שנת 2023 הייתה יוצאת דופן באפל, מכיוון שזו הייתה השנה הראשונה מאז השקת ה-iPad המקורי שבה אפל לא הציגה טאבלטים חדשים, אולם סביר להניח, שכל זה ישתנה בשנת 2024, עם עדכונים צפויים כמעט לכל דגם. לפי דיווח ב-9to5Mac, נראה שהדור השישי של ה- ה-iPad Air יזכה לדגם עם מסך של 12.9 אינץ', מה שנתמך גם בהדלפות של שרטוטי המכשיר, שכביכול מציגים עיבודים ממוחשבים של ה-iPad Air 6. התמונות התקבלו דרך "מקורות בתעשייה", כך שאין ערובה שזה אכן יהיה העיצוב הסופי. השינוי הגדול ביותר שעולה מן השרטוטים הוא, כמובן, הזינוק בגודל התצוגה המקסימלי – מ-10.9 אינץ' בדור החמישי של iPad Air 2022 ל-12.9 אינץ' בדגם הבא, וההנחה היא ששני הגדלים יהיו זמינים בגירסה הבאה. עוד נראה, שיש גם עיצוב מחדש מבחינת המצלמה האחורית. ל-iPad Air הנוכחי יש בליטה קטנה סביב מצלמה של עדשה בודדת, אבל השרטוטים מציגים בליטה סביב העדשה והפלאש. כמו בדגמים קודמים של טאבלט Apple iPad Air, עדיין יש את כפתור ה-Touch ID בקצה המכשיר, ויציאת ה-USB-C הרגילה, וכפתורי ההפעלה והווליום נראים גם בעיבודים הממוחשבים שדלפו. בעוד שדיווח ב-91mobiles טוען שהטאבלט יכלול של שבב M2 מבית אפל, מקורות אחרים חושבים הוא יכלול את שבב ה-M3 העדכני ביותר. עם הגודל החדש של 12.9 אינץ', יהיה עוד פחות הבדל בין ה-iPad Air לדגמי ה-iPad Pro היקרים יותר, שזמינים כעת בגרסאות 11 אינץ' ו-12.9 אינץ'. הטאבלטים הללו צפויים גם הם לקבל רענון בשלב מסוים השנה.

קבוצת אמן הודיעה על מינויה של אולגה גנקין למנכ"לית אשנב מערכות מידע, המספקת פרונות ניהול ידע. גנקין תחליף את אורי אפשטיין, אשר הקים את החברה וניהל אותה מאז יום הקמתה במשך 27 השנים האחרונות. אפשטיין ימשיך ללוות את אשנב כיועץ טכנולוגי ואסטרטגי. גנקין, שכיהנה בעברה, בין היתר, כמנהלת מכירות שרותי התמיכה הטכנולוגיים בחברת יבמ, ולאחרונה כמנהלת השותפים העסקיים בחברת פורטינט, מביאה איתה יותר מ-20 שנות ניסיון בעולם תשתיות מערכות המידע, כולל ניסיון ניהולי רב ומקצוענות חסרת פשרות בתחומי השירות והטכנולוגיה. גנקין אמרה לרגל מינויה, כי ״הרבה אתגרים חדשים עומדים לפנינו. שנת 2024 היא שנת מפנה, שנה של שינוי והתפתחות של מגמות חדשות בשוק וטכנולוגיות, שמביאות איתן אתגרים חדשים שארגונים צריכים להתמודד מולם. כחלק מהגידול וההתפתחות של חברת אשנב מערכות מידע מקבוצת אמן, אני מתכננת להשקיע בפיתוח העובדים, בפיתוח של שירותים מנוהלים חדשים ובהרחבה של תחומי הפעילות. אני בטוחה שכחלק מקבוצת אמן יש לנו היום את הכלים והיכולות לעשות מהפכה, ואנו נעשה זאת בצורה אחראית ומקצועית על מנת לתת ללקוחותינו את המעטפת הכי טובה ובטוחה עבורם".

