על רקע הניתוק מהאינטרנט, שרוסיה מבצעת בימים אלה, חברים בקבוצת ה-האקטביסטים (האקרים אקטיביסטים) אנונימוס פרצו בסוף השבוע לסוכנות הצנזורה הרוסית רוסקומנדזור, וגנבו מיילים וקבצים. אתר ההדלפות DDoSecrets פרסם את הקבצים, שנגנבו על ידי חברי אנונימוס במסגרת מאבקם "לחשיפת השקרים והתעמולה של פוטין, ולהנגיש לרוסים מידע מדויק ולא מוטה על פלישת פוטין לאוקראינה", כדבריהם. מדובר בהמשך למהלך אחר של חברי אנונימוס, שאותו הם ביצעו בשבוע שעבר: פריצה לערוצי טלוויזיה רוסיים, שהם פרסמו צילומים שלה כדי להמחיש את הסיקור המוטה של המלחמה. מומחים ציינו כי ההאקרים מקווים שהנתונים שהם חולקים יחשפו את הצנזורה שממשלת רוסיה כופה על אזרחיה. הם הוסיפו כי "דליפת הנתונים נראית משמעותית". האתר פרסם 364 אלף קבצים על פעילות הממשל הרוסי ב-בשקורטוסטן, רפובליקה בפדרציה הרוסית במרכז הרי אורל, שרוב תושביה הם מוסלמים ושהיא אחת הרפובליקות המאוכלסות ביותר ברוסיה. הזרוע המבצעת של החוקים הדרקוניים החדשים רוסקומנדזור הוא גוף ממשלתי, שמפקח על הגישה לאמצעי מדיה כמו פייסבוק וטוויטר ברוסיה. בהוראת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הסוכנות כבר ניתקה את אזרחי המדינה מהרשתות החברתיות ומשירותי אינטרנט נוספים, והיא אף איימה לנתק את הגישה מ-ויקיפדיה, "בגלל הסיקור שלה את הפלישה לאוקראינה". מארק ברנסטיין, מהעורכים הבולטים ב-ויקיפדיה ברוסית, אף נעצר בסוף השבוע בבלרוס – בעלת הברית המרכזית של רוסיה. בנוסף, על פי החוק החדש ברוסיה, הסוכנות הורתה לכל כלי התקשורת במדינה להשתמש רק במקורות מידע שאושרו על ידי הקרמלין, ולא – הם יוענשו. כך, מילים כמו "מתקפה", "פלישה" ו-"מלחמה" אסורות בשימוש בעת הדיווחים על פלישת רוסיה לאוקראינה. כלי תקשורת זרים רבים הפסיקו לדווח מרוסיה, מחשש שיעברו על החוק הזה והצוותים שלהם יישלחו לתקופות מאסר ממושכות בכלא הרוסי. בעבר דרשה רוסקומנדזור מחברות בארצות הברית, כמו גוגל, לצנזר תוכן הקשור לאוקראינה, כמו גם תוכן הקשור לעדי יהוה, שנחשב ברוסיה לארגון טרור. אתר ההדלפות DDoSecrets הוא ארגון ללא כוונות רווח שמאמין בשקיפות מוחלטת של נתונים, לטובת הציבור. הוא נוסד על ידי אמה בסט ויושב בארצות הברית. אין זו הפעם הראשונה שהאתר פועל נגד סוכנויות ממשלתיות ברוסיה: ב-2019 הוא פרסם קבצים ואימיילים שלטענתו מקורם באוליגרכים רוסים, פוליטיקאים, דמויות דתיים, עיתונאים ולאומנים באוקראינה. ההדלפות התמקדו בפעילותה של רוסיה באוקראינה לאחר סיפוח קרים ב-2014.  

