לבית משפט השלום ברמלה הוגש הבוקר (ג') כתב אישום נגד דניאל לביא, בן 29 מבאר יעקב. לביא, ששימש כמאבטח במתקן ביטחוני רגיש, נאשם כי חדר לטלפונים של שתי חיילות וחייל, והפיץ תמונות אינטימיות שלהם. הוא נאשם בעבירות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית. את כתב האישום הגישה עו"ד סתיו גרוסמן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. נכתב בו כי "במהלך המחצית הראשונה של 2020 לביא פתח פרופילי אינסטגרם תחת השמות 66netofun ,4netofun ו-3funeto. הוא פתח במועד שאינו ידוע פרופיל אינסטגרם נוסף תחת השם .just.picture666". על פי הפרקליטות, לביא "חדר למכשירי הטלפון הניידים של שתי חיילות וחייל, בזמן שהמכשירים שלהם היו מופקדים בכניסה למתקן של התעשייה האווירית, שאותו הוא אבטח. לאחר שחדר למכשירי הטלפון של החיילים, הוא צפה בתכנים אישיים שהיו אגורים בהם, לרבות תכתובות פרטיות ותמונות אינטימיות. אז הוא נטל ממכשירי הטלפון תמונות אינטימיות של החיילים, קרובי משפחתם או של בני זוגם, ולאחר מכן שלח אותם לחיילים, לקרובי משפחתם או לבני זוגם – באמצעות חשבונות אינסטגרם פיקטיביים שפתח. את כל זאת הוא עשה בלא ידיעתם ובלא הסכמתם של החיילים". החיילת חסמה, הוא ביטל את החסימה – וחוזר חלילה לפי האישום, "לביא פנה לחיילת באמצעות הפרופיל באינסטגרם והציע לה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, בכך שכתב לה: 'תקשיבי אני יודע שחבר שלך בבסיס ואני יודע גם שיש לך צרכים. אני יכול לספק לך אותם ושתיהיי מאושרת (השגיאות במקור – י"ה), תני לי רק לספק אותך. מבטיח לך שלא תצטערי. אני יודע לרדת ברמה שתוך 6 דק את כבר בשמיים… גם ככה חבר שלך בקושי מתייחס אלייך גם שהוא יוצא הביתה ובמיוחד שהוא בבסיס אז יאללה תנסי קצת לפלפל את היחיסי מין שלך'. החיילת לא הגיבה להודעות, וחסמה את הפרופיל מלפנות אליה שוב. באפריל 2020, לביא חדר לחשבון האינסטגרם של החיילת וביטל את החסימה שביצעה לפרופיל. זו שבה וחסמה את הפרופיל מלפנות אליה שוב, בחמש הזדמנויות שונות, כאשר לאחר כל פעם, לביא שב וחדר לחשבון האינסטגרם שלה, וביטל את החסימה שביצעה. בין ביטול חסימת הפרופיל על ידו וחידוש חסימתו על ידי החיילת, לביא שלח לה כמה הודעות, וכן תמונת איבר מין זכרי. הוא גם שלח לה את התמונה שנטל ממכשיר הטלפון שלה וערך אותה כך שתתמקד בישבנה". לביא הטריד מינית, על פי כתב האישום, חיילת נוספת, "כאשר כתב לה: 'מה הסיכוי שפעם שכבת עם מישהו וביקשת ממנו לירוק עלייך?'. בהזדמנות אחרת הוא שלח לה תמונה של איבר מין זכרי, וכתב לה: 'מזהה? או שכבר שכחת?'. לחיילת אחרת הפנה התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותה: 'מדהימה' ו-'תקשיבי אחרי שראיתי תמונה שלך בעירום אני לא מפסיק לחשוב עלייך את פשוט מושלמת'. גם להודעה זו היא לא הגיבה". כתב האישום הוגש בעקבות חקירה פלילית שהתנהלה ביחידת החקירות במלמ"ב שבמשרד הביטחון. זו נפתחה לאחר תלונות של החיילים. בית משפט השלום ברמלה הוציא צו איסור פרסום על יתר פרטי הפרשייה והורה על סגירת דלתיים מטעמי ביטחון המדינה.