מחשוב הענן הממשלתי נימבוס, הרציפות התפקודית ובכלל, תפקוד ה-IT במשרדי הממשלה בזמן המלחמה – אלה היו הנושאים המרכזיים שעלו על השולחן בפאנל, שהתקיים כחלק מוועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, שנערכה אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. בפאנל השתתפו מנמ"רים ממשרדי ממשלה, מנמ"ר מהמגזר המוניציפאלי ונציג של סאפ, והנחתה אותו עפרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי. ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים, אמר כי "השילוב של המלחמה והיישום של מכרז הענן הממשלתי נימבוס מהווה הזדמנות מצוינת לכך שהממשלה תעלה עומסי עבודה לענן, ותראה שהיא יודעת לענן בצורה מלאה". הוא ציין את התפקוד המיטביף לדבריו, של המנמ"רים בממשלה במלחמה, אבל אמר ש-"אם תיפתח זירה בצפון, נהיה בסיפור אחר לגמרי, ועכשיו יש לנו זמן להיערך לכך". אחד הנושאים הבולטים שנדונו בפאנל, ושמקבל משנה תוקף במלחמה הנוכחית, הוא הגיבוי, ההתאוששות מאסון והרציפות התפקודית של משרדי הממשלה, וכיצד הטכנולוגיה מאפשרת זאת. סופרי אמר כי "למשרד המשפטים יש אתר DR קבוע, ושמנו לעצמנו למטרה להקים עותק שלישי של כל הדאטה שלנו – בענן. זה פרויקט שנתחיל אותו בחודש הבא, ובסופו, כל הדאטה של המשרד תהיה גם בענן הציבורי, על בסיס מכרז נימבוס. למעשה, אנחנו מקימים כאן אתר DR כשירות, וחוסכים את הכסף על רכש חומרה ותפעול. פרויקטים מעין אלה ניתנים לביצוע יחסית מהר, לעומת מודרניזציה של אפליקציות ומערכות. לאחר מכן, ועוד השנה, נעלה שלוש מערכות נוספות לענן הציבורי". הוא העלה שתי שאלות: איך משיגים חדשנות באמצעות המעבר לנימבוס? ומה מרוויחים מהעברת האפליקציות לענן? – והשיב: "הענן מאפשר יכולות גידול וקיטון של האפליקציות, תגובה מהירה יותר וקיצור זמן ההגעה לשוק, מהר יותר מאשר פיתוחים שמבוצעים און-פרמיס. יתרון ענק נוסף הוא שיתוף מערכות בין משרדי הממשלה". כדוגמה הוא נתן פלטפורמה שפיתח המשרד לביצוע שיחות ועידה, לטובת בתי המשפט (מה שקוראים שם היוועדות חזותית). "היכולת לבצע את השיחות כיום, באמצעות הענן, היא לאין ערוך טובה ממה שהיה כשעבדנו באון-פרמיס", ציין. אוהד פרקש, מנהל הפעילות העסקית ומשנה למנכ"ל סאפ ישראל. צילום: ניב קנטור אוהד פרקש, מנהל הפעילות העסקית ומשנה למנכ"ל סאפ ישראל, ציין כי "קיבלנו אישור מסאפ העולמית להעביר את הטכנולוגיה הרלוונטית של החברה לנימבוס. החל מיוני 2024, גם פתרונות החדשנות שלנו ירוצו על גבי הענן הממשלתי. זה יקנה ללקוחות אפשרות לפתח הרבה יותר מהר וליהנות מהבינה המלאכותית, מבלי לעשות שינויים מז'וריים בקלאוד. במשרדי הממשלה יוכלו לעשות זאת באמצעות מערכת מרכב"ה, שתוכל לבחור לאיזה ענן היא רוצה לעבור ולשלב את הפתרונות שלנו, בצורה מאובטחת וכזו שעומדת ברגולציות". ישראל מור חי, מנהל יחידת