"אני עוסק כעשור שנים בפיתוח תוכנה, כאוטודידקט. אחרי שירות צבאי, שלא קשור לתחום, הייתי בעלים של כמה חדרי בריחה, שם נחשפתי לעולמות התוכן של ילדים. אחרי ה-7 באוקטובר, עזבתי את התחום. כשיצאה גרסת ה-GPT הראשונה, בסוף 2022, הוקסמתי ממנה ונשאבתי לתחום. הבנתי שאני יכול להעצים את יכולות התכנות שלי עם הכלי החדש והמסקרן הזה. החלו לצוץ לי רעיונות למיזמים שונים, מבוססי AI. התמקדתי בפיתוח ובבנייה של שער כניסה מאובטח ואחראי לילדים – שיהיה פשוט, נגיש וידידותי עבורם", כך סיפר דור דדוש, בן 31, מהרצליה. "בניתי", אמר דדוש, "מעין מערכת הפעלה, סוג של פלטפורמה, לבינה מלאכותית שמתאימה לילדות וילדים בגילאי בית הספר היסודי. גם לקהלים נוספים, כגון בני נוער ומבוגרים, אני מציע שער כניסה לעולם זה, בדגש על פשטות, ידידותיות – ואבטחה". "הקפדתי לחשוב כמו ילד" לדבריו, "לילדות וילדים יש מוח יצירתי: נחשפתי לחשיבה שלהם בעסקי חדרי הבריחה. הם יכולים לחשוב על כל מיני רעיונות וצרכים שהמבוגרים לא יחשבו עליהם. הבנתי שיש פה שדה שאיש לא חרש אותו לפני: AI בעברית. התחלתי ליצור תמונות עם AI בעברית, לפני שהייתה אפשרות כזו. משם התחלתי ליצור סרטונים ומוזיקה. הקפדתי לחשוב כמו ילד: מה יהיה לי נחמד לעשות ומה יעשה לי כיף". ב-2025 היה לדדוש, שעבד לבד, סטארט-אפ בידיים, בשם 'לומו' (אור, להבה בספרדית). "כלל הפיתוח נעשה במחשבה על כמה קהלי יעד: ילדות וילדים, בנות ובני נוער, וגם מבוגרים, שהם 'מהגרים דיגיטליים'. כל מי שנרתע מ-AI ולמרות זאת, מוכן להתנסות בה". דדוש יצר את 'לומו' בלא גיוס ומימון חיצוני, בהתבססות על הון עצמי ושותפויות מבוססות-השקעה. השנה הוא יצר קשר עם משרד החינוך והגיע לאבן דרך משמעותית: 'לומו' נמצאת בימים אלה בתהליכי בחינה מתקדמים לקראת כניסה למערכת החינוך בשנת הלימודים 2027. "המערכת נותנת למשתמשים את כל מה שחדש ועדכני בעולם ה-AI", הסביר דדוש, "ויש לה שני יתרונות: פשטות ובלי הצורך ללמוד. אני לא רוצה שהמשתמשים יגידו 'מסובך'. יש בשוק המון כלים ועוד הרבה יותר מודלים. המערכת שפיתחתי מסייעת להם לצרוך את השירותים בלי להכיר אותם. הדגש הוא צריכה פשוטה וידידותית של כלי AI, תוך נטרול מחסומי פחד. הפישוט של המורכבות נעשה מראש, מאחורי הקלעים". פיתח את מערכת 'לומו'. דור דדוש.פיתח את מערכת 'לומו'. דור דדוש. צילום: אלבום פרטי חמש פעילויות מרכזיות "המערכת", הסביר דדוש, "נחלקת לחמישה אזורים, ומציעה פעילויות לילדים מגיל שמונה ומעלה. הפעילות הראשונה היא, יצירת סרטים ועריכתם. בחלק השני פעילות היא מעבדת רעיונות – ליצור משחקים, אפליקציות, ולשוחח עם צ'אט ייעודי. בשלישי, יצירת פרויקטים, בתיקייה אחת, תוך שילוב חומרי אודיו ו-וידיאו, לרבות פרסומות ומשחקים מורכבים". "האזור הרביעי", ציין, "הוא גלריית יצירה לעיצובים כגון קומיקס, פוסטרים, תמונות ועריכתן. האזור החמישי – 'מרחב הצלילים': היכולת ליצור מוזיקה, קריינות, אפקטים וכל מה שמסביב. פשטות, משחקיות וחווייתיות הן התכונות שיוצרות בידול בין 'לומו' לרעיונות דומים: זה לא מרגיש כמו עוד אתר". לא רק לילדים "מערכת ההפעלה", הסביר דדוש, "מיועדת גם עבור קהל משתמשים פחות צעירים. מהרגע שהמשתמש נכנס למערכת ועד שהוא יוצר באמצעותה תוכן, חולף מעט מאוד זמן. אין תהליך לימוד ארוך. היישום מלווה את מהלכי המשתמש, וכך מגשר על הפער של המשתמשים המבוגרים, שאינם בקיאים בחומר, או שהמושג 'AI' יוצר אצלם חששות". הוא הדגיש: "במהלך פיתוח המערכת נעזרתי במומחי הגנת סייבר. המוצר עבר מבדקי חדירה ומאושר בהיבטי הגנת פרטיות ואבטחת מידע. בנוסף, להורי הילדים יש שתי יכולות חשובות: בקרה והגבלת שימוש, ויכולת לצפות בכל התכנים שנוצרו. המערכת פועלת בשפות עברית וערבית, ועברה בקרות לשוניות". "אני מזל אריה ואוהב את החיה. פעמים רבות אני לוקח סיכונים מחושבים ולא עוצר עד השגת המטרה", סיים דדוש. "אומרים שאני עוף מוזר: לא הייתי בתקשוב וב-8200, ולא למדתי מחשבים באקדמיה. אני רואה ב'חולשות' אלו יתרון, כי אני בא טרי ורענן למשימה. אחרי הפצת המערכת במערכת החינוך בישראל, החזון שלי הוא לכבוש את העולם. נשמע יומרני, אבל בהחלט אפשרי".

הסרט "שליחות קטלנית" הציג תרחיש שבו בינה מלאכותית נלחמת באנושות. ארבעה עשורים מאוחר יותר, כשהבינה המלאכותית כבר נמצאת בכל תחום, נשאלת השאלה: עד כמה התרחיש הזה רלוונטי להיום? העימות בין אדם למחשב הוא מוטיב רב שנים בתרבות הפופולרית. אחד מחלוצי התחום היה הסופר אייזיק אסימוב, שכבר בשנות השישים של המאה שעברה הגדיר את שלושת חוקי הרובוטיקה. אחד מהם קובע כי רובוט לעולם לא יזיק לאדם. בקולנוע, הסרטים כמו "שליחות קטלנית", "המטריקס", "בלייד ראנר", "סרט אקס מכינה" ו"אני רובוט" עוסקים בשאלה: מה קורה כשהטכנולוגיה מפסיקה להיות כלי והופכת לשחקן עצמאי שמגדיר מחדש את מקומו של האדם בעולם? "הבעיה האמיתית אינה מרד של מכונות, אלא האפשרות שבני אדם יסתמכו יותר מדי על מערכות שהם אינם מבינים לחלוטין. הסיכון איננו שה-AI תפתח רצון להשמיד את האנושות, ולא נראה רובוטים מחסלים אנשים ברחובות, אלא שהיא תפעל על פי מטרות שהוגדרו לה באופן חלקי או שגוי הדמיון בין הסרטים למציאות מתחיל לקרום עור וגידים העולם של היום רחוק מאוד מבינה מלאכותית בעלת מודעות עצמאית, או מערכת מחשב אחת שמרכזת שליטה גלובלית. הבינה המלאכותית מפוזרת בין חברות וטכנולוגיות שונות, אינה מודעת לעצמה ואינה מחזיקה רצון או אינסטינקט הישרדותי. מדובר במערכות אשר מחקות התנהגות אנושית בצורה מוגבלת, מזהות דפוסים ומספקות תחזיות, ולא בישויות שחושבות או מחליטות להילחם או להגן על האנושות. עם זאת, הדמיון בין הסרט למציאות מתחיל לקרום עור וגידים. באפריל 2026 פרסם מערך הסייבר הלאומי של ישראל אזהרה מפני איום חדש מצד הבינה המלאכותית. במסמך נכתב שהאיום במרחב הסייבר עובר תמורה דרמטית, והאופן שבו אנו מתגוננים חייב להשתנות. בעוד שבעבר מתקפות סייבר מורכבות היו נחלתם של מומחים, כיום הדור חדש של ה-AI הופך את שיטות ההגנה המסורתיות ללא יעילות. המודל של קלוד מפחיד את מערך הסייבר. אנת'רופיק. צילום: Shutterstock האירוע הדרמטי שהוביל לאזהרה החריגה היה הפרסום של חברת אנת'רופיק (Anthropic), בעלת מודל קלוד (Claude), שאחת מגרסאותיו המיועדות למצוא פרצות אבטחה בארגונים הפגינה "יכולות גבוהות בצורה יוצאת דופן באיתור חולשות ובפיתוח וקטורי תקיפה מורכבים, במהירות וברמת תחכום כזו שמעוררים חשש משמעותי מזליגת היכולות לידי תוקפים עוינים". במהלך הרצת המודל, אותרו בכל מערכות ההפעלה והדפדפנים שנבדקו אלפי חולשות, רבות מהן קריטיות. עוד לפני הפרסום הזה, היו באנת'רופיק שני אירועים, שכללו דליפת אלפי קבצים פנימיים ויותר מחצי מיליון שורות קוד של התוכנה הזו. כעת, בינה מלאכותית עצמאית המתמחה בפריצה למערכות מחשב בצורה אוטונומית, נמצאת בחוץ ויתכן שתגיע לידיים לא רצויות. במענה, אנת'רופיק פתחה בפרויקט הגנה מיוחד במסגרתו – היא שחררה את קוד התכנה לחברות כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט, כדי שאלו יעזרו לה להגן על העולם מפני התכנה שהיא פיתחה ו"ברחה לה". מערך הסייבר הלאומי מעריך כי מדובר בחודשים עד להגעת מודלי שפה של יצרנים נוספים לרמה טכנולוגית דומה. המשמעות היא שבין אם מדובר בבינה מלאכותית שפועלת, ללא מודעות, באופן חופשי במרחב הסייבר, ובין אם מדובר בגורמים עוינים שישתלטו על המודל ויעשו בו שימוש עוין – אנחנו בסכנת חדירה לכל מערכת מחשב, טלפון נייד, שעון חכם והמחשב הביתי שלנו. AI תילחם ב-AI? כאן נכנס השלב המתואר ברבים מהסרטים. מערך הסייבר הלאומי מציע שכלי הבינה המלאכותית הם אלו שיהוו את שכבת ההגנה העיקרית והמרכזית מפני התקיפות של כלי ה-AI. זהו מעגל קסמים, בו אותו סוג של כלים שמפותחים על ידי אותן חברות והם אלו שפורצים למערכת המחשוב של הארגון, הם גם אלו שיגנו על הארגון. נשאלת השאלה, היכן נמצאת הבקרה האנושית ומדוע לא עוצרים את מעגל הקסמים הזה, במיוחד כאשר מרבית הסרטים העתידניים מזהירים מהאפשרות הזאת? הבעיה האמיתית אינה מרד של מכונות, אלא האפשרות שבני אדם יסתמכו יותר מדי על מערכות שהם אינם מבינים לחלוטין. הסיכון איננו שה-AI תפתח רצון להשמיד את האנושות, ולא נראה רובוטים מחסלים אנשים ברחובות, אלא שהיא תפעל על פי מטרות שהוגדרו לה באופן חלקי או שגוי. הסיכון הוא באלו החושבים שניתן להשתמש בדיוק באותם אמצעים שגרמו את הבעיה כדי לפתור אותה. וכך יקרה שהשליטה של הבינה המלאכותית באנושות לא תילקח בכוח, היא תועבר בהדרגה על ידי המומחים. בסופו של דבר, השאלה אינה האם התסריט של "שליחות קטלנית" יתממש, אלא איזה סוג של שליטה אנחנו בוחרים למסור לבינה המלאכותית. המוקד הוא: לא מה המכונות רוצות, אלא מה אנחנו מאפשרים להן לעשות. וכאשר אותו מנגנון אחראי גם על גילוי החולשות וגם על ניצולן, הבקרה האנושית פשוט נעלמת. התוצאה היא מערכת סגורה, בה ההתקפה, התגובה והתיקון – כולם מתבצעים על ידי אותה בינה מלאכותית ובנקודה הזו מתרחשת ההשתלטות האמיתית. מערכת עולמית שבה הבקרה אינה אנושית, אלא מבוצעת על ידי בינה מלאכותית. ייתכן שזה ההבדל העמוק ביותר בין המציאות לבין אותם תסריטים עתידניים. שם, המכונות משתלטות כי הן מחליטות. כאן, הן משתלטות כי אנחנו פשוט אפשרנו להן. אגב, הכתבה נכתבה בעזרת שימוש בכלי בינה מלאכותית… הכותב הוא ד"ר רן אפק מבית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב

קבוצות פריצה הקשורות לסין ניצלו את המלחמה במזרח התיכון בניסיונות לפגוע בחברות ימיות ובחברות אנרגיה באזור, כך הזהירו חוקרי סייבר ב-ESET. לפי דו"ח חדש של ESET, "קבוצות APT (מתקפה עקבית ומתקדמת), הנתמכות על ידי מדינות לאום, מכוונות באופן פעיל למדינות 'חמות' גיאופוליטית, במיוחד באזור המפרץ. זאת בעקבות מבצעים של צבא ארה"ב נגד איראן". The latest ESET APT Activity Report is now available. The report shares insights from ESET Research into the activities of selected advanced persistent threat groups, targeted regions, and evolving tactics observed across the threat landscape https://t.co/fKwKRE5m3p pic.twitter.com/TwMDhZGW3A — ESET Southern Africa (@ESET_SA) May 28, 2026 במי התעניינו קבוצות ריגול ופריצה סיניות ורוסיות? חוקרי מודיעין האיומים כתבו עוד כי "פעולות ריגול ופריצה סיניות ממשיכות לפעול והן פוגעות בארגונים ברחבי העולם, בהתאם לאינטרסים של בייג'ינג". בין השאר, ציינו החוקרים מתקפות סיניות על ארגונים ממשלתיים במרכז אמריקה וניסיון ריגול בחברת בינה מלאכותית ורובוטיקה בדרום קוריאה. המתקפה הזו, ציינו חוקרי ESET, "תואמת את האינטרס של המפלגה הקומוניסטית השלטת בסין, לקידום טכנולוגיות אסטרטגיות במסגרת מדיניות הפיתוח ‘Made in China 2025’ וקידום התעשייה לפיה". לפי החוקרים, "סין ניצלה את חוסר היציבות במזרח התיכון: ראינו עדויות שקבוצות המזוהות עם סין גויסו כדי לשפר את הנראות של בייג'ינג להתפתחויות באזור… העניין של סין במזה"ת אינו מוגבל למפרץ בלבד, אלא גם למבצעי סייבר שכוונו נגד סוריה. אלה נערכו על ידי SteppeDriver, קבוצת APT המקושרת לסין, שפגעה ברשתות ממשלתיות סוריות. סין חוששת שהאינטרסים שלה ייפגעו במסגרת שיקום המדינה. עוד היא חוששת מלוחמים אויגורים (לאום מוסלמי בסין הנמצא בעוינות לממשל המרכזי – י"ה) הנמצאים בסוריה". עוד נכתב כי "מאוקטובר 2025 עד מרץ 2026, קבוצות ריגול ופריצה סיניות גילו עניין משמעותי במרכז ודרום אמריקה". החוקרים ציינו מתקפה סינית שכוונה לגוף ממשלתי בוונצואלה, הקשור לענייני ים. מטרתה: לעקוב אחר עמידות משלוחי הנפט למדינה בעקבות התקיפה הצבאית האמריקנית בינואר. עוד נכתב על מתקפה שפגעה בגופים בקמבודיה ובפנמה. לפי ESET, "שחקני איום מזוהים עם רוסיה המשיכו למקד את פעילותם באוקראינה, במיוחד נגד ארגונים ויחידים הקשורים לצבא ולביטחון. קבוצות APT רוסיות גם כיוונו באופן נרחב ליצרני רחפנים ולארגונים המעורבים במחקר ובפיתוח רחפנים. הם גם כיוונו מתקפות סייבר נגד חברות לוגיסטיקה ותחבורה מחוץ לאוקראינה בניסיון לשבש את מאמצי ההגנה האוקראינית". "ישראל נותרה המוקד העיקרי של פעילויות המזוהות והקשורות לאיראן" חוקרי ESET ציינו כי "מלחמת ארה"ב נגד איראן התרחשה במקביל לירידה בפעילות של קבוצות APT מבוססות המזוהות עם איראן, מה שככל הנראה קשור להגבלות השימוש באינטרנט שהטיל המשטר האיראני על האוכלוסייה. הפסקת האינטרנט פגעה ביכולת של קבוצות הפריצה האיראניות לפעול ביעילות". עם זאת, הדו"ח ציין כי "חלה עלייה בפעילות של קבוצות פרוקסי ופעולות האקטיביסטים, שתומכות באינטרסים האיראניים ופוגעות בסייבר במדינות העוינות המשטר, כולל ארה"ב וישראל". "במזרח התיכון", סיכמו החוקרים, "ישראל נותרה המוקד העיקרי של פעילויות המזוהות והקשורות לאיראן. יעדי המתקפות נעו בין ארגונים שנפגעו מפריצות ריגול ועד יצרני מכשירים שנפגעו מכלי תקיפה הרסניים".

עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל – Transparency International) פרסמה הבוקר (ב') את מדד השקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לשנת 2025. המדד נערך בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי ופנימה – פתרונות ישראליים. עמותת שבי"ל נוסדה בשנת 1999 ופועלת לקידום ערכי השקיפות, טוהר המידות והיושרה במגזר הציבורי והעסקי בישראל. העמותה היא הסניף הישראלי של Transparency International. שקיפות הרשויות  העמותה מקיימת את המדד זו השנה ה-16 ברציפות. המדד בחן עשרות רשויות מקומיות בישראל באמצעות 114 קריטריונים שונים. בין הקריטריונים שנבדקו במדד: שקיפות לגבי תקציבים, מכרזים, התקשרויות וחוזים, כוח אדם, מידע הנדסי, חברות עירוניות, סביבה, חירום, אתיקה, פרוטוקולים ודו"חות. ממצאי המדד והציונים שנקבעו לרשויות מבוססים על המידע כפי שהוא מוצג בפועל באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לציבור הרחב. הנתונים נאספו באמצעות מודל דיגיטלי של הערכה עצמית (Self Evaluation), במסגרתו הועבר המידע על ידי הגורמים הממונים ברשויות המקומיות ונבדק על ידי הצוות המקצועי של המדד. שבע רשויות קיבלו ציון מושלם של 100. לראש טבלת מדד השקיפות 2025 הגיעו הערים אשדוד, יבנה, כפר סבא, מגדל העמק, נהריה, ראשון לציון ורעננה – כולן עם ציון מושלם ודירוג A+. אחריהן דורגו תל אביב, אור יהודה, דימונה, עפולה ומועצה מקומית מבשרת ציון, עם ציון 99. עוד בצמרת הדירוג: קריית מוצקין, חבל מודיעין והוד השרון עם ציון 97, ואילת עם ציון 95. הרשויות שרשמו את הזינוק המשמעותי ביותר מהמדד עולה כי מספר רשויות רשמו השנה קפיצה משמעותית בציוני השקיפות שלהן, ביחס למדד 2024. בין הזינוקים הבולטים: קריית ביאליק – עלייה מ-80 ל-97; קריית ים – עלייה מ-82 ל-87; נס ציונה – עלייה מ-94 ל-93, תוך שמירה על דירוג גבוה במיוחד; רחובות – עלייה משמעותית מ-71 ל-93; טמרה – זינוק מ-39 ל-52; סחנין – עלייה מ-38 ל-56; באקה אל גרביה – עלייה משמעותית מ-19 ל-34. עוד עולה מהמדד כי ירושלים רשמה עלייה ל-88 נקודות, לעומת 81 במדד 2024. עלייה נרשמה גם לחיפה, שדורגה בציון 79, לעומת 73 במדד 2024 – עדיין רחוק מלהיות מושלם; ולטבריה, שרשמה עלייה מ-40 ל-63. הרשויות שירדו במדד מספר רשויות רשמו ירידה משמעותית ברמת השקיפות ביחס לשנה הקודמת: פתח תקווה ירדה מ-99 ל-83; לוד ירדה מ-97 ל-86; עראבה ירדה מ-51 ל-33; וצפת נותרה בתחתית עם ציון 35 בלבד, זהה למדד 2024. בתחתית מדד השקיפות 2025 נמצאות: כפר מנדא עם ציון 7; תל שבע עם ציון 21; נצרת עם 25; אור עקיבא עם 26; קלנסווה וכפר כנא עם 27. מהמדד עולה כי הפערים בין רשויות חזקות ומבוססות לבין רשויות מוחלשות ופריפריאליות עדיין ניכרים באופן משמעותי. בעמותת שבי"ל מציינים כי מדד השקיפות אינו בוחן רק עמידה בדרישות החוק, אלא גם את מחויבות הרשויות לערכי מנהל תקין, יושרה ציבורית ונגישות מידע.

ענקית הטכנולוגיה אפל (Apple) נאלצת לחשב מסלול מחדש ולדחות את השקת אחד ממוצרי הדגל העתידיים החשובים ביותר שלה, המשקפיים החכמים – הידועים כפרויקט המכונה פנימית בשם 'N50'. הדחייה היא משמעותית כשכעת מדובר על השקת המוצר רק בשלהי שנת 2027.  הסיבה המרכזית לעיכוב הדרמטי נעוצה במהמורות טכנולוגיות משמעותיות שצצו בדרך: מודלי הבינה המלאכותית החזותית של החברה טרם הגיעו לרף הביצועים והבשלות הנדרש, ובמקביל נרשמים עיכובים ניכרים בהשלמת השדרוג המקיף של העוזרת הקולית סירי (Siri), שאמורה להוות את ליבת השליטה במוצר. כתב סוכנות הידיעות בלומברג (Bloomberg), מארק גורמן, דיווח כי בהנהלת החברה מסרבים לקחת סיכונים והחליטו שאין בכוונתם לשחרר לשוק מוצר שאינו אטרקטיבי ומלוטש מספיק עבור הצרכנים. הדחייה מתרחשת על רקע השקעות העתק של החברה בטכנולוגיות אלו, כאשר המנכ"ל טים קוק הצהיר בעבר כי "אנו רואים בבינה מלאכותית את אחת הטכנולוגיות המעמיקות ביותר של ימי חיינו", והדגיש כי החזון שתמיד הנחה את אפל הוא "לקחת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולהפוך אותן לקלות לשימוש ונגישות לכולם". Power On: Apple, with its smart glasses launching at the end of 2027, isn’t just going after Meta. It’s aiming to disrupt the entire eyewear industry like its Apple Watch upended the mechanical watch market. https://t.co/JgFcTMkVzJ — Mark Gurman (@markgurman) May 31, 2026 כפי שדיווחנו בשלהי אפריל, האסטרטגיה של אפל בתחום זה נועדה לייצר תחרות ישירה מול ההצלחה של משקפי מטא (Meta) וריי-באן (Ray-Ban), תוך ויתור מודע בשלב הראשון על שילוב מסכי מציאות רבודה (AR) מובנים על גבי העדשות' בשל מגבלות סוללה, חימום ומשקל. במקום זאת, כפי שדיווחנו, המשקפיים יתבססו על מערך עוצמתי של רמקולים, מיקרופונים ומצלמות, שיישלטו על ידי מחוות ידיים ופקודות קוליות למערכת הפעלה מתקדמת. כמו כן, הדיווחים ציינו מוקדם יותר כי אפל בוחנת ארבעה סגנונות עיצוב שונים – בהם מסגרות עגולות, מסגרת דקה בסגנון המשקפיים האישיים של קוק, ומסגרות מלבניות גדולות – שכולן ייוצרו מחומר אצטט יוקרתי ועמיד, במקום מפלסטיק מסורתי – במטרה לייצר סמל סטטוס אופנתי שיהיה מזוהה מיד עם המותג. להסתער על תעשיית משקפי הראייה העולמית כעת, בדיווחים העדכניים שחשף גורמן, מצטרפים לפאזל פרטים חדשים ומסקרנים שלא היו ידועים קודם לכן. מתברר כי אפל מתכננת לעצב את מערך הצילום של המשקפיים בצורת עדשות אובליות אנכיות, שיוקפו בנוריות חיווי ייעודיות, כדי לייצר בידול עיצובי בולט מהמצלמות העגולות של מתחרותיה.  בנוסף, נחשפה פלטת הצבעים העתידית שתציע החברה, שצפויה לכלול בשלב הראשון גווני שחור, כחול אוקיינוס וחום בהיר. מבחינה עסקית, אפל מכוונת לתמחור אטרקטיבי שינוע בין 200 ל-500 דולר בלבד, וזאת מתוך כוונה מוצהרת להסתער על תעשיית משקפי הראייה העולמית שמגלגלת כ-200 מיליארד דולר בשנה.  על אף הדחייה, גורמן מעריך כי החזון ארוך הטווח של ענקית הטק נותר שאפתני, ומצטט קולות בחברה לפיהם המשקפיים יוכלו בעתיד "להתפתח למכשיר בריאותי, ובסופו של דבר לשלב טכנולוגיות של מציאות רבודה שיוכלו לשפר את האופן שבו אנשים רואים".  במקביל לדחיית השקת המשקפיים, הוא מציין כי גם חשיפת משקפי המציאות הרבודה המוזלים Vision Air נדחתה עמוק לשנים 2028 או 2029, שכן "אפל צריכה לתקן את בעיות העיצוב והתמחור שהפכו את ה-Vision Pro הראשון לכישלון". ????NEW: GOOGLE REVEALS NEXT-GEN AI GLASSES, TAKING ON META Google announced new AI-powered smart glasses in partnership with Samsung, Gentle Monster, and Warby Parker at Google I/O 2026, as the company moves to challenge Meta in the rapidly growing AI smart glasses market. pic.twitter.com/Y6Az2aUjPY — Coin Bureau (@coinbureau) May 20, 2026 כדאי להזכיר כי בזמן שאפל מתמודדת עם עיכובים, המתחרה הגדולה של גוגל הציגה התקדמות של ממש: בכנס המפתחים האחרון שלה, חשפה הענקית ממאונטיין וויו פרי שיתוף פעולה מסקרן עם סמסונג (Samsung) בדמות משקפי AI חדשים, המריצים את מערכת ההפעלה Android XR. בדומה לאסטרטגיה של אפל, גם כאן הוחלט לזנוח לעת עתה את מסכי המציאות הרבודה לטובת "משקפי-שמע" חכמים, המאובזרים במצלמות קדמיות, מיקרופונים ורמקולים הנסתרים בזרועות. כדי להבטיח שהגאדג'ט לא ייראה מגושם אלא ישמש כאביזר אופנתי קליל ויומיומי, חברו השתיים למותגי העיצוב Warby Parker ו-Gentle Monster. המוצר, שיושק בשווקים נבחרים כבר בסתיו הקרוב, פועל כהרחבה ישירה לסמארטפון ונשען על עוזר קולי מתקדם, שמנתח את סביבת המשתמש בזמן אמת. יכולותיו כוללות, בין היתר, תרגום תפריטים ושלטים, מתן הוראות ניווט בהתאם לכיוון המבט, פיענוח אותיות קטנות בתמרורי חניה, ואף ביצוע משימות רקע כמו שליחת הזמנת קפה באפליקציה תוך כדי הליכה – כאשר כל שנדרש מהמשתמש הוא לאשר את הפעולה בלחיצה בודדת בנייד.

אלעד מערכות הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת חברת IT ישראלית אחרת – קונסיסט. סכום הרכישה עומד על 150.7 מיליון שקלים. הרכישה היא של מלוא ההחזקות בקונסיסט וכוללת את שתי חברות הבת, קונסיסט מערכות וקונסיסט טכנולוגיות. כמו כן, אלעד תרכוש קניין רוחני של הנרכשת בסך של 7.8 מיליון שקלים. קונסיסט והחברות הבנות שלה מתמחות בפיתוח תוכנה ומערכות מידע, בפיתוח ואינטגרציה של תשתיות מחשוב, בשיווק והטמעת מערכות תוכנה של ספקים מובילים, וכן באספקת שירותים מקצועיים בתחומי טכנולוגיית המידע. ההכנסות של הקבוצה קטנו ב-2025 ב-12 מיליון שקלים ל-235 מיליון ולעומת זאת, ה-EBIDTA הציג גידול מ-15.8 מיליון שקלים ל-16.4 מיליון. החברה מעסיקה כ-500 עובדים, שיצטרפו לכ-1,500 עובדי אלעד, והמטה שלה נמצא בפתח תקווה. אלעד מערכות רוכשת את קונסיסט ללא חוב. מדובר ברכישה ראשונה של אלעד אחרי הנפקת החברה, שבוצעה בפברואר אשתקד, ושבה היא גייסה 80 מיליון שקלים לפי שווי של 300 מיליון לפני הכסף. כשנה לאחר מכן קפץ שווי השוק שלה ביותר מפי שניים ל-620 מיליון, ובינואר האחרון הבטיח המנכ"ל שלה, דגן הלוי, בראיון לדה מרקר כי "נקנה חברה בתוך חצי שנה". העסקה מגיעה בתקופה שבה מניות חברות התוכנה נפגעות כתוצאה מהבינה המלאכותית והחשש של המשקיעים שיקטן הצורך ב-IT מסורתי. ואמנם, מניית אלעד ירדה מתחילת השנה ב-15.5%. עם זאת, בישראל, הסיכון לחברות ה-IT מתון יותר, עקב הפעילות הרבה של השוק המקומי עם מגזרים שבהם קשה להחליף את תוכנות ה-IT בכלי בינה מלאכותית, כגון הממשלה וארגונים אחרים מוטי רגולציה. "אנחנו ממשיכים במסענו בעולם ה-IT המתחדש" אדיב ברוך, יו"ר דירקטוריון אלעד מערכות, אמר כי "רכישת מלוא ההחזקות בקונסיסט תואמת את אסטרטגית הרכישות והמיזוגים שלנו, להמשך האצת הצמיחה. אנחנו מאמינים כי מיזוג קונסיסט יחזק את מעמד החברות, ירחיב את בסיס הלקוחות, ויעשיר את מגוון הפתרונות הידע והנסיון המוצע ללקוחותינו". הלוי ציין כי "יש לקונסיסט סל מוצרים רחב ואיכותי, ואנחנו מאמינים ששילוב שתי החברות יחדיו יוביל לחברה חזקה עוד יותר, עם מעל 2,000 עובדים בישראל". לדברי דני שגב, יו"ר דירקטוריון קונסיסט ישראל, "לאחר 35 שנים של צמיחה והתפתחות, אנחנו חוברים לאלעד וממשיכים במסענו בעולם טכנולוגיות המחשוב המתחדש. ביחד עם אלעד נמשיך להביא ללקוחותינו את הפתרונות החדישים, את מסורת השירות המסור ואת החתירה למצוינות, ליעילות ולהצלחה".

שוק הבינה המלאכותית עובר מהשלב של אימון מודלים ענקיים לשלב היישום בשטח. על רקע זה, נוטניקס, המובילה במחשוב ענן היברידי, הכריזה על מהלך אסטרטגי: השקת יכולות חדשות לפלטפורמת ה-Nutanix Agentic AI. המטרה היא להעצים את ה-Neoclouds – דור חדש של ספקי ענן, שמתמחים בבינה מלאכותית, ולספק להם את הכלים להציע שירותי AI מאובטחים וניתנים להרחבה, המותאמים במיוחד למהנדסי AI ולמפתחי סוכנים אוטונומיים. בעוד שעד כה, הביקוש ל-AI התמקד ברכישת כוח מחשוב גולמי (GPU) לאימון מודלים עבור מספר קטן של לקוחות ענק, השלב הבא דורש פלטפורמות מורכבות יותר. ארגונים שמתרחבים ליישומי פרודקשן דורשים כיום AI "ריבונית", שמאפשרת להריץ סוכני בינה מלאכותית (Agents) על גבי נתונים רגישים מבלי שהמידע ידלוף החוצה. הפתרון של נוטניקס מספק מערך תוכנה שמאפשר לספקיות הענן להציע קטלוג שירותים רחב הרבה יותר: החל מ-GPU כשירות (GPU-aaS), דרך קוברנטיס כשירות (Kubernetes-aaS) ועד לשירותי פלטפורמת בינה מלאכותית ארגונית. המערכת מפחיתה מורכבות, מייעלת ביצועים ומאפשרת לנהל מספר לקוחות על אותה תשתית פיזית (Multi-tenancy), תוך שמירה על עלויות טוקן נמוכות וצפויות. במסגרת העדכון, נוטניקס מציגה פורטל חדש לניהול Multi-tenancy, שתוכנן להשלים את האוטומציה של תשתיות ה-AI. הפורטל מאפשר לספקים להעניק שירותים בעלי ערך גבוה על גבי תשתית ה-GPU שלהם, תוך אכיפת מדיניות אבטחה והפרדה מוחלטת. במקביל, המערכת מאפשרת צריכה עצמית מאובטחת ומבוקרת על ידי מהנדסי ומפתחי הבינה המלאכותית. ניר מליק, מהנדס מערכות למגזר האנטרפרייז בנוטניקס ישראל, אמר כי "הביקוש לענני בינה מלאכותית ריבוניים ומיוחדים מואץ, ככל שארגונים מחפשים דרכים לגשת ל-AI תוך שמירה על שליטה בנתונים שלהם. פתרון ה-Nutanix Agentic AI שלנו, עם פורטל ניהול ה Multi-tenancy החדש, נועד לאפשר לספקי ענן לספק במהירות שירותי בינה מלאכותית מתקדמים ובעלי ערך גבוה לארגונים". היכולות החדשות עבור פתרון ה-Nutanix Agentic AI צפויות להגיע לשוק הרחב במחצית השנייה של השנה הנוכחית. מתעניינים בנושא? רוצים לשמוע עוד? הירשמו כאן לכנס השנתי של נוטניקס.

חברת קרדן ישראל מקימה חברת בת נפרדת, שתשמש כחטיבת חוות שרתים ייעודית, אשר תרכז את כלל פעילותה בתחום הדאטה סנטרים. על מנת להוביל את החטיבה החדשה, מינתה קרדן ישראל את בני מלכה לתפקיד מנכ"ל פעילות חוות השרתים של הקבוצה.  מלכה, שנחשב כמנהל מהוותיקים בישראל בתחום תשתיות הדאטה, הענן והבינה המלאכותית, מביא עימו מעל ל-20 שנות ניסיון בניהול פעילות טכנולוגית, עסקית ותפעולית בישראל ובאירופה. בתפקידו האחרון כיהן מלכה כמנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) בדל טכנולוגיות (Dell Technologies), שם הוביל את אסטרטגיית הבינה המלאכותית הארגונית של החברה בישראל. במסגרת תפקידו עבד מלכה מול ענקיות טכנולוגיה גלובליות וכן חברות תקשורת, היי-טק ופיננסים, והיה מעורב בפרויקטים בתחומי תשתיות, עיבוד נתונים, סביבות AI ארגוניות, מערכות נתונים מתקדמות ופתרונות ענן. עוד קודם לכן, היה מלכה אחראי על פעילות פתרונות דאטה ותשתיות בכמה מדינות, עמד בראש צוותים בינלאומיים והקים שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות טכנולוגיה עולמיות, ביניהן אינבידיה וברודקום. אלון וולקן, מנכ"ל קרדן ישראל: "תחום חוות השרתים ותשתיות ה- AI נמצא בצמיחה מואצת בעולם ובישראל, ואנו רואים בו מנוע צמיחה משמעותי עבור הקבוצה. הקמת חטיבת דאטה סנטרס ותשתיות AI ייעודית היא צעד אסטרטגי נוסף בהעמקת הפעילות שלנו בתחום. בני מלכה הוא מהמנהלים המובילים בישראל בעולמות תשתיות המחשוב, הנתונים והבינה המלאכותית, ואנו מאמינים כי הניסיון, היכולות וההיכרות העמוקה שלו עם השוק יאפשרו לקרדן לבנות פעילות מהחזקות והמובילות בענף".    נכון לעכשיו, קרדן ישראל מקדמת, יחד עם שותפים, פעילות הנחשבת לגדולה שלה בישראל, על רקע הביקוש הגובר לתשתיות דיגיטליות וליישומי AI. בין הפרויקטים שהחברה מתמקדת בהם נמצאת חוות השרתים Serverz בכפר סבא, שהיא חוות Collocation תת קרקעית ממוגנת, אשר צפויה להגיע בחודשים הקרובים להספק של כ-20 מגה וואט. במקביל, החברה משלימה את הקמת שלב א' של קמפוס חוות השרתים MDC בשוהם, שמתוכנן להתחיל לפעול עד סוף השנה בהספק של כ-32 מגה וואט. לשנת 2027 מתוכננת הרחבה נוספת בקמפוס שוהם בהספק של כ-16 מגה וואט. בנוסף להרחבה זו, פועלת קרדן ישראל להגדלת היקפי החשמל הזמינים בקמפוס שוהם ובכפר סבא על ידי הקמת תחנות משנה, מה שאמור לאפשר הרחבה משמעותית נוספת של הפעילות בשנים הבאות.