בחודש אפריל האחרון פתח הממשל האמריקני במערכה נגד איראן שזכתה לשם "מבצע זעם כלכלי" (Operation Economic Fury), שהחלה תחילה כמצור ימי ואכיפה צבאית באזור מיצר הורמוז. עם זאת, המערכה התרחבה כעת הרבה מעבר למרחב הפיזי – אל עבר זירת הטכנולוגיה, הבלוקצ'יין והסייבר. במסגרת התפתחות זו, רשויות החוק בארצות הברית איתרו והחרימו נכסים דיגיטליים בהיקף של כמיליארד דולר, שהיו קשורים למשטר בטהראן. המהלך נועד לשתק את התשתיות הטכנולוגיות החשאיות שאפשרו לאיראנים לעקוף מגבלות גלובליות דרך המרחב הווירטואלי. רשת ענפה של כריית מטבעות קריפטוגרפיים התשתית הטכנולוגית האיראנית התבססה על רשת ענפה של כריית מטבעות קריפטוגרפיים, שפעלה תוך ניצול סבסוד החשמל המקומי כדי להמיר אנרגיה לביטקוין ולנכסים וירטואליים נוספים.  הפעילויות הללו נעשו באופן מבוזר, תוך שימוש בשירותי טשטוש עקבות ממוחשבים, ארנקים דיגיטליים אנונימיים ובפלטפורמות מסחר זרות, אשר נועדו להסוות את התנועות הדיגיטליות. ואולם, על אף התחכום הטכנולוגי האיראני, על פי הדיווחים, האמריקנים הפעילו יכולות ניתוח בלוקצ'יין מתקדמות, כדי להתחקות אחר עקבות המטבעות, לאתר כתובות ספציפיות ברשת ולהקפיא את הנכסים ישירות מול בורסות הקריפטו. Bessent on Iran: We have seized about $1 billion of Iran's crypto — just outright grabbed the wallets. Some of them may be typing in right now and might not realize their wallet has been grabbed. This is money that's stolen from the Iranian people. pic.twitter.com/h3ycrJn1Jy — Clash Report (@clashreport) May 29, 2026 שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, תיאר את הפעולה בראיון לרשת פוקס ביזנס וציין כי הרשויות האמריקניות פשוט "תפסו את הארנקים" הדיגיטליים של הרפובליקה האסלאמית. לצד הפגיעה בתשתיות הקריפטו, המבצע חשף וריסק רשת סייבר איראנית שהונתה חברות טכנולוגיה בארצות הברית. כחלק מפעילות הרשת, גורמים איראניים התחזו לעסקים אמריקניים לגיטימיים, במטרה לרכוש ציוד מחשוב מתקדם – כגון תוכנות אבטחת רשתות, מערכות הצפנה ורכיבים אלקטרוניים רגישים – עבור משרד ההגנה האיראני. הפעילים הקימו חברות קש וירטואליות, נרשמו לשירותי אחסון בענן, והשתמשו בטכניקות של גניבת זהות דיגיטלית, כדי לנהל את המבצע שלהם מבלי להותיר עקבות. "המאמצים החצופים של צבא איראן למקד ולהונות עסקים אמריקניים ממחישים עד כמה רחוק מוכן המשטר ללכת", הצהיר השר בסנט בהודעה הרשמית מטעם משרד האוצר, והדגיש כי ארצות הברית הפעילה טכנולוגיות איתור מתקדמות במטרה לנתק את הגישה האיראנית למערכות הגלובליות. לפי פרשנים, ההתמקדות הזו בטכנולוגיה מצביעה על שינוי תפישתי מהותי בוושינגטון, שהבינה כי המרחב הממוחשב הפך לערוץ ההתעצמות המרכזי של איראן. המהלכים האחרונים האלו המחישו כיצד שדה הקרב עובר מן הים אל שרתי הבלוקצ'יין ומסדי הנתונים, כאשר פעולות האכיפה חנקו את יכולתה של טהראן לתחזק את כלכלת הצללים הדיגיטלית שלה ולהשיג חדשנות טכנולוגית מן המערב.

