ה-FBI מבקש סיוע מהציבור בקשר לחקירה הנוגעת לפריצה של האקרים סינים "למכשירי קצה ולרשתות מחשבים של חברות וגופים ממשלתיים". "קבוצת APT, איום מתמשך ומתקדם, יצרה ופרסה נוזקות (CVE-2020-12271) כחלק מסדרה נרחבת של חדירות מחשב, חסרות הבחנה, שנועדו לחלץ נתונים רגישים מפיירוולים ברחבי העולם", הודיעה הבולשת, "ה-FBI מחפש מידע לגבי זהותם של האנשים האחראים לחדירות הסייבר הללו". הודעת הבולשת מגיעה בעקבות סדרה של דו"חות שפרסמה סופוס (Sophos), המתעדים שורה של קמפיינים בין 2018 ל-2023, שבהם ההאקרים ניצלו את מכשירי תשתית הקצה של הקורבנות, כדי לפרוס נוזקות מותאמות אישית, או לשנות את ייעודן ולהפוך אותן לפרוקסי – כדי להתחמק מאיתור. הפעילות הזדונית זכתה לשם הקוד Pacific Rim (בשולי, או עיטור הפסיפיק). היא כללה מעקב, חבלה וריגול בסייבר, ומיוחסת לכמה קבוצות האקרים הפועלת בחסות סין: APT31, APT41 ו-Volt Typhoon. המתקפה המוקדמת ביותר החלה בסוף 2018, והיא כוונה נגד Cyberoam – החברה הבת ההודית של סופוס. "היריבים תקפו תשתיות קריטיות קטנות וגדולות ומתקנים ממשלתיים, בעיקר בדרום ובדרום מזרח אסיה, כולל ספקי אנרגיה גרעינית, שדה תעופה בבירת מדינה, בית חולים צבאי, מנגנון ביטחון במדינה ומשרדי ממשלה מרכזיים", מסרה ענקית האבטחה. חלק משלל המתקפות מינף פגיעויות רבות, מסוג יום אפס, בפיירוול של סופוס. "נראה כי מ-2021 ואילך", נכתב, "היריבים העבירו את המיקוד מהתקפות נרחבות וחסרות הבחנה – להתקפות ממוקדות מאוד, נגד ישויות ספציפיות: סוכנויות ממשלתיות, תשתיות קריטיות, ארגוני מחקר ופיתוח, ספקי שירותי בריאות, קמעונאות, פיננסים, צבא וארגונים במגזר הציבורי – בעיקר באזור אסיה-פסיפיק". החל מאמצע 2022, נכתב, "התוקפים מיקדו את מאמציהם בהשגת גישה עמוקה יותר לארגונים ספציפיים, בהתחמקות מזיהוי ובאיסוף מידע נוסף. הם עשו זאת על ידי הפעלה ידנית של פקודות ופריסת נוזקות כמו Asnarök, Gh0st RAT ו-Pygmy Goat". לפי החוקרים, "הקוד עצמו של הנוזקה נקי, עם פונקציות קצרות ומובנות היטב, והשגיאות נבדקו לכל אורכו, מה שמרמז על כך שהוא נכתב על ידי מפתחים מוסמכים". את הפריצה ביצע שחקן איום סיני בשם Tstark פעילות הפריצה מיוחסת לשחקן איום סיני בשם Tstark. חוקרי סופוס מצאו כי יש לו קישורים משותפים לאוניברסיטה למדע אלקטרוני וטכנולוגיה של סין (UESTC) בצ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן. סופוס אמרה כי חסמה את מסעות התקיפה בסייבר בשלב המוקדם שלהם. היא הדביקה לנוזקות שנתגלו שתלים, ששימשו מעין רוגלות – וכך, הסבירה ענקית האבטחה, היא השיגה "ניראות לניצול ביצוע קוד מרחוק – חמקן שלא היה ידוע בעבר", כבר ביולי 2020. מומחים ציינו, כי "מדובר בממצאים משמעותיים, בין היתר כי הם מצביעים על פעילות מחקר ופיתוח של פגיעות, אשר מתבצעת באזור סצ'ואן, ולאחר מכן מועברת לקבוצות האקרים שונות הפועלות בחסות סין – עם מטרות, יכולות וטכניקות ניצול שונות".