ארבעה חברים בקונגרס משתי המפלגות – שני סנאטורים ושני חברי בית הנבחרים – קוראים למשרד המשפטים האמריקני לחקור את אפל, עקב החלטתה להשבית את אפליקציית Beeper Mini, שמביאה את iMessage למשתמשי אנדרואיד. לטענתם, ההחלטה של אפל מהווה "פוטנציאל לפגיעה בתחרותיות". יש לציין שהסנאטורית אליזבת וורן העלתה עוד לפניהם טענה דומה נגד חברת הענק. הסנאטורים איימי קלובוצ'ר הדמוקרטית ומייק לי הרפובליקני, וחברי בית הנבחרים ג'רי נדלר הדמוקרטי וקן בוק הרפובליקני, כתבו מכתב למשרד המשפטים בוושינגטון, שבו הם טוענים כי אפליקציית Beeper Mini מגבירה את התחרות בשוק האפליקציות, ואף בשוק המכשירים הניידים. הם ציינו כי משרד המסחר האמריקני כבר הגדיר את אפל כבעלת "עמדה מונופוליסטית" בשוק האפליקציות, וקראו לממונה על ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים לחקור את המקרה. אפליקציית Beeper Mini. צילום: יח"צ אפל החליטה להשבית את האפליקציה מוקדם יותר החודש, בטענה שהטכניקות של Beeper Mini טומנות בחובן סיכונים פוטנציאליים, כולל חשיפת מטא נתונים, ואף מתקפות ספאם ופישינג. הטכניקה שהחברה פעלה לפיה היא יירוט פרוטוקול iMessage, תוך שימוש בפושים של אפל ו-"שכנוע" השרתים של החברה שמדובר במכשיר אפל מקורי. שיטה זו, לטענת אפל, כללה שימוש ב"אישורים מזויפים", שהיוו סיכוני אבטחה ופרטיות משמעותיים למשתמשים. Beeper, שעומדת מאחורי האפליקציה, מכחישה את הטענה הזאת. ההחלטה של אפל מהווה מכת מחץ ל-Beeper Mini, והחברה מנהלת בימים אלה קרב על "חיי" האפליקציה שלה. אריק מיגיקובסקי, מנכ"ל Beeper, אמר אתמול (ב') בראיון ל-CBS כי מדובר בשירות שהרבה אנשים רוצים שיוסיף להתקיים. מיגיקובסקי אף הציע בעבר לאפל להביא את האפליקציה של החברה לבדיקה של צד שלישי, שלדבריו תוכיח כי היא מוצפנת מקצה לקצה, אך חברת הענק טרם השיבה להצעה.

כתב: קריש פראסד, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל VMware Cloud Foundation. סגירת הרכישה של VMware על ידי ברודקום מביאה לאיחוד של שתי ענקיות טכנולוגיה. שתיהן ממוקדות בחדשנות וביצירת חברת טכנולוגיות התשתית המובילה בעולם. יחד, נאפשר לארגונים לאמץ סביבות ענן לסוגיהן: פרטי, היברידי וסביבות מרובות עננים. אנחנו מחויבים להניע את הצלחת הלקוחות באמצעות חדשנות מהירה יותר, עם היצע פשוט יותר לפלטפורמה המובילה בעולם. בשנתיים האחרונות, VMware עסקה בפישוט ההיצע שלה כדי לשרת טוב יותר את הלקוחות, עם חדשנות מתמשכת, זמן קצר יותר להשגת ערך והמשך השקעות. בשבוע שעבר הכרזנו על פישוט דרמטי של סל המוצרים שלנו. הכרזה זאת מאפשרת ללקוחות שלנו בכל גודל להשיג ערך רב יותר עבור ההשקעות שלהם, עם פתרונות VMware. פישוט ההיצע – מה זה אומר? החלטתנו לפשט את ההיצע נובעת ממשובים של לקוחות ושותפים, שאותם קיבלנו לאורך השנים. הם אמרו לנו שההצעות והיציאה לשוק שלנו – מורכבות מדי. כך, השלמנו את המעבר לרישיונות (Subscription) וסיימנו את מכירת הרישיונות התמידיים (perpetual). לצד תוכניות שונות לרכישת מנוי (HPP/SPP), אנחנו מציעים אפשרות של רישוי בדמות 'הביאו בעצמכם'. זו אפשרות שמספקת ניוד של הרישוי גם לנקודות קצה בענן