מרכב"ה. צילום: ניב קנטור לדברי ישראל מור חי, מנהל יחידת מרכב"ה, "בחצי השנה האחרונה אנחנו נמצאים בתהליך אינטנסיבי של חריש עמוק אצלנו, שגורם לנו להתבונן פנימה בצורה משמעותית על התהליכים, התשתיות ואיך אנחנו מספקים שירותים ללקוחות שלנו – משרדי הממשלה. במרכז של זה עומדות הזמינות, הגמישות והזריזות. הענן הוא לא פחות ממהפכה בשלושת הקריטריונים הללו. הדבר הבא הוא החסינות והרציפות התפקודית. הלקוחות שלנו קריטיים לתפעול המדינה והמשק, ולפיכך, הטולרנטיות שלהם לנפילת שירות שואפת לאפס. כמו כן, החסינות שלהם היא משמעותית, וניתנת לשיפור באזורים (Regions) של העננים שהוקמו בארץ בעקבות מכרז נימבוס. זה משמעותי בשגרה, ומחריף בעת לחימה". "מרכב"ה היא אחד מאגמי המידע המשמעותיים בממשלה, אבל זה לא מספיק. צריך לחבר את אגמי המידע, כי הצורך לקבל החלטות מבוססות נתונים הוא אקוטי – בשגרה ובחירום", הוסיף מור חי. דן בן סימון, סמנכ"ל ברשות האכיפה והגבייה. צילום: ניב קנטור דן בן סימון, סמנכ"ל ברשות האכיפה והגבייה, אמר כי "בתקופה הנוכחית, של המלחמה, שם המשחק הוא גמישות ניהולית. כתבנו תוכניות עבודה עם אלפי משימות ותקציבים, וב-7 באוקטובר היינו צריכים לשים את זה בצד ולשנות את כל המנגנון שלנו. הגמישות הניהולית הזו באה לידי ביטוי הן מול העובדים, שרבים מהם גויסו למילואים, והן מול האזרחים, הלקוחות שלנו, שחלקם נקלעו למצב כלכלי לא פשוט. יזמנו חקיקה לטובת האזרחים, כך שתקל עליהם". יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי, אמר כי "המערך פועל בענן בשלושה צירים: סיוע למשרדי הממשלה לעבור לענן; הקמת אזור הנחיתה הממשלתי, שמאפשר לקדם שירותים ולהאיץ אותם בתקופת החירום הנוכחית; והסתכלות עלינו כעל משרד ממשלתי, ואיך אנחנו מעבירים את המערכות הרוחביות והשירותים שלנו לקלאוד. הקמנו מרכז מצוינות לענן (CCOE), שקבע את העקרונות והאסטרטגיה למעבר לקלאוד. יצאנו לדרך, אנחנו מגייסים עובדים חדשים ומבצעים הכשרות לעובדים קיימים". עוד הוא ציין כי "התקופה הנוכחית הוכיחה שהרציפות התפקודית היא אחד הדברים המרכזיים שהמנמ"רים במשרדי הממשלה צריכים לפעול לאורו ולשמור עליו, אם לא המרכזי שבהם". גילה כרמל, מנהלת מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור גילה כרמל, מנהלת מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החינוך, ציינה ש-"חובה עלינו לרוץ יותר מהר, להכין ב-2024 את 2025, לטפל בנושא החירום ולא להזניח את מה שעשינו בחירום כשנחזור לשגרה, אלא לתרגל אותו גם בהמשך. זאת, כדי שלא נופתע בהיבטי הרציפות התפקודית, כמו שהופתענו בתחילת המלחמה הנוכחית". קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן, ולצידו מנחת הפאנל, עופרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי. צילום: ניב קנטור דובר נוסף בפאנל מגיע מהמגזר המוניציפאלי: קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן. הוא דיבר על "מערכת היחסים" שבין גופי ה-IT במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. "משרדי הממשלה נותנים לנו את הגב שלהם ומשיתים עלינו רגולציה, אבל השירות הוא לא תמיד חלק מזה, ולכן, אנחנו, במגזר המוניציפאלי, צריכים להיות הרבה יותר אג'יליים ויצירתיים", אמר. "רמת גן היא העיר הראשונה שעברה לנימבוס. העלינו את המערכות שלנו לענן AWS, עם אול קלאוד", הוסיף נוח. הוא העיר ש-"חשוב שתהיה סינרגיה בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות בענן. לפעמים השלטון המרכזי שם את הרשויות המקומיות בצד, אבל הן אלה שפועלות מול האזרחים, התושבים שלהן". ד"ר נחמן אורון, יועץ טכנולוגי בכיר ו-ותיק למשרדי הממשלה. צילום: ניב קנטור סיים את הפאנל ד"ר נחמן אורון, יועץ טכנולוגי בכיר ו-ותיק למשרדי הממשלה. הוא אמר כי "ה-7 באוקטובר היווה עבורנו, וגם עבורי, שוק נוראי, כפול ממה שקרה ביום הראשון של מלחמת יום כיפור. מיד לאחר ששמעתי על האירועים התחברתי לחבריי המנמ"רים במגזר הציבורי. התחלתי עם המנמ"ר שהייתה לו את העבודה הכי קשה – זה של בית החולים ברזילי, שקלט מאות פצועים בימים הראשונים". "אני אדם אופטימי מטבעי, אבל ההיקף הנרחב והאכזריות של האירועים נטעו בי פסימיות", אמר ד"ר אורון. "אולם, אחרי שראיתי את התפקוד היוצא מן הכלל של המנמ"רים במשרדי הממשלה בתקופה הזאת, חזרה לי האופטימיות. הם התאוששו מהר מאוד ממה שקרה, התגברו על החסמים והביורוקרטיה וקיצרו תהליכים כדי לעשות את מה שצריך. בתוך יום-יומיים, המנמ"רים במשרדי הממשלה התחילו לעבוד בכל הקצב. מערך הדיגיטל הלאומי ומשרדי הממשלה ממשיכים לעשות עבודה יוצאת מן הכלל גם בימים אלה".

בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI – GenAI) הפיחה חיים חדשים בפתרונות AIOPs, אך לא ניתן להתבסס רק עליה בפתרונות אלה. בשנת 2022 פתרונות ה-AIOps תמכו בעיקר בתהליכים של איסוף מידע, ניטור מתקדם וביצוע שינויים בתהליכים תפעוליים בזמן אמת. הם היו פחות בשימוש למטרת קידום החזון של יישומים אדפטיביים. בשנה האחרונה נכנסה לתמונה ביתר שאת בינה מלאכותית יוצרת, אולם לא היה די בה על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל של פתרונות ה-AIOps. קיימות מספר אינדיקציות לכך ש-GenAI משמשת לצורך הנעת פעולה, על ידי יצירת מדיניות וקונפיגורציות לצמצום סיכונים וטיפול באירועים, אך אלו מקרים מוגבלים במידה רבה לאקו-סיסטם בודד, כלומר, לפורטפוליו של ספק מסוים. לטובת היכולת לנתח את הנתונים שנאספים על ידי יכולת הנראות, יש להסתמך על בינה מלאכותית מסורתית כדי להבין מדוע, עלינו להגדיר מהו פתרון AIOps במונחים של היכולות שהוא נועד לספק. מהו פתרון AIOps? מודל ה-AIOps הוא מונח רחב, המתייחס בדרך כלל לשימוש בבינה מלאכותית