אילון מאסק – יזם הטק התזיזיתי שהוא מולטי מיליארדר המככב רוב הזמן בראש רשימת עשירי תבל – תמך באופן גלוי, נלהב ואקטיבי בדונלד טראמפ בקמפיין לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב 2024. כעת, אחרי ניצחונו של טראמפ, הגיע הזמן לבחון מה עמד מאחורי תמיכה מובהקת זו של היזם המפורסם ביותר בתחום הטכנולוגיה כיום במועמד הרפובליקני. I am willing to serve pic.twitter.com/BJhGbcA2e0 — Elon Musk (@elonmusk) August 20, 2024 כידוע, מאסק הודיע שיעניק את תמיכתו לנשיא לשעבר לאחר ניסיון ההתנקשות הראשון בטראמפ, בחודש יולי 2024. הבעלים של X התייצב לצד המועמד והצהיר בציוץ ברשת החברתית: "מוכן לשרת". לפי הדיווחים, יזם הטק שעומד בין השאר גם מאחורי חברות הענק טסלה, SpaceX, ואחרות, הצהיר זמן קצת אחר כך כי לא יסתפק רק בתמיכה, אלא יגבה אותה בתרומות מאוד נדיבות שיעביר בחודשים שעד הבחירות לנשיאות ארה"ב לקבוצה הפוליטית ששמה America PAC, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל ביולי. על סכום התרומות הכולל הדיווחים היו מעט סותרים אמנם, אבל בסופו של יום ידוע כי מאסק תרם לטובת קמפיין טראמפ עשרות מיליוני דולרים, שחלק מהם – 16 מיליון ד' לפחות – חלקו לאזרחים במעין "הגרלת מיליון" מפוקפקת, שכפי שדיווחנו קיבלה אפילו את אישורו של בית המשפט האמריקני. טראמפ ידוע בתמיכתו בהפחתת מיסים לחברות ולעשירים. הפחתת מיסים שכזו יכולה להגדיל באופן משמעותי את רווחיו של מאסק. נכון, מאסק הוא כבר כעת האדם העשיר בתבל, עם הון עצמי המוערך על ידי מדד המיליונרים של בלומברג ב-264 מיליארד דולר – אבל נדמה שהתאבון שלו לא ממש יודע שובע כעת, ובדיעבד כשטראמפ חוזר לבית הלבן, כל בר דעת אמור להבין שהתמיכה הלא מרוסנת של טייקון כמו מאסק בטראמפ, או בכל מועמד אחר שהוא לצורך העניין, אמורה לעורר שאלות רבות. התהיות מתרבות עוד יותר במיוחד לנוכח ההבנה כי מאסק, בעל ההון העצום והאימפריה העסקית הענפה, עשוי ליהנות מבחירת טראמפ בדרכים שונות. Let that sink in pic.twitter.com/XvYFtDrhRm — Elon Musk (@elonmusk) November 6, 2024 אז האם היו למאסק אינטרסים כלכליים שהניעו אותו למהליכיו? דיווחים שונים מהמדיה האמריקנית לאורך החודשים האחרונים מצביעים על מגוון רחב של אינטרסים כלכליים פוטנציאליים, ולא בהכרח נסתרים, שיכולים להסביר את תמיכתו של מאסק בטראמפ. בין ההטבות שעשויות לכאורה לצמוח עבור מאסק ועסקיו משלטון מחודש של הרפובליקנים וטראמפ בארה"ב ניתן למנות כמה. למשל: הסרת חסמים רגולטוריים וקשיים משפטיים: חברותיו של מאסק, במיוחד טסלה ו-SpaceX, מתמודדות עם רגולציות וחקירות פדרליות בתחומים שונים, כמו בטיחות, הגנת הסביבה ותנאי עבודה. ממשל טראמפ צפוי להיות סובלני יותר כלפי עסקים בכלל, ולפעול לצמצום הרגולציה, דבר שיקל על מאסק להפעיל את עסקיו בצורה חופשית יותר. הפחתת נטל המס: טראמפ ידוע בתמיכתו בהפחתת מיסים לחברות