שלנו. הלקוחות הארגוניים יוכלו להמשיך ולהשתמש ברישיונות הקנייניים (התמידיים) שהם רכשו עבור מוצרים, אולם לא יוכלו לרכוש רישיונות חדשים שכאלה. הם יוכלו לרכוש מנוי או רישוי למשך זמן – כדי להשלים או להחליף את בסיס ההתקנות הנוכחי שלהם, זה של הרישוי הקנייני. כך, יהיו לנו שתי הצעות עיקריות: האחת, VMware Cloud Foundation – פתרון הדגל שלנו בענן היברידי עבור ארגונים, להפעלת יישומים קריטיים ומודרניים בצורה מאובטחת, גמישה וחסכונית. כדי לאפשר ליותר לקוחות ליהנות מפתרון זה, הורדנו את מחיר המנוי הקודם בחצי והוספנו רמות שירות ותמיכה גבוהות יותר. ההצעה השנייה היא פתרון VMware vSphere Foundation בצורתו החדשה, שמספק פלטפורמה פשוטה יותר לטיפול בעומסי עבודה עבור לקוחות בינוניים עד קטנים. הפתרון משלב את vSphere עם ניהול התפעול החכם שלנו, ומספק ביצועים, זמינות ויעילות טובים יותר – עם נראות ותובנות טובות יותר. לשני הפתרונות – הן ל-VMware Cloud Foundation והן ל-VMware vSphere Foundation – יהיה היצע תוספות מתקדמות אפשריות, לרבות אחסון, אוטומציות, מניעת כופרות, התאוששות מאסון, שירותים אפליקטיביים ואבטחת מידע. בעתיד הקרוב נשיק הצעות מתקדמות נוספות ללקוחות הארגוניים שלנו, כולל שירותי בינה מלאכותית. שינויים שטובים גם לשותפים השינויים שערכנו טובים גם לשותפינו העסקיים: התעשייה כבר אימצה באופן נרחב את שיטת המנויים ואת ה-SaaS (תוכנה כשירות), ושותפים רבים באקו-סיסטם שלנו כבר פיתחו שיטות מצליחות לתחום זה. מודלים של מנוי ו-SaaS מספקים לשותפים הזדמנות לפעול למול הלקוחות הארגוניים בצורה אסטרטגית יותר, ולספק שירותים בעלי ערך גבוה יותר – אלה הם המניעים את הצלחת הלקוח. הדבר גם עוזר להאיץ את המעבר שלהם למודל עסקי המתמקד בהכנסות שנתיות חוזרות. יש לציין שהשינויים הללו הם הצעד הטבעי הבא באסטרטגיה הרב שנתית שלנו. הם נועדו להקל על הלקוחות לצרוך – הן את ההצעות הקיימות שלנו והן את החידושים. אנחנו, ב-VMware, מאמינים שמודל מנוי תומך בלקוחות שלנו, כמו גם בחדשנות ובגמישות שהם צריכים, בעת שהם פוצחים במסע הטרנספורמציות הטכנולוגיות שלהם. לסיכום, הפישוט של היצע הפתרונות שלנו והמעבר למכירה בדרך של מנויים הם נקודת השיא של מאמצי השינוי העסקי הרב שנתי שלנו. הצעדים שנקטנו יאפשרו עוד יותר את הצלחת הלקוחות והשותפים שלנו, עם אספקת החדשנות, הפשטות והגמישות שהם נדרשים להן, בזמן שהם מבצעים את הטרנספורמציות הטכנולוגיות שלהם, כדי לייצר יתרונות עסקיים.

"כשהיינו ילדים הלכנו עם אימא לבנק ביום שבו היא קיבלה צ'ק ובו המשכורת החודשית שלה. עמדנו בתור, הבטנו איך הפקיד מחשב את ההפקדה של הצ'ק והוריד מהמינוס, והלכנו הבייתה שמחים וטובי לב. הימים האלה חלפו עברו להם וכיום כל ארגון וארגון, בכל גודל ובכל מגזר פעילות נדרש לפלטפורמה שדואגת לדבר אחד, עיקרי וחשוב: כזו שמבטיחה את ביצועי האפליקציה באופן מיטבי, זול יעיל ובכל סביבת IT", כך אמר רן שדה, מנהל מכירות טורבונומיק (Turbonomic), אינסטנה (Instana) ואפטיו (Apptio) ביבמ ישראל. שדה דיבר בוובינר שנערך תחת הכותרת "כיצד להבטיח את זמינות האפליקציות בארגון ולהוריד את עלויות הענן". את הוובינר