זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
23/09/24 13:38
9.24% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הכנס השנתי של בוגרי ממר"ם, בשיתוף עם אנשים ומחשבים, שהיה אמור להתקיים ביום ה' הקרוב (ה-26 בספטמבר) נדחה בשל המצב הביטחוני, כך הודיעה הבוקר עמותת בוגרי ממר"ם. הכנס יתקיים בשבועות הקרובים, והודעה על התאריך החדש בו הוא יערך תתפרסם בעתיד הקרוב.
הכנס, השנה עומד בסימן 65 שנה לעמותת בוגרי ממר"ם, ושאישרו את השתתפותם בו בכירי אגף התקשוב וצה"ל, ביניהן תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת ממר"ם; קצינים בכירים בעבר ובהווה, וכן בוגרי ממר"ם הממלאים תפקידי בכירים בהיי-טק ובמשק בכלל.
תודה לכל חברי העמותה על פועלה הרב, בתקווה לימין שקטים ובטוחים לכולנו.
23/09/24 12:22
8.4% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רשות האוכלוסין וההגירה חויבה למחוק לאלתר את כל תמונות הפנים הביומטריות שהיא לוקחת מכל מי שעובר במעברי הגבול ויוצא לחו"ל. ההחלטה התקבלה בעקבות הסדר פשרה בין הרשות לעו"ד חיים רביה, שהגיש לפני שנתיים תביעת נזיקים אישית נגד הרשות, בטענה לפגיעה בפרטיות.
עו"ד רביה טען כי חובת ההזדהות על ידי צילום פנים בביקורת הדרכונים, שמירתם במאגר הביומטרי והעברתם לשב"כ, היא פגיעה חמורה בפרטיות.
נלחם למען הפרטיות. עו"ד חיים רביה. צילום: תומר יעקובסון
"המדינה מחוקקת הסדרים הפוגעים בזכות לפרטיות"
עו"ד רביה, המשמש כראש קבוצת הסייבר במשרד עורכי דין פרל כהן צדק לצר ברץ, החליט לתבוע את המדינה באופן אישי, במקום לפנות לבג"ץ, כדי להרתיע את המדינה מהפרת חוק בעתיד.
לטענת רביה, המדינה כפתה על היוצאים מישראל והנכנסים אליה להזדהות באמצעות צילום פנים ביומטרי, כתנאי סף למעבר בביקורת הדרכונים, זאת למרות שהחוק לא מחייב זאת. לטענתו, הרשות חייבה את ביצוע הצילום גם למי שאין לו דרכון ביומטרי, ולא מסר צילום שלו. "מאז ה-7 באוקטובר המדינה מחוקקת הסדרים הפוגעים בזכות לפרטיות, ודווקא בנסיבות אלו חשוב לאכוף את החוק", אמר רביה.
בנוסף להתחייבות למחיקה, שהייתה אמורה להסתיים ביום א' האחרון, ה-22 בספטמבר) הרשות התחייבה לאפשר לאזרחים הרוצים לצאת מהמדינה בלא להצטלם לעשות כן, באמצעות בקר גבול אנושי. הרשות התחייבה להביא את דבר הפשרה לידיעת הציבור באופן גלוי בכל שטחי מעברי הגבול של ישראל.
ההסדר מחריג את הרשות בשמירת צילומים למקרים לגבי אלו שיש לגביהם צו שיפוטי או מינהלי לפי דרישת רשויות החוק.
כמו כן הרשות התחייבה שלא להעביר תמונות לצד שלישי, לרבות לגופי ביטחון, אלא רק על פי צו של בית משפט.
יצוין כי ההזדהות בעזרת צילום פנים במעברי הגבול הייתה נושא שנוי במחלוקת, במסגרת המאבק של הארגונים האזרחיים נגד הקמת המאגר הביומטרי לתעודות זהות ודרכונים חכמים.