ולעשירים. הפחתת מיסים שכזו יכולה להגדיל באופן משמעותי את רווחיו של מאסק. נכון, מאסק הוא כבר כעת האדם העשיר בתבל, עם הון עצמי המוערך על ידי מדד המיליונרים של בלומברג ב-264 מיליארד דולר – אבל נדמה שהתאבון שלו לא ממש יודע שובע. עוד חוזים עם הממשלה: SpaceX, חברת החלל הפרטית של מאסק, תלויה בחוזים ממשלתיים להמשך פעילותה. כזכור, החברה עובדת בין השאר עם סוכנות החלל נאס"א ומספקת לה חלליות מתוצרתה. ממשל טראמפ צפוי כנראה להגדיל את היקף החוזים עם SpaceX, במיוחד לאור תמיכתו של טראמפ בחלומו של מאסק לשלוח אדם למאדים. הגבלת פיקוח על טכנולוגיות חדשות: טסלה משקיעה משאבים רבים בפיתוח מוניות אוטונומיות ('רובוטקסים'). עם זאת, מספר תאונות קטלניות הקשורות במערכות הנהיגה האוטונומית המלאה (FSD) שפיתחה הובילו לכך שהחברה ספגה תביעות משפטיות ועוברת בדיקות פדרליות מחמירות, שמעכבות את יכולתה לשחרר רכבים פרטיים אוטונומיים לשוק. ממשל טראמפ, שנוטה להפחית את מעורבות הממשלה בתחומים עסקיים, עשוי להקל בתקנות הנוגעות לפיתוח מכוניות ללא נהג ולספק לטסלה יתרון משמעותי במרוץ הטכנולוגי הספציפי הזה. השפעה עקיפה דרך כהונה בממשל: מאסק, כפי שכבר נודע, יכול להפוך בקרוב ליועץ רשמי לטראמפ בתחום הצמצום בהוצאות הממשלתיות. תפקיד כזה, גם אם לא יהיה רשמי, יעניק למאסק גישה ישירה לנשיא ולמקבלי החלטות, ויאפשר לו לקדם  בצורה עקיפה אינטרסים שלו ושל החברות שהוא ממנכ"ל או שהוא בעליהן. ניצול X ככלי תקשורתי: בחודשים האחרונים הפך מאסק את X (טוויטר לשעבר) לכלי להדהוד מסריו של טראמפ ולקידום מדיניותו, שמשיקה לנושאים שמאסק חפץ ביקרם כמו חופש הביטוי, סחר בקריפטו ועוד. כזכור, אחרי פלישת תומכי טראמפ לגבעת הקפיטול עקב הפסדו בבחירות 2020, סולק טראמפ מכלל הרשתות החברתיות. בתחילה לצמיתות. הוא החוזר אליהן אחר כך, בתנאים מגבילים, אבל בינתיים הקים טראמפ לעצמו ולתומכי עמדות ימין פלטפורמה אלטרנטיבית, החברתית האמיתית (Truth Social) שמה, ובה היה פעיל לאורך חודשי הקמפיין. הוא אמנם חזר ל-X וצייץ בה, אבל מעט. כעת טראמפ, כך לכל הפחות מקווה מאסק כנראה, צפוי להשתמש ב-X ככלי התקשורת העיקרי שלו עם הציבור – כפי שעשה בתקופת נשיאותו הראשונה. אם יעשה כן, הדבר יגביר את כוחו של מאסק ואת הרייטינג של X, ויאפשר לו להשפיע עוד יותר על דעת קהל בנוגע לעסקיו ולהשקעותיו. תמיכתו של מאסק בטראמפ – שניכר כי סייעה רבות לזכייתו של הנציג הרפובליקני והנשיא לשעבר לשוב אל הבית הלבן – היא דוגמה מצוינת לניגוד אינטרסים אתי. מדובר בערבוב המסוכן והלא מוסרי של הון ושלטון – ובמיוחד כשמדובר באדם היקר בעולם ובנשיא שהוא, לפחות לכאורה, חסר מעצורים וגחמתי. אם נראה בהמשך מעורבות פעילה של מאסק בממשל טראמפ, תוך קידום התועלות העסקיות שלו בו-זמנית, המצב אמור להתפש כהרבה יותר מתופעה מטרידה בעיניי כל אדם המעוניין בעולם תקין ושפוי, שאינו מונע אך ורק מרדיפת בצע וכוח.