כפי שנהוג בהיי-טק בכלל, ובוודאי שבאחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, גם מטא (Meta – שנקראה בעבר פייסבוק) מציעה לעובדיה שלל הטבות. כידוע, בזירת האם שבעמק הסיליקון, ולאחר מכן גם במקומות אחרים, יתרונות אלו עזרו לחברות למשוך אליהן כישרונות מובילים, ולהשאיר אותם במקום העבודה למשך שעות ארוכות-בואך-אינסופיות. אלא שכעת עובדי מטא נאלצים להיפרד מחלק מההטבות הללו, שכן החברה החליטה לבטלן. על פי המדיניות המתוקנת, שירותים חינמיים כגון כביסה, ניקוי יבש וכדומה, שהעובדים נהגו לקבל במשרדים, לא יהיו זמינים יותר. בנוסף, ארוחת הערב החינמית נדתה בחצי שעה ל-6:30 בערב, מה שאומר שמי שמעוניין בה צריך להישאר במשרד עד שעה מאוחרת יותר. מהעובדים גם נשללו שירותי החניה שהוענקו להם עד כה, כך דיווח הניו יורק טיימס. אם לשפוט לפי הדיווחים אודות התגובות מטעם העובדים – המהלך לא מתקבל בעין יפה. ppl keep asking me if meta’s stock crash has affected my work yeah, we no longer have onsite laundry services and to-go boxes for dinner — Bensonnn (@binkers_engage) March 11, 2022 שינויי העבודה שכפתה הקורונה והשווי המתכווץ  מדובר בשינוי בתגובה ללוח הזמנים ההיברידי החדש שמטא, כמו גם חברות אחרות, אימצו לנוכח מגיפת הקורונה והשינויים שזו הביאה איתה לעולם העובדה. במתכונת ההיברידית רוב העובדים עדיין יעבדו מהבית לפחות כמה ימים בשבוע, ובאחרים יתייצבו במשרדים ובמטות החברות. בסך הכל סגנון העבודה הזה יביא לכך שהעובדים ימצאו פחות זמן במשרד, ולכן גם יקבלו פחות הטבות, כך נטען שהיה ההיגיון אשר הנחה את המנהיגות של מטא לקבלת החלטתה. אך עבור עובדים רבים בפייסבוק, באינסטגרם, בווטסאפ, בריאליטי לאבס ובחברות אחרות שבבעלות מטא, מדובר בשינוי מקומם בסביבת העבודה אשר אליה הורגלו. מטא היא בינתיים החברה הראשונה שצמצמה את השירותים וההטבות הללו, ואולם לפי התחזיות היא לא תהיה האחרונה לעשות זאת, עקב שלל שינויים שכפתה על כולנו הקורונה – חברות מסוימות פתחו מחדש בהדרגה את חללי העבודה שלהן, אך חלקן הבינו שכיום הצוותים מעדיפים להמשיך בעבודה מרחוק, ואף מפגינים בה יעילות מוכחת. כך קורה שנכון לעכשיו, ועם דעיכת גל האומיקרון, חלק מהעובדים אמנם יגיעו למשרד יותר, אך עדיין יהיו בו פחות מבעבר. עוד תופעה שחוותה מטא בחודשים האחרונים היא ירידה בהערכת השווי שלה – שווי השוק ירד ל-515 מיליארד דולר, אחרי שבספטמבר 2021 הגיע ל-1.07 טריליון דולר. משקיעים של החברה הביעו באחרונה ספקנות לגבי הסיכויים ארוכי הטווח של המודל העסקי של מטא. אז האם ההטבות צומצמו בגלל הכיווץ בשווי מטא? בכירים בחברה דחו כל קשר בין המצב החדש להפחתת ההטבות. יצוין עם זאת כי למרות הפחתה בחלק מההטבות, חלו דווקא עליות בכלל המשאבים שמטא משקיעה בעובדיה. למשל, קצבת הבריאות והרווחה שלהם עלתה מכ-700 דולר לכ-3,000 דולר.