ערכו היום (ג') בינת ויבמ, בהפקת אנשים ומחשבים. לדבריו, "הפלטפורמה נדרשת לטפל בביצועי האפליקציות באופן היברידי ובכל סביבה – און-פרם, בענן ובסביבה מרובת עננים". הוא הסביר כי "ריבוי ומורכבות התשתיות בייצור ובסביבות הפיתוח הופכים את ניהולן של האפליקציות והטיפול באירועים למשימה קשה עד בלתי אפשרית. לכן, נדרש מבט מערכתי ורב ממדי על ניהול IT אופרטיבי, באמצעות אוטומציה מבוססת AI. אם לא כן, נהיה בסוג של 'גיהינום': כל צוות רואה רק חלק מהנתונים, פועל בחוסר יעילות, האפליקציה עלולה להיתקע או להאט את ביצועיה, ואז המשתמשים לא שבעי רצון והעסק לא עושה כסף". "בעבר, במחשוב המסורתי, היו עורכים הקצאות למשאבי המחשוב. זה התייתר עם הכניסה לענן הציבורי, אבל אז מקבלים לפעמים הפתעות בעת התשלום החודשי. מה שכל ארגון רוצה הוא ליצור איזון בין אפליקציה מיטבית, שאין סיכון לביצועיה, לבין תשלום לחינם", אמר. "נדבך חשוב בניהול המחשוב" שדה אמר כי "טורבונומיק מבית יבמ מהווה נדבך חשוב בניהול המחשוב. מדובר בפלטפורמת ARM (ר"ת Automation Resource Management) אוטומטית וחכמה, שמבטיחה זמינות גבוהה של האפליקציות ואופטימיזציה של עלויות העננים לסוגיהם – בזמן אמת. המערכת מזהה התהוות בעיות בתשתית הווירטואלית, כולל בקוברנטיס, ומייצרת ברציפות פקודות שניתנות לביצוע בלחיצת כפתור, או באופן אוטומטי מלא. הפקודות מטפלות בבעיות עוד בטרם התרחשו. הרעיון הוא לתת לכל אפליקציה בדיוק את כמות התשתית הווירטואלית שלה היא זקוקה כדי לפעול באופן תקין, כאשר היא זקוקה לה". הוא הסביר כי "הפלטפורמה פועלת בשלוש דרכים: התחברות לסביבה עם API ואיסוף נתונים לבניית תמונה אחידה של מצב 'ערמת ה-IT' ומי צורך מה; ניתוח כדי למטב את המצב הקיים ולקבוע למי צריך לתת מה שצריך כדי שהאפליקציה תעבוד באופן רציף; וניטור והמלצות להפוך את הפעולות לאוטומטיות, לטובת חיסכון במשאבים ובכוח אדם". "התועלות", ציין שדה, "הן צמצום זמן תגובה לטיפול בתקלות וצמצום משך זמן הטיפול בהן; חיסכון בשיעור של עשרות אחוזים בעלויות הענן; והפיכת הטיפול מתגובתי לפרו-אקטיבי, יחד עם מניעת הופעת חלק מהתקלות". הורדה של 70% מקריאות ה-IT שדה ציטט מחקר של פורסטר שלפיו "יישום פתרון ה-ARM שלנו עשוי להוריד 70% מקריאות ה-IT בארגון, וכך להפחית את כאבי הראש של מנהלי הטכנולוגיות ולשחרר את המשאב האנושי לעסוק במשימות בעלות ערך גבוה. בנוסף, ניתן להבטיח זמינות מקסימלית לאפליקציות בארגון ולהקטין את ההוצאה של ספקי הענן בכ-30%". "נדרשת 'הבנה' על האפליקציה, עם נראות מהתשתיות בקרקע ועד לעננים", הוסיף. "כך ניתן להדק את החיבור בינה לבין המשאבים, לטובת ביצועים יעילים וזולים, מבוססי מדיניות ונתונים, עם יכולת ירידה לפרטים בכל השכבות. יבמ בולטת בעולמות הענן ההיברידי והבינה המלאכותית, עם יכולות להשתלב עם מגוון רחב של מערכות IT, פלטפורמות וירטואליזציה וכלי ניטור יישומים. טורבונומיק יכולה לעזור להגדיל, או להקטין, את משאבי ה-IT לפי הצורך, ולייעל את התמחור וזמינות האפליקציות בענן בזמן אמת, עם יכולות מתקדמות ואוטומטיות. כך, הפתרון מסייע לתפעול ולניהול סביבות IT, עם יתרונות משמעותיים והחזר השקעה ניכר ומיידי".