הקינדל הצבעוני הראשון של אמזון, Kindle Colorsoft Signature Edition שמו, רק הושק לאחרונה, אבל כפי שדיווחנו, רוכשים של הגאדג'ט המתקדם זיהו בעיה קטנה (או גדולה?) במכשיר החדש. חלק ממשתמשים הראשונים בקינדל דיווחו על פס צהוב משונה שצץ בתחתית הצג שלו. אמזון הגיבה באחרונה לנושא ואמרה כי היא מודעת לדיווחי הלקוחות על הבעיה. דובר מטעם ענקית הטק מסיאטל אמר ל-The Verge שהחברה בודקת את הנושא, ומאוחר יותר החברה שחררה הכרזה שאמרה: "מספר קטן של לקוחות דיווחו על פס צהוב לאורך תחתית הצג. אנו מתייחסים ברצינות לאיכות המוצרים שלנו – לקוחות ששמים לב לכך יכולים לפנות לצוות שירות הלקוחות שלנו לקבלת החלפה או החזר כספי, ואנו מבצעים את ההתאמות המתאימות כדי להבטיח שמכשירים חדשים לא יחוו בעיה זו בעתיד". My Kindle Colorsoft came today, and I’m sad to say I’ll be returning it. The start up screen was so pretty, but once on the screen becomes discolored. I can’t read with a strip of yellow screen at the bottom of every page. Not for almost $300. pic.twitter.com/BYAQMptln0 — Jenny⸆⸉ ???? (@bookish_jenny) November 1, 2024 אלא שעל אף ש-אמזון הציגה את התופעה כקטנה וזניחה, במדיה עלו דיווחים שהחברה עצרה משלוחים של ה-Colorsoft, לפחות עד אחרי חג ההודיה. אתר Good e-Reader התייחס לנושא ודיווח שהעיכוב יכול להימשך עד ה-18 בנובמבר בארצות הברית ועד ה-26 בנובמבר בבריטניה. ההשערות הן שהסיבה לעיכוב בשיווק הקורא האלקטרוני החדש והצבעוני נעוצה, ככל הנראה, בפס הצהוב השקוף שמופיע בתחתית המסך. בינתיים לא ברור האם מדובר בבעיה בתוכנה או בחומרה, אבל מכיוון שאמזון מציעה החלפות, סביר להניח כי זוהי בעיית חומרה. למרות זאת צצו גם דיווחים שהחברה עובדת על עדכון תוכנה לתיקון הבעיה, אך אמזון לא אישרה טענה זו באופן רשמי. אמזון גם לא אישרה שעצרה את משלוחי הקינדל החדש, אולם היא כן ציינה שתאריכי הזמינות שלו יכולים להשתנות. נכון לעכשיו עדיין לא ברור עד כמה הבעיה נפוצה. בקרב המשתמשים יש מי שאומרים שהפס הצהוב כמעט ואינו מורגש, בעוד שאחרים אומרים שהתופעה מסיחה את הדעת ופוגמת בחוויית המשתמש שלהם.

בקרוב יציג ה-iPhone את זמן הטעינה המשוער של הסוללה – כך לפי דיווח ב-9to5Mac, שזיהה את הקוד של תכונת "סוללה חכמה" בגירסת הבטא iOS 18.2 של מערכת ההפעלה. במערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל התכונה כבר קיימת בחלק מן המכשירים – תכונה שהפכה מועילה יותר ויותר בהתחשב בסוגים הרבים השונים שזמינים בשוק של מטענים, כבלים ופרוטוקולי טעינה. עם זאת, נראה כי תכונת הסוללה החכמה  של ה-iPhone עדיין נמצאת בפיתוח, מה שאומר שאולי נמתין עוד זמן מה עד לשחרורה הרשמי. הדגמים החדשים של ה-iPhone כבר כוללים כמה תכונות מועילות של בריאות הסוללה. בשהה שעבר הוסיפה אפל הגדרות להטענה אופטימלית לקו מכשירי ה-iPhone 15 ומעלה, המאפשרות להטעין את הסוללה עד 80% כדי לאפשר לה לשרוד זמן ארוך יותר. בנוסף, יש גם דרך חדשה לבדוק את מספר מחזורי הטעינה של הסוללה במכשיר.