כל העולם נושא עיניים לאסון באוקראינה, ובמקביל ענקיות הטק מחפשות את תפקידן כגורמים חיוביים ו/או מקלים במצב הקיים והקשה. גוגל (Google) הודיעה באחרונה כי תתחיל לשלוח לאוקראינים שהם משתמשי טלפונים ניידים מבוססי אנדרואיד התרעות בכל פעם שמתקפה אווירית רוסית מתקרבת, וזאת במאמץ לעזור להם להגיע למקום מבטחים במהירות. "התרעות וצפירות מפני תקיפות אוויריות באוקראינה הן מציאות יומיומית טראגית, ואנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לסייע לאנשים לקבל את ההתרעות החשובות הללו בדרכים רבות ככל האפשר", הצהירה החברה על המהלך החדש שלה. בפוסט שהתפרסם בבלוג החברה כבר לפני זמן מה, הסביר קנט ווק, נשיא גוגל לעניינים גלובליים, על המנגנון שעתיד לסייע לאוקראינים להימלט למקלט קרוב בזמן, וכך אולי לחסוך פגיעות פיזיות. ווק כתב כי "באופן טראגי, מיליוני אנשים באוקראינה מסתמכים כעת על התרעות על תקיפה אווירית כדי לנסות להגיע למקום מבטחים. לבקשת, ובעזרת ממשלת אוקראינה, התחלנו להפעיל מערכת התרעות מהירה מפני תקיפות אוויריות עבור טלפוני אנדרואיד באוקראינה". ווק הבהיר עם זאת כי "עבודה זו היא משלימה למערכות ההתרעה הקיימות במדינה, ומבוססת על התרעות שכבר נמסרו על ידי ממשלת אוקראינה". The system leverages our low latency alert mechanism we built for earthquake alerts. The air raid system is supplemental to, and shares the same triggers used for, the country's existing air raid alert systems. 2/3 — Dave Burke (@davey_burke) March 10, 2022 אין צורך בהתקנה מיוחדת המערכת מזכירה מנגנונים קיימים שמתריעים מפני אסון טבע מתגעש, כמו למשל צונאמי. דייב בורק, סגן נשיא להנדסת אנדרואיד, צייץ בטוויטר: "המערכת ממנפת את מנגנון ההתרעה שלנו עם זמן אחזור נמוך שבנינו להתרעות רעידות אדמה. גם מערכת ההתקפה האווירית היא משלימה, וחולקת את אותם טריגרים המשמשים למערכות ההתרעה הקיימות במדינה". מדובר על אפליקציה ייעודית שניתן להוריד מחנות Google Play, וגוגל כבר טרחה והבליטה אותה בחנותה. ואולם, כפי שמסתמן, ככל הנראה שגם מי שלא יתקין את האפליקציה יוכל להפיק ממנה תועלת, מכיוון שהיא תשולב ב-Play Services. מפתח XDA, שזיהה כמה שורות קוד הקשורות לפונקציה, הסביר כי "היתרון של שילוב תכונה זו עם שירותי Google Play פירושו שהרוב המכריע של משתמשי אנדרואיד אמור להיות מסוגל לקבל התרעות בטלפון שלו אפילו ללא האפליקציה". הסיבה לכך היא שה-Play Services מובנים כמעט בכל הסמארטפונים מבוססי האנדרואיד בלאו הכי. יצוין כי גוגל גם הודיעה שהיא פועלת לצמצם או להגביל את ההמלצות שהיא שלוחת למשתמשים לתכנים שמתפרסמים בכלי תקשורת במימון המדינה הרוסית. באירופה, כל האפליקציות שמקורן בכלי התקשורת שרוסיה מממנת הוסרו מ-Google Play. בנוסף, יוטיוב (YouTube) – שנמצאת בבעלות גוגל – הסירה את כל ערוצי המדיה הרוסית מהפלטפורמה שלה.

מימוש מוצלח של מטריקס, אחת מחברות ה-IT הגדולות של ישראל: החברה הודיעה לבורסה שהיא מוכרת את השליטה בחברה הבת אינפיניטי לאבס, שהוקמה על ידה בשנת 2014 לחברת AMI Opportunities Funs שבבעלות קרן אייפקס, לפי שווי חברה של 375 מיליון שקלים. מטריקס החזיקה עד כה 50.1% מהון המניות של אינפיניטי. במסגרת העסקה מטריקס מוכרת 45.2% מהון המניות. הסכם המכירה כולל מוצרים והתחייבויות כמקובל בעסקאות מסוג זה, לרבות התחייבויות לשיפוי בגין נזקים שייגרמו לרוכשת עקב הפרת מוצרים או התחייבויות כאמור, וזאת בכפוף למוגבלות מסוימות, וכן התחייבות לאי תחרות מסוימת בפעילותה של אינפיניטי. השלמת העסקה כפופה להתקיימותם של תנאים נלווים, אשר העיקרי שבהם הינו קבלת אישור הממונה על התחרות, ומשכך אין בשלב זה ודאות שהעסקה אכן תושלם. בהודעתה לבורסה מטריקס אומרת, שהעסקה תניב לה רווח הון של 160 מיליון שקלים.