עבור תפעול מערכות המידע. פתרונות AIOps – המבוססים בדרך כלל על פלטפורמות – מספקים לרוב ארבע יכולות עיקריות: נראות: היכולת לקלוט טלמטריה ולזהות אנומליות. ניתוח: היכולת לחשוף דפוסים, לתאם אירועים בקונטקסט מסוים, לזהות root cause ולייצר תובנות. מעורבות: היכולת של משתמשים לצפות בנתונים ותובנות באופן ויזואלי ולהגיב. הנעה לפעולה: היכולת להפוך תובנות לפעולה באמצעות אוטומציה. במידה רבה, עד כה ראינו שילוב של GenAI עם יכולת המעורבות. GenAI קידמה את היכולת להגיב לנתונים ותובנות על ידי החלפת ממשקי משתמש גרפיים (GUIs) וממשקי API בממשקי NLI. הדבר קידם במידה רבה את פתרונות ה-AIOps לעבר השימוש המצוטט ביותר, על פי דו"ח ZK Research: יעילות/פרודוקטיביות של 64% בתפעול מערכות המידע. שיפור ביצועי רשת או אפליקציות ב-54%. שיפור מערך אבטחת מידע או עמידה ב-Compliance ב-54%. קיימות מספר אינדיקציות לכך ש-GenAI משמשת לצורך הנעת פעולה, על ידי יצירת מדיניות וקונפיגורציות לצמצום סיכונים וטיפול באירועים, אך אלו מקרים מוגבלים במידה רבה לאקו-סיסטם בודד, כלומר, לפורטפוליו של ספק מסוים. לטובת היכולת לנתח את הנתונים שנאספים על ידי יכולת הנראות, יש להסתמך על בינה מלאכותית מסורתית. לפעמים היא לא מספיקה ונדרשת גם בינה מלאכותית מסורתית. בינה מלאכותית יוצרת (GenAI). צילום: ShutterStock מהי בינה מלאכותית מסורתית? בינה מלאכותית מסורתית מתבססת על רבות מאותן טכניקות האימון והעקרונות של בינה מלאכותית יוצרת, אך היא נועדה לנתח ואף לחזות תוצאות על ידי זיהוי דפוסים והקשרים במקבץ של נתונים מובנים. בינה מלאכותית מסורתית מצוינת בסיווג ובזיהוי. בינה מלאכותית מסורתית שימשה במשך שנים כדי: לזהות בוטים כדי למנוע שימוש לרעה והונאה דוגמת השתלטות על חשבון (ATO); לאתר התקפות על סמך דפוסי התנהגות בתעבורת הרשת (DDoS) והאפליקציות (L7); להמליץ על מוצרים ו/או שירותים על סמך דפוסי צריכה; ולזהות כתב יד ותמונות. תפקידה של הבינה המלאכותית המסורתית ב- AIOps היכולת של בינה מלאכותית מסורתית לבצע תחזיות של דפוסים והקשרים קיימים ולחשוף חדשים כמעט בזמן אמת, הופכת את הטכנולוגיה לבעלת ערך רב לפתרון AIOps אמיתי. נדרש מודל שיכול לנתח נתונים חדשים, בזמן אמת, ולהסיק על קיומה של התקפה או לחזות בעיה שתפגע בזמינות ובביצועים. בינה מלאכותית מסורתית מיומנת במיוחד בכך; היא מאפשרת לשלב את יכולת הנראות עם היכולת לזהות אנומליות ולגלות דפוסים והקשרים הדרושים ליכולת הניתוח. GenAI יכולה ליצור קוד, קונפיגורציות ותוכן. היא משכפלת דפוסים קיימים ומיישמת אותם כדי ליצור תוכן חדש. היא לא יוצרת שום דבר חדש, אלא מסתמכת על הקשרים בין אובייקטים שמתחזקים או נחלשים על סמך משוב. ואכן, אנחנו נסתכן אם נבקש מבינה מלאכותית זו לנתח נתונים חדשים. היא יכולה לספק תשובה נכונה או שגויה באותה