"הפיכת חייהם של מפתחים לקלים יותר הפכה להכרח בעולם הארגוני של היום. אחת המשימות המרכזיות היא להביא למצב של צמצום הלחץ שמוטל על המפתחים, כי הדרישות הרבות והמורכבות של הפרויקטים, עם שינויי הטכנולוגיה, יוצרים כאב ראש ועומס קוגניטיבי, שמשפיע על הפרודוקטיביות שלהם. אנחנו מסייעים לארגונים לעמוד באתגרים הללו, ולפעול בסביבת עבודה היברידית ומרובת עננים", כך אמר שי רביבו, סגן נשיא גלובלי להנדסת תוכנה ברד האט. רביבו דיבר בפתח המליאה המרכזית של כנס OpenShift Commons שערכה החברה היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם לאגו בראשון לציון. השתתפו בו מאות מפתחים, ונציגי הלקוחות והשותפים העסקיים של ענקית הקוד הפתוח.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי רביבו, "הנתון שנדרש לטפל בו הוא ש-75% מהמפתחים מרגישים עומס קוגניטיבי, והבעיה רק הולכת וגדלה. מפתחים עבדו בעבר עם מהנדסי הפלטפורמה. פתאום יש צוות חדש, מדעני הנתונים, שמביאים את המודלים של הבינה המלאכותית, והמפתחים נדרשים לעבוד גם איתם". "אתגר נוסף", ציין, "הוא שהמתקפות על שרשרת אספקת התוכנה גדלו בהיקף שנתי עצום, ולכן בדיקה שהקוד הבסיסי מאובטח היא קריטית, כמו גם הסתכלות על כל שלב בפיתוח – כדי לספק תוכנה אמינה ושרשרת אספקת תוכנה מאובטחת". "אחד האתגרים הבולטים שמולם ארגונים ניצבים כיום הוא מודרניזציה של חלק מהיישומים והתשתיות כדי להתאים אותם לעולם החדש. כך, 80% מהארגונים מתכוונים לעדכן עד 2026 את הרובד האפליקטיבי שלהם לטובת הטמעת בינה מלאכותית, לרבות מודלים של GenAI. בנקודה זו כדאי לציין שיש לטפל בהיבטי העלויות של הקמת מודלים של AI ולהגדיל את התאימות של המודלים, כדי לפשט את המורכבות ולנהל במהירות וביעילות. אתגרים נוספים הם עבודה בסביבה היברידית ומרובת עננים, ומענה לגידול בהתקפות על שרשרת האספקה של התוכנה". הפתרון שרד האט מציעה רביבו ציין ש-"פלטפורמת ה-OpenShift שלנו מספקת גמישות בפריסה של מודלי שפה, עם אפשרויות לפריסת יישומים המובנים על ידי בינה מלאכותית, בכל הסביבות. זה מאפשר לארגונים להמשיך לפעול בסביבות המחשוב שלהם כפי שהם רגילים, מבלי לשנות את כל המערכות שלהם בבת אחת, ולפרוס יישומים מודרניים בצורה יותר גמישה וסקלבילית – שמאפשרת לארגונים להתאים את סביבת העבודה לצרכים הייחודיים שלהם, ולהגיב במהירות לשינויים בשוק ולדרישות הלקוחות". לדבריו, "השקנו השנה את InstructLab ואת RHEL AI, בשילוב מודלי גרניט (Granite), שהולכים יד ביד. InstructLab היא פלטפורמה שתומכת בפיתוח וכוונון מודלי בינה מלאכותית בצורה נגישה ופתוחה. באמצעותה, ארגונים יכולים ללמד את מודל השפה ידע או יכולות חדשות מהמידע הארגוני, בגישת הקוד פתוח. כל זאת בעלויות מופחתות משמעותית וחיסכון בזמן במעבר בין מודלי שפה גדולים (LLM) למודלי שפה קטנים (SLM)". "RHEL AI", ציין רביבו, "היא פלטפורמה למודלי שפה של גרניט, שמיועדים ספציפית לאפליקציות עסקיות. הפלטפורמה אורזת את הכלים הנדרשים לבניית המודלים