האם שוק ה-PC עומד לפני סערה גדולה, אבל צפויה? אם ההערכות האחרונות מדויקות, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, יכריז מחר (ב'), בפתיחת תערוכת קומפיוטקס השנתית בטאיפיי שבטייוון, כי החברה חוזרת לשוק המעבדים המיועדים לשימוש במחשבים ניידים שמריצים Windows – בגרסה המיועדת למעבדי ARM. ההערכה היא כי מלכת החומרה של שוק ה-AI, שאף שולטת ביד רמה בשוק הכרטיסים הגרפיים למשחקי מחשב, מחכה לרגע הנכון מבחינתה להציג מעבדים לשוק ה-PC כבר מושמעת לא מעט בשלוש השנים האחרונות. למעשה, אנליסטים רבים ציפו שהחברה תבצע את ההכרזה הגדולה כבר בינואר האחרון, במסגרת תערוכת CES. אולם, כנראה שבאנבידיה העדיפו לחכות עוד קצת, ואולי גם לקשור כמה קצוות מול יצרניות OEM, ולבצע את ההכרזה הגדולה הזו בתערוכת קומפיוקטס. התערוכה הזו היא בימה טבעית יותר להתמקדות בשוק המחשוב מאשר CES. על פי ההערכות, אנבידיה אמורה להציע מעבד בשתי רמות, בשמות N1X ו-N1, אלא אם ברגע האחרון יתברר שיש להם שמות מסחריים אחרים. מה שהזניק את ההערכות שהפעם זה יקרה הוא ציוץ שעלה בסוף השבוע לחשבון ה-X של Nvidia AI ובו נכתב "עדין חדש של PC", בליווי הקואורדינטות 25.0528 ו-121.5990. קואורדינטות אלה מציינות את היכל המוזיקה בטאיפיי – המקום שבו הואנג אמור לשאת את הנאום המרכזי בפתיחת קומפיוטקס מחר. שוק הרבה יותר פתוח זו לא הפעם הראשונה שבה אנבידיה בוחנת את שוק ה-PC. זה קרה לה בעבר עם מעבדי ה-Tegra, שלא זכו למצוא יותר מדי יצרניות שהסכימו לאמץ אותם. למעשה, אנבידיה הייתה השחקנית הראשית שניסתה לסייע למיקרוסופט להכניס לראשונה מערכת הפעלה שמיועדת למעבדי ARM. זה היה ב-2018, כשבמקביל ל-Windows 8 הענקית מרדמונד השיקה את Windows RT, שנחלה כישלון חרוץ. אבל כיום, השוק הרבה יותר פתוח ל-Windows למעבדים שמבוססים על הטכנולוגיה של ARM, וכמו שמיקרוסופט השקיעה אשתקד משאבים רבים כדי לסייע לקוואלקום להיכנס לשוק עם מעבדי ה-Snapdragon X Elite שלה, כך, לפי הדיווחים, היא עובדת הפעם בצמוד מאוד עם אנבידיה כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות. קוואלקום, שבימים אלה מגיעים גם לשוק הישראלי ניידים המבוססים על הדור השני של מעבדי ה-PC שלה, תהיה כנראה הנפגעת הראשונה מהמהלך הזה של אנבידיה. זאת, עוד לפני שתהיה קניבליזציה בנתחי השוק של אינטל ו-AMD, עם מעבדי ה-x86 שלהן. מה אמורים להציע מעבדי ה-PC של אנבידיה? קודם כל, כפי שכבר דווח, אנבידיה לא פיתחה את המעבדים שלה לבד. היא עושה את זה בשיתוף פעולה מלא עם מדיה-טק, היריבה הגדולה של קוואלקום בשוק המעבדים הטלפוניים. בעוד שמדיה-טק מביאה את הליבות הראשיות לחגיגה, וכנראה גם את שבבי הקישוריות ואת הידע הנדרש לחבר את הכול למכלול שממנו מורכבים המעבדים המודרניים, אנבידיה אחראית ל-AI, ולהרבה AI, ולשבבים הגרפיים. לפי הפרסומים, מדובר במעבד עוצמתי במיוחד: הוא אמור להציע עד 20 ליבות מבוססות מחשוב בטכנולוגיה המתקדמת ביותר של ARM, ממשק רחב לזיכרון LPDDR5x במהירות של 9,400 מגה-הרץ ו-TDP שיכול להגיע עד 140 וואט. לצד זה אמורות להיות 6,144 ליבות CUDA ו-48 יחידות הצללה – כמות השבבים הגרפיים שמוצאים בכרטיסי GeForce RTX 50 שמכוונים לשוק הביניים. יצרנית המחשבים הראשונה שדווח שאמורה להציג לצד אנבידיה דגמים ראשונים המבוססים על המעבדים החדשים היא לנובו, שתעשה זאת כנראה לכל אורך הפורטפוליו שלה – ממחשבים בסיסיים יחסית ועד למחשבי משחק. יצרנית נוספת שכבר הוזכרה בהיבט הזה היא דל, עם מחשב אחד במשפחת ה-XPS של החברה, שחזרה באחרונה לשוק זה, וגם עם נייד משחקים אחד שיושק תחת המותג Alienware. ניתן להעריך שהן לא יהיו החברות היחידות שיציגו דגמים חדשים של מחשבים ניידים המבוססים על המעבדים החדשים של אנבידיה.