נס (Ness) מקבוצת חילן צירפה לשורותיה שני בכירים בתעשייה: אילן ינובסקי, עד באחרונה ב-VMware, וטלי כספי-שבת, לשעבר מפקדת בית התוכנה שחר באגף התקשוב; כך נודע לאנשים ומחשבים. ינובסקי ימונה לסמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים וכספי-שבת תמונה לסמנכ"לית חטיבת הדיגיטל, הפיתוח והדטה. חטיבה שכספי-שבת תעמוד בראשה יש מאות מפתחים, ארכיטקטים, אנשי UI/UX, אנליסטים, מומחי דטה ו-AI. אלה אמונים על מתן פתרונות ושירותים לעשרות ארגונים מכלל המגזרים במשק. כספי-שבת החלה את דרכה בקורס תכנות בממר"ם ועשתה את כל שירותה באגף התקשוב וההגנה בסייבר – תוכניתנית, ראשת צוות, ראשת מדור וראשת ענף. בתפקידה האחרון שימשה במשך ארבע שנים כמפקדת יחידת שחר – בית התוכנה למערכות הארגוניות והתפעוליות של צה"ל, תחת יחידת לוטם שבאגף. היחידה אחראית לפיתוח שירותי תוכנה ארגוניים ופיתוח מערכות ליבה, דיגיטל ונתונים, לכלל צה"ל בעולמות תומכי הלחימה. היא בעלת תואר ראשון במדעי המחשב וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. ינובסקי, מבכירי תעשיית ה-IT בישראל, ישמש ב-נס כסמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים. במסגרת תפקידו, הוא ינהל תהליכי מכירה רוחביים בחברה, יפתח הצעות ערך חדשות, וכן ילווה פעילות עם לקוחות אסטרטגיים של החברה. ב-VMware שימש כמנהל פתרונות ראשי לאזור EMEA (ר"ת אירופה המזה"ת ואפריקה), ולפני כן היה אסטרטג פתרונות עסקיים בקבוצת היועצים לאזור דרום אירופה בחברה. עוד לפני כן היה מנמ"ר דואר ישראל ומנהל תפעול וטכנולוגיה בבזק. הוא בוגר ממר"ם, סגן אלוף (מיל'), בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני (בהצטיינות) בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות מאוניברסיטת תל אביב. גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס. צילום: יח"צ גיא דנציג, משנה למנכ"ל נס, אמר כי "הצטרפותם של כספי-שבת וינובסקי למערך הניהולי בחברה, מתכתבת עם המיקוד של החברה – יצירת ערך עבור לקוחותינו בעולם דינמי ובסביבה המשתנה שבה אנו מתנהלים. הניסיון העשיר שהשניים מביאים עימם, לצד היכולות המוכחות רבות השנים שלהם, יאפשרו לנו לבצע את המשימות טוב יותר, ויעניקו ערך מוסף משמעותי לעובדי החברה וללקוחותיה".

הנציבות האירופית פתחה בחקירה ל-X – הרשת החברתית שבבעלות אילון מאסק – כדי לקבוע אם היא הפרה את חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) של האיחוד האירופי. החקירה, שנולדה בעיקר עקב התנהלות הפלטפורמה מאז פרוץ מלחמת ישראל-חמאס, תתמקד במספר תחומים, שיכללו ניסיונות להתחקות אחרי מידת ורצינות מאמציה של X להתמודד עם תוכן בלתי חוקי, אנטישמי או זורע שנאה. כן היא תבחן את יעילות האמצעים של החברה למלחמה במניפולציות במידע ובפייק ניוז, כמו גם את מידת שקיפותה סביב מהלכיה בנדון. מאסק, הבעלים של X, הואשם בעבר, כפי שיודע כל ישראלי, בקידום תוכן אנטישמי. רגע השיא בהתנהלותו זו היה כשהגיב לציוץ שהאשים קהילות יהודיות בדחיפה של שנאה כלפי לבנים, והצדיק את הטענה במילים "זו האמת לאמיתה". אמירה זו של מאסק זכתה לביקורת רבה, כאשר רבים האשימו אותו בתמיכה בתיאוריית הקונספירציה הגזענית המכונה "ההחלפה הגדולה", שבמקרה המסוים התייחסה ליהודים. בתגובה לדבריו השנויים במחלוקת של מאסק, כמה חברות גדולות, כולל אפל, דיסני