בצורה נגישה, כקופסה אחת, ומאפשרת למשתמשים לפתח, לבדוק ולאמן מודלי בינה מלאכותית בצורה חלקה יותר, כדי לשלב את יכולות ה-AI עם שאר היישומים הארגוניים בסביבה פתוחה ובענן ההיברידי. כל זאת מגיע עם תמיכה מלאה וכלים מתקדמים לניתוח נתונים ולמידת מכונה, כמו גם עם יכולת לקדם שיתוף פעולה בין צוותים שונים בארגון – מה שיכול לשפר את תהליך הפיתוח הכולל". "השנה", הוסיף, "חלה התקדמות משמעותית באימוץ יכולות AI בכל המגזרים, לטובת טיפול מהיר ויעיל יותר בלקוחות הארגוניים, יכולות ניבוי צרכים טובות ומדויקות יותר, הערכות סיכונים ועוד. החיבור בין המפתחים במרכז הפיתוח שלנו ברעננה לצוותי ההנדסה והמכירות מאפשר עבודה הדוקה ביניהם, עם גישה מהירה של המפתחים לצרכי ודרישות הלקוח. במקביל, עובדי הפיתוח תומכים ומסייעים בפתרון אתגרי הלקוחות במהירות". רביבו העיר שבשנה הבאה "תתחולל חדירה בהיקף אקספוננציאלי של יכולות בינה מלאכותית יוצרת, עם הטמעה, שימוש ובניית ערך מואצים".

הסטארט-אפ אקסודיגו, שמציע תוכנה למיפוי תת קרקעי באמצעות בינה מלאכותית, הודיע היום (ד') על מינויה של רייצ'ל אפשטיין לסמנכ"לית משאבי אנוש. לאפשטיין ניסיון רב בתחום ובטרם הצטרפותה לאקסודיגו היא הייתה שותפת HR גלובלית ביוניקורן Immunai. לפני כן היא שימשה כשותפת פיתוח משאבי אנוש באינטל. במקביל, אפשטיין מילאה תפקידים התנדבותיים רבים, כולל חברות בבורד של ארגון הנשים היהודיות הבינלאומי JWI, וייסדה מיזמים, בהם Talktome, שתומך בסטודנטים ובני משפחותיהם, ו-Move it, שסייע ל-300 אנשים בשינויים בקריירה. היא בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון ותואר ראשון במשאבי אנוש מהמרכז האקדמי רופין. המינוי של אפשטיין מצטרף למינויים בכירים נוספים שאקסודיגו ביצעה באחרונה: איתי בר-לב מונה ל-Chief Civil Engineer, ניר פלר לסמנכ"ל הכספים, רבין שאלתיאל החל לכהן כסמנכ"ל גיאו-טק ובר מסד – כסמנכ"ל לענייני שרשרת האספקה.

חלק ד'* זהו חלקה הרביעי של סדרת המאמרים הסוקרת את התובנות המופיעות בספר "How Big Things Get Done: The Surprising Factors That Determine the Fate of Every Project" , שעוסק בנושא ניהול פרויקטים גדולים. הספר פורסם ב-2023 ונכתב על ידי פרופ' בנט פליביירג מאוניברסיטת אוקספורד, יחד עם דן גרדנר, עיתונאי הניו יורק טיימס. בחלק א', ב' ו-ג' בסדרה סקרנו מספר תובנות ולקחים כפי שעלו במחקר של פרופ' פליביירג. בחלק זה, חלק ד', אנו ממשיכים בסקירת תובנות נוספות. פרויקטים רבים מתחילים מהפתרון או מהטכנולוגיה – וזוהי טעות. הפרויקטים צריכים להתחיל משאלות ובחינת חלופות, כאשר השאלה החשובה ביותר היא מדוע (Why) – מדוע הפרויקט חשוב ללקוח ומה הסיבה האמיתית לפרויקט? המשך סקירת התובנות תובנה 5 – עלות שקועה (Sunk Cost) לא צריכה להוות גורם בקבלת החלטות: העלות השקועה היא הכסף שכבר הושקע בפרויקט, והיא לא צריכה להוות גורם בחשיבה על המשך הפרויקט. החשיבה צריכה להיות מוקדשת לשלבים הבאים ולהשקעות הנוספות שיש להשקיע כדי