המלחמה באוקראינה נותנת את אותותיה לא רק במדינה המופגזת ובמדינה שמפגיזה אותה ללא רחם – רוסיה. תוצאותיה באות לידי ביטוי גם בהיבט הכלכלי, ברחבי העולם – כולל בישראל. זה קורה בתחומים שונים, כאשר ההיי-טק הוא אחד הבולטים שבהם, עקב היותה של אוקראינה, לפחות לפני המלחמה, מרכז גדול למתן שירותים במיקור-חוץ. הפלישה של רוסיה אליה לפני כשבועיים וחצי זעזעה לא רק ברמה הכללית, את העולם (המערבי), אלא גם את חברות ההיי-טק הישראליות והמערביות בכלל – אלה שמסתייעות בשירותים של עובדי מיקור-החוץ באוקראינה ואלה שלא. חלק מהחברות הצליחו להוציא את הצוותים שעבדו עבורן והעבירו את הפעילות למדינות שכנות כמו פולין. במקרה זה, כמו בעתות צרה אחרות, נתגלתה סולידריות ישראלית: לדברי בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, הוא סייע לחברות IT ישראליות שהייתה להן לפני המלחמה פעילות באוקראינה, ואלה העבירו את הפעילות שלהן שם לצוותים של אמן בפולין. בית הרוס בקייב, בירת אוקראינה, לאחר שהופצץ על ידי מטוס רוסי. צילום: BigStock ההיבט השני הוא ההתייחסות של חברות ישראליות שיש להן פעילות ברוסיה. בניגוד לעולם המערבי, ישראל לא הטילה סנקציות על רוסיה וחברות ישראליות רבות ממשיכות את הפעילות שם. למשל אל על, שלא סגרה את הקו שלה למוסקבה (בהוראת הממשלה). אלא שיש בין חברות ההיי-טק הישראליות חברות בינלאומיות, שמושפעות מאוד מעמדת העולם המערבי. זאת, לצד השיקול המסחרי. חברות כגון פלייטיקה, גט ופיוניר כבר החליטו להפסיק פעילות ברוסיה לעת עתה, ונראה שהיד עוד נטויה. לחברות הישראליות יש דילמה קשה: האם להישאר ברוסיה ולספוג גינוי, או אף חרם, מצד מדינות המערב ומצד אוקראינה, או לצאת ממנה ולספוג חרם מצד הרוסים. זה נכון במיוחד כשמדובר בחברות שיש להן פעילות גם ברוסיה וגם באוקראינה: העובדים שלהן שם מצפים לא רק לסיוע בהיבט הנקודתי, של העברתם למדינות אחרות כדי שיוכלו להמשיך לעבוד, אלא גם בהיבט המוסרי-לאומי. כלומר, שיפסיקו את הפעילות ברוסיה. עוד נקודה רלוונטית כאן היא שככלל – לאו דווקא חברות ישראליות – תאגידים שיש להם מרכזים גדולים בהודו נעזרו בחברות אוקראיניות, וכעת הם עומדים בפני בעיה קשה כיצד לשמר את פעילותם שם, למרות המלחמה, כדי לא לפגוע בפעילות שלהם בתת היבשת. איך מגייסים הון אנושי מקרב הפליטים? השפעה נוספת של המלחמה, שכבר מתחילה להיווצר ודומה שתלך ותגבר, היא הגברת המחסור החמור בהון האנושי בהיי-טק ברחבי העולם, כולל בישראל. השאלה הגדולה היא עד כמה יצליחו חברות ההיי-טק לאתר מבין מיליוני הפליטים הנמלטים מאוקראינה