ו-יבמ, השעו את הפרסום שלהן ב-X. חרם מפרסמים זה היווה מכה כלכלית משמעותית ל-X, שפרסום הוא מקור קריטי להכנסותיה. בעקבות ההתרחשויות, בחודש שעבר ביקר מאסק בישראל כדי להפגין סולידריות עם המדינה ועם קורבנות התקפות החמאס והחטופים. במהלך ביקורו נפגש עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וסייר יחד איתו בעוטף עזה. מאסק גם חזר מהביקור עם דיסקית של המאבק לשיחרור החטופים, ועם טון הרבה יותר אמפתי כלפי ישראל. אבל רבים נותרו תחת הרושם שהביקור הגיע בעקבות המחלוקת סביב תגובתו לציוץ האנטישמי, וחרם המפרסמים שהתלווה לה, ולא בא מכוונה כנה וטהורה. בנוסף, הפרסומים האנטישמיים בפלטפורמה, כך לפחות לפי טענות רבים, ממשיכים. מאסק, למשל, ממשיך לאפשר לצייצן ג'קסון הינקל, שהפך למפורסם בזכות תיאוריות שהוא מפיץ נגד ישראל, להמשיך לככב ב-X. ככלל, ארגונים הפועלים נגד שנאה ואנטישמיות טוענים כולם באופן גורף כי X פשוט מספקת מצע לתופעות חמורות אלו באופן מכוון, ולא עושה דבר, או לא עושה די, כדי למנוע זאת. Following the terrorist attacks by Hamas against ????????, we have indications of X/Twitter being used to disseminate illegal content & disinformation in the EU. Urgent letter to @elonmusk on #DSA obligations ⤵️ pic.twitter.com/avMm1LHq54 — Thierry Breton (@ThierryBreton) October 10, 2023 האיום של הנציב ברטון והחקירה שהגיעה נזכיר כי עוד באוקטובר שלח מנכ"ל הנציבות האירופית, תיירי ברטון, מכתב אולטימטום חריף למאסק, בדרישה ש-X תפעל נגד הפצת תוכן בלתי חוקי ודיסאינפורמציה בקרבה, במיוחד סביב הסכסוך בין ישראל לחמאס. במכתבו ברטון כתב למשל: "התקשורת הציבורית וארגוני החברה האזרחית מדווחים באופן נרחב על מקרים של תמונות ועובדות מזויפות ומניפולטיביות המופצות בפלטפורמה שלך באיחוד האירופי, כמו תמונות ישנות חוזרות של סכסוכים מזוינים לא קשורים או צילומים צבאיים שמקורם בפועל ממשחקי וידיאו. נראה כי מדובר במידע שקרי או מטעה בעליל". ברטון ציין שהוא רוצה שמאסק יבטיח ש"המערכות של X יהיו יעילות" ו"ידווח על הצעדים המיוחדים עקב המשבר, שננקטו בצוותו", ואיפשר למאסק להבין כי הענישה שצפויה על עבירות אלו באיחוד היא קשה – קנסות בגובה 6% מההכנסות השנתיות של החברה, או אפילו איסור על X לפעול בגבולות האיחוד. מתפקעת מתכנים כוזבים סביב המלחמה בישראל. X (טוויטר). צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: שאטרסטוק למרות שהחקירה הנוכחית של האיחוד האירופי לא מתמקדת רק בסוגיית ישראל-חמאס, מדובר כנראה באחד הגורמים שהציתו את הצורך בבחינה המוגברת של X על ידי הנציבות. המכתב של ברטון שימש אינדיקציה חזקה לדאגות הגוברת של הרגולטורים האירופיים לגבי נוהלי ניהול התוכן ברשת החברתית המצייצת, בהקשר של עמידתה בתקנות ה-DSA החדשות. מכתבו של ברטון היווה למעשה אזהרה למאסק, וכעת, האיחוד האירופי פותח רשמית בחקירה המקיפה, שמטרתה להעריך האם X טיפלה בבעיות שזוהו – אם לאו. מה צפוי ל-X בעקבות ההכרזה על החקירה נגדה שעורך האיחוד האירופי? החקירה הרשמית שהוכרזה היא בחשד להפרות אפשריות של חוק ה-DSA – שנכנס לתוקף ביבשת באוגוסט ומכוון לרגולציה על תחום המדיה החברתית – ותתרכז במספר תחומים עיקריים. בנוגע למאבק בתוכן לא חוקי, באיחוד יעריכו את הסיכונים ש-X מגלמת בהתנהלותה, ויסקרו, כאמור את