להשלים את הפרויקט, ובחשיבה האם הגיוני להמשיך. כדי להמחיש, הספר נותן את הדוגמה הבאה: שני חברים החליטו לנסוע למשחק גמר בכדורסל בעיר מרוחקת המחייבת הגעה בטיסה. הם רכשו כרטיסים למשחק ולטיסה ומצפים בקוצר רוח ליום המשחק. ביום המשחק, התפתח מזג אוויר גרוע מאוד. הדילמה של החברים – האם לקחת את הסיכון ולטוס למשחק למרות מזג האוויר הגרוע הצפוי, מאחר שכבר שילמו על הכרטיסים והטיסה (זו עלות שקועה), או לוותר על הסיכון ולהישאר בבית ולהפסיד את המשחק למרות מה שכבר השקיעו. מה שצריך להשפיע על ההחלטה שלהם הוא הסיכון בטיסה במזג אוויר גרוע, ולא העלות השקועה. במציאות, מנהלים רבים חושבים על העלות השקועה, וחוששים מהתגובה של בעלי עניין או הציבור אם תתקבל החלטה על הפסקת הפרויקט או על שינוי משמעותי בו. למרות המלצה זו, יש קושי גדול למנהלים להתעלם מהעלות השקועה בתהליך קבלת ההחלטות. לסיכום – תתעלמו מהעלות השקועה ותתמקדו בעלות העתידית שצריך להשקיע כדי להשלים את הפרויקט. עקב תכנון מעמיק הפך לשכיית חן ארכיטקטונית שעושה רק טוב לבילבאו. מוזיאון גוגנהיים. צילום: Shutterstock תובנה 6 – החשיבה צריכה להיות מהסוף להתחלה (Think from Right to Left): פרויקטים רבים מתחילים מהפתרון או מהטכנולוגיה – וזוהי טעות. הפרויקטים צריכים להתחיל משאלות ובחינת חלופות, כאשר השאלה החשובה ביותר היא מדוע (Why) – מדוע הפרויקט חשוב ללקוח ומה הסיבה האמיתית לפרויקט? תכנון טוב של פרויקט מתחיל בבחינה של הצרכים והמטרות שהפרויקט צריך להשיג, בתהליך של חשיבה והפעלת הדמיון כיצד הפרויקט יביא את התועלות, בבדיקת של חלופות. בדרך כלל נדרשים מספר סבבי תכנון, טרם תחילת ביצוע הפרויקט. יש להבין שאיטיות בשלב התכנון היא תוצר של תכנון, של חשיבה והעמקה, וכפי שכב ציינו היא תוצר של חשיבה עמוקה. חשוב לזכור – פרויקטים אינם מטרה בפני עצמה. לפרויקטים יש מטרות וחשוב להבין אותן. לדוגמה: האדריכל הידוע פרנק גרי אף פעם אינו מתחיל מתשובות. הוא מנסה להבין וללמוד לעומק מה הלקוח רוצה ומקדיש לכך זמן רב. כאשר עיריית בילבאו הזמינה אותו לתכנן את מוזיאון גוגנהיים (Gogenheim) החדש באתר שהם חשבו עליו, הוא בחן לעומק את הסיבות להקמת המוזיאון ולאחר שהבין אותן, שכנע את העירייה לבחור באתר אחר להקמת המוזיאון. סופו של דבר – מוזיאון גוגנהיים נחשב לאחת היצירות האדריכליות המעולות, והפך למוזיאון ששינה את העיר והביא אליה מיליוני מבקרים.  אם נדמיין לרגע תרשים זרימה שמתחיל מימין לשמאל, המלבן האחרון (השמאלי) צריך לתאר את התוצר הסופי. מטרת השאלות היא להבין היטב את מטרות פרויקט ומה צריך להיות במלבן השמאלי. ברגע שזה ברור, ניתן להתחיל בחשיבה מה נדרש לעשות כדי להגיע לתוצר הרצוי. גם ג'ף בזוס מנחיל חשיבה זו למנהלי הפרויקטים שלו – הפרויקט צריך להתחיל בתכנון מסיבת העיתונאים שבה יוכרז על השלמת הפרויקט ומה התועלות שהוא הביא. רק לאחר אישור התוכנית למסיבת העיתונאים, אמזון מאשרת את התחלת הפרויקט.  לסיכום – תאמצו חשיבה מימין לשמאל ותחקרו היטב את הסיבות האמיתיות של הלקוח.  