החלטנו לכתוב את המאמר הזה אחרי ישיבה שבה התווכחנו בינינו בעצמנו – אני מנהל טכנולוגיה והיא מנהלת משאבי אנוש. עבדנו בארגונים שונים לאורך הקריירה שלנו ובשנים האחרונות אנחנו רואים את אותה תופעה חוזרת על עצמה בכל מקום: ארגונים שמתקשים לזוז, לא בגלל חוסר כישרון ולא בגלל חוסר תקציב, אלא בגלל משקל עצמי שנצבר לאט, שנה אחרי שנה, עד שהפך לבעיה אמיתית. המוזר בזה הוא שברוב הארגונים האלה הכל נראה בסדר מבחוץ. הישיבות מסתיימות בזמן; הדו"חות יוצאים ביום שנקבע; ואי-שם בתוך המבנה המסודר הזה – מעט מאוד דברים חדשים באמת קורים. ארגון בריא ב-2026 לא מוגדר לפי גודלו, לפי מספר הפטנטים שלו או לפי הדו"חות הכספיים האחרונים. הוא מוגדר לפי מהירות הלמידה שלו. כמה מהר הוא מסוגל לזהות שמשהו לא עובד, להחליט על שינוי ולבצע אותו הבעיה שאף אחד לא מודד תשאלו כל מנהל טכנולוגי: הוא יגיד לכם מיד מה זה חוב טכנולוגי. קוד ישן, ארכיטקטורה מסורבלת, מערכות שאיש לא מבין עוד איך הן עובדות. יש לזה שם. בעידן ה-AI אפילו יש לזה דשבורד (dashboard). ובארגונים חכמים יש לזה תקציב לטיפול. חוב ארגוני עובד בדיוק אותו הדבר, רק שאין לו שם ואין לו מדד. הוא נבנה בהדרגה: עוד שכבת אישור, עוד ועדה, עוד תהליך שאף אחד כבר לא זוכר למה הומצא. כל תוספת כזאת נראית סבירה בפני עצמה אלא שיחד הן יוצרות ארגון שמתנהל כאילו 2015 עדיין קורית. מה שמסוכן בזה: חוב ארגוני לא מופיע בדו"חות. קשה מאוד למדוד כמה רעיונות טובים מתו בשקט, כי העובד הבין מראש שאין טעם לנסות. קשה למדוד כמה אנשים מוכשרים הפסיקו להציע, ופשוט התחילו לזרום עם המערכת. אפשר להתנחם בכך שבמקרה של חוב טכנולוגי – לפחות מישהו רואה אותו. חוב ארגוני מסתתר מאחורי ישיבות שמסתיימות בזמן ותהליכים שעובדים על הנייר. הוא גם מגדיל את עצמו בשקט: ככל שפחות אנשים מציעים, פחות מנהלים רואים בעיה, וכך המבנה מתחזק את עצמו. העולם שהארגון נבנה עבורו כבר לא קיים הארגון הגדול הקלאסי נבנה לעולם שבו יתרון תחרותי היה נכס לטווח ארוך. גודל היה יתרון. אפשר היה לתכנן תוכניות עבודה לשלוש שנים, ואז לפגוש בשטח מציאות צפויה ויציבה. היום סטארט-אפ עם עשרה אנשים ו-AWS יכול לעשות מה שדרש פעם עבודה של מחלקה שלמה. קבלת החלטות מהירה הפכה לנכס תחרותי ממשי. מהירות למידה חשובה יותר מניסיון צבור, כי הניסיון של אתמול לא תמיד מכין אותך לשוק של מחר. ועדיין, הדרך לאשר שינוי בתוך ארגונים רבים כיום נראית כמעט זהה לדרך של לפני עשרים שנה. אנחנו פוגשים זאת שוב ושוב: צוות שמזהה הזדמנות, מכין מצגת, מחכה לאישור, מכין עוד מצגת, מחכה לועדה, ובינתיים המתחרה כבר השיק. הבעיה לא נמצאת באנשים – היא נמצאת במרחק שנוצר בין מי שרואה לבין מי שמחליט. מרחק ההחלטה פיתחנו לזה שם: "מרחק ההחלטה". כמה צעדים בין הזיהוי של בעיה לבין האדם שיכול לפתור אותה. בסטארט-אפ של עשרים איש, המרחק הזה הוא לפעמים שיחה אחת. בארגון של מאות עובדים, אותה שיחה הופכת לתכתובת של שבועות, שמסתיימת לפעמים ב"נשב על זה ברבעון הבא". מה שמייצר את המרחק הזה הוא בדרך כלל לא תהליך אחד ספציפי אלא שילוב: פוליטיקה שמחייבת שיתוף של כולם בכל דבר, תרבות שמענישה על טעויות, ומבנה שמפריד בין מי שרואה את הבעיה לבין מי שמוסמך לפתור אותה. שלושת הגורמים האלה יחד יוצרים ארגון שבו האנרגיה הטובה נשחקת על תיאומים במקום על תוצאות. זה לא קורה ביום אחד. בהתחלה העובד עוד מנסה לשנות, אחר כך הוא לומד את חוקי המשחק, בהמשך הוא מפסיק להציע ובשלב מסוים הוא כבר לא מתווכח – הוא פשוט עושה את מה שצריך כדי לעבור את היום. ומה שכואב בזה הוא שלרוב מדובר בדיוק באנשים שהייתם הכי רוצים לשמור. השאלה שמנהלים מפחדים לשאול יש תרגיל שאנחנו ממליצים עליו: קחו תיאור תפקיד כלשהו בארגון שלכם ונסו לענות בכנות על שאלה אחת: האם אנשים שהייתם רוצים לגייס, היו נמשכים לסביבת העבודה שמשתמעת ממנו? לא לשכר, לא לתפקיד, לסביבה? כמה פעמים תיאור משרה מדויק בתפקיד מסתיר בעצם שכל שינוי קטן