אמצעי הניטור וההפחתה ונהלי התוכן שלה. בנושא מניעת מניפולציות מידע, תיבחן היעילות של מערכת "הערות הקהילה" של X וכן המדיניות הקשורה בהפחתת סיכונים לשיח הציבורי בה. בכל הקשור בשקיפות וגישה לנתונים, החקירה תבחן האם X עומדת בדרישות ה-DSA לשקיפות נתונים, כולל למתן גישה לחוקרים אל נתונים זמינים לציבור. האיחוד האירופי יחקור גם בעיות פוטנציאליות בעיצוב ממשק המשתמש של X, במיוחד לגבי סימוני ביקורת המקושרים להצעת תוכניות המנוי והפוטנציאל שלהם להטעות משתמשים. באיחוד חוששים ש-X אינה עומדת בתקנות ה-DSA ובאופן שבו הוא מסדיר פלטפורמות מקוונות כמותה. X הוגדרה כפלטפורמה מקוונת מאוד גדולה (VLOP) באפריל 2023, בשל בסיס המשתמשים הגדול שלה באירופה. לגופי VLOPs יש חובות מחמירות יותר במסגרת ה-DSA, כולל ביצוע הערכות סיכונים, יישום אמצעים להפחתת סיכון ומתן שקיפות לגבי החלטות ניהול תוכן ומיקוד מודעות. אחרי שחקירת האיחוד תאסוף ראיות נוספות לחשדותיה, לפי הצפי היא ככל הנראה תנקוט בפעולות אכיפה, כגון קניסת הפלטפורמה של מאסק בסכום גבוה במיוחד, או דרישה מ-X לבצע שינויים על מנת לאפשר את המשך פעולתה ביבשת. X תוכל לשתף פעולה עם החקירה, ולהציע פתרונות לטיפול בחששות אם וכשיזוהו הוכחות שיאוששו אותן – או לבחור פשוט לשלם את הקנס ולהפסיק את פעולתה באירופה. אבל בכל מקרה ניכר שהחברה ומאסק הסתבכו עם הרגוציה האירופית הנוקשה, וכעת לא ברור בדיוק כיצד יפטרו מענישה או מסנקציות שיעלו להם ביוקר.

סקר חדש, שרשות החדשנות פרסמה היום (ג'), ממחיש עד כמה בעייתי המצב של חברות ההיי-טק בשלבים מוקדמים (Early Stage), על רקע המלחמה: ליותר מ-50% מהן נשאר כסף לתקופה של חצי שנה לכל היותר, ו-56% מהן צופות כי לא יוכלו לגייס עוד סבב. עם זאת, הוא ממחיש גם כי המנהלים שלהן אופטימיים באשר להמשך פעילותן. הסקר בוצע בין אמצע נובמבר לאמצע דצמבר, ונשלח לכ-2,800 חברות שגייסו עד סבב B בארבע השנים האחרונות, או שקמו בפרק זמן זה. לסקר התקבלו מעל 500 מענים, וכ-88% מהמשיבים היו ממייסדי החברה. מהנתונים עולה כי שלושת האתגרים הבולטים של החברות בשלבים המוקדמים, על רקע המלחמה והמצב הכלכלי הנוכחי, הם השגת מימון – שהוא האתגר הבולט ביותר, גיוס לקוחות ואי הוודאות המקומית. אורך ה-Runway (המזומנים) שנותר לרוב החברות הוא לחצי שנה לכל היותר – 28% העידו על עד שלושה חודשים ו-28% נוספים על 3-6 חודשים. מנהלי רוב חברות ה-Early Stage (56% מהם) סבורים שבסבירות גבוהה עד גבוהה מאוד, החברה שלהם לא תצליח לגייס סבב נוסף. שיעור דומה (55%) של המנהלים סבורים שבסבירות גבוהה עד גבוהה מאוד, הם לא יצליחו לגייס גם סבב גישור. מקרב אלה שאופטימיים יותר, 71% דיווחו שמשך הזמן הצפוי עד לגיוס הבא הוא פחות משלושה חודשים, כאשר רוב החברות הללו (59%) נמצאות כבר כעת בשלבי גיוס. עוד נתון מעלה ששליש מהמנהלים סבורים במידה רבה עד רבה מאוד שסבב הגיוס הבא של החברה שלהם יהיה Down Round – קרי, בשלב מימון שבו החברה מוכרת מניות הון שלה במחיר נמוך מזה שהיא מכרה מניות בסבב הגיוס הקודם. יש אופטימיות בצד החיובי, למרות האתגרים הרבים שעומדים בפני חברות ה-Early Stage, קרוב לשני שלישים ממנהליהן (64%) השיבו שהתרחיש הסביר ביותר לפעילותן בשנה הבאה הוא המשך צמיחה. רק 12% מהם השיבו שהתרחיש הסביר עבורן הוא סגירת החברה או מכירה בהפסד. האופטימיות של המנהלים