23/09/24 12:55
8.4% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אחד ההיבטים של חוק ה-CHIPS, מעבר לניסיון להעביר בחזרה לארצות הברית את הבכורה בתחום ייצור השבבים, היה קיצור שרשראות האספקה. לפי הדיווחים במקרה של חלק מהמעבדים המיוצרים עבור אפל, זה כבר קורה.
TSMC, שהחלה לבנות מפעל באריזונה כבר ב-2020, ולא ממש חיכתה לחוק ה-CHIPS כדי להתחיל בבנייה, הודיעה כי המפעל התחיל לעבוד. היא החלה לבצע הרצות שרובן מיועדות לבחון את הייצור של מעבדים עבור מכשירי ה-iPhone של אפל.
זהו השלב הראשון בהרצה של המפעל, המכונה Fab 21, ו-TSMC מייצרת בו מעבדי A16 שמיועדים למכשירי ה-iPhone 14 Pro אפל שעדיין מיוצרים על ידי החברה.
המעבדים מיוצרים בליתוגרפיה של N4P שבה משתמשים במפעלים בטאיוון עבור אותם מעבדים של אינטל, וכאמור מדובר בהרצה של התפעול. ב-TSMC מעריכים שהמפעל יגיע לכושר ייצור מלא במהלך המחצית הראשונה של 2025 – או נכון יותר קצב הייצור שהחברה מצפה לו.
לא ברור האם Fab 21 החדש מיועד כרגע לייצור של מעבדים למכשירים של אפל בלבד, והאם זה אומר שבעתיד החברה תרכז את הייצור שלה בארצות הברית ותוביל בעקבותיו גם את הרכבה.
23/09/24 16:13
8.4% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שופט אמריקני פדרלי מתח באחרונה ביקורת חריפה על הצוות המשפטי המייצג קבוצת סופרים ויוצרי תוכן שתבעה את ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta). הקבוצה טענה כנגד מטא שהיא עשתה ועושה שימוש בתכנים שייצרו חבריה לשם הכשרת טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה, וזאת ללא רשותם או אפילו ללא יידועם מראש בהליך.
ביום ו' האחרון, הפתיע השופט בתיק כשהאשים את עורכי הדין של התובעים באי ייצוג הולם של לקוחותיהם ובכך שהם גררו הליכים משפטיים חשובים הקשורים לטכנולוגיה המתפתחת. Sarah Silverman is suing OpenAI and Meta for copyright infringement. https://t.co/mOM1nTdC9L pic.twitter.com/rw8Oq3Cglu
— The Verge (@verge) July 9, 2023 תיק חשוב שנמרח מדי?
במהלך שיחת וידיאו שנמשכה שעה, הביע שופט בית המשפט המחוזי של ארה"ב, וינסנט צ'הבריה, את חוסר שביעות רצונו מעורכי הדין של התובעים, ובמיוחד מהיועץ הראשי, עו"ד ג'וזף סאברי. צ'הבריה אמר לנציגי התובעים: "אתם לא עושים את העבודה שלכם. זה תיק חשוב". הוא הפנה דברים קשים ספציפית ל-סאברי ואמר לו: "אתה והצוות שלך לקחתם על עצמכם תיק שאתה לא מוכן או לא מסוגל להתדיין בו כראוי".
הביע את חוסר שביעות רצונו מעורכי הדין של התובעים. שופט בית המשפט המחוזי של ארה"ב, וינסנט צ'הבריה. צילום: ויקיפדיה
התביעה, הכוללת כמה וכמה כותבי תוכן וסופרים מוכרים, בהם נכללים, מלבד סילברמן, גם שמות כמו כריסטופר גולדן וריצ'רד קאדרי, הוגשה כבר לפני יותר משנה, ביולי 2023, ומשכה תשומת לב משמעותית בשל השלכותיה הפוטנציאליות על השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים במודלים לאימון בינה מלאכותית.