דורש ארבעה סבבי אישורים ותיאום בין חמש מחלקות? כמה טאלנטים טובים מסתכלים על זה ומחליטים בשקט שהם מחפשים משהו אחר. אנחנו לא מציעים כאן מהפכה. לא כולם צריכים להפוך לסטארט-אפ וגם אם רצו, לא יכלו. מבנים קיימים, לקוחות קיימים ורגולציה קיימת הם מציאות ולא תירוץ. מה שכן אפשרי הוא לזהות את נקודות החיכוך הכי יקרות ולטפל בהן בכוונה תחילה. לא הכל בבת אחת. אבל לא לחכות לרבעון הבא, כי הרבעון הבא תמיד מגיע עם עוד סיבה לחכות. ארגון בריא ב-2026 לא מוגדר לפי גודלו, לפי מספר הפטנטים שלו או לפי הדו"חות הכספיים האחרונים. הוא מוגדר לפי מהירות הלמידה שלו. כמה מהר הוא מסוגל לזהות שמשהו לא עובד, להחליט על שינוי ולבצע אותו. כמה קל לאנשים הטובים שבו להרגיש שמה שהם עושים משנה משהו אמיתי. זאת השאלה שאנו מציעים לכל ארגון לשאול, לא כנושא לישיבה הבאה, אלא כבדיקת אמת קצת לא נוחה: אם הייתם סטארט-אפ היום, האם הייתם מגייסים את עצמכם? כותבי המאמר הם – יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי ולשעבר מנמ"ר, ומנהלת משאבי אנוש בחברת לואן ווייז

הדו"ח השנתי על ההיי-טק של רשות החדשנות, שהתפרסם הבוקר (א'), מציג מצד אחד תמונה חיובית על מצב הענף, ששוב מוכיח שהוא הקטר של המשק, אבל מנגד, מצביע על איומים מיידיים, שעלולים לשחוק את כל ההישגים ואת התרומה המשמעותית של הענף לכלכלה. אותם איומים הם: שחיקת שער הדולר, מגמת גידול מדאיגה של העברת פעילות מו"פ של חברות ישראליות לחו"ל, הגירה הולכת וגדלה של עובדי היי-טק אל מעבר לים והשפעות ה-AI. תחילה, לנתונים החיוביים: הדו"ח מלמד שב-2025 עלה תוצר ההיי-טק ב-8.2% וחלקו של הענף בתוצר של כלל המשק גדל ל-18.3%. התוצר לעובד היי-טק רשם עלייה של 47 אלף שקלים. כלומר, שוב מוכח שההיי-טק הוא לא ענף בפני עצמו, אלא חלק מרכזי בפעילות הכלכלית של המשק. באשר לאתגרים, מבין כולם, נראה ששער הדולר הוא הקשה ביותר. התאחדות התעשיינים הוציאה בסוף השבוע אזהרה חמורה לממשלה, שבה נאמר שאם היא ובנק ישראל לא יתערבו מיידית בשחיקת הדולר, כל עובד שיפוטר מעתה יהיה על אחריותם. הדו"ח של רשות החדשנות נכתב בתחילת המפולת, ועורכיו ערכו סימולציה שלפיה שינוי בשער הדולר מ-3.7 שקלים בממוצע ב-2024 ל-3.45 שקלים מתורגם לירידה בתוצר ההיי-טק של 21 מיליארד שקלים. המציאות כיום הרבה יותר חמורה והדולר עומד, נכון לכתיבת שורות אלה, על 2.8 שקלים. לא ידוע שבנק ישראל מתכוון לבצע פעילות לעצירת ההידרדרות. גם הציפיות להורדה גבוהה של הריבית, מתוך כוונה להקל במעט על המצוקה, התאכזבה, לאחר שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הוריד אותה בשבוע שעבר ב-0.25% בלבד. התייחסות פופוליסטית, על גבול ההסתה עוד דבר מטריד שעליו מצביע דו"ח רשות החדשנות הוא גידול במספר חברות ההיי-טק הישראליות שמעבירות פעילות לחו"ל וקיטון במספר עובדי המו"פ שמועסקים בארץ. חוסר הוודאות הכלכלית והביטחונית, וכן המשך בעיית שער הדולר, גורמים לחברות היי-טק לצמצם את פעילותן בישראל, להגדיל פעילות בחו"ל ולפטר עובדים כאן או לבצע להם רילוקיישן לשם. העובדים לא מצהירים שהם עוזבים את הארץ, אבל המספרים מדברים בעד עצמם: בשנה האחרונה, על פי הדו"ח, עובדים ב-35% מהחברות ביקשו לעבור לחו"ל. למרבה הצער, ההתייחסות הציבורית לתופעה היא פופוליסטית, על גבול ההסתה, והעובדים האלה כמעט מואשמים בבגידה. אותו פופוליזם משרת אג'נדות פוליטיות מצד גורמי ממשל, שבמקום לטפל בתופעה, בדרך של פתרונות יצירתיים שיגרמו לאנשים לחזור, מעדיפים לפזר סיסמאות שמזכירות את האמירה האומללה של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, שקרא ליורדים מהארץ "נפולת של נמושות". זה מדאיג לא בגלל תרבות השיח ולא עקב ההשפעה על הענף, אלא מאחר שיש לשיח הזה השלכות על כלל המשק והחברה בישראל. גידול במספר החברות שעוזבות ובמספר המוחות המבריקים שעוברים למדינות אחרות משפיע באופן ישיר על כלל החברה, ועל מגזרי הכלכלה שהתלות שלהם בטכנולוגיה כמעט