מידה. זאת משום שהיא שבסופו של דבר מבוססת על משחק של מספרים, ואם ההקשרים בין הנתונים או הדפוסים אינם חזקים מספיק או לא קיימים כלל, היא פשוט תשלים את החסר – בין אם זה נכון או לא נכון. בכללי, שיטה זו מציעה לנו נגישות לנתונים – כי לא צריך להיות מומחה בשפת שאילתות או להסתמך על מפתחים שיבנו לנו ממשק – ואת היכולת ליצור אוטומטית קוד או קונפיגורציות שניתן להפעיל כדי לפתור בעיה. היא מקלה על הצורך להיות מומחה בכתיבת קוד או במינוף של מספר ממשקי API. מערכת זו מתייחסת רק באופן חלקי לשתיים משלוש היכולות הדרושות לפתרון AIOps פונקציונלי לחלוטין. לפיכך, עלינו להשתמש בבינה מלאכותית מסורתית ויוצרת גם יחד: נראות: בינה מלאכותית מסורתית תשמש לזיהוי אנומליות. אנליזה: בינה מלאכותית מסורתית תחשוף דפוסים והקשרים. מעורבות: בינה מלאכותית יוצרת תאפשר למשתמשים לצפות בנתונים ותובנות באופן ויזואלי ולהגיב. הנעה לפעולה: בינה מלאכותית יוצרת תהפוך תובנות לפעולה. לכן, למרות התמיכה בבינה מלאכותית יוצרת והיכולת שלה לפשט ואף להאיץ את התפעול, חשוב להיות מודעים לכך שכדי לממש את מלוא הפוטנציאל של הבינה המלאכותית ב-AIOs, הדבר ידרוש בינה מלאכותית מסורתית לצד בינה מלאכותית יוצרת. הכותב הוא מהנדס פתרונות ב-F5

סטארט-אפ אבטחת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks) הודיע על מינוי של יערה ליכט לתפקיד סמנכ"לית הכספים שלו. במסגרת תפקידה תקים ליכט את מחלקת הכספים של החברה ותהיה אחראית על כלל הפעילויות הפיננסיות שלה בישראל, בארה"ב, באירופה, ובמדינות נוספות. זירו נטוורקס מתמחה במניעה ולא "רק" בהתרעת תוקפים מלנוע ברשת הארגונית כדי לגנוב נתונים או להוציא לפועל מתקפת כופרה – החברה פיתחה פלטפורמת SaaS אוטומטית לחלוטין שלומדת את כל תעבורת הרשת ומגבילה את הגישה של כל מחשב וכל משתמש בארגון למינימום ההכרחי. לפני שהצטרפה ל-זירו נטוורקס, שימשה ליכט כחשבת ומנהלת כספים בחברת ברוקס קרת, ספקית שירותים פיננסיים מהגדולות בישראל לחברות סטארט-אפ ולחברות במגזרים אחרים, במודל של מיקור חוץ. בתפקיד זה סיפקה ליכט שירותים פיננסיים לחברות סטארט-אפ רבות ותמכה בצמיחתן הגלובלית.     בני לקונישוק, מייסד משותף ומנכ"ל זירו נטוורקס: "יערה מצטרפת אלינו בעת שאנו חווים צמיחה מואצת ונערכים להרחיב ולבסס את הפעילות הבינלאומית שלנו. ניסיונה הרב של יערה בניהול שירותים פיננסיים גלובליים לחברות היי-טק צומחות יסייע לנו לבנות תשתית פיננסית איתנה ומקצועית, שתתמוך בשלבים הבאים של צמיחתנו. אין לי ספק, שהיא תתרום רבות להצלחתנו בשנים הקרובות". 