השופט צ'הבריה הדגיש את הקריטיות של התיק, הגדיר אותו כ"נושא חברתי חשוב" והביע את אכזבתו מגישת עורכי הדין בכל הכרוך בקידום ההתדיינות בו.
השופט למעשה מתח ביקורת על הצוות המשפטי על שהוא פסיבי בדרישותיו, וכן בהתייחסותו ובהגשת מסמכים ונתונים הנחוצים לתיק. הוא קבע: "ברור לי מאוד מהמסמכים, מהתיעוד ומהשיחה עם שופט השלום, שהבאתם את התיק הזה ולא עשיתם את התפקיד שלכם כדי לקדם אותו".
השופט צ'הבריה אף הרחיק לכת והביע את הספקנות שלו לגבי ההצדקה שבמינוי סאברי ועמיתיו ליועצים הייצוגיים של התובעים, וזאת בהתבסס על אופן טיפולם בתיק עד כה. הוא הציע לתובעים לשקול לערב צוות משפטי אחר, אשר לו יש יותר משאבים ויכולת לקדם את התיק בצורה יעילה.
בתגובה לביקורת של השופט, הודה סאברי על הבעת החששות מטעם השופט ועל התייחסות לנושא. עם זאת, השופט צ'הבריה הדגיש שיש צורך בפעולה, כמו צורך להקים מחדש צוות משפטי מתפקד ונחוש, כדי להבטיח ייצוג יעיל לתובעים.
הנזיפה של השופט בצוות המשפטי מגיעה בעקבות דחיות קודמות של כמה שימועים בתביעה, שהשופט צ'הבריה התייחס לסיבות ולנימוקים שנמסרו עליהן כ"שטויות".
יצוין כי התביעה המסוימת, ודומות לה – שמאחורי כמה מהן, כמו תביעת OpenAI על אותה סוגיה עצמה, עמדו סילברמן ואותם יוצרים – אכן עוסקות בסוגיה ובמחלוקות משמעותיות הסובבת את עניין הכשרת מודלי ה-GenAI המשבשי כיום את תחום הטק ואת העולם, על תכנים שבני אנוש יצרו. התובעים טוענים, כאמור, ש-מטא השתמשה בחומר המוגן בזכויות יוצרים לאימון מודלי ה-AI שלה ללא רשות, אבל לעומתם טוענת ההגנה של מטא, כפי שעשו גם פרקליטי חברות ה-AI בתביעות אחרות, כי האימון הוא על תקן "שימוש הוגן" בתוכן.
אם לחזור למשפט של סילברמן וחבריה נגד מטא – על אף שעורכי הדין של התובעים טענו כי לא עיכבו את התיק בכוונה, ופשוט הסכימו להארכות שביקשה מטא, השופט קבע כעת מועד אחרון להצהרות הצדדים בתיק וציין כי ישקול דחיות נוספות רק אם הצוות המשפטי של התובעים יחזור לבית המשפט כשהוא מאמץ גישה שונה לגמרי.
יצוין כי גם במשפט השני של אותם יוצרים מסוימים, נגד OpenAI, הדברים אינם מתקדמים לטובת סילברמן וחבריה, כפי שדיווחנו מוקדם יותר השנה.
האם מטא רשאית לאמן אותם על תכני יוצרים בלי רשותם? מודלי ה-AI של החברה. צילום: Shutterstock
השופט מבין שהכרעה בפרשה מהותית וחשובה
הנזיפה של השופט צ'הבריה מדגישה את חשיבות התיק המסוים, ותביעות דומות לו, בכל הקשור פיתוח מודלי AI ושמיארת זכויות יוצרים. כדי להבין טוב יותר את המשמעויות של הדברים – אם הבינה המלאכותית היוצרת תלמד למשל את ה"ראש" הקומי של סילברמן ואת סגנון הביטוי המסוים שלה, היא יכולה ליצור עבור אנשים בדיעבד אפילו ספר שנכתב ברוח זו ומחקה את הקומיקאית המצליחה. אותו דבר יכול לקרות גם עם כל יוצר תוכן אחר, גם בתחום התוכן הכתוב וגם בתחומי יצירה אחרים כמו ציור, מוזיקה, יצירת סרטים וסרטונים ועוד. לשופט יש ציפיות מהצוות של סילברמן ויתר התובעים שיעשה יותר כדי לקדם התדיינות והכרעה בפרשה התקדימית, והחשובה בעיניו, וזאת משום לתוצאה של תביעה זו ואחרות כמותה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים בטכנולוגיית ה-AI.