את אותם טאלנטים של היי-טק. הכוונה היא הן לטאלנטים שכבר עבדו בתחום והן לעובדים במגזרים אחרים, שאיבדו את מקום עבודתם. אלה גם אלה הם הון אנושי מבוקש, גם על ידי חברות ההיי-טק. ענף ההיי-טק, בארץ ובחו"ל, יצלח את המשבר שנוצר עקב המלחמה. זאת, בתנאי שקברינטי הענף בכל מדינה, כולל אצלנו, ישכילו לבצע את הדבר המתבקש בכל משבר, ולהפוך אותו להזדמנות – ולא ימתינו לממשלות על פי פורבס, ההערכה היא שיש בין הפליטים שנמלטו מאזורי הקרבות פוטנציאל של 70 עד 100 אלף עובדים בעלי השכלה של מהנדסים לפחות, וגם מיומנויות אחרות. שלא לדבר על הכשרות שניתן לבצע בעתיד. הקושי הוא לאתר אותם. זהו אתגר שגם חברות ההיי-טק הישראליות צריכות לקחת בו חלק, ולא להמתין לממשלות. בטח שלא לממשלה בישראל, שעדיין מתחבטת כמה פליטים (לא יהודים, או, יותר נכון, לא זכאי חוק השבות) לקלוט. שיבושים ו-"שיבושים" המלחמה תשפיע על עוד כמה תחומים רלוונטיים וישבשו אותם – בין אם שיבוש במובן השלילי, או "שיבוש" במובן החיובי, של החדשנות: למשל הטרנספורמציה הדיגיטלית, מיקור-החוץ, הקושי בשינוע סחורות מ… ואל אזורים אלה, ומשבר האנרגיה. בהקשר זה, יש כבר הערכות בקרב מומחים שהפגיעה בייצוא הגז והדלק מרוסיה – בין אם כתוצאה מסנקציות מהמערב ובין אם (פחות סביר) כי פוטין יחליט לאסור על הייצוא הזה – תאיץ תהליכים של מעבר לאנרגיה ירוקה, מעבר לכלי רכב היברידים וחשמליים, והמשך פיתוח תשתיות אנרגיה שיפחיתו את התלות בדלק. אלה הם מהלכים שיהיו חייבים להיות מונעים על ידי ממשלות, הרבה יותר מאשר כיום. יש עוד תחום שנראה שיושפע לחיוב מהמשבר – תחום שישראל לוקחת בו חלק נכבד: הסייבר. חלק מהמלחמה מתנהל בממד זה, ונראה שהצדדים ירצו יותר טכנולוגיות סייבר – הגנה והתקפה. על פי דיווחים, עוד באוגוסט האחרון, כמה חודשים לפני המלחמה, אוקראינה ביקשה מממשלת ישראל אישור לקנות את תוכנת פגסוס של NSO – וסורבה. עד מתי יימשך המשבר? פורבס מעריך שענף ההיי-טק, כמו גם חלק מהכלכלה העולמית, יתגברו על השיבושים שיצרה המלחמה בתוך שלושה חודשים עד חצי שנה. זהו פרק זמן לא ארוך עבור חברות גדולות, אבל יכול להיות קריטי עבור חברות קטנות יותר, סטארט-אפים ועסקים קטנים ובינוניים, שלא יוכלו לספוג את ההשלכות הכלכליות של משבר עולמי באורך שכזה. השורה התחתונה: ככל שהדברים נראים היום, ענף ההיי-טק, בארץ ובחו"ל, יצלח את המשבר שנוצר עקב המלחמה. זאת, בתנאי שקברינטי הענף בכל מדינה, כולל אצלנו, ישכילו לבצע את הדבר המתבקש בכל משבר, ולהפוך אותו להזדמנות – ולא ימתינו לממשלות, בוודאי שלא לממשלת ישראל.