באה לידי ביטוי גם בצפי להמשך גיוסי כוח אדם. על פי תחזיות החברות, מספר המועסקים בישראל בחברות ההיי-טק בשלבים המוקדמים צפוי לעלות ב-2024 בכ-9%. רוב הגידול מתרכז בחברות קטנות (פחות מ-100 עובדים), בעוד שחברות גדולות צפויות דווקא לצמצם את מצבת כוח האדם שלהן בישראל, בשיעור של כ-3%. מספר המועסקים בחו"ל בחברות ישראליות צפוי לגדול גם הוא – בכ-13% בממוצע בשנה הקרובה. שיעור הגידול עולה ככל שהחברה גדולה יותר. כך, המנהלים בחברות שמעסיקות מעל 100 עובדים צופים שמספר המועסקים שלהן בחו"ל יעלה ב-28%. רשות החדשנות מבטיחה "חבילת מהלכים ופתרונות אופרטיביים" דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות, אמר כי "אנחנו עורכים מיפוי מתעדכן ורצוף של הקשיים והאתגרים שעימם חברות ההיי-טק הישראליות מתמודדות מאז פרצה המלחמה. מהסקר הנוכחי, ומשיחות ומפגשים שערכנו בשבועות האחרונים עם משקיעים, יזמים וחברות כאחד, אנחנו מבינים את קשיי המימון ואת אתגר הגיוס להמשך הדרך של חברות ה-Early Stage". בין הבטיח כי "לצד הערוץ המהיר שפתחנו, בתקציב של 400 מיליון שקלים, נצא במהלך המלחמה ולאחריה עם חבילת מהלכים ופתרונות אופרטיביים, שייצרו תמריצי השקעה ויגדילו את היקפי ההשקעות במיזמים. מדובר במהלכים מהותיים עבור ענף ההיי-טק הישראלי, שסובל מזה תקופה ארוכה מירידה חדה בהשקעות ומתנהל בזירה בין לאומית תחרותית. נעשה כדי לשמר את העוצמה של ההיי-טק הישראלי ולמזער את הנזקים שנגרמו".

קרן אתנה חנכה לפני כמה ימים מעבדת דמיון בית הספר היסודי אלחכמה ג'ת הגלילית ביישוב ג'ת שבמועצה המקומית יאנוח ג'ת. המעבדה נקראה על שם סא"ל (מיל) עלים סעד, סגן מפקד חטיבה 300, שנפל בקרב מול מחבלים אשר חדרו מלבנון ב-9 באוקטובר. ביום השקת המעבדה היה אמור סא"ל סעד לחגוג את יום הולדתו ה-41. אלמנתו של הקצין ההרוג, מונא סעד, יחד עם ילדיה, ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת, מודי סעד, מייסד ונשיא קרן אתנה, אורי בן ארי, ונדיה ביבאר, מנהלת בית הספר. צילום: יח"צ גזירת הסרט, ופתיחת החדר האימרסיבי המרגשת, התקיימו במעמד משפחתו של סא"ל סעד ז"ל, כמו גם של ראש המועצה המקומית יאנוח ג'ת, מודי סעד; מייסד ונשיא קרן אתנה, אורי בן ארי; מנהל מחלקת החינוך, נדים ביבאר; מנכ"ל חברת טוטאלי אינטראקטיב, ארז נוקד; מנהלת התוכניות של קרן אתנה, דפנה תמיר; מפקח מדע וטכנולוגיה במגזר הדרוזי-צ'רקסי, אברהים אכרם; מנהלת בית הספר, נאדיה ביבאר; ומכובדים נוספים. הקמת מעבדת הדמיון ביאנוח ג'ת התאפשרה בעקבות תרומות של מפעל הפיס, המועצה המקומית יאנוח ג'ת וקרן אתנה עם שותפיה ותורמיה. מעבדת הדמיון בית הספר תוכננה עוד לפני מלחמת ישראל-חמאס, אך עם היוודע על נפילתו של סא"ל סעד ז"ל, הוחלט להקדיש את המרחב האינטראקטיבי החדשני לזכרו. בנוסף לפעילות החינוכית שתתקיים בכיתת העתיד, תשמש מעבדת הדמיון שבבית הספר כחדר הנצחה, ותלמד את מורשתו לדורות הבאים. מעבדת הדימיון ביאנוח ג'ת. צילום: יח"צ מספר בתי ספר, בהם כבר הוקמה מעבדת הדמיון בשנה שעברה, יצרו לקראת יום הזיכרון הממלכתי חדרי זיכרון וירטואליים המנציחים את חייהם וסיפוריהם של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה מבית הספר.  עד היום הוקמו כבר 55 מעבדות דמיון בבתי ספר, מכללות למורים וכן באוניברסיטה, ובשנה הקרובה צפויות להיחנך עוד עשרות מעבדות דמיון.