23/09/24 10:10
7.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עוד קבוצת איום איראנית בסייבר, UNC1860 – נחשפה בשנית. לפי חוקרי מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל (Google), "מדובר בגורם איומים מתמיד ועקבי, אופורטוניסטי, הפועל תחת משרד המודיעין והביטחון האיראני (MOIS)". הקבוצה תקפה יעדים רבים במזרח התיכון, וגם בישראל. ייחודה של הקבוצה, שהחוקרים כינו אותה "מטילת אימה, נוראה, שקשה להתמודד איתה", הוא בפיתוח ואיסוף מערכי כלי פריצה וריגול מיוחדים, עם דלתות אחוריות. אלו, לדעת החוקרים, תומכים בכמה מטרות, כשהעיקרית – לספק גישה ראשונית לרשת הקורבן, ולאחר מכן להתבסס בה באופן מתמשך.
לפי החוקרים – סתיו שולמן, מתן מימרם, שרה בוק ומארק לכטיק – "המקצוענות והמיקוד של חברי הקבוצה מקבילים ל-Srouded Snooper, Scarred Manticore ו-Storm-0861 – כולם גורמי איומים מאיראן שהתפרסמו כשתקפו במזרח התיכון והתמקדו בארגוני תקשורת וממשל".
בעבר דווח, כי קבוצות אלה גם סיפקו גישה ראשונית למבצעי שיבוש הרסניים בסייבר, שכוונו נגד ישראל בסוף אוקטובר 2023, ונגד אלבניה ב-2022. החוקרים ציינו, כי לא בטוח שחברי UNC1860 היו מעורבים במתקפות אלו. "עם זאת, זיהינו כלי עבודה מיוחדים של UNC1860, כולל בקרי נוזקות, שנועדו להקל על פעולות המתקפה".
לפי המחקר, להאקרים האיראנים יש "אוסף של דלתות אחוריות פסיביות, שנועדו להשיג אחיזה חזקה ברשתות הקורבנות וליצור גישה מתמשכת לטווח ארוך". כך, כמה מהדלתות האחוריות הללו כללו תוכנת אנטי-וירוס איראני לגיטימית, שעברה הנדסה הפוכה, וכך הפכה לחלק ממערך התקיפה, תוך שהיא נחזתה להיות התקן בקרה של חלונות (Windows). "יכולות ההתחמקות מזיהוי הללו מוכיחות ש-UNC1860 הוא שחקן איום אדיר, שתומך ביעדים איראניים שונים, מריגול ועד מתקפות רשת. ככל שהמתחים ממשיכים לגדול במזרח התיכון, אנו מאמינים שהמיומנות של שחקן זה היא נכס בעל ערך עבור מערך הסייבר ההתקפי האיראני, העונה ליעדים מתפתחים, ככל שהצרכים משתנים".
החוקרים גילו כי במסגרת תפקידם של חברי הקבוצה – להשיג גישה ראשונית למערכות ולרשתות הקורבן – הם פיתחו והפעילו שני בקרי נוזקה מותאמים אישית, המופעלים על ידי ממשק משתמש, המספקים יכולות מעקב וגישה מרחוק לרשתות הקורבנות.