נשות Placer.ai חגגו את יום האישה בארוחת בוקר מפנקת, שקית מתנות וזר פרחים לכל עובדת והרצאה על משא ומתן. בהרצאה, שאותה הובילה יעל חיו, מרצה בנושאי משא ומתן עסקיים לתארים מתקדמים במינהל עסקים, נתנו לעובדות כלים פרקטיים, אשר יאפשרו להן למקסם את תוצאות המשא ומתן, ובכלל רלוונטיים לכל תחומי החיים. בחברה עובדות נשים מכל רחבי הארץ, רווקות, נשואות, עם ילדים, חילוניות וחרדיות, כאשר ביום האישה בשנה שעברה אחוז הנשים בחברה עמד על 26% וכיום הוא עומד על 31%. כמו כן, הנשים מאיישות כשליש מתפקידי הניהול השונים בחברה. "בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הנשים המעוניינות להשתלב בתפקידים טכנולוגיים בחברות ההיי-טק, מגמה שבהחלט צריכה לעודד את החברה הישראלית, ואנחנו כחברה כבר נהנים ממנה; מסטודנטיות, מנהלות צוותי דטה ועד למנהלות בדרגת VP. נשים הן לרוב יצירתיות, מעמיקות, חושבות מחוץ לקופסה ותמיד מביאות זוויות מעניינות וחשובות לשיח ולעבודה. בעקבות מגיפת הקורונה צורת העבודה גמישה יותר ולכן גם מאפשרת לנשים וגברים יחד למצוא איזון טוב יותר בין בית לעבודה, כך שאף עובדת או עובד לא ייאלצו יותר לעמוד בפני הבחירה בין משפחה לקריירה", אמר אלעד אש, מנהל המו"פ ומנהל כללי ישראל.

נבחרת Tough Mudder למען גדולים מהחיים ע"ש שלמה טירן השלימה בתוך פחות משלושה חודשים גיוס תרומות בהיקף של יותר מ- 1.3 מיליון שקלים, אשר נועדו להקמת גן חלומות בירושלים – גן שיקומי, המוקם על ידי עמותת גדולים מהחיים ומותאם לצרכים של ילדים החולים בסרטן. הסכום שנאסף עד כה מהווה יותר מחצי מן היעד שקבעו חברי הנבחרת לאסוף השנה –עד הקיץ הקרוב, וההערכות הן כי סך התרומות יעבור השנה באופן משמעותי את היעד. יחד עם הסכום שנאסף בשנה שעברה צפוי כי בקיץ הקרוב ישלימו חברי הנבחרת סכום של יותר מ-4.5 מיליון שקלים, שיוקדש להקמת גן החלומות בירושלים. הנבחרת, המורכבת מהמנהלים הבכירים במשק, משתתפת בתחרות המכשולים הקשוחה Tough Mudder, שתתקיים ביולי בסקוטלנד, וכחלק מההכנות לתחרות חבריה מתחייבים לגייס תרומות להקמת גני חלומות. בשבע שנות פעילות הנבחרת היא גייסה סכום של יותר משבעה מיליון שקלים, רובו הוקדש להקמת גן חלומות, שנחנך בשנה שעברה בבאר שבע. חברי הנבחרת מגייסים תרומות באמצעות חסויות ותרומות מארגונים וחברות במשק, מכירת ערכות שי לחגים, קיום אירועים שהרווחים נתרמים למען גדולים מהחיים ועוד. מאז יציאתה לדרך מלווה את הנבחרת קבוצת אנשים ומחשבים, אשר בנוסף מפיקה מדי שנה את המסע ל-Tough Mudder.