משרד העבודה, רשות החדשנות והמשרד לשוויון חברתי מודיעים כי יממנו תוכניות להכשרה והשמה בכ-4 מיליון שקלים מתוך תקצוב כולל של 6 מיליון שקלים (הכולל את המימון המשלים). בהתאם להיענות ל"קול הקורא" הייעודי שפרסמו הגופים, במטרה להעלות את אחוז בוגרי החברה הבדואית המועסקים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, הוגשו שמונה תוכניות, ומתוכן נבחרו ארבע תוכניות שיקבלו מענק ממשלתי עבור הכשרה והשמה ייעודית של 205 גברים ונשים בענף ההיי-טק. התוכניות יכשירו לתפקידים טכנולוגיים, עסקיים ועידוד חשיבה יזמית, תוך דגש על הכשרה עיונית ומעשית בשילוב של פיתוח כישורים, מתוך מטרה להגדיל את אחוז המועסקים בהיי-טק מקרב האוכלוסייה. התוכניות הזוכות הן: עמותת פורסא – תוכנית להכשרה, הסבה והשמת צעירים בדואים אקדמאים בנגב להיי-טק, לשילוב עובדים חדשים בחברות טכנולוגיות באמצעות קרן פורטלנד וקבוצת תמאם. אוניברסיטת בן-גוריון – התוכנית הינה עבור סטודנטים וסטודנטיות מהאוכלוסייה הבדואית שילמדו על התהליך היזמי – מרעיון למיזם, באמצעי לימוד חדשני של הפקת פודקאסטים רלוונטיים לתעשיית ההייטק. אלוויישן אדיוקשן – תכנית חשיפה, הכשרה והשמה להיי-טק המיועדת לצעירים וצעירות מהחברה הבדואית באזור הנגב. התוכנית כוללת יישור קו על כישורי בסיס, מיומנויות חשיבה ולמידה ושלושה מסלולי הכשרה מקצועית למקצועות בביקוש גבוה. מט"ח – התוכנית פונה למועמדים מרקע טכנולוגי, המגיעים מאוכלוסיות בתת ייצוג בהיי-טק (בדואים) ומציעה הכשרה מעשית במחקר ופיתוח מוצרים במתחם MindCET החדשני בעיר ירוחם, נגב מזרחי. המשתתפים יעסקו בפרויקטים מהתעשייה תוך פיתוח חשיבה יזמית ועצמאית. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "תעשיית ההיי-טק היא קטר הצמיחה של המשק הישראלי והיא צריכה לשלב את כלל המגזרים והאוכלוסיות בחברה הישראלית.  מטרתנו הינה להגדיל את היקף המועסקים בקרב החברה הבדואית בהיי-טק ולייצר עבורם שינוי כלכלי וחברתי כחלק מחיזוק וגיוון בהיי-טק הישראלי. שילוב מהיר ונכון של בוגרי תכניות אלה יהווה אחד הנדבכים החשובים לצמצום המחסור בכוח אדם טכנולוגי בהיי-טק בהסתכלות רחבה וארוכת טווח". ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה: "עתידנו כחברה תלוי במידה רבה ביכולת של אנשים ממגזרים שונים למצוא עצמם בתפקידים בעלי שכר ופריון גבוהים. ייצוגם של גברים ונשים מהחברה הבדואית בענף ההיי-טק נמוך באופן משמעותי מהחברה הכללית בישראל, לכן אנו פועלים במגוון כלים וערוצים להגברת השילוב ובאופן הטוב ביותר. משרד העבודה ימשיך לתת מענה לצורכי המשק תוך מיצוי ההון האנושי הפוטנציאלי לטובת המשק והחברה הישראלית". מאיר בינג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי: "ברור לנו, כי שילובה של החברה הבדואית בתעסוקה הישראלית הינו נדבך חשוב עבור האוכלוסיה הבדואית והמשק הישראלי כולו. בחודשים האחרונים מאז פרצה המלחמה, ספגה החברה הבדואית פגיעה קשה בתעסוקה ובכלל מעגלי החיים ולכן יש לנו אחריות רבה יותר לסייע ולטפח בקרב החברה הבדואית את תחומי החדשנות, היזמות והטכנולוגיה".