לכן, הסיקו החוקרים, "נתון זה, יחד עם פרסומים ועדויות נוספות – מצביע על כך שהקבוצה משתפת פעולה עם קבוצות פריצה נוספות בסייבר הפועלות תחת משרד המודיעין והביטחון האיראני, כגון APT34".
ב-2020, החוקרים גילו כי חברי קבוצת UNC1860 השתמשו ברשת של אחד הקורבנות, כ"משטח היערכות" – לביצוע פעולות סריקה וניצול נוספות, נגד קורבנות אחרים, שאינם קשורים לקורבן הראשוני שהותקף. אז ההאקרים נצפו סורקים כתובות IP שרובן בסעודיה. בין השנים 2019 ו-2020 החוקרים הבחינו ב"פעפוע דו-כיווני": ארגונים שנפגעו על ידי האקרים מ-APT34 נפגעו בעבר על ידי UNC1860 – ולהפך. עוד הם חשפו, כי שתי קבוצות ההאקרים תקפו מטרות בעיראק.
במרץ 2024, מערך הסייבר הלאומי בישראל הנפיק התרעה על כמה קבוצות תקיפה מדינתיות שפועלות במרחב הרשת הישראלי. לפי המערך, "הקבוצות תוקפות בעיקר ארגונים ממגזרי האקדמיה, השלטון המקומי וחברות MSP. מטרת המתקפות היא גרימת נזק, CNA (ר"ת Attack Network Computer), שמתבטא במחיקת המידע על העמדות והשרתים המותקפים. כאשר התקיפה היא נגד חברת MSP, התוקפים מנסים למחוק את המידע של מספר רב ככל האפשר של לקוחותיה… יש לנו מידע על עשרות ארגונים שנפגעו מפעולות תקיפה אלה, רובם כחלק מתקיפת שרשרת אספקה". החוקרים סיימו בציינם כי "האינדיקטורים הטכניים הייחודיים מצביעים כי היו אלה חברי UNC1860".
23/09/24 15:09
7.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ד״ר מור גבע, מרצה בכירה בפקולטה למדעים מדויקים בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, נבחרה לאחת מהזוכות במסגרת התוכנית היוקרתית "כוכבים עולים" של אינטל העולמית לשנת 2024. הפרס מוענק לחוקרים בתחילת דרכם האקדמית, המובילים מחקרים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה, אשר צפויים לחולל מהפכה בתעשיית ההייטק.
גבע מובילה קבוצת מחקר חדשה בתחום הבינה המלאכותית, שעוסקת בפתרון אתגרים בסיסיים של פרשנות, ידע והסקה של מודלי שפה גדולים. מחקרה מתמקד בפיתוח שיטות חדשות לניתוח החישוב של מודלים מתקדמים וחקירת מבני הידע ואופן ההסקה שלהם. אחד מההישגים הבולטים של גבע הוא פיתוח מערכת ה-Patchscopes בשיתוף פעולה עם Google Research, המאפשרת תרגום של ייצוגים פנימיים של מודלים לשפה טבעית.
לדבריה של גבע, "המחקר שלנו מצביע על כך, שמודלי שפה גדולים לא תמיד מצליחים לקודד קשרים בין פרטי מידע שונים, מה שמשפיע על יכולות ההסקה שלהם ועל יכולתנו לעדכן את הידע של המודלים".
הפרס מהווה הוקרה למאמציה של גבע בקידום תחום הבינה המלאכותית ומסמן את פועלה המתמשך להעלאת הייצוג של נשים ומיעוטים בתחומי המדע וההנדסה.
23/09/24 16:37
7.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רונה קייזר, ראשת אגף טכנולוגיות דיגיטליות ודאטה (מנמ"רית) במשרד הבריאות, הודיעה היום (ב') למנכ"ל המשרד על החלטתה לסיים את תפקידה.