תובנה 7 – האם יש לכם את הניסיון הנדרש: מה שמניע חלק מהפרויקטים הגדולים היא השאיפה של היזמים לשבור שיא כלשהו – להיות הגדול ביותר, הגבוה ביותר, המתוחכם ביותר וכדומה. למרות זאת, היזמים אינם נותנים מספיק משקל לניסיון של מי שיבצע את הפרויקט – החברה הכי מנוסה, מנהל הפרויקט שעשה פרויקט בסדר גודל דומה, וכדומה. בחלק מהפרויקטים הבחירה בחברה שתבצע את הפרויקט נובעת משיקולים פוליטיים. לדוגמה: בפרויקט בניית הרכבת המהירה של קליפורניה, נבחר קבלן אמריקני חסר כל ניסיון בסוג כזה של פרויקטים, והועדף על פני חברת הרכבות הצרפתית, שהייתה בעלת ניסיון רב בסוג זה של פרויקטים. כמובן שהפרויקט סבל מעיכובים רבים, גלישה בתקציב ובזמן, ובסופו של דבר נבנתה רכבת מהירה רק בחלק קטן מהתוואי שתוכנן תחילה; הנהלת בתי המשפט בדנמרק החליטה לבצע שני פרויקטי IT גדולים – הקמת מערכת לרישום מקרקעין ומערכת לניהול דיגיטלי של כל מערך בתי המשפט בדנמרק. משלחת מטעם הנהלת בתי המשפט יצאה לסיור לימודי וחזרה עם דיווח שלא מצאה אף פרויקט דומה, והדנים יהיו הראשונים בעולם בשני נושאים אלה. למרות ממצאים אלה, הנהלת בתי המשפט החליטה לבצע את שני הפרויקטים, שבאופן לא מפתיע, הפכו במהרה לכישלונות בולטים – לוחות הזמנים נדחו פעם אחר פעם, חריגה משמעותית מהתקציב ועוד. בסופו של דבר, ההפעלת המערכות הייתה מלווה בקשיים ותקלות רבים, והעניין כולו היה לשערורייה פוליטית רבת שנים. המציאות היא שארגונים אינם מייחסים לניסיון קודם את המשקל הראוי. בסופו של דבר, אין תחליף למנהלים ולצוות בעל ניסיון. לסיכום – נסו לא להיות ראשונים בטכנולוגיה, מנהלים וצוות הפרויקט. לניסיון תפקיד חשוב בהצלחת פרויקטים. Rely on the reliable, don't gamble. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital *החלק החמישי והאחרון בסדרת המאמרים יפורסם מחר (ה'). מוזמנים לקרוא גם את החלק הראשון, השני והשלישי בסדרה

בקרוב תהיה אפל החברה הראשונה שתספוג קנס בגין הפרת חוק השווקים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DMA) – כך לפי דיווח בבלומברג. לפי מקורות שונים ששוחחו עם ערוץ המדיה, הנציבות מתכוננת לגבות את הקנס לאחר שמצאה כי התנהלות החברה פוגעת בתחרות ב-App Store. זאת בהמשך לקנס של 1.84 מיליארד אירו (כשני מיליארד דולר) של האיחוד האירופי שהוטל על אפל בחודש מרץ. לאחר חקירה של תלונה מספוטיפיי (Spotify), נציבות האיחוד האירופי קבעה כי אפל הגבילה את יכולתם של מפתחים להפנות משתמשים לרכישות זולות יותר מחוץ ל-App Store – נוהג שאינו חוקי במסגרת ה-DMA. לא ידוע עדיין מה יהיה גובה הקנס של האיחוד האירופי, אבל לפי חוק ה-DMA ניתן לגבות מחברות עד 10% מההכנסות השנתיות העולמיות ועד 20% על עבירות חוזרות. בהתבסס על ההכנסות של אפל בשנה שעברה, הקנס הראשוני של האיחוד האירופי עשוי להסתכם ב-38 מיליארד דולר. לפי הדיווח, הנציבות עשויה להכריז על הקנס כבר החודש, לפני שנציבת התחרות, מרגרת' וסטגר, מסיימת את תפקידה.