מוחלטת. הממשלה לא משדרת שהיא באמת בעניין, אלא מעדיפה להיגרר אחרי הנרטיב ש-"ההיי-טק יסתדר". במציאות של המחצית הראשונה של 2026, זה לגמרי לא בטוח ההחלטות נשארות על הנייר למרבה הצער, גם הצהרות והחלטות הממשלה שנועדו לקדם את נושא החדשנות לסדר עדיפות לאומי גבוה נשארות על הנייר. ההסתכלות היא עדיין סקטוריאלית, וכל עוד היא תישאר כזו, נמשיך לקבל דו"חות שאמנם יצביעו על צמיחה יפה והובלה של ההיי-טק הישראלי, אבל גם על הישארותם, והחרפתם, של איומים ואתגרים שרק הממשלה יכולה לטפל בהם. נושא הבינה המלאכותית מקבל גם הוא אזכור בדו"ח. הוא מצביע על ההשפעה השלילית של ה-AI על שוק התעסוקה, אבל גם על כך שהיא מביאה להגברת התפוקה ולשינוי מבני בתמהיל התפקידים בענף. השורה התחתונה: ענף ההיי-טק מפגין, מצד אחד, צמיחה, חוסן והתמודדות לא פשוטה עם שינויים שנובעים מחידושים טכנולוגיים כמו הבינה המלאכותית, אולם מהצד השני נאלץ להתמודד עם תהליכים חיצוניים, כגון המצב הביטחוני והכלכלי, שהם באחריות הממשלה, וכן שער הדולר, שיש לה השפעה עליו. זו לא משדרת שהיא באמת בעניין, אלא מעדיפה להיגרר אחרי הנרטיב ש-"ההיי-טק יסתדר". במציאות של המחצית הראשונה של 2026, זה לגמרי לא בטוח.

מיקרוסופט מאיימת לנקוט בצעדים משפטיים ולפנות למשטרה נגד חוקר אבטחה, שפרסם סדרת באגים שלא תוקנו במוצרי החברה, יחד עם קוד לניצול שלהם. מומחי אבטחה ציינו בסוף השבוע כי מדובר בצעד חריג, וכי "האיום של מיקרוסופט מעורר מחדש ויכוח ארוך ימים לגבי איזו אחריות, אם בכלל, יש לחוקרי אבטחה לחשוף פגיעויות, שפרסומן עלול לפגוע בענקיות הטק". ביום ד' האחרון פרסמה מיקרוסופט פוסט בבלוג שלה ובו ביקורת על החוקר, שמכונה Nightmare Eclipse. הביקורת נגעה לכך שהוא חשף בפומבי סדרת באגים: BlueHammer ,RedSun ,UnDefend ו-YellowKey. הפגמים השפיעו על מוצרים כמו מנוע האנטי וירוס המובנה Defender ל-Windows וכלי ההצפנה BitLocker. לפי מיקרוסופט, ביקורתה על החוקר היא שהוא לא ניסה לדווח על הבאגים, כדי שהחברה תוכל לתקן אותם. מיקרוסופט טוענת שהפעולה הזו מצד החוקר מפרה את חובת ה-"גילוי האחראי" שיש לחוקרי אבטחה. אלא שהצד השני בטיעון של החברה הוא שמאחר שהוא פרסם את פרטי הבאגים ואופן ניצולם לפני שהוצא עבורם תיקון, ייתכן ש-Nightmare Eclipse סייע להאקרים זדוניים. חלק מהפגיעויות אותן הוא חשף שימשו מאז האקרים שערכו מתקפות אמת, לפי מיקרוסופט. גם CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית, דיווחה שההאקרים אכן ניצלו את הפגיעויות. יחידת הפשעים הדיגיטליים של מיקרוסופט הענקית מרדמונד כתבה כי "יחידת הפשעים הדיגיטליים שלנו תמשיך להגיש תיקים נגד השחקנים הללו ואלה שמאפשרים את פעילותם הפלילית, ותעשה זאת, לפי הצורך, בתיאום עם רשויות החוק ברחבי העולם". באתר טק קראנץ' צוין שלפי מיקרוסופט, "משימתה של יחידת הפשעים הדיגיטליים שלנו היא להגן על החברה באמצעות אסטרטגיות שונות, כולל תביעות משפטיות אזרחיות, אמצעי נגד טכניים, פעילות כנגד פעולות פליליות (הכוונה היא להגשת תלונה למשטרה בתלונה – י"ה) ושותפויות ציבוריות-פרטיות". החוקר: לא רק שמיקרוסופט התעלמה ממני – היא פעלה נגדי החוקר פרסם בשבועות האחרונים סדרת פוסטים, שבהם הוא לא סיפק פרטים ספציפיים רבים. מה שכן, הוא טען שם כי היה בקשר עם מיקרוסופט, אך לא רק שהחברה התעלמה מאזהרותיו, אלא היא פעלה נגדו: לדבריו, החברה ביטלה את הגישה לחשבון שלו ב-Microsoft Security Response Center – פורטל שבו חוקרים יכולים לדווח על פגיעויות לענקית הטכנולוגיה. מומחים הסבירו כי מה שעשה החוקר הוא לאלץ את מיקרוסופט לפרסם את הפגיעויות בפומבי – מה שבעצם אומר שבאותו רגע הן היו לפגיעויות יום אפס, שעדיין לא הונפק להן טלאי, והן עלולות להיות מנוצלות. הבאגים פורסמו במאגרי קוד פתוח כמו גיטהאב, שבבעלות מיקרוסופט, וגיטלאב. חשבונות החוקר בפלטפורמות אלה נחסמו. Nightmare Eclipse ומיקרוסופט לא הגיבו לדיווח בטק קראנץ'. מהי האחריות של חוקרי האבטחה? האירוע העלה שוב ויכוח ארוך שנים ושנוי במחלוקת: האם לחוקרי אבטחה עצמאיים יש חובה לוודא כי הפגיעויות שהם מצאו אכן תוקנו? בתגובה למחלוקת הנוכחית עם Nightmare Eclipse, חוקרים רבים שיתפו את חוויותיהם הרעות בדיווח על באגים למיקרוסופט. רבים מקהילת אבטחת הסייבר לא מרוצים מהאופן שבו החברה מתמודדת עם הבעיה הזו. חלק ממקצועני האבטחה ציינו כי "הוספת האיום של העמדה לדין על ידי אזכור יחידת הפשעים הדיגיטליים הייתה מוגזמת, ורק תגרום לחוקרי אבטחה לחשוד במיקרוסופט… זה יביא לכך שפחות חוקרים ידווחו על באגים, מה שיהפוך את העולם לפחות בטוח עבור כולם". קווין בומונט, חוקר אבטחה שעבד בעבר במיקרוסופט, כתב כי "מה שנעשה כעת הוא שניקח בחשבון 'פעילות פלילית'. השימוש בביטוי 'גילוי אחראי' נועד להגן על בעל המוצר, לא על הלקוח. שימוש בביטוי זה כדי לנסות להעמיד אנשים לדין פלילי הוא שפל חדש".

שוק ההיי-טק בישראל חווה טלטלה משמעותית עם תחילת שנת 2026 – טלטלה זו משלבת גל פיטורים בתחומים המסורתיים וצמיחה חסרת תקדים במשרות בתחום הבינה המלאכותית. חברת ההשמה גוטפרנדס (GotFriends) זיהתה בדו"ח שפרסמה כעת, כי הדינמיקה הזו משנה את חוקי המשחק בשוק העבודה. בניגוד לגלי פיטורים קודמים, שנבעו בעיקר מהתייעלות או שינויים כלכליים רחבים, הגל הנוכחי מושפע ישירות מהטמעת AI כפרקטיקה חובה בקרב חברות ישראליות רבות. הערכות מצביעות על כך שבין 5% ל-10% מכוח האדם בהיי-טק עלול למצוא עצמו ללא עבודה השנה. יתרה מכך, קבוצת הנפגעים מהמצב החדש אינה מצטמצמת לג'וניורים בלבד, אלא כוללת גם סניורים ומנהלים – בעיקר מועדים לפורענות הם מי שאינם מצליחים לאמץ את טכנולוגיות הבינה המלאכותית. עוד צוין עקב הדו"ח כי חברות היי-טק גדולות הנסחרות בבורסה חוו ירידה בביקושים, ושכבת מנהלי הפיתוח נדרשת להסתגל לדרישות החדשות, כדי לא להיות מוחלפת. מנכ"לית גוטפרנדס, שירי וקס, הדגישה כי המועמד המבוקש הוא זה שמבין כיצד לבנות סוכנים (אייג'נטים) של AI ויודע להטמיע יכולות טכנולוגיות אלו מול לקוחות. שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס. צילום: עדו לביא מהם הכישורים המבוקשים בעידן ה-AI? הדו"ח מצא כי בתוך שוק העבודה המשתנה, תחום ה-AI ממשיך לצמוח באופן ניכר, עם ביקוש גבוה לתפקידי מפתח בסטארט-אפים ובחברות המתמחות בתחום. גוטפרנדס מעדכנת כי משרות חמות כוללות AI Engineer, Gen AI Engineer, LLM Engineer, AI algo research, Head of AI, Solution Architect ו-AI Security researcher.  מפתחי AI סניורים בעלי ניסיון של מעל שנה בטכנולוגיות כמו LLMs ו-RAG מרוויחים בממוצע 43,812 שקלים בחודש – סכום הגדול ב-5-9 אחוזים מעל לשכר שמקבלים בעלי מקצועות טכנולוגיים מקבילים. לפי גוטפרנדס, הביקוש נובע מהצורך של חברות להטמיע AI במוצריהן הקיימים, לפתח פתרונות חדשים ולהקים צוותי AI פנימיים. בחברת ההשמה הדגישו כי כיום, ניסיון ניהולי וטכנולוגי קלאסי כבר אינו מספיק לשם הובלת צוות פיתוח. בנוסף, חברות בוחנות כיצד המועמד משלב כלי AI בתהליכי הפיתוח, כדי להאיץ את ה-Delivery וה-Productivity של הצוות. הכישורים המכריעים שמקנים ביטחון תעסוקתי כוללים יכולת לתרגם טכנולוגיה לערך עסקי וניסיון ב-Solution Engineering, ניהול ארכיטקטורה, פתרון בעיות מורכבות ו-Code Review. מגמות שוק נוספות עליהן מצביע דו"ח גוטפרנדס מצביעות על ניידות מחפשי העבודה, המעדיפים חברות יציבות שגייסו כסף או שיש להן לקוחות משלמים, ומחפשים באופן אקטיבי אתגרים בחברות שמעודדות עבודה עם AI כדי להישאר רלוונטיים. מבחינת המגייסים, קיים ביקוש גובר בחברות סייבר, דפנס-טק ובחברות AI ורטיקליות. חברות רואות בבעלי ניסיון מוכח בתחום הבינה המלאכותית נכס אסטרטגי ומחפשות אנשים שמכפילים פרודוקטיביות באמצעות טכנולוגיה. בגוטפרנדס מבהירים כי המסר הוא שלמרות הטלטלה, ממש כיום נוצרות גם הזדמנויות רבות, ומי שיבין את הכלים החדשים וידגיש פתרון בעיות מורכבות, יכול להזניק את הקריירה שלו קדימה.

קבוצת הסייבר ההתקפי האיראנית חנדלה טענה היום (א') כי פרצה לארגון ישראלי שעוסק בסיוע לניצולי שואה. חברי הקבוצה הדליפו משם מאגרי מידע, מסמכים ותכתובות בהיקף רחב. מומחי אבטחה אישרו בפני אנשים ומחשבים את דבר הפריצה. לפי אנשי חנדלה, הם קצרו מהמערכות של הארגון יותר משני מיליון מסמכים וקבצים. "אנחנו חושפים את מבצע הפריצה כהוכחה ליכולת שלנו לחדור למוסדות ישראליים", כתבו חברי הקבוצה. בהמשך ההודעה חברי חנדלה מתחו ביקורת חריפה נגד ישראל, וכן נגד גופים ישראליים, העוסקים ב-"הסתה", כלשונם. "הפריצה – עדות למצבם הממש לא טוב של חברי חנדלה" מומחי אבטחת מידע ישראליים אומרים כי "חברי קבוצת חנדלה נואשים. הפריצה היא עדות למצבם הממש לא טוב בזירת הסייבר ההתקפית. אמנם נכון שהם הצליחו לפרוץ, והצליחו לקצור מידע – אבל הפריצה היא אל יעד לא מספיק חשוב. זה לא בנק, זו לא חברת היי-טק, אלא אתר בעל רמת אבטחה לא גבוהה, ולכן קל, יחסית, לפרוץ אליו". לדברי אותם מומחים, "עדות נוספת לייאושם של ההאקרים באה מהעבודה שהם העלו לאתר ההדלפות שלהם קובץ להורדה במשקל של 900 גיגה-בייט. אין הרבה מחשבים אישיים שיכולים לטפל בקובץ בהיקף שכזה. ההאקרים גם לא טרחו לבודד, לחלק ולפלח לפלחים את המידע, אלא פשוט העלו אותו כמות שהוא".

דו"ח של רשות החדשנות, שמתפרסם הבוקר (א'), מצביע על שתי מגמות עיקריות: ההיי-טק הישראלי ממשיך לגדול, עם עליות בתוצר, בייצוא ובאקזיטים, אך מאידך, מספר עובדי המו"פ הישראליים יורד, ויותר חברות ישראליות עוברות לחו"ל, בין היתר עקב השפעת שער הדולר. על פי הנתונים, התוצר של ההיי-טק הישראלי צמח בשנה שעברה ב-8.2% ל-352 מיליארד שקלים וחלקו בתוצר של כלל המשק גדל ל-18.3%. גם התוצר לעובד בענף המשיך להיות גבוה מהממוצע במשק, ועלה משנה לשנה ב-47 אלף שקלים ל-827 אלף. ההיי-טק תרם למחצית מהצמיחה במשק ב-2025, אם כי ברשות החדשנות כי עדיין קיים פער של 19 מיליארד שקלים בין התוצר החזוי של ההיי-טק לשנה שעברה לבין התוצר בפועל. עיקר הצמיחה בתוצר ההיי-טק ב-2025 הגיע מתחום ייצור החומרה, המחשבים, והמכשור האלקטרוני והאופטי. תעשיית החומרה הוסיפה כ-16 מיליארד שקלים לתוצר בתוך שנה אחת, לאחר גידול של לא יותר מ-1.5 מיליארד שקלים בשנה בממוצע בשנים 2022-2024. למרות זאת, שירותי התוכנה עדיין מהווים 69% מתוצר ההיי-טק הישראלי. עוד בצד החיובי, הייצוא של ההיי-טק הגיע אשתקד לשיא של 85 מיליארד דולר, והוא מהווה 58% מכלל הייצוא מישראל. היקף האקזיטים עמד על 84 מיליארד דולר, בעיקר בגלל שלוש עסקאות הענק שהוכרזו ב-2025 – רכישת וויז על ידי גוגל ב-32 מיליארד דולר, רכישת סייברארק על ידי פאלו אלטו ב-25 מיליארד, וקניית ארמיס על ידי סרוויס נאו בשמונה מיליארד. בלי הרכישות הללו, הנתון היה מגיע ל-18.5 מיליארד דולר. בנוסף, שווי ההנפקות של חברות היי-טק ישראליות זינק ב-319% ל-1.6 מיליארד דולר, כאשר להנפקה של איטורו הייתה תרומה רבה לכך. במקביל, חברות ישראליות רכשו אשתקד 81 חברות זרות, ו-49% מהאקזיטים היו כחול לבן באופן מלא: כלומר, הן הרוכשת והן הנרכשת היו ישראליות. לפי הדו"ח, יותר מ-500 חברות רב לאומיות החלו לפעול בישראל מאז שנת 2000, כאשר ב-2025 בלבד נוספו 35 חברות חדשות. חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו אשתקד 14.6 מיליארד דולר – זינוק של 30% לעומת 2024. עם זאת, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת, ומספר אלה בסכום של עד 10 מיליון דולר הגיע לשפל של עשור. תחום הבינה המלאכותית ממשיך להגדיל את חלקו בהיי-טק הישראלי, כאשר 35% מכלל ההשקעות הופנו אליו שה-AI נמצאת בליבה שלהן. סקטורי הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק היו אחראים ליותר מ-60% מההון שגויס, בעוד שחלקם של תחומי הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי בגיוסים ירד משמעותית. "רגישות קיצונית של הענף לתנודות שער הדולר" מנגד, ההיי-טק הישראלי ספג, וממשיך לספוג, הפסדים בגלל התחזקות השקל אל מול הדולר. בדו"ח צוין כי "תלות הענף בייצוא, שמהווה כ-80% מהתוצר של ההיי-טק, ובהשקעות, שנעשות בדולרים, יוצרת רגישות קיצונית של הענף לתנודות שער הדולר. ירידת שער הדולר ב-2025, וביתר שאת ב-2026, שחקה את רווחיות החברות, שכן הכנסותיהן בדולרים, בעוד שהוצאות השכר והתפעול נותרו שקליות. מגמה זו קיצרה את אורך הנשימה הפיננסי של סטארט-אפים רבים, והובילה לייקור ריאלי של עלויות ההעסקה בישראל בהשוואה לחלופות בחו"ל". ואמנם, העלייה במספר אנשי ההיי-טק בשנה שעברה – ב-2.5%, ל-400 אלף איש – קטנה בהרבה מממוצע העשור הקודם, שעמד על 6%. כמו כן, בפעם הראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל: נתון זה קטן ב-3,500 עובדים וחלקם מכלל עובדי הענף ירד מ-51% ל-49%. במקביל, מספר המשרות הפנויות עלה ב-12.1% ל-18,340 משרות, בעיקר בשירותי ההיי-טק ובחברות תוכנה. בתעשיית ההיי-טק (ענפי החומרה) נרשמו גידול של 11.9% במשרות המו"פ ועלייה של 8.9% במספר העובדים הכולל, בעוד שבשירותי ההיי-טק (ענפי התוכנה), מספר משרות המו"פ ירד ב-3.5% ומספר העובדים הכולל קטן ב-0.1%. גם ברבעון הראשון של 2026 נרשם גידול במספר החברות הישראליות שמעבירות פעילות מו"פ לחו"ל. ככלל, בחודש מרץ השנה, רק 62% מעובדי החברות הישראליות הפרטיות בענף הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019 – נתון שמעיד על ירידה מתמשכת בחלק הפעילות של ההיי-טק הישראלי המתבצעת בישראל. עם זאת, נרשמה עלייה בתפקידי מוצר – מגמה שעשויה להעיד על שינוי בתמהיל המועסקים בענף ההיי-טק בעידן הבינה המלאכותית. הנתונים מצביעים על המשך העלייה במספר עובדי ההיי-טק שיצאו מישראל לטווח ארוך – חלקם, כנראה, שלא בכוונה לחזור: בחודשי הקיץ של 2024 גדל הנתון ב-14%, לאחר זינוק של 42% בקיץ 2023, שבו היו המהפכה המשפטית והמחאה נגדה בשיא כוחן. עוד עולה מהנתונים כי ב-35% חל אשתקד זינוק במספר הבקשות של עובדים לעבור לתפקידים בחו"ל. התגובות יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר כי "הדו"ח מצביע על כך שרוח היזמות הישראלית נשארת חזקה, הגם שעומדים לפתחנו אתגרים מאקרו-כלכליים מצרפיים – מתנודתיות שער הדולר, דרך השמירה על רווחיות ותעסוקה, ועד לצורך להוביל במרוץ הגלובלי בתחום ה-AI. עכשיו, המשימה היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר משנה לשנה". המנכ"ל הפורש של רשות החדשנות, דרור בין, ציין כי "ההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים: מצד אחד, בזמן שמדינות רבות בעולם האטו, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך. מהצד השני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זו לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט-אפ". לדברי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, "הנתונים בדו"ח ממחישים שהחדשנות הישראלית היא לא רק מנוע צמיחה כלכלי, אלא נכס לאומי בעל משמעות עמוקה לעתידה של המדינה, לחוסנה ולמעמדה הבינלאומי".