שירה בר יוסף-ויצמן מונתה לסמנכ"לית לקוחות (Chief Customer Officer) בחברת קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנת מערכות סייבר-פיזיות. מדובר בתפקיד חדש בחברה, אשר במסגרתו תהיה בר יוסף-ויצמן אחראית על הובלת חטיבת הלקוחות על כל היבטיה, כולל חיזוק ושיפור חווית הלקוח, עיצוב אסטרטגיה יעילה לחברה, והגדלת בסיס הלקוחות ורווחיותם. לבר יוסף יותר מ-20 שנות ניסיון בחברות אבטחת מידע מובילות בתעשייה, בתפקידי ניהול בכירים העוסקים בתמיכה ובשימור לקוחות, שירותים מקצועיים, מחקר ופיתוח ותפעול מכירות. בתפקידה האחרון שימשה כמנכ"לית ישראל וסגנית נשיא לחוויית לקוח בחברת סייבריזן (Cybereason). לפני כן עבדה מעל עשרים שנה בחברת צ'ק פוינט, שם מילאה תפקידי ניהול שונים בתחום תפעול המכירות וניהול ותפעול שירותי תמיכה ללקוחות ושותפים. "בקלארוטי אנו נוקטים בגישה מהחוץ פנימה ומכוונים את הרעיונות, הפעולות וההתנהגויות שלנו בהתייחס לדרישות העסקיות של הלקוחות שלנו ולתוצאות שהם שואפים להשיג", אמר יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי. "בנקודת מפתח זו במסלול הצמיחה הגבוה של החברה, הרקורד המרשים של שירה, לצד הידע העמוק והרחב, הכישורים והניסיון הניהולי שלה, יאפשרו לנו להשיג את הרמה הגבוהה ביותר של שביעות רצון ומימוש הערך של הלקוחות". "אני שמחה להצטרף לקלארוטי, שבה החשיבה הממוקדת בלקוח טבועה עמוק בתרבות הארגונית", אמרה בר יוסף-ויצמן. "לתחום אבטחת מערכות סייבר-פיזיות אתגרים ייחודיים, ולכן המפתח להעצמת הלקוחות שלנו הוא גישה ארוכת טווח שבה אנו משמשים שותפים אסטרטגיים בתהליך אבטחת המערכות שלהם. אני מצפה להמשיך להעצים את בסיס הלקוחות בקלארוטי ולסייע ללקוחות שלנו להגיע לשיאי הצלחה גבוהים יותר".

קרן הון-הסיכון רד דוט (Red Dot Capital Partners) השלימה סגירה ראשונה של קרן שלישית, שמיועדת להשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבי צמיחה מוקדמת. הקרן כבר קיבלה התחייבויות משקיעים בסך כולל של 200 מיליון דולר, והיא בוחנת בימים אלה השקעות ראשונות. המטרה היא שהסכום הכולל של הגיוס יגיע לרבע מיליארד דולר. רד דוט מובילה השקעות בחברות עם הכנסות של 1-5 מיליון דולר, לרוב בסיבובי A-C. הקרן משקיעה בכל תחומי תעשיית הטק הישראלית, מלבד עולמות הרפואה, המכשור הרפואי, הפרמצבטיקה והביו-טק. השותפים ברד דוט הם יורם אורון (שותף מייסד), יניב שטרן (שותף מייסד), ברק סולומון (שותף מנהל), אטד פלד ודניאל ארדון ברץ. משקיעיה מגיעים בעיקר מדרום מזרח אסיה, יפן, אירופה וארצות הברית. הקרן הראשונה של רד דוט, בסך של 151 מיליון דולר, גויסה ב-2016, ופיצ'בוק ו-Cambridge Associates דירגו אותה ב-5% העליונים של קרנות הון-הסיכון בעולם בשנה זו. הקרן השנייה, בסך של 217 מיליון דולר, גויסה ב-2020, וברד דוט אומרים שמשקיעיה כבר ראו החזרים ראשונים. בנוסף לקרנות הדגל, מנהלת רד דוט קרן Opportunity בסך של 76 מיליון דולר, שגויסה ב-2022 עבור השקעות המשך בחברות פורטפוליו בלבד. בין החברות שבוצעו בהן השקעות בולטות מהקרנות הקודמות נמנות: Global-e, שהונפקה בנאסד"ק ב-2021 ונסחרת כיום בשווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר; ארמיס, שנרכשה על ידי אינסייט פרטנרס וקרן ההשקעות של גוגל ב-1.1 מיליארד דולר; גרנולייט, שאינטל קנתה אותה ב-650 מיליון דולר; וכן קוואנטום מאשינס, טריגו, EverC וחברות אחרות. שטרן אמר כי "אנחנו ממשיכים להשקיע ביזמים חזקים גם בתקופה זו. בשנים האחרונות בנינו קשרים עסקיים משמעותיים בשווקים באסיה, כולל במדינות שאין להן יחסים רשמיים עם ישראל. אנחנו מאמינים שקשרים אלה חשובים מאי פעם ויכולים לתת רוח גבית חזקה לחברות טק ישראליות. יש לקרן משקיעים גם מארצות הברית, אמריקה הלטינית ואירופה, והם מאפשרים לנו לעזור לחברות בשווקים נוספים".