום, והן מאיימות יותר ויותר על הביטחון הלאומי של ארה"ב".

נוירלינק (Neuralink) – החברה המפתחת שבבים לשתילה במוח האדם כדי לממשק אותו למחשב, ואשר נמצאת בבעלות יזם הטק המפורסם אילון מאסק – הודיעה השבוע (ג') כי קיבלה אישור מוועדת ביקורת בלתי תלויה של ה-FDA להתחיל בניסוי אנושי ראשון של השתלת השבבים שלה במוחם של משותקים. מטופלים עם שיתוק או מגבלות פיזיות בולטות היו, כזכור, קהל היעד הראשון שהחברה ציינה למוצר שלה בעבר. מטרת המחקר, שהחל על בעלי חיים ומשך אליו ביקורת בדבר התעללות בהם ושממשיך כעת לבני אדם, היא לבחון את הבטיחות והיעילות של ממשק המוח-מחשב האלחוטי והמושתל שפיתחו מומחי נוירלינק, שאמור לאפשר לאנשים עם שיתוק לשלוט במכשירים חיצוניים באמצעות המחשבות שלהם. חולים עם שיתוק עקב פגיעה בחוט השדרה הצווארי, או עם ניוון שרירים (ALS), הם המתאימים להשתתף בניסוי, שאושר, כאמור, בארה"ב. The first human patient will soon receive a Neuralink device. This ultimately has the potential to restore full body movement. In the long term, Neuralink hopes to play a role in AI risk civilizational risk reduction by improving human to AI (and human to human) bandwidth by… https://t.co/DzqoYI27Ng — Elon Musk (@elonmusk) September 20, 2023 "שוו בנפשכם מה היה קורה אם לסטיבן הוקינג היה את זה" סטיבן הוקינג. צילום: BigStock מאסק כתב באחרונה בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו: "בקרוב, החולה האנושי הראשון יקבל מכשיר נוירלינק. יש לזה פוטנציאל להחזיר לחלוטין את התנועה לגוף". הוא הוסיף והבהיר כי "בטווח הארוך, נוירלינק מקווה למלא תפקיד בהפחתת הסיכון של AI לאנושות, על ידי שיפור התקשורת של אדם ל-AI (ואדם לאדם) במספר סדרי גודל. שוו בנפשכם מה היה קורה אם לסטיבן הוקינג היה את זה". הוקינג, שמת ב-2018 והחמיץ את פיתוחיה של נוירלינק – הוא מדען בולט במיוחד שפעל במאה ה-20 ושסקר את התפתחות היקום מהמפץ הגדול. הוקינג חי עם ALS, מחלה נדירה הפוגעת בתאי עצב מוטוריים במוח ובחוט השדרה. הוא אובחן כחולה ALS בגיל 21 וחי עם המחלה במשך יותר מ-55 שנים, – הרבה יותר מהצפוי – אך בסבל רב, כשבשנות חייו האחרונות לא יכול היה עוד לזוז כלל. עם זאת ה-ALS לא השפיע על החושים או שרירי העיניים של הוקינג, מה שנחשב חריג במקרים של מחלה זו. מה בעצם מפתחת נוירלינק? נוירלינק, שהוקמה על ידי מאסק וצוות של שבעה מדענים ומהנדסים, הושקה ב-2016 ונחשפה לראשונה בפומבי במרץ 2017. שבב המוח שלה הוא למעשה ממשק מוח-מחשב (BCI) חדשני וכמעט "עתידני", שנועד לאפשר למשתמשים לשלוט במחשבים ובמכשירים אחרים באמצעות מוחם בלבד. השבב מושתל במוח ומשתמש במערך אלקטרודות זעיר כדי להקליט ולשדר אותות חשמליים מנוירונים. השבב יכול לשמש לכמה מטרות – הראשית היא, כאמור, שליטה במחשבים ובהתקנים אחרים – המושתלים יוכלו, בתיאוריה, לשלוט במחשבים, בטלפונים חכמים ובמכשירים אחרים בעזרת המחשבה בלבד, כאמור. היכולת הזו עתידה לשמש אותם גם למשימות כמו הקלדה, משחקי וידיאו (החברה הדגימה קוף, שעליו ועל קופים כמותו היא ערכה ניסוי, משחק במחשב באמצעות חשיבה בלבד), וכן להפעלת מכונות. בנוסף, ממשק המוח-מחשב יכול לסייע בשחזור תפקוד שאבד – השתל עשוי לשמש לשם כך אצל אנשים שחוו שיתוק עקב שבץ או פציעות אחרות. החברה הסבירה כי באמצעות זיהוי הולכה עצבית במוח ושינויה, מושתל עשוי להחזיר לעצמו את היכולת להזיז את איבריו או לדבר. עוד נועד המכשור המתקדם, לכשיסיים את שלבי הפיתוח והניסויים עליו, לשם שיפור התפקוד הקוגניטיבי הכללי אצל אנשים בריאים, וכן לשיפור הזיכרון, המיקוד ויכולת הלמידה שלהם. קוף שמוחו מומשק למחשב על ידי נוירלינק. צילום: מסך מיוטיוב צעד משמעותי אבל המוצר המוגמר – עוד רחוק מאוד ברור כי האישור שהחברה קיבלה לניסויים הקליניים שלה בבני אדם הוא צעד קדימה בעבור מאסק ונוירלינק. האישור התקבל מהגוף החשוב ביותר בארה"ב בתחום, ה-FDA שהוא מנהל המזון והתרופות האמריקני, סוכנות פדרלית בתוך מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית שאחראית להגנה על בריאות הציבור על ידי הבטחת היעילות והבטיחות של תרופות לבני אנוש ולצרכים וטרינריים. עם זאת חשוב לציין כי האישור מה-FDA לניסויים הקליניים של נוירלינק בבני אדם אינו מאשר שהפיתוח שלה בטוח או יעיל. הניסויים הקליניים הם שעתידים להעריך את הבטיחות והיעילות של ההמצאה החדשנית, וייתכן שיחלפו שנים רבות עד שלנוירלינק יאושר לעשות שימוש מסחרי בטכנולוגיה פורצת הדרך שלה. העובדה הזו אמורה להרגיע מעט חששות המושמעים מאז שהחברה ומאסק חשפו את פועלם, מפני מצב שבו היכולות החדשות יאפשרו לבני האדם להתחבר למחשבים וישנו את העולם מהקצה אל הקצה באינספור דרכים שאפילו אין דרך להתנבא עליהן בינתיים.