מהמשרד נמסר כי "ההחלטה של קייזר לסיים את תפקידה במשרד הבריאות התקבלה על אף שמשטרת ישראל והפרקליטות הודיעו כי החקירה בעניינה נסגרה מחוסר אשמה". בעקבות סגירת החקירה נגדה, נציב שירות המדינה הנחה להחזיר את קייזר לתפקידה.
משה בר סימן טוב, מנכ"ל המשרד, הודה לקייזר ואמר כי "היא הפגינה מסירות ומקצועיות בשנותיה במשרד, אשר הביאו את יכולות הדאטה והדיגיטל של משרד הבריאות למחוזות מתקדמים. פעילותה בתקופת הקורונה אפשרה למשרד ולכלל המשק להתמודד בצורה מרשימה עם מגפת הקורונה. המנכ"ל מצר על התקופה שעברה עליה בשנה האחרונה".
הפרשה והחשדות – שבינתיים בוטלו
באוקטובר 2023 הפרשה שבה נכרך שמה של קייזר עלתה לכותרות. פורסם אז כי "חשד לשוחד והטיית מכרזים בתחום המחשוב במשרד הבריאות… החשד: עבודות במיליונים הועברו לחברות תוכנה שמקורבות ליועצת למשרד – ואלה העסיקו קרובת משפחה שלה".
קייזר ויועצת חיצונית עוכבו לחקירה בחשד ללקיחת שוחד וקבלת דבר במרמה. בתום החקירה הובאו השתיים לבית משפט השלום בירושלים. השופטת דורית פיינשטיין שחררה את קייזר בתנאים מגבילים – מעצר בית למשך 10 ימים והרחקה לחודש ממשרד הבריאות. בנוסף, נחקרו במשטרה מנהלים בכירים בחברות תוכנה גדולות במשק.
23/09/24 06:00
6.72% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בניגוד לציפיות בתחילת המלחמה, לגבי השפעתה על הענף, הנתונים לחלק האחרון של שנת 2023 ו-2024 עד לרבעון השלישי, מראים שהענף גילה יציבות פחות או יותר, בקצב הגיוסים. מאז פרוץ המלחמה ועד לאוגוסט השנה היה הקצב זהה לתקופות מקבילות מלפני המלחמה. אבל נכון לאוגוסט 2024 – תמונת העתיד אינה אופטימית ו"הענף בקיפאון".
כך עולה מדו"ח מיוחד של רשות החדשנות המתפרסם הבוקר (ב'), ומשקף את תמונת המצב עד היום, אבל אם אזהרה ברורה שנכון לעכשיו הענף בקיפאון, הן מבחינת השקעות וגיוסי הון לחברות שממתינות לסבבים נוספים של השקעות, והן מבחינת כוח האדם בענף.
על פי הדו"ח, בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גויסו קרוב ל-9 מיליארד דולר – היקף גיוסים זהה לתקופות מקבילות לפני המלחמה, מה שמייצג אולי את הצד החיובי שמוכיח כי בניגוד לציפיות, היקף ההשקעות לא ירד.
הרשות מרימה דגל אדום
בהקשר זה מצויין בדו"ח כי גיוסי ההון של סטארט-אפים בישראל ניצבים במקום ה-3 בעולם – אך קצב ההתאוששות אטי והתחרות צמודה. עם זאת ולמען ההברה: הסכום אותו גייסו מציב את האב החדשנות הישראלי במקום השלישי בעולם במונחי גיוסים, סכום הנמוך רק מסך הגיוסים בסן-פרנסיסקו ובניו-יורק.
אלא שכאמור התמונה העתידית מדברת על קיפאון, שהוא לא טוב לענף, ומכאן הסיבה שהרשות מרימה דגל אדום.
גם מצב התעסוקה מלמד על קיפאון, והיעדר אופק לצמיחה. על פי הדו"ח, מספר המועסקים בענף עומד כעת על 400 אלף – מספר זהה לשנת 2022. עם זאת, באופן מפתיע, בחלק אחר של הדו"ח, מנהלים בענף, שנשאלו לגבי אופק גיוסים בשנת 2025, היו הרבה יותר אופטימיים מאשר בדו"ח קודם.
נתון מעניין נוסף הוא שהגיוסים שנעשו השנה היו בעיקר למחלקות מו"פ בחברות, ופחות ליתר התפקידים בארגון, כמו אנשי שיווק, אנשי ניהול ועוד.
"מצב זה מצביע על פחות הזדמנויות תעסוקה בהיי-טק למי שאינם בתפקידים טכנולוגיים, ומגביל את היכולת של ההיי-טק לצמוח כענף מעסיק בישראל", נאמר בדו"ח. עם זאת, השכר בענף המשיך לגדול, והפערים לעומת השכר הממוצע במשק – עדיין גדולים.
גם תמהיל ההשקעות ממשיך להיות ריכוזי – קרוב ל-60% מההשקעות שנעשו בתקופת המלחמה הופנו לסבבי גיוס גדולים (מעל 50 מיליון דולר), בעיקר בחברות מבוססות. תחום הסייבר, הפך לדומיננטי במיוחד, וריכז כ-35% מסך ההשקעות בתקופה זו, נתון הכפול מהשנים הקודמות.
"לוודא שההשקעות זורמות גם לסטארט-אפים צעירים ולחברות בצמיחה"
בריאיון לאנשים ומחשבים בעקבות פרסום הדו"ח, אמר מנכ"ל הרשות דרור בין: "הדו"ח מראה מצד אחד את האטרקטיביות של חברות הטק הישראליות, אולם על מנת להבטיח שעם סיומו של המשבר ההיי-טק יחזור לתוואי הצמיחה המהירה שלו, עלינו לוודא שההשקעות זורמות גם לסטארט-אפים צעירים ולחברות בשלבי צמיחה".
לדבריו, על הממשלה להגדיל משמעותית את תקציב הרשות, כפי שעשתה בתקציב הקודם, שבו ניתנו לרשות מיליארד שקלים. "בעזרת התוספת סייענו לכל החברות שהיו בשלבי גיוס ראשונים ולא יכלו לגייס", סיפר בין. "אולם התקציב נוצל, וכעת הבעיה היא עם חברות שכבר הגיעו לבשלות, גייסו בשלב ראשון, אבל בגלל המלחמה הן לא יכולות להמשיך לגייס", אמר.
"אנחנו סבורים שהממשלה חייבת למצוא דרכים לסייע לענף, על ידי הגדלה משמעותית של תקציב הרשות, כדי שיהיה מספיק כסף לעזור לחברות שכבר פועלות, יש להן מוצר והן צריכות להמשיך לגייס", הוסיף בין. להערכתו מדובר באלף חברות כאלו, בשלבים שונים של גיוס.
"נכון גם בעיניי לבנות בכלל תקציב רב שנתי של השקעות של הממשלה בהיי-טק, שיאותת גם למשקיעים בארץ וגם למשקיעים בחו"ל כמה הענף הזה חשוב לישראל, וכמה הממשלה מבינה את החשיבות שלו", הבהיר בין.
תגובות נוספות
גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "עלינו לפעול בדחיפות כדי להבטיח שהענף יוכל להמשיך להוביל את הצמיחה הכלכלית שלנו, לא מספיק רק להישאר יציבים, אנחנו חייבים לחתור לשגשוג וצמיחה, במיוחד מול התחרות הגלובלית".
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "מדובר בסימן אזהרה ברור. תעשיית ההיי-טק הופכת להיות ממוקדת יותר בתפקידים טכנולוגיים, מה שמאותת כי הצמיחה העסקית של חברות ההיי-טק מתבצעת מחוץ לישראל. במידה שתהליך זה ימשך, הוא יפגע בצמיחה הכלכלית וישפיע גם על ההזדמנויות של אנשים העובדים בתפקידי מעטפת להשתלב במגזר ההיי-טק".