חברת מיה אנליטיקס, נציגת SAS בישראל, זכתה באות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, בזכות פרויקט SAS Anti-Money Laundering אותו ביצעה במיטב דש. פרויקט זה הוכוון לדרישות הפרטניות של FATF, בצווי איסור הלבנת הון ובניטור פעולות פיננסיות חשודות בקרב הלקוחות באופן שוטף, תוך זיהוי אנומליות ותחקורן. FATF הינו ארגון יוקרתי האמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בינלאומיים במאבק בהלבנת הון, המנוצל לעיתים גם למטרות מימון טרור. הפתרון מאפשר לחברת מיטב דש לעמוד בהצלחה באתגרי השוק ולעמוד בסטנדרטים של גוף פיננסי בהיבט הרגולטורי. "היקף ההון המופק מפשיעה חמורה מוערך בכ-5%-3% מן התוצר הכלל עולמי, ובהתאם להערכה זו היקף הלבנת ההון בישראל מוערך בסך של כ-20-50 מיליארד שקל בשנה", כך לדברי רונית לפידור-בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס. "תופעת הלבנת ההון משתכללת ומתרחבת משנה לשנה, במיוחד בתקופת הקורונה בה הפעילות העבריינית השתדרגה והגיעה להיקפים שהעולם החדש לא הכיר בעבר".  "לגבי הנזק שגופים פיננסיים נחשפים אליו", טוענת לפידור-בלו כי "מדובר בנזק כפול, גם לכלכלה המקומית וגם לתעסוקה, היות שחברה המפסידה כסף רב מצמצמת פעילות במישורים שונים כשאחד מהם הוא צמצום בכוח האדם ופיטורים". כיצד הפתרון מסייע למיטב דש? "המערכת מייעלת את תהליך העבודה ומשנה את תפישת העבודה של החברה, כך שמתוכניות בקרה המבוססות על לוחות זמנים, דו"חות שוטפים ותחקור רטרואקטיבי, מיטב דש עברה לעולם חדש לגמרי של ניטור קרוב לזמן אמת ובקרה שוטפת. המערכת ‘רצה ברקע’ באופן רציף ומריצה את התרחישים בתדירות שנקבעה והוגדרה מראש – תרחישים יומיים, שבועיים או חודשיים, לפי דרישה. הבקר מתחקר את המקרים, רואה את כל המידע לנגד עיניו, מבצע את החקירה ברמת המקרה הבודד ('חקירה בקליק') ומנהל באופן מושכל את הסיכון – מי לדיווח ומי חזרה לשגרה". כיצד ניתן להתמודד עם תופעת ניהול הסיכונים והלבנת הון? "רק טכנולוגיות חכמות יכולות לסייע בכך. בעולם קיימות טכנולוגית מגוונות מבוססות בינה מלאכותית, שמאפשרות לסייע לגופים בעלי פוטנציאל רב להונאות, לאתר חריגות ושינוי בדפוסים על בסיס למידת מכונה ואנומליות ולזהות מבעוד מועד חשד להונאות פוטנציאליות בעתיד ובהווה. המערכת של SAS הוטמעה בעשרות אלפי ארגונים בארץ ובעולם ומצליחה לצמצם את היקף ההונאות בצורה מיטבית. מדובר, כאמור, בטכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, שמאפשרת לסנן ולנתח כמויות אדירות של נתונים, לסמן הונאות פוטנציאליות, ובאמצעותה ניתן לאתר חריגות ושינוי בדפוסים". אילו ארגונים נחשפים הכי הרבה לסיכונים? "בכל ארגון עם פעילות ענפה קיים פוטנציאל גבוה להונאות, ועל פי הערכות ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי סדרים כספיים בארגון. בנקים, חברות ביטוח, חברות אשראי, בתי השקעות, חברות תקשורת, ואפילו משרדי ממשלה עם מאגר נתונים רחב ופעילות אינטנסיבית במרחב הדיגיטלי, חשופים לסיכונים שונים הן מבית והן מחוץ. אף אחד מאיתנו לא תמים, וכולנו יודעים כי תחום ההונאות אף פעם לא ייעלם, אלא להיפך. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת והשירותים הופכים לדיגיטליים יותר, תחום ההונאות צומח לממדים עצומים. המשוואה פשוטה, ככל שהפעילות במרחב הדיגיטלי רחבה יותר וזורמים אליו נתונים, כך הפוטנציאל להונאות גבוה יותר". אם כך, מדובר בלופ אינסופי, איך בכל זאת ניתן להתמודד עם התופעה בעתיד? "כפי שציינתי קודם, רק שימוש בטכנולוגיות חכמות יכולות למזער את התופעה. אני סבורה שבשנים הקרובות ארגונים ישקיעו את מיטב המשאבים בפתרונות לציות ואכיפה, בדיוק כפי שהם משקיעים בתחומי אבטחת מידע במטרה למנוע פרצות אבטחה, תקיפות סייבר, וירוסים ותוכנות זדוניות, המחבלות בפעילות השוטפת